האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח? | חריש סיטי

האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח?

חריש עתידה להתרחב ולהפוך לעיר שתאכלס כ-100 אלף תושבים. כיצד ניתן לעשות זאת ובו בזמן לשמור על בעלי החיים ומיני הצמחים בשטחים הסובבים של העיר? תכנית אב חדשה לתשתית האקולוגית בסביבת חריש מנסה להעניק לפרנסי העיר כלי עבודה שיאפשרו להם לשלב היבטים אקולוגיים בניהול המרחב הציבורי הפתוח של העיר

עץ במרחב הסובב את חריש; צילום: רון פרומקין

בתחילת החודש פרסם משרד הבינוי והשיכון דו”ח מיוחד שעוסק בפיתוח העיר חריש בראייה משולבת של טבע-אדם-עיר: “תכנית אב לתשתית אקולוגית חריש”. מטרת הדו”ח, כך על פי מחבריו, היא לתת רקע מקצועי וכלים לתכנון, ניהול ותחזוקה של שטחי הפיתוח העתידי של העיר כמו גם לשטחי העיר הקיימת והבנויה תוך שמירה מירבית על הטבע.

כזכור, הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה לאחרונה שתחום השיפוט של חריש יגדל ב-46%. העברת השטחים הנוספים לחריש תאפשר לה לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה. האם ההתרחבות העתידית יכולה להיעשות תוך שמירה על בעלי החיים ומיני סוגי הצומח מסביב?

מפת הרחבת שטח השיפוט של חריש לפי המלצות הוועדה הגיאוגרפית
חריש מתרחבת: בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

תרומת מרחבי הטבע לחיי התושבים

ג’ולי פלד, אדריכלית נוף, היא מכותבות התכנית שהוכנה בשיתוף פעולה עם האקולוגים ד”ר רון פרומקין וד”ר תמר מרכוס. היא מסבירה על ייחודה של תכנית האב שפורסמה: “התכנית הזו לוקחת מידע ונתונים קיימים של ערכי טבע ונוף ומייצרת מהם כוונות תכנון לפיתוח עירוני. התוכנית נותנת את הכבוד והמשקל הראוי והחשוב למרכיב הטבע בעיר והוא חלק בלתי נפרד משיקולי התכנון. החשיבות של ‘טבע עירוני’, אינה בהכרח בהיותו מכיל ערכי טבע נדירים או בתי גידול ייחודיים אלא בתרומה חינוכית, חברתית ונפשית של מרחבי טבע נגישים יומיומיים לחייהם של התושבים”. פלד מוסיפה ומציינת: “תהליכי העיור והציפוף העצומים שעתידים להתרחש בעשרות השנים הבאות בארץ מחייבים הגדרה מחדש של הסטנדרט של המרחב העירוני בהיבט הירוק שלו ופיתוח כלים יישומים לביצוע של ‘אקולוגיה עירונית’. בשיח הזה, המחשבה היא על האדם, ועד כמה הטבע תורם לבריאותו הנפשית והפיזית”.

תל זאבים לידור שקד
תל זאבים – פנינת טבע ירוקה

כלי שימושי למחלקות הנדסה ושפ”ע

מחברי התכנית התייחסו בתכנית האב לשני מצבים שונים: לעיר הקיימת והבנויה, ולתכנית המתאר, המתבוננת על שטחי ההרחבה העתידיים של חריש בהתאם לתמ”א 35. פלד מסבירה כי בהתאם, האיזון בין ערכיות אקולוגית לרווחת האדם משתנה. “למשל חשיבות שמירת מסדרון אקולוגי המקיף את העיר לעומת הקמת גינה שכונתית ועידוד ציפורים ופרפרים להגיע אליה”.

תוכנית אב לתשתית אקולוגית במרחב הבנוי בחריש
תוכנית אב לתשתית אקולוגית במרחב הבנוי

בשני המקרים התכנית נותנת את הכלים התכנוניים ליצירת תנאים סביבתיים מתאימים, בכדי לאזן בין הערכים השונים. “התכנית נותנת כלי לרשות לנהל את המרחב הציבורי הפתוח של חריש גם מההיבט האקולוגי בנוסף להרבה מאוד רבדים ושיקולים אחרים שהם נדרשים להם. המטרה שלנו היא שהתכנית הזו תהווה כלי שימושי יום-יומי לקבלת החלטות מקצועיות במחלקת שפ”ע ומחלקת ההנדסה. למשל, כמה גינות פרפרים יש בעיר ובאיזו פריסה? מה הממשק שלהן עם מוסדות ציבור או רווחה? מה המרחק בין יערות המאכל? אילו ממשקים אפשר לייצר עם מחלקת חינוך סביב תיבות הקינון? איפה ממוקמים גרעיני קהילה פעילים ועל מה הם לוקחים אחריות?” מסבירה פלד.

אקולוגיה כשיקול בתכנון ופיתוח העיר

ג'ולי פלד
ג’ולי פלד

עד כמה ההמלצות בדוח הן ישימות ועד כמה הן מחייבות את מתכנני העיר? פלד מציינת שהתכנית אינה מחייבת: “ההמלצות המובאות בעבודה זו יצטרכו לפגוש בתהליך התכנון המתקדם כמו גם בניהול העיר אתגרים רבים ובמהלך תהליכים אלו יעובדו ויותאמו פעם נוספת. עם זאת, ישנה חשיבות רבה בהנחת בסיס הנתונים, הנחות היסוד והניתוח של עבודה זו, על שולחנם של הצוותים המקצועיים כמסד לקבלת החלטות בתכנון ובניהול העיר. העבודה מכוונת זרקור על השטחים הפתוחים והמרחב הטבעי ובמידה רבה מקדימה את התכנון המתארי ואת התכנון העתידי של חריש על מורכבותו ועל הצרכים הרבים שיהיו לעיר”. עוד היא מוסיפה: “בוודאי שהמשך העבודה עוד רב והוא תלוי ברבדים וגורמים רבים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נהדר עם מיכל פישל, אדריכלית הנוף של העיר חריש, והיום כל אדריכל נוף שמתכנן בעיר מקבל את העבודה ונדרש לעבוד עימה. פישל משתמשת בה ככלי ואנחנו מחפשים יחד איתה דרכים נוספות ליישם ולקדם את החשיבה של החזון”.

כך לדוגמה, העבודה מפרטת כלים שימושיים לתכנון ופיתוח העיר ביניהם: חלוקת השצ”פים בעיר לרמות שונות לפי מיקומם היחסי בעיר בין המרחב הבנוי למרחב הפתוח; הנחיות פיתוח בנושא תאורה שאינה מזהמת, גידור, פסולת, חומרי גמר, תנועת אופניים והולכי רגל, קרקע, חינוך סביבתי ודגש על נושא בחירת הצמחיה בעיר.

חלופות לשמירה על ערכיות אקולוגית ושטחים פתוחים בסביבת חריש
חלופות לשמירה על ערכיות אקולוגית ורצף שטחים פתוחים

חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח?

אך יש מי שגם לא אהב את התכנית ורואה בה “עלה תאנה” לתכנית ההתרחבות הבלתי מבוקרת של חריש על חשבון שטחים ירוקים ובעלי חיים. יעל לביא אפרת, נציגת החברה להגנת הטבע בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש: “תשתיות טבע עירוניות הן משאב לא אכזב להנאת הציבור, ומדיניות ועקרונות ניהול למשאב זה הם ברוכים. כל זה טוב ויפה לתחום עירוני שזה מכבר נבנה, אך בשום אופן אין בדבר כדי להצדיק פיתוח היישוב העירוני אל תוך הטבע הפתוח! בניגוד לשם “תכנית טבע בעיר” – התוכנית היא למעשה “עיר בטבע”. זהו Green wash מהסוג המוכר שנועד לצבוע בירוק סביבתי את כוונות משרד השיכון למתוח את חריש הבנויה למרחק רב, לברא יערות ולבנות עליהם, תוך פגיעה קשה פגיעה בחי ובצומח, ובמסדרונות האקולוגיים הקריטיים לקיומם”.

רוחב מסדרונות אקולוגיים נדרשים לפי קבוצות בעלי חיים
רוחב מסדרונות אקולוגיים נדרשים לפי קבוצות בעלי חיים

לביא אפרת גם מזהירה מתוצאות חזויות בעיתיות של פלישת חריש אל מרחבי הטבע: “פלישה של פיתוח עירוני אל השטח הטבעי, כרוכה בדחיקת בעלי החיים ממקומם, ומייצרת בהכרח קונפליקט בין אדם ובין חיות הבר. מוכרים הקונפליקטים עם חזירי הבר בטבעון, בחיפה, בירושלים, ועם צבועים במודיעין ובמקומות אחרים. קונפליקטים כאלה עלולים להוות לא רק אי נעימות במפגשים לא רצויים, אלא גם סיכון. זוהי תוצאה חזויה גם בסובב חריש, והיא תחריף ככל שדחיקת בעלי החיים תמשיך להתרחב מצד אחד, והפיתוח העירוני יציע להם שפע מזמין מהצד השני (גינות מושקות, האכלת בע”ח, ניהול פסולת וכיוצ”ב)”.

מחצבת ורד, צילום: אורי נחשון
מחצבת ורד – הוגדרה כעתודה לפיתוח עירוני עם תום החציבה. צילום: אורי נחשון

לביא אפרת גם מציעה לפרנסי העיר כמו גם לתושביה לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנויה לא מבוקרת: “המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב כולם, להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש, הוא החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. מדוחות קודמים של משרד הבינוי והשיכון עולה, כי תכניתם מייעדת את מחצבת ורד להרחבה על מנת להשמיש אותה לצרכי הפיתוח של העיר. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח עם מחצבה רחבה על מפגעיה ו’גינות’ כלואות המכונות ‘טבע’?”

