לחצי הפיתוח של חריש מאיימים על המסדרון האקולוגי המזרחי

תוכנית אב של המשרד להגנת הסביבה סימנה את השטחים הפתוחים של מייסר-חריש כ"צוואר בקבוק" – אזור המצוי תחת לחצי פיתוח ועלול להוביל לפגיעה קריטית בבעלי חיים וצמחיה. לצד זאת המסמך מציע שלל המלצות ליישום, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי

בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על המסדרון האקולוגי המזרחי בין ואדי ערה למודיעין. התוכנית, במימון הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל, ובשיתוף משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל, מהווה בסיס וסל כלים מומלצים לשיפור תפקוד צווארי הבקבוק במסדרונות האקולוגיים בישראל – אותם מקומות צרים, מאוימים, הנתונים להשפעות ולחצים רבים.

צוואר הבקבוק של מייסר-חריש

התוכנית עוסקת במקטע הנפרש על פני כ-50 קילומטר, מתחומי המועצה האזורית מנשה בצפון, בסמוך לכביש 65, ועד לעיר מודיעין במרכז. מקטע זה במסדרון הוא החשוב והמשמעותי ביותר בישראל, שכן הוא עובר באזור המאופיין בפיתוח המוגבר והרציף ביותר במדינת ישראל, ומצוי בין שטחי בינוי ופיתוח ממערב, לבין גדר קו התפר ממזרח.

בנוסף, במקטע זה צווארי בקבוק רבים – אזורים שבהם המסדרון האקולוגי צר במיוחד שמובילים לפגיעה בתפקוד המסדרון.

במקטע זה בלבד נמצאו 47 צווארי בקבוק, לצד 12 צווארי בקבוק עתידיים הצפויים להתהוות, אם יתממשו התוכניות שטרם אושרו להפקדה. מתוכם, זוהו 16 צווארי בקבוק כקריטיים, אשר אין להם חלופה נוספת, ולכן חסימתם תהווה קיטוע מלא למסדרון המזרחי.

התוכנית מקנה סל כלים לאיתור וטיפול ב-10 צווארי בקבוק קיימים ופוטנציאליים, אחד מהם הוא צוואר הבקבוק של מייסר-חריש.

האיומים: מצר מדרום, חריש מצפון

אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע ואחד ממחברי התוכנית מסביר: "התוכנית בחרה להתייחס באופן ספציפי ל-10 מסדרונות אקולוגיים בלבד מתוך כ-50 משום שאלה מסדרונות עם סיכוי גבוה לכשל קריטי. אפשר לקרוא להם מסדרונות "אדומים" ולהתייחס לבחירה בהם כאל התראה חשובה. אם המסדרונות האקולוגיים האלה ייפגעו, הם יביאו לכשל בכל המסדרון. אלו אזורים קריטיים".

מה הופך את מסדרון מייסר חריש למסדרון קריטי?

"בחריש יש הרבה שטחים טבעיים חשובים כמו שטחי יער משמעותיים, שטחי חורש עם צמחיית שיחים המשמעותית מאוד למיני בעלי חיים רבים כמו צבאים. זהו בית גידול משמעותי עם עושר מינים מאוד גדול, אבל הוא מצוי בלחצי פיתוח ובנייה משמעותיים".

דו"ח קק"ל: "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל"

לחצי הפיתוח אליהם מתכוון זנזורי הם פיתוח מאסיבי של העיר חריש לכיוון דרום ובנייה של רובע חריש דרום, בחלק הצפוני של צוואר הבקבוק. בנוסף, גם קיבוץ מצר יתרחב בגבול הדרומי של צוואר הבקבוק ובמרכז המסדרון האקולוגי עתיד לעבור כביש היציאה הדרומי, כביש 611, שיחצה ויקטע את צוואר הבקבוק מכיוון כביש 6.

הצבי הארץ-ישראלי כדגל התראה

חלק ניכר משטח צוואר הבקבוק באזור חריש-מייסר הוא יער המורכב מפסיפס של חקלאות אקסטנסיבית של מטעי זיתים (בעל ושלחין), שדות תירס, מטע אפרסמון, וגידולי שדה. בנוסף, יער נטוע מהווה כשליש משטחו של המסדרון ונחל נרבתה זורם במרכזו. שטח צוואר הבקבוק משמש למעבר עבור בעלי חיים רבים: עופות דורסים כמו חיוואי הנחשים ועקב עיטי, שפע של עופות ושפע חוגלות וכן יונקים כמו צבי ארץ-ישראלי, צבוע מפוספס, גירית מצויה וארנבת מצויה.

מיקומו של צוואר הבקבוק לצד עיר גדולה, שצפויה להכפיל את אוכלוסייתה בשנים הקרובות, ושטחי היער המשמעותיים בו, ממקדים את ההנחיות לשמירה על היער כאזור מעבר ומחיה, כדי שהאוכלוסיות המקומיות והמינים הנמצאים בסכנת הכחדה, המתקיימים בו כיום, ישרדו לטווח ארוך. לשם כך הוגדר הצבי הארץ-ישראלי, כמין-דגל התראה לניטור בצדו המזרחי של המסדרון לכיוון צפון (שכונת בצוותא).

אין הגנה סטטוטורית על השטח

התוכנית בוחנת בצורה מעמיקה את מסדרון מייסר-חריש ומפרטת שלל המלצות לשמירה. עם זאת, אין מדובר במסמך סטטורי מחייב, אלא בתוכנית אב בלבד. הביצוע, השמירה בפועל והמעקב אחר ההנחיות לא נמסר לשום גורם ספציפי. זנזורי מודה שזה אכן עקב אכילס של התוכנית.

"חריש היא שחקן חדש בשטח רווי שימושים והיא הפעילה מגה שימוש על השטח הפתוח. זה קרה בעבר גם במודיעין שנבנתה על מסדרון אקולוגי והשאירה רק שטח פתוח קטן אבל מתפקד . התנהל שם מאבק גדול וארוך של 20 שנה על הגבעות הדרומיות שהפכו רק בשנה האחרונה לגן לאומי – התושבים הצליחו להפוך את השטח למוגן".

האם המסמך נותן הגנה למסדרון האקולוגי של חריש?

"לצערי, זוהי תוכנית אב לא סטטורית ולא מחייבת אלא מכוונת בלבד. במקרים כאלו לציבור יש חשיבות גדולה. פעילי טבע יכולים לנטר את המתרחש במסדרון ולוודא שאין שימושים שפוגעים בו כמו גידור או שפיכת פסולת בניין. אין כיום בישראל גוף שיכול לשמור על השטחים הפתוחים לבדו ולכן לציבור יש אחריות".

האם גם לעירייה יש אחריות על השטחים הפתוחים שמקיפים את חריש?

"עירייה אחראית על השטח המוניציפלי שלה ונותנת שירותים מסוגים שונים לאזרח. אני חושב שתושבים היום לא מסתפקים רק בקבלת שירותי חינוך, תרבות ו/או אשפה אלא רוצים איכות חיים שבאה לידי ביטוי בשמירה על השטחים הפתוחים המצויים סביב הישוב ומהווים עבורם ריאה ירוקה. תפקידה של רשות מקומית חכמה הוא לאמץ את השטחים האלה לטובת איכות החיים של התושב".

המחסום האקוסטי השקוף

עיון בהמלצות הספציפיות לשמירה על מסדרון מייסר-חריש מגלה כי מגוון ההמלצות רחב ומתייחס הן למצב הקיים הדורש שיפור ושינוי כמו גם  להערכות עתידית. כך לדוגמה, בהמלצות לשמירה על איכות בתי הגידול של בעלי החיים מוצע כי יש לטפל בקטל ציפורי שיר הנגרם מן המחסום האקוסטי השקוף על כביש 6 .לצורך כך יש לצמצם את שטח הקיר האקוסטי השקוף ולהוסיף דגמים על פני המשטח השקוף או לסמנו באמצעות דפוס  UV על גבי הזכוכית (שנראה על ידי ציפורים).

המלצה נוספת היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על כתמים עשבוניים ושיחיות וצמחיית נחלים מעוצה – צמחיית השיחים היא חיונית לצבאים, כיוון שהיא מעניקה להם מחסה והסוואה כמו גם את היכולת לראות מרחוק טורפים קרבים.

שמירה במהלך הבינוי ולאחריו

המלצות נוספות ספציפיות עוסקות בתכנון ובינוי עתידי. כך לדוגמה, אחת ההצעות היא לתכנן מעברים הכרחיים בכביש הגישה מכביש 6 לחריש; יש לאתר את המעבר הקצר ביותר המוביל משטח טבעי לשטח טבעי ולעבוד ככל האפשר עם הטופוגרפיה הטבעית במינימום הפרות קרקע בסביבת המעבר;

עוד המלצה מתייחסת לכביש הכניסה הדרומי לחריש, שעובר על גשר. יש לתכנן גשר צר ככל האפשר (ללא מדרכת הולכי רגל) ולשמור על המופע הטבעי בין עמודי הגשר ללא יצירת חסימה כלשהי של תוואי השטח הטבעי.

המסמך מתייחס גם לפרק בו העבודות להרחבת חריש מתבצעות וממליץ לשמור על ציר תנועה מרחבי פתוח; מחנה קבלן, שטחי המערומים ושטחי ההתארגנות יוגבלו לתחום קווי הפרויקט; יש להקפיד על השבת המצב לקדמותו בתום העבודות. בנוסף, יש להימנע מעבודות בשעות הלילה;

ההתנהגות בשטח קובעת

המלצות ספציפיות קיבלה טיילת חריש: כך לדוגמה, מחברי המסמך מציעים לצמצם השפעות שוליים בקו המגע עם חריש ולתכנן טיילת היקפית שתהווה חיץ ותגדיר בבירור את קו הממשק בינוי-יער. עוד הם מציעים לחסום פעילות מוטורית (בעיקר אופנועי שטח) בדגש על המתלול הדרומי של נחל נרבתה ובמעברים תת-קרקעיים מתחת לכביש 6 באזור חריש.

המלצה נוספת היא ליצור מוקד כניסה מסודר (או שניים) שירכזו את עיקר פעילות המטיילים במסדרון ובשטחים הפתוחים. כמו כן מומלץ לבחון סימון שביל שמתחיל במצפור רז טבי החדש בחריש, לאורך כביש 6 לכיוון תל זאבים שיסתיים בחניון מוצע בחלקו הצפוני של התל.

המומחים מציעים גם לתחום את שביל המטיילים והאופניים לצד הנחל בשביל ליד מייסר, באמצעות צמחייה גבוהה ומסכמים בהצעה להציב שילוט הסבר על חשיבות היער והמסדרון האקולוגי, ושילוט המורה בין השאר, על טיול עם כלבים קשורים ברצועה ושמירה על הניקיון.

"חלק מן ההמלצות ניתנות לביצוע בקלות יחסית ואחרות דורשות מאמץ והכוונה אך הן ניתנות לביצוע וטוב יעשו כל הרשויות המעורבות אם יקפידו לשמור על ההנחיות לטובת העתיד של ילדינו באזור", סיכם זנזורי.

לקריאה נוספת: אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש