מסגרת אינטימית, יחס אישי, פיקוח מקצועי ותשלום חודשי מסובסד ומופחת בהשוואה לשוק הפרטי  – המשפחתונים המפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מציעים להורים פתרון מצוין לתינוקות ופעוטות – אבל אין כאלה בחריש. ההורים משלמים ביוקר: "משפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד"

על פי נתוני האגף למעונות יום ומשפחתונים של משרד הכלכלה והתעשייה מאוגוסט 2021, בישראל פועלים כ- 3,600 משפחתונים מוכרים. בסך הכל, במסגרות המוכרות (מעונות יום ומשפחתונים יחד) מתחנכים כ-25% מהפעוטות עד גיל שלוש בישראל.

בחריש, "עיר הילדים והמשפחות הצעירות", פועלות מספר רשתות המפעילות מעונות יום לילדים, ביניהן 'עילאי', 'אמילי', 'יהלום', 'צלילי החינוך' ו'אביבים'. עם זאת, לא קיימים בעיר משפחתונים מפוקחים. להבדיל, בעיר משגשגים משפחתונים פרטיים רבים.

"באלעד ממנה עברנו לחריש, פעלו עשרות משפחתונים מוכרים. העירייה קיימה מדי שנה ימי רישום מרוכזים במתנ"ס, ולמשפחה ניתנה אפשרות בחירה בין שלושה משפחתונים על פי העדפותיה. בהמשך התקיימו ועדות התאמה ושיבוץ אותן ניהלה גם כן העירייה. לעומת זאת, בחריש אין לזה זכר. בחריש יש רק משפחתונים פרטיים", כך מסביר נתנאל וילינגר, אב לתינוקת בת חצי שנה, המחפש מסגרת חינוכית לבתו לשנת הלימודים הקרובה.

מסגרת משפחתית

בדיקה קצרה מעלה כי באלעד פועלים 140 משפחתונים מפוקחים. וילינגר מציין כי משפחתון מוכר ומפוקח מהווה תחליף למעונות היום, בעיקר עבור הורים המבקשים לילדיהם מענה אינטימי ומשפחתי יותר מזה שמציעים המעונות.

המשפחתונים המוכרים והמפוקחים מאוגדים תחת אגף עידוד תעסוקת הורים המשויך לזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה. משפחתונים אלה מופעלים באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית, או באמצעות זכיינים שקיבלו "סמל משפחתון" מטעם המדינה. המשפחתונים פועלים לרוב בביתן של המטפלות ומיועדים ל-5-4 תינוקות ופעוטות. במשפחתונים עם מספר גבוה יותר של ילדים, מועסקת מטפלת נוספת.

"עם כל הסיפורים הנוראיים שאנחנו שומעים בשנים האחרונות בתקשורת, כיום זה מאוד מדאיג לשלוח את הילד למסגרת פרטית שאין עליה פיקוח וביקורת", משתף וילינגר ומוסיף: "במשפחתונים של התמ"ת לעומת זאת, למפקחת יש מפתח לדירה והיא רשאית לבקר בה מתי שתחפוץ. החוקים במסגרות המפוקחות הרבה יותר ברורים ועל המפעילות לעמוד בהם. בנוסף, אנחנו מעדיפים את המסגרת המצומצמת של המשפחתונים על פני מעונות היום, כי במשפחתון היחס לילדים יותר נגיש ורגיש ויש לך כתובת אחת קבועה לפנות אליה. טבעי להעדיף את המסגרת המשפחתית, ועובדה שזה קיים במקומות אחרים בארץ".

ביקוש מטורף למשפחתונים, המחיר גבוה

וילינגר מציין נקודה חשובה נוספת: "המצב בחריש הוא שיש ביקוש מטורף ומשפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד. מנגד, אין משפחתונים בפיקוח ונוצר שוק של מחירים לא הגיוניים ובגלל המצוקה, הורים מסכימים לשלם כל סכום". הוא מוסיף: "עד כה ההצעה הכי טובה שקיבלנו היא 2,000 ש"ח לחודש למשפחתון עד השעה 14:00 בצוהריים. כנראה שלא תהיה לנו ברירה ונצטרך ללכת על מסגרת פרטית וזה חבל מאוד, כי היינו זכאים להשתתפות המדינה במסגרת מוכרת".

מחירי המשפחתונים הפרטיים בחריש נעים בין 2,300 ל- 3,000 שקלים בחודש, עבור חמישה או שישה ימים בשבוע. לעומתם, שכר לימוד במעונות היום והמשפחתונים שבפיקוח נע בשנת תשפ"ב סביב 2,000 שקלים לחודש בהתאם לגיל הילד (השנתון) ועשוי אף להיות נמוך יותר. הורים זכאים להגיש בקשה ולקבל סבסוד והשתתפות המדינה בשכר הלימוד. גובה התמיכה נקבע על-פי מספר קריטריונים ביניהם, ההכנסה לנפש במשפחה. המחיר המסובסד שמשלמים ההורים במשפחתונים מוכרים עשוי להיות נמוך במאות שקלים בהשוואה לשוק הפרטי.

מי יקים משפחתון בפיקוח?

הפער בין הביקוש הרב למשפחתונים מפוקחים להיצע הדל אינו ייחודי לחריש, אך הוא בולט במיוחד בשל חלקה היחסי הגבוה של אוכלוסיית הגיל הרך בעיר, ולאור העובדה שרוב ההורים עובדים מחוץ לחריש וזקוקים למסגרת יציבה שתאפשר להם להתפרנס. עדות לכך מספקות רשימות ההמתנה הארוכות לכל אחד מהמעונות המפוקחים בעיר.

על פי נתונים שהתפרסמו בהחלטת הממשלה החדשה ממאי 2022, אחוז הילדים בגילי 4-0 בחריש הוא הגבוה ביותר במדינה ועומד על 22.5%.

נכון לשנת תשפ"ב פועלים בחריש 12 מעונות יום בפיקוח וכאמור, ללא משפחתון מוכר אחד לרפואה, כזה המציע פיקוח ממשלתי וסבסוד בשכר הלימוד. מדוע המערך לא פועל בעיר? ובידי מי האחריות והסמכות לקדם אותו?

זרוע העבודה במשרד הכלכלה שנדרשה לנושא השיבה ל'חריש סיטי' כי מדובר ב"נושא שצריך לבדוק עם הרשות המקומית".

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר ואחראי על תחום החינוך, נדרש לסוגיה גם כן והשיב כי בניגוד לתגובה של משרד הכלכלה, הנושא אינו תלוי בעיריית חריש אלא במפעילים. "ברגע שיש מפעילים אנחנו מפקחים אך אנחנו לא מקימים משפחתונים. מי שרוצה מוזמן להקים בעיר משפחתון בפיקוח".

"בפגישה שקיימנו בעיר בעבר עם מנכ"ל משרד הרווחה דאז, הוא הבטיח לבדוק את הנושא ולקדם אותו. אבל לא קרה מאז דבר", שיתף חבר המועצה שלמה פרץ שהוסיף: "הצורך בחריש למעונות ומשפחתונים עצום. בעיקר למעונות. אני מתרשם שהציבור הכללי פחות מחפש מסגרות פרטיות ויותר מעונות מפוקחים לאור האירועים בשנים האחרונות, בעוד שבציבור החרדי הדרישה למשפחתונים היתה ונשארה גבוהה. לשמחתי במסגרת החלטת הממשלה החדשה לסיוע לעיר, קיבלנו תקציב להקמת 4 מעונות יום נוספים בעיר, מהלך שאמור להוריד את הלחץ", ציין פרץ.

"המדינה מעדיפה מעונות"

על פי החלטת הממשלה החדשה 15 מיליון שקלים יוקצו לטובת תכנון והקמה של מעונות יום בחריש. הקמת המעונות, כך נראה, תספק פתרון להורים החפצים במסגרת חינוכית זו, אולם לא תתרום לקידום הקמת משפחתונים מפוקחים בחריש.

"בדרך כלל, היכן שיש מעונות, לא פותחים משפחתונים כדי לא לפגוע במעונות, כפי שאני רואה את זה, המדינה מעדיפה מעונות יום", מספרת א', רכזת של כ-15 משפחתונים מפוקחים בצפון הארץ. "משפחתונים באים כתמיכה למקומות בהם אין מעונות. בהרבה מקומות הרשויות המקומיות לא ששות לתת דריסת רגל למשפחתונים מוכרים ומצד המדינה נראה שזה פחות רווחי לה", מסכמת א'.

"הרווחיות" משחקת תפקיד גם בקרב המטפלות שמעדיפות לפתוח מסגרת פרטית, לקבל תשלומים גבוהים יותר מההורים ולא להיות נתונות לביקורת ולפיקוח תמידיים. עם זאת, בשנים האחרונות אלה עלולות להיתקל בהתנגדות השכנים לפתיחת משפחתון בבניין. בשנים האחרונות היו מספר מקרים בחריש שהגיעו על רקע זה להליכים משפטיים.

ג', בעלת מעון פרטי בעיר מסכמת: "ההבדל הראשון, הראשי והעיקרי בין מסגרת פרטית למפוקחת הוא המחיר. מעבר לזה, כדי להפעיל משפחתון תחת התמ"ת מטפלת נדרשת לעמוד בסדרה של בדיקות. לדוגמה, 99% מהמשפחתונים בעיר אינם פועלים בדירות המרה, לא עומדים בתקן של מספר הילדים ופועלים ללא אישורים, רובם ככולם אינם חוקיים ולא יכולים להיות מפוקחים".

ראוי לציין שהיעדר פעילות משפחתונים בפיקוח ממשלתי, אינה מנת חלקה הבלעדית של חריש. בדיקה במאגר המשפחתונים המוכרים והמפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מעלה כי גם באור עקיבא ובפרדס חנה- כרכור לא פועלים כלל משפחתונים בפיקוח. מצב דומה מצוי בערים נוספות בארץ כדוגמת טבריה.

תמונת המצב העגומה של המשפחתונים המפוקחים בחריש וסביבתה לא תשתנה אם לא יהיה מי שירים את הכפפה ויפעל לשינוי המצב. כך או אחרת, וילינגר נערך, בלית ברירה, להוצאה הכספית הכבדה ומקווה שהמצב אכן ישתנה לטובת זוגות צעירים נוספים, שעושים את צעדיהם הראשונים בעיר.

מעיריית חריש לא התקבלה תגובה בנושא.

ענת אלבז, מנהלת מחלקת הגנים בחריש מסכמת שבוע ראשון לשנת הלימודים, מספרת על האתגרים וההישגים בחצי השנה הראשונה לתפקידה, על החשיבות שהיא מייחסת לפיקוח על מעונות היום וחושפת פרטים על 'עליית המדרגה הבאה' שהיא מתכננת למערכת הגנים בעיר

"החינוך הוא הקטר שמושך זוגות צעירים מכל הארץ להגיע לחריש", כך התבטא יצחק קשת ראש העיר מספר פעמים בהתייחס למערכת החינוך בעיר.  מי שלוקחת חלק מרכזי בהפיכת החזון למציאות וביצירת חינוך איכותי בעיר היא ענת אלבז, מנהלת מחלקת הטרום יסודי בחריש.

אלבז (48) בעלת תואר ראשון בשירותי אנוש ותעודת הוראה, שימשה בעשר השנים האחרונות כמנהלת מערך גני הילדים בעפולה, שם היתה אחראית על 110 גני ילדים.

את תחילת השנה בחריש היא פתחה עם 1650 ילדים ב- 63 גנים מתוכם 20 גנים חדשים. "פתיחת השנה היתה יוצאת מן הכלל, זאת מעידים אנשים שליוו את מערכת החינוך בשלוש השנים האחרונות בעיר" מתגאה אלבז. "חנכנו 20 גנים חדשים מצוידים להפליא. משרד החינוך תקצב כל גן ב-24 אלף שקלים. לא הסתפקנו בכך וכל גן קיבל תוספת תקציב ל-52 אלף שקלים. דאגנו להצטיידות ומתקנים מהשורה הראשונה שקיימים כיום. איבזור שלא נראה כמותו".

מהם האתגרים המשמעותיים בניהול מערכת גני הילדים בעיר?

"האתגר הוא בראש וראשונה ללמוד את המערכת, מערכת לא רגילה שמשתנה ונבנית מיום ליום. ההערכות לתחילת השנה כללה פתיחת 20 גנים חדשים, רכישת ציוד וגיוס 80 סייעות חדשות, שמחציתן עברו רק לאחרונה  לחריש. ראיינו קרוב ל-100 סייעות ובחרנו את הטובות ביותר. בחרנו את אלו שראינו אצלן 'רעב' בעיניים. לאורך כל שנות חיי, אני עובדת הרבה עם אינטואיציות ותחושות בטן ולרוב אני לא טועה בבחירות שלי". אלבז מוסיפה כי היתה היענות גדולה למשרות. "זה מראה שישנה נהירה לעיר הזו".

עוד היא מרחיבה ומציינת כי האתגר המקצועי הגדול היה לחבר את הסייעות החדשות לצוותים החינוכיים הוותיקים יותר וליצור  תחושת לכידות לצוותים שרק נפגשו. "ערכנו ימי הכרות  וגיבוש מקדימים. הסייעות והגננות השתתפו בסדנאות והדרכות שכללו דיונים על קבלת הילדים לגן, הגשת חומרים, שיח על תחושת השייכות הגן כבית. דגשים על ניהול תקשורת נכונה עם ההורים ותכנים מקצועיים נוספים".

פיקוח על המעונות

אחד האתגרים הגדולים שלקחה אלבז על עצמה הוא פיקוח על מערך מעונות היום. החל משנת הלימודים הנוכחית מחלקת הגיל הרך בעיריית חריש גם תפקח באופן אישי על מעונות היום ברחבי העיר. "זהו רגע מכונן, הרשות לוקחת אחריות מלאה על תינוקות שיצאו מבטן אימן". הצהירה אלבז. "כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, אנו בין היחידים שעשו מהלך כזה".

עבודת הפיקוח תתקיים לאורך שנת הלימודים ותכלול ליווי ובקרה על התנהלות המעונות הרשמיים, הקמת פורום למנהלות המעונות, בניית תכנית חינוכית תומכת למעברים בין מעונות היום לגני משרד החינוך ותכנית עבודה סדורה לשימור הצוות החינוכי.

"בחרנו לתת לצוותים במעונות היום 10 ימים לפתוח את השנה, להסתגל ולעלות על דרך המלך לפני שנתחיל לבצע ביקורים. עם זאת, כבר נדרשתי להתערב במקרה בו מעון שמבקרים בו ילדים זו השנה השנייה, ניסה לסיים את יום הלימודים בשעות מוקדמות יותר, בניגוד לנהלי משרד העבודה והרווחה שקובעים מפורשות כי ילד שנה שנייה מחויב לקבל מסגרת של ימים מלאים החל מהיום הראשון. הבהרתי למנהל המעון שלא מדובר בעסק פרטי. אין סיבה שהורים עובדים יאלצו להפסיד שלושה ימי עבודה בגלל שמנהלי מעון בוחרים על דעת עצמם לחרוג מנהלים בסיסיים. המקרה הזה הראה להורים שיש רשות ויש להם כתובת לטענות שעולות. בשביל זה אני פה".

אילו מסקנות והתאמות נעשו בעקבות גילויי האלימות בארץ עוררו סערה ומחאה במהלך השנה האחרונה?

"רוב המקרים קרו במעונות פרטיים. זו אמירה להורים: רשמו את הילדים למעונות בפיקוח. העובדות מראות שבמוסדות מפוקחים מקרים כאלה לא קורים. מעבר לזה, הנושא עלה אצלנו במסגרת ההכנה וההדרכה לגננות וסייעות. דנו בשאלות חשובות כמו איך נוגעים בילד, איפה עובר הגבול, איך משתלטים על ילד שמתפרע וכדומה".

מה לגבי דרישות ההורים להתקין מצלמות בגנים?

"הסתדרות המורים מתנגדת בתוקף להתקנת מצלמות בגנים בטענה שמדובר בפגיעה בצנעת הפרט של העובדות בגנים. זה לא משהו שצפוי לקרות בחריש".

בעתיד: גנים יחודיים

מה שכן קרה בחריש השנה שלא היה קודם לכן הוא שמירה על רצף לימודים בגנים. "עד עתה מתחמי הגנים היו מחולקים לגילאים. שינינו את הפורמט וכעת בכל מתחם פועל גן לגילאי 3-4 (טרום חובה) ולגילאי 4-5 (גן חובה). כך שילד בן שלוש שעלה זה הרגע לגן 'עירייה' יבלה את כל שנות הגן באותו מתחם מוכר ולא יאלץ לחוות שינוי נוסף. המטרה היא שהילדים ישארו מגיל 3 עד 6 באותו מתחם גנים".

"בנוסף, הקפדנו ליצור בגנים חלוקה נאותה בין שנתונים, דהיינו, כל גן טרום חובה יכיל מחציתו צעירים ומחציתו בוגרים. למידת העמיתים הזו היא מאוד חשובה. הוותיקים יחנכו את הקטנים. יש כאן גם פיתוח מנהיגות של הגדולים".

מה עוד יתחדש השנה בגנים?

"סל תרבות ארצי בגנים, הצגות בשלושה תחומים: מחול, מוזיקה ותנועה, ייגבה סכום סמלי והילדים יזכו להצגות שעברו בחינה של פסיכולוגים ואנשי מקצוע". עוד מציינת אלבז כי גם פעילויות החוגים וההעשרה עברו שינוי השנה: "בעבר, כל גננת יצרה קשר באופן פרטי עם מפעילים והזמינה פעילויות בכסף שגבתה בעצמה מההורים. נדהמתי לגלות בגנים הפעלות שחלקן לא ראויות או לא שוות את הכסף שנגבה מההורים. פעילות ציור וצביעה אלו פעילויות יצירה שהגננת יכולה לבצע בעצמה. השנה, כל הגנים יעבדו מול חברה אחת, מפוקחת שתציע מגוון תכני העשרה לבחירת הגננות".

מהן התכניות קדימה?

"אחרי שנייצב את המערכת הכוונה שלי היא לעלות לשלב הבא וליצור גנים ייחודיים, גנים המתמחים בנושאי מדעים, מוסיקה או אקולוגיה שהרישום אליהם יתבצע באמצעות הגרלה. נכון שכרגע אנחנו עוד בשלב הנחת אבני הדרך. אבל התקווה שהיא שבשנה הבאה זה יקרה. זה ייצר תחרות בריאה ובונה בין הגנים. אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים שירשמו אליהן לגן".

ומילה אישית לסיכום?

"אני מאוד אוהבת את העבודה שלי אין לי בעיה לקחת את העבודה הביתה, אני עונה להורים גם בשעות הקטנות של הלילה. חברים קרובים מזהים אצלי את התרוממות הרוח והסיפוק שאני מקרינה כלפי חוץ ושואלים אותי: 'ענת מה קורה לך, משהו טוב עובר עלייך' ואני עונה 'תבואו לחריש ותבינו הכל'".

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים נפגשנו עם ישראל שלו, המנהל החדש של אגף החינוך בעיר ושמענו ממנו מה הולך לקרות השנה בתחום החינוך. רמז: לא מעט

לישראל שלו (40), שנכנס לתפקיד מנהל אגף החינוך בחריש, היו כמעט שלושה חודשים בתפקידו החדש כדי להתכונן לקראת המבחן הגדול מכולם: פתיחת שנת הלימודים החדשה בחריש.

מצויד בעשרים שנות ניסיון בעולם החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, כשבאמתחתו שלל תפקידים מאתגרים ובתואר שני לניהול מערכות חינוך, שלו חש מוכן להתמודדות עם האתגר הגדול ששמו חריש. בין התפקידים אותם מילא: מנהל מחוז שרון-שומרון של תנועת בני עקיבא, שליחות מטעם תנועת בראשית המחזקת את הקהילה בפריפריה, מורה ורכז חברתי בתיכון ומנהל חטיבת אמי"ת יהודה בעפולה.

בתפקידו האחרון כיהן שלו כמנהל תיכון כפר הנוער תו"מ (תורה ומדע), שעבר מהפכה של ממש בחמש שנות ניהולו. שלו פתח את הפנימיה לתלמידים נושרים מכל הסביבה והקים מסלול בגרות חרדי בתיכון. בשנת תשע"ז זכה המוסד בפרס הצטיינות, ותלמידי התיכון הגיעו להישגים אקדמיים גבוהים מהממוצע בהשוואה למוסדות דומים. עתה, הוא מגיע לחריש. האם גם כאן צפויה לנו מהפכה חינוכית?

ישראל שלו, האם מערכת החינוך בחריש מוכנה למבחן ה-אחד בספטמבר? האם אתה מוכן?

"לקראת שנת הלימודים הקרבה, אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך (ושל חריש בכלל), הוא לראות את התמונה המלאה של העיר, את המכלול. התפקיד שלי הוא להבין את האוכלוסיות השונות, את תתי האוכלוסיות ולהיות קשוב לרחשי השטח. זה מחייב הקשבה עמוקה והבנה של כל אחד מהציבורים כדי לנסות ולהתכנס בהמשך ולהבין כיצד מובילים יחד את העיר".

איך מקשיבים ולא רק שומעים?

"הקשבה היא לא שלב טכני בלבד, כדי להקשיב ולייצר תשובה, אתה נדרש להיות שם, להבין לעומק את הצרכים ושתהיה אמפתיה", מדגיש שלו, ומוסיף בנשימה אחת אתגר נוסף: "האתגר הגדול הוא בניית אמון. אמון נוצר כשיש שיח משמעותי שגם מייצר התקדמות והתנהלות, ולא נותר רק ברמת השיח. לשם כך יש לייצר פלטפורמות שיעגנו את השיח בצורה מוסדרת בלוח השנה ובתכניות עבודה מול עובדי הרשות, הצוותים החינוכיים וההורים".

בתפישתך, אתה מעודד שיח עם הקהילה. אתה בוודאי מודע למעורבות הגבוהה בחינוך של ההורים בחריש. איך יתנהל השיח איתם?

"סבלנות – לזה לא יהיה תחליף. כדי לעבד את ההטרוגניות וליצוק ממנה מרקם אחר יש לייסד הידברות שתהיה מעוגנת וסדורה. את זה אפשר לעשות בפורומים קבועים בלוח שנתי של הדברות, שיח, הקשבה וחשיבה משותפת שצריכה להתכנס להסכמות שיפגשו באמצע. זה המפתח. חשוב להבין שחריש נמצאת בנקודת זמן ייחודית: מצד אחד זו עיר בהקמה, הכל אינטנסיבי וניכרת ציפייה לתוצאות מידיות ומהירות. מצד שני, בתוך הזרמים עצמם אין מספרים גדולים של אנשים, וחלק מן הזרמים חוששים שלא ישמעו את קולם. זהו שיח שתורם להקצנה של עמדות".

בהינתן שזה המצב, איך מייצרים הידברות ומרגיעים את החששות?

"התפקיד שלי הוא לקחת את הרעיון, ההקשבה וההידברות ולעגן אותם לתכנית עבודה. להבין את החלומות ולנהל אותם. אני לא מחפש חלומות ורעיונות חדשים, יש לנו מהם למכביר. האתגר שלנו הוא להפוך את החלומות להתנהלות מקצועית שמתוכה מגשימים חלומות. אבל, כמובן, זה לא קורה ברגע".

קרו (וקורים) כאן דברים גדולים

שלו אינו שוכח להזכיר את אחד האתגרים הידועים לכולנו – "קצב גדילת העיר". הגידול המהיר באוכלוסייה מותיר בתחומים רבים את התקנים מאחור. התמודדות זו גורמת לעומס גדול על עובדי הרשות שמשקיעים את מלוא המשאבים במלאכה. "האנשים כאן נשארים עד הערב מרצונם כדי לתת מענה מערכתי. במהלך כל הקיץ, וגם בשלושת השבועות הקרובים, 80% מעובדי הרשות עסוקים בנושא החינוך – בבינוי, בציוד, בכוח האדם", אומר שלו.

עיון במספרים מגלה כי גם השנה משקפת מערכת החינוך המקומית את הגידול העצום באוכלוסיית העיר: ב-1.9 יבקרו ב-60 אשכולות גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים, 250 סייעות יחלו את עבודתן בגנים ובצהרונים, ובבתי הספר של כלל הזרמים החינוכיים ילמדו כ-1,894 תלמידים בכיתות א'-ט'. בכלל הזרמים החינוכיים. לשם השוואה בשנה החולפת למדו בכיתות א'-ח' 1,217 תלמידים בלבד. "לפתוח בית ספר חדש עם 300 תלמידים זו תופעה שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בארץ", מדגיש שלו.

עם כניסתך לאגף, קיבלת ירושה של שני מנהלי אגף קודמים. האם יישמר הרצף? האם יש בכוונתך להמשיך מהמקום בו סיימה שלי קרן, קודמתך בתפקיד?

"אני מתחבר למרכיבים רבים ששלי קרן יצרה בעבודתה. קרו כאן דברים גדולים ואני אמשיך לקדם אותם במלוא העוצמה. בשל המיוחדות והמורכבות המאפיינות את חריש, הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי הוא הקשבה עמוקה לקולות השטח. אני עושה זאת באגף, ברשות, בגנים, בקהילה ובפייסבוק. הקשבה אמתית כדי להבין מורכבות ודקויות היא קריטית, במיוחד לאור החילופים של שני מנהלי אגף מצוינים".

הכוח שבכוח האדם

לתפישתו של שלו, הסוד החשוב להצלחה טמון באיכות כוח האדם של הצוותים החינוכיים: המורות, הגננות, הסייעות, המורים והמנהלים. לשם כך ניתן דגש על העצמה של הצוותים הקיימים וגיוס אנשים חדשים. כך למשל, מונה יגאל אריכא, כמנהל בית הספר החדש ששלו היה שותף בבחירתו.

"הקדשנו מחשבה רבה לבחירת המנהל. אריכא נבחר פה אחד מתוך לא מעט מועמדים ראויים", מספר שלו. "בערב החשיפה להורים קיבל יגאל תגובות חיוביות מאוד. השנה אמנם עוד לא התחילה, אבל התחושה טובה".

רוח של אופטימית מנשבת מכיוון ההורים?

"אם אני משווה את השיח הקיים כיום ברשתות למה שהיה לפני חודשים מספר, הרי שזה שינוי דרמטי. נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, באמירות של הורים שהמערכת קורסת, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול, ופתאום משהו מתנהל לו בצורה שקטה יותר".

איך אתה מסביר את זה? 

"השקענו בפעולות הסברה חשובות, כמו סרטון ההסבר על השיקולים בשיבוץ לגנים. מחלקת הדוברות באגף מספקת מידע לציבור בצורה מוקפדת מאוד ולאחר חשיבה מרובה. פיתחנו מערך הסברה מקיף בנוגע לסוגיות חשובות כמו ההרשמה לצהרונים, הסעות וגני ילדים. אף פעם אין 100% שביעות רצון ועדיין יש מה לשפר, אבל נעשתה כאן דרך".

בוא נדבר רגע על המסגרות אליהן יצאו הילדים שלנו באחד בספטמבר. נתחיל עם הקטנטנים. מה קורה עם מהפכת המעונות בעיר?

"החל משנת הלימודים הקרובה תפעיל מועצת חריש מערך פיקוח ובקרה על ההתנהלות השוטפת במעונות הילדים. גייסנו חברה מקצועית שתהווה זרוע ביצועית. כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, חריש היא בין הערים הבודדות שאכן עשו מהלך כזה. התפישה שעומדת מאחורי המהלך ברורה, אי אפשר לומר שילדים מגיל 3 הם שלנו וילדים מתחת לגיל זה אינם. אנחנו דואגים לכלל הילדים בחריש".

ומה עם גני הילדים? הרישום עבר יחסית חלק?

"התהליך כולו הוקדם השנה והסתיים כבר ביולי. 1300 ילדים שובצו בבת אחת. ההורים קיבלו הסבר על העקרונות שהנחו אותנו בשיבוץ, קיבלו תאריכים מסודרים לערעור, וזה בונה אמון. לא כולם יכולים להיות מרוצים אבל זה מייצר קשר אחר מול הציבור".

ספר על החינוך העל יסודי בחריש

"החינוך העל יסודי נמצא בצמיחה מתמדת. בשנת תשפ"א, 2020, תפתח בחינוך הדתי שכבת ז' לבנים ולבנות. בחינוך הממלכתי תיפתח לראשונה כיתת י' של התיכון. בשנת תשפ"ב יפתחו מבנים ייעודיים לשלושה מוסדות – תיכון אתגרי העתיד, אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים".

החינוך – סל"ע קיומנו

תפיסת העולם של שלו חקוקה בשלושה עוגני סל"ע: סביבה, למידה וערכים:

סביבה – פיתוח הזהות הקשורה למגורים בחריש, יצירת גאווה מקומית וחיבור לעיר.

למידה – למידה חדשנית מותאמת לעידן שלנו עם דגש על מיומנויות המאה ה-21 במרכזן יצירתיות, יוזמה וחדשנות לצד יכולת לעבוד בצוות.

ערכים – מיהו האדם, איזו חברה אנו שואפים לעצב? חינוך לאכפתיות ותרומה לקהילה.

שלא במפתיע, מדגיש שלו בראש וראשונה את נושא הערכים שקודם מבחינתו ללמידה ולכל נושא אחר.

ובתוך כל אלה, מהי תפישתך הניהולית?

"אני מאמין בתיאום ציפיות בהתאם לתפישת העולם ולחזון. אני שואף להעניק לאנשים תחתיי מקסימום אוטונומיה לעבוד לבד. מרגע שנערך תיאום ציפיות, הושגו הבנות והוגדרו יעדים, למנהלי בתי הספר יש את כל החופש והמרחב לעשות זאת בדרכם. הדבר נכון גם לבעלי תפקידים באגף שמונה כעת 17 איש".

ושאלה לסיום, מהן החששות שלך?

"אני לא חושש. אני מודע לעובדה שלקחתי אתגר גדול על עצמי אבל אני מאמין שאפשר לצלוח אותו. אני חש בחריש התרחשות מאוד חיובית, אנרגיות טובות ורצון לעשות טוב. כמות האנשים שהציעו לי עזרה היא אינסופית. אני גם מבין שהסערות המתרחשות מדי פעם הן תולדה של מוטיבציה, חלומות ורצונות. חריש מעניקה הזדמנות ענקית לרבים, מה שחשוב הוא להקפיד לא להיגרר לשיח מפלג ומקצין. השאר כבר יסתדר".

שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבורית לסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה

צילומים: מור לאטי

סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.

במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.

שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"

המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.

"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".

מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"

שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".

איך קיבלו אתכם במועצה?

"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".

אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?

"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".

"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".

מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי,  זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.

קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"

נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:

"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".

ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?

"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".

מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".

עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"

האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".

גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".

ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה". 

הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"

בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".

מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.

"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".

תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"

"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".

"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.

עסקים פתוחים בשבת

בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.

שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".

"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".

שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"

ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.

ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".

תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".

במה אתה עסוק כיום?

"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".

אילו פרויקטים מעניינים אותך?

"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".

"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".

"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".

לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".

מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?

"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".