“לחריש אתגרים רבים לפניה, אנו מציעים למנהיגי העיר ולתושביה לפעול יחד איתנו לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמנו, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות”.

עץ אלון במרחב חריש צילום: רון פרומקין
עץ אלון עתיק במרחב חריש; צילום: רון פרומקין

עיר בת קיימא – הלכה למעשה

פלד אינה מתעלמת מהביקורת אלא מקבלת כעובדה את תכנית ההתפתחות העתידית ומנסה, לתפישתה, למזער את הקונפליקט הצפוי בין בעלי חיים ואנשים: “התכנית הוכנה מתוך נקודת מוצא של התכניות הסטוטוריות התקפות החלות על העיר, למשל תמ”א 35 שקבעה את השטחים הסובבים את חריש כיעד לפיתוח עירוני. אין עוררין שבמרחב הזה יש ערכי טבע חשובים. דווקא מנקודה זו יש חשיבות לתכנית שבוחנת כיצד מפתחים שטח ערכי המיועד לפיתוח עירוני. למשל התכנית מצביעה כיצד ניתן לשמור על תפקוד המסדרונות האקולוגיים ברמה האזורית על ידי שמירה של טבעת של שטחים פתוחים רציפים המקיפים את העיר. טבעת אשר תאפשר נתיבי מעבר לבעלי חיים, בדגש על בעלי חיים גדולים ובינוניים. המרחב הזה, קראנו לו ‘הטבעת הכפולה’, ישמש גם את המטיילים ורוכבי האופניים, אבל הדגש הוא שמירה על הערכיות האקולוגית שלו”.

מסדרונות אקולוגיים סביב חריש
תיאור סכמטי של המסדרונות האקולוגיים הנדרשים

פלד מתייחסת גם לנושא הקונפליקט בין חזירי הבר לתושבי הערים: “לאור הציפוף העירוני הקיים והעתידי, הקונפליקט מתחדד. המטרה להגיע לשילוב מיטבי בין פיתוח עירוני, חווית התושב והדרוש לקיום המגוון הביולוגי. כיצד אנחנו ממתנים בין דרישות השימוש האנושי והשפעתן על מיני הבר? העבודה מציגה כלים לבחון את ההיתכנות של קיום השימושים זה לצד זה. למשל: יצירת שטחי חיץ, הגבלת תאורה, שימוש במכלי אשפה מכוסים או הגדרת אזורים ללא פחי אשפה, תכנון מהלך תנועת הולכי הרגל באתר, שימוש באמצעי הגנה והפרדה ועוד”.

חזירי בר בחריש. צילום: טום מודן
חזירי בר בחריש. צילום: טום מודן

פלד שולחת גם היא מסר להנהגת העיר ולתושביה: “פרנסי העיר חרטו על דגלם לתכנן עיר חדשנית ובת קיימא. אנחנו יצרנו כלי תכנוני מקצועי שמתכתב עם החזון והרוח שנושבת מהעיר ומנסה לתרגם אותו למעשה. הכלי הזה הוא לא סוף פסוק הוא צריך להתפתח ולגדול להיות יותר מדויק, למצוא את הממשקים הנכונים עם אנשי המקצוע ברשות המקומית, עם אנשי החינוך ועם הקהילות שפועלות ומקדמות חיים ברי קיימא בסביבה העירונית. אנחנו רוצים שכל הגורמים המעורבים בעיר יעשו בו שימוש, כל אחד בתחומו, וינהלו איתנו דו-שיח לגבי האתגרים והפתרונות שעולים בתהליך היישום. נושא הסביבה והאקולוגיה הוא כל כך רחב ומאתגר, אבל זה בנפשנו וזה מרתק ומהנה בכל קנה מידה. בואו תהיו שותפים”.

מדוברות רשות הטבע והגנים נמסר: “שמירת טבע בעיר אינה באה במקום הצורך לשמור על הטבע בשמורות , בגנים ובשטחים הפתוחים. לשמירת הטבע בעיר יש חשיבות רבה גם לתושבי המקום. אנו מברכים על קידום הנושא, נלמד בזמן הקרוב את התכנית ונמשיך בשיתופי הפעולה עם משרד הבינוי והשיכון”.

עוד בנושא: הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

2 תגובות לפוסט זה
  1. “בשום אופן אין בדבר כדי להצדיק פיתוח היישוב העירוני אל תוך הטבע הפתוח! תוך פגיעה קשה פגיעה בחי ובצומח, ובמסדרונות האקולוגיים הקריטיים לקיומם”. משפט המפתח בכתבה. לעצים ולחיות אין קול וכל אחד מאיתנו חייב לשמור עליהם.

  2. תודה על הכתבה המקיפה. העבודה שכתבה ג’ולי היא מעמיקה ומרשימה, אני בטוח שיקחו אותה בחשבון בהמשך יצירת המרקם העירוני והקהילתי של העיר. כואב לי לראות את הפגיעה בשטחים הפתוחים ובשטחי המחיה של חיות הבר.

השאר תגובה

גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה

%d בלוגרים אהבו את זה: