מנחל מוזנח לפיסת טבע "גלילית": נחל נרבתה עובר מהפך

צינור הביוב שהותקן עצר את הזרמת השפכים לנחל, ופינת הישיבה 'תחת החרוב' הפכה לנקודת מוצא לטיולים; נחל נרבתה, אחד מיובלי נחל חדרה, זורם לתושבי שכונת בצוותא מתחת לאף, אבל לא רבים מכירים את פנינת הטבע המקומית


כ-100 מתושבי חריש השתתפו בשבת האחרונה בפיקניק משפחות שהתקיים בכניסה לנחל נרבתה. המשתתפים התכנסו בפינת הישיבה מאבן שהוקמה שם לאחרונה, ונקראת 'תחת החרוב', על שם העץ המרשים תחתיו היא חוסה.

את הפעילות שכללה מעגלי מתופפים, פיתות בסאג' וטיול בסביבת הנחל, ארגנו במשותף עמותת חריש חופשית, רשות ניקוז ונחלים-השרון והחברה להגנת הטבע.

העיתוי אינו מקרי. בשבוע שעבר הסתיימו רשמית העבודות להנחת קו ביוב מברטעה המזרחית ליישובי השומרון – מהלך שהושג בעמל רב אחרי שנים רבות של הזנחה מצד הרשויות. הצינור החדש עצר את זרימת השפכים לנחל נרבתה.

נרבתה נרבתא חריש חופשית
"שיתוף פעולה של כמה וכמה גורמים, שביחד משפרים את איכות החיים של כולנו". צילומים: חריש חופשית

"לשמחתנו, הצינור יעצור את הזיהום ויאפשר לנו ליהנות מהנחל וסביבתו. יש פה שיתוף פעולה של כמה וכמה גורמים, שביחד משפרים את איכות החיים של כולנו בחריש ואת כדור הארץ", מציינת ענבל גולדשטיין, יו"ר משותף עמותת חריש חופשית.

להכיר את הנחל ליד הבית

נחל נרבתה, יובל עילי של נחל חדרה, הוא נחל אכזב. שטחו של הנחל הוא 70 קמ"ר, ואורכו כ-20 ק"מ, וחלקו מצוי בשטחי הרשות הפלסטינית. בחורף זורמים בנרבתה מי הגשמים והשיטפונות מפאתי הרי שומרון. נחל נרבתה זורם בסמוך לחריש. חלק מתושבי בצוותא משקיפים על תוואי הנחל מחלונות ביתם.

נחל נרבתה נרבתא צילום משנת 2020: רן פרחי רשות ניקוז ונחלים שרון
"לעודד את התושבים להכיר את הנחל הקרוב לבית" בצילום: תוואי נחל נרבתה ושכונת בצוותא הנבנית. קרדיט: רן פרחי – רשות ניקוז ונחלים שרון

"המטרה שלנו היא לחבר את התושבים לנחלים שקרובים אליהם, כי הרבה פעמים אנשים חיים על יד נחל והם בכלל לא מכירים אותו", מסביר רועי כהנא, אחראי חינוך וקהילה ברשות ניקוז ונחלים שרון.

הירידה לנחל נרבתה היא מרחוב רעות 19 בשכונת בצוותא, ו/או פארק הכלניות

"אחת הפלפורמות שלנו היא של טיולי 'משפחות שומרות נחל', כדוגמת הפעילות בשבת האחרונה. הרעיון הוא לעודד את התושבים להכיר את הנחל הקרוב לבית, ואחרי כן גם את הנחלים הקרובים בסביבה כמו נחל עירון, נחל חביבה ונחל חדרה".

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
'מתחת לחרוב' – נקודת היציאה לטיול משפחות בנחל נרבתה. צילום: רועי כהנא

לדברי כהנא הרשות מפעילה את תוכנית 'שומרי הנחל' גם לתלמידים במערכת החינוך בחינוך. "שני בתי ספר בעיר אימצו אותה ובמסגרתה התלמידים יוצאים לנחל נרבתה שקרוב אליהם כדי לחקור, ללמוד, לבדוק ולטייל. אנחנו מספקים מדריכים על חשבוננו".

"כמו בגליל או בכרמל"

פינת הישיבה שהוקמה, גם היא חלק מפעילות רשות הניקוז והנחלים-שרון, שנועדה לעודד את היכרות החרישאים עם הנחל. "השקענו יומיים של עבודה, עם כלים, טרקטור ומומחה לאבן, וסידרנו פינה שבעוד כמה חודשים תיראה חלק מהנחל. זה מאוד פשוט, צנוע ולא פומפוזי. אין ספסלי פיקניק – זו לא פינת מנגלים. זו פינה שאפשר לשבת בה קצת, ללמוד או לצאת ממנה לטייל בסביבה.

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
"זו לא פינת מנגלים. זו פינה שאפשר לשבת בה קצת, ללמוד או לצאת ממנה לטייל בסביבה". צילום: רועי כהנא

"נחל נרבתה הוא אזור של חורש טבעי ממש כמו בגליל התחתון, יש צבאים, דורבנים, שועלים, תנים, חזירי בר ויונקים רבים באזור הנחל – וזו חוויה לפגוש אותם בפעילויות שאנחנו מארגנים בשעות הלילה. חוץ מזה, זה אזור ממש מדהים לטיולים. אנשים נוסעים לכרמל ולגליל כשיש להם את אותו הנוף ואת אותה החוויה פה – מתחת לאף".

השקעה תקציבית גדולה

כהנא מודה שההשקעה של רשות נחלים וניקוז שרון הן בתוכניות החינוכיות השונות והן בהקמת פינת הישיבה נובעת מזיהוי פעילים חברתיים ואכפתיים בחריש. "אנחנו לא נמצאים בשטח 24/7. אנחנו פועלים בשותפות עם הקהילה כדי לייצר פעילויות שיעודדו אנשים לצאת יותר לנחלים בסביבתם, ומה שקרה בשבת האחרונה הוא ממש הגשמת חלום מבחינתנו".

"זה אזור ממש מדהים לטיולים. אנשים נוסעים לכרמל ולגליל כשיש להם את אותו הנוף ואת אותה החוויה פה – מתחת לאף". צילום: רועי כהנא

אחד הפעילים הסביבתיים המוכרים בעיר, מעוז לואנץ, נאבק כדי לקדם את הטיפול בזיהום הנחל ולקח גם חלק פעיל בהכנות לסידור פינת הישיבה. יחד עם חניכי השומר החדש הם עבדו במשך מספר שעות כדי לגזום שיח מטפס שהשתלט על עץ החרוב, עבודה שהיתה חיונית לקראת הקמת הפינה השנה.

"אני שמח מאוד שרשות המים הקצתה שישה מיליון שקלים לטיפול בזיהום הנחל, בעיה שנמשכה מספר שנים. הרשות מינתה את תאגיד מי עירון שביצע את החיבור של הצינור וזו בשורה נהדרת אחרי כל כך הרבה שנים. זו ממש שמחה גדולה וצריך לומר כל הכבוד לשני הגופים האלה שעבדו ויישמו את זה.

"רשות הניקוז והנחלים השקיעה בפינה הזו עשרות אלפי שקלים, ויצרה פה פינה מדהימה". צילום: רועי כהנא

"גם רשות הניקוז והנחלים השקיעה בפינה הזו עשרות אלפי שקלים, מבלי שעיריית חריש היתה צריכה להכניס את היד לכיס, ויצרה פה פינה מדהימה עבורנו. רועי (כהנא) אמר לי שזה קרה בזכות התושבים בחריש, הרשות ראתה שיש פה קהילה רצינית שמתארגנת".

דרושים: משוגעים לנחל

גם לואנץ משבח את הטבע היפה בסביבת נחל נרבתה: "בשטח נוצרו שבילים משני צידי הנחל, יש אפשרות לטייל שם, ואנשים עושים זאת כל הזמן.

המסלול המעגלי בנחל נרבתה.

"בחלק המערבי, השביל לא צמוד לנחל אבל מדובר בשביל יפה בחורף עם פריחת נרקיסים וכרכומים, ובאביב הוא בכלל מדהים. יורדים מרעות 19 בשכונת בצוותא למטה ופונים שמאלה. צועדים כקילומטר עד לכביש 611, השביל נוח גם לעגלות.

"בצד המזרחי יש מסלול נוסף קצר יותר. חוצים את הנחל בפינת הישיבה החדשה, פונים צפונה (שמאלה) וצועדים כ-200 מטרים בשביל מדהים שההליכה בו היא בין העצים. בהמשך יש לפנות ימינה ולהיכנס פנימה כדי לראות את הפריחה. זהו מסלול קל, פשוט ומהנה. אפשר להמשיך גם במסלול מעגלי שכולל גת עתיקה ומטעי זיתים. זה באמת מסלול קל, מקסים ומומלץ".

לואנץ מקווה ששטח נחל נרבתה יזכה לסימון שבילים מקצועי יותר בעתיד: "יש יחידה לסימון שבילים בקק"ל ואם הם ירצו לעשות משהו, כפי שעשו ביער עירון, זה יהיה נהדר".

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
"אם יהיה בחריש גרעין של אנשים שאכפת להם מהנחל והם ידחפו לשינוי, אז יקרו שם דברים נפלאים"

גם כהנא מתייחס לנושא: "בנרבתה יש כיום שביל קצר מאוד להליכה, אבל אם תהיה חבורה מסורה בעיר שתיקח זאת על עצמה – זה יהיה מדהים. זו יכולה להיות משימה של קבוצת 'נאמני נחל חריש', שאנחנו רוצים לפתוח בחריש. כיום במסגרת הפעילות של פעילי נחל חדרה, יש להם משימה דומה, הם מתכננים שביל עבור הנחל שעובר להם בעיר".

"מה שאתם לא תעשו – אף אחד לא יעשה בשבילכם", מדגיש כהנא. "אנחנו שותפים שיכולים לפעמים לבוא ולתת יד או לעזור בכסף או אמצעים אחרים, אבל בשורה התחתונה, אם יהיה בחריש גרעין של אנשים שאכפת להם מהנחל והם ידחפו לשינוי, אז יקרו שם דברים נפלאים. אנחנו מחפשים את המשוגעים לדבר, משוגעים לנחל. אלו משוגעים טובים".


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

כוח נשי מוביל: עמותת חריש חופשית מסכמת חמש שנות פעילות בעיר

מימין: ענבל גולדשטיין ושירית ברוק, יו"ר משותף של עמותת חריש חופשית. צילומים בכתבה: מאור קורן

העמותה החילונית, שמובילה פעילויות תרבות בשבתות, מנוהלת על ידי 'כוח נשי' וחתומה מול העירייה על חוזה שכירות של בית כנסת. ענבל גולדשטיין ושירית ברוק, יו"ר משותפות של 'חריש חופשית', מסכמות את הפעילות עד כה ומשוכנעות בחשיבותה לעיצוב צביון העיר


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

אמש התכנסו במרכז המבקרים בצוותא, חברי עמותת חריש חופשית, להרמת כוסית לשנה החדשה. באותו מעמד התקיימה האסיפה הכללית של העמותה החילונית הראשונה בחריש.

הרמת כוסית לשנה החדשה ואסיפה כללית לשנת 2024

עמותת חריש חופשית הוקמה בפברואר 2020, עם מטרה מוצהרת: קידום ויצירת פעילויות מותאמות לקהילה החילונית-ליברלית בחריש, בעיקר בסופי השבוע, וחיזוק הנוכחות החילונית במרחב העירוני.

באותה תקופה, התגוררו בחריש 16 אלף תושבים ומאבקי הדת בין חילונים וחרדים תפסו תאוצה עם פתיחתם של עסקים בשבתות בכניסה לעיר, תחילת פעילות צופרי השבת בעיר וללא הסדרה עירונית בנושא, טרם חקיקת חוק השבת.

חריש חופשית מייסדים
פברואר 2020: צוות המייסדים של העמותה החילונית הראשונה בעיר

בתפר הזה קמה העמותה שהחליטה לספק לקהילה החילונית הגדולה והמתפתחת בעיר עוגן חשוב ליצירת אורח חיים מותאם לצורכיה על ידי פעילויות מותאמות.

בראש העמותה עומדות כיום שתי נשים שמחזיקות בתפקיד יו"ר משותף: ענבל גולדשטיין ושירית ברוק. גולדשטיין (52), היא אחת ממייסדי העמותה ומשמשת בתפקיד כבר שלוש שנים. ברוק (41) הצטרפה אליה לפני שנה. יחד עם צוות מסור של מתנדבים "רובן מתנדבות", מתקנת גולדשטיין, פועלת העמותה לייצר סדר יום חדש בעיר ובמידה רבה, לעצב את צביון העיר.

ענבל גולדשטיין שירית ברוק חריש חופשית צילום: מאור קורן
שירית ברוק וענבל גולדשטיין: "בתחילת הדרך היתה התנגדות מאוד גדולה לפעילות שלנו"

אנחנו לא נגד אף אחד – אנחנו בעד עצמנו

רשימת הפעילויות שארגנה העמותה כוללת הרצאות, סדנאות, מופעי תרבות, טיולים מודרכים, פעילויות הורים-ילדים ו"סתם" מפגשים בשבת בבוקר של קפה ועוגה – המכלול מספק אלטרנטיבה תרבותית לציבור החילוני בעיר.

חריש חופשית
הרצאות, סדנאות, מופעי תרבות: תרבות לחילונים שרוצים לבלות בסופי השבוע בעיר

"בתחילת הדרך היתה התנגדות מאוד גדולה לפעילות שלנו", נזכרת גולדשטיין. "היו פוסטים אנטי ברשת, דתיים הגיעו לפעילויות שלנו והתריסו נגדן. באירוע 'שבתרבות' נאלצנו אפילו להיעזר בניידת משטרה. כיום אני מזהה מגמת שינוי, ההתנגדות ממש ירדה. בעיניי ההכרה של אחרים בעובדה שיש אוכלוסייה עם צרכים שונים, היא תרומה אדירה לעיר".

טיול בשבת בטיילת העיר – פעילויות שמותאמות לציבור החילוני

מייסדי העמותה קבעו בתחילת הדרך עיקרון לפיו 'אנחנו לא נגד אף אחד אלא בעד עצמנו'. גולדשטיין מאשררת שלא חל שינוי: "כל מה שעשינו במהלך חמש השנים האחרונות – וזה ממש המגדלור שלנו – היה עבורנו. לא עניין אותנו מה שקורה מסביב. גם היום הרצון והדאגה שלנו הם שהתושבים החילוניים בחריש ייהנו מתרבות ליברלית ומאפשרויות בילוי בסופ"ש בעיר".

כוח נשי מוביל

כיום חברים בוועד העמותה חמש נשים: שירית ברוק, קרן איזרעאילוב, דינה לש יעקב, ורד מור וענבל גולדשטיין. שני שם טוב הוא החבר השישי ונציג הגברים.

אתן שתי נשים שמנהלות עמותה חילונית בעיר מעורבת כמו חריש.

"אנחנו לחלוטין כוח נשי. רוב המתנדבים שלנו הם בעיקר מתנדבות וגם האמניות, היוצרות, המפעילות – אלה נשים כל הזמן שפועלות ומקדמות את העמותה", אומרת גולדשטיין.

חריש חופשית
כוח נשי שמייצר פעילויות לציבור החילוני

"הכוח הנשי בא לידי ביטוי ב'ביחד' שלנו", מוסיפה ברוק. גם אם יש בינינו ויכוחים או חוסר הסכמות על רעיונות או כיוונים חדשים, יש לנו בקבוצה הזו שיח. זה אולי ישמע לא הכי פמיניסטי, אבל גברים בעמדות כוח לא תמיד מעוניינים להקשיב, אצלנו זה אחרת".

"כולנו נשים חזקות ולאט לאט אנחנו לומדות איך לגרום לזה לעבוד. לא תמיד זה קל" מוסיפה ברוק, "אבל חריש חופשית הפכה לבית עבורי. אני חילונית שבאה מבית חרדי, ומצאתי את המקום שלי בעיר".

"20% מהחילונים מכירים אותנו"

כיום חברים בעמותה כ-120 חברים שמשלמים דמי חבר סמליים. במעמד ההשקה של העמותה לפני 4.5 שנים, נרשמו 50 חברי עמותה. מספר חברי העמותה, הכפיל עצמו, בשיעור דומה לצמיחה של העיר שמונה כיום כ-40 אלף איש.

"דמי החבר מספיקים לנו כדי לתפעל את פעילויות העמותה, אז אנחנו לא משקיעים משאבים בגיוס חברים נוספים לעמותה. נכון שאוכלוסיית החילונים בעיר גדולה, למעלה מ-42% מכלל האוכלוסייה, אבל זה משתקף במספר המשתתפים באירועים שלנו. במהלך השנים האחרונות אלפים השתתפו בהם.

חריש חופשית מאור קורן
"במקום להוציא 200 שקלים לבילוי משפחתי בפארק בחדרה, משלמים 30 שקלים בבילוי קהילתי".

"אני מעריכה שלפחות 20% מהחילונים בחריש מכירים אותנו, נגישים לנו מאוד והשתתפו באירועים שלנו", מציינת גולדשטיין ומוסיפה: "לרוב חברי העמותה החברות לא נובעת משיקול כלכלי, זה בא מהלב. יש אנשים שמשלמים את דמי החברות ולא ממש מנצלים אותה, אבל גם אם בוחנים את זה מהזווית הכלכלית זה משתלם. במקום להוציא 200 שקלים לבילוי משפחתי בפארק בחדרה, משלמים 30 שקלים בבילוי קהילתי".

בית של קבע

בתחילת השנה עברה העמותה לפעול בבית הקפה שנבנה במרכז המבקרים של שכונת בצוותא."קיבלנו את המבנה כתוצאה מההתמדה שלנו, מתקיעת היתד בקרקע שלנו והצמיחה שלנו מפעילות בכיתת בית ספר לפעילות במתנ"סים ומשם למבנה משלנו", אומרת גולדשטיין.

מופע הכבש ה-16 בבית הקהילה של חריש חופשית: שילוב של כל הכוחות היצירתיים בעיר

ברוק מציינת את המשמעויות הנלוות לכך: "כבר לא צריך להמתין לאישור העירייה כדי לקבל מקום לפעילות. אפשר להיפגש, לשבת במקום מסודר ולתכנן תוכניות. הפעילות האחרונה שלנו, מופע הכבש ה-16 היתה פסגה מבחינת השאיפות שלנו. שילוב של כל הכוחות היצירתיים בעיר. המטרה שלנו היא שיגיעו לאירועים שלנו מכל חריש ופשוט ייהנו מהחוויה".

חריש חופשית: לא רק למשפחות

"יש כאלה שיגידו שקהל היעד העיקרי שלנו הוא המשפחות, אבל אני חושבת שהעמותה פונה לכולם. כל מי שרוצה מוזמן בכיף. מגיעים אלינו גרושים, רווקים, חברי הקהילה של קרובים-קרובות בני הגיל השלישי, ומהחיבור הבין דורי עם הילדים כולם יוצאים מורווחים", מוסיפה ברוק.

שירית ברוק: "אנחנו לא רוצים לצאת החוצה ולחפש מקומות בילוי, אנחנו רוצים להיות פה, בעיר שלנו"

עוד היא מציינת כי היא עומלת על הרחבת מעגלי המשתתפים וחיבור בין קהילות נוספות כמו קהילת ביתא ישראל, ומעגלי נשים בעיר.

שאיפה נוספת היא להגיע גם לקהל הדתי בעיר. "השאיפה שלי היא שהחרדים והדתיים יכירו את העמותה ויבינו שהמטרה שלה היא לא להתנגח ולהתנגד אלא לחיות במשותף. היו פעילויות שהגיעו אליהן חבר'ה דתיים – זה מרגש. המשמעות עבורי היא שבירת סטיגמות שליליות שהיו על העמותה בתחילת הדרך. "אני אשמח גם אם דתיים ירצו להעביר פעילויות בעמותה – אין לי התנגדות לזה. אני כן אתנגד לאנשים שלא רוצים שלחילונים תהיה אפשרות לבלות בחריש בסופי השבוע. אנחנו לא רוצים לצאת החוצה ולחפש מקומות בילוי, אנחנו רוצים להיות פה, בעיר שלנו. זו המטרה שלנו מאז ומתמיד".

כמו בית כנסת

"העמותה שלנו היא די ייחודית בנוף הישראלי. אנחנו חתומים מול העירייה על חוזה להשכרת מבנים לטווח ארוך בסכום סמלי של 500 שקלים לחודש. כמו החוזים של בתי הכנסת בעיר", מבהירה גולדשטיין ומוסיפה: "אני חושבת שיש פה שוויון מוניציפלי יפה".

ענבל גולדשטיין: "הנוכחות הליברלית בעיר קבעה במידה משמעותית את צביון העיר"

עוד היא מציינת כי לתפישתה "חשוב שיקומו עמותות חילוניות נוספות בעיר, כמה שיותר. לכן גם תמכתי ולקחתי חלק בייסוד עמותת האמנים בחריש שקמה לאחרונה".

גולדשטיין לא מהססת לקבוע כי הפעילות של העמותה שינתה את העיר. "אם לא היתה קמה חריש חופשית בתחילת הקדנציה הקודמת, אז חמש שנים של עשייה היו הולכות לאיבוד. הנוכחות הליברלית בעיר קבעה במידה משמעותית את צביון העיר".


מה חושבים התושבים על העמותה?

רגינה לש רזניקוב (44) מתגוררת שנתיים בעיר ובחודשים האחרונים היא הפכה למתנדבת פעילה בעמותה.

רגינה לש רזניקוב: "האווירה הנעימה והשלווה, השיחה הפתוחה עם האנשים ואהבת חינם"

"אני לא זוכרת איך התגלגלתי לאירוע הראשון אבל זכורה לי האווירה הנעימה והשלווה, השיחה הפתוחה עם האנשים ואהבת חינם – זה משהו שמאוד חסר בימינו.

"כדתלש"ית (דתייה לשעבר) אני גם אוהבת את העובדה שהפעילות בעמותה לא מחייבת. בקהילה הדתית – אם את לא מגיעה בשבת לבית הכנסת – זו אמירה. את לא משתתפת בחיי הקהילה, בטח ובטח אם את נשארת בבית לשבת ולא מגיעה למפגש.

"פה יש לי בחירה. ישנם אירועים שמתאימים לי מבחינת התכנים, ישנם אירועים שמעניינים את בעלי, כמו ההרצאה שהיתה על שירי בוב דילן, והמפגשים עם משפחות אחרות מאוד מרעננים ומחברים בין אנשים. אנחנו יוצרים יחד קהילה. זה מקסים בעיניי".

פעם ראשונה: "הרגשתי אווירה של וולקאם"

קרן דרורי (47) ביקרה לאחרונה יחד עם ילדיה, באחד ממפגשי שבת של קפה בגבעה. "שמעתי על עמותה חילונית שעושה מפגשים קהילתיים בסופי שבוע – וזה בדיוק מה שחיפשתי. אהבתי את השם של העמותה ואת הרעיון של להיפגש ולעשות כל מיני דברים ביחד. גם אם משחקים את אותו משחק קופסה שיש בבית, התחושה היא אחרת.

קרן דרורי: "אני מקווה שהעמותה תעזור לי למצוא חברות ולהרגיש שייכת לעיר"

"הגענו לבית הקפה וקיבלו אותנו מאוד יפה, הרגשתי אווירה של וולקאם. איש מבוגר הזמין את הבן שלי עמרי לשחק שחמט. נראה לי שיש מקום בעמותה לכל הגילאים.

"יצרתי קשרים עם אנשים שאני מדברת איתם באותה שפה ואני מקווה שהעמותה תעזור לי למצוא חברות ולהרגיש שייכת לעיר. אני נפתחת לאפשרות להיות חלק מהדבר שמתרקם פה".

לקריאה נוספת: עיר עם תרבות: 100 אמנים ויוצרים בחריש התאגדו בעמותה חדשה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

זכייה בטוחה: למעלה מ-150 משפחות בנות המקום זכו בהגרלה לרכישת דירה בחריש

מימין למטה בכיוון השעון: משפחת גולדשטיין, משפחת פרדקין, משפחת פרשין ומתחם הטרפז

משפחות פרשין ופרדקין, המתגוררות מספר שנים בעיר, זכו בפרויקט דירה בהנחה במתחם הטרפז, לאחר שהשתתפו בעשרות הגרלות בערים אחרות. משפחת גולדשטיין השתתפה בפעם הראשונה וזכתה. כעת הן נערכות לשלב הבא: דירה במגדל או בבניין נמוך? דירה למגורים או להשקעה? מי יהיו השכנים ומה לעשות עם הריבית?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

בשבוע החולף התפרסמו תוצאות ההגרלה של הפרויקט הממשלתי 'דירה בהנחה'. 499 זוכים מאושרים קיבלו הודעת זכייה בהגרלה לדירות בשכונת הטרפז בחריש, מתחם רבי הקומות הראשונים בעיר.

הביקוש לפרוייקט בטרפז היה גבוה. למעלה מ- 10,000 זכאים נרשמו לכל אחד משלושת הפרויקטים שהציעו דירה בהנחה בחריש.

624 דירות ייבנו במתחם הטרפז הממוקם בכניסה לעיר – בין כביש 6353 בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן. רוב הדירות (499) מיועדות לזכאים של משרד הבינוי והשיכון.

שטח תכנית הטרפז בחריש להקמת מגדלים
מתחם הטרפז: 624 דירות, מתוכן 499 ישווקו לזכאי משרד הבינוי והשיכון

ביקושי השיא נולדו הרבה בזכות ההנחה המובטחת במחירי הדירות, בהשוואה למחירן בשוק החופשי. על פי ההערכות, עלות דירת 100 מ"ר עם מחסן וחניה בחריש, תסתכם בכ-1.3 מיליון שקלים (לאחר הנחה של 300 אלף ש"ח –  שיעור ההנחה המקסימלי הניתן במסגרת התוכנית).

ההגרלות במתחם הטרפז מטעם משרד הבינוי והשיכון הן, ככל הנראה, האחרונות בחריש בטווח הנראה לעין. טרם נודע אם גם ברובע המתוכנן החדש, חריש דרום, יהיו דירות בנות השגה לזכאים שיימכרו במחיר מוזל.

סיכויים נמוכים מאוד לזכאים, זכייה בטוחה לחרישאים

הביקושים הגבוהים ומספרן הנמוך של הדירות הובילו לסיכויי זכייה נמוכים מאוד, לזכאים שאינם מוגדרים כבני המקום. הסיכויים נעו בין 2.5% לזכייה בפרויקט של 'ליאם נחמיאס' שהציע 269 דירות, ועד 1.1% סיכויי הצלחה בלבד, לכל אחד משני הפרויקטים הנותרים, של 'י.א אלון' ו'ליאם הנדסה'.

מתחם הטרפז
מתחם הטרפז: בין כביש 6353 בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן

לעומתם, זכאים העונים להגדרה של "בני מקום" בחריש (חסרי דיור שכתובת מגוריהם היא בחריש ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות) – נהנו מזכייה בטוחה. 154 עד 159 זכאים בלבד התמודדו על 199 דירות וזכו. כל שנותר להם הוא רק להמתין למקומם בתור לבחירת הדירה.

מחירי הדירות בעיר התייקרו

"חסרי הדיור" שהתגוררו בעיר בשכירות בשנים האחרונות, ראו את המחירים הולכים ומאמירים הן בתחום הדירות לרכישה והן בתחום השכירות. לראייה, השוואה לפרויקטים קודמים של דיור בר השגה בחריש מצביעה על התייקרות של כ-60% במחירי הדירות, במהלך חמש השנים האחרונות.

שכונת מעו"ף
פרויקט מחיר למשתכן בשכונת מעו"ף: הדיור לזכאים התייקר ב-60 אחוזים במהלך חמש השנים האחרונות

כעת, עם חזרתה של חריש למפת מיזמי הדיור המוזל, היו שהחליטו להעז ולהתמודד על האפשרות לרכוש דירה בעיר במחיר שמגלם הנחה של מאות אלפי שקלים בהשוואה למחיר השוק.

האם הזוכים בני המקום ייקחו את ההזדמנות בשתי ידיים? מה הם יעדיפו: דירה במגדל רב קומות או בבניין נמוך יותר, ומהן הציפיות והחששות שלהם לקראת העסקה הגדולה ביותר בחייהם?

"אנחנו מאוד מחוברים לחריש ואוהבים את העיר"

אלכס ואיגור פרשין זכו באפשרות לרכוש דירה בפרויקט של ליאם נחמיאס בשכונת הטרפז. השניים עברו לחריש מנתניה לפני 4 שנים והם עובדים במרכז הארץ ומתניידים ביומיום באופנועים.

אלכס ואיגור פרשין דירה בהנחה הגרלה
"ניסינו את מזלנו בהגרלות בנתניה כבני מקום, וגם בחיפה, רמת גן, עפולה, טבריה, ירושלים, אשדוד, קדימה צורן, אלפי מנשה וכרמיאל"

"ברגע שראיתי שיש הגרלה בחריש ישר הלכתי על זה, לא היה לי ספק שזאת הזדמנות מעולה להגשים את החלום הישראלי ולקנות דירה. זו הפעם ראשונה שאנו משתתפים בהגרלה של חריש לאחר שניסינו את מזלנו בהגרלות בנתניה כבני מקום, וגם בחיפה, רמת גן, עפולה, טבריה, ירושלים, אשדוד, קדימה צורן, אלפי מנשה וכרמיאל", משתפת אלכס.

אז אתם הולכים על זה או שוקלים לוותר על הזכייה?
"אין שום סיכוי שנבטל את הזכייה. אנחנו מאוד מחוברים לחריש ואוהבים את העיר ובכללי – אם לא עכשיו לקנות דירה אז מתי?!"

אלכס מתייחסת גם למחירי הדירות שעלו בתקופת מגוריהם בעיר:  "מחירי הדיור בארץ ובחריש בפרט עלו מאוד בארבע השנים שאנחנו כאן, שלא לדבר על הריביות והאינפלציה. "לדעתי, המחירים בחריש קצת מוגזמים בהתחשב בנוחות, תעסוקה ופעילויות, אך חריש לא שונה מכל עיר במדינה שבה עולים המחירים בתקופה האחרונה".

"החשש העיקרי היה מהצביון של האיזור"

הדירה היא למגורים או להשקעה?
"נכון לעכשיו, הדירה שנרכוש תיועד למגורים, כמובן בתנאי שכאשר יגיע תורנו לבחור את הדירה, היא תהיה לטעמנו. במידה ולא, נרכוש אותה להשקעה ונהיה בעלי דירות הכי כייפית וטובים שיש".

דירה במגדל או בניין נמוך יותר?
"פחות חשובה לנו הקומה. נוף פרטי ומרפסת מספיק גדולה לאירוחי הקיץ, הם בגדר חובה מבחינתנו. היום אנחנו גרים בדירה עם מרפסת 50 של מ"ר, כך שקצת קשה לרדת ברמה אחרי זה".

מתחם הטרפז
עבודות במתחם הטרפז: "קרוב ליציאה של העיר, לחברים שרכשו דירה באיזור ואפילו להורים של בעלי במעו"ף".

חששות וציפיות?
"החשש העיקרי שהיה לי, ברגע שראיתי את המפה של הפרוייקט, היה מהצביון של האיזור. ביום הזכייה נסענו לראות את האיזור הריק שמיועד לבנייה וזה היה מאוד מרגיע. אהבתי את האיזור, הוא מאוד קרוב ליציאה של העיר, לחברים שרכשו דירה באיזור ואפילו להורים של בעלי שגרים בשכונת מעו"ף.

"בפן הכלכלי, יש חשש מעליית הריביות, פחד שלא נצליח לעמוד בתשלומים של המשכנתא הגבוהים, אבל מצד שני מסתכלים קדימה ויודעים שעדיף לקנות עכשיו, כי אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד. צריך רק לקוות שהכל יעבור חלק ושבעוד מספר שנים ניכנס לדירה שהיא שלנו".

בינגו בפעם הראשונה

ענבל גולדשטיין זכתה בפרויקט של ליאם הנדסה. היא מתגוררת עם שלוש בנותיה כבר למעלה מ-6 שנים בחריש, אליה עברה המשפחה מתל אביב.

ענבל גולדשטיין ובנותיה: "האפשרות לרכוש דירה עם הון עצמי לא גבוה, באופן יחסי לשוק החופשי, היא שהניעה אותי לגשת להגרלה"

"מדובר בניסיון הראשון שלי להתמודד בהגרלה לדירה בהנחה. ההחלטה לגשת הפעם להגרלות, הגיעה בעקבות אפשרות כלכלית וסכום התחלתי קטן שלא היה בעבר.

"המחירים מאוד גבוהים בכל הארץ וגם בחריש בפרט. האפשרות לרכוש דירה עם הון עצמי לא גבוה, באופן יחסי לשוק החופשי, היא שהניעה אותי לגשת להגרלה".

אז את הולכת על זה או שוקלת לוותר על הזכייה?
"אין סיכוי שאוותר על הזכות".

חתך תרשימי של מתחם הטרפז: מגדלי רבי קומות לצד בנייה מרקמית.

"קומה עשרים ומעלה? איו מצב"

האם הדירה תיועד למגורים או להשקעה? ענבל מציינת שמוקדם עדיין להחליט: "ההחלטה תלויה מאוד במבחר שיעמוד בפניי בשלב בחירת הדירה. אם זו תהיה דירה שתתאים לצרכים שלנו מבחינת מיקום, כיוון ואוכלוסיה כמובן שאבחר לגור בה".

עם זאת, יש לה כבר העדפות ברורות לקומה: "אני אישית לא אוהבת מגדלים. קומה עשרים ומעלה? אין מצב. בהחלט מדובר בדילמה. לי הכי חשוב כיווני האוויר והנוף ולפי זה אבחר את הדירה. אני מעדיפה קומה גבוהה בבניין נמוך. כך או כך, עוד מוקדם לעסוק בזה".

חששות וציפיות?

"יש חששות מהגעה של אוכלוסייה חרדית בדלנית לפרויקט. יש חששות כמובן גם מקצב ההתקדמות של הפרויקט בתקווה שלא יהיו עיכובים משמעותיים. מקווה לפגוש דירות עם סטנדרט בנייה גבוה, ובמישור הכלכלי, מקווה שאצליח להוציא את העסקה הזו לפועל ולרכוש דירה בחריש".

"אפילו בג'סר א זרקא ניסינו את מזלנו"

רעות ואבישר פרדקין, נשואים והורים לשלושה ילדים. אבישר עובד בחברת אלקטרוניקה בכפר סבא ורעות היא מתווכת נדל"ן מקומית. בני הזוג מתגוררים בחריש זה 5 שנים וגם הם זכו בהגרלה לרכישת דירה בפרויקט של ליאם נחמיאס.

משפחת פרדקין: "לא אגזים אם אומר שניגשנו עד כה לכ-20 הגרלות ברחבי הארץ"

"ניסינו לא מעט פעמים לזכות בעבר וזו הפעם הראשונה שזכינו, לא אגזים אם אומר שניגשנו עד כה לכ-20 הגרלות ברחבי הארץ. אפילו בג'סר א זרקא ניסינו את מזלנו. הפעם זה הצליח לנו ובחריש", אומרת רעות.

אז את הולכת על זה או שוקלת לוותר על הזכייה?
"זכינו במחיר למשתכן בפרוייקט של ליאם נחמיאס במקום אחד לפני הסוף. מניסיוני, הדירות  במקומות האלו הן לרוב הדירות היקרות ביותר או הפחות מבוקשות, לכן עוד לא החלטנו אם לקנות או לוותר על הזכייה. בסופו של דבר ההחלטה לעשות את הצעד היא נטו עסקית. כאחת שחיה ונושמת נדל"ן, החשיבה שלנו היא להתחיל במשהו שיעניק לנו קרש קפיצה. בנוסף, אני מאוד מאמינה בחריש ובעלייה הגדולה של המחירים שתגיע בעתיד, ומשם השמיים הם הגבול".

"דמי האחזקה במגדלים הם בדרך כלל גבוהים"

חריש דרום אורן קלר שכונת הפרחים בניינים מבט על תמונה כללית
"המחירים נראים לי סבירים ותקינים לחריש". בצילום: שכונת הפרחים בחריש

מה דעתך על המחירים בעיר?
"לדעתי, ועל בסיס ראייתי המקצועית, המחירים נראים לי סבירים ותקינים לחריש ולתקופת הזמן בה נקבל את הדירה".

רעות מציינת כי ההעדפה הברורה של בני הזוג היא לרכוש דירה במגדלי רבי הקומות המתוכננים. "דמי האחזקה במגדלים הם בדרך כלל גבוהים ובאופן טבעי מושכים אל הפרויקט אוכלוסייה חזקה עם כוח קנייה גדול יותר לעיר, מה שיאפשר לנו לדרוש יותר ולקבל יותר, אם יהיה מדובר, בסופו של דבר, בעסקה להשקעה".

חששות וציפיות?
"הפחד שלי הוא כמו של כל אדם שרוכש דירה מקבלן: אתה לעולם לא יודע מי יהיו השכנים, מה יהיה הפיתוח סביב השכונה בטח בחריש שהיא עיר שנמצאת בהקמה מתמדת. אנחנו חוששים שהסיפור של מעו"ף יחזור על עצמו גם ברובע הטרפז. אם קצב פיתוח המסחר והתעסוקה לא ידביק את הפיתוח למגורים זה ישפיע על איכות החיים שם.

"מהריביות שעולות כל הזמן אנחנו פחות חוששים מהסיבה הפשוטה, שהכל יחזור על מקומו בשלום בהמשך. זו רק תקופה והיא תעבור".


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

רואים רחוק רואים ירוק: כך בונים עיר מקיימת

איך בונים עיר בת קיימא? אם תשאלו את שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, התשובה ברורה: מכשירים קבוצות אקטיביסטים שיקדמו פרויקטים ויעצבו את חריש כעיר ירוקה. בחודש שעבר הסתיים המחזור הראשון של קורס 'מנהיגים ירוקים' ואת פירות ההכשרה רואים כבר בשטח. תמונת מצב

"אם יש דבר אחד שמחבר את כל האנשים בעולם – זה  אוכל. מי שרוצה להתעסק בחיבורים בין אנשים צריך לעסוק באוכל. הדבר השני (אחרי אוכל) שמחבר בין אנשים הוא בעיני חקלאות עירונית וגינות קהילתיות".

שמחה פרלמן
שמחה דר פרלמן; צילום גינה קהילתית: ירדן הלל

כך מסבירה שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, את תפישתה בנוגע לקידום חיים ברי קיימא בעיר. "גינות ירק, עצי פרי ופינות חמד ירוקות מדברים לכולם. אנשים שלא היו נפגשים בשום דרך אחרת, מוצאים עצמם יחד בגינה הקהילתית", אומרת פרלמן ומדגישה: "בנייה של עיר בת קיימא שיש בה חיבורים בין אנשים, שמתעלים מעל למפה הפוליטית המקצינה, נעשית דרך הטבע".

קורס מנהיגים ירוקים
תלמידי המחזור הראשון של 'מנהיגים ירוקים' לומדים בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

פרלמן אינה מסתפקת באמירות. לפני שבועיים הסתיים המחזור הראשון בקורס הייחודי שהגתה "מנהיגים ירוקים". פרלמן בשיתוף עם מעוז לואנץ ומעין מימון לימדו בקורס את הנושאים "החמים" בעולמות התוכן של תפישת קיימות, פרמקאלצ'ר, חשיבות הקהילה, מיחזור ושמירה על איכות הסביבה כמו גם חינוך למנהיגות. הקורס סובסד משמעותית על ידי העירייה ונתמך מעשית גם על ידי עובדיה הבכירים, שהשתתפו בו כמרצים אורחים.

בוגרי הקורס, 16 מתושבי חריש ללא שום הכרות מוקדמת עם התחום, הפכו עם סיומו לכוח החלוץ בבניית חריש הירוקה. כבר במהלך הקורס החלו התלמידים ליזום פרויקטים שמקדמים עתיד "ירוק" יותר בעיר.

קורס מנהיגים ירוקים צילום: דוברות עיריית חריש
טקס סיום קורס 'מנהיגים ירוקים'; צילום: דוברות עיריית חריש

גינה קהילתית: נקודת חיבור לעיר

יודפת שקד היא אחת מבוגרות הקורס. בחודשיים האחרונים היא הקימה בשכונת מעו"ף גינה קהילתית חדשה שמספקת לתושבים חיבור חיוני לאדמה. "עברתי לחריש ממושב כפרי חקלאי אבל החיבור לאדמה קרה דווקא פה. ההתחלה שלי בעיר היתה קשה, רציתי לחזור למושב, אבל אז גיליתי את הגינה הקהילתית בתאנה ופתאום הכל השתנה. מצאתי את החיבור שלי. הבנתי שאני שייכת לעולם הזה", היא מספרת.

יודפת שקד
יודפת שקד: "מצאתי את החיבור שלי"

"הצטרפתי לקורס כדי לממש את הפרויקט שחלמתי עליו, הקמת גינה קהילתית בשכונה שלי. גם ההכרות המוקדמת שלי עם צוות המדריכים בקורס עודדה אותי להירשם אליו".

על הגינה הקהילתית שהקימה יודפת בשיתוף עם תושבים נוספים, היא נאבקת מדי יום מחדש. אין תקציבים, ובתחילת הדרך לא היו השקיה וציוד ולא ניתן שטח גדול, כפי שקורה בשכונות האחרות, אבל שקד אופטימית: "ניכר שיש שיתוף פעולה מצד המועצה ורצון לממש את הפרויקט הזה. כולם יודעים שאין משאבים אבל זה זמני. מרגישים את הרוח הגבית והתמיכה וזו הדרך להצליח. בעתיד נקבל שטח ראוי להקמת גינה קהילתית בשכונה ונתפעל את זה בתקציבים ממשלתיים. זה יהיה נחמד".

גינה קהילתית במעו"ף
הגינה הקהילתית החדשה בשכונת מעו"ף

גינות על גגות העיר

אביעד יהוד מתכנן לשנות את נראות הגגות בבנייני המגורים בחריש. יהוד, בוגר הקורס, עבר לחריש מקידר. "גרתי רוב החיים בצמודי קרקע עם גינה גדולה, אמנם השקפתי לנוף מדברי אבל ישנם זמנים בהם גם במדבר הכול ירוק. כשעברתי לפה, קיבלתי הלם תרבותי, אני לא רגיל לעיר בכלל", הוא מודה.

אביעד יהוד קורס מנהיגים ירוקים
רביעי מימין: אביעד יהוד בשיעור בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

יהוד שמח לגלות שהקורס היה מאוד מקצועי וסיפק נגיעה בתחומים ירוקים רבים. בעזרת הקורס וההדרכה הנלווית לו, הוא מתכנן להגשים חלום. "בשנת הקורונה עלה לי רעיון להעסיק את הילדים שלי ושל השכנים ולהקים גינות על הגגות בעיר. הרעיון הוא להקים מיני גינה בגגות המשותפים. הגגות לא נבנו למטרה הזו ולכן צריך להתגבר על מכשולים כמו בעיות איטום, ניקוזים ושיפועים, אולם לא מן הנמנע שהשכנים יוכלו לגדל באדניות בגג צמחי מאכל". יהוד מקווה שבחצי השנה הקרובה גינת הגג הראשונה בעיר תצא לדרך ואז ניתן יהיה לשכפל את הליך הקמתה לבניינים נוספים ולהפיץ את הבשורה בעיר. "זו לא גינה שדורשת הרבה שטח וניתן להקים אותה ביום עבודה בעזרת עבודה אינטנסיבית של שניים-שלושה אנשים. הקושי המשמעותי יותר הוא לפתור את הבעיות שציינתי קודם, אבל גם זה ניתן לפתרון".

להתנדנד על ערסל ירוק

טל פינצ'י היא חברת הקהילה 'ירוק בעיר' שמקדמת חיים אקולוגיים בחריש.  חברי הקהילה תרמו תרומה משמעותית לתכנון העיר חריש כעיר שמקדמת תפישת עולם ירוקה, גינון אקולוגי ושמירה על הסביבה.

טל פינצי ערסל ירוק
טל פינצ'י, יוזמת פרויקט 'ערסל ירוק' במרפסת ביתה

היא הצטרפה לקורס מנהיגות ירוקה כי "רציתי לקחת חלק בעשייה פה". את פרויקט הגמר של פינצ'י לא תראו בשטח, באדמה, כי אם דווקא במרפסת. פינצ'י בחרה להקים קבוצת הגות שעוסקת בשאלות משמעותיות הנוגעות לחיים ברי קיימא.

"קראתי לפרויקט שלי 'ערסל ירוק'. הרצון שלי הוא לכנס אנשים שמה שמעניין אותם הוא להתקרב לחיים ברי קיימא ולברר מה המשמעות שלהם, מה קורה בכדור הארץ ומה יקרה בעוד 20 שנה ברמה של הגות והתבוננות. אני קוראת למי שמעוניין להצטרף אלי: לשכב בערסל ולהתבונן בבחירות שאנו מבצעים בחיי היומיום ואיך הן מעצבות את המציאות שלנו. לשאול שאלות חשובות כמו מה הקשר בין חיים ברי קיימא לבריאות שלנו ולמוצרים שאנו צורכים? "המטרה של מפגשי הערסל היא לאפשר למשתתפים לראות שני צעדים קדימה, לשרטט את ההשלכות של הבחירות הטריוויאליות שלנו ואולי לשנות אותן. אני מזמינה ל'ערסל ירוק' אנשים שבא להם לנשום שנייה".

"עיר, יער, רעים" – לנקות את הפסולת וליהנות

בניגוד לקבוצת ההגות של פינצ'י, הקים רועי זך קבוצת פעולה שסימנה לעצמה את הפסולת כיעד.

רועי זך
מימין: רועי זך בפעילות סוף השבוע בתל זאבים; צילום: מרים לנגר

זך, שטרם מלאה שנה למגוריו בחריש, לוקח חלק בפרויקט נאמני היער: קבוצה שמתכנסת אחת לשבוע ודואגת לנקות את יער חריש. הוא גם יצר קשר עם חברת קק"ל והפך לזרוע המקשרת שלהם בעיר. בפסח, ארגן זך בשיתוף קק"ל, אירוע חשיפה ביער עירון ובמסגרת פרויקט הגמר שלו בקורס החליט זך להעלות הילוך ולנקות את תל זאבים – אזור מיוער ויפהפה, ולמרבה הצער גם משופע בפסולת.

רועי זך איסוף פסולת תל אביב מנהיגים ירוקים צילום: ריקי גלילי
כמאתיים איש התגייסו והגיעו לסוף השבוע בתל זאבים ואספו פסולת; צילום: ריקי גלילי

פרויקט "עיר, יער, רעים" שיזם זך בשיתוף עם ליסה בן מאיר, ענבל גולדשטיין ולאה גל שם לו למטרה "לאזן את מה שרע (bad) לטבע להיות רע (friend) עם הטבע". במסגרת הפעילות ארגן זך סוף שבוע חוויתי בתל אליו הגיעו כמאתיים משתתפים, חציים מחוץ לחריש. הפעילות שכללה לינה בטבע, ארוחות משותפות, קבלת שבת, טיולים והפנינג, כללה גם, איך לא, איסוף פסולת מרחבי התל.

מתחמי ישיבה אקולוגיים ביער; צילום: מרים לנגר

"במסגרת הפעילות, מצאנו ספות שנזרקו ביער, הפשטנו אותן מבדים וספוגים והשארנו רק את החומרים האקולוגיים מהם יצרנו מתחם ישיבה עבור המשתתפים", מתאר זך.

"ייצרנו ערימת פסולת ענקית שלא ניתן להתעלם ממנה. מתנדב מטעם העירייה אסף את הפסולת ומבחינתי, המטרה הושגה: גם העלינו מודעות לנושא של אנשים מחוץ לחריש, גם יצרנו שיתוף פעולה עם העירייה וגם נפתח פתח לפעילות שתחבר בין תושבי חריש לתושבי מייסר ואזור הדמדומים ביניהם שזקוק לטיפול", מסכם זך.

גם העירייה התגייסה ופינתה את ערימות הפסולת שנאספו; צילום: דוברות העיר חריש

להרחיב את מעגל האקטיביסטים

בשבועות הקרובים תחל ההרשמה למחזור השני של קורס מנהיגים ירוקים, והפעם, שלא תחת מגבלות הקורונה, מספר המשתתפים יוכפל. פרלמן, כמו אמא אווזה, עדיין ממשיכה ללוות את בוגרי הקורס הראשון. "החלטנו שלא זונחים אותם", היא מסבירה. "הרעיון של הקורס הוא לייצר המשכיות בעזרת כמה עוגנים, אחד מהם הוא 'פורום הקיימות' שמתכנס אחת לחודשיים. זהו פורום שפתוח לציבור ולעירייה ומאפשר הנעה של כל הנושאים", היא מסבירה ומוסיפה "ונמשיך ללוות אותם בכל מה שיצטרכו.

קורס מנהיגים ירוקים
קורס מנהיגים ירוקים: מרחיב את מעגל האקטיביסטים בעיר

"אנו קוטפים היום פירות בחריש בזכות ההשקעה שבוצעה בעבר על ידי יחידים וקבוצות שתרמו משמעותית לתפישת הקיימות בעיר. המטרה של קורס מנהיגים ירוקים היא להרחיב את מעגל האקטיביסטים בחריש ובעזרתם לעצב את העתיד".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש