100 ימים כראש עיר: "המערכת ספגה זעזוע אבל אנחנו במקום יחסית טוב"

בשבוע שעבר, לאחר 95 ימי מעצר, השתחרר הנאשם יצחק קשת למעצר בית. מועצת העיר חריש ממתינה להחלטת הוועדה מטעם משרד הפנים על השעייתו מכל תפקידיו, אולם זו לא התקבלה עדיין.

קשת צפוי להתמודד עם משפט שיתנהל במשך זמן ארוך. אם יתפטר מתפקידו, יתקיימו בחירות חדשות, אבל אם יחליט להחזיק בתפקיד עד למתן גזר הדין, חברי מועצת העיר יתכנסו לבחור ממלא מקום קבוע, שיעמוד בראש המערכת לתקופה ארוכה מאוד.

המצב הנוכחי יוצר חוסר וודאות לא רק ברמה הפוליטית, אלא גם ברמה המקצועית. העירייה, שמספקת שירותים לכ-40 אלף תושבים, נאלצת לפעול במצב ביניים שמקשה על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תכנון ארוך טווח. במקביל, 300 עובדי העירייה ומנהליה נאלצים להתמודד עם אי הוודאות בנוגע לעתידם המקצועי ולכיוון הניהולי של הארגון.

לספק יציבות בתקופה סוערת

מי שמשלימה בימים אלו 100 ימים בתפקיד ממלאת מקום ראש העיר הזמנית היא שני גרינברג. הכניסה שלה לתפקיד לוותה בסערה תקשורתית וכללה קרב גרסאות בנוגע לחלקה של גרינברג בהשתקת עדת המפתח ליאור היימן וידיעתה את המתרחש בלשכתו של קשת. חרף זאת, גרינברג התעקשה לשמור על התפקיד.

"זאת הייתה הבחירה הכי אחראית כלפי העירייה והעיר בשלב הזה", מסבירה גרינברג. "ברור שזה לא נעים שתוקפים אותך ומכפישים אותך", היא מוסיפה, "במיוחד שבניתי את שמי הטוב בעמל רב ומתוך אהבה ואמונה בעיר ובתושבים. אבל אני יודעת להתמודד עם זה. מי שלא יודע להתמודד עם רעשי הרקע של זירה פוליטית מאתגרת, צריך לבחון אם מתאים לו להיות שם".

גרינברג מדגישה כי החליטה להחזיק במושכות התפקיד מסיבה אחת עיקרית: "המערכת ספגה זעזוע ועלולה היתה לחוות חוסר יציבות, אובדן של מנהלים ושל עובדים. זה משבר שעלול היה לערער את בסיס כוח האדם בארגון, מה שהיה עלול להשפיע ישירות על השירותים לתושבי העיר".

התכנון האסטרטגי נפגע

לדבריה, הנושא השני שהדאיג אותה היה "תחושת המוגנות של העובדים שהיתה זקוקה להתייחסות וטיפול".

"אני חושבת שכיום אנחנו במקום יחסית טוב, אבל המצב הקיים הוא לא בריא", מסבירה גרינברג. "קשת היה צריך להתפטר כבר מזמן, לפנות את המקום כדי לאפשר בחירות כדי שלתושבים יהיה אמון במי שמוביל אותם.

"מעבר לזה, גם קשה לקדם מהלכים ארוכי טווח שיכולים להצריך שינויים בתקציבים בכוח אדם או הסטת משאבים".

"היומיום מטופל, כל הדברים שצריכים להתבצע בוצעו", היא מדגישה ומונה מעבר לטיפול במערכת החינוך, התשתיות, התעסוקה והעסקים הקטנים את מערך החירום: "כבר הספקנו לשכוח שהיה לנו את מבצע 'עם כלביא' בחודש שעבר, מלחמה שדרשה היערכות חירום וניהול משימות עירוניות בקנה מידה גדול. כל המערכת המקצועית היתה מגויסת לזה והכל עבד כמו שצריך. אבל איפה ההסתכלות קדימה?"

בישיבת המועצה הקרובה, גרינברג, שעובדת בהתנדבות ללא שכר ותנאים מאז כניסתה לתפקיד, מתכננת לגייס את חתימות חברי המועצה למכתב שיזמה למשרד המשפטים, וכולל בקשה להשעייה מיידית של קשת. "חברי הוועדה צריכים להבין שצריך לסיים עם זה על מנת שנוכל לבחור ממלא מקום קבוע – שזה שלב נוסף בדרך. אלו לא בחירות כלליות, אבל בחירה בממלא מקום קבוע תהיה אמירה עירונית, תמיכה במי שיושב פה, ובעיניי זה חשוב".

מועמדות לתפקיד קבוע

גרינברג מתכננת להציג את מועמדתה לתפקיד ממלאת המקום הקבועה ולגייס את תמיכת חברי המועצה. ההתמודדות על התפקיד עומדת בניגוד גמור לשתי מערכות הבחירות האחרונות בהן היא הצהירה שהיא אינה מעוניינת לעמוד בראש הפירמידה.

"אני נתתי אמון במי שתמכתי בו בבחירות ונכוויתי מזה קשות. זה הוביל אותי להבנה שאני צריכה לסמוך על עצמי. מעבר לזה, צברתי עוד ניסיון בפרק הזמן שחלף, ועברתי דרך מחשלת ומלמדת. היום אני בטוחה שאני יכולה להוביל את העיר בהצלחה".

האם את בטוחה שיש לך תמיכה?

"מי שיגיד לך שהוא בטוח במאה אחוזים כנראה לא מחובר למציאות. אני מאמינה שיש לי תמיכה רחבה בתוך המועצה וכמובן שאני יודעת שיש עוד מועמדים שמעוניינים בתפקיד הזה".

גישור ופשרות: אירוע הגאווה כמקרה מבחן

גרינברג מעריכה שלמרות תווית "הליברלית" שלה היא תוכל להנהיג את חריש, שמצטיירת כעיר ימנית, מסורתית ודתית – כך על פי תוצאות הבחירות המקומיות האחרונות, ולהוות "גשר" – בין סיעות ליברליות, חרדיות, חילוניות ודתיות, כפי שהצליח לעשות קשת במלאכת הרכבת הקואליציה.

היא מזכירה את חקיקת חוק השבת: "ישבנו וניסחנו חוק לפתיחת עסקים בשבת, לא משנה שכרגע משרד הפנים לא אישר אותו. אבל ישבנו והגענו לדרך ביניים שכללה ויתורים אבל גם הבנה שיש לנו רצון בחיים משותפים, רצון באחדות. זה לא לוותר על מי שאתה, אלא למצוא את הדרך שבה כל אחד מקבל את המירב שהוא יכול. ובעבודה הזאת אני יכולה להגיד שאני כבר מנוסה מאוד".

מקרה מבחן לגישתה היה שינוי התאריך של אירוע הגאווה. "במסגרת אירועי הקיץ נקבעה מסיבה לקהילה הגאה בסוף יולי. כמדיניות עירונית, אנחנו לא נוהגים לערוך חגיגות בתשעת הימים לפני ט' באב, זה מבחינתנו מהלך שהוא מכבד ציבור רחב מאוד, זה לא עניין חרדי או דתי בלבד", היא מסבירה. "זה התפספס. זה קורה. קרתה טעות, לא שמתי לב אליה, אז מה? גבה ליבי כדי לא לתקן את התקלה הזאת?"

"אני מבינה שיש כל מיני אנשים שחושבים שהם ילחצו עלי ומסיבת הגאווה תתבטל. אבל זה לא יקרה. אני מזכירה לכולם שנכנסתי לפה עם טיקטים מאוד ברורים".

מאידך, היא מציינת שפתיחת סמינר הבנות החדש, בשבוע שעבר, הוא דוגמה למחויבות למילוי הצרכים של הציבור החרדי בעיר. "עבורי ערך ליברלי מרכזי הוא 'מקום לכולם'. אני כרשות צריכה להוות את הפלטפורמה שמאפשרת לך לחיות בדרך בה את בוחרת. אני לא קובעת לך איך לחיות", היא מסכמת.

ניהול כושל של תכנון מבני בתי ספר בעיר

בזמן הקצר שעמד לרשותה גרינברג הספיקה ללמוד ולראות דברים חדשים על העיר. "רואים הרבה דברים חדשים מהעמדה הזו. מצד אחד יש לי הרבה ניסיון במערכת, כבר כמה שנים שאני חברת מועצה וגם הייתי סגנית ראש העיר. אבל ראש העיר הוא זו שעומד בראש המערכת גם המקצועית וגם הפוליטית, הוא בעל תפישה רחבה יותר, ובהקשר הזה מצאתי הרבה דברים שאפשר לומר עליהם שהם ירושה פחות טובה שהיה צריך להשקיע הרבה זמן בלהסדיר אותה".

כדוגמה היא מציינת את ההערכות לשנת הלימודים: "אנחנו כל שנה מחדש מתמודדים עם תנועות ותזוזות של מבני מוסדות החינוך, ומעברים של בתי ספר למבנים שונים, וגיליתי שיש דרך לעשות את זה אחרת, בעזרת תכנון אסטרטגי וארוך טווח. אני מנהלת את זה עם הסתכלות של יותר מאשר שנה קדימה, לא רק בתפישה של 'בוא נשרוד עוד שנה'".

במילים אחרות, בשבע השנים האחרונות משחק הכיסאות המוזיקליים שסבלו ממנו התלמידים, המורים וההורים יכול היה להתנהל אחרת?

"לדעתי כן. אני לא יודעת להגיד את זה בוודאות על כל מקרה ומקרה. לא ראיתי את כלל השיקולים באותו הזמן והכי קל לשפוט החלטות בדיעבד, אבל החשיבה שאני מפעילה היום היא גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך יותר. ואני מרגישה שזה משנה".

"הסיפור של תיכון נעימת הלב הוא סוג של סמל של הדבר הזה", מסכימה גרינברג. "אני לא חושבת שיש מישהו שפספס את העובדה שפשוט התאבדתי על הדבר הזה ואמרתי שהוא קורה, לא משנה מה ואנחנו ממש בדרך. העבודה היא אינטנסיבית מאוד. יכול להיות שלא כל השולחנות יהיו במקום, ולא כל המחשבים יהיו מחוברים, אבל המבנה כמבנה – עם טופס אכלוס – זו המטרה שלנו להגיע לרגע הזה".

"זה לא הסיפור שלי וזה לא הסיפור של העיר"

לסיום, גרינברג נוגעת בהיבט האישי של המשבר: "הפרשה של קשת מטלטלת לא רק את האנשים שהיו קרובים לזה אלא את העיר כולה. כולם חכמים בדיעבד להגיד שראו הכול. זה לא היה ככה עבורי, לא ידעתי".

גרינברג, שאחד המהלכים הראשונים שביצעה היתה קביעת חלון גדול ללשכת ראש העיר, כדי להגביר את השקיפות, מודה שעד היום היא לא יושבת בשולחן הראשי אלא עובדת משולחן הישיבות המצוי בחדר.

"אני עושה עבודה על עצמי ואני חוזרת ומדגישה שכל מה שקשור אליו (לקשת) זה לא הסיפור שלי, לא אני עשיתי את הדברים האלה".

"'זה לא הסיפור שלי וזה גם לא הסיפור של העיר שלנו'. לחריש שלנו יש טונות של פוטנציאל, העיר הגיעה להרבה הישגים בשנים האחרונות, ויש לה לאן לעלות ולצמוח. צריך לזכור את זה, להמשיך להאמין בעיר ולדעת שמכל משבר אפשר לקום להזדמנות שהיא הרבה יותר גדולה".

לקריאה נוספת: היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להשעות את יצחק קשת מתפקידו