נפרדים משנת 2025: מהשנים המורכבות ביותר עבור חריש

שנת 2025 תיזכר בחריש כשנה דרמטית במיוחד. מחד, רעידת אדמה פוליטית עם מעצר ראש העיר, יצחק קשת, והחלפת הנהגה. מצד שני, קפיצה קדימה בצמיחת העיר: הטרפז עובר משלב ההדמיות לבנייה בשטח ולהגרלות זכאי משרד הבינוי והשיכון. רובע חריש דרום קם לחיים בשטח ומוסדות חינוך חדשים נפתחים לאחר עיכוב של שנים. כל זה קורה על רקע מלחמה מתמשכת, שירות מילואים ארוך שמשפיע על מאות בתי אב בחריש, ותנודתיות כלכלית שמורגשת בכל עסק ובכל משפחה.

משבר המנהיגות – פרשת ראש העיר

באפריל נעצר ראש העיר יצחק קשת בחשד לעבירות מין ומרמה. במאי הוגש נגדו כתב אישום חמור, שכלל אישומים של מעשים מגונים והפרת אמונים. ביוני ביקשה היועצת המשפטית להשעות אותו מתפקידו – וחריש הצטרפה לרשימת ערים שבהן מנוהלים נגד ראש הרשות הליכים פליליים.

לתוך הוואקום השלטוני נכנסה סגניתו, שני גרינברג, שתפקדה כממלאת מקום במשך כארבעה חודשים בלבד. כניסתה לתפקיד לא היתה חלקה ולוותה בביקורת פוליטית קשה, ובהאשמות על חלקה, לכאורה, בטיוח ההאשמות נגד קשת.

באוגוסט נבחר יוחאי פרג’י על ידי חברי המועצה לתפקיד ראש העיר בפועל. פרג'י הצליח לגבש קואליציה מפתיעה שבה הליכוד – מפלגתו של קשת – תומכת בו.

רויטל גונן, מספר 2 ברשימת הליכוד הפכה לסגניתו וגם משה בן זיקרי מונה לסגן ראש העיר. גם דוד פינקל מאגודת ישראל עבור מהקואליציה של קשת לזו של פרג'י, יחד עם מפלגות האופוזיציה דאז, ש"ס ודרך ארץ של איציק לב. כיום מונה הקואליציה 11 חברים ואילו האופוזיציה מונה 4 חברים בלבד: שני גרינברג, יפתח שטיין, שלמה קליין ועידית ינטוב.

נכון למועד כתיבת שורות אלה, משפטו של קשת מתנהל בדלתיים סגורות ורשמית הוא עדיין ראש העיר של חריש. האמון הציבורי בהנהגה המקומית הפך לסוגיה המרכזית של השנה, במיוחד על רקע החילוף השלטוני שבוצע בצורה בירוקרטית-פורמלית ולא באמצעות בחירות של התושבים.

חילופי בכירים בעירייה

הטלטלה לא נעצרה ברמה הפוליטית. בשנת 2025 חריש איבדה את השדרה הניהולית הבכירה שלה שליוותה את המועצה שנים ארוכות. בינואר, ישראל שלו, ראש מינהל החינוך פרש לאחר יותר מחמש שנים בתפקיד. בפברואר, החליטה גם מהנדסת העיר שרון פישמן לסיים את תפקידה, והעיר תפקדה כחצי שנה בלי מהנדס/ת קבוע/ה, עד למינויה של אולה בלייניס.

במרץ, פרשה גם גלית אבישי־כהן, מנהלת משאבי האנוש בעירייה בעשור האחרון. מאז היו מספר חילופים בתפקיד זה, והשבוע מונתה לתפקיד ענת אלבז, שכיהנה עד היום כראש מחלקת הגיל הרך בעיר.

המהפך הפוליטי הביא גם להתפטרותו של מנכ"ל העירייה שלומי צדרבוים. במקומו מונה אביהוא שטראוס, איש אמונו של פרג'י. עבור כ־42 אלף התושבים, רצף העזיבות והמינויים יצר תחושת אי־יציבות.

הטרפז וחריש דרום – המנופים לא עוצרים

למרות המשבר, העגורנים המשיכו לעבוד. באפריל הונחה אבן הפינה לפרויקט "פסגת הטרפז" הפרויקט הראשון בשכונת הטרפז, שמסמן את כניסת המגדלים הגבוהים והיוקרתיים לעיר.

באותה תקופה דווח על עסקאות שיא של מכירת דירות בטרפז במחירים הגבוהים בעשרות אחוזים מהממוצע העירוני.

בחריש דרום נרשמה קפיצה משמעותית: רובע חריש דרום עבר לשלב עבודות העפר ופריצת הדרכים. שיווק מגרשי התעסוקה והמסחר בהיקף של כ־230 אלף מ"ר הביא לחריש יזמים כמו רמי לוי, שמתכנן לבנות ברובע החדש אולם אירועים. גם מכרזי השוק החופשי זכו להצלחה יחסית. מנגד, מכרז "מחיר מטרה" למגורים נכשל פעמיים ולא נרשמה אף הצעה – תזכורת לכך שהשוק עדיין מתוח.

בשורה טובה השנה בתחום התשתיות והבנייה הגיעה לאחר שנים של ניסיונות כושלים: מכרז הקאנטרי הצליח סוף־סוף ונבחר הזכיין הולמס פלייס, להקמת מועדון הספורט העירוני. נכון להיום, הפתיחה המשוערת היא קיץ 2028.

מערכת החינוך – התרחבות לצד פערים

שנת הלימודים תשפ"ו נפתחה עם למעלה מ־15 אלף תלמידים בעשרות גנים ובתי ספר. זו השנה הראשונה בה לא חל גידול במספר התלמידים, בהשוואה לשנה הקודמת.

אין ספק שאחד הסמלים הבולטים בתחילת שנת הלימודים היה פתיחתו של מבנה הקבע של תיכון "נעימת הלב", לאחר חמש שנים של עיכובים ולימודים במבנים זמניים.

לראשונה, מערכת החינוך המקומית זכתה גם להכרה ארצית: טלי הולן, ממייסדות "אתגרי העתיד", ועידית הנדל, מנהלת אולפנת חריש, זכו בפרס "מנהלות פורצות דרך" של מחוז חיפה.

בית הספר היסודי כנפי רוח בנות בחריש, זכה בפרס הצטיינות ממשרד החינוך, על פעילותו הבולטת ביצירת סביבת עבודה תומכת למורים חדשים ובחיזוק תחושת השייכות וההתפתחות המקצועית בצוות החינוכי.

בחינוך הבלתי־פורמלי התמונה מורכבת יותר: הדיון ברשתות החברתיות של העיר עסק יותר מפעם אחת בנוער משועמם שהפך את הוונדליזם – הרס מתקני משחק, גרפיטי ועימותים בלילות – לשגרה. נראה כי המערכת העירונית לא מצאה מענה מתאים לנוער שחלקו באוכלוסיית העיר הולך וגדל.

סגירת שבט הצופים המקומי, שנפתח בהבטחות גדולות רק לפני כמה שנים, מסמלת את הקושי של המערכת להפוך הבטחות לפעולות בשטח ולייצר רצף של פעילות תנועתית בעיר למען הנוער, ובמנותק ממלחמות פוליטיות בין אופוזיציה וקואליציה בעיר.

ביטחון ונטל מילואים

המלחמה המתמשכת והעימות עם איראן הורגשו היטב גם בחריש. מאות תושבים נקראו שוב ושוב לשירות מילואים, ונשות משפחות רבות בעיר הצעירה התמודדו לבד במשך חודשים ארוכים עם הדאגה לילדים, לבן זוג הלוחם ועם בעיות כלכליות.

על פי נתוני עיריית חריש, מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" 1,653 תושבים מחריש נקראו לשירות מילואים – מספר חסר תקדים ביחס לאוכלוסיית העיר.

במאי בוטלו חגיגות יום העצמאות כשעתיים לפני תחילתן, לאחר הערכת מצב ביטחונית וכלכלית. ההפסד הכספי המשוער עמד על מאות אלפי שקלים, והאירוע עורר דיון ציבורי על סדר העדיפויות התקציבי של העיר.

נדל"ן: ירידת מחירים, שיאי שכירות

נתוני הלמ"ס שפורסמו השנה הצביעו על ירידה במחירי הדירות בעיר, בדומה למגמה הארצית אחרי שנות עלייה חדות. נראה שהקיפאון בשוק הנדל"ן בעיר כבר לא נתפס כ"זמני" ומוכרי הדירות מוכנים להתפשר ולמכור במחירים נמוכים. בדצמבר 2025 כבר מורגשת עלייה במספר העסקאות שנחתמו, אך כאמור המחיר לדירת 4 חדרים נותר נוח, ונע בין 1.3-1.6 מיליון שקלים. במקביל, שוק היוקרה המקומי – בעיקר בטרפז – רשם עסקאות בשווי שיא למ"ר.

גם השנה חריש שמרה על תואר "שיאנית השוכרים": 50.5% מהתושבים גרים בשכירות, הנתון הגבוה בישראל. המשמעות היא עיר עם שיעור משקיעים גבוה, תחושת זמניות אצל חלק מהמשפחות ואי־וודאות לגבי עתיד מחירי השכירות.

תשתיות תחבורה, תקציבים וחינוך

בגזרת התשתיות התחבורה החלה כניסה הדרגתית של אוטובוסים חשמליים לקווים העירוניים והבין־עירוניים. תכנון מסוף התחבורה בחריש דרום התקדם, וקו אוטובוס ישיר לירושלים (942) שהושק השנה קיצר משמעותית את הדרך לבירה עבור תושבים רבים.

בתחום הבטיחות בדרכים פרסמו נתונים מדאיגים: חריש דורגה בתחתית טבלת הערים המקדמות בטיחות בדרכים. תאונות במעגלי התנועה ובכניסות לעיר, לצד תנועה צפופה של רכבים ומשאיות, הדגישו את הפער בין קצב הבנייה לקצב שיפור התשתיות וההשקעה של עיריית חריש בקידום הנושא.

עסקים מקומיים: בין סגירת הוותיקים לכניסת הרשתות

2025 הייתה שנה לא פשוטה לעסקים המקומיים. כמה מהעסקים הוותיקים בעיר סגרו את הדלת – ביניהם בית הקפה "סאנשיין" אחרי שמונה שנות פעילות. עבור רבים מהתושבים זו הייתה פרידה ממקומות שהפכו לסמל של חריש הצעירה, והדגישה את הקושי של עסק קטן לשרוד על רקע מלחמה, ריביות גבוהות ותחרות.

על פי נתוני עיריית חריש במהלך השנה ניתנו רשיונות רק ל-11 עסקים חדשים בעיר. חלקם הן רשתות ארציות שבחרו להיכנס לעיר: סניף "סקארה" וגולף אאוטלט נפתחו במרכז "מור בעיר", רשת "זול סטוק" התרחבה לסניף שני במרכז שפיר, שייפתח בימים הקרובים. האם גם סופר "הצינור", סופר חברתי עם מחירים מוזלים, יגיע לחריש? התשובה תתבהר בקרוב.

2026 – שנת מבחן

שנת 2025 כבר מסתיימת והעיניים נשואות קדימה: האם בשנת 2026 תצליח ההנהגה החדשה להפוך את הטלטלה להזדמנות? לחזק את המערכת העירונית אחרי חילופי הבכירים? לממש את פוטנציאל חריש דרום? לשפר את הבטיחות בכבישים ולהעניק לעסקים הקטנים אוויר לנשימה?

וכמובן, השאלה החשובה היא האם יצחק קשת יפנה את מקומו על מנת לאפשר לתושבי העיר בחירות מיוחדות ודמוקרטיות?

דבר אחד כבר ברור – חריש איננה כבר "עיר בצמיחה" – היא עיר אמיתית, עם כל המורכבות, הסכסוכים והחלומות של החברה הישראלית בת זמננו.

לקריאה נוספת: דקה מהמשרד, דקה מהנחל: רובע חריש דרום יציע עירוניות קצת אחרת