בניה אסיף בטורקיה: "זכיתי לראות איך חיים ניצלו ממש מול עיני"
בניה אסיף, תושב חריש וחבר משלחת איחוד הצלה לטורקיה היה שותף להצלתה של ילדה בת 7 שנקברה בהריסות תחת גופת אימה, שגוננה עליה במחיר חייה
בזמן שרוב הישראלים עסוקים בהכנות לשבת או עומדים בפקקים בדרך לשלג בצפון הארץ, התעורר בניה אסיף, חבר משלחת איחוד הצלה לעוד יום משימה מציל חיים בטורקיה.
כוחות ההצלה במשימה לחילוץ הילדה
יום האתמול (חמישי) היה מרגש במיוחד עבורו בעקבות הצלה של ילדה בת 7 שנקברה תחת ההריסות.
"היינו עסוקים במשימה שלנו כשלפתע רצו אלינו כמה אזרחים ואמרו שהם שומעים קולות של ילדה מתחת להריסות. בירור קצר העלה שהילדה נמצאת בקומה השנייה של בניין שקרס הצידה, והמחלצים היו צריכים להיכנס לקרקע כדי להגיע אליה.
"במהלך כמה שעות המחלצים עבדו ואט אט הסיפור הלך והתחוור לנו. כשהרעש התחיל באמצע הלילה, אביה רץ לגונן על אחיה שהיה בחדר אחר בבית ושניהם נספו. אמה רצה אליה, גוננה עליה בגופה והצילה את חייה. האמא לא שרדה. הילדה שכבה מתחת לגופת אמה במשך ארבעה ימים וחיכתה לעזרה.
"כבר במהלך החילוץ הבנו שהיא בחרדה גדולה. היו סביבנו למעלה ממאה אזרחים שחיכו שנוציא אותה. ביקשנו מהם לשמור על דממה ולא למחוא כפיים כשהיא יוצאת, כדי לא להבהיל אותה.
"הוצאנו אותה על אלונקה כשיש שקט מופתי מסביב. רופא של איחוד הצלה מיד נתן לה עירוי נוזלים, גלוקוז ומשככי כאבים והיא פונתה לבית החולים. זכיתי להשתתף בבדיקה הגופנית שלה. היא מאוד מבוהלת עם פצעי לחץ ושברים, אבל היא במצב יציב ומשתפר. זכיתי לראות איך חיים ניצלו ממש מול עיני".
מנסים לחפור בידיים חשופות
אסיף הוא חלק ממשלחת גדולה של איחוד הצלה שפועלת במקהרמאנמרש בטורקיה. "אנחנו ישנים בתוך מתחם גדול שמיועד לכוחות זרים. רוב המתחם מאוכלס על ידי פיקוד העורף. בבוקר אנחנו נוסעים לאתר הרס של שכונה גדולה שנחרבה שנמצא במרחק של שלושת רבעי שעה. הכבישים הרוסים, יש המון מכוניות בצידי הדרך כי אין דלק. מדי פעם יש כוחות טורקיים שמכווינים את התנועה", מתאר אסיף את שגרת הבוקר.
"אנחנו מגיעים עם ציוד רפואי, יש כמה מחלצים שמגיעים עם ציוד הנדסי ויש כאן גם כלבים מיחידת עוקץ שמנסים לאתר סימני חיים בהריסות. בגדול, רואים המון ערמות של עפר וקירות, של מה שפעם היו בניינים. לידם יש עדיין בניינים עומדים אבל הם לא מאוכלסים ולא ניתן לגור בהם.
"את הילדים הוציאו מהאזור למקום בטוח יותר. יש הרבה אזרחים טורקיים במקום שמנסים לחלץ את גופות קרובי המשפחה שלהם. הם עובדים עם פטישים ועם הידיים, עם מעדרים ועם אמצעים פשוטים, מנסים לחפור בהריסות. יש כאלה שמגיעים עם אמצעים מתקדמים יותר כמו שופל".
מה התפקיד שלך כרכז חוסן ארצי באיחוד הצלה?
"צוות חוסן דואג לבריאות הנפשית גם של המתנדבים שנמצאים שם וגם של אזרחים שרואים שהם חווים ניתוק רגשי וקושי גדול.
"מדי ערב אנו מקיימים עם כל המתנדבים מעגל שיח כדי שהם יוכלו לחלוק את המראות הקשים והתחושות הקשות, לתת להם ונטילציה למה שמצטבר בכל שעות העבודה הארוכות והמתישות".
כיצד דואגים לבריאות נפשית של אזרחים טורקיים מבלי לדעת את השפה?
"יצירת קשר אישי זו שפה בינלאומית. מספיק להניח יד על הכתף, להסתכל בעיניים, להציע עזרה. יש פה גם כל מיני אנשים טובים דוברי טורקית שמציעים את עזרתם בתרגום".
לחזק את כוחה של הקהילה
יום המשימה מציל החיים מתחיל בסביבות השעה 9:00 בבוקר ונמשך עד 20:00 בערב, "עד שהחושך והקור לא מאפשרים לעשות את העבודה", מסביר אסיף ומציין כי למשלחת ההצלה שנחתה ביום שלישי בטורקיה, אין עדיין מועד חזרה.
"אנחנו בודקים מהן המשימות וכמה צריכים אותנו. אתמול נסענו לאתר קרוב אחר במרחק של שעה וחצי ממקום הלינה שלנו. יש לנו משימות ספציפיות אבל מדי פעם אזרחים מגיעים אלינו בריצה וקוראים לנו לבוא כשהם שומעים סימני חיים מתחת להריסות. כך קרה לנו עם הילדה. לצד זאת אנחנו מחלצים גם הרבה גופות".
ספר על התחושה אישית שלך
זו משימה ראשונה שלי באתר הרס ואין שום דבר שהכין אותי לזה או דומה למה שקורה פה. השתתפתי בעבר במשלחת הצלה בגבול מולדובה שעזרה לפליטים האוקראינים אבל אין מה להשוות בין השניים. אני בכוונה לא רוצה לפרט על המראות, הריחות והתחושות הקשות. אנחנו משתדלים להיות ממוקדי משימה כדי לא להיות מוצפים יותר מדי ממה שעושים ומה שקורה סביבנו.
"במעגלי השיח עולות החוויות האמוציונליות, המראות, והריחות שהולכים ומתחזקים אבל לצידם יש גם סיפורים מרגשים".
יש לך מסר אישי בעקבות ההתנסות הזו?
"במהלך העבודה ותוך כדי התבוננות במראות הקשים, מבינים שאם חלילה יקרה אצלנו אסון דומה, אין סיבה שהוא יראה אחרת. התובנה שלי היא שבסופו של דבר, מה שנשאר לתושבי טורקיה זו הקהילה שסביבם, וקהילה מגובשת יכולה לתת מענה מהיר ומציל חיים.
"נכון שיש כאן לא מעט כוחות זרים, אבל הם מגיעים מאוחר יותר, ובזמן הקריטי והקובע אין אפשרות לקבל עזרה מבחוץ – ולכן כוחה של הקהילה הוא מאוד משמעותי. אפשר וצריך לעבוד על גיבוש הקהילה החברתית בחריש ובישראל וטוב יעשו הרשויות אם יעבדו על תכנון מוקדם להתמודדות קהילתית עם מצבי אסון כאלה".
לקריאה נוספת: בניה אסיף בגבול אוקראינה: "מפתיע לגלות כמה באמת צריכים אותנו כאן"
