חריש בצמרת התלונות על ארנונה: דוח מבקר המדינה מציף כשל מתמשך
דוח מיוחד של מבקר המדינה מציב את חריש בצמרת הרשויות בישראל במספר ובשיעור התלונות המוצדקות בנושא ארנונה. בעיר שבה הארנונה היא מקור ההכנסה המרכזי – הנתונים מציפים לא רק ליקויים מנהליים, אלא גם שאלה עמוקה יותר על יחסי הרשות עם תושביה. תושב העיר: "אני לא מופתע, ההתנהלות הבעייתית ידועה"
דוח מיוחד שפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, הבוחן תלונות בנושא ארנונה במשך שלוש שנים החל משנת 2023 ועד נובמבר 2025, מציב את חריש באור בעייתי במיוחד.
חריש מדורגת בין חמש הרשויות המקומיות שעליהן הוגש מספר התלונות הגבוה ביותר בתחום הארנונה – ואף מובילה ארצית בשיעור התלונות שנמצאו מוצדקות או שטופלו כך שהנושא בא על תיקונו.
לפי נתוני הדוח, בחריש הוגשו 60.5 תלונות לכל 100 אלף תושבים – נתון חריג שממקם אותה במקום השני בישראל, מיד לאחר טבריה ( 64.2), ולפני ערים גדולות כמו בית שמש ( 45.6), נתיבות (41.9 ) ולוד (40.7.).
אולם הנתון הבולט באמת אינו רק היקף הפניות, אלא איכותן: 60% מהתלונות בחריש נמצאו מוצדקות או הסתיימו בתיקון ליקוי, לעומת ממוצע ארצי של כ־40% בלבד.
חריש מככבת בראש הטבלה של תלונות מוצדקות, כשאחריה ערים מורכבות כמו טבריה עם 58.1% תלונות מוצדקות, ירושלים עם 50.9%, באר שבע 47.2% ולוד 41.7%.
תלונות ברשת החברתית
תושבי חריש לא הופתעו מהממצאים. כבר שנים רבות שתושבים מפרסמים תלונות על מחלקת הארנונה במדיה החברתית. כך לדוגמה, ביוני 2025 כתבה אחת התושבות: "28 שנה גרתי באותה העיר, ביקרתי במחלקת ארנונה אולי 5 פעמים. אני גרה בחריש 4 שנים, וביקרתי במחלקת ארנונה בחצי השנה האחרונה 4 פעמים. עיריית חריש, נראה לכם שהזמן שלי פנוי? ואיזה קטע שאתם ממשיכים לחייב אותי על אף שיש לכם חוב אליי של כמעט 3,000 שקלים ובכל חודש אתם מבטיחים שיוחזר? בושה של התנהלות! זלזול מוחלט בתושבים".
בדצמבר 2025 פרסם תושב אחר: "מישהו יכול להסביר לי ממתי עיריית חריש הפכה למשרד גבייה אגרסיבי? קיבלתי עכשיו שיחת טלפון מהעירייה שדורשת תשלום ארנונה על חוב מחודש נובמבר האחרון (סך הכל לפני חודש!), כולל רמזים במושגים של עיקולים. זו הדרך שלכם להתנהל מול תושבים"?
הנחות שלא ניתנו, טעויות שלא תוקנו
על פי דוח המבקר, עיקר התלונות מול הרשויות עוסקות בהנחות ופטורים מארנונה. במקרים רבים מדובר בתושבים זכאים: משפחות צעירות, אזרחים ותיקים או משקי בית במצוקה כלכלית, שטוענים כי ההנחות לא הוענקו להם בזמן, חושבו באופן שגוי או נשללו ללא הסבר מספק.
הכשלים המוזכרים מקבלים משנה תוקף על רקע המבנה הכלכלי של חריש. בניגוד לערים ותיקות, לעיר כמעט שאין מקורות הכנסה משמעותיים מארנונה עסקית, תעשייה או משרדים. מרבית הכנסות העירייה נשענות על ארנונה למגורים – כלומר, על תשלומי התושבים עצמם.
בשנת 2026 צפוי תעריף הארנונה למגורים בחריש לעמוד על כ־56.5 שקלים למ״ר לחודש, בהתאם לצו הארנונה שאושר. עבור דירה ממוצעת של כ־100 מ״ר מדובר בתשלום שנתי של אלפי שקלים, עוד לפני היטלים ואגרות נלוות. במציאות כזו, כל טעות בחיוב או עיכוב במתן הנחה מורגשים היטב ברמת משק הבית.
תגובת העירייה: "ליקויים אמיתיים – ותיקון בעיצומו"
ראש העיר בפועל, יוחאי פרג׳י, התייחס לדוח המבקר והודה בקיומם של ליקויים. לדבריו, חלק מהבעיות נובעות מהתנהלות מצטברת של שנים קודמות, אך האחריות כעת היא של ההנהלה הנוכחית.פרג'י הדגיש כי העירייה פועלת לשיפור השירות לתושב, לחידוד נהלים ולהגברת הפיקוח על מערך הגבייה וההנחות.
"אכן בשנים האחרונות היו בעיות משמעותיות בתחום הארנונה. אנחנו עורכים שינויים ארגוניים מהותיים ומובילים תהליכים לשיפור תהליכי השירות וכבר בתקופה האחרונה אנחנו רואים ירידה משמעותית במספר התלונות והבעיות. שיפור השירות בתחום הארנונה הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בעיניי וכולנו בעירייה מחויבים לשיפור של ממש בתחום הזה".
לא רק ארנונה, גם קנסות
לצד ממצאי הדוח הקשים בתחום הארנונה, קשה להתעלם גם מהעובדה כי בשנתיים האחרונות נחשף כשל נוסף בהתנהלות העירייה מול תושבים. במהלך שנת 2024 זיהתה עיריית חריש ליקויים באופן רישום וניהול דוחות אכיפה בתחום איכות הסביבה, שניתנו בשנים 2017–2024. לאחר פסיקה משפטית מול העירייה, הוחלט כי חלק מהדוחות נגבו שלא כדין ובניגוד לחוק.
בראשית 2025 הודיעה העירייה על פתיחת תהליך מסודר של השבת כספים לתושבים ששילמו דוחות אלה. אף שאין מדובר בדוחות ארנונה, עצם החיוב בהחזרת כספים מדגיש כשל מערכתי מתמשך – כזה שלא התגלה בזמן אמת, אלא רק בדיעבד, לאחר שנים של גבייה.
התנהלות המונעת זכויות מתושבים
מבקר המדינה הדגיש כי דווקא בתקופה כלכלית וביטחונית מאתגרת חובתן של הרשויות המקומיות להקפיד הקפדה יתרה על מימוש זכויות התושבים, ובפרט בכל הנוגע למס חובה כמו ארנונה.
״לצד פעילות הרשויות המקומיות לגבות ארנונה – עליהן להתנהל באופן תקין ויעיל גם ביחס למתן הנחות לתושבים ולעסקים הזכאים לכך. זוהי חובת הרשויות כלפי תושביהן. השנתיים האחרונות שעברו מאז טבח שמחת תורה בשבעה באוקטובר 2023 היו מאתגרות ביותר, הן מהבחינה הביטחונית והן מהבחינה הכלכלית. במציאות זו בפרט לא ניתן לקבל התנהלות המונעת זכויות מתושבים באופן המנוגד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין. על שר הפנים וראשי הרשויות לפעול לתיקון הליקויים״, הוא סיכם.
חריש ממשיכה לצמוח אך נתוני הדוח מצביעים על פער בין קצב ההתפתחות הפיזית לבין תפקוד המערכות המנהליות. בעיר שבה מרבית ההכנסות נשענות על תשלומי תושבים, הבניית אמון בין הרשות לציבור אינה מותרות – אלא תנאי יסוד להמשך ההתפתחות.
האם ממצאי הדוח וצעדי התיקון עליהם הכריז פרג'י יהפכו לנקודת מפנה – או שיישארו עוד תמרור אזהרה בעיר שעדיין לומדת לנהל את עצמה?
הקרב על רב העיר בחריש: "כפייה תשאיר טעם רע, ולא תוסיף קדושה וברכה"
כבר מספר חודשים מתנהל מאחורי הקלעים מהלך למינוי רב עיר לחריש שמערב אינטרסים ארציים עם מקומיים. האופוזיציה העירונית טוענת למחטף ודורשת שיתוף הקהילות בעיר; הקואליציה מדברת על תהליך לגיטימי. המועמד שייבחר ישפיע על צביון העיר ועל תקציב העיר, שנים קדימה
בשנה האחרונה מונו רבני ערים ב-11 ערים ברחבי הארץ, ביניהן הוד השרון, קצרין וגדרה. בתל אביב מתחולל קרב על מינוי רב העיר שהגיע לערכאות משפטיות, ונראה כי גם חריש נסחפת כעת לקרב פוליטי-דתי דומה.
במרכזו של הקרב: מינוי רב עיר. תפקיד רוחני שירותי שפוגש תושבים בצמתים חשובים בחייהם, אך מעבר להגדרות התפקיד מדובר במשרה בעלת השפעה עצומה על אופי העיר, ביתר שאת בעיר מתפתחת עם הגירה חיובית.
זהות הרב והבחירה בו – תוך שיתוף או מידור של קהילות בעיר – הן שנמצאות כעת במוקד המחלוקת.
תהליך שמתנהל מתחת לרדאר
"מתקיים כעת תהליך סופר־דורסני", אומרת שני גרינברג, חברת מועצה מהאופוזיציה "כך נראה בליץ: לא שואלים, לא מתייעצים, פשוט ממנים בכוח". לדבריה, דווקא בחריש – עיר צעירה, מגוונת ועדיין מתגבשת – נדרש תהליך זהיר במיוחד.
"העובדה שכל מי ששומע על זה מזדעק, מראה שמשהו פה לא תקין", היא מוסיפה. "אנחנו מקבלים פניות מהקהילות הדתיות, אפילו מחלק מהקהילות החרדיות. זה לא על דעת הכלל, ממש לא".
לדברי גרינברג, התהליך מתקדם משום שיוחאי פרג'י, ראש העיר בפועל, נותן "אור ירוק" למהלך. "זו שיטה פסולה," מתרעמת גרינברג. "אתה ממלא מקום. תפקידך להחזיק את הספינה לבינתיים עד שיהיו בחירות תקינות. אתה אמור לשמור כמה שיותר על הסטטוס קוו, בטח במקומות הרגישים האלה".
גרינברג מדגישה כי אין לה התנגדות עקרונית למינוי רב עיר אלא לאופן בו מתנהל התהליך: "רב עיר הוא של כולנו. גם כחילונים אנחנו פוגשים את הממסד הדתי בצמתים משמעותיים בחיים. זה לא עניין מגזרי".
נדרש מהלך של הסכמה רחבה
גם שלמה קליין, חבר אופוזיציה ונציג הציבור הדתי-לאומי, מדגיש כי ההתנגדות אינה עקרונית לעצם קיומו של רב עיר, אלא לדרך ולשיטה בה התהליך מתנהל. "אם הולכים על מהלך של הסכמה רחבה, מקצה לקצה – זה מהלך לגיטימי. אבל ברגע שזה מוכתב מלמעלה, עם מועמד נגוע פוליטית, זה לא יכול להצליח". לדבריו, בעבר נמנעו בכוונה מלקדם מינוי, מתוך הבנה שיחסי הכוחות הארציים אינם מאפשרים בחירה מוסכמת.
מנגד, שלמה פרץ, יו"ר סיעת ש"ס בעיר, דוחה את הטענות. "מכל דבר עושים משהו פוליטי", הוא אומר. "בואו נקפיא את העיר? נעצור את הכול ואת הפעילות מול כל משרדי הממשלה? הבאתי לפה את שר התקשורת כדי לקדם התקנת אנטנות בשכונות, אנחנו עובדים על פיתוח השכונות בעיר, אז צריך לעצור כי יש פה ממלא מקום"?
פרץ מדגיש את הלגיטימיות של פרג'י, שעלה לסיבוב השני בבחירות מול קשת וזכה ב-40% מקולות הבוחרים וברוב גדול של חברי הקואליציה הנוכחית.
עוד הוא מציין כי הליך הבחירה ברב עיר וההתנהלות מול משרד הדתות החלו עוד לפני הרכבת הקואליציה החדשה בעיר, בזמן שש"ס היתה באופוזיציה. "דווקא העובדה שעד היום לא נבחר רב עיר מעידה שמדובר במהלך פוליטי שנעשה כדי למנוע את בחירתו".
לדברי פרץ במסגרת התהליך השר בוחר 11 נציגים לגוף הבוחר."יש עוד 5 נציגים שצריכים להיבחר על ידי העיר וזה טרם בוצע. מדובר בתהליך דמוקרטי, כל אחד מחברי המועצה יכנס מאחורי הפרגוד ויבחר", הוא אומר ומזכיר כי שירותי הדת אינם מותרות: "נישואים, כשרות – אלה דברים טכניים במדינת ישראל. זה לא עניין פוליטי".
הכוח שעבר לידי השר
פרץ מדגיש את ההליך הדמוקרטי בעוד שהאופוזיציה מדגישה כי מה שהופך את המצב למורכב במיוחד הוא שינוי התקנות שנכנס לתוקף ב-2024. "בעבר הוועדה הבוחרת הייתה מורכבת מ-50% נציגי השר ו-50% נציגי העיר," מסבירה גרינברג. "היחס השתנה לשני שליש לטובת משרד הדתות, מה שנותן עדיפות ברורה להכתבה מלמעלה".
קליין, מסביר את הדינמיקה: "עם התקנות האלה, מספיק שרק מיעוט מחברי מועצה, תומכים ברב שמשרד הדתות מנסה לכפות – נגמר האירוע. התהליך מתנהל ללא שקיפות ובלי התייעצות עם הקהילות הדתיות בעיר. אפילו הבייס של פרג'י מתנגד לתהליך, אני יודע זאת בוודאות".
קול מהציבור הדתי-לאומי
הרב אריאל אליהו, מנהיג רוחני של קהילה דתית-לאומית בחריש ויו"ר איגוד רבני קהילות, מציג נקודת מבט מורכבת. "מבחינה עקרונית חריש צריכה רב עיר," הוא אומר. "כל המענה ההלכתי בחריש נעשה בכל שעות היום והלילה על ידי מתנדבים. זה לא צריך להיות ככה".
אבל הרב אליהו חד באזהרתו לגבי אופן התהליך. "החוק מאפשר לשר הדתות לבחור 11 נציגים שהם תושבי חריש. הוא אמור לעשות את זה בהתייעצות עם חברי המליאה," הוא מדגיש. "שר הדתות בחר את הנציגים שלו, אבל לא התייעץ עם אף אחד מחברי המליאה. הוא נתן לנציגים שלו פה בעיר לבחור את האנשים הללו. הם נבחרו בפינצטה כדי לתמוך במועמד שלהם".
הרב אליהו מציע פתרון אחר: "אם אנחנו רוצים רב עיר שיהיה מקובל על כל תושבי חריש, כל אחד מחברי המליאה יבחר נציג. זה חייב להיות תשקיף של הצורך העירוני ולא תשקיף של הפוליטיקה הארצית".
את המסר המרכזי שלו הוא מנסח בבהירות: "ברגע שתעשה בחירה באופן שתושבי העיר מעורבים מאוד בבחירה – זה דבר שהוא מבורך לחריש. ברגע שתעשה כפייה תהליכית על תושבי חריש, זה ישאיר טעם רע, וזה לא יוסיף קדושה וברכה בעיר".
שלמה קליין מעלה שתי טענות מרכזיות כנגד המועמד המרכזי שמקדם מנכ"ל משרד הדתות הנוכחי, יהודה אבידן: "היו לו התבטאויות של רצון מובהק להפוך את חריש לחרדית, והיו לו התבטאויות שאפילו דיברו על זה שצריך לגרש מפה את האוכלוסייה החילונית.".
קליין מציע חלופה: "הדמות צריכה לבוא ממקום שנותן מענה לכל הציבורים. והגיוני שזה יבוא מהציבור הדתי-לאומי, גם בהתאם לגודלם באוכלוסייה, וגם בהתאם לפתיחות שלהם לגבי הציבור המסורתי והציבור החילוני".
שירותי דת על ספסל ברחוב
כיום, חריש מקבלת שירותי דת מהרב חיים זמיר, רב יישובי עמק חפר. קליין מסביר: "יש רב חיצוני שעושה את העבודה ועושה אותה טוב. ההסדר שלו מול עיריית חריש הוא שהוא נותן שירותים, אבל הוא לא הרב המקומי. רב עיר מחובר יותר לקהילה".
למרות זאת, יש מי שחולק על דעתו: "העברתי שאילתה בעבר אחרי שראיתי את רב העיר מחתים תעודת נישואים על ספסל ברחוב," מספר פרץ. "זה נראה לך תהליך שמכבד את התושבים"?
רויטל גונן, סגנית ראש העיר, מנסה לנווט בין הצדדים. במכתב ששלחה לראש העיר בפועל פרג'י, ב-20 לינואר, היא הבהירה לציבור: "הרשות המקומית אינה יכולה לעצור את מינוי רב העיר, וההליך יכול להמשיך גם אם הרשות אינה משתפת פעולה".
גונן מציעה מתווה המתייחס לבחירת 5 הנציגים בעיר: "ייצוג מאוזן של כלל המגזרים, בחירה משותפת של הנציגים בין הקואליציה והאופוזיציה, והצבעה חופשית ללא משמעת קואליציונית"
היא מציעה ששני נציגים יהיו מטעם המגזר הדתי לאומי, שניים נוספים מהמגזר החילוני ונציג אחד מהמגזר החרדי, בהתאם להרכב האוכלוסייה הקיים בעיר.
לגבי הרב עצמו, גונן מדגישה: "חשוב לי שרב העיר ידע לפנות לכלל האוכלוסיות בחריש, יכיר את הציבור החילוני, יהיה דמות מחברת וקשובה, ורצוי גם בעל רקע של שירות צבאי וחיבור לחיים האזרחיים בעיר מגוונת".
לקראת הכרעה
הקרב על רב העיר בעיצומו. בשבועות הקרובים תחל וועדת הבחירה בעבודתה, מועמדים מרחבי הארץ שעומדים בתנאי הסף יוכלו להציג את מועמדות, ואם לא יהיו עיכובים משמעותיים בטווח קצר של מספר חודשים, אחד מהם ייבחר לשמש כרב העיר.
הרב אריאל פונה לתושבי העיר בקריאה דחופה לפעולה: "אם אנחנו רוצים ראש רב עיר שיהיה מקובל על כל תושבי חריש, הלחץ שלנו צריך להיות מופנה כלפי ראש העיר, על מנת שהנציגים שייבחרו ישקפו את כל הרכב האוכלוסייה כיום בעיר. זו דרישה שאני העברתי ליוחאי פרג'י וזו דרישה שאני חושב שנכון לדבר עליה, היא הדרישה הנכונה.
"בנוסף, תושבי העיר צריכים לדבר גם עם הנציגים של ש"ס, שכרגע, הכוח בידיהם, לכאורה, לבחור באופן שרירותי את מי שבא להם, היות ושר הדתות מאפשר להם. הם צריכים לתת לציבור את האפשרות לבחור, לא בגלל שיש להם יכולת רגעית בזכות השר הנוכחי, אלא מתוך חשיבה על הטווח הארוך, נציגי ש"ס צריכים לדאוג לכך שרב העיר יהיה מקובל על כולם".
תגובת יוחאי פרג'י, ראש העיר בפועל
"הליך מינוי רב העיר בחריש אינו יוזמה מקומית ואינו תהליך חדש. הוא החל ביוזמת שר הדתות עוד בתקופת ההנהגה הקודמת וממשיך כעת בהתאם למסגרת החוקית הקיימת. חשוב להבין כי לעירייה אין מנדט לעצור את התהליך מרגע שהחל, ואנו נדרשים למלא את דרישות החוק והשלימו בהתאם לדרישת משרד הדתות.
"ההשפעה של ההנהגה הנוכחית, הינה בבחירת נציגי הציבור מטעם הרשות, כחמישה במספר. מתוך הבנה לרגישות הציבורית הרבה פעלתי יחד עם חברת המועצה רויטל גונן לגיבוש מתווה הסכמות רחב בבחירת נציגי הרשות לוועדה הבוחרת. המתווה נועד להבטיח ייצוג של כלל חלקי האוכלוסייה בעיר ולאפשר גם לאופוזיציה לקחת חלק בהצעת מועמדים תוך התחייבות לפעול להסכמה רחבה במליאה.
"לגבי דמות רב העיר העתידי בעיניי חריש זקוקה לרב שיודע לפנות לכלל הציבור בעיר מגוונת עם חילונים דתיים וחרדים, אדם בעל גישה מחברת קשובה וממלכתית עם היכרות עמוקה של החיים האזרחיים והקהילתיים בעיר.
"אני רואה חשיבות עליונה לכך שההליך יתנהל בשקיפות באחריות ובהסכמה רחבה ככל האפשר ומזמין את כלל הסיעות להצטרף למתווה שנבנה כדי לאפשר קבלת החלטה שתזכה לאמון הציבור".
לקריאה נוספת: נפרדים משנת 2025: מהשנים המורכבות ביותר עבור חריש
