מנהלת מחלקת הנוער והצעירים: ״בחריש, גיל ההתבגרות מאתגר במיוחד״

מדוע גיל ההתבגרות בחריש עלול להיות קשה יותר בהשוואה לערים אחרות? אור גולני מסכמת שלוש שנים כמנהלת מחלקת נוער וצעירים בעיריית חריש, משתפת בתובנות שלה לגבי הליך ההתבגרות בעיר הגירה ושולחת מסר חשוב להורים

בעוד כשבועיים תעבור גולני (33) להתגורר בטורונטו הרחוקה. היא מצטרפת לבן זוגה שקיבל הצעה מפתה לעיתוק (רילוקיישן). גולני משאירה מאחוריה 4,500 בני נוער מכיתות ד’-יב’ שהיו תחת כנפיה הרחבות כמנהלת מחלקת הנוער בעיריית חריש.

“ההחלטה לעזוב תפסה אותי במקום הנכון מבחינה מקצועית. כבר 15 שנים שאני עוסקת נון-סטופ בחינוך בלתי פורמלי, מהרגע שיצאתי לשנת שירות ועד השבוע האחרון לא ידעתי מהו יום חופש”, היא אומרת.

בני נוער גיל ההתבגרות
4500 ילדים ובני נוער בכיתות ד’-יב’

גיל ההתבגרות מתחיל כבר בגיל 10

הרומן של גולני עם חריש החל בשנת 2014 כשהיא ובעלה דאז רכשו דירה בעיר שהיתה לדבריה “גבעת חול בלבד”.

“עברנו לפה בקיץ 2016 ובאותה שנה נכנסתי לעבוד ביחידת ההתנדבות. שנתיים אחרי כן, החליטו להקים את היחידה לחינוך בלתי פורמלי וגולני עזבה את מחלקת ההתנדבות לטובת האהבה הראשונה שלה, חינוך בלתי פורמלי. גולני, שעשתה שנת שירות בתחום החינוך והמשיכה בצה”ל בחיל החינוך, חשה שהיא חזרה הביתה.

בתחילת הדרך 450 בני נוער בכיתות ד’-יב’ היו תחת אחריותה ורובם, לא למדו בחריש. בשלוש השנים האחרונות, מספר בני הנוער קפץ פי עשרה.

“בארץ יחידות נוער מתחילות לטפל בתלמידים מכיתה ז’, אבל לתפישתי, גיל ההתבגרות מתחיל כבר בגיל 10. חשוב ליצור עם הילדים ובני הנוער קשר משמעותי כבר בשלב הזה, כי קל יותר להשפיע, לכוון וללטש. כשמגיעים לכיתה ז’, זה הרבה יותר קשה”.

בני נוער גיל ההתבגרות אור גולני
“התפקיד שלי הוא לוודא שלכל אחד מבני הנוער יש מבוגר משמעותי בחייו”

גולני מציינת כדוגמה נערה שחוותה בכיתות היסודי חרם חברתי קשה. “היא השתתפה בתכנית ‘אח גדול’ ועברה חונכות אישית. בקיץ האחרון, ראיתי אותה מסתובבת עם חבורה. היא הגיעה לחטיבה אחרי שנת קורונה כשיש לה חברים. זה קסם של תהליך”.

כל ילד זקוק למבוגר משמעותי

“לא כולם מגיעים ליחידת הנוער”, מסבירה גולני. “התפקיד שלי הוא לוודא שלכל אחד מבני הנוער יש מבוגר משמעותי בחייו. זה יכול להיות מאמן ספורט, מדריך בתנועה, מורה, העיקר שיש מישהו”.

אור גולני
נערה במפגש הפרידה: ‘אם אור לא היתה פה היום, אני לא יודעת איפה אני הייתי היום’

במקרים רבים, מילאה גולני בעצמה את תפקיד המבוגר המשמעותי בחייהם של בני הנוער בעיר. “נערה שאני מלווה אותה כבר חמש שנים ובעטה בי בהתחלה כמו שרק נוער יכול לבעוט, אמרה במפגש הפרידה ‘אם אור לא היתה פה היום, אני לא יודעת איפה אני הייתי היום’. בדרך כלל לא זוכים לשמוע את זה בחינוך, רק שנים אחר כך. התרגשתי עד דמעות”.

מרכזי נוער פעילים

בחמש שנות עבודתה בעירייה הקימה גולני את מחלקת ההתנדבות ואת מחלקת הצעירים שכל אחת מהן עובדת היום בצורה עצמאית. הקמת מחלקת הנוער כללה עבודה לא מעטה.

מרכז הנוער ברחוב גפן עוסק בהעצמה אישית

“כיום יש שני מרכזי נוער פעילים, הראשון ברחוב גפן והשני בשכונת בצוותא ולכל אחד מהם יש אופי משלו. המרכז בגפן עוסק יותר בהעצמה אישית ובהכרות עצמית עם החוזקות, החולשות והחלומות. מרכז בצוותא מתמחה יותר בתחום התעסוקה, ההכשרה והכנה לשירות משמעותי בצבא או בשנת שירות. בשנים הקרובות מתוכננים להיפתח שני מרכזים נוספים, אחד מהם יעסוק יותר בעולם הספורט ויהיה מקושר למתקני הספורט בעיר. גולן מוסיפה ומונה את מרחבי הפעילות לנוער בעיר. “בשלוש השנים האחרונות בנינו מעגלים מגדריים של בנות ובנים בכל אחד מהמגזרים, יש מרחב פתוח שבני נוער יכולים לבוא אליו ויש תכניות פעילות לבני נוער במגוון רחב של תחומים”.

מרכז תרבות מתנ"ס בצוותא
מרכז הנוער בשכונת בצוותא

קבוצת השווים משתנה כל הזמן

אם יש מאפיין מרכזי בהליך ההתבגרות של בני הנוער בחריש הוא ללא ספק העובדה שחריש היא עיר הגירה. “גם אם אני שנתיים בעיר, לכיתה שלי כל הזמן מצטרפים תלמידים חדשים. מאזן הכוחות וקבוצת השווים שלי משתנה כל הזמן. אלו מקומות שצריכים להיות בטוחים עבורי. כל הדברים האלה גורמים לי כנער/ה לעשות דברים שאולי לא הייתי עושה בעבר. לאו דווקא לקחת שאכטה מג’וינט או מגז קצפות, אלא להעז או להתפשר על סט הערכים שחונכתי עליו כדי להתחבר עם אנשים אחרים, כדי להיות חלק. זה קורה בגיל ההתבגרות בכל מקום אבל פה זה מועצם יותר כי קבוצת השווים שלי לא מאוזנת”.

קבוצת השווים משתנה כל הזמן. צילום: דוברות משרד החינוך

“מצד שני”, מוסיפה גולני “המעבר למקום חדש נותן לבני הנוער גם הזדמנויות חדשות. אנחנו פוגשים בני נוער שאומרים לנו במפורש: ‘כן במקום הקודם הייתי כך וכך והיום החלטתי להיות אחר’. הניידות הזו היא מאפיין של חריש וצריך להבין את זה. לא תמיד השאלות המתבקשות של כמה זמן אתה בחריש, ומהיכן באת לפה, הן שאלות שנכון לשאול אותן. זה לא תמיד בא להם בטוב. השאלות החשובות יותר הן מי אתה היום, מה אתה אוהב, מה אתה רוצה לעשות בעתיד ומהם החלומות שלך”?

ההורים בפקקים: האם התא המשפחתי יציב?

גולני מציינת מאפיין משמעותי נוסף שמשפיע על הליך החיברות וההתבגרות של הנוער בעיר וקשור קשר הדוק ליציבות התא המשפחתי:  “מדינת ישראל היא מדינה פקוקה והתחבורה מחריש לא טובה. האם בני הזוג יכולים להתמודד עם העובדה שאחד מהם לפחות יהיה בהכרח מדי יום שלוש שעות על הכביש ויחזור בערב עצבני יותר ועם סבלנות פחותה? האם התא המשפחתי יכול לעמוד בזה? “זה מערך שיקולים שכמעט ולא נלקח בחשבון כיוון שלא חינכו אותנו לחשוב על זה. זה לא בגלל שהישראלים אינם הורים טובים, אבל הם לרוב עסוקים במרדף החיים וברצון להעניק יותר לילדים”.

עומס תנועה פקקים
ההורים מבלים בפקקים: מערך שיקולים שכמעט ולא נלקח בחשבון

“צריך לזכור”, מוסיפה גולני, “שמעבר דירה שווה לאובדן. אתה מאבד את מי שאתה, את הזהות שלך, את הקרובים שלך, את מי שמכיר אותך מגיל ילדות.

“לרוב האנשים לא פשוט לעשות את המעברים האלה.  גם אני והגרוש שלי, שנינו אנשי חינוך, נפלנו באותו מקום. גם אנחנו קורבן של הסטטיסטיקה בחריש. מתוך ההבנה הזו יש לנו אחריות כאנשי מקצוע להתייחס לסיטואציה שלא רבים מבינים את העוצמה שלה, והניסיון שלנו הוא לתת כלים לבני הנוער ולהורים שלהם גם יחד”.

להט”בים, ערבים, עולים חדשים, חילונים וחרדים

לא רק קבוצת השווים משתנה לעיתים תכופות, המעבר לחריש והמגורים המשותפים של חילונים, דתיים וחרדים באותו בניין מפגיש את בני הנוער עם קבוצות חברתיות שהיו זרות להם בעבר. גולני גאה לספר כי בניגוד להתכתשויות המבוגרים בעולם הפייסבוק, בני הנוער בחריש, יודעים להקשיב אחד לשני.

“מועצת הנוער הפעילה בית קפה לנוער והגיעו לשם וישבו במעגלים שונים חבר׳ה חרדים, חילונים עולים חדשים ולהט”בים. החלה שיחה על אלוהים ואני חייבת לומר שאנחנו צריכים ללמוד מהם. הם לא ניסו לשכנע, הם הקשיבו והתעניינו במה שהאחר חושב. זה היה פשוט, יפה וטהור”.

שבט צופים בחריש
הגרעין המייסד של שבט הצופים הראשון בעיר. צילום: אורן קלר

נתון משמעותי נוסף שמציינת גולני היא השתתפות בני הנוער בחריש בפעילויות של ארגוני הנוער. “סיימנו את שנת הקורונה עם קרוב ל-900 בני נוער שהשתתפו בפעילויות של תנועות נוער. מדובר במספר גבוה מאוד. הגענו ל-33 אחוזים מבני הנוער בחריש שמשתתפים בפעילויות הבלתי פורמליות, זה המון, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי שעומד על 17% בלבד. זה נתון שאני בהחלט גאה בו”. גולני מציינת כי בקרוב יוקמו מתחמי נוער ייעודיים לכל תנועה ולהערכתה, פעילות תנועות הנוער רק תלך ותגדל.

פשוט להקשיב להם

גולני אינה שוכחת להתייחס גם לנוער שמאתגר יותר את המבוגרים: “יש נוער בחריש שמעשן או שותה. לא ברמה של התמכרויות, אבל בהחלט כאלה שמשתמשים בגז קצפות או מעשנים ג’וינטים. חשוב לומר שאסור למהר ולתייג את בני הנוער בצורה שלילית. חשוב להבין מדוע הנער או הנערה פנו לכיוון הזה, על איזו בעיה זה מכסה? אני רוצה שישתפו אותנו, יספרו לנו למה קשה להם להגיד לא לסמים או לחבורה שהם בוחרים להסתובב איתה. המיקוד הוא לא על השאכטה או הגז”.

היא מוסיפה ומציינת את הסוד שהופך אותה ולמעשה כל אדם למדריך טוב: “פשוט צריך להקשיב לבני הנוער בלי ביקורתיות ושיפוטיות. אנחנו המבוגרים לא יודעים הכל. אנחנו לא יודעים מה יעשה להם טוב ולא יודעים מה הם רוצים. צריך לתת להם כלים לגלות את עצמם, לזהות את החלומות שלהם וכלים להגשים אותם. וזהו. לא יותר מזה”.

“יש לנו נוער מדהים בחריש. יש לכם ילדים מדהימים, שרק מחפשים את ההזדמנות לפרוח, לחלום ולעשות. נכון, זה מאתגר, זה קשה, גיל ההתבגרות הוא גיל קשוח במיוחד בחריש, אבל היתה לי זכות גדולה שבטחו בי ונתנו לי לקחת חלק בחיים של כל אחד ואחת”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

השאר תגובה

פרויקטים
גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה

%d בלוגרים אהבו את זה: