חריש עתידה להתרחב ולהפוך לעיר שתאכלס כ-100 אלף תושבים. כיצד ניתן לעשות זאת ובו בזמן לשמור על בעלי החיים ומיני הצמחים בשטחים הסובבים של העיר? תכנית אב חדשה לתשתית האקולוגית בסביבת חריש מנסה להעניק לפרנסי העיר כלי עבודה שיאפשרו להם לשלב היבטים אקולוגיים בניהול המרחב הציבורי הפתוח של העיר

עץ במרחב הסובב את חריש; צילום: רון פרומקין

בתחילת החודש פרסם משרד הבינוי והשיכון דו"ח מיוחד שעוסק בפיתוח העיר חריש בראייה משולבת של טבע-אדם-עיר: "תכנית אב לתשתית אקולוגית חריש". מטרת הדו"ח, כך על פי מחבריו, היא לתת רקע מקצועי וכלים לתכנון, ניהול ותחזוקה של שטחי הפיתוח העתידי של העיר כמו גם לשטחי העיר הקיימת והבנויה תוך שמירה מירבית על הטבע.

כזכור, הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה לאחרונה שתחום השיפוט של חריש יגדל ב-46%. העברת השטחים הנוספים לחריש תאפשר לה לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה. האם ההתרחבות העתידית יכולה להיעשות תוך שמירה על בעלי החיים ומיני סוגי הצומח מסביב?

תרומת מרחבי הטבע לחיי התושבים

ג'ולי פלד, אדריכלית נוף, היא מכותבות התכנית שהוכנה בשיתוף פעולה עם האקולוגים ד"ר רון פרומקין וד"ר תמר מרכוס. היא מסבירה על ייחודה של תכנית האב שפורסמה: "התכנית הזו לוקחת מידע ונתונים קיימים של ערכי טבע ונוף ומייצרת מהם כוונות תכנון לפיתוח עירוני. התוכנית נותנת את הכבוד והמשקל הראוי והחשוב למרכיב הטבע בעיר והוא חלק בלתי נפרד משיקולי התכנון. החשיבות של 'טבע עירוני', אינה בהכרח בהיותו מכיל ערכי טבע נדירים או בתי גידול ייחודיים אלא בתרומה חינוכית, חברתית ונפשית של מרחבי טבע נגישים יומיומיים לחייהם של התושבים". פלד מוסיפה ומציינת: "תהליכי העיור והציפוף העצומים שעתידים להתרחש בעשרות השנים הבאות בארץ מחייבים הגדרה מחדש של הסטנדרט של המרחב העירוני בהיבט הירוק שלו ופיתוח כלים יישומים לביצוע של 'אקולוגיה עירונית'. בשיח הזה, המחשבה היא על האדם, ועד כמה הטבע תורם לבריאותו הנפשית והפיזית".

כלי שימושי למחלקות הנדסה ושפ"ע

מחברי התכנית התייחסו בתכנית האב לשני מצבים שונים: לעיר הקיימת והבנויה, ולתכנית המתאר, המתבוננת על שטחי ההרחבה העתידיים של חריש בהתאם לתמ"א 35. פלד מסבירה כי בהתאם, האיזון בין ערכיות אקולוגית לרווחת האדם משתנה. "למשל חשיבות שמירת מסדרון אקולוגי המקיף את העיר לעומת הקמת גינה שכונתית ועידוד ציפורים ופרפרים להגיע אליה".

בשני המקרים התכנית נותנת את הכלים התכנוניים ליצירת תנאים סביבתיים מתאימים, בכדי לאזן בין הערכים השונים. "התכנית נותנת כלי לרשות לנהל את המרחב הציבורי הפתוח של חריש גם מההיבט האקולוגי בנוסף להרבה מאוד רבדים ושיקולים אחרים שהם נדרשים להם. המטרה שלנו היא שהתכנית הזו תהווה כלי שימושי יום-יומי לקבלת החלטות מקצועיות במחלקת שפ"ע ומחלקת ההנדסה. למשל, כמה גינות פרפרים יש בעיר ובאיזו פריסה? מה הממשק שלהן עם מוסדות ציבור או רווחה? מה המרחק בין יערות המאכל? אילו ממשקים אפשר לייצר עם מחלקת חינוך סביב תיבות הקינון? איפה ממוקמים גרעיני קהילה פעילים ועל מה הם לוקחים אחריות?" מסבירה פלד.

אקולוגיה כשיקול בתכנון ופיתוח העיר

עד כמה ההמלצות בדוח הן ישימות ועד כמה הן מחייבות את מתכנני העיר? פלד מציינת שהתכנית אינה מחייבת: "ההמלצות המובאות בעבודה זו יצטרכו לפגוש בתהליך התכנון המתקדם כמו גם בניהול העיר אתגרים רבים ובמהלך תהליכים אלו יעובדו ויותאמו פעם נוספת. עם זאת, ישנה חשיבות רבה בהנחת בסיס הנתונים, הנחות היסוד והניתוח של עבודה זו, על שולחנם של הצוותים המקצועיים כמסד לקבלת החלטות בתכנון ובניהול העיר. העבודה מכוונת זרקור על השטחים הפתוחים והמרחב הטבעי ובמידה רבה מקדימה את התכנון המתארי ואת התכנון העתידי של חריש על מורכבותו ועל הצרכים הרבים שיהיו לעיר". עוד היא מוסיפה: "בוודאי שהמשך העבודה עוד רב והוא תלוי ברבדים וגורמים רבים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נהדר עם מיכל פישל, אדריכלית הנוף של העיר חריש, והיום כל אדריכל נוף שמתכנן בעיר מקבל את העבודה ונדרש לעבוד עימה. פישל משתמשת בה ככלי ואנחנו מחפשים יחד איתה דרכים נוספות ליישם ולקדם את החשיבה של החזון".

כך לדוגמה, העבודה מפרטת כלים שימושיים לתכנון ופיתוח העיר ביניהם: חלוקת השצ"פים בעיר לרמות שונות לפי מיקומם היחסי בעיר בין המרחב הבנוי למרחב הפתוח; הנחיות פיתוח בנושא תאורה שאינה מזהמת, גידור, פסולת, חומרי גמר, תנועת אופניים והולכי רגל, קרקע, חינוך סביבתי ודגש על נושא בחירת הצמחיה בעיר.

חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח?

אך יש מי שגם לא אהב את התכנית ורואה בה "עלה תאנה" לתכנית ההתרחבות הבלתי מבוקרת של חריש על חשבון שטחים ירוקים ובעלי חיים. יעל לביא אפרת, נציגת החברה להגנת הטבע בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש: "תשתיות טבע עירוניות הן משאב לא אכזב להנאת הציבור, ומדיניות ועקרונות ניהול למשאב זה הם ברוכים. כל זה טוב ויפה לתחום עירוני שזה מכבר נבנה, אך בשום אופן אין בדבר כדי להצדיק פיתוח היישוב העירוני אל תוך הטבע הפתוח! בניגוד לשם "תכנית טבע בעיר" – התוכנית היא למעשה "עיר בטבע". זהו Green wash מהסוג המוכר שנועד לצבוע בירוק סביבתי את כוונות משרד השיכון למתוח את חריש הבנויה למרחק רב, לברא יערות ולבנות עליהם, תוך פגיעה קשה פגיעה בחי ובצומח, ובמסדרונות האקולוגיים הקריטיים לקיומם".

לביא אפרת גם מזהירה מתוצאות חזויות בעיתיות של פלישת חריש אל מרחבי הטבע: "פלישה של פיתוח עירוני אל השטח הטבעי, כרוכה בדחיקת בעלי החיים ממקומם, ומייצרת בהכרח קונפליקט בין אדם ובין חיות הבר. מוכרים הקונפליקטים עם חזירי הבר בטבעון, בחיפה, בירושלים, ועם צבועים במודיעין ובמקומות אחרים. קונפליקטים כאלה עלולים להוות לא רק אי נעימות במפגשים לא רצויים, אלא גם סיכון. זוהי תוצאה חזויה גם בסובב חריש, והיא תחריף ככל שדחיקת בעלי החיים תמשיך להתרחב מצד אחד, והפיתוח העירוני יציע להם שפע מזמין מהצד השני (גינות מושקות, האכלת בע"ח, ניהול פסולת וכיוצ"ב)".

לביא אפרת גם מציעה לפרנסי העיר כמו גם לתושביה לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנויה לא מבוקרת: "המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב כולם, להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש, הוא החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. מדוחות קודמים של משרד הבינוי והשיכון עולה, כי תכניתם מייעדת את מחצבת ורד להרחבה על מנת להשמיש אותה לצרכי הפיתוח של העיר. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח עם מחצבה רחבה על מפגעיה ו'גינות' כלואות המכונות 'טבע'?"

"לחריש אתגרים רבים לפניה, אנו מציעים למנהיגי העיר ולתושביה לפעול יחד איתנו לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמנו, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

עיר בת קיימא – הלכה למעשה

פלד אינה מתעלמת מהביקורת אלא מקבלת כעובדה את תכנית ההתפתחות העתידית ומנסה, לתפישתה, למזער את הקונפליקט הצפוי בין בעלי חיים ואנשים: "התכנית הוכנה מתוך נקודת מוצא של התכניות הסטוטוריות התקפות החלות על העיר, למשל תמ"א 35 שקבעה את השטחים הסובבים את חריש כיעד לפיתוח עירוני. אין עוררין שבמרחב הזה יש ערכי טבע חשובים. דווקא מנקודה זו יש חשיבות לתכנית שבוחנת כיצד מפתחים שטח ערכי המיועד לפיתוח עירוני. למשל התכנית מצביעה כיצד ניתן לשמור על תפקוד המסדרונות האקולוגיים ברמה האזורית על ידי שמירה של טבעת של שטחים פתוחים רציפים המקיפים את העיר. טבעת אשר תאפשר נתיבי מעבר לבעלי חיים, בדגש על בעלי חיים גדולים ובינוניים. המרחב הזה, קראנו לו 'הטבעת הכפולה', ישמש גם את המטיילים ורוכבי האופניים, אבל הדגש הוא שמירה על הערכיות האקולוגית שלו".

פלד מתייחסת גם לנושא הקונפליקט בין חזירי הבר לתושבי הערים: "לאור הציפוף העירוני הקיים והעתידי, הקונפליקט מתחדד. המטרה להגיע לשילוב מיטבי בין פיתוח עירוני, חווית התושב והדרוש לקיום המגוון הביולוגי. כיצד אנחנו ממתנים בין דרישות השימוש האנושי והשפעתן על מיני הבר? העבודה מציגה כלים לבחון את ההיתכנות של קיום השימושים זה לצד זה. למשל: יצירת שטחי חיץ, הגבלת תאורה, שימוש במכלי אשפה מכוסים או הגדרת אזורים ללא פחי אשפה, תכנון מהלך תנועת הולכי הרגל באתר, שימוש באמצעי הגנה והפרדה ועוד".

פלד שולחת גם היא מסר להנהגת העיר ולתושביה: "פרנסי העיר חרטו על דגלם לתכנן עיר חדשנית ובת קיימא. אנחנו יצרנו כלי תכנוני מקצועי שמתכתב עם החזון והרוח שנושבת מהעיר ומנסה לתרגם אותו למעשה. הכלי הזה הוא לא סוף פסוק הוא צריך להתפתח ולגדול להיות יותר מדויק, למצוא את הממשקים הנכונים עם אנשי המקצוע ברשות המקומית, עם אנשי החינוך ועם הקהילות שפועלות ומקדמות חיים ברי קיימא בסביבה העירונית. אנחנו רוצים שכל הגורמים המעורבים בעיר יעשו בו שימוש, כל אחד בתחומו, וינהלו איתנו דו-שיח לגבי האתגרים והפתרונות שעולים בתהליך היישום. נושא הסביבה והאקולוגיה הוא כל כך רחב ומאתגר, אבל זה בנפשנו וזה מרתק ומהנה בכל קנה מידה. בואו תהיו שותפים".

מדוברות רשות הטבע והגנים נמסר: "שמירת טבע בעיר אינה באה במקום הצורך לשמור על הטבע בשמורות , בגנים ובשטחים הפתוחים. לשמירת הטבע בעיר יש חשיבות רבה גם לתושבי המקום. אנו מברכים על קידום הנושא, נלמד בזמן הקרוב את התכנית ונמשיך בשיתופי הפעולה עם משרד הבינוי והשיכון".

עוד בנושא: הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים

הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה על הגדלת שטח השיפוט של חריש בקרוב ל-50%. רוב השטחים החדשים יועברו לחריש מהמועצה האזורית מנשה ויאפשרו את ההתרחבות העתידית של חריש עד ל-100 אלף תושבים ואת הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר, החיוניים להתפתחותה. מה כוללת התכנית להרחבת תחום השיפוט ומה חשיבותה?

בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

לאחרונה פרסמה הוועדה הגיאוגרפית חיפה את המלצותיה לשינוי שטחי השיפוט, בין הרשויות השונות באיזור הסובב את חריש. המלצות הוועדה גובשו לאחר סדרה ארוכה של דיונים, במהלכם הוצגו בקשותיהן של שלוש הרשויות הרלוונטיות: מ“א מנשה, חריש ובסמ“ה (בסמ“ה היא מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה).

עבור חריש, נדרשת הגדלה משמעותית של שטח השיפוט על מנת לממש את היעד ארוך הטווח שהציבה הממשלה להגדלת העיר עד לכ-100 אלף תושבים וכן על מנת להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר. עד כה, הסתמכה חריש, כמעט בלעדית, על תקציבים ממשלתיים שהוקצו לה במסגרת החלטת הממשלה משנת 2015, החלטה שנסתיימה זה מכבר וטרם הועברה החלטה חדשה. הבטחת אופק של עצמאות כלכלית לעיר מחייבת הרחבה ניכרת בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר. על פי סיכום המלצותיה של הוועדה תבוצע תוספת שטחים על פי המודל הבא:

• השטח המומלץ לקליטה בתחום המוניציפאלי של חריש: 3,932 דונם.
• השטח המומלץ למסירה מחוץ לתחום המוניציפאלי של חריש: 649 דונם.
• סך תוספת השטח עליו המליצה הוועדה הוא 3,282 דונם. תוספת זו תגדיל את שטח השיפוט של חריש ב-46%.

האם חריש זקוקה לתוספת שטחים משמעותית כל כך? מועצת חריש מאמינה שכן. בנימוק הבקשות להעברת השטחים השונים הסובבים את העיר לשטח השיפוט של חריש, ציינה המועצה שתי מטרות מרכזיות: הראשונה, יצירת אופק תכנוני רחב וארוך טווח ככל שניתן לפיתוח מגורים. השנייה, איתור וקידום אזור תעסוקה משמעותי במקביל להקמת העיר.יצויין כי המלצות הוועדה הגאוגרפית טעונות אישור סופי של שר הפנים, אריה דרעי. מה כוללות המלצות הוועדה, כיצד ישפיעו על עתיד האיזור וכיצד צפויה להיראות מפת חריש העתידית, במידה ואכן יאושרו סופית?

הרחבה לכיוון דרום

הוועדה הגיאוגרפית נענתה באופן חלקי לבקשות חריש להרחבת שטח השיפוט לכיוון דרום. באזור זה רוב השטחים משוייכים כיום למועצה אזורית מנשה ונוגעים בעיקר לכפר מייסר, לקיבוץ מצר ולמצפה אילן. חלק מהשטחים משמשים כיום כשטחי חקלאות של קיבוץ מצר, חלקם מיועדים להתרחבות עתידית צפונה של היישוב מייסר על פי תוכנית מתאר מאושרת, וחלקם כוללים שטחי יערות וטבע המיועדים לשימור.

כבר ב-2017 אושרה הרחבת תחום השיפוט של חריש לכיוון דרום, בהיקף של כ-2,100 דונם, לטובת פיתוח רובע חריש דרום. בדיונים הנוכחיים, ביקשה חריש להרחיב עוד את שטח השיפוט, עד לגבול הכפר מייסר מדרום וכן לקבל לידיה שטח מדרום ליישוב מצפה אילן, מזרחית לשכונת בצוותא. זאת בנוסף לבקשה להתרחב עוד דרומית לרובע החדש המתוכנן, על חשבון שטחי חקלאות הצמודים לקיבוץ מצר.

בהמלצתה הסופית, נענתה הועדה הגיאוגרפית באופן חלקי לבקשות ההתרחבות דרומה. הומלץ כי שטח של כ-1,150 דונם דרומית לשכונת החורש (שטח ב' במפה למטה), הכולל את יער חריש ואת תל זאבים יועבר לחריש, וכן שטח נוסף ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתא ומדרום ליישוב מצפה אילן (שטח ג' במפה למטה). בנוגע לכפר מייסר, הוחלט כי עתודות הקרקע של הכפר יישמרו עבור התפתחותו העתידית צפונה, וזאת כאמור, בהתאם לתוכנית מתאר שכבר אושרה אך טרם הוצאה אל הפועל. בנוסף הוחלט כי שטחים חקלאיים מדרום לרובע החדש של חריש ומצפון למאגר מצר ישארו תחת מ.א מנשה.

הוועדה הדגישה כי העברתו של אזור תל זאבים (אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה) לתחום שיפוטה של חריש עשוי לתרום להתפתחותה וכן לשמש עוגן לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית ולהוות מוקד עניין המשקף ערכים ארכיאולוגיים וסביבתיים לטובתם המשותפת הכללית של תושבי האזור.

בפועל, ניתן להעריך, כי פרט לרובע החדש המתוכנן, ”חריש דרום“, לא תתאפשר בנייה נוספת בחריש בחלקה הדרומי, כיוון שרוב השטחים האחרים שמיועדים לעבור לשטח השיפוט של חריש, הינם שטחי טבע לשימור או כאלה המיועדים לפיתוח תוואי כביש 611 העתידי שיקיף את העיר מדרום.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הגבולות החדשים של חריש מצפון-מזרח: ערערה וברטעה

על פי המלצות הוועדה תתרחב חריש גם לכיוון צפון-מזרח ותקיים גבולות משותפים עם ערערה וברטעה. הוועדה המליצה להעביר לשטח השיפוט של חריש שני שטחים צפונית לעיר. הראשון, רצועת שטח נרחבת, המתפרשת על פני כ-1,900 דונם, בין היישוב אום אל קוטוף לבין ערערה, ממזרח למחצבת ורד (אזור ה' במפה למטה). שטח זה יועבר לחריש מהמועצה האיזורית מנשה. מצפון, בסמוך לגבול עם ערערה, נתחם השטח על ידי כביש 6513 המהווה עורק תחבורה המקשר בין ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון לבין מערכת הכבישים הארצית באמצעות חיבור לכביש 65. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי ”צירוף שטח זה לתחומי שיפוטה של חריש והגדרת גבול משותף עם המועצה המקומית ערערה מצפון עשוי להוות ממשק להעמקת שיתופי פעולה עתידיים“.

השטח השני מצפון, שביקשה חריש להוסיף לתחום השיפוט שלה, נמצא בצמוד לברטעה וממערב לה (אזור 3א במפה למטה). כיוון ההתרחבות הטבעי של ברטעה הוא לכיוון מערב ועל כן התנגדה מועצת בסמ“ה להעברת השטח הנ“ל לחריש. המלצות הוועדה חילקו את השטח לשניים – חלק אחד הכולל כ-325 דונם יועבר לחריש ושטח שני יועבר לבסמ“ה.

שני השטחים, מצפון לחריש, מהווים למעשה את עתודות הקרקע המרכזיות שישמשו להתרחבותה העתידית של חריש, והם אלה שיאפשרו את הגדלת היקף האוכלוסיה בעיר עד לכ-100,000 תושבים.

שטח קטן נוסף שעלה לדיון, הוא השטח הכלוא כיום בין כביש הגישה הצפוני לחריש לבין שכונת המע”ר ואום אל קוטוף. מדובר למעשה, על האזור החקלאי שמצפון לכיכר הזיתים. שטח זה נמצא בבעלות פרטית ומשוייך כיום לתחום השיפוט של מ”א מנשה. על אף בקשת חריש לשייך אותו לתחום שיפוטה, המליצה הוועדה להשאירו תחת מ”א מנשה. נציין כי אזור זה (“חלקה 32”) עמד במרכזה של עתירת בעלי הקרקעות נגד מוסדות התכנון וכי בג”ץ קבע כי השטח לא יכלל בתוכנית המתאר של חריש וישמש כחיץ בין אום אל קוטוף לבין חריש.

הבקשה לשיוך שטח מחצבת ורד לא התקבלה

עוד בגיזרה הצפונית, ביקשה חריש לקבל תחת שיפוטה שטחים נרחבים מאוד משני צידי כביש 65 – שטח אחד הכולל את מחצבת ורד ואת יער עירון ושטח שני, ממערב לכביש 65 ומדרום לכפר קרע המיועד, לדבריה, להקמת אזור תעשייה. אזור התעשייה המדובר תוכנן לקום בשיתוף פעולה בין חריש לכפר קרע וייתכן כי גריעתו מהמלצות הוועדה תעיב על האפשרות לקדם את המיזם.

שתי הבקשות הללו נדחו על ידי הוועדה הגיאוגרפית, למעט אזור המתפרש על פני כ-300 דונם מצפון לשכונת אבני חן ולכביש הגישה לחריש (אזור ז' במפה). אזור זה מיוער וככל הנראה צפוי להישאר כאזור ירוק, אך מכיוון שהוא צמוד דופן לחריש, ראתה לנכון הוועדה להעבירו לשטח שיפוטה, גם בכדי להבטיח שימור ותחזוקת ערכי הטבע שבו לטובת תושבי העיר והסביבה. שטח זה תחום בחלקו הצפוני, על ידי מחצבת ורד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הסירוב להעברת השטחים הצפוניים לחריש ובכללם, שטח מחצבת ורד, טרם דנה הוועדה בדרישה שהעבירה חריש לחלוקת הכנסות המחצבה. נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, ידון בדו“ח נפרד של הוועדה ויגיע להכרעה בזמן הקרוב.

השטחים שחריש תמסור למועצה אזורית מנשה

הוועדה ממליצה להעביר שטח בגודל 636 דונם (השטח הסגול במפה) משטח שיפוטה של המועצה המקומית חריש לשטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. הוועדה ממליצה להעביר את השטחים המצויים מצפון לכביש 611 על מנת לאפשר ולספק מענה לטווח ארוך לישוב מצפה אילן וזאת בהתבסס על הסכמתה החד צדדית של חריש לעניין זה. נחל נרבתא יהווה גבול טבעי בין הישוב מצפה אילן לחריש וזאת לשם מתן אפשרות למימושו של רעיון פיתוח הנחל באופן משותף למועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית חריש.

קשת: "המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש"

ראש העיר, יצחק קשת, ציין בהתייחס להמלצות הוועדה כי: "המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש. בתחילת הדרך התייצבתי נגד עמדת משרד השיכון, כי ידעתי שאפשר להשיג יותר עבור חריש, ואכן לאחר דיונים רבים וממושכים השגנו חלק גדול ממה שדרשנו. אנחנו עדיין מפעילים את כל כובד משקלנו על מנת שהוועדה תיתן את המענה התקציבי הראוי לחריש באמצעות חלוקת הכנסות בינינו לבין מועצת מנשה ממחצבת ורד. אאבק על כך, ואני משוכנע שנשיג את התוצאות הרצויות לטובת חריש".

שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים בחריש וחברת הוועדה לתו"ב-חריש התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: "חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום בית קברות, אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים".

גרינברג מציינת עוד כי תוספת השטחים עליה המליצה הוועדה תתרום משמעותית גם לקידום אפשרויות התעסוקה בעיר ועשויה לקדם גם את תכנית מסילת הרכבת, שתשרת את תושבי חריש וכרגע נמצאת במחלוקת אזורית. "אישור התכנית יהיה פריצת דרך משמעותית לחריש", היא מסכמת.