המשרד להגנת הסביבה: לא זוהה באזור חריש זיהום אוויר מהמפחמות

בתום תקופת ניטור ייעודי שבוצע בחודשיים האחרונים בפאתי חריש, מראים הממצאים כי לא ניתן לזהות בחריש זיהום אוויר הנובע מפעילות המפחמות בשטחי הרשות. יתרה מכך, רמת זיהום האוויר בחריש אופיינית לאזורים כפריים בשאר חלקי הארץ ונמוכה משמעותית מרמת הזיהום בערים המרכזיות בישראל

בחודש מרץ השנה, דיווחנו על ביקורו של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, בחריש. במסגרת הביקור ביקש ראש המועצה, יצחק קשת, מהשר להתערב בסוגיית המפחמות שפוגעת ביישובי הסביבה. לאחר הביקור הוצבה ניידת ניטור ייעודית בפאתי חריש, באזור של בסיס מג”ב בכניסה המזרחית של העיר, שהחלה לנטר באופן רציף את איכות האוויר. בתום חודשיים רצופים של ניטור (כל 5 דקות נלקחת דגימה), עובדו תוצאות הניטור לכדי דו”ח מטעם מרכז ניטור האוויר הארצי שבמשרד להגנת הסביבה. תוצאות הדו”ח מוצגות כעת לפניכם.

על מנת להבין לעומק את דו”ח הניטור ותוצאותיו, שוחחנו עם ד”ר לבנה קורדובה ביז’ונר, הממונה על המערך הארצי לניטור אוויר במשרד להגנת הסביבה. ראשית, לגבי מיקום הניידת, ציינה ד”ר קורדובה ביז’ונר כי בחירת המיקום בפאתי העיר נועדה לנטרל את מפגע האבק העולה מהבנייה המאסיבית ברחבי העיר. לדבריה, תוצאות הניטור ממחישות את המצב שישרור בעיר לאחר סיום הבניה, כשהאוויר כבר לא יכיל את האבק. חשוב לציין כי מיקום ניידת הניטור בחלקה המזרחי של העיר, קירב אותה לשטחי הרשות ולאזורים בהן פועלות המפחמות.

ניידת הניטור עוקבת אחר ערכי מזהמים שונים באוויר, על פי המקובל במדינות המפותחות בעולם. לכל מזהם נקבע “ערך סביבה” וצויינו המגבלות המותרות לחריגה מערך זה. עפ”י חוק אוויר נקי, התשס”ח 2008, חריגה מערכי הסביבה נחשבת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר והיא אסורה. ברובם המוחלט של המזהמים נמדדו בחריש ערכי זיהום נמוכים ביותר, הרבה מתחת לרף המוגדר כ“זיהום אוויר נמוך”. איכות האוויר בחריש, לדבריה של ד”ר קורדובה ביז’ונר, דומה לזו הקיימת באזורים כפריים ברחבי ישראל. בהשוואה לערים אחרות בגוש דן ולאורך החוף ואף בהשוואה לירושלים, בחריש האוויר נקי באופן משמעותי. הדבר נובע מהיעדר קירבה לאזורי תעשיה, ריחוק יחסי מתחנות כח וצפיפות נמוכה יותר של אוכלוסיה וכלי רכב מזהמים.

ספציפית לגבי המפחמות, סוג המזהם הרלוונטי ביותר שאחריו עקבה ניידת הניטור הינו PM2.5 (“חלקיקים נשימים”). ערך הסביבה המוגדר למזהם זה הינו 37.5 מק”ג/מ”ק ואילו הערך הממוצע שנמדד בחריש ע”י ניידת הניטור עומד על 16 מק”ג/מ”ק בלבד. במהלך תקופת הניטור זוהו 2 חריגות מערך הסביבה בשני ימים עוקבים, עקב תנאים מטאורולוגיים שגרמו להסעת אבק טבעי לאזור. נתוני החריגה הושוו לנתוני תחנת ניטור המוצבת בשכונת חפציבה בחדרה, לאימות העובדה שמדובר בתופעה מטאורולוגית, ואכן נמצאו חריגות דומות גם בתחנה בחדרה בימים אלה בלבד. באופן כללי, ניתן לראות ערכים דומים מאד לאורך כל התקופה בין שתי התחנות, על אף הריחוק היחסי ביניהן, כך שקשה לייחס השפעה משמעותית לעשן המפחמות בהקשר הספציפי של החלקיקים הנשימים.

ניטור חלקיקים נשימים בחריש
ניטור חלקיקים נשימים בחריש

אם כן, מהממצאים עולה כי לא זוהה זיהום אוויר שניתן לקשור אותו לפעילות המפחמות. ד”ר קורדובה ביז’ונר ציינה במהלך השיחה, כי היא מודעת לתלונות תושבים ולפניות למוקד העירוני בחריש בנוגע לריח לא טוב באוויר. לדבריה, ארגון הבריאות העולמי מכיר במפגע של ריח כגורם הפוגע ברווחת התושבים וכמטרד שיש לטפל בו. במידה והריח אכן מגיע מפעילות המפחמות, היא מקווה שהנושא יטופל בהמשך להחלטת הממשלה 534 בנוגע למפחמות.

החלטת הממשלה 534 התקבלה בחודש ספטמבר 2015 ועיקרה הקמת צוות בינמשרדי שיבחן פתרונות אפשריים לטיפול במפגע המפחמות. בעקבות עבודת הצוות נקבעה תכנית טיפול רב שלבית הכוללת הסדרת שינוע הגדמים לאתרים מורשים בלבד; הסמכת פקחים ייעודיים והגברת הפיקוח על איסור העברת חומרי הגלם לשטחי יהודה ושומרון; סיוע לחקלאים שיעבירו את הגדמים לאתרים המורשים; תמיכה במפעלים לייצור דלק ירוק מגזם וגדמי עצים; בחינת שימוש בגדמים כתחליף לפחם בתחנות חברת החשמל; הסברה בקרב החקלאים; הרחבת הניטור ביישובים הרלוונטיים ועוד. הערכת המשרד להגנת הסביבה היא שעם יישום החלטת הממשלה בנושא צפוי גם מפגע הריח באזור להיפתר.

עוד מספרת ד”ר קורדובה ביז’ונר כי בשנת 2012 היא עצמה הגישה חוות דעת בנושא המפחמות לבג”צ. חוות הדעת התבססה על מדידות שבוצעו במהלך שנת 2009 ביישוב מצפה אילן. באותה תקופה פעלה מפחמה ביישוב ברטעה הצמוד למצפה אילן, ולדבריה אז בהחלט נמדדו ערכים גבוהים יותר של חלקיקים נשימים ביחס למדידה שבוצעה כעת.

במרכז ניטור האוויר הארצי מתכוונים להרחיב את פעילות הניטור, בהתאם להמלצות הצוות הבינמשרדי, לאחר העברת התקציבים הנדרשים ע”י משרד האוצר. לדברי ד”ר קורדובה ביז’ונר, חריש נמצאת במעגל השני של היישובים בעדיפות להצבת תחנות ניטור קבועות וייעודיות לנושא. בעדיפות ראשונה נמצאים היישובים הקרובים יותר למפגע המפחמות כגון מצפה אילן, חרמש, מבוא דותן ויישובים נוספים. בעניין זה ניסינו להבין ממה נובע הפער בכמות התלונות על הריח בין יישובים אלה ויישובים נוספים כמו פרדס חנה כרכור, לבין חריש. בכל זאת, גם בחריש ישנה אוכלוסיה שמתגוררת במקום שנים רבות ועד היום לא נרשמו תלונות רבות בנושא. ד”ר קורדובה ביז’ונר חושבת שההבדל נובע מהמיקום הספציפי של חריש הממוקמת על גבעות באזור פתוח, וכן מתיעול האוויר והרוח בוואדיות הסמוכים.

תחנת הניטור הייעודית סיימה את תפקידה בחריש ובקרוב תמוקם בסמוך ליישוב אחר, בהתאם לתכניות מרכז ניטור האוויר הארצי. עם זאת, מבטיחה ד”ר קורדובה ביז’ונר כי המעקב אחר איכות האוויר בחריש וביישובי הסביבה ימשיך וכי דו”חות תקופתיים ימשיכו להתפרסם בשוטף עפ”י המדיניות הקיימת.

קישור לדו”ח הניטור המלא.

בתגובה לפנייתנו, ציין ראש המועצה יצחק קשת, כי “בחודשים האחרונים פעלתי בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה להצבתה והפעלתה של תחנת ניטור לבדיקת השפעת המפחמות על האוויר בחריש. הנתונים האמפיריים וניתוח הממצאים, כפי שמוצגים בדו”ח, מציגים תמונה מעודדת. עם זאת, ואף על פי כן, כמי שרואה את חריש כעיר המובילה באזור, אמשיך לפעול יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד באזור כולו. אני קורא לכל ראשי היישובים באזור לפנות אלי בבעיות אזוריות על מנת לקדם, בשיתוף פעולה, איכות חיים נפלאה עבורנו ועבור ילדינו”.

רקע כללי על נושא המפחמות וסטטוס פעילות הצוות הבינמשרדי

מפחמה היא מתקן המשתמש בגדמי עצים לייצור פחמים המשמשים את הציבור הרחב להבערת אש וצלייה במנגל. תהליך הכנת הפחמים נעשה על ידי הבערת ערימות גדולות של גדמי עצים, למשך מספר שבועות בכל פעם. במהלך הבעירה נפלטים מזהמי אוויר המסוכנים לבריאות ומלווים במטרדי ריח קשים אשר עלולים לגרום למפגעים סביבתיים מתמשכים. גדמי העץ מגיעים ברובם המכריע משטחי ישראל אל עשרות מפחמות הפועלות בשטחי הרשות ושתוצרתן העיקרית מופנית חזרה לשוק הישראלי.

בחודש יוני 2015 קבע בג”ץ בהתייחסו לעתירה שהוגשה בנושא ע”י יישובי האזור, כי על הממשלה להגביר את פעולתה לפתרון הבעיה ואף הציע כי ימונה צוות שיעסוק בנושא. בהמשך לכך התקבלה החלטת ממשלה 534 בחודש ספטמבר 2015 שעיקרה הקמת צוות בינמשרדי שיוביל את הטיפול במפגע המפחמות. בחודש ינואר 2016 הציג הצוות את המלצותיו, אותן תיארנו לעיל. אחד הפתרונות שהוצעו בטווח המיידי הוא הוצאת צו שיתיר הובלת גדמי עצים מסוג אבוקדו והדרים בשטחי ישראל רק למי שינתן לו רשיון ייעודי לכך ולאתרים מורשים בלבד. טיוטת הצו פורסמה להערות הציבור בתחילת יוני 2016 והוא צפוי להיות מופעל תוך 45 ימים ממועד פרסומו הסופי.

השאר תגובה

גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה