הצעות לסדר, שאילתות, בקשות לחופש מידע, התנגדות להצעות הקואליציה ושאיפה להפיל אותה. כך פועלת האופוזיציה החדשה בחריש. "ראש העיר לא יכול לבצע פעולות בלי העין הפקוחה שלנו ובלי שנציף את הדברים ברמה הציבורית"

למעלה ממאה ימים חלפו ממועד השבעת חברי המליאה וההכרזה על הרכב הקואליציה, ועובדה אחת התבררה מעל כל ספק: יש אופוזיציה בועטת ופעילה בחריש.

זהו מצב חדש בעיר: עם סיום בחירות 2018 הרכיב יצחק קשת, ראש העיר הנבחר, קואליציה מקיר לקיר. יריביו, אריק מויאל וגבי קדוש, שכשלו בהתמודדות מולו על ראשות העיר, נעלמו כלא היו.

כיום, הקואליציה מונה תשעה חברים (משש מפלגות שונות), ואילו שישה חברי מליאה (משלוש מפלגות), מרכיבים את האופוזיציה: שלושת חברי ש"ס, שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג'. שני חברי מפלגת מאמינים בחריש, יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק, המזוהים בעיקר עם הציבור הדתי-לאומי. ואיציק לב, יו"ר מפלגת דרך ארץ, המזוהה עם הציבור החילוני.

כלי לגיטימי או משחק כוחני?

העימותים בין חברי האופוזיציה לקואליציה קיבלו ביטוי בהצבעות הנגד בישיבות המליאה, ובהצלחת האופוזיציה לעכב תהליכים עירוניים חיוניים כמו אישור התקציב.

מהלכי האופוזיציה עוררו לא אחת ביקורת בקרב תומכי ראש העיר, שמסתכמת בטענה לפיה חברי האופוזיציה מסרבים לקבל את הכרעת הרוב בבחירות, וממשיכים את קמפיין הבחירות בעבודת המליאה.

כך לדוגמה, מבקרי האופוזיציה טענו כי ההתנגדות, להעלאת שינוי תקציבי לסדר היום על מנת להקצות אותו לכוח השיטור העירוני, אינה משרתת את ביטחון תושבי העיר.

גם הפנייה של האופוזיציה למשרד הפנים שעיכבה את אישור תקציב 2024 פגעה לתפישתם בהתנהלות התקינה בעיר. האם מהלכים אלו הם כלי עבודה לגיטימיים בארסנל האופוזיציה או משחקי כוח מיותרים?

חובת האופוזיציה: "עליה להיות גם עניינית"

עו"ד תומר נאור, מהתנועה לאיכות השלטון: "אני לא מכיר את מקרה התקציב וכוח השיטור לפרטיו, אז אין לי אפשרות לענות אם מדובר בהמשך קמפיין או לא. עם זאת, חשוב לומר שהאופוזיציה ברשות המקומית מגיעה ממקום חלש יותר. אין לאופוזיציה ברשויות העירוניות יותר מדי כוח, גם מבחינת הכלים שעומדים לרשותה וגם מהעובדה הפשוטה, שבשונה מחברי הקואליציה, שחלקם לפחות בשכר, חברי האופוזיציה הם כולם מתנדבים. אין להם תיקים ולכן קשה להם מאוד לפעול ולהשפיע על המדיניות.

---

"המחוקק קבע סנקציה שנועדה למנוע מהאופוזיציה לשחק משחקים פוליטיים או לתקוע מקלות בגלגלים"

---

"עצירת אישור התקציב, זה אחד הכלים המעטים שיש להם, אבל מדובר באחד המהלכים החריפים יותר. מועצה שלא מאשרת תקציב בדרך כלל מפוזרת וממנים לה ועדה קרואה וחשב מלווה. זה נועד לוודא שחברי אופוזיציה מבינים שהם עושים את המהלך שלהם בבחינת 'תמות נפשי עם פלישתים'. המחוקק קבע סנקציה שנועדה למנוע מהאופוזיציה לשחק משחקים פוליטיים או לתקוע מקלות בגלגלים. בשורה התחתונה, תפקיד האופוזיציה הוא חשוב, אבל עליה להיות גם עניינית".

"העין הפקוחה שלנו"

אליהו באחג' (26), חבר האופוזיציה מטעם סיעת ש"ס, מתגורר בחריש שנתיים בלבד, והוא אחד מחברי האופוזיציה הבולטים בישיבות המליאה.

באחג' משמש גם כיו"ר ועדת הביקורת והוא מתייחס למהלכי האופוזיציה שלא מנעו את אישור התקציב, אלא רק עיכבו את אישורו: "התקציב שאושר הוא תקציב רע מאוד לעיר חריש. אין בו אופק, אין בו חזון, אין בו שום דבר. אנחנו ניסינו להילחם בו והצגנו את העובדות בישיבת התקציב.

"לגבי התקציב לשיטור, אנחנו התנגדנו למחטף. ראש העיר לא אמר שהוא מביא תוספת תקציבית לשיטור, הוא תכנן לקצץ 200 אלף שקלים מהתברואה. תברואה היא חיונית. למה אנחנו צריכים לסגת לאחור בשירותי התברואה ולא לגעת ב"שמנת" שקיימת בסעיפים אחרים?

"אנחנו גאים בזה שטרפדנו את המחטף שראש העיר תכנן. קשת קלט שמחטפים בקדנציה הזאת הוא כבר לא יוכל לבצע. ראש העיר לא יכול לבצע פעולות בלי העין הפקוחה שלנו ובלי שנציף את הדברים ברמה הציבורית".

שאילתות – כלי מרכזי לשקיפות

"העין הפקוחה של האופוזיציה חיונית לתפקוד העירייה", מסכים עו"ד נאור. "חתירה לשקיפות היא אחד מהכלים המרכזיים של חברי האופוזיציה", הוא מוסיף ומציין שאחד מהכלים שעוזרים לאופוזיציה לקדם שקיפות ומינהל תקין הוא שאילתות.

"יש סעיף בפקודת העיריות שמחייב את ראש הרשות ואת כל אחד מעובדי הרשות להשיב לפניות של חברי מועצה תוך שלושה ימים. זה דומה לחוק חופש המידע אבל זהו כלי חזק הרבה יותר ועוצמתי.

"מי שלא מעביר את המידע המבוקש חשוף לעתירה וגם לסנקציות אישיות. בתי משפט בדרך כלל נעתרים לבקשות כאלו וגם מטילים הוצאות על ראשי ערים שמסרבים להעביר מידע".

בשלושה חודשים האחרונים הרבו חברי האופוזיציה להשתמש בכלי זה. השיאן הוא איציק לב שמתחילת הקדנציה ועד היום העלה שאילתות בשלל נושאים ביניהם: תוכנית חריש מערב, תוכנית חריש צפון, פריסת מצלמות בשכונות בצוותא ומעו"ף, גביית תעריף שילוט מקבלנים המשתמשים בגדר אתר הבנייה למטרות פרסומת ועוד.

סלוק ופרג'י העלו גם שאילתות, שעוסקות בנושאי החינוך, הן ביחס להקמת רשת חינוך, ניקיון מבני חינוך ונתוני נשירה.

התשובות שסיפקה העירייה לשאילתות השונות, חושפות את הציבור למתרחש מאחורי דלתיים סגורות. כך לדוגמה, מתשובה שסיפקה העירייה ללב לבקשת חופש מידע בנוגע לאכיפת דוחות חניה עלה כי מספרם צנח משמעותית בחודשי אוקטובר עד דצמבר 2023 בהשוואה לרבעון האחרון של שנת 2022. מגמת הירידה החדה החלה כבר ביולי 2023, ולכן שלל לב את ההסבר של המלחמה וקשר זאת לתקופת הבחירות.

תשובה-לבקשת-חופש-מידע-פעילות-אגף-אכיפה

להכתיב את סדר היום מהאופוזיציה

כלי נוסף שעומד לרשות חברי האופוזיציה הוא הצעה לסדר היום, במסגרתה חבר אופוזיציה מנסה לעניין את חברי המועצה ברעיון חדש לביצוע, או בהצעה לשינוי דרכי פעולת המועצה.

עד היום, כלל ההצעות לסדר היום שהעלו חברי האופוזיציה נדחו על ידי הקואליציה ולא התקיים בהם דיון. לב לבדו העלה 7 הצעות לסדר, שלא התקבלו.

גם באחג' העלה בשיתוף עם מפלגת 'מאמינים בחריש' את הסדרת מבני היבילים לבתי הכנסת בחריש אך דחיית הנושא לא ריפתה את ידיו, ההפך. לתפישתו היא שירתה את הציבור שלו ואף עוררה מחלוקות בקואליציה.

"נושא בתי הכנסת היה בליבת מערכת הבחירות שלנו. הבטחנו שאנחנו נאפשר הקמת מבנים יבילים, בפיקוח והסדרה. העלינו את הנושא הזה פעמיים לשולחן העירייה. אני יכול לומר, משיחות אישיות שניהלתי עם חברי הקואליציה, שהנושא הזה כמעט פירק להם את הקואליציה וגם גרם ללחץ ציבורי.

"מצד אחד, ראש העיר הכריח את חברי הקואליציה להצביע נגד ולהפיל את ההצעה שלנו, ומצד שני חברי הקואליציה אמרו לו 'אנחנו לא יכולים שהנושא הזה עולה פעם אחר פעם ולא מטופל".

"עד כמה שאני יודע וברמת וודאות מאוד גבוהה, יהיה בקרוב פתרון שהעירייה תציע לבתי הכנסת. בשורה התחתונה, אנחנו הכתבנו סדר יום בנושא בתי הכנסת, והעירייה-הקואליציה, נאלצה ליישר קו ולקדם פתרון, למרות שבפועל הם הצביעו נגד ההצעה במועצת העיר".

לעו"ד נאור חשוב לציין בהקשר זה כי חברי אופוזיציה, שהצעותיהם לסדר יום נדחות פעם אחר פעם מסיבות שאינן ענייניות, רשאים לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו להורות על קיום דיון במליאה. "זהו כלי משפטי שמשמש חברי מועצה. החלטה מינהלית חייבת להיות עניינית ולא להתקבל או להידחות משיקולים זרים ולא עניינים", הוא מסכם.

"הקואליציה שברירית"

באחג', שנמצא יחד עם חבריו לאופוזיציה רק בתחילת הקדנציה, חש אופטימי לגבי ההמשך הצפוי: "אנחנו מאמינים שהקואליציה של ראש העיר, בהרכבה הנוכחי, לא תשרוד בחמש השנים הקרובות, זה בלתי אפשרי לנהל את זה – את יכולה לצטט אותי בנושא הזה", הוא מדגיש.

"בקואליציה הקודמת ראש העיר הצליח לקדם את המדיניות שלו, ועובדה היא חקיקת חוק השבת. בקואליציה הנוכחית אפילו את תקציב העירייה והתקציב לשיטור עירוני, דברים בסיסיים, הוא לא מצליח לקדם כי הקואליציה שלו לא הומוגנית ושברירית.

"אם הם רוצים לקדם משהו, הם צריכים לבוא בשיח איתנו ובסופו של דבר, בתור אופוזיציה, אנחנו כיום כבר מכתיבים את סדר היום ואת פעולות העירייה".

עד כמה אתם מתואמים עם חברי האופוזיציה האחרים?

"אנחנו מתואמים כמעט ב-100 אחוז. אנחנו מכירים טוב את חריש ואת האוכלוסייה בחריש, ואת התמהיל שיש כאן, ולכן אנחנו פועלים תוך שיתוף פעולה למען תושבי העיר.

"אנחנו מקיימים שיח ומותר לחברים לחלוק, לא להסכים על דברים. לדוגמה, לב העלה את הנושא של תרבות ופנאי בשבת ואני התנגדתי לפעילות רשמית מצד העירייה, אבל אלו מחלוקות בין חברים. הוא יכול לקדם את המדיניות שלו ובהרבה דברים אני מסכים איתו. בחלק מהדברים אני חולק עליו, אבל לאף אחד אין שאיפות להפוך את חריש לבני ברק".

כיצד להערכתך, ישפטו תושבי העיר בעתיד את פעילות האופוזיציה?

"אנחנו אופוזיציה ממלכתית, אנחנו לא באנו לכאן כדי להתעמת, אנחנו באנו לכאן כדי לתקן. ואני מקווה שבראיה לאחור, אנחנו נוכל להיות גאים בכל מה שעשינו, ונוכל להציג לציבור את כל הפעולות שלנו.

"לטעמנו, צריך שינוי במסלול. העיר הזאת פועלת ללא חזון. ב-2026 כבר לא יהיה את הכסף מהחלטת הממשלה והמצב הפיננסי של העירייה לא יהיה טוב. המצב כיום הוא שחלק מהנושאים הציבוריים לא נפתרים בהבנה ובהידברות ואת זה אנחנו פועלים לשנות. ראש העיר צריך להבין שאנחנו כאן בשביל להישאר".

בטקס חגיגי שהתקיים אמש הושבעו 15 חברי המועצה הנבחרים. ישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית התקיימה מיד לאחר הטקס ובמסגרתה מונו סגני ראש העיר וחברי וועדות החובה. חברי האופוזיציה הצביעו נגד בחלק מן ההצבעות. ראש העיר: "אין לי ספק שיהיה מעניין"

באירוע חגיגי התקיימו אתמול (רביעי) טקס הצהרת אמונים של 15 חברות וחברי מועצת העיר חריש הנבחרים, וישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית.

בתחילת הטקס, שנערך במתנ"ס הקהילתי בשכונת אבני חן, ניתנה תעודת הוקרה לשני חברי המועצה היוצאים, יוסי גולדמן ופרח קוזחי. בהמשך, הרב אברהם בן אסולין נשא תפילה לשלום החיילים והחזרת החטופים.

15 חברי המועצה הנבחרים עלו לבמה והתחייבו לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותם במועצה.

המשימה: להשלים את העבודה

ראש העיר יצחק קשת ציין בסיום ההשבעה: "כשהתחלנו את הקדנציה הקודמת חריש מנתה כ-10 אלף תושבים, בסופה של הקדנציה, העיר חריש מונה למעלה מ-40 אלף תושבים.

"היינו עדים כולנו לתנופת הפיתוח האדירה, שאין לה אח ורע בשום עיר אחרת במדינת ישראל.  בשנים האלו בנינו את העיר חריש הלכה למעשה. עכשיו צריך להשלים את העבודה בכל התחומים: בחינוך, בתחבורה בתעסוקה, בביטחון וברווחה".

״בקדנציה האחרונה קידמנו את תכנון אזורי התעסוקה, קידמנו כבישים, תשתיות, פארקים ומבני ציבור. הבאנו החלטת ממשלה שנייה, שהזרימה מאות מיליוני שקלים לפיתוח העיר. מדינת ישראל הכירה בפלא הגדול של חריש והכריזה על חריש כעיר.

"רק כדי לסבר את האוזן, עיריית חריש הקטנה שלנו בנתה מבני ציבור בלמעלה מחצי מיליארד שקלים. בכל קנה מידה מדובר באחת העיריות שפעלה ופיתחה את העיר בצורה מדהימה ביותר".

"מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות"

בהמשך דבריו, התייחס קשת לתפקידם של חברי המועצה החדשים, אשר חלקם יפעלו, לראשונה בתולדות העיר, מתוך האופוזיציה, החל מיומה הראשון של המליאה.

"שליחות ציבורית היא מחויבות גדולה שכרוכה בהרבה הקרבה ודורשת מסירות. לא תמיד הציבור ידע להכיר במסירות הזאת, לא ידע להכיר בעבודה שנעשית למענו. להיות שליח ציבור זה לדעת שאתה פועל ממניע פנימי, משליחות פנימית, מכוח שמניע אותך שאתה עושה את הדבר הנכון והצודק למען הציבור, וזה מה שמנחה אותך וממלא אותך לאורך כל הדרך".

קשת הזכיר את תקופת הבחירות שהיתה מרובה במחלוקות וציין כי "מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות. אנחנו פועלים לטובת כלל תושבי העיר חריש, בלי יוצא מן הכלל, לספק להם את השירותים, לייצר פה איכות חיים טובה לייצר חיים טובים יותר ולהמשיך לפתח את העיר היפה שלנו חריש".

עוד הוא הוסיף "אני מודע לגודל השעה וכובד האחריות שמוטלת על כתפי. אני יודע שיש עשרות אלפי אנשים שמושפעים מההחלטות שלנו. זה לא דבר קל, זה אפילו קשה מאוד. יחד עם זאת, אנחנו קיבלנו על עצמנו את האחריות לפעול למען הציבור. עם כל המשמעויות וכל המחירים. אני יכול לומר לכל תושבי העיר חריש שאנחנו נעשה הכל-הכל-הכל, כל שביכולתנו, כדי לפעול למענכם, שכל אחד ירגיש פה בבית ושתהיה איכות חיים טובה לכל אחד מתושבי העיר. יחד נצעיד את חריש קדימה".

קואליציה בת 9 חברים

בסיום החלק החגיגי והרשמי התקיימה ישיבת מליאה ראשונה שכללה אישור החלטת מינוי סגני העיר חריש ומינוי יו"ר וחברים לכלל ועדות החובה בעיר.

נזכיר כי הקואליציה שהרכיב קשת כוללת 9 חברים: שני חברי סיעת הליברלים, שני גרינברג ויפתח שטיין. משה בן זיקרי מעוצמה לחריש, עידית ינטוב מחריש ביתנו, שלמה קליין מבית טב ודוד פינקל מאחדות ומסורת (אגודת ישראל), שחתם אתמול (רביעי) על הסכם קואליציוני. מטעם מפלגת הליכוד בראשות קשת, חברים בקואליציה גם רויטל גונן ונגה דוד.

לראשונה, תפעל בחריש אופוזיציה החל מיומה הראשון של המליאה שכוללת 6 חברים: שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג' מש"ס. יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק ממפלגת מאמינים בחריש ואיציק לב ממפלגת דרך ארץ.

ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת, ועדה סטטוטורית שבראשה עומד יו"ר השמור לנציג האופוזיציה, מונה אליהו באחג', חבר המועצה החדש.

מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום

בישיבת המליאה הראשונה של העיר ניתן היה לשרטט את האווירה בה יתנהלו הישיבות הבאות: חברי האופוזיציה הציעו הצעות לשינוי שנדחו על ידי ראש העיר, והצביעו בחלק מן ההצבעות, הצבעת נגד.

כך לדוגמה, ההצבעה על מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום ראש העיר עברה בקולות הקואליציה בלבד. חברי האופוזיציה הצביעו נגד המינויים.

הכרעת הרוב קבעה כי שני גרינברג תמונה לתפקיד סגנית וממלאת מקום ראש העיר. שלמה קליין, ישמש כסגן ראש העיר. עידית ינטוב, סגנית ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה הראשונה. משה בן זיקרי, סגן ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה השנייה. בשלב זה, יפעלו הסגנים בתפקידם ללא שכר. ההצבעה התייחסה למינוי בלבד ולא עסקה בסמכויות הסגנים.

קשת סיכם את הישיבה ואמר: "אני מודה לכולכם על שיתוף הפעולה בכינון המועצה המקומית של עיריית חריש. אני מתרשם שכולם אנשים מכובדים ורוצים לתרום לעיר, אין לי ספק שיהיה מעניין, שיהיה בהצלחה לכולנו".

לקריאה נוספת: אלו חברי המועצה החדשים של חריש לשנים 2028-2024

20,005 בעלי זכות בחירה רשומים בפנקס הבוחרים בחריש לבחירות המקומיות הקרובות. מאות מהם, בני ה-18-17, יצביעו לראשונה בחייהם. רשמים חלקיים, ולא בהכרח מייצגים, עם שלושה נציגים של הדור

מחכה לפארק הגדול ולקליטה סלולרית

נהוראי אלמליח, בן 18, תלמיד אתגרי העתיד. מתגורר יחד עם אמו כבר שלוש שנים בחריש. אלמליח אוהב את העיר: "גרתי בטבריה וזה הרבה יותר טוב משם. הכל חדש כזה, יותר נעים, יש אווירה שלווה בעיר".

אתה מודע לבחירות המקומיות שמתקיימות בעוד שבועיים? "כן, אני יודע".
אתה יודע למי אתה הולך להצביע? "כן, ליצחק קשת. אני לא בדיוק מכיר אותו אבל ראיתי מה שהוא עשה בעיר, כמו כל הפארקים לאנשים".
בכיתה או בין החבר'ה שלך בחריש מדברים על הבחירות? "לא, לא שומע כל-כך".
הבית שלך הוא בית פוליטי? מדברים על מה שקורה בעיר? "יש לנו שלט של יצחק קשת במרפסת שאמא שלי, שהיא פעילה ותומכת, תלתה, אבל לא ממש מדברים על הבחירות".

אתה יודע מיהם המועמדים לראשות העיר? "כן, אני מכיר את כולם, יוחאי פרג'י. איציק לב ויש עוד אחד, משה בן זיקרי".
ואת המפלגות שמתמודדות על מקום במועצת העיר אתה מכיר? "את מתכוונת לליברלים?"

יש חמש מפלגות עצמאיות. "לא מכיר את האחרים, לא חסר את אומרת… ".
איך ההרגשה להצביע בפעם הראשונה? "מטורף, התרגשות של פעם ראשונה".

ומה אתה מצפה שיקרה אחרי הבחירות בחמש השנים הבאות? "אני מחכה שיגמרו לבנות את הפארק הגדול, שיהיה מקום שאפשר להיות בו עם חברים, ושידאגו לקליטה סלולרית, הגיע הזמן".

מה אתה חושב שנבחרי הציבור צריכים לקדם אחרי הבחירות? "מקומות בילוי לצעירים".
אתה יודע מי מהמתמודדים מבטיח לדאוג למקומות בילוי לצעירים? "לא".

"עד הבחירות אני אלמד יותר על המפלגות"

ספיר עדרי, בת 18, מתגוררת בחריש שנתיים וחצי יחד עם אמה ואחיה הצעיר. "אחי הוא תלמיד אתגרי העתיד. גם אני למדתי שם, סיימתי שמינית. אני לומדת ועובדת מהבית ומתגייסת בקרוב".

עד כמה את מכירה את הבחירות המקומיות בחריש? "האמת היא ששמעתי קצת על הבחירות, גם מהשכנים וגם מכל מיני אנשים, וגם אני רואה את כל השלטים, את הקמפיין של המתמודדים. חוץ מזה, אני לא הכי בכל העניין של הבחירות".

הבית שלך הוא בית פוליטי? המשפחה מעורבת ומדברת על הבחירות בעיר? "לא בכלל לא".

מה מבחינתך הכי חשוב שיקרה בחריש? "וואו, לדעתי, השקעה בנוער ובנוער הבוגר יותר. ובכל מה שקשור גם למקומות בילוי ולמסגרות עבור אנשים שהגיעו לכאן בי"ב, ואין להם בית ספר, כמוני. אני לא מדברת רק על מקומות בילוי, אלא על מקומות שאפשר לשבת בהם, מקומות בטוחים לנוער".
עד כמה לדעתך הבחירות חשובות לעתיד העיר? "לגמרי חשוב, בסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטות גם יש לו את הכוח לשנות, להשפיע, לתקן. זה לגמרי דבר שהוא משמעותי".

את מכירה את המתמודדים? את יודעת למי את הולכת להצביע? "עוד לא החלטתי, אבל אני מכירה כמה. אני מכירה את יוחאי. אני מכירה את קשת בגלל שהוא היה עד עכשיו ראש העיר. וזהו".

ישנם 5 מועמדים לראשות העיר ועוד 5 מפלגות שמתמודדות למועצת העיר. "אני יודעת שיש גם מפלגה שעושה הרבה-הרבה למען העיר. לדעתי קוראים להם 'אפשר אחרת'. שמעתי עליהם הרבה דברים טובים".

אז את הולכת להצביע להם? "מאמינה שכן. עד הבחירות אני אלמד יותר על המפלגות. עד אז לאט לאט אני אקבל את ההחלטה".

עד כמה זה מעניין את החבר'ה בגיל שלך? "אני מאמינה שזה יעניין אותם. יש לי חברים שמבוגרים ממני בשנתיים והם הלכו והצביעו בבחירות האחרונות שהיו לכנסת. אז אני מאמינה שזה גם יקרה בעיר".

זו הפעם הראשונה שאת מצביעה  בבחירות – איך התחושה? "מרגש, מאוד מרגש שיש את היכולת להשפיע".

מסר אחרון למתמודדים בבחירות? "חשוב להשקיע בנוער מבחינת ספורט וקידום מקומות בילוי. לדעתי זה סופר-חשוב ומקדם".

במפרים מטורפים, ארנונה בשמיים

משה ביטן, בן 18.5 עבר לחריש לפני 6 חודשים ויצביע בפעם הראשונה בבחירות המקומיות. ביטן מתגורר בשכונת הפרחים, לומד בכולל בחריש ועוזר מדי פעם בחלוקה של מצרכי מזון לנזקקים. "התחתנתי לפני מספר חודשים ועברנו מנתניה לחריש. אני אגיד לך את האמת, אף פעם לא הייתי מעורב מאוד או עם אינטרס לבחור במישהו, אבל זה השתנה כשעברתי לכאן.

"שיניתי את הכתובת רק בשביל שאוכל לבחור בראובן זיגדון מש"ס. הרגשתי שאני חייב לעזור לו על כל הטוב שהוא עשה עבורי".

ביטן מגלה בקיאות מפתיעה בנוגע למועמדים המתמודדים לראשות העיר. "נכנסתי לעניינים די מהר", הוא מודה. "לפני שעברתי לפה אמרו לי שזו עיר חדשה עם אנשים נחמדים שאוהבים שיח, אז הגעתי לפה במטרה להיות מעורב".

ובמי תבחר למועמד לראשות העיר? "נראה לי שאני אבחר ביוחאי פרג'י, ככה קוראים לו. נראה כאילו הוא לוקח את הכול ביחד. הוא לא כמו בן זיקרי שרוצה רק לגרש את הערבים מפה, או קשת, שאני לא יודע מה הוא רוצה לסדר פה".

איזה בעיות אתה מזהה בעיר? "הדבר הכי בסיסי שאני רואה הוא שאין תחבורה ציבורית לנתניה. למה אני צריך לרדת במחלף נתניה ולא להגיע עם האוטובוס שנוסע ריק לתוך העיר? אם לא סידרו את זה עד עכשיו, כמה שנים טובות מאז תחילת האכלוס, אז מי מבטיח לי שזה יהיה בהמשך?

"מעבר לזה, יש במפרים קטסטרופה בכל העיר, במיוחד בשכונת מעו"ף, אני נוסע משם כשאני מקצר את הדרך הביתה לשכונת הפרחים ואני לא מבין איך אנשים חיים ככה ולא צעקו על זה עד עכשיו".

"והכי חשוב זה הארנונה בעיר שהיא מאוד מאוד יקרה. זו פעם ראשונה בחיים שלי שהלכתי לשלם ארנונה, ביקשו ממני לשלם 4,000 שקלים לשנה אחרי הנחה. אלו מחירים בשמיים".

יש עוד משהו שחשוב לקדם אחרי הבחירות? "אני לא יודע אם שאר התושבים רוצים את זה, אבל לי די חשוב שיהיה בחריש מכון כושר נפרד. שיעשו שעה אחת ביום לגברים בלבד, זה יספיק".

לקריאה נוספת: בחירות 2024 בחריש: ״רוב הערים מנומנמות, אפילו יותר מאיתנו״

בעוד 23 יום יתקיימו הבחירות המוניציפליות שיעצבו את עתיד חריש בחמש השנים הקרובות. המועמדים מתקשים לנהל קמפיין בצל המלחמה, חלק מהמטות סגורים, ולרוב הציבור אין קשב לנושא. תמונת מצב

ב-27 בפברואר יתקיימו הבחירות המוניציפליות. 5 מועמדים מתמודדים על ראשות העיר, ו-10 מפלגות מתחרות על 15 כסאות במליאה, אבל נראה שזה לא מעניין אף אחד.

שלושה שבועות ל"רגע הקובע" וסוגיות מהותיות לעתידה של העיר לא נידונות, המועמדים לראשות העיר מתקשים לנהל קמפיין בעת מלחמה ומתלבטים מהי הדרך הנכונה לעשות זאת.

"לצערנו הרב, הבחירות רדומות בכל הארץ, גם בגלל המלחמה וגם בגלל מצב הרוח", מדווח עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון.

נאור מוסיף כי "חשיבות השלטון המקומי בחיים שלנו ובשגרה היא עצומה אך היא עוד יותר מהותית בתקופה של מלחמה. אנשים צריכים עכשיו לשאול שאלות על מוכנות הרשות המקומית למצב של לחימה, מוכנות מערכת החינוך במצב חירום, עד כמה הרשות יודעת לעבוד מול השלטון המרכזי ומול פיקוד העורף? אלו דברים שהציבור לא יודע בכלל שהוא צריך לדרוש מהשלטון המקומי שלו, וזה מאוד מצער".

משה בן זיקרי: "הולך על כל הקופה"

"ההחלטה על הבחירות בזמן הזה היתה החלטה גרועה. הרבה מהאנשים שלי הם במילואים, חלק מהם כבר השתחררו. יש לי מתמודדים שלא ידעו מה לעשות והחליטו להישאר במילואים, זה כאילו שהכריחו אותם לפרוש מהבחירות.

"אנחנו היינו מעדיפים להתעסק בביטחון ולא בבחירות, אבל אין ברירה כרגע", משיב משה בן זיקרי, המועמד לראשות ממפלגת עוצמה לחריש.
אז מה אתה עושה? מה יגרום לך לנצח בבחירות?

"אני מדרבן את האנשים כשאני מסביר להם שכולנו חייבים את השינוי הזה בעיר. חייבים לשנות פה גם את הביטחון, גם את הכלכלה, גם את החינוך, העיר הזו צריכה בכל דבר שינוי".

"אני הולך על כל הקופה ועושה קמפיין מלא", מדגיש בן זיקרי. סרטונים, פוסטים, פגישות עם רבנים, עסקנים, עם הציבור החילוני, פגישות עם כולם. אני מעריך שתהיה פה הפתעה, אנחנו הולכים לנצח בעזרת השם".

יש לכם הערכות או סקרים?
"יש סקרים פנימיים. אנחנו כרגע לא מפרסמים אותם, ובעזרת השם אני מקווה שיהיה טוב".

אחד הפרויקטים המסקרנים שהרים בן זיקרי לאחרונה הוא סניף יכ"ל בחריש – זו קבוצה 15 כלבנים שמתאמנים פה בעיר יחד עם הכלבים. אנחנו מכשירים את הכלבים לעבודה של איתור נעדרים והגנה על העיר. הם יתנו פה מענה בשעת הצורך. אנחנו פועלים סביב השעון, שחריש תהיה עיר בטוחה להתגורר בה".

עידית ינטוב: חוששת שאחוז ההצבעה בקרב הציבור החילוני יהיה מתחת ל-30%

"אני מרגישה אנוסה לנהל קמפיין בחירות. זה לא פייר, וזה ממש לא דמוקרטיה בעיניי. מי שהחליט לקיים את הבחירות הבין שהוא לא נותן למועמדים סיכוי להתחרות בראשי הערים המכהנים, מציינת עידית ינטוב המתמודדת לראשות העיר מטעם מפלגת חריש ביתנו.

"אני לא מאשימה את ראשי הערים. את מתארת לעצמך שיהיה ראש עיר שלא יפרסם בזמן מלחמה מידע על כיתת כוננות? לא ירגיע את התושבים ויאמר להם 'אתם בטוחים'?

מה בכל זאת את יכולה לעשות כדי לנצח את הבחירות?

"להתלכלך. אבל אני לא מוכנה לעשות את זה ולחפש בקטנות ובנרות את המתחרים. המטרה שלי היא לייצר עניין בבחירות האלה ולגרום לאנשים להבין את החשיבות שלהן. בשלב הזה אני יכולה רק לפנות לאנשים באופן פרטי, וגם זה נורא-נורא קשה כי לא כולם רוצים לשמוע.

"גם אני לא הייתי עסוקה בבחירות, מספר 2 שלי ברשימה, טל לוי, במילואים וגם הבן שלי במילואים ולחם בעזה, אז הראש היה שם. הקמפיינים הופסקו לגמרי".

את מקיימת חוגי בית?
"לא. אנשים לא פנויים לזה. ההערכה היא שאחוז ההצבעה בקרב הציבור החילוני יהיה מתחת ל-30% וזה עלול להשפיע מאוד על חריש בשנים הבאות.
"הבחירות של 2018 מלמדות אותנו שחריש היא מקום מאוד מאוד מעורב עם אחוזי הצבעה של 70%, אבל לא היתה אז מלחמה ואוכלוסיית חריש לא היתה באותו סדר גודל. לצערי, אני לא בטוחה שהפעם חריש תהיה שונה משמעותית משאר הערים בכל הקשור לאחוזי ההצבעה".

אז מה כן ניתן לעשות?
"אנחנו ממשיכים בפעילות התנדבותית, פשוט מנסים לעזור לאנשים בכל מה שאפשר. אני ממשיכה בתפקיד שלי גם מתוך האופוזיציה. פרסמתי שאני חברה בוועדת מל"ח (משק לשעות חרום) כדי לקבל פניות של אנשים.

"חוץ מזה, אנחנו מנסים לאט-לאט לבנות שגרה חדשה, כי מבחינתי חזרה לשגרה שהיתה לפני ה-7 באוקטובר היא שלילית. אסור לנו לחזור למציאות כפי שהיתה. המדינה השתנתה וגם אנחנו השתנינו".

איציק לב: מפגשים עם תושבים ופרסומים במדיה

"זה היה ידוע שלאחר ה-7 באוקטובר לאף אחד לא יהיה קשב לבחירות", אומר איציק לב, המתמודד לראשות העיר. "ובכל זאת, הבחירות נקבעו ויש להן השלכות מאוד מאוד גדולות על חמש השנים הבאות. המלחמה, בעזרת השם, תסתיים, החטופים יחזרו הביתה, הכול יגמר. אבל אנחנו נישאר עדיין עם העיר, עם הצרכים שלנו ועם האתגרים ולכן הבחירות הן מאוד מאוד משמעותיות".

איך אתה מנתח את המצב? מה אתה עושה? מה אתה חושב שיגרום לך לנצח בבחירות?
"אין מודעות לנושא הבחירות בקרב התושבים בחריש – פשוט אין. ולכן המטרה שלנו היא קודם כל להחזיר את זה לסדר היום, להעלות את האתגרים והבעיות ולהצביע על פתרונות.

"אנחנו מנסים לעשות את זה במפגשים עם תושבים, באים לדבר איתם על הבעיות ועל מה שמפריע להם. היו מספר מפגשים סגורים ואינטימיים, במיוחד עם הקהילות החרדיות והדתיות בעיר. בשבוע הבא יתקיימו מפגשים שיהיו פתוחים לקהל הרחב".

לב מציין עוד כי לפני כשבועיים הוא אף פתח מטה בחירות בשדרת דרך ארץ. "המטה נפתח שבועיים אחרי שהתקבלה ההחלטה על הבחירות ואנחנו נמצאים שם ופוגשים את התושבים".

"בנוסף, אנחנו מפרסמים שוב הרבה במדיה, אנחנו שומרים על זמינות בטלפון, עושים כל מה שאפשר וכל רעיון שיש אנחנו מיישמים".

אתה חושב שניתנה עדיפות לראשי ערים מכהנים בבחירות האלה בעקבות ההחלטה על קיומן?
"אי אפשר להתכחש לזה שראשי ערים מכהנים, ובטח ובטח בחריש, עשו "קמפיין" מאחורי הקלעים בצורה בלתי רגילה, והשתמשו בכל המשאבים הקיימים. יש פה מנגנון שעובד בשבילו. כל ראשי הערים השתמשו בזה. בסדר – שיבושם להם. יחד עם זאת, הרבה טעויות התגלו בתקופה הזו של החירום, הרבה כשלים, במיוחד בביטחון. כל ההכנה הנדרשת לקראת המערכה הבאה אפילו לא מתבצעת כיום בזמן שיגרה. זה עוד יותר מוכיח כמה הבן אדם עסוק בקמפיין ולא עסוק בלנהל את העיר".

יוחאי פרג'י: הציבור שאיכפת לו יקבע אם יהיה שינוי או לא

"אני חושב שחייב להתחולל שינוי בעיר, אני אז אני חייב לנהל קמפיין בחירות למרות המלחמה", אומר יוחאי פרג'י המתמודד לראשות העיר מטעם סיעת "מאמינים בחריש", שהתמודד במהלך החודש האחרון עם פציעה קשה של אחיו הצעיר, מרום.

"הבחירות עדיין לא מעניינות את רוב הציבור. אני אומר את זה בצער אבל גם בהבנה, כי גם אני נמצא בתוך הסיטואציה. אנחנו 8 אחים, 4 מתוכם במילואים והראש היה עסוק בהם ובאח שנפצע במלחמה".

פרג'י מציין גם כי "רוב המטה שלי מגויס. אני מדבר על כ-20 אנשים, כולל מספר 2 שלי, אבשלום סלוק. חלקם מתחיל להשתחרר עכשיו. חלק מהתושבים גם מתחיל לחזור לשגרה. אנשים מתחילים לאט-לאט להתעניין ביומיום. מתחילים לראות עוד פעם ועוד פעם את הפגמים ואת הליקויים ואת הדברים שצריכים תיקון ושינוי בכל התחומים מחינוך עד לתעסוקה, ותחבורה וביטחון.

"אני חושב שהמצב ישתנה ברגע שאנשים יבינו שהבחירות הן בעוד שלושה שבועות – ואין ברירה".

האם בעקבות המלחמה היו לך הבנות חדשות, סדר עדיפויות חדש?
כן, בוודאי. נושא הביטחון קיבל קדימות. אנחנו קודם כל נאבקים על החיים ואז על איכות החיים. אני רואה את זה על אחי, שנמצא בשיקום. ההתקדמות היא צעד-צעד, לאט לאט אנשים מתחילים לחזור לחיים.

יש לך הערכה לגבי אחוזי ההצבעה בחריש?

"נכון להיום, אני חושב שיהיה 50% לא יותר מזה. אם זה משרת אותי או לא? אני חושב שזה משרת את מי שאכפת לו. ואם מי שאכפת לו ברובו רוצה שינוי, אז יהיה שינוי. ואם לא – אז לא".

אתה חושב שהבחירות במועד הזה שיחקו לטובת ראשי הערים המכהנים בכלל וקשת בפרט?
"כן, אפשר לראות מה שקרה בחריש. אנחנו ומטות נוספים הפעלנו חמ"ל משלוחים, מערך עזרה לנשות המילואימניקים, במשך יותר מחודש התעסקנו רק עם זה, שום פוליטיקה. את יודעת על כמה פוסטים וסרטונים ויתרתי? מה הערך של זה לעומת ידיעה של "הותר לפרסום" את מי יעניין הפוסט שלי?

"להבדיל, לראש העיר המכהן, כמו שאר ראשי הערים, היה יותר זמן מסך. היתה לראשי הערים אפשרות להראות נוכחות והם היחידים שעשו פוליטיקה".

"אני רוצה לסכם ולומר שבעזרת השם יהיו ימים טובים ואנחנו מנצחים וננצח ביחד. אני לא מדבר על הבחירות. אני מדבר על עם ישראל, שהוא חי וקיים. אני מקווה שלא רק בעתות משבר תהיה אחדות מדהימה כזאת, פשוט מרגש".

יצחק קשת: הפחתה בשיח המפלג

ההערכה של אחוזי הצבעה נמוכים בבחירות, מטרידה גם את יצחק קשת, המתמודד לראשות העיר מטעם מפלגת הליכוד. להערכתו, "התרדמת" בנושא אינה עוזרת לו. "אני צריך אחוז הצבעה גבוהים בבחירות, זה חשוב לי, כי אני נשען מאוד על הציבור הרחב ולא על קבוצות הומוגניות כאלה ואחרות. ממש חשוב לי שהציבור יבוא ויהיה מעורב. מצד שני, חוסר האווירה של בחירות, מהסיבות המובנות, לפחות לעת עתה מוריד את השיח המפלג, את המחלוקות, את השקרים, את כל הדברים שאנחנו רגילים אליהם בדרך כלל במערכת הבחירות, ומהבחינה הזאת, זה דווקא טוב".

מה אתה עושה בכל זאת כדי לקדם את הקמפיין שלך?

"האמת היא שאנחנו מאוד מתלבטים, אני נשאבתי לעבודה וכל הנושא של בחירות נזנח לגמרי מה-7 באוקטובר. מטה הבחירות סגור, עובדים במטה שלי מגויסים, שחררתי את כולם".

אין חוגי בית?

"כרגע אין שום דבר, כלום. אנחנו נצטרך בימים הקרובים לגבש ולחשוב איך נכון לעשות את זה. אנחנו מבינים שזו לא אותה מערכת, אין לאנשים את אותו הקשב לא בחוגי בית ולא בדברים אחרים.

"מצד שני, אני לא בלחץ, כי אני יודע שרוב רובו של הציבור איתי. אני לא צריך עכשיו לעבוד כדי לשנות את דעת הקהל, בניגוד למועמדים אחרים שהם במינוס כרגע".

הטענה של המתמודדים האחרים היא שמלכתחילה, הקביעה לסוף פברואר משרתת יותר את ראשי הערים

"סך הכל הייתה לנו הזדמנות מדהימה להוכיח את המנהיגות שלנו, אני חושב שהוכחנו את זה בצורה יוצאת דופן, גם ברמה הארצית וגם פה בחריש.הקמנו פה מערכים. ניהלנו את כל המערכה הזאת ביד רמה. היתה לציבור הזדמנות לראות את זה ולחוות את זה. רוב ראשי הערים המכהנים, המצב שלהם השתפר".

יש לך ניחוש מושכל לגבי אחוזי ההצבעה בחריש?
"אני מעריך שאחוז ההצבעה יהיה 65%.
זה גבוה.

"אנשים בחריש עדיין מעורבים מאוד יחסית לערים אחרות. רוב הערים מנומנמות אפילו יותר מאיתנו".

לקריאה נוספת: 10 מפלגות יתחרו על 15 כסאות: המרוץ למליאת מועצת חריש נפתח

מה מעסיק את בן זיקרי, איזה נושא תיעדף לב, מה משותף לקשת וינטוב ומה לתפישתו של פרג'י הכי חשוב? המועמדים לראשות העיר "נאלצו", בהתאם לבקשת 'חריש סיטי', לבחור נושא אחד בלבד, שהוא לתפישתם, הכי חשוב לטיפול בשנה הקרובה. אם תרצו, תוכלו לקרוא לזה גם הבטחת בחירות

לקראת פרוס השנה החדשה הטלנו על המתמודדים לראשות העיר משימה שאינה פשוטה לפוליטיקאים: לבחור אך ורק נושא אחד אותו יקדמו מיד עם בחירתם לתפקיד.

זו אינה שאלה מקרית. כל המועמדים התייחסו במהלך החודשים האחרונים למגוון רחב של נושאים והציעו שלל פתרונות לפתרון בעיות משמעותיות והסרת חסמים המעכבים את התפתחות העיר.

עם זאת, הכרזה על סדר עדיפויות עוזרת לפוליטיקאים וגם לקהל המצביעים, להבין אלו נושאים הם כבדי משקל יותר ויזכו להתייחסות אמיתית עם סיום הבחירות. במידה רבה זוהי גם הבטחת בחירות עליה ייבחן המועמד/ת לאחר זכייתו בתפקיד ובתום 100 ימי החסד הראשונים.

חמשת המועמדים הציגו מנעד תשובות רחב. היו ששמו את הצד הכלכלי בחזית, אחרים הדגישו את הצד החברתי-קהילתי או ציינו נושא כמו ביטחון אישי, שמעסיק רבים גם ברמה הארצית. מה יקדם המועמד שלך לאחר הבחירות? הנה התשובות.

משה בן זיקרי: "להחזיר את הביטחון לעיר"

"ביטחון וכלכלה – אני חושב שזה אחד תלוי בשני, ואי אפשר להפריד ביניהם. חוסר הביטחון האישי פוגע בכלכלה ובהצלחתה של העיר. עם כניסתי לתפקיד ראש העיר, בכוונתי לטפל בנושא הזה לעומק ולהחזיר את הביטחון, הרווחה והכלכלה לעיר שלנו".

איציק לב: "להחזיר את האמון של התושבים"

"כראש עיר אני מתכוון לנהל את המערכת, בשיתוף פעולה רחב עם חברי העירייה. חריש חייבת תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי והעסקים הקטנים, תוכנית לטווח הקצר והארוך בכדי שתוכל לייצר מקורות הכנסות ומקורות לתעסוקה לתושבים, ליצר שיתופי פעולה עם רשויות במרחב, ולהוביל את העיר לעצמאות כלכלית ויצירת הכנסות לעירייה בכדי שתוכל להשקיע בתושבים: בחינוך, בביטחון ובקהילה.

"יש לי תוכנית 100 ימים סדורה הכוללת מטרות, יעדים ואיך למשוך יזמים ומשקעים לעיר, אבל הדבר הראשון שארצה לעשות זה להחזיר את האמון של התושבים בעירייה ובמוסדות שלה".

עידית ינטוב: למצב את חריש כ״שווה השקעה״

"בשנה החדשה אני מתכוונת למצב את חריש כעיר ששווה השקעה. כולנו רואים את הפוטנציאל ומוכרחים לשווק את זה החוצה.

״בעזרת צוות מקצועי וממוקד נעסוק רק בפעולות אקטיביות להבאת יזמים ומשקיעים לעיר. לפיתוח אזורי צמיחה כלכלית. תעשיה, מסחר ותעסוקה לתושבי העיר. כשנתמקד באתגרים האמיתיים, שאר ה'צרות' יראו לנו חסרות חשיבות".

יוחאי פרג'י: הקמת חברה כלכלית

"מיד לאחר הבחירות אפעל במלוא הכוח להקמת חברה כלכלית שתקבל ממני סמכויות ליצירת פרויקטים מניבים לקופת העירייה. חברה כלכלית תוכל לפעול להקמת אזור תעשיה, להקמת מוסדות ציבוריים ומוסדות חינוך על פי לוחות זמנים קפדניים וסטנדרט עסקי ואף להוזיל עלויות שוטפות שיפנו כסף לטובת השקעה בחינוך ובקידום פרויקטים עירוניים. הקמת חברה כלכלית היא קריטית מהיום הראשון כיוון שכך אני יוצר מכפיל כוח לעירייה בכך שנוכל לנתב אליה את הפרויקטים לפיתוח העיר ולאפשר לאגפים השונים בעירייה להשקיע בניהול השוטף ובשיפור השירות לתושב".

יצחק קשת: "דגש מיוחד על נושא המסחר והתעסוקה"

״כמו בכל תקופת כהונתי, גם לאחר הניצחון בבחירות אמשיך לקדם ולפתח את חריש בכלל התחומים. נשים דגש מיוחד על נושא המסחר והתעסוקה. מדובר בנושא מרכזי עליו אנחנו עמלים לילות כימים.

"עד היום התמקדנו בשיווק שטחי המסחר ליזמי נדל"ן, לשם כך פעלנו להורדת מחירי השיווק, קידמנו פעולות מול רמ"י להעלאת אטרקטיביות המתחמים ועוד.
בקדנציה הקרובה אמשיך לפעול להקמת איזורי תעסוקה נוספים. נתמקד בהבאת יזמי נדל״ן וחברות גדולות להשקעה בחריש, נקים מתחם סחר משולב במעו״ף, נפעל להקמת אזורי תעסוקה ומסחר בשכונת חריש דרום לצד המשך עבודות הפיתוח וההקמה של מתחם הטרפז.

"אמשיך לפעול מול משרדי הממשלה למתן הטבות מס לעסקים ותושבים בחריש ונקדם את התוכנית להקמת בית חולים בשטחי העיר״.

לקריאה נוספת: מאבקי השבת בחריש: מהי עמדת המועמדים לראשות העיר?

חוק השבת שנחקק לפני שנתיים וחצי והוצג כ"הישג היסטורי" לא קיבל את אישור משרד הפנים והסיכוי לאישורו נמוך. מאבקי הכוח בין חילונים לחרדים בעיר לא פסקו וצביון השבת בחריש עדיין מתעצב. כיצד מתכננים המועמדים לראשות העיר להתמודד עם "תפוח האדמה הלוהט"?

חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת. על פי נתוני העירייה חיים בה כיום כ-50% חילונים ומסורתיים, 30%-35% דתיים-לאומיים ו-15%-20% חרדים.

כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

לפני שנתיים וחצי ניסתה מועצת העיר להסדיר את הנושא בעזרת "חוק השבת" – שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק שאושר במליאת העיר ברוב של 7 תומכים אל מול 2 מתנגדים, הוגש לאישורו של משרד הפנים בסמוך למועד פירוקה של הממשלה דאז ויציאתה לבחירות – ולא אושר עד עצם היום הזה. הסבירות שהחוק יאושר בממשלה הנוכחית נמוכה עד אפסית. נראה כי "תפוח האדמה הלוהט" הזה מתגלגל לקדנציה הבאה. כיצד מתכננים המתמודדים לראשות העיר לטפל בנושא? פנינו אליהם ושאלנו שלוש שאלות:

• כיצד תפתור את המתח הקיים היום בין חלק מהמגזרים בעיר בסוגיית השבת? האם לדעתך הציבור החילוני צריך לקבל מענים מסחריים ותרבותיים בשבת בתחומי העיר ובלב השכונות ובסבסוד ותמיכת העירייה?
• מהי עמדתך העקרונית לגבי סגירת כבישים בשבת בחריש?
• כיצד היית מגדיר, בהתאם לחזונך, את זהות העיר המתגבשת בהקשר לאופיה הדתי/חילוני?

משה בן זיקרי: על פי ה'סטטוס קוו'

משה בן זיקרי, מועמד מטעם מפלגת עוצמה יהודית התראיין לאחרונה לתוכנית רדיו 'קול ברמה' וציין כי לתפישתו "חריש היא עיר דתית עם אוכלוסייה חילונית". בן זיקרי לא השיב לשאלה האם הציבור החילוני צריך לקבל מענים בשבת בסבסוד ובתמיכת העירייה. הוא מציין כי "אני בעד שמירת השבת במרחב הציבורי, ולא לפגוע ברגשותיהם של תושבי העיר שומרי השבת. סוגיית השבת צריכה להיות על פי ה'סטטוס קוו' כפי שקורה ברוב ערי ישראל שנים רבות. אין סיבה שמה שקורה בירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה וכיו"ב, לא יתאים למה שקורה כאן בחריש".

עוד הוא מוסיף: "חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת, שיודעת לחיות ביחד בצורה מכובדת. לצערי, יש שוליים שמנסים להפר את האיזון והשקט בחריש, והתקשורת הארצית אוהבת לקחת חלק בזה, ולהעצים את זה פי מאה מהמציאות".

בראיונות עבר בן זיקרי ציין שתחת המנדט שלו לא ייהרסו בתי כנסת לא חוקיים בחריש. עוד הוא מוסיף: "אני נגד סגירת הרחובות המרכזיים של חריש בשבת. הראייה שלי מגיעה מתוך הבנה שבעיר שלנו אף אחד לא פוגע באף אחד, וכל אחד שומר על כבודו של השני".

לשאלה השלישית העוסקת בזהות העיר המתעצבת הוא משיב: "הנושא של זהות בחריש מעניין 1.5% מהתושבים, ובעיקר את התקשורת הארצית. מי שבא להתגורר בחריש מכיר את המרקם היפה והמיוחד שיש כאן, והוא רואה שאפשר להסתדר ולחיות מצוין ביחד. החזון שלי הוא להעניק לילד החרדי והחילוני את כל התנאים שמגיעים לו, כמו שקורה בכל עיר מעורבת במדינת ישראל. לצערי, חריש רחוקה מאוד מזה".

"להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת"

אלי בר, מתמודד עצמאי מאמין שיש לשאוף לחקיקה מוסכמת בנושא השמירה על השבת בעיר: "לאחר מאמצים רבים, מועצת העיר החליטה לאשר חוק עזר שמחלק את העיר לאזורים שונים, בהתאם לרמת הדרישה לשמירת השבת. ב־95% משטח העיר, אסור לעשות מלאכה בשבת, ללא יוצא מן הכלל. ב־5% הנותרים, אנשים שאינם שומרי שבת יוכלו לנהל את חיי השבת שלהם.

"יש לשאוף להסכמה רחבה בעיר חריש על אופן שמירת השבת במרחב הציבורי. כפייה לא תועיל בנושא שמירת השבת בפרהסיה, ויש להגיע לחקיקה מוסכמת שיהיו שותפים לה נציגים מכל גווני הציבור כדי להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת ושמירתה.

"עם זאת יש לספק את צורכי הקהילה החילונית בפתיחת עסקים בשבת במקומות המצומצמים אשר הוגדרו לכך מראש".

בר גם מתנגד נחרצות לסגירת הכבישים בעיר: "סגירת הכבישים בשבת תפגע בחופש התנועה ובאיכות החיים של אלו שאינם שומרי שבת, ותגרום למתח ולאי-שוויון בעיר".

לשאלה על זהות העיר חריש הוא משיב: "זהות העיר חריש היא מורכבת ומשתנה. לעת עתה נקודת החיכוך בין האוכלוסיות השונות והמגוונות מינורית ומאפשרת קיום וביטוי לכל קהילה וקהילה בשלום ובשלווה. עם זאת, צורכי הקהילה החילונית הבסיסית בעיר, המורכבת מ-50 אחוז מתושבי העיר והשירותים המוניציפאליים לוקים בחסר. לא הוקמו  בחריש עד כה מוסדות אופיינים לצורכי החילונים כגון קאנטרי קלאב, בריכה עירונית, ספרייה, בית-עם ועוד. מטריד יותר לראות שבעתיד הנראה לעין לא מתוכננת הקמת מוסדות בסיסים אלה המיועדים לקהל החילוני. לצערי, העדר מתקנים עירוניים כאלה יוביל את העיר למסלול של עיר דתית-חרדית בעתיד".

"להחזיר את העיר לשפיות ושקט"

עידית ינטוב, מועמדת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, מוכרת לרבים כמי שהפעילה את פרויקט שבוס של תחבורה ציבורית בסופי שבוע בעיר במשך שנתיים . ינטוב, ציינה לא אחת כי רצונה הוא לקדם את חריש כעיר חילונית וליברלית. "בקשר למתח בין שכנים ותושבים אני מסכימה, זה חייב להיפתר. אני חושבת שהנהגה שתפעל בצורה ישירה, (ללא סיסמאות ריקות כמו שאנחנו רואים היום ממתמודדים מסוימים) עם אמירה מגובה במעשים – תייצר פה אווירה אחרת. אי אפשר להגיד "עיר לכולם" ואז לייצר קמפיין של 'עיר של צ'ולנט', לחרדים.

"אי אפשר להגיד 'עיר לכולם' אבל לא לפתוח את המתנ"ס לתרבות לילדים בשבת. אנחנו צריכים איזון. בתי כנסת לצד מבנים לציבור הכללי הגדול שחי בעיר".

"לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל. גרים פה חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים באותן שכונות, ולפעמים באותו בניין. לכן, במצב הנוכחי, אין ולא יהיו סגירות כבישים בשבת. אבל, אי אפשר לחתום את זה ככה. מה שלא נטפל בו עד הסוף, יצוץ לנו בהמשך".

"כראשת עיר אפגש עם נציגי קהילות חרדיות ונבין לעומק את הצרכים. אם יתברר בשיחות האלו שהפתרון הנכון לכלל הציבור בעיר, ואני מדגישה – לכלל הציבור, זה שכונה חרדית למספר קהילות חרדיות, שם נוכל לאפשר את סגירת הכבישים. בראשון לציון לדוגמה, בלב שכונה במערב העיר. התיישבה קהילה דתית ואישרו להם לסגור רחוב בשבת. לא היו התקוממויות ולא זעקות".

ינטוב מתייחסת גם לזהות העיר: "להגדיר את חריש? לא יודעת. מה ההגדרה של חולון? הרצליה, ראשל"צ או מודיעין? עיר. אנחנו עיר ככל הערים. בעוד כמה שנים נסתכל אחורה ונשכח שהיינו צריכים הגדרה. מבחינתי חריש היא עיר שמקבלת כל אורח חיים שמכבד את האחר. "חיה ותן לחיות".

"שטחי ציבור והקצאות קרקע המשרתים את הציבור הדתי יותאמו אליהם, עם כל מה שהם צריכים וצריכות. וכאלה המשרתים את הציבור הכללי יותאמו אליהם, על כל המשתמע מכך.

"ברגע שהזרם המרכזי בעיר יסתכל קדימה ויצעד לעבר מה שהעיר הזו יכולה להיות, כל רעשי הרקע ירדו, וגם אלו שמתנגדים לי היום ייהנו לחיות כאן יחד. כי בסוף, רוב הצרכים משותפים לכולנו. מי לא רוצה חינוך טוב, מקומות תעסוקה קרובים לבית, תחבורה נוחה, עסקים פורחים ורחובות נקיים? נגיע לאיזון הדרוש ואנחנו כבר בחצי הדרך להחזיר את העיר לשפיות ושקט".

"אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר"

יוחאי פרג'י, שימש כחבר מועצה מטעם סיעת בית טוב עד להצבעה על חוק השבת. פרג'י הצביע נגד החוק, בניגוד לשני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן. השלושה נפרדו ופרג'י קיבל את תואר יו"ר האופוזיציה בחריש.

כעת, כמועמד לראשות העיר מתייחס פרג'י לשאלה החשובה:

"אכן, בחריש סוגיית השבת עדיין לא פתורה. עד היום לא נעשה כלום כדי לפתור את המתח הזה, ופעמים רבות, אי-עשיה היא הגרועה ביותר.

"לפני שנתיים וחצי פרצו המאבקים בין תושבי העיר בעקבות "חוק השבת" שראש העיר החליט לקדם. התהליך נעשה בצורה לא נכונה בתכלית, ללא שיתוף ציבור וחמור מכך- במחטף אפילו מול חברי הקואליציה, מה שיצר פילוג חריף אף בין חברי מועצת העיר, ועל אחת כמה וכמה בין תושבי העיר.

"המהלך הזה לא הניב שום תוצאה למעט שסע כואב בין הקהילות בעיר, החוק שעבר ברוב לא אושר במשרד הפנים עד עצם היום הזה – שנתיים וחצי אחרי. מאז אחת לכמה חודשים פורצות מהומות נוספות בין המגזרים בעיר כי הנושא לא מוסדר ולא מובהר לשני הצדדים וכאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג".

"לתפישתי, לא משאירים תחומי ליבה לא מוסדרים. ההסדרה מייצרת תיאום ציפיות, ולרוב גם מרגיעה את הרוחות, ולכן עם כניסתי לתפקיד אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר שיוסכם בהסכמה רחבה בתהליך נכון מול תושבי העיר ואפעל לאישורו בקואליציה ולא פחות חשוב מכך- מול משרד הפנים.

"למה לא לייצר תהליך שיתוף ציבור עירוני שבעקבותיו יגובשו המלצות לעיצוב החוק הנכון לעיר? אני מאמין גדול בשיח והידברות והגעה להסכמות רחבות בקרב הרוב. בשוליים תמיד יהיו אחוזים בודדים מכל צד שלא מעוניינים בהידברות ולא רוצה להגיע להסכמות".

לגבי תרבות בשבת – אני מאמין בחירות הפרט ולכן, לא אמנע השכרת מבני ציבור על ידי תושבים, גופים פרטיים ועמותות. אך העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת תוך אילוץ עובדי עירייה לעבוד במהלך יום המנוחה שלהם".

"אני נגד סגירת כבישים בשבת, אם היו בחריש שכונות מוגדרות למגזר הדורש זאת- הייתי שוקל את העניין בחיוב לאחר בחינה שזה לא מפריע להתנהלות שאר תושבי העיר, אך כיוון שזהו לא המצב בחריש והעיר הינה עיר מעורבת על כל המשתמע מכך- אני לא אתמוך בסגירת כבישים".

פרג'י גם מתייחס לחזונו על זהות העיר המתגבשת: "חריש היא עיר שיש בה מקום לכולם. חילונים, דתיים וחרדים. אני מאמין שחילונים שהיו רוצים עיר לגמרי חילונית היו בוחרים במקום אחר ומצד שני כך גם חרדים – ישנן לא מעט ערים בעלות אופי חרדי ועדיין הם בחרו להגיע לחריש המעורבת. אני חושב שזה היופי בחריש, היא מיקרוקוסמוס של הציבור בארץ והרוב המוחלט שמחים בגיוון הזה ורוצים שזה יישאר ככה.

"אני לא אתמוך בשום צד שידרוש 100% ולא יסכים לוותר על שום דבר בתמורה. זה הקו שאוביל כראש עיר של כולם".

"מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן"

את עמדתו של יצחק קשת, ראש העיר המכהן ונציג מפלגת הליכוד, אין כמעט צורך להציג. הוא הצהיר בחמש השנים האחרונות מעל כל במה את עמדתו בנושא זה.

"כידוע, קידמתי את חוק השבת על פי העקרונות עליהם רוב הציבור מסכים. זה הדבר הנכון לעיר. זה מה שייצר את האיזון הנכון בין כלל המגזרים. בחוק השבת קיימת אפשרות להשתמש בחלק ממבני הציבור של העירייה לטובת פעילויות גם במהלך סוף השבוע". קשת מדגיש כי חוק השבת טרם אושר.

בתשובה לשאלה השנייה הוא משיב: "אני מתנגד לסגירת כבישים בשבת. חריש היא עיר של כולם. חשוב לציין שאין שום היתכנות לסגירת כבישים בשבת מאחר שבכל שכונות העיר גרים יחדיו חילונים, דתיים וחרדים, זה היופי של חריש. מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן".

קשת חוזר על השאלה שעוסקת בזהות העיר: "שוב, חריש היא עיר שחיים בה ביחד ויש בה יש מקום לכולם. כל אחד יכול לגדל בה את ילדיו בהתאם להשקפת עולמו והעירייה בראשותי מעניקה שירותים לכל תושב מכל מגזר".

איציק לב לא השיב לשאלות המערכת עד למועד פרסום הכתבה

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"

יריית הפתיחה של המרוץ לראשות העיר נורתה השבוע. ושישה מועמדים מתחרים על ליבם וקולותיהם של תושבי חריש. אחד מהם יזכה להנהיג את העיר המצויה בצומת משמעותי. אולם עד אוקטובר 2023 עוד ארוכה הדרך ותהפוכות רבות עוד לפנינו. הכרות ראשונית עם מי שרוצים לחולל שינוי בעיר ולהוביל אותה לעתיד

עשרות מתושבי חריש התכנסו השבוע (שלישי) ברחוב התאנה, מול ביתו של המועמד לראשות העיר, משה בן זיקרי, נציג מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. המפגינים מחו נגד מועמדותו של בן זיקרי – "גזען ולהטופוב", לדבריהם ונגד ביקורו של בן גביר בעיר, שהגיע לתמוך במועמד מפלגתו.

גם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, הצטרף למוחים וקרא לשר לביטחון לאומי שלא להגיע לחריש. ״באזור שלנו אנחנו יודעים לחיות בהרמוניה – יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים, אין לנו עניין בקיצוניות ובקיצוניים להבערת השטח שעלול להתלקח בקלות בימנו בעיר חריש וסביבתה הקרובה״, הוא סיכם.

משה בן זיקרי: חסר ניסיון מוניציפאלי

משה בן זיקרי (45), תושב חריש, הוא פעיל פוליטי מאז נערותו בימין הקיצוני. בעבר הוא נעצר במעצרי מנע על ידי המשטרה בסמיכות למועד מצעדי הגאווה והוא ממקימי ארגון 'להב"ה' (למניעת התבוללות בארץ הקודש) וארגון 'מהשב"י' (מניעת התבוללות של בנות ישראל).

מבחינה מוניציפאלית בן זיקרי הוא חסר ניסיון בהשוואה לשאר המתמודדים על התפקיד בעיר.

בנאום ההכרזה שהתקיים בביתו עם קהל אוהדים של כ-150 איש, התייחס בן זיקרי לחוסר ניסיונו וציין: "במשך כ-4 שנים שאני מתגורר בחריש, עשיתי דברים רבים לטובת תושבי העיר בהתנדבות מוחלטת ללא תפקיד כלשהו בעירייה או בגוף דומה לה, אלא, מתוך אהבת אדם כל זאת לאחר שראיתי כי המצב בחריש מחייב את המגויסות שלי לפעול ולקדם".

עוד הוסיף: "את התואר שלי רכשתי בעבודת שטח – ימים ולילות. כל מי שמכיר אותי יעיד על כך שפעלתי ללא תמורה, אלא, מתוך רצון כנה ואמיתי לסייע ולעזור לכל מי שפנה אלי". בן זיקרי ציין בנאומו בראש ובראשונה את הצורך בחיזוק תחושת הביטחון והמוגנות האישית והתייחס לארגון שהקים, שספג לאחרונה ביקורת ציבורית.

לדבריו, הארגון הוקם "לאחר תלונות רבות על פשיעה ופגיעה ברכוש הציבורי והפרטי. בארגון שלנו יש מעל 100 מתנדבים שעושים לילות כימים במסירות נפש והתנדבות מלאה על מנת לחזק את תחושת הביטחון והתוצאות מוכחות בשטח כדוגמת כלי רכב שהוחזרו, תפיסת שב"חים וכיוצא בזה". עוד הוא מציין שאחת המטרות הראשונות שהוא מסמן לעצמו היא הקמת תחנת משטרה בעיר.

אין ספק שהריצה של בן זיקרי היא חלק מניסיונו של השר בן גביר למנף את תוצאות הבחירות הארציות גם לרמה המקומית ולבסס מוקדי כוח חדשים למפלגה. בבחירות האחרונות לכנסת ה-25 זכתה מפלגת הציונות הדתית בקולותיהם של 21.7% מהמצביעים בעיר. יש לציין ש

יצחק קשת: מתמודד על כהונה שלישית

במקביל לכנס ההשקה של בן גביר התקיים גם כנס השקת קמפיין הבחירות של ראש העיר יצחק קשת, באולם בצוותא ובנוכחות כ-600 מתושבי העיר. ההשקה של הקמפיין של קשת לוותה גם הפעם בנוכחותם של בכירים מהליכוד. שרת התחבורה מירי רגב ושר החוץ אלי כהן הגיעו לתמוך בקשת ולדרבן את התושבים להצביע לקשת בפעם השלישית.

״במהלך העשור האחרון הקדשתי את כל חיי לבניית העיר חריש כעיר חזקה ומתפתחת, שבה תושביה מרגישים בטוחים, גאים ומאושרים. אני עומד בפניכם כראש העיר חריש מזה כעשור וכמי שמסר נפשו למען העיר הזאת כפרויקט חייו. אני מודיע לכם: אני מתכוון להמשיך להנהיג את חריש לקדנציה נוספת. אמר קשת.

גם הפעם השמיעו ראשי הליכוד הבטחות לחיבור חריש לכביש 6, למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד התחבורה. בשנת 2015 היה זה בנימין נתניהו שהבטיח שהעיר תחובר לכביש 6 ואף חזר על הבטחתו זאת לפני כשנתיים ואילו הפעם עשתה זאת שרת התחבורה, מירי רגב.

״יצחק מנדנד לי כל הזמן על חיבור כביש 6 לחריש, ולא תאמינו, אבל גם ראש הממשלה פנה אליי בנושא. זה לא דבר פשוט אבל אני מבטיחה לכם שנמצא פתרון עד הבחירות. לתושבי חריש מגיעה תחבורה ציבורית ראויה ותשתיות טובות ללא פקקים. בקרוב תהיה רכבת מק״ש עד אילת ותחנת חריש תהיה בתוכה״.

קשת בנאומו על ההישגים של חריש בעשר השנים תחת הנהגתו והדגיש כי מדובר ב"מגה פרויקט" שהארץ לא ידעה כמותו.

ראוי לזכור כי בבחירות 2018 זכה קשת בקולם של כ-64% מבעלי זכות הבחירה בעיר שמספרם הכולל עמד על כ-3,500 מצביעים.

על פי פנקס הבוחרים שפורסם, כ-20 אלף תושבים יהיו בעלי זכות בחירה באוקטובר הקרוב, פי 6 בהשוואה לבחירות הקודמות.

האם ישחזר קשת את הישגיו הקודמים? ראש העיר המכהן מעמיד את חריש כתמונת מראה לפעילותו. האם חריש נמצאת במצב טוב או טעון שיפור? על כך יענו תושבי העיר בקלפי.

יוחאי פרג'י: פיצול הקול הדתי-לאומי

יוחאי פרג'י, חבר המועצה, שהכריז לאחרונה על מועמדותו לראשות העיר, הוא המועמד הדתי השלישי שמתמודד על קולות הבוחרים בעיר.

פרג'י נבחר למועצת חריש בשנת 2018 כראש סיעת 'בית טוב לחריש' המזוהה עם מפלגתו של סמוטריץ'. עם זאת, בינואר 2021 בעקבות ההצבעה על חוק השבת, חל קרע בינו לבין שני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן ופרג'י פרש מהסיעה והפך לחבר האופוזיציה היחיד בחריש. ריצתו העצמאית מטרידה את חבריו לשעבר לסיעה. בראיון שהתפרסם בפברואר 2023 טרם ההכרזה של פרג'י הזהיר גולדמן מההשלכות: "אנחנו קוראים לאחדות של הציבור הדתי-לאומי בחריש. אם נפצל את הכוח יכול להיות שבכלל לא תהיה נציגות לציונות הדתית בקדנציה הבאה".

פרג'י התנגד לחוק השבת שקבע מספר מקומות אסטרטגיים בעיר בהם ניתן לפתוח עסקים בשבת. בנאום ההשקה שנשא לתומכיו לא הזכיר פרג'י את הסוגייה אך ציין את מחויבותו לאיחוי הקרעים בחברה המקומית.

"לאורך השנים מילאתי שורה של תפקידים כיועץ ראש העיר המכהן, לאחר מכן כסגן וממלא מקומו, כיושב ראש של מספר ועדות וכחבר מועצת העיר והנהלת העיר. זכיתי להוביל מהלכים משמעותיים, לקחת חלק בוועדות רבות, להיות שותף להקמת מספר קהילות בעיר. כל זאת לצד עזרה למאות משפחות שזכיתי לסייע להן פרטנית במגוון גדול של צרכים.

"היום אני עומד כאן מולכם ומבקש מכם לתת לי לעשות עבורכם יותר", ציין פרג'י בכנס ההשקה שקיים לאחרונה, והמשיך ומנה את כל התחומים בהם ניתן לעשות יותר לתפישתו.

"יותר בפיתוח מואץ של אזורי תעשיה, יותר בקידום תעסוקה לתושבי העיר, יותר בחינוך, הרבה יותר בחינוך, יותר בפתרונות תחבורה ציבורית שיורידו את העומס מהכבישים, יותר בביטחון האישי שאבד לאחרונה.

"יותר בתרבות ופנאי, יותר ביוזמות חברתיות וקהילתיות, יותר בתשתיות חדשניות כיאה לעיר החדשה ביותר בישראל, יותר בתמיכה בעסקים, יותר בשירות לתושב, יותר בחדשנות דיגיטלית ובעיקר – יותר באיחוי הקרעים החברתיים והקהילתיים שנוצרו בשנים האחרונות בעיר, בין מגזרים, בין קהילות. אני אמנם משתייך למגזר הדתי לאומי אך מעורה מאד בכלל המגזרים הקיימים בחריש ויכול לומר לכם בענווה ובלב שלם – אני אדגול באחדות וביצירת מקום לכולם".

עידית ינטוב: מקדמת ערכים ליברליים

האישה היחידה שמתמודדת על תפקיד ראשת עיריית חריש עידית ינטוב (48), תשיק בשבת הקרובה את קמפיין הבחירות שלה במעמד בכירים ממפלגת 'ישראל ביתנו', המפלגה עימה היא מזוהה.

ינטוב נבחרה כחברת מועצה מטעם מפלגתו של אביגדור ליברמן בבחירות 2018 ברשימה משותפת עם יצחק קשת.

היא שימשה כמשנה לראש העיר ובאפריל 2023 הודיעה על פרישתה מהקואליציה לאופוזיציה לטענתה, בעקבות הקמפיין הנבדל לציבור החרדי שהושק במסגרת המיתוג מחדש של חריש.

"מצאתי עצמי מסבירה פעם אחר פעם, שהקמפיין הזה לא הובא לדיון במועצה, ובעצם נעשה מאחורי גבי", הסבירה ינטוב. "הצעד שנעשה נוגד כל עיקרון של שקיפות ושיתוף פעולה".

ינטוב זוקפת לזכותה מספר הישגים משמעותיים – קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש, השקת קו אוטובוס חריש-א.ת קיסריה, הקמת תחום קליטת עלייה בחריש והקמת תחום אזרחים ותיקים כולל בינוי בית קהילה חדש.

ינטוב מוכרת לציבור החילוני בעיר גם בזכות המאבקים לשמירה צביונה החילוני של העיר, ביניהם פתיחת הסופר-פארם בשבת, שבוס – תחבורה ציבורית בשבת וסיוע לעסקים הפועלים 7 ימים בשבוע.

״העיר החדשה ביותר בישראל נכנסת לתקופה קריטית. השאלה העומדת על הפרק בבחירות הקרובות, היא האם העיר תמשיך להפר את האיזון בין המגזרים, או שהפעם תיבחר רשימה שתאזן את העיר?", מציינת ינטוב.

"התחייבתי בפני הציבור הכללי בעיר שהקצאות שטחי ומבני ציבור יחולקו באופן שווה בין המגזרים, וישמשו את הציבור באופן ראוי ושוויוני. אני מאמינה שלכל אדם הזכות לחיות לפי אמונותיו ואני נגד כפייה מכל סוג. אשמור על חריש כעיר ציונית וליברלית המספקת מענה לכלל התושבים".

ינטוב הכריזה כי היא מתחייבת שלא לשבת בקואליציה יחד עם מי שיתנגד למצעדי גאווה בעיר. עוד היא ציינה כי הרשימה בראשותה תהיה רשימה שוויונית 50/50 של נשים וגברים".

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בירך: "חריש היא עיר חדשה במדינת ישראל ועלינו להבטיח את צביונה כעיר ליברלית המכבדת את אורח חייהם של כל תושביה. אני מאמין כי הגברת ינטוב, אותה אני מכיר היטב, היא האישה המתאימה ביותר למשימה".

איציק לב: מערכה שלישית

בפברואר 2023, הרבה לפני כולם, הכריז איציק לב (47) כי הוא מתמודד לראשות העיר חריש. קמפיין הבחירות הנוכחי הוא הראשון של לב בחריש, אך השלישי בחייו הפוליטיים. לב התמודד בשנת 2013 למועצת פרדס חנה-כרכור מטעם מפלגת יש עתיד בראשותו של יאיר לפיד. הוא נבחר ושימש בחמש השנים הבאות כחבר מועצה מן המניין וצבר ניסיון מוניציפאלי.

"כמחזיק תיק הצעירים – הובלתי ויזמתי את הקמתו של מרכז הצעירים ויעצתי לרשויות אחרות. כסגן יו"ר וועדת חינוך התמקדתי בין היתר בפעילות הבלתי פורמאלית ומועצת הנוער. כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה – הובלתי פרויקטים רבים ומגוונים הן בתשתיות והן בחינוך. כיו"ר וועדה לתאום תנועה – יזמתי והכנסתי קווי לילה, קו 4א' ודרישה להתאמת תחנות. יזמתי וליוויתי את הקמת סיירת הורים.

"יזמתי וליוויתי את הקמת תחנת הזנקה למד"א פעלתי מול הממשלה והדרג המקצועי בגיוס תקציב ופתיחת נקודת המשטרה, תכננתי וגייסתי תקציב להקמת מתחם פאמפטרק, הובלתי את תהליך הדיגיטציה ושקיפות בנוסף לכך הייתי חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, חבר וועדת מכרזים וחבר וועדת ביטחון", מפרט לב.

בשנת 2018 התמודד לב בפעם השנייה על ראשות המושבה, בה נולד, הפעם כמועמד עצמאי, אך הפסיד להגר פרי יגור, שזכתה בבחירות ומשמשת כראש המועצה.

בשנת 2017 רכש לב דירה בחריש אך עבר להתגורר בעיר שלוש שנים אחרי כן. ההכרות הראשונה של תושבי העיר עימו היתה במסגרת המאבק להקמת האנטנה המרכזית בפארק. לב התנגד נמרצות למיקום ולגובה האנטנה המתוכננת. התנגדות נוספת הוא ביטא במעמד השקת הקמפיין החרדי למיתוג העיר חריש.

מאז המשיך לב באותו קו, הכולל ביקורת ציבורית על פעילות העיר והעומד בראשה במגוון רחב של נושאים, תוך שהוא משתף מהי לדעתו הדרך הנכונה לקידום העיר.

לב "חורש" את השטח במפגשים עם התושבים. הוא גם מרבה לפרסם פוסטים בהם הוא שוטח את משנתו לעיר, את השקפתו ואת החזון שהוא משרטט לחריש. לדבריו, כראש עיר הוא יישם תוכנית בעלת 5 נקודות עיקריות: פיתוח מנועי צמיחה כלכליים, אחריות על רצף החינוך, הצלה ומניעת קריסת התחבורה והתשתיות, השבת הביטחון הציבורי והחוסן הקהילתי, פיתוח קהילה, תרבות ופנאי.

עם זאת, לב שומר על ממלכתיות ומציין לא אחת כי כמנהיג עליו להעניק לכל קהילה וקהילה את הצרכים שלה. "לתת לכל קהילה את הצרכים שלה. מצד אחד יש בנייה של קהילה ובתי כנסת ומקוואות וכל השירותים שצריכים להינתן לתושבים הדתיים ומצד שני יש את הקהילות החילוניות שצריכות לקבל בדיוק את השירותים האלה בתרבות ובבנייה. העיר שלנו צריכה להגיד את זה בצורה מאוד ברורה".

עדכון: אלי בר הודיע על פרישתו מההתמודדות על ראשות העיר

אלי בר: מתמודד על הקול החילוני

מועמד נוסף שהצטרף רק לאחרונה למרוץ לראשות העיר הוא אלי בר (64), המבוגר שבחבורה.

בר מתגורר בארבע השנים האחרונות בחריש ושימש בעברו כחבר מועצה בעיריית רמת השרון ואף כסגן ראש העיר לתקופה קצרה.

"אני מאמין שאני המועמד המתאים ביותר לבחירות הקרובות בחריש כי יש לי את החזון, הניסיון והמחויבות להפוך את חריש למקום טוב יותר עבור כל תושביה. יש לי חזון של חריש כעיר משגשגת ומגוונת, שבה חיים יחד אנשים מרקע ותרבויות שונות בהרמוניה ובכבוד הדדי", ציין בר בהודעה שפרסם ברשתות החברתיות בעיר.

בדומה למועמדים אחרים גם בר מתייחס לבעיות המרכזיות שמאפיינות את העיר: אזורי תעסוקה ותעשייה, חינוך, תחבורה ציבורית ותשתיות כבישים. הוא מציין במיוחד את החיבור הנדרש לכביש 6 ומאמין בכוחו לגרום למהלך להתרחש. בר מזוהה עם הקהילה החילונית בחריש ומתמודד בעיקר על קולותיהם של הבוחרים בצד הליברלי של המפה.

עם זאת הוא מציין כי במסגרת חזונו יש לתת מענה לכל קהילה וצרכיה הבסיסים, כגון בניית קאנטרי קלאב, בניית מוסדות דת בד בבד עם בניית "בית עם" וספריה.

בר אוחז גם בקריירה ביטחונית עשירה הכוללת שירות של עשור במשטרת ישראל ומגוון תפקידים בשרות הביטחוני, כולל שומר ראש של יצחק רבין ושמעון פרס בתחילת שנות התשעים.

"בחיי העסקיים ניהלתי חברות עם מאות עובדים שפעלו בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. ניהלתי חברת אבטחה ושמירה בשם "אלי בר בטחון בע"מ" אשר זכתה במכרז שב"ס להפעלה וניהול מתקן כליאה לעובדים זרים לפני גירוש והכילה 500 מקומות כליאה", משתף בר.

"יש לי מחויבות לעבוד קשה וביושר לטובת חריש ותושביה. אין לי אינטרסים אישיים או פוליטיים, מלבד לשרת את טובת הציבור. הסיעה שלי עצמאית אין לי מחויבויות למפלגה או קבוצה, לא נטלתי הלוואות לקמפיין זה . אני לא מבקש תרומות ואינני מעונין בתמיכה כספית של איש או כל גוף אחר . עם זאת אבקש את תמיכתם ביום הבוחר", סיכם בר.

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו ביום שלישי, 31.10.23. במידה ואף אחד מן המועמדים לא יעבור את רף 40% מקולות המצביעים, יתקיים סיבוב שני, שבועיים לאחר מכן, שבו יתמודדו שני המועמדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון.

לקריאה נוספת: בחירות לעיריית חריש 2023

כ-2,500 דו"חות חניה, חולקו על ידי פקחי העירייה, בשדרת דרך ארץ ברבעון הראשון של השנה. צפי ההכנסות לרשות מדו"חות חניה לשנת 2023 הוא למעלה מ-2 מיליון שקלים. יוחאי פרג'י: "בסופי שבוע, למעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית"

ב-23 באוקטובר 2022, לאחר תהליך חקיקה שארך למעלה משנתיים, נכנס לתוקפו חוק החניה העירוני החדש של חריש, המסדיר את חניית כלי הרכב ברחבי חריש ומעניק לפקחים העירוניים סמכויות אכיפה ורישום דו"חות נושאים קנסות. ברשימת העבירות נכללים חניה ב”אדום-לבן”, חניה על מדרכה, חניה בחניית נכים וחניה ב”כחול-לבן” ללא תשלום כנדרש.

המהפך בנראות דרך ארץ נראה מיד לעין. החניה האלכסונית שאפיינה את השדרה נעלמה ובמקומה נראות מכוניות חונות בכחול לבן בטור ישר ונוכחות הפקחים מורגשת. עם זאת, נראה כי תהליך הלמידה כואב בכיס לתושבי העיר.

למעלה מ-800 דו"חות בכל חודש

בתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש תושב העיר עו"ד מיכאל ליטווק בנוגע למספר דו"חות החניה שנרשמו בשדרת דרך ארץ, מציינת עיריית חריש כי עד כה בשנת 2023, חולקו בשדרת דרך ארץ בלבד, 2,490 דו"חות חניה, זאת כאמור בשלושה חודשים בקירוב, ממוצע של למעלה מ-800 דו"חות בחודש.

"אני מאמינה שהציבור בחריש בעד סדר ואכיפה, ציבור שרוצה עיר מסודרת ומתוקנת. מטרת הדו"חות הם יישור קו – להביא את כולם לרמת מודעות מה עושים ומה לא עושים", מציינת עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת חוקי העזר העירוניים.

"דו"ח הוא מעין עונש והמטרה שלו היא לצמצם מקרים בהם הוא נדרש. קנסות הם דבר שלילי והלוואי ולא נצטרך אותם אף פעם", הוסיפה ינטוב ושיתפה כי לא קיבלה בחודשים אחרונים פניות מתושבים שטענו על אכיפה נוקשה מדי, ההפך. "אני זוכה להרבה מחמאות מתושבים דוברי רוסית בעיר על כך שהחוק הביא לסדר וכי המדיניות הזו היתה צריכה להיכנס לתוקף כבר מזמן".

בעירייה הסבירו עם תחולתו של החוק, כי תכליתו היא להיטיב עם בעלי העסקים המקומיים והלקוחות כאחד, על ידי הנגשת מקומות חניה בקרבת אזורי המסחר בעיר. "עד כה נתפסו רוב מקומות החניה באזורי המסחר לשעות ארוכות וללא כל הגבלה. המפסידים מהמצב היו הלקוחות ובעלי העסקים, הם גם אלה שירוויחו מהסדרת חניה בתשלום", ציינו בעירייה בהודעה שפרסמו לציבור.

הצפי: 2 מיליון שקלים

עתה, עם אישור תקציב 2023 במליאת המועצה מתברר כי גם העירייה תרוויח. צפי ההכנסות בתקציב 2023 תחת סעיף אכיפת חניה, הוא שני מיליון שקלים מדו"חות חניה.

מדובר בהכנסה מכובדת לקופה המדולדלת. רק לשם השוואה, בשנת 2022 שילמו בעלי העסקים בחריש ארנונה עסקית לקופת הרשות בסך של 3.3 מיליון שקלים בלבד.

חריש היא לא הרשות היחידה שמעשירה את קופת העירייה באמצעות קנסות. כך לדוגמה, בשנת 2022 הכנסות מועצת פרדס חנה כרכור מדוחות חניה כחול הסתכמו הסתכמו ב-1.5 מיליון שקלים ואילו הכנסות זכרון יעקב הסתכמו רק ב-1.275 מיליון שקלים.  בתקציב עיריית תל אביב הגדולה, השוקקת והצפופה, סעיף ההכנסות הצפויות במתן דו"חות חניה לשנת 2023 כבר קופץ משמעותית למעלה ומסתכם ב-270 מיליון שקלים.

"אני חושבת שזה יותר מדי", מודה ינטוב, "ברור שהכסף שנכנס חייב לחזור לתושבים לדברים חיוביים עבורם, אבל שוב הלוואי ולא יכנס". לשאלה האם היא מרוצה מהאפקט הכללי שמייצר החוק המונהג בעיר מזה חמישה חודשים היא משיבה: "אני בעד חוק וסדר אבל אי אפשר לתרץ את חוק החניה כעידוד לקנייה מקומית, זו טעות בהסברה. החוק בא לשמור על סדר וציר פתוח בשדרה המרכזית והוא נדבך אחד בתוכנית הכוללת לעסקים שאנחנו צריכים ליישם".

גם יוחאי פרג'י, נציג האופוזיציה, התייחס לשילוב בין חניה ועסקים. "רשות מקומית צריכה לתת שירות ומענים לתושבי העיר וללא ספק חסרות פה חניות. כל עוד בעיית החניה לא תטופל לעומק, תמשיך הפגיעה הישירה בעסקים המקומיים ובתושבי העיר בעקיפין. מה כן אפשר לעשות? הפתרון הכי קל ומהיר שאפשר ליישם כבר מחר הוא "תו תושב" כפי שקיים ברוב הערים, גם בערים מרכזיות. זה לא אמור להיות מסובך מידי ויאפשר לתושבי העיר לחנות לפחות שעה ראשונה בחינם, זמן המאפשר חוויית קניה נאותה ובלי לחץ זמן.

"לאחר פתרון ראשוני זה, יש לפעול מידית להכשרת חניונים בקרבת דרך ארץ, גם אם זמניים. בהמשך יש לייצר פתרונות עומק קבועים שיתנו מענה רחב יותר לבעיה, בין אם הצרת המדרכות והוספת מקומות חניה, בין אם הוספת מקומות על חשבון הטיילת במרכז הכביש.

"לגבי האכיפה, אני איש חוק. מי שפועל שלא על פי חוק ובטח אם פוגע או מפריע לאחרים – צריך לקבל קנס. אבל בסופי שבוע אני מאמין שלמעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית ולאפשר לתושבי העיר לבצע את הקניות לשבת בנחת".

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

בשבוע שעבר חריש הוצפה במספר מוקדים בעיר ולא בפעם הראשונה. בחורף 2020 חוותה חריש שני מקרי הצפות משמעותיים. עיריית חריש הסבירה כי מדובר במקרה קיצון שגרם לקריסת המערכת אבל סקירת מומחים מצאה כי הנחיות הניקוז לבינוי בעיר לא יושמו וכי התשתית הקיימת אינה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם המשימה בשנים הבאות, אלא אם יתבצעו שינויים מידיים. הוועדה המיוחדת: "אין כשל תשתיות בחריש"

ב-6 בדצמבר 2022, חריש הוצפה במספר מוקדים ברחבי העיר, באזור הכניסה בסמוך לקניון, בסמוך לכיכר הזיתים ובמספר מוקדים בשכונות. מכוניות שייטו בחניות, עסקים טבעו במים ותושבים ניסו לצלוח את "נהר חריש" שזרם במרכז העיר.

כדאי להזכיר כי ההצפה בשבוע שעבר אינה הראשונה בעיר. לפני שנתיים, ב-21 בנובמבר וב-25 בנובמבר 2020 אירעו בחריש שני מקרי הצפה דומים בשני מוקדים עיקריים. גם אז, הגשמים שניתכו הפכו את שדרת דרך ארץ לתעלה ונציאנית ומכוניות שטות נראו לראשונה בעיר, עסקים הוצפו וספגו נזקים, דירות ומכוניות ניזוקו מהמים והעיר נתפסה במראות לא מחמיאים ושאינם מתאימים לעיר חדשה ועדכנית.

בשנתיים שחלפו מאז מקרי ההצפה הראשונים בעיר ביצעה עיריית חריש עבודות תחזוקה לפני החורף, התריעה לתושבים במהלך חורף 2020 שלא לחנות במקומות מועדים לפורענות ואף הוסיפה בקיץ האחרון קו ניקוז נוסף בקרבת הקניון.

"חווינו לפני זמן קצר אירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות ביותר שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך וכתוצאה מסחף של רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו הצפות בכמה מוקדים בעיר", כתב ראש העיר יצחק קשת בתגובה להצפה בשבוע שעבר והוסיף: "לצערנו, אירועי גשם חריגים כאלה קורים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר. מעבר לפעולות היערכות שגרתיות של ניקוי תעלות ניקוז וקולטני גשם שערכנו בקיץ, לפני מספר חודשים הוספנו קו ניקוז ראשי בכניסה לעיר בשד' דרך ארץ, ולמרות שההיערכות שלנו לא מנעה את ההצפות – הרי שבסופו של דבר כל המים נוקזו בתוך זמן קצר יחסית".

מקרה קיצון כל שנתיים

לפני שנתיים ההסבר שניתן לתושבים נכתב ברוח דומה. קשת פירט כי 140 מ"מ מים ירדו ביום אחד, כ-20% מממוצע הגשם השנתי בחריש. "אין בשום עיר מערכת ניקוז שמסוגלת לקלוט כמויות עצומות כאלה בזמן קצר כל כך, וזו הסיבה להצפות הגדולות שספגה העיר בסוף השבוע". עוד ציין: "חריש היא עיר חדשה והתשתיות שבה הן מהטובות ביותר שיש בישראל ומתוכננות על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר, ועם קולטני גשם בעלי יכולת ספיקה גבוהה ביותר. אבל היותה של חריש עיר חדשה לא אומר שיש לנו יכולת להתכונן ולהיערך לכל תרחיש קיצון, והאמת צריכה להיאמר: אין לנו שום אפשרות להבטיח שמה שקרה בסוף השבוע לא יקרה שוב".

"בעיה רוחבית בכל העיר"

אמר וצדק. המחזה אכן קרה בשנית ותוך זמן קצר מאוד, שנתיים בלבד. כמה מים ירדו הפעם והאם מדובר שוב במקרה קיצון?

ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית חריש, פרסם ברשת החברתית כי על פי המדידה בחווה המטאורולוגית, מערכת טכנולוגית חכמה לאיסוף נתוני מזג האוויר הפועלת בחריש המצויה בתחום אחריותו, ירדו במשך חצי שעה 44 מ"מ של משקעים.

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע סבור שכמות זו אינה מצדיקה את השימוש ב'מקרה קיצון'. הוא מסביר מדוע. "אירועים נמדדים על פי הסתברויות. ישנם אירועים שסביר שיתרחשו אחת למאה שנה (1%), הסבירות של אחרים היא אחת ל-50 שנה (2%), וכן הלאה. הסבירות לירידת 44 מ"מ של גשמים במשך חצי שעה באזור שלנו היא של 20% כלומר – אחת לחמש שנים – כך על פי סקירה הידרולוגית שבוצעה עבור תוכניות לפיתוח חריש דרום".

"מבחינתי, השימוש בביטוי 'אירוע קיצון' מעיד על חוסר הבנה של הסיטואציה. אנחנו לקראת עלייה באירועים קיצוניים שילכו ויתגברו בעקבות שינויי האקלים. הנהגת העיר צריכה לשאול את עצמה: האם אנחנו יודעים להתמודד עם האירועים האלה? ההנהגה חייבת לאמץ ראייה הוליסטית ששומרת על המתרחש בעיר עצמה ועל המרחב כולו ולא להתחבא מאחורי הגדרה של אירוע קיצון".

דרישה לבדיקה מעמיקה

עו"ד אמיר סלע, תושב העיר, מסכים עם זנזורי. הוא פנה למבקר העירייה ומבקר המדינה בדרישה לחקור את כישלון מערכת הניקוז בעיר. "הודעתה של העירייה רוויה בסתירות פנימיות – כך אירוע חריג לשיטת העירייה שב וחוזר באופן תדיר. ובכן בשפה העברית הפשוטה אירוע חריג אינו תדיר. כך גם פירוט אודות רסק הגזם שצף ואטם את מערכת הניקוז מעלה שאלה – מי נושא התפקיד אשר לא חיבר בין מצב טופוגרפי של עירנו לאפשרות שזו התוצאה שתתרחש עם רסק הגזם, בשעה שפיזר אותו מעל כל גינה בעיר"?

שאלות דומות צצו גם אצל יוחאי פרג'י, חבר המועצה ויו"ר ועדת הביקורת. "פניתי למבקר הרשות וביקשתי לבדוק אילו עבודות ניקוז נערכו לחורף על מנת למנוע הצפות כמו בפעם שעברה. לדברי ראש העיר הסיבה לכך זה הגזם, אז על דעת מי פיזרו גזם ברחבי העיר ולמה? ואם הבעיה היא הגזם, אז מדוע לא פינו את הגזם עד עכשיו?"

פרג'י מוסיף ומקשה: "בשנה הקודמת בוצעה עבודה בדרך ארץ והיה מקטע שהיה סגור שלושה חודשים. במה הצינור החדש סייע להצפה הנוכחית? והכי חשוב, הבעיה היא בעיה רוחבית בכל העיר, מה אנחנו עושים כדי שדבר כמו זה לא יקרה שוב?"

בינוי חריש גרם להצפות ביישובי הסביבה

ניתן לעשות הרבה. כך לפחות סוברים אנשי מקצוע ומומחים המעורים בנעשה בחריש. "לא הפתיע אותי שזה קרה בחריש", מציינת ד"ר יעל גרנוולד, החתומה על עבודת חקר שבחנה מקרי הצפות שאירעו בשנת 2018 ביישובי הסביבה, מייסר, מצר, ברקאי ומענית כתוצאה מבניית חריש.

במסמך המפורט שהכינה גרונוולד במסגרת תפקידה כעמיתת ממשק מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, באגף לשימור קרקע במשרד החקלאות היא מנתה שורה של פתרונות לניקוז מים ולניהול מי נגר, שהופיעו בתוכניות המתאר ובתוכניות המפורטות לבינוי חריש, אך לא יושמו בפועל בבניית העיר וכתוצאה מכך נגרמו הצפות ונזקים גדולים ביישובי הסביבה.

בעקבות ההצפות החמורות, משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עיריית חריש השקיעו 16 מיליון שקלים בתוכניות להעמקת נחלי הסביבה נרבתה וברקאי כדי שיוכלו לקלוט את עודפי המים ולמנוע נזקים נוספים לישובים.

הניקוז קיבל עדיפות נמוכה

גרונוולד מציינת כי תוכניות בינוי העיר כללו פתרונות לניקוז מים בשטח הרשות מתוך הבנה כי חריש נדרשת לנהל את זרימת מי הנגר (מי גשמים שזורמים מעל האדמה לאחר שהקרקע רוויה). לדוגמה: הקפדה על כך ש־20% משטחי המגרשים יישמרו להשהיית נגר; יצירת איי תנועה נמוכים ממפלס הכביש על מנת שיספגו את מי הזרימה; הכוונה של מרזבים לשטחים ירוקים ולא לתעלות הניקוז; שימוש בחומרי סלילה וריצוף חדירים למים ובניית טרסות מדורגות להשהיית המים ולמניעת זרימה חזקה.

בדו"ח שחיברה במרץ 2021 מציינת נגר כי פתרונות הנגר לא יושמו בעיר. מדוע? גרונוולד מעריכה כי הלחץ הממשלתי לבניית אלפי יחידות דיור בזמן קצר עשה את שלו. "אין ספק שישנו מכלול גדול של שיקולים המשפיעים על החלטות עקרוניות בוועדות, בייחוד בוועדה עמוסה כל כך כמו הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, נראה היה, שנושא הניקוז קיבל עדיפות נמוכה בשל עומס עבודה".

עוד היא מציינת כי מרבית ההנחיות בנספח הנגר הן מנחות ולכן הן בגדר המלצה, וניתנים לשיקול ולגמישות תכנונית – מה שלעיתים קרובות גורם להזנחת התחום. "מדיווחי הוועדה המקומית המיוחדת חריש, עולה כי היא נעזרה ביועץ ניקוז רק בשנה אחת (2017) מתוך שנות הפעילות של הוועדה. ייתכן ואם היו נעזרים ביועץ ניקוז לאורך כל התקופה, ניתן היה להימנע מהנזקים, ולהקים מערכת טובה יותר ברחבי העיר".

תוכנית הוליסטית ולא פלסטר

זנזורי מחזק את דברי גרונוולד. "עבודת המחקר של גרונוולד מציגה פער בין תכנון וביצוע. אלו טעויות שנעשו וכעת צריך להתמודד עם התוצאות. אם חריש לא תנהל את מי הנגר שלה כמו שצריך היא תפגע בעצמה ובישובים במורד הסביבה. בתוכניות של חריש היו מקומות ספציפיים שהוזכרו על ידי אנשי המקצוע כמקומות מומלצים לניהול נגר, אבל חריש לא ביצעה זאת כמו שצריך ואז נוצר כפל של בעיות. חובתה של חריש להתמודד עם המצב, לאמץ פתרונות מבוססי טבע ולא "פלסטרים" קטנים בכמה נקודות בעיר".

"בעיות הניקוז של חריש לא יכולות להסתכם בתוספת של צינור אחד", אומרת ד"ר גרנוולד ופוסקת כי בעיר נוצר כשל מבני. "אם היו נערכים ובונים פתרונות נגר במעלה העיר ומווסתים ולא נותנים לכל המים לרדת בלי שום ניהול – חומרת ההצפה היתה נמוכה משמעותית. בנוסף, מערכת הניקוז תוכננה כך שהיא הסתמכה בין היתר על פתרונות ויסות נגר בתחומי העיר אבל אלו לא בוצעו ולכן אנו מקבלים הצפות של הבתים והעסקים, כפי שנראה בחריש".

"הפרשי הגבהים בעיר חייבים להילקח בחשבון. לדוגמה, הפארק הגדול ברחוב אודם, הוא שטח מושלם ליישום פתרונות לניהול נגר – אם היו מפתחים אותו בצורה של קערה שסופגת ומשהה מים. במקום זה בנו אותו כגבעה שמוסיפה לזרמי המים כמות גדולה. ברגע שיש אירועי קיצון המים זורמים מאוד מהר – אבל אם יש מלכודות נגר ברחבי העיר – הן מאיטות את זרם המים ולא הכל נכנס בבת אחת למערכת הניקוז".

תוכנית הוליסטית

מה ניתן לעשות כדי שההצפות לא יחזרו? גרונוולד מייעצת: "יש פתרונות בתוך העיר שניתן ליישם אבל צריך להחליט שזה באג'נדה ולדעת שזה יעלה הרבה. ישנן ערים שאומרות, 'או.קי. יש שכונה שמוצפת מדי פעם, נשלם מדי פעם פיצויים ונימנע מכאב הראש הזה'. זה לא בלתי סביר כי הטיפול אינו מסתכם בלהוסיף צינור לניקוז של עיר שלמה. צריך טיפול שורשי והוליסטי".

מה עיריית חריש צריכה לעשות כעת?

"אני ממליצה לראש עיריית חריש להיפגש עם ראשי הערים של נס ציונה ושל הוד השרון. שתי הערים סבלו מהצפות חוזרות במשך שנים רבות, ושני ראשי הערים לקחו את המושכות לידיים בנושא והחליטו שהם מטפלים בזה בצורה שיטתית.

"בנוסף, אני מציעה שראש העיר יהיה מעורב באופן אישי בניהול תוכניות הנגר של חריש דרום, שדברים יעשו כמה שיותר מוקדם, בשלב של פיתוח השטח. אני יודעת שבתוכניות של חריש דרום כבר עובדים אחרת, מתייעצים עם רשות הניקוז והנחלים ומערבים אותה, יש נכונות לעשות זאת טוב יותר ונספח ניהול הנגר שופר מאד בעקבות העבודה המשותפת".

גם זנזורי מסכם את הנושא בנימה דומה: "צריך לבנות תוכנית לכלל העיר בשיתוף עם רשות הניקוז שמפרטת איך מתמודדים עם השטפונות ואילו פתרונות נדרשים בעיר ומחוצה לה. אם הנהגת חריש לא תכין תוכנית עבודה הוליסטית להתמודדות עם כמויות נגר גדולות, היא תצטרך להתמודד עם הצפות כל שנה מחדש".

הוועדה: אין כשל תשתיות בחריש

טענתה של גרונוולד על כשל מבני במערכת הניקוז מתחזקת לנוכח הנתון שהיא מציגה לפיו מערכות הניקוז בעיר צריכות להתמודד עם אירועים שמתרחשים אחת ל-50 שנה. דבריה אינם עולים בקנה אחד עם הצהרות הוועדה המיוחדת לתו"ב – חריש.

בתגובה לשאלת חריש סיטי על כשל תכנוני של מערכת הניקוז בעיר נמסר מהוועדה כי: "מבדיקת האירוע עולה באופן ברור. לא היה כשל תשתיות בחריש. מדובר באירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך ובעקבות רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו ההצפות. כל ההצפות נוקזו וטופלו על ידי עובדי העירייה בלוחות זמנים קצרים". לשאלה על אי יישום הנחיות נספח הנגר בהיתרי הבנייה בחריש – לא התקבלה תגובה מהוועדה.

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "משרד הבינוי והשיכון השקיע משאבים ומאמצים רבים בהקמה בנייה ופיתוח העיר חריש, בין היתר הושקעו כ-180 מיליון שקלים בתכנון ובהקמת מערכות ניקוז שתוכננו ע״י צוות מתכננים מנוסים. התכנון קיבל התייחסות של בקרים מקצועיים, וקיבל את כל האישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים. עם סיום עבודות ההקמה, התשתיות הציבוריות בעיר נמסרו לתפעול ולתחזוקה לעיריית חריש. נדגיש כי, לפני מספר חודשים, כחלק מהיערכות לקראת החורף, המשרד פעל לשדרוג מערכות הניקוז ולהוספת קו ניקוז בכניסה לעיר.

לעניין ההצפה, נציין כי תוך פרק זמן קצר ירדו בעיר כמות גשמים קיצונית ביותר וחריגה וכתוצאה מכך במספר מוקדים בעיר היו הצפות שמערכת הניקוז הקיימת לא הצליחה לקלוט ולהתמודד עם העומס".

תגובת עיריית חריש: "ביום שלישי האחרון חריש חוותה אירוע קיצון. כדי לסבר את האוזן, בזמן קצר של פחות משעה ירדו בחריש 44 מ"מ של גשם. כמות המשקעים נמדדה על ידי החווה המטאורולוגית של העירייה (מערכת שמשמשת את הרשות לניהול משק המים שלה). טענה שלפיה לא מדובר באירוע קיצון היא פשוט טענה שאינה מבוססת. מדובר בכמות עצומה בזמן קצר מאוד, שאף מערכת ניקוז עירונית לא מתוכננת להתמודד איתה. בכל אופן האירוע המדובר היה אירוע נקודתי שהסתיים מהר לאחר שצוותי העירייה הגיעו וטיפלו באופן מידי במקומות שבהם נדרשה התערבות. חשוב להדגיש בקיץ האחרון ביצעה העירייה בשיתוף משרד השיכון עבודות בחלק הצפוני של שד' דרך ארץ (סמוך לכניסה לעיר) להוספת קו ניקוז עליון לקו הניקוז הקיים. עוד נדגיש שכל תכנון של שטח ציבורי בחריש כולל התייחסות משמעותית לניהול מי נגר.

כמו כן, עיריית חריש לא מאשרת היתרי בנייה אלא הוועדה המיוחדת ואת השאלות על נספח הנגר יש להפנות לוועדה".

חברי המועצה בחריש כבר רגילים לשעות העבודה הארוכות, לישיבות, למערכת הלחצים ולביקורת לה הם זוכים במסגרת פעילותם המבוצעת בהתנדבות. אבל בני הזוג, המצויים מאחורי הקלעים, הם אלה שחולקים בנטל. יאיר גרינברג, בת-חן גולדמן ונרדית פרג'י, "החצי השני" של שלושה מחברי המועצה, משרטטים את החיים לצידם של נבחרי הציבור ומדברים על המחיר האישי והמשפחתי

מימין: נרדית פרג'י, יאיר גרינברג ובת-חן גולדמן

בבחירות המוניציפאליות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2018 נבחרו שמונה חברי מועצה חדשים, לראשונה בחייהם. בארבע השנים בקירוב שחלפו מאז הם מכהנים בהתנדבות מלאה, בתפקיד ציבורי מורכב ומאתגר. חייהם השתנו ללא היכר.

במציאות החדשה, שהופכת תובענית יותר ויותר לנוכח קצב הצמיחה יוצא הדופן של העיר, לוקחים חלק גם בני ובנות הזוג שנאלצו להתרגל לחיים לצד נבחר ציבור, המשמש כתובת לפניות התושבים ולעיתים קרובות גם משמש מושא לביקורת ציבורית.
עד כמה הם מעורבים בעשייה של בן/בת זוגם? כיצד השתנתה השגרה המשפחתית ומהו המחיר שהם נאלצים לשלם? יאיר גרינברג, בת-חן גולדמן ונרדית פרג'י משתפים מאחורי הקלעים.

הכניסה לעולם הפוליטיקה: "אמרתי לה: "לכי על זה""

יאיר גרינברג (38) מהנדס מכונות ובן הזוג של סגנית ראש העיר ויו"ר סיעת הליברלים, שני גרינברג, נזכר כי רצף של חוויות מקומיות של משפחתו בחריש הצעירה של 2016, הם שהובילו להחלטה של שני להיכנס לחיים הפוליטיים. "היינו תושבים טריים והגענו לאירוע חנוכה בחריש. המפעיל שאל את הילדים "מה שלומכם"? והבן שלי, אז בן שלוש, ענה – "בסדר". המפעיל מיד תיקן אותו – "לא, עונים ברוך השם". אנחנו התחרפנו מזה והיינו מאוד נסערים. שני החליטה שהיא רוצה להקים סיעה ואני אמרתי לה: "לכי על זה".

בת-חן גולדמן (34) כלכלנית ועובדת בעיריית חדרה, בת הזוג של יוסי גולדמן, חבר סיעת 'בית טוב לחריש' נזכרת בהתחלה: "כשיוסי נכנס לעשייה המקומית, היינו משפחה צעירה וכיום אנחנו כבר עם שלוש בנות. לא באנו עם רקע או היכרות עם עולם הפוליטיקה, התגלגלנו לתוך זה ואנחנו מתאימים את עצמנו לזה בכל יום מחדש. לא יכולנו לתאר לעצמנו שכך יראו החיים שלנו. יוסי נכנס לרשימה מתוך הרצון לייצג את הציבור הדתי, הוא היה סקפטי לסיכויים שלו להיבחר ובחר לנסות. כיום אפשר לומר שהמערכת הזו תפורה עליו".

מי שלא הופתעה מכניסתו של בן זוגה לעולם הפוליטי היא נרדית פרג'י (36), מחנכת בחינוך מיוחד, בת הזוג של יוחאי פרג'י, יו"ר האופוזיציה. "אני ויוחאי מגיעים מתחום החינוך ומעולם ערכים דומה של עשיה ונתינה. היה חשוב ליוחאי להיות מעורב, להשפיע ובעיקר לעזור לזולת. זה היה טבעי מאוד עם המעבר לחריש שהוא יתחבר לפוליטיקה המקומית", משתפת נרדית.

המחיר המשפחתי: "לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד שעות נוספות"

יאיר: "התפקידים בינינו בבית התהפכו בשנים האחרונות והמשקל עבר אלי. אני לוקח את הילדים בבוקר למסגרות ונמצא איתם יותר. במקום העבודה שלי התרגלו כבר לעובדה שאני בן זוג של חברת מועצה והיא מאוד עסוקה, ומבינים כשאני צריך לעיתים לצאת מוקדם מהעבודה או לעבוד מהבית".

בת-חן: "המעורבות הציבורית משפיעה מאוד על הבית. אני לדוגמה, לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד שעות נוספות בעבודה בגלל האילוצים של יוסי. הביקורים הרבים שלו בכנסת בשנה האחרונה לדוגמה, והתחושה שאנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות משמעותי – תופסים נפח מאוד גדול מהחיים שלנו. אפילו כשהיינו בחדר לידה הוא היה עסוק יותר בפוליטיקה מאשר במה שקורה אצלנו בחדר. הם היו אז בדיונים סביב ניסוח חוק השבת. הרגשתי שכמו שילדתי את הבת שלי, כך ילדתי גם את חוק השבת. את אותם מאמצים השקענו בשני הדברים".

נרדית: "באירועים או אפילו בדרך לבית הכנסת בשבת, כל כמה צעדים יש מישהו שעוצר אותו לשיחה. אני לוקחת בחשבון שאני יכולה לצאת איתו אבל בהמשך אצטרך להתקדם בלעדיו. אני מקבלת את זה באהבה. כמובן שלעיתים הוא נעדר יותר, אבל יוחאי הוא אור גדול ואנחנו מאפשרים לו להאיר. הבנתי, שלפעמים העשייה הציבורית באה על חשבון העשייה הפרטית וכאן המקום שלי למלא את החסר".

מעורבות בני הזוג: "לשים דברים בפרופורציות"

יאיר: "להקשבה ולחיזוקים שלי בתחילת הדרך היו חשיבות גדולה אבל ככל שהזמן עבר, עטפו את שני אנשים רבים, נוצרו הרבה קשרים וחברויות והמקום שלי כמייעץ פחת משמעותית. לדוגמה, חוק השבת היה נושא מאוד "חם" והיו הרבה שאלות סביבו, נתתי את דעתי לנושא אבל היות והעיסוק בו היה מאוד פומבי, חשתי שהמעורבות והמשקל שלי קטנים מבעבר. התפקיד שלי כיום הוא בעיקר לאפשר לה להיות פנויה למשימותיה הציבוריות".

בת-חן: "הוא מתייעץ איתי הרבה. הוא קשוב לשמוע גם כשאני מציגה דברים מנקודות מבט אחרת. הראייה שלי עוזרת לו לעיתים לראות את התמונה הרחבה יותר ולשים דברים בפרופורציות. העובדה שאני עובדת ברשות מקומית גורמת לנו ליצור השוואות בין חריש לחדרה. עם זאת, יש בינינו הפרדת סמכויות ברורה. בגלל שהוא מאוד "בתוך זה", אז אני מאוד "מחוץ לזה", כי מישהו מאיתנו צריך להיות גם בבית".

נרדית: "אני פחות מעורבת בעשיה הפוליטית. בהחלט יש לנו שיחות ולפעמים יוחאי משתף אותי בנעשה ולפעמים מתייעץ, אך בסוף זו העשיה שלו. הוא יודע שיש לו את התמיכה שלי בכל מה שצריך".

כתובת לפניות הציבור: "למדתי להיות קצת פוליטיקאי"

יאיר: "פונים אליי לעיתים חברים טובים שמבקשים לקבל מידע בנושאים שונים ולרוב אני דואג לספק להם תשובות ממקור ראשון, אך מעולם לא פעלתי לקדם דברים בערוץ הזה. עם הזמן למדתי לעשות את הסינון ולהיות גם קצת 'פוליטיקאי', לדעת מה להגיד ומה לא להגיד".

בת-חן: "תושבים רבים יודעים שיוסי עסוק מאוד, ולעיתים, בדברים הפעוטים יותר הם מעדיפים לפנות אלי. אני תמיד מפנה אותם בחזרה אליו ומציינת שאני בטוחה שהם ימצאו אצלו אוזן קשבת".

נרדית: "אני כל הזמן שומעת במפגשים חברתיים ובאירועים שונים מאנשים על העזרה שהם קיבלו מיוחאי לאחר שפנו אליו. כל הזמן יש פידבקים מתושבים וזה ממלא אותי בגאווה".

התמודדות עם ביקורת: "יש רגעים שהמחיר הנפשי והמשפחתי הוא מאוד גבוה"

יאיר: "עם הביקורת לומדים להתמודד תוך כדי תנועה. האתגרים הגדולים היו בעיקר בתחילת הדרך סביב הבחירות ובראשית הקדנציה, רגעים בהם אתה שואל את עצמך: למה אני צריך את זה? הסערה סביב קיום שני טקסי זיכרון לציבור הכללי ולציבור הדתי, לפני שלוש שנים, היא אולי האירוע שהכי השפיע עלינו. הנושא הגיע גם לתקשורת הארצית וזה היה מאוד לא פשוט, זה הוציא ממני הכי הרבה רגשות. לראות את התגובות ברשתות החברתיות של האנשים שכותבים ומדברים על אשתך…שם חרגתי ממנהגי והגבתי בעצמי לדברים שנכתבו".

בת-חן: "נכון, יש גם רגעים שהמחיר הנפשי והמשפחתי הוא מאוד גבוה, אבל אז עוצרים, מחשבים מסלול וחושבים איך לעשות דברים בצורה נכונה יותר שלא פוגעת בבית. בפייסבוק לרוב מי שמגיב הוא מי שמתלונן. לעומת זאת, בשיחות עם אנשים האווירה היא אחרת. אני מאוד מקלילה את הנושא הזה ולא מתרגשת. אני יודעת שאנשים מדברים על משהו היום – ומחר הם ישכחו ממנו".

נרדית: "התגובות שאני פוגשת בעיקר אוהדות. התושבים יודעים כמה הוא פועל לטובת העיר הזו. העשייה של יוחאי מדברת בעד עצמה. ואם נכתבות מילים נעימות פחות, יוחאי מציע לי לא להיכנס לזה. כיום אני פחות פעילה בפייסבוק. ככלל למדתי להתרחק ולקחת צעד אחורה".

גם נרדית מציינת את ההצבעה על חוק השבת וההחלטה לצאת מהקואליציה כתקופה מאתגרת מאוד למשפחה: "זו הייתה תקופה מורכבת משום שאני הייתי בירושלים אחרי לידה ויוחאי היה בחריש. הבנתי שהוא עובר מכבש לחצים אבל יוחאי הפגין חוסן ואמר לי שהוא נאמן לדרך שלו ולבוחריו. אני חושבת שלקחתי את זה קשה יותר מיוחאי. זה הרגיש לי כמו סכין בגב מצד חברי הסיעה. עם זאת, קיבלתי המון מסרונים מאנשים שהודו לו ולי כאשתו, ולצד הקושי הייתי גאה בו על שהיה נאמן לעצמו ולבוחריו".

אם רק היו יודעים ש: "מאחורי כל החלטה שמתקבלת ישנה המון השקעה ומחשבה"

יאיר: "שמאחורי כל אישה מצליחה יש בן זוג שתומך בה ומחכה לה בסוף היום לשאול, להתעניין ולדבר על הכל על כוס קפה או בירה. זה ממש משמח לראות את בת הזוג שלך מקדמת דברים ומצליחה לשנות את המציאות".

בת-חן: "הרבה מהאנשים לא מודעים להיקף העשייה של יוסי ושל שותפו שלמה קליין, שעובדים מהבוקר ועד הלילה ומשקיעים המון כדי לאחד ולגבש. חשוב לדעת שמאחורי כל החלטה שמתקבלת ישנה המון השקעה ומחשבה וגם עשייה".

נרדית: "יוחאי הוא פשוט אור גדול. הוא פועל בכל כך הרבה תחומים שאני נפעמת. אני לא בטוחה שאנשים מבינים את כמות הזמן שהוא משקיע בעיר הזו. אני גאה בו והלוואי שחריש תתברך בעוד אנשים כמוהו".

העירייה החלה בבנייתם של ארבעה מבני קבע חדשים לתנועות הצופים, בני עקיבא, אריאל והשומר הצעיר. ההשקה מתוכננת לספטמבר 2022. סגנית ראש העיר: "מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער"

בתמונה: הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער. צילום:דוברות עיריית חריש

ביום חמישי קיימה העירייה טקס הנחת אבן פינה לבנייתם של ארבעה מתחמי תנועות נוער בעיר, בהשקעה כוללת של 6 מיליון שקלים מקרן הפיתוח של עיריית חריש. כל אחד מהמתחמים ייבנה על שטח של דונם ויכלול מבנים יבילים ומרחבים חיצוניים מקורים ומרוצפים. "המתחמים החדשים יהיו בית לתנועות הנוער ויאפשרו להן להגדיל את היקף הפעילות", ציינה עיריית חריש.

כיום פועלות תנועות הנוער במתחם זמני משותף ברחוב תמר, שהוקם בדצמבר 2019, בסמוך למבנה העירייה. עם השנים צמחו התנועות והמתחם בו הן פועלות כיום, הפך צר מלהכיל את פעילותן. בסופו של המהלך החדש, הצפוי להסתיים בסמוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, יעברו תנועות הנוער הצופים, בני עקיבא והשומר הצעיר למבני קבע חדשים, בעוד מתחם היבילים הקיים בו פועלות כיום ארבע התנועות, ימשיך לשמש את תנועת אריאל בלבד.

"לתנועות הנוער מניות זהב בייסוד המדינה, והן מהוות עוגן משמעותי לקידום ערכים של ציונות, ערבות הדדית ואחריות אזרחית. לאור זאת החלטנו במועצת העיר להשקיע בהן ולחזק את פעילותן", ציין ראש העיר, יצחק קשת, בטקס הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער שנערך בשבוע שעבר (חמישי). קשת הדגיש את הנחיצות בהקמת מבני קבע לכל אחת ואחת מהתנועות: "קצב הגדילה העצום של העיר דורש מענה קבוע אשר יאפשר את התרחבות התנועות והגדלת הפעילויות והתוכן שלהן".

קונצנזוס בקרב חברי המליאה

"זה מין חלום שמתגשם", ציינה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והאחראית על תנועות הנוער."כנערה מתבגרת, שבט הצופים היה הבית השני שלי, עולם ערכים שלם שהתחזק והתבסס בחסות התנועה: אזרחות פעילה, אחריות חברתית וערבות הדדית לצד הזדמנות לרכוש מיומנויות יקרות ערך. המבנה הוא הבית של התנועה. בלי מבנה התנועה לא יכולה לגדול ולהתבסס. עד כה היה פתרון זמני לכל תנועות הנוער יחד והיום, אנחנו יכולים סוף סוף לגדול לשלב הבא. מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער".

בשיחה עם 'חריש 24' הזכירה גרינברג, כי היה קונצנזוס בקרב חברי המועצה לגבי הצורך בהקמת מתחמים נפרדים לכל אחת מתנועות הנוער ולכן גם מימון הבינוי היה מטעם הרשות ולא בשיטה של הקצאות קרקע. גרינברג הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית כולם מקבלים וכולם נהנים באופן שיוויוני: שתי תנועות נוער דתיות ושתיים חילוניות".

תמיכות, תקצוב ובנייה

גרינברג משתפת כי ההחלטה לערב ולשלב את נציגי תנועות הנוער בבינוי והקמת המתחמים, הוכחה כמוצלחת הן בהתאמה מדויקת יותר לצרכים של כל תנועה ותנועה והן, בחיסכון לקופת העירייה: "היה לי חשוב לוודא שהתנועות מגיעות לישיבה ומתייחסות לצורה של הבינוי וגם המפרט, כי בסופו של יום, אנחנו בעירייה לא מתיימרים לדעת הכול. האדריכלים מתכננים כל מיני דברים יפים ואז מגיע נציג התנועה ומדייק את הצרכים ולעיתים דורש חומרים פשוטים יותר. זה היה מדהים לראות איך נציגי התנועה שינמכו את המפרט וחסכו כסף למועצה", סיפרה גרינברג.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך גם הוא על המהלך: "שמחים שהגענו לרגע הזה של בניית מבנים לתנועות הנוער המשתדרגות ממבנה הקרוואנים ושמחים על קידום תנועות הנוער בעיר. אנו מובילים את זה בצורה בלתי מתפשרת, אם בנושא התמיכות ואם בנושא התקצוב והבנייה".

יוחאי פרג'י, כיום יו"ר האופוזיציה, שותף גם הוא לשמחה: "מהלך משמח מאוד, ואני גאה שיש לי חלק מאוד גדול בזה. ישבתי עם מהנדס העיר מספר פעמים כדי לאתר ולקבוע אילו שטחים הכי מתאימים לתנועות, ולחשיבה אודות גודל וצורכי המבנים. ההשקעה בתנועות נוער היא חלק מההסכם הקואליציוני עליו חתמנו בתחילת דרכנו".