היער בשביל חריש הוא כמו חוף הים לתל אביב

בשבוע שעבר התקיים בחריש כנס ראשון מסוגו בעיר, כנס יערות 2025 ששם במרכזו את המתח שבין פיתוח עירוני מואץ לבין שמירה על השטח הירוק המקיף את חריש. במתנ"ס שוהם התכנסו נציגי קק"ל, החברה להגנת הטבע, נציגי העירייה ופעילים חברתיים, במטרה לדון בעתיד שטחי היער המקיף את העיר, ביער הקהילתי הפעיל ובחשיבותם של השטחים הפתוחים לעיר בכללותה ולתושבי העיר כפרטים.

הכנס, שאורגן על ידי נאמני יער חריש, סימן אבן דרך בדיון הציבורי: לא עוד שאלה טכנית של תכנון ובנייה, אלא מאבק על צביונה של חריש כעיר שמבקשת לגדול אך לא לאבד בדרך את נשימתה ונשמתה.

שטחי יער במספרים: "מחמאה זמנית"

חריש נבנתה בלב היער. עם זאת, לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2022 כ־45.4% משטח השיפוט של חריש עדיין הוגדרו כיערות, חורש או פארקים – נתון שממקם את העיר במקום הרביעי בארץ מבחינת שיעור השטחים הירוקים, אחרי רכסים, נוף הגליל ודיר אל־אסד.
אלא שמדובר, כפי שאמרו דוברים בכנס, ב"מחמאה זמנית בלבד". תוכניות הפיתוח להגדלת העיר למאה אלף תושבים צפויות להקטין משמעותית את היקף שטחי היער והשטחים הפתוחים בעיר.

במרכז הדיון עומדות שתי תוכניות מפתח חריש צפון וחריש מערב – הראשונה נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים והשנייה בתחילת הדרך. שתיהן פוגעות ישירות בשטחי יער וחורש טבעי, חלקם בעלי ערך אקולוגי מובהק.

מהו יער קהילתי ולמה הוא חשוב?

“היער הוא לא רק מקום לטייל בו – הוא חלק מהחיים עצמם", הדגישה טליה בקר, מנהלת היערות הקהילתיים בקק"ל, שמפעילה כיום  26 יערות קהילתיים ברחבי הארץ. היער הקהילתי בחריש הצטרף אליהם לפני שלוש שנים, ביוזמה משותפת של רכזת הקיימות של עיריית חריש, שמחה פרלמן, קק"ל ותושבי העיר, וכבר הספיק להפוך למוקד חיים קהילתי שוקק.

"חריש התברכה ביער צעיר אך פעיל", היא הוסיפה. "זהו יער שנולד מהקהילה, מתוחזק על ידה, ומעניק לה חזרה רווחה, חינוך סביבתי ומרחב לנשימה. בעידן שבו יש מלחמה על כל מטר בנוי, ערכו של יער כזה גדול לאין שיעור".

היער = קו החוף של חריש

אדריכלית הנוף עדי נוי, מנהלת מחלקת התכנון בקק"ל, הדגישה: "אני חושבת שחריש זכתה לנכס אמיתי. היער בשביל חריש, זה כמו חוף הים ליישובי החוף. זה נכס שאפשר לצאת אליו, לנשום אוויר, להתנתק מהמולת הכרך ומהמולת היומיום". נוי הוסיפה והגדירה את חריש כ"קו החזית של המאבק על היערות במרכז הארץ".

לדבריה, העיר ממוקמת בלב אזור אקולוגי נדיר שבו מתקיימים זה לצד זה שלושה מיני אלונים – אלון תבור, אלון מצוי ואלון תולע – תופעה שאין לה אח ורע בעולם.
"זהו הגבול הדרומי של יערות הצפון", הסבירה נוי. "ברגע שמאבדים את הרצף הזה, אנחנו יוצרים נתק בין הצפון לדרום – לא רק גיאוגרפי אלא גם אקולוגי".

היער שסובב את חריש משמש מסדרון מעבר לבעלי חיים רבים, ובו מתועדים 17 מיני זוחלים מתוך כמאה המתקיימים בישראל. כל הרחבה נוספת של העיר צפונה, הזהירה נוי, עלולה לפגוע קשות ברצף הזה.

עם זאת, היא לא דיברה על התנגדות טוטאלית לבנייה: “אנחנו מבינים את הצורך לגדול, אבל מאמינים שתכנון חכם יכול לצמצם נזק. התפקיד שלנו הוא להבטיח שכל כביש, כל תשתית, יעברו בדרך שפוגעת כמה שפחות". נוי גם ציינה שלתפישתה, הפיתרון למציאת מגורים לאוכלוסייה הגדלה הוא בציפוף גדול יותר בתחומי העיר, בבנייה לגובה, ולא בהכרח בהתרחבות לשטחים נוספים".

האחריות העירונית – חזון או גבול סמכות?

יוחאי פרג'י, ממלא מקום ראש העיר, הציג בכנס חזון עירוני ברור:  "הירוק בחריש הוא לא תפאורה, הוא חלק מהלב של העיר. שמירה על שטחים ירוקים ושילובם במרקם העירוני הם תנאי להתפתחות עיר מאוזנת ובריאה".
פרג'י ציין כי חריש גיבשה חזון לקיימות עירונית, המשמש "מצפן ועיקרון מנחה בתהליכי הפיתוח והתכנון". עם זאת, השאלה שנותרה פתוחה היא עד כמה באמת בידי העירייה היכולת לעצור או לשנות את תוכניות ההתרחבות?

תוכניות "חריש צפון" ו"חריש מערב" מקודמות על ידי משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, והעירייה איננה בעלת מנדט רשמי לעצור אותן.
למרות זאת, היא יכולה להשפיע – דרך התנגדויות, שיתופי פעולה עם קק"ל ועם החברה להגנת הטבע, ובעיקר באמצעות תמיכה ביוזמות אזרחיות.
במקומות שונים בארץ,  כמו כרמיאל, מודיעין ובית שמש, נרשמו ניסיונות של רשויות מקומיות לעכב תוכניות ארציות מתוך שיקולי סביבה, באמצעות התנגדויות ציבוריות ואימוץ מדיניות ירוקה. עם זאת, יכולת ההשפעה של הרשויות המקומיות בארץ נותרת מוגבלת, בדרך כלל, מול החלטות התכנון הארציות.

"המתנה הגדולה ביותר של העיר שלנו"

אבל יש מי שמאמין שניתן לשנות את רוע הגזירה או לפחות להמתיק את הגלולה המרה באמצעות הנגשת היער למקבלי ההחלטות: "חלק מהפעילויות שלנו הוא להנגיש את היער לראש העיר, לכל מקבלי ההחלטות, שיבינו את החשיבות של היער לאזרחים, שיבינו שזה לא רק "עוד כמה עצים" במקום הזה, אלא משהו שיש לו חיים, והוא נותן חיים לקהילה", מצהיר אליאור ארביב, בן 39, תושב העיר מאז 2016 ואחד ממובילי יוזמת "נאמני יער חריש".

ארביב, הצטרף לקורס נאמני היער בעיצומה של המלחמה, כדי "לקבל קצת אוויר". "הכול התחיל מקורס קטן של העירייה וקק"ל", סיפר. "עשרה תושבים – חילונים, דתיים, צעירים ומבוגרים – נפגשנו פעם בשבועיים ביער. היום כל פעילות שלנו מושכת מאות אנשים".

בין האירועים שיזמו: "נינג'ה יער" לילדים שהביא קרוב ל־300 משתתפים, סיורי שקיעה, ופעילויות חינוך שמתרחשות בין עצי האלון.
“היער קם לחיים", אמר ארביב. "אנשים מבינים שלא צריך לנסוע רחוק בשביל טבע. הוא פה, חמש דקות מהבית. היער הוא המתנה הגדולה ביותר של העיר שלנו – והוא נותן חיים לקהילה".

לצד הפעילויות, נאמני היער מקדמים את תחום חינוך היער, שיעורים ופעילויות שמתקיימים מחוץ לכיתה, בשיתוף בתי הספר המקומיים. בשנת הלימודים הבאה צפויות להיפתח בחריש ארבע כיתות גני-יער, וכבר השנה ישנם בתי ספר שמלמדים חלק מהשיעורים בכיתות היער בטיילת העיר, אך לדברי ארביב "השאיפה היא שכל ילד בעיר יזכה לחוות למידה בטבע כחלק מתוכנית הלימודים".

זה עובד בקוסטה ריקה

האם המתח בין דרישות הפיתוח העירוני ושמירה על היערות והשטחים הפתוחים יכול להיפתר ללא פגיעה ביער? בעולם, ערים ומדינות רבות כבר מצאו דרכים לשלב בין פיתוח לשימור יערות. כך לדוגמה, בקוסטה ריקה מיושמת תוכנית שמתגמלת בעלי קרקעות על צמצום כריתת עצים ובעשרים השנים האחרונות, מספר היערות בה רק עלה. באירופה פועל מנגנון Natura 2000, המגן בחוק על אזורים רגישים, ובמדינות שונות מופעלות יוזמות לשיקום נופים במקום הרחבתם.
המודלים האלה מראים ששמירה על יערות איננה עוצרת פיתוח, היא פשוט דורשת מדיניות חכמה ושיתוף קהילה. בישראל, למרות תוכנית מתאר ארצית, תמ"א 22 לשמירה על היערות, טרם נמצאה הדרך הנכונה לשמירה על הטבע מול לחצי הפיתוח.

אדריכלית נוי סיכמה את דבריה בכנס, במשפט: "עץ שלא נחבק היום – יהפוך לספסל באיקאה". מעבר להומור, מדובר באזהרה ברורה: אובדן היער הוא בלתי הפיך.

חריש נמצאת בצומת דרכים. מצד אחד, עיר צעירה וצומחת שזקוקה לשטחי בנייה חדשים. מצד שני, יער ייחודי מבחינה אקולוגית וחברתית, שהפך לסמל מקומי של חיים משותפים, טבע וחינוך ירוק.
האם חריש תצליח ליישם את חזון העיר הירוקה גם לנוכח תוכניות הפיתוח? איך תיראה חריש בעוד עשר שנים? האם היא תשכיל לשמור על מקום מחמיא בדירוג הערים עם השטחים הירוקים הרבים ביותר, או שהנתון המחמיא יהפוך לזיכרון מהעבר? התשובה תלויה לא רק במוסדות התכנון, אלא גם בתושבי העיר, שיוצאים מדי שבוע לטייל בשבילי היער, נושמים עמוק, ומבינים שאם לא ישמרו עליו עכשיו – מחר כבר יהיה מאוחר מדי.

לקריאה נוספת: דו"ח קק"ל: "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל"