מדוע חריש לא מממשת את הפוטנציאל הנדל"ני שלה?

חריש, שדרת דרך ארץ. צילום: מור לאטי

בשלוש השנים האחרונות חריש חווה ירידת מחירים משמעותית, שמעוררת תסכול בקרב בעלי הדירות בעיר ותהיות על עתידה הנדל"ני. מהן הסיבות וכיצד עשויה הנהגת העיר לשנות את המגמה ולתרום לעליית המחירים?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

על פי ניתוח עסקאות שדווחו לרשות המיסים בשלושת החודשים האחרונים, המחיר הממוצע לדירת 4 חדרים רגילה בחריש עומד על כ-1.44 מיליון שקלים, זאת לעומת שיא של מחיר ממוצע לדירת 4 חדרים שנרשם בסוף שנת 2022 ועמד על כ-1.59 מיליון שקלים – ירידה של כ-150 אלף שקלים.

מחירי הנדל"ן בעיר אינם מנותקים מהמתרחש בכל הארץ – מלחמה, ריבית, ביקוש והיצע משפיעים על מחירי הדירות בכלל הערים, אבל בחינה של המתרחש בערים השכנות, מגלה ירידות מתונות יותר ושמירת ערך גבוהה יותר. כך לדוגמה, באור עקיבא דירות 4 חדרים חדשות נמכרות סביב 2 מיליון שקלים ובחדרה המחיר מטפס ל-2.1 מיליון שקלים. המשמעות: הפער בין דירה חדשה יחסית בחריש לבין דירה בערים שכנות מגיע לעשרות אחוזים.

כל זה קורה על רקע שוק נדל"ן ארצי עייף: דו"חות משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון מתארים בשנה וחצי האחרונות שפל בעסקאות, על רקע עליית ריבית, אי-ודאות ביטחונית ואי-יציבות כלכלית. אבל בעוד ברוב הערים נרשמה בלימה או ירידה מתונה יחסית, בחריש הירידה חדה יותר – וזה מה שמעסיק היום כמעט כל משקיע או בעל דירה בעיר.

בקי ולדן שכונת אבני חן נדל"ן בחריש
ורמן, בעלת דירה בשכונת אבני חן, שמחירה ירד משמעותית. משמאל: אבני חן. צילום: אורן קלר

בקי ורמן (65), חשה את השינוי באופן אישי. "לפני ארבע שנים רכשתי דירת 4 חדרים באבני חן ב-1.085 מיליון שקלים", היא מספרת. "הדירה הגיעה למחיר מאוד גבוה של 1.6 מיליון שקלים, אבל מאז הייתה ירידה מאוד גדולה ל-1.4 מיליון שקלים, ונדמה לי שהמחירים ירדו עוד יותר". כעשור מאז הוקמה חריש כעיר עם דירות במחיר נגיש לקהל הרחב, ההבטחה הנדל"נית עדיין לא מממשת את הפוטנציאל שלה. מדוע?

בעיה מבנית: תחבורה, תעסוקה והכנסות

אליעזר דיין (31), תושב חריש ולשעבר עוזר מנכ"ל עיריית חריש, מציג מודל להבנת האתגרים שמלווים את חריש מאז הקמתה: "מחירי הנדל"ן בחריש תלויים בבעיה מבנית של העיר, במשולש שכל צלע שלו מזינה את השנייה, אני מתכוון לתחבורה איכותית, תעסוקה והכנסות של הרשות המקומית".

אליעזר דיין
דיין: "מחירי הנדל"ן בחריש תלויים בבעיה מבנית של העיר, במשולש שכל צלע שלו מזינה את השנייה"

לדבריו, "כל זמן שהגישה לתוך חריש לא תהיה מהירה ונוחה, אין לנו באמת יתרונות יחסיים על המרחב במשיכת יזמים וחברות לעיר. כביש 611 שייפתח בעתיד, ייתן מענה חלקי לתושבים שעובדים מחוץ לעיר, אבל לא יספק פתרון אמיתי למשיכת מוקדי תעסוקה לעיר".

שלמה פרץ, חבר מועצה ויו"ר החדש של ועדת תכנון ובנייה בחריש, מסכים עם האבחנה: "מה שתוקע את העיר זה בעיקר תחבורה. גם אם אתה רוצה לנסוע ברכבת, אתה צריך קודם כל לנסוע חצי שעה לתחנה". העיכובים בתוכניות הרכבת של חריש, שעל פי הערכות אופטימיות לא תיסע על המסילה לפני 2035, מחמירים את המצב.

והמציאות היומיומית? שמחה סוויסה (29), שעברה לחריש לפני שנה וחצי עם בעלה ושני ילדיה, חווה את פקקי הבוקר כמו 75% בקירוב מתושבי חריש שעובדים מחוץ לעיר: "הנסיעה שלי לעבודה בחדרה בשעות הבוקר לוקחת כשעה. ביום רגיל, בלי פקקים, זה 25 דקות".

תעסוקה: הכשל הגדול

הנסיעות המתישות הן תוצר לוואי של אחד המאפיינים הבולטים של חריש: מחסור אקוטי במקומות תעסוקה. בכתבה שפורסמה בחודש שעבר הודתה האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון, ורד סולומון ממן, שנעשו טעויות בתכנון חריש והקמתה ללא כבישים מחברים ואזורי תעסוקה.

ורד סולומון ממן משרד הבינוי והשיכון כלכליסט
ורד סולומון ממן: "נעשו טעויות בתכנון חריש"

יוחאי פרג'י, ראש העיר בפועל, פרסם בתגובה שהוא מצפה ממשרדי הממשלה לתקן את הטעויות בשטח והדגיש כי "תושבי חריש אינם אמורים לשלם שכר לימוד על טעויות הממשלה".

פרג'י הציג רשימת