2022: שנת שיא בקליטת עלייה בחריש
טיול של עולים חדשים מחריש. צילומים: דוברות עיריית חריש
למעלה מ-1,700 עולים הגיעו לחריש במהלך שנת 2022, והם מהווים כ-40% מכלל העולים שבחרו להתגורר בעיר במהלך השנים האחרונות. הפוטנציאל לקליטת עולים נוספים הוא גדול, במיוחד לנוכח היתרונות הברורים שחריש מציעה בתחום הדיור והמיקום המרכזי בארץ, אבל המחסור בתעסוקה מקומית וחולשתה של התחבורה הציבורית הם חסם משמעותי
בתחילת החודש חגגה ישראל את חג 'יום העלייה' – ציון להכרה בחשיבות העלייה לארץ. גם בחריש צוין יום העלייה באמצעות פסטיבל 'חריש רואה עולם', שנחגג זו השנה הרביעית, פסטיבל 'חג הסיגד', שיתקיים מחר ובמספר אירועים נוספים.
על פי נתוני עיריית חריש בעיר מתגוררים 4,300 עולים. עיון מעמיק יותר בנתונים מגלה כי למעלה ממחציתם הם עולים "חדשים-ותיקים" וכי מחלקת הקליטה בעירייה מטפלת ברובה בעולים ה"חדשים יותר" (כ-2,000 איש), אותם עולים שבחרו בחריש אחרי שהייה קצרה בארץ או הגיעו לכאן ישירות משדה התעופה.
נתונים אלה מציבים את חריש במקום ה-32 במדד רשויות קולטות עלייה. רק לשם השוואה, בשנת 2018 חריש היתה ממוקמת במקום ה-57 במדד זה. ומיהם העולים שמגיעים לחריש? נתוני ההתפלגות מראים כי 40% מכלל העולים הם יוצאי חבר ברית המועצות לשעבר: רוסיה, אוקראינה, בלארוס וקזחסטן; 40% נוספים הם יוצאי מדינות דרום אמריקה, ויתרת ה-20% מגיעים מצרפת, ארה"ב, שוויץ ומדינות אחרות.
השג שיא או פספוס?
נתון מפתיע לא פחות חושף כי 40% מכלל העולים החדשים הגיעו לחריש במהלך שנת 2022 (שטרם הסתיימה). נתון גבוה זה מסתדר עם הנתונים הכלליים המשקפים עלייה חדה במספר העולים שהגיעו לישראל. במחצית הראשונה של 2022 בלבד, עלו כ-60 אלף עולים לישראל. בשנת 2021 עלו לישראל 28 אלף עולים בלבד. השוואה לנתונים הארציים מסבירה מדוע עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ואחראית תחום הקליטה, מאמינה שחריש פספסה בגדול את גל העלייה מאוקראינה. "רוב העולים מאוקראינה שמגיעים לחריש הם אלו שיש להם משפחה פה. פגעה בנו מאוד העובדה שאין לנו דירות קלט, דירות שניתנות לעולה לשלושה חודשים בחינם ומאפשרות לעולים לסיים את תהליך הקליטה בארץ.
"ישנן ערים קולטות עלייה שבמסגרת תקציב למקרים מיוחדים פתחו עשרות דירות קלט מתוקצבות. לוד לדוגמה, השקיעה חצי מיליון שקלים בקליטת העלייה מאוקראינה. חריש לא השקיעה כלום. "מדובר בגל עלייה אדיר שקרוב בממדים שלו לגל העלייה הרוסית בשנות ה-90' והוא לא מגיע לחריש. מדובר בפספוס גדול מאוד. צר לי על זה".
המטרה: אינטגרציה מיטבית
בניגוד לדעתה של ינטוב, אלונה גבר-קרקליס, מנהלת מחלקת קליטת עלייה בעיריית חריש, מאמינה שקצב הקליטה של עולים חדשים בעיר הוא טוב, כמו גם היחס המספרי בין העולים החדשים לשאר האוכלוסייה, יחס שמאפשר להם להיקלט היטב בחברה הישראלית.
"המטרה והייעוד של המחלקה הם עידוד עלייה וקליטה מוצלחת של העולים ושילוב שלהם בקהילה הישראלית. יחס נמוך בין עולים לישראלים הוא בריא. אם רוצים להשתלב בחברה הישראלית לא מגיעים לעיר עם אחוז עולים חדשים גבוה יחסית. במקרה הזה לעולים לא תהיה אפשרות לדבר עברית עם השכנה או להסתדר לבד עם קניות בסופר".
האם שיעור העולים בחריש נמוך יחסית בהשוואה לערים אחרות?
"אני לא אומרת שאין עוד פוטנציאל, אבל כבר כיום אנחנו קולטים עלייה יותר מזיכרון יעקב, יקנעם, קרית אתא ולוד. ב-2015 היינו מקום 138 בקליטת עולים במדד עיר קולטת עלייה, וכיום אנחנו מקום 32".
"אנחנו רוצים לשמור על אותו יחס פחות או יותר, לא רוצים להגיע ל-50% עולים בעיר. בדרך כלל בערים עם אחוז עולים גבוה, כמו נצרת עילית לדוגמה, אין אינטגרציה בריאה בין עולים וישראלים".
"קיבלנו הרבה פניות מעולים מאוקראינה ורוסיה – אבל מי שלא מתאים לו להגיע לחריש, אני בחיים לא אשכנע אותו להגיע לכאן. יש כאלה שרוצים לחזור לאוקראינה אחרי שלושה חודשים ולכן מגורים בנתניה או חיפה, בהן יש דירות להשכרה לטווח קצר, יכולים להתאים להם יותר. גם מערכת החינוך בחריש לא מתאימה לקליטה של ילדים לזמן קצר, היות והיא קולטת כל הזמן תלמידים חדשים".
להשיג מידע מיוטיוב
גבר-קרקליס מספרת על כלל הפעילויות בהן משקיעה המחלקה על מנת למשוך עולים נוספים לעיר החדשה של ישראל: "אנחנו משתתפים בירידי עלייה בחו"ל, נמצאים בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים בארץ ובחו"ל, משיקים קמפיין שיווקי, יש לנו שת"פ עם גופי תקשורת בחו"ל ובארץ, ואתר העירייה מפורסם בשפות נוספות. רק לאחרונה קיבלתי שיחה מנציגת הסוכנות היהודית, שסיפרה שביריד שהם ערכו בדרום אפריקה, כל מתעניין שלישי שאל על חריש. לחריש יש הרבה מה להציע לעולים".
ועם כל המאמצים שמופנים לשיווק חריש בחו"ל, מודה גבר-קרקליס שההמלצות מפה לאוזן הן בעלות משקל מכובד. "כבר היום בחריש גרים כמה בלוגרים בעלי שם בתקשורת מחוץ לארץ", היא מוסיפה.
אחת הבלוגריות המצליחות ביותר אליהן מתכוונת אלונה, היא דריה דולגינוב (35) תושבת שכונת מעו"ף בחריש. דולגינוב עלתה לארץ ממוסקבה לפני 10 שנים, ובשנתיים וחצי האחרונות היא מתגוררת בחריש.
אחרי הבלוג המצליח שלה, ישראלייף, שמספר על חוויות המגורים בישראל, עוקבים 98 אלף איש וסרטונים מוצלחים במיוחד זוכים למיליון וחצי צפיות.
50 אלף צפיות לחריש
לפני שנתיים העלתה דולגינוב סרטון על חריש שזכה ל-100 אלף צפיות. סרטון עדכני יותר על חריש, שעלה לבלוג לפני חודשיים בלבד, זכה כבר לכ-50 אלף צפיות. בסרטון מסבירה דולגינוב על העיר, המיקום שלה, היתרונות של חריש ולצידם, החסרונות. "אני נותנת את המידע שאנשים שרוצים לעלות לארץ – מחפשים", מסבירה דולגינוב.
"חריש מעניינת הרבה אנשים בחו"ל. אם אני משווה את חריש לעיר עם אותה כמות אוכלוסייה -חריש מעניינת הרבה יותר ויש לסרטונים שלה הרבה יותר צפיות, בעיקר בגלל המחירים הטובים של דירות להשכרה וקנייה".
מה בעיקר מעניין את הפונים אלייך?
"המחסור בעבודה עוצר הרבה אנשים מלהגיע לכאן. כדי לעבוד צריך לצאת מהעיר ולצערי, בלי רכב אי אפשר להסתדר פה. עולים חדשים לא קונים תוך חודש-חודשיים אוטו וזה בעייתי. הם צריכים להשתמש בתחבורה ציבורית, אבל רבים מתלוננים עליה. היא לא מספיק טובה. אם יהיה פה אזור תעשייה זה ייתן דחיפה משמעותית לעולים להגיע לכאן.
"אנשים שמתעניינים בחריש מגלים שעדיף להם לגור בחדרה. יש שם תחב"צ, אפשר למצוא עבודה באיזור תעשיה, והכל נגיש שם במרחק הליכה".
דולגינוב מציינת כי רוב המתעניינים מרוסיה ואוקראינה בחריש גם מציינים את חששם מאי נוחות במגורים בעיר עם הרבה דתיים. "העולים מרוסיה הם חילונים לחלוטין וקצת חוששים שיהיה להם פה לא נוח מהבחינה הזו. אני מסבירה שאין בעיה ומספרת שגרים פה גם דתיים וגם חילונים".
מארה"ב לחריש: לוקיישן מצויין במרכז הארץ
לינה זלבסקי (52) עלתה לארץ ממישיגן ארה"ב עם בעלה אלפרד (60) ועם אמה, סופיה מייזלס (85). השלושה עלו בעקבות הבן היחיד והנכד, מיטשל זלבסקי (25) שהגיע לביקור, התאהב בישראל ונשאר לגור בה. בני המשפחה מתגוררים בחצי השנה האחרונה בשכונות הפרחים ובצוותא ולדברי זלבסקי, את המידע הראשוני על העיר חריש, היא קיבלה מהבלוג של דריה.
"ביוטיוב מצאתי סרטון של דריה וראיתי שיש הרבה פוטנציאל לחריש. חיפשנו מקום שנעים לחיות בו והוא לא יקר מדי. לחריש יש לוקיישן מצוין במרכז הארץ, בין הבן שלנו שגר בהרצליה, לבין קרובי משפחה שיש לנו בקריית מוצקין".
לינה מצאה את הדירה בה היא מתגוררת בעזרת מתווכת והיא לומדת עברית באולפן פרטי עם ואוצ'ר ממשלתי. "לא הרבה מדברים אנגלית בחריש, אבל הרוסית שיש לי עוזרת. אנשים מתאמצים להבין אותי במכולת ואפילו מתקשרים לדובר רוסית או אנגלית. בכלל, האנשים בחריש הרבה יותר נדיבים מאנשים שהכרתי בארה"ב".
מה הקושי הכי גדול בחריש?
"אין לנו רכב פרטי ורוב משרדי הממשלה כמו משרד הפנים, משרד הקליטה וביטוח לאומי הם בחדרה. גם רופאים מומחים יש רק מחוץ לעיר, בפרדס חנה או אור עקיבא. העיר עוד לא מפותחת מספיק, התחבורה הציבורית חייבת להשתפר ובינתיים אין פה בכלל חיי לילה. כשהבן שלי מגיע לבקר משעמם לו פה – אין לו מה לעשות בחריש בגילו".
מהו היתרון המרכזי בחריש?
"זו עיר קטנה, חיים כמו משפחה ומכירים את השכנים. נסענו בקיץ לאוזבקיסטן והשכנים שמרו על החתולים שלנו. אני אוהבת שאנשים עוזרים אחד לשני בחריש ממש כמו משפחה".
בעקבות הבת והנכד
טניה נירודה (61) ברחה ממוראות המלחמה בדנייפר אוקראינה והגיעה ישירות לחריש, ביולי 2022. הבחירה בחריש היתה פשוטה, בתה ונכדה מתגוררים בעיר. השניים הגיעו חודשיים לפני טניה, גם הם, בעקבות קרובת משפחה שעברה לכאן.
טניה אינה לומדת באולפן, היא ברחה בחוסר כל מביתה ומאושרת שהצליחה למצוא עבודה מהר כל כך שתחלץ אותה מהמצוקה הכלכלית. היא מטפלת בסופיה מייזלס, אמה של לינה, ובזמנה הפנוי מטפלת בנכד.
גם טניה מתרגשת מהקהילתיות החזקה המורגשת בעיר ודמעות עולות בעיניה כשהיא נזכרת בימים הראשונים כאן. "האנשים כאן נדיבים מאוד וקיבלו אותנו בזרועות פתוחות, ניסו להבין מה חסר לנו ולעזור. זה מאוד מרגש. לא הכרתי כלל את ישראל, זו פעם ראשונה שלי פה. אני לא יכולה להשוות את חריש לערים אחרות, אבל אוהבת את העובדה שהכל חדש בעיר".
ומה צופן לה העתיד? לא ברור. ההחלטה אם להישאר בארץ או לחזור באוקראינה היא משאירה לבתה. היא תלך בעקבותיה, בדיוק כפי שעשתה משפחת זלבסקי, שעלתה בעקבות בנם.
עלייה בלי ירידה
גבר-קרקליס מסכמת: "האתגר מבחינתי הוא לא רק קליטה, כי אם קליטה מוצלחת. "כשהגעתי לתפקיד היתה עלייה וירידה, אנשים שעזבו את חריש והארץ. העולים לא קיבלו כלים להתמודד עם הפרנסה, לא היה אולפן עברית בעיר ולא היתה לחלקם תחושה של בית. כיום אנחנו מספקים מעטפת רחבה כולל אולפן עברית בחריש (נפתח בדצמבר 2018) בו לומדים כיום כ-260 עולים חדשים ואולפן פרטי בעזרת ואוצ'ר, יש מגשרות שעוזרות להורים להבין את מערכת החינוך, יש עבודה משותפת בין מחלקת הקליטה למחלקות שפ"ח, חינוך ורווחה ויש דגש השנה על מתן כלים למציאת תעסוקה. אפשר לומר שבחריש העולים זוכים לאינטגרציה טובה ואחוז הירידה הוא פחות מ-2% – זה המדד אחרי שנתיים ומדובר בנתונים טובים".
לקריאה נוספת: "לבנות ולהיבנות בה" – על שלושה עולים ואולפן אחד בחריש
