אירוע הגאווה בחריש: "מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש"

למעלה מ-200 משתתפים חגגו במסיבת הגאווה שארגנו חברי קהילת 'חריש גאה' ומתקיימת זו השנה השנייה ברציפות. רכזת הקהילה סקרה בדבריה את הפעילות לקידום חברי הלהט"ב בעיר: "כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים". סגנית ראש העיר: "בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה"

אירוע הגאווה של הקהילה הלהט"בית בחריש. צילומים: דן פטילון

אמש (חמישי) התקיימה בעיר מסיבת הגאווה של הקהילה הלהט"בית המקומית. למעלה מ-200 משתתפים לקחו חלק באירוע הצנוע שמתקיים זו השנה השנייה בחריש. את האירוע הפיקו חברי הקהילה 'חריש גאה' בתקציב זעום שנאסף מכספי תרומות. האירוע נשא אופי משפחתי וכלל צילום מגנטים, איפור פנים לילדים, ארטיקים והופעות של מתנדבים מבין חברי הקהילה הלהט"בית. בין המופיעים: שני טוריאל, נאור לביא, די ג'י ריידון, דיג'י בילי קרוס ויאיר גרינברג.

כ-6,000 שקלים בלבד הצליחו לגייס חברי הקהילה לטובת הפקת האירוע, זאת לצד, שיתופי פעולה עם אמנים ומתנדבים שפעלו ללא עלות ובהתנדבות. עיריית חריש לא נטלה חלק רשמי באירוע ולא הקצתה עבורו תקציב. עם זאת, מציינת מעיין גלעד, מנהלת קהילת 'חריש גאה' שהחלה לעבוד השנה גם כרכזת הקהילה הגאה בעיריית חריש, כי הרשות קידמה את הפקת האירוע באמצעות הקצאת במה, מהנדס חשמל וגידור האירוע.

חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית ללהט"ב

השבוע גם פרסמה עיריית חריש בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, סקר מיפוי צרכים בנושא אוכלוסיית הלהט"ב שנועד לכלל תושבי העיר. "אני שמחה לבשר על התקדמות הלכה למעשה המתבטאת בסקר צרכים המופץ בימים אלו ומיועד לכל תושבי חריש", ציינה גלעד בנאום שנשאה אתמול מעל במת אירוע הגאווה. "מטרתו לברר מהם צרכי הקהילה הגאה וכיצד ניתן לקדם צרכים אלה. כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים".

עוד הוסיפה גלעד בדבריה: "ובאשר לאלה שכבר חיים כאן, השנה נולדו לנו פה בחריש תינוקות למשפחות גאות, חגגנו עוד ועוד אהבות ואירוסין, יציאות מהארון בחיבוק ותמיכה מלאה מחברי הקהילה. וכשמדברים על חריש בהקשר הלהט"בי מזכירים קהילה חזקה, כפי שצפיתי בשנה שעברה מעל במה זו. מה רב האושר להיווכח שכך בדיוק קורה. צוות ההפקה באירוע הוא ב-99% כוחות מקומיים שפועלים למען קידום הקהילה בעיר. אני מודה לכל החברים שבלעדיהם האירוע לא היה מתקיים".

גלעד סיכמה את דבריה בברכה: "אני רוצה לברך את הקהילה הגאה בחריש ובכל מקום, בביטחון, בשוויון זכויות מלא, בשגשוג ובהצלחה ובמילות התפילה של רבי שלמה קרליבך: "שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד"".

"עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה"

שני גרינברג, סגנית ראש העיר נשאה גם היא דברים: "מרגש לעמוד כאן. זו השנה השנייה של האירוע הכי משמעותי בעיר. נכון, יש אירועים גדולים ומפוארים ממנו. אבל האירוע הזה הוא הכי משמעותי, כי הוא מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש.

"עיר שיש בה קהילה גאה שיכולה לחגוג את קיומה היא עיר סובלנית. עיר שחוגגים בה את חודש הגאווה היא עיר ליברלית. אבל עיר לא נולדת כעיר סובלנית וליברלית. היא נעשית כזאת. כל מי שבחר ובחרה להיות כאן היום, בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה".

גרינברג הוסיפה והדגישה בדבריה את מחויבות העירייה לסייע לחברי הקהילה הגאה: "יש מועצות שבהן ראש המועצה קורא לתושבים הגאים שלו להט"ביסטאן, ועיריות שמונעות קיומם של אירועי גאווה. לשמחתנו, אנחנו במקום אחר לגמרי. אנחנו רואים זאת כחלק מתפקידנו לסייע לתושבות ולתושבים הגאים שלנו, ולייצר סביבה מקבלת שבתוכה יוכלו לחיות חיים בטוחים, לגדל משפחות, ולהרגיש שמתייחסים אליהם באופן שווה. עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה, וזה תהליך מבורך ומשמח, שנמצא רק בתחילתו, ויש לנו עוד דרך לעשות".

 "אף אחד לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך"

המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, שיתפה בתחושותיה כעולה חדשה, בודדה ומנוכרת ואמרה: "אני זוכרת את התחושה שלא מקבלים אותך כי את שונה, כי את לא חלק מהנוף הרגיל של המקום. מהמקום הזה אני באה לכאן.

"אף אחד ואף אחת לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך. לא היום ולא בעתיד. זה המסר שבאתי לחזק. וזה המסר עליו אלחם בכל כוחותיי. אמשיך לעבוד יחד עם חבריי, כדי שכל אחת ואחד ירגיש שייך, אהוב ונחוץ. זו העיר חריש בעיניי, זו מדינת ישראל. הזכות להיות אתה, ולהיות את, ולהיות חלק מהפסיפס הצבעוני של החיים".

האם הקהילה הגאה חשה שייכות לעיר? תשובה מוסמכת תהיה ככל הנראה רק בסיכום תוצאות סקר מיפוי העמדות בעיר, אולם יניר יהודה, חבר הקהילה ופעיל בארגון האירוע, המתגורר כשנה בעיר משתף שהוא חש בנוח בעיר. "אני אוהב את חריש", הוא מצהיר.

לדבריו יש בחריש "מיעוט קטן שיוצא נגד הקהילה" והוא מזכיר את הפרסומים על מסיבת הגאווה, שנתלו בלוחות המודעות ברחבי העיר, ונתלשו תוך זמן קצר, כמו גם את מעט הפוסטים הביקורתיים כנגד הקהילה שפורסמו בשבועות שקדמו לאירוע, ואת הפשקוויל שהתריע כנגד האירוע וטען כי עשרות אוטובוסים עם חרדים יגיעו לשבש את האירוע. הפשקוויל, אגב, נבדק על ידי המשטרה שהפגינה נוכחות גבוהה באירוע.

יהודה השתתף לראשונה בחייו באירוע הגאווה הראשון בחריש בשנה שעברה. "אני פחות מתחבר למצעדים ולפרובוקטיביות", הוא מסביר. לפני מספר חודשים החל יהודה לקחת חלק בהתנדבות בארגון האירוע. "חשוב לתרום ולתת מעצמך מה שאתה יכול", הוא אומר ומקווה לדבריו שהאירוע בחריש יעלה את המודעות לקהילה שחיה פה. "יש פה קהילה לא קטנה. רואים הרבה דגלים כשמסתובבים בעיר". לצד זאת הוא מדגיש: "חשוב לומר שכיוונו לאירוע משפחתי צנוע גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת הלך רוח. זו עיר של משפחות וקהילות ולא באנו לעצבן אף אחד אלא רק להגיד שאנחנו גם חלק מהעיר, ושלא ינסו להוציא אותנו החוצה".

פתרון לבני הנוער הגאה בעיר

בשיחה עם 'חריש סיטי' מסכמת גלעד את האירוע אתמול ואת השנה המשמעותית של הקהילה הגאה בחריש: "העובדה שהשנה לראשונה יש לנו תקציב מהמשרד לשוויון חברתי להעצמת הקהילה ואני יכולה לעשות איתו שינוי משמעותי ומהותי עבור הקהילה – זו ברכה עצומה והתקדמות. בעיר מעורבת כמו חריש יש הרבה משוכות לעבור ולכן העשייה הזו נחשבת יותר מכל הערים בסביבה", מציינת גלעד המשמשת כרכזת הקהילה הגאה גם בבנימינה וגבעת עדה.

"כרכזת אני רואה את הקלות היחסית בה העניינים מתנהלים בבנימינה וגבעת עדה וזה מחדד לי יותר ויותר את העובדה עד כמה האירוע בחריש אינו מובן מאליו.

"אנו עושים פעילות למען הקהילה הגאה שנועדה להעצים קהילה מוחלשת. היא לא מכוונת לעשות דווקא לשום קהילה אחרת, וככל שיקדימו ויבינו זאת אנשים, יצמחו הבנה ושקט בין התושבים בעיר".

מה את מאחלת לחברי הקהילה לשנה הבאה?

"לצערי כספי הקול הקורא שהגיעו לחריש מהמשרד לשיוויון חברתי מראש אינם מיועדים לבני נוער. אני מקבלת דיווחים על בסיס חודשי על בני נוער מחריש שעוסקים בזנות. נוער שוליים שלא ניתן לו שום מענה מחד ומנגד, אותו נוער לא מאפשר למבוגרים שלנו לעזור לו. יש לנו תקציב והוא מבורך וטוב, אבל אין לנו מנדט מהמשרד לשיוויון חברתי להשקיע אותו במקום שבאמת צריך את זה. זה מציב אותי במקום לא פשוט. הידיים שלי כבולות.

"בערים בהן יש איגי (ארגון נוער גאה) – הנוער שם פורח. למה שהנוער בחריש לא יפרח? אני מקווה שנמצא פתרון מהיר גם לנוער בחריש".