"מה אעשה אם השכן החילוני שמעלי עושה מסיבות רועשות דווקא בערב שבת?"

"במפגש עם תושבים עתידיים בחריש מישהו אמר שלא ירצה שילדיו ישחקו כדורגל עם ילדי"

אתם מן הסתם מכירים את התהיות הללו, שנובעות מהחיים בצוותא בתוך קהילות מעורבות. כאשר בבניין אחד גרים אנשים השונים אחד מהשני באורחות חייהם, צומחים ועולים מתוך ההוויה הזאת קונפליקטים שונים. כיום חריש היא עדיין אתר בניה שבו מתגוררים תושבים מעטים, אך לא ירחק היום והיא תהיה כרך גדול שבו מתגוררים אנשים מכל גווני הקשת של החברה הישראלית. זהו למעשה הניסוי החברתי הגדול בישראל – עשרות אלפי תושבים חדשים, שימלאו את העיר ויהפכו אותה לקהילה גדולה שכולה מתיישבים חדשים.

בשבוע שעבר התקיימה פגישה מעניינת במשרדו של ראש המועצה יצחק קשת. בפגישה, מלבד ראש המועצה, עוזרו ליאור רחמים, ומנהל מחלקת החינוך והתרבות יוסי בייר, נכחו תושבים עתידיים בעיר, רוכשים מפרוייקטים שונים ומגזרים שונים, שפעילים בקבוצות פייסבוק ופורומים הקשורים לעיר.

את המפגש הנחה דניאל קנדלר, מקים ומנהל "פלוגתא" – בית מדרש לבירור מחלוקות בעם היהודי. פלוגתא הוא מיזם חברתי שמטרתו ליצור שיח מחבר בין המגזרים השונים בישראל.  המיזם הוקם לאחר תקופה של מתח סביב העיר בית שמש, תקופה ששיקפה את הפחד וחוסר האחדות שקיימת בתוך החברה הישראלית. כיום פלוגתא מסייע למפגשים קהילתיים בין-מגזריים בערים שונות בארץ בהן התושבים מתמודדים עם מתח ומשברים פנימיים.

בתחילת המפגש, פתח יצחק קשת, ראש המועצה וסיפר על תהליך החזרה בתשובה שעבר, ועל המקום המיוחד שלו כבעל תשובה ששייך למגזר מיוחד בפני עצמו, אך גם מרגיש חצוי בין המגזרים – בין החברה הדתית אליה הוא משתייך כיום, ובין החברה החילונית ממנה בא. "עבורי, לראות את המתרחש בחברה הישראלית, זה כואב וקורע. בחריש יש הזדמנות מיוחדת. בניגוד לערים שנבנות בתהליכים ארוכי שנים, חריש נבנית במהירות, ולנו יש את ההזדמנות להתחיל כאן את מערכת היחסים אחרת, לראות איך ניתן לייצר שיח כבר עכשיו".

יוסי בייר, מנהל מחלקת החינוך והתרבות, סיפר כי גם בתכנון מערכת החינוך בעיר משולבת המטרה הזאת וכי נושא הכבוד לזולת והסובלנות יהיה נושא מרכזי בבתי הספר. לדבריו, דרך מערכת החינוך מגיעים כמעט לכל בית.

דניאל מפלוגתא הסביר את הדיאלוג שאותו הוא שואף לכונן בחריש, דרך מפגשים "שלא עוסקים בבניית כבישים עוקפים לקונפליקטים, ולסוגיות מורכבות, אלא מבקשים ליצור חיבור דרך הנקודות הקשות, שם נמצא מה שבאמת חשוב לכל אחד. המטרה היא ליצור מרחב של שיח זהות בו ניתן יהיה לברר מחלוקות". בפגישה אכן נפתח צוהר לתקוות, אך גם לחששות העולים מהמפגש עם האחר והשונה. כבר היום, דרך קבוצות הווצאפ השונות עולים דיונים שונים הקשורים לקונפליקטים העלולים לצוץ בהמשך. אחד המשתתפים סיפר על התהייה שלו האם המעלית היחידה בבניין צריכה להיות מעלית שבת. זה נושא שלא דובר בקבוצה עד היום, והשיח בפגישה מזמין לפתוח בדיוק את הנושאים הללו.

אחת המשתתפות מספרת: "בעל הדירה שלידי השכיר את הדירה שלו לחרדי. בחוזה התעקש השוכר להכניס סעיף בו תתאפשר עזיבת הדירה לפני סוף החוזה אם השכנים החילונים יעשו דווקא". בהמשך לסיפור זה התפתח דיון מעניין בשאלה מה זה לעשות "דווקא", והאם לבוש חושפני בקיץ, או אירוח חברים בגינה בשבת נחשב לאותו "דווקא". עלה החשש להיות זה שמפריע לחיי הזולת לא מתוך רצון להרע, אלא פשוט מפני שלפעמים יש הבדלים באורחות החיים שמציפים את השונות.

הדיון הקצר הזה משקף בדיוק את מטרת הפגישה: יצירת שיח שלא מתחמק משאלות, אלא מייצר מרחב מכבד ואמפטי שבו ניתן לדבר עליהן מתוך דיאלוג שיש בו כנות ושיתוף. תושב נוסף, שהיה הנציג החרדי בדיון סיפר על הרצון שלו לגור דווקא בעיר הטרוגנית ולא בתוך שכונה סגורה שבה חיים חרדים בלבד: "כאשר הילדים חיים בחברה מעורבת הזהות שלהם מתחזקת דווקא מתוך הצורך להגדיר את עצמם ולברר את הזהות שלהם".

עוד דיברו חלק מהמשתתפים במפגש על הרצון להיות אזרחים מעורבים וחלק אינטגרלי מהקהילה העירונית. לדוגמא, ציינה אחת המשתתפות כי חשוב לה לדעת שהיא מגיעה למקום שיצליח, ושיהיה בו חינוך טוב וקהילה חזקה. עוד העלה מישהו את שאלת הקשר שבין אנשי הקהילה הנוכחית בחריש, ערבים, יוצאי חבר המדינות, חסידי ברסלב, כיצד ייעשה החיבור בין הקהילה הוותיקה לחדשה.

אז לאן פניה של הקהילה בחריש?

חריש עומדת להיות עיר ולא ישוב קהילתי, עם כל המשמעויות של הדבר. זו קבוצה גדולה מאוד של אנשים שלא כולם מכירים, או רוצים להכיר, ויש מי שמגיע לעיר כדי להיבלע, כי זה טבעה של עיר. האם בכלל יש מקום לדיבור על קהילה? ואם לא קהילה מה כן? האם מדובר באפשרות שתהיה שכנות טובה? בהקשר הזה שיתפה משתתפת נוספת, תחושה של לא נודע, עם מי אנחנו עובדים אם חלק גדול מהרוכשים לא יבואו לגור, האם ניתן יהיה לכונן תהליכים שעליהם אנו מדברים, האם בעיר שבה האוכלוסיה עוד לא יציבה ניתן לייצר תהליכי עומק?

לקראת סוף הפגישה, דובר על הרצון להמשיך את התהליך הראשוני שנוצר במפגש. עלו רעיונות שונים, שגם הם הפכו לנושא דרכו עולים ההבדלים בין קהילות שונות. למשל עלתה הצעה לערוך פיקניק ביער של חריש, שאליו יוזמנו התושבים. המטרה היא ליצור מפגש בלתי אמצעי בין תושבי העיר. האם חרדים יגיעו לאירוע כזה? ואם לא, איזה סוג של אירוע יאפשר אם השתתפותם? אולי ניתן לייצר אירועי תרבות שלא שייכים לאף מגזר, ומנסים לענות על מכנה משותף רחב?

השיח הנעים במפגש העלה את הרצון להמשיך למפגשים נוספים ולהרחבת הדיון וכמות המשתתפים. בסיום המפגש הוחלט על מפגש המשך מורחב שיונחה על ידי אנשי פלוגתא.

מפגש שכזה הוא חשוב, בעיקר בשל הרצון של המשתתפים בו להיות חלק מתהליכים שמטרתם לבנות קהילה בריאה, ולהקדים תרופה למכה. משברים ועימותים מן הסתם יגיעו, והשאלה הגדולה היא איך ברמת המאקרו מייצרים חוסן קהילתי, שיהווה בסיס לעבודה בשעת הצורך, והאם יהיו מנגנונים מתאימים להתמודדות עם המשבר דרך מנהלים קהילתיים ומרכזי גישור. נראה שזה נושא שעומד לנגד עיניהם של מנהיגי הציבור בחריש ומרגש לראות שהם מייחסים לנושא חשיבות רבה.

ערב האיכלוס בחריש, המועצה המקומית מפרסמת הזמנה פתוחה לציבור להפנינג ייחודי וחינמי הכולל מתחם פעילות לילדים, טיול אופניים, סיור באוטובוס פתוח, תצפית ממנוף ועוד

במקום יפעל מתחם תחנות פעילות לילדים: "איך בונים עיר בישראל?" המתחם יכלול תחנת תשתיות בה יבנו המשתתפים תשתית עיר באמצעות חיבור צינורות, בניית כבישים ומדרכות בעזרת לבנים מקלקר, מלט וכלי עבודה, הקמה ויצירה של גינות ופארקים באמצעות דשא סינטטי ועציצים ובניית גני משחקים מפלסטיק, ובתחנה האחרונה נבנה את הבית שלנו.

במסגרת ההפנינג יתאפשר למבקרים לעלות על מנוף בגובה 50 מטר, ולהנות מתצפית על העיר חריש, החורש הטבעי המקיף אותה ופרויקטים שעתידיים להיבנות בה. 

בנוסף, יערכו ברחבי העיר סיורי אופניים מודרכים בני חצי שעה וסיור באוטובוס טיולים פתוח ללא גג.

המבקרים ייהנו גם מעצירה מרעננת באמצע הדרך עם עמדות שתיה ומילוי בקבוקי מים ומתחם ממוזג עם מיציים טבעיים וארטיקים, ללא תשלום.

ההפנינג יתקיים בין התאריכים 25-26.4.16, ימים שני ושלישי בחוה"מ פסח, בין השעות 18:00-10:00.
טלפון לבירורים: 04-6186019.

** פוסט אורח מאת עמרי קפלן **

רבים מאיתנו מתלבטים איך לממן את הדירה שמעוניינים לרכוש. בפוסט הבא אתן מספר דגשים עבור משפחה או רוכש בודד שמעוניינים לרכוש דירה ונמצאים רגע לפני החתימה על עסקת המשכנתא.

מספר בדיקות שאני ממליץ לבצע לפני רכישת דירה:

א. אישור עקרוני למתן משכנתא – מומלץ לוודא שהבנקים מוכנים לתת לכם מימון לרכישת דירה בסכום שאתם מעוניינים לרכוש, וחשוב שיהיו לכם לפחות שני אישורים עקרוניים משני בנקים שונים.

ב. בדיקה מול המחלקה המשפטית של הבנק – חשוב לוודא שהבנק שאישר לכם משכנתא מוכן להעמיד את הכסף לטובת רכישת דירה מהפרויקט הספציפי בו אתם מעוניינים לרכוש, קחו בחשבון שהאישור העקרוני לא מבטיח זאת ולכן חשוב לבדוק כל מקרה לגופו.

ג. אחוזי המימון – משפחה או יחיד יכולים לקבל מהבנקים מימון בשיעורים הבאים:

• עד 75% מימון – כשמדובר על דירה יחידה לשני בני הזוג (גם אם הייתה בבעלותכם בעבר דירה).
• עד 62.5% מימון – לזוג נשוי, שלאחד מבני הזוג לא הייתה דירה בבעלותו לפני הנישואים ולשני יש דירה קיימת.
• עד 50% מימון על הנכס הקיים ו 70% מימון על הנכס החדש – במידה ואתם מחזיקים בדירה ברשותכם ומתחייבים למכור אותה בתוך שנתיים.
• בין 50% – 60% מימון לדירה שנייה – במידה ולשני בני הזוג יש דירה שרשומה על שמם.

ד. בחינת עלויות העסקה – יש לבחון אם אתם צריכים כסף גם לשידרוגים, ריהוט וכדומה וכן להוצאות נוספות כגון עלות עו"ד, תיווך וכו'. אם כן, עדיף לקחת הלוואה גדולה יותר, בשיעור גבוה יותר מערך הדירה, ולהשאיר חלק מההון העצמי לטובת ההוצאות הנוספות. לאחר לקיחת המשכנתא, הבנק לא ייאות להלוות כספים נוספים בקלות וגם אם כן, זה יהיה בריביות גבוהות בהרבה.

ה. מדד תשומות הבנייה ברכישת דירה מקבלן – יש לשים לב, כי במידה ואתם רוכשים דירה מקבלן התשלום יהיה צמוד למדד תשומות הבנייה, ולכן תשלומים שאתם מעבירים מראש לקבלן/יזם אינם נושאים הצמדה זו. חשוב לקחת את זה בחשבון כשמחליטים כמה משלמים מראש ועל איזה סכום לוקחים הלוואה. יש כמובן עוד שיקולים לכל כיוון וזה תלוי באופן טבעי במקרה האישי של כל אחד.

חשוב להדגיש שבכל בנק המדיניות שונה, ולכן יש לבדוק בדקדקנות את סעיפי ההסכם שמציע כל בנק. גם אם חוקי בנק ישראל מאפשרים תנאים מסויימים, ייתכן שמדיניות הבנק תהיה מחמירה יותר והוא לא יאפשר מימושם. מצד שני – במקרים בהם נתקלים בקושי בקבלת מימון, לעיתים בתוך מרווח הפעולה של הבנקים הם יודעים למצוא חלופות לא רעות ולהציע פתרון מימון גם כשלפי הנתונים היבשים נראה לכם שאתם בבעיה.

בהצלחה.

הפוסט נכתב ע"י עמרי קפלן, יועץ בתחום המשכנתאות ותושב חריש לעתיד.

תחבורה ותעסוקה הם שניים מהנושאים המרכזיים שיעסיקו את תושבי חריש החדשים לקראת ולאחר האיכלוס. רוב המתאכלסים החדשים ימשיכו לעבוד, לפחות במהלך תקופת ההסתגלות, במקומות העבודה הנוכחיים שלהם ולכך תידרש היערכות תחבורתית מתאימה.

ההיערכות התחבורתית תדרש לתת מענה תשתיתי באמצעות מערכת כבישים והסדרי תנועה שיתמכו בתנועה מוגברת בשעות הבוקר ביציאה מהעיר ובשעות אחה״צ בכניסה לעיר. בנוסף, יידרש עיבוי ותגבור משמעותי של אמצעי התחבורה הציבורית וזמינותם באופן שוטף עבור תושבי חריש.

על מנת לבחון את הצרכים העתידיים של התושבים ערכנו בשבועות האחרונים סקר תחבורה בחריש שהשתתפו בו למעלה מ-300 בתי אב מבין תושבי חריש העתידיים והנוכחיים. תוצאות הסקר מוצגות כעת לפניכם.

בתחילה ביקשנו ללמוד מהן הערים שבהן צפויים לעבוד התושבים בתקופה הקרובה, בסמוך למעבר לחריש. הערים הבולטות על מפת התעסוקה של תושבי חריש הן תל אביב, כפר סבא/רעננה, נתניה, פתח תקווה וחיפה – כפי שניתן לראות בגרף הבא (גודל העיגול מציין את שיעור העובדים תושבי חריש והמרחק מחריש מציין את ריחוק הערים השונות ממנה):

שיעור גבוה מאד של תושבי חריש צפוי להשתמש בתחבורה ציבורית

עוד בדקנו כמה מתוך תושבי העיר לעתיד צפויים להשתמש בתחבורה ציבורית. התוצאות מפתיעות: מעל לשני שליש מהנשאלים ענו שבכוונתם להשתמש מפעם לפעם בתחבורה ציבורית בדרכם למקום העבודה ורק 6% ענו שלא צפויים להשתמש בתחבורה ציבורית כלל.

מבין אמצעי התחבורה השונים עולה כי אמצעי התחבורה שנמצא בעדיפות ראשונה בקרב הנשאלים הוא הרכבת, אח”כ אוטובוס ולבסוף מוניות שירות.

המחיר של נסיעה ברכב פרטי

במידה ותשתיות התחבורה הציבורית לא יתנו מענה מספק לצרכי התושבים, סביר שתושבים רבים ימשיכו לנסוע ברכבם הפרטי למקום העבודה. בחישוב גס ניתן להמחיש מה צפויה להיות העלות הכוללת של הנסיעות למקומות העבודה ברכבים פרטיים.

נניח לצורך התרגיל שבחריש מתגוררות רק 1,000 משפחות – פחות מהצפי לאיכלוס עד סוף 2016. אם ניקח את מרחק הנסיעה הכולל לעבודה ובחזרה רק של 1,000 רכבים בהתאם למיפוי שקיבלנו (לצורך הדיון – רכב אחד למשפחה כיוון שלא כולם עובדים, חלק מהבית וכו’) מדובר על כ- 90,000 ק”מ ביום וכ-22 מיליון ק”מ בשנה שרק עלות הדלק עבורם נעה סביב ה-12 מיליון ש”ח. עכשיו דמיינו שנצליח בנסיעות משותפות להפחית כ-20% מכמות הקילומטרים שתושבי חריש נוסעים ברכבם הפרטי – המשמעות היא חסכון של כ-2.5 מיליון ש”ח בשנה מהכיס הפרטי של תושבי העיר ו-25 מיליון ש”ח בשנה כשיהיו בעיר 10,000 משפחות, וזה רק החסכון בדלק. הכסף הזה יכול בהתנהלות קהילתית נכונה לחזור ישירות לקהילה.

על כן, ביקשנו בסיום הסקר להבין האם קיימת מוכנות בקרב תושבי העיר לנסיעה משותפת ברכבים פרטיים למקום העבודה. שמחנו לגלות כי כ-40% ענו שיהיו מוכנים בהחלט לחלוק את רכבם ולצרף שכנים לנסיעה למקום העבודה וכי קרוב ל-40% נוספים יהיו מוכנים לשקול זאת. רק 23% ענו כי לא יהיו מעוניינים בכך כלל.

לסיכום, מניתוח הדברים עולות המסקנות הבאות – ראשית, כ-55% מתושבי חריש לעתיד צפויים לעבוד ב-5 מרכזי תעסוקה ראשיים. שנית, רובם המוחלט של הנשאלים, תושבי העיר לעתיד, מעוניינים להשתמש בתחבורה ציבורית. בנוסף, קיימת נכונות רבה להיערכות התושבים לנסיעות משותפות ברכבים פרטיים.

מעוניינים לקדם תחבורה שיתופית בחריש ומיזמים כלכליים-חברתיים נוספים לטובת התושבים? אז אתם מוזמנים להצטרף להתארגנות “חריש איתי – כלכלה חברתית בקהילה” | דף פייסבוק.

הבוקר (שישי) התקיים מפגש ראשון של תושבי חריש לעתיד ביוזמת עמותת עיר-סביבה. במסגרת המפגש נערך סיור ביער חריש ותצפית על העיר ונערכו שיחות ודיונים לגבי השאיפות, הרצונות והתקוות של כל אחד לגבי החיים המשותפים בעיר החדשה.

למפגש הגיעו רוכשי דירות בפרוייקטים השונים בחריש, שעשו דרכם מכל רחבי הארץ.

בין הנושאים שנדונו במפגש היו השאיפה המשותפת לבנות קהילה סובלנית שמקבלת את האחר, הרצון להבטיח פתיחת מסגרות חינוך איכותיות התואמות לתפיסות החיים השונות, הצורך בתרבות עשירה וכן חיי לילה כך שהעיר לא תהפוך לעיר שינה, החשיבות של שמירה על אזורים ירוקים וגישה לטבע, רעיונות שונים לפיתוח כלכלה מקומית שתתמוך בתושבי העיר ובעסקים הקטנים ועוד נושאים רבים ומגוונים.

המפגש מסמן את תחילתה של דרך בגיבוש הקהילה בחריש, היכרות ומעורבות של התושבים לעתיד בהקמתה ובבניית התרבות הפנימית שלה, עוד בטרם האיכלוס. מפגשים נוספים צפויים להיערך בשבועות ובחודשים הקרובים וכל תושבי חריש בהווה ובעתיד מוזמנים.

תמונות מהמפגש:

הסיפור שלנו עם חריש התחיל בשלהי שנת 2014 – זוגתי שתחיה ואני חיפשנו מקום להקים את ביתנו, וכך באחד מימי שישי מצאנו את עצמנו במשרד המכירות של דונה בחריש. לאחר שבועיים של בדיקות, התלבטויות וחישובים, סגרנו עסקה לרכישת דירת 4 חדרים בבניין 661 בפרוייקט.

מאז ועד היום, במשך כשנה וחצי, אנו פעילים בקבוצות הפייסבוק, וואטסאפ וטלגרם של דיירי דונה וכמובן בקבוצת קהילת חריש שתופסת נפח ומידי יום עולים בה דיונים במגוון רחב מאד של נושאים הקשורים בחריש ובקהילה הנבנית. התחושה טובה, ומיום ליום גוברת הציפייה להכיר סוף סוף את השכנים, גם מחוץ למרחב הוירטואלי, ולהתחיל את חיינו בעיר החדשה.

בימים אלה אנו מרגישים שהחלום מתקרב סוף סוף למציאות. הבניינים עומדים ומועד האיכלוס כבר ממש קרוב. אנחנו רכשנו בבניין הראשון שעומד להימסר בפרוייקט, ואולי יהיה גם הבניין הראשון שיאוכלס בחריש כולה. והנה, לפני כשבועיים קיבלנו סוף סוף את הטלפון המיוחל. אנשי דונה הודיעו לנו שעלינו להתייצב בדירה שלנו לצורך מעבר משותף על פרוטוקול טרום מסירה.

פרוטוקול טרום מסירה הוא מסמך שנחתם בסיומו של סיור משותף שמתבצע עם נציגי הקבלן. כל אחד מרוכשי הדירות בחריש צפוי לעבור סיור כזה מספר שבועות או חודשים לפני שמקבל את הדירה. הסיור מאפשר את ההזדמנות, רגע לפני שפורקים ארגזים בדירה החדשה, לעבור יחד עם נציג הקבלן על הדירה ולזהות ליקויים שעדיין קיימים ושנדרש לתקנם.

ביום שישי האחרון התייצבנו בחריש בשעת בוקר ונפגשנו עם אבי, נציג החברה, שהיה נחמד ולבבי. עברנו באופן מסודר על כל חלקי הדירה וכמובן על השינויים הספציפיים שאנחנו ביקשנו. אין מה להגיד, היתה באמת התרגשות גדולה. עם זאת, ולמרות המעמד המרגש, היינו ממוקדי מטרה – נחושים לזהות את כל מה שעדיין דורש תיקון בדירה. בסיכומו של דבר, אכן מצאנו כמה ליקויים, אך בסה”כ היינו מאד מרוצים.

אז לטובת כל מי שעתיד לעבור את התהליך בקרוב – ריכזתי כמה טיפים שכדאי להכיר.

משך הזמן הכולל של הסיור: כשעה.

טיפים חשובים:

• לגייס כמה שיותר זוגות עיניים על מנת לגלות כמה שיותר ליקויים.
• להביא את מפרט הדירה וכן כל מסמך שינויים שביקשנו לעשות ולהשוות מול מה שנעשה.
• להביא ציוד נלווה כמו למשל מטר, פלס, דלי מים (לבדיקת שיפועים לניקוז מים) או כל דבר אחר שיכול לסייע.
• רצוי שתיאור הבעיות יהיה ברמת פירוט גבוהה כולל תמונות ותיאורי מיקום מדויקים.
• מומלץ להביא מדבקות ולהדביק ליד כל מקום שבו מצאנו ליקוי (למשל ליד מרצפת שבורה).
• לא הכרחי להביא מהנדס בדק בית כבר בשלב הזה, וניתן לחכות עם זה לפרוטוקול המסירה לאחר קבלת המפתח.
• להכין מראש רשימת נושאים שאותם נרצה לבדוק, בין השאר לאחר התייעצות עם רוכשים אחרים בפרוייקט שכבר עברו את התהליך לפנינו. דוגמא לרשימה כזו ניתן למצוא כאן.

לסיכום, פרוטוקול טרום מסירה הוא שלב חשוב בתהליך מסירת הדירה ואם לוקחים אותו ברצינות, ניתן להמנע מעוגמת נפש לאחר הכניסה לדירה. מבטיח לעדכן שוב בקרוב לאחר קבלת המפתח!

אשמח לשמוע בתגובות טיפים נוספים וחוויות של רוכשים שכבר עברו את התהליך.

תודה לאדר פריצקי מחברת טרמינל בדק בית על הטיפים והסיוע בהכנת הכתבה.

משרד האוצר ומשרד הפנים אישרו לאחרונה את צו הארנונה של חריש לשנת 2016. במסגרת הצו החדש הצליחה מועצת חריש והעומד בראשה, יצחק קשת, להביא להפחתה של כ-11% בשיעור הארנונה למגורים בחריש ביחס לצו הארנונה 2015. תעריף הארנונה בשנת 2015 עמד על 50.59 ש”ח למ”ר ואם ניקח בחשבון את העלייה האוטומטית של 1.27% שהיתה אמורה להכנס לתוקף, הרי שמדובר על הפחתה של מעל ל-12% לתעריף העדכני שיעמוד על 45 ש”ח למ”ר בשנת 2016.

צו הארנונה החדש הופך לראשונה את מגמת העלייה הקבועה שחלה בתעריפי הארנונה בחריש במהלך חמש השנים האחרונות (עלייה שקרתה אוטומטית, כמוגדר בחוק, בצמוד להתייקרות מדד המחירים לצרכן). הפחתת הארנונה ב-2016 צפויה להביא לחסכון של מאות שקלים בשנה למשפחות המתגוררות בחריש ביחס לצו הארנונה 2015.

בהתייחסו לצו הארנונה החדש אמר ראש המועצה, יצחק קשת, כי "מדובר בצעד חשוב שנועד להטיב עם תושבי חריש, להוזיל את עליות המחייה בעיר מבלי לפגוע ברמת השירותים שניתנים לתושבים”.

תעריף המינימום המוגדר בחוק בישראל עומד על כ-33.44 ש”ח למ”ר. על אף ההפחתה ולשם השוואה, בחדרה – העיר הקרובה לחריש, תעריף הארנונה זול יותר. בחדרה עומדת הארנונה למגורים בדירות שגודלן נע בין 70-125 מ”ר על 43.99 ש”ח בלבד למ”ר. נתון זה נכון לרוב אזורי העיר בחדרה (ישנם אזורים בחדרה שבהם הארנונה אף זולה יותר).

בהשוואה לראש העין הארנונה בחריש זולה ברוב המקרים. תעריף הארנונה בראש העין נע בין 41.98 ש"ח ל-54.23 ש"ח למ"ר, בהתאם לאזורים השונים ברחבי העיר.

טבלת תעריפי הארנונה בחדרה:

טבלת תעריפי הארנונה בראש העין:

בחריש, כמו בחדרה ובראש העין מונהגת שיטת מדידת השטחים “ברוטו-ברוטו” הכוללת בחישוב הארנונה גם את קירות הבניין (פנים וחוץ) וכן שטחים משותפים בבניין כמו חדרי מדרגות, חדרי אשפה, מרפסות מקורות, מחסנים וכו’. למעשה ההגדרה לחישוב היא “כל השטח הבנוי למעשה ברוטו עפ”י מידות חוץ, כולל מרפסות מקורות וכל שטח מקורה הצמוד לבניין, להוציא שטחים מתחת לבניין שאינם סגורים ע”י קירות” (מתוך צו הארנונה 2015 בחריש).

ברשויות אחרות, לדוגמא בתל-אביב, השטח המשותף בבנין מגורים אינו נכלל בחישוב הארנונה, למעט שטחים המשמשים לבריכת שחיה, לחדרי משחקים וכד’.

בתוך כך, יש לציין כי ההכנסות מארנונה מהוות את מקור ההכנסה העצמאי העיקרי של הרשות המקומית וכי הכנסה זו נועדה לשרת את התושבים ולאפשר תחזוקת השטחים הציבוריים ביישוב. המגמה ברובן המוחלט של הרשויות בישראל היא לפעול להעלאת שיעור הארנונה ולא להפחיתו. ייתכן כי במקרה של חריש, שנת 2016 מאפשרת מהלך מסוג זה בשל העובדה כי בשנה זו האיכלוס רק מתחיל וההשפעה על תקציב המועצה תהיה זניחה. עם זאת, הצעד מבורך ונקווה שמגמה זו תמשך גם בשנים הבאות, ללא פגיעה בשירותים השונים לתושבים בעיר החדשה.

שלום מור, תוכלי לספר לנו קצת על עצמך? מאיפה הגעת? מה הביא אותך לחריש?

אני בת 26, במקור מתמרת (עמק יזרעאל) וכיום גרה ביפו. אני חניכה ומדריכה בתנועה מאז כיתה ד', עשיתי שנת שירות בתנועה ואחריה שירות צבאי בגרעין נח"ל. בשנים האחרונות ריכזתי את הקנים של הנוער העובד והלומד בכפר סבא וחדרה. כששמעתי שמקימים קן חדש, בעיר חדשה, הרעיון הזה ממש ריגש אותי, ליצור משהו מאפס ולראות איך הוא לאט לאט צומח יחד עם הצמיחה של העיר. לתת את החוויה של התנועה לילדים ונוער שמעולם לא פגשו אותה, לי זה חשוב מאוד.

ספרי לנו קצת על תנועת הנוער העובד והלומד.

התנועה קמה ב-1924 בישראל ע"י נערים שמעבידים ניצלו אותם בעבודה באופן מחפיר ורצו לעשות פעילות חינוכית-חברתית שתתאים גם לבני נוער שלא נמצאים במסגרת בית הספר. עם השנים התרחבה פעילות התנועה לכל חלקי החברה הישראלית – נערים עובדים, לומדים, חילונים, דתיים, צברים, עולים, יהודים, ערבים ודרוזים. כיום בתנועה יש מעל 85,000 חניכים ב-650 סניפים בכל רחבי הארץ והיא מחנכת לערכי הציונות, סולידריות חברתית ושוויון, קיימות ואהבת הארץ. פעילות בתנועה כוללת טיולים, מחנות, א"ש לילה, סמינרים וכמובן את הפעילות הקבוצתית הקבועה בקן.

מהי הפעילות בחריש כרגע? ומה מתוכנן לעתיד?

אני נמצאת בקשר צמוד עם מנהל אגף החינוך יוסי בייר ומנהל מחלקת החינוך כדי שאוכל לתכנן ולהתאים את הפעילות לילדים ולנוער ביישוב. המועצה המקומית תומכת מהרגע הראשון וכבר הקצתה לנו מבנה זמני לפעילות.

הפעילות מותאמת לגודל היישוב ומכיוון שהוא עדיין קטן כיום, הפעילות שתקיים בו התנועה בחודשים הקרובים תהיה דומה לאופן שבו אנחנו פועלים בקיבוצים ומושבים: אני המדריכה הבוגרת של כלל חניכי היישוב והפעילות היא פעם בשבוע בקבוצות רב גילאיות. במהלך השנה הקרובה וככל שהישוב יגדל, הקן ירחיב מאוד את פעילותו ותתקיים בו פעילות פעמיים בשבוע ויותר, כשהכיתה בביה"ס היא גם הקבוצה בתנועה. בקיץ הקרוב ייצאו לראשונה מדריכים מחריש לסמינר המדריכים הצעירים של הנוער העובד והלומד ביער כפר החורש ובשנה הבאה בני הנוער יהיו אלה שמדריכים את השכבות הצעירות יותר.

ומה מתוכנן לשנה הזו? המון פעילויות! טיול חורף, טיול פסח, קורס לקראת הדרכה לשכבות הבוגרות, פורימון קהילתי, התנדבות בקהילה ועוד הרבה הפתעות…

אני מזמינה את כולכם לפנות אלי עם כל שאלה או הצעה בנוגע לפעילות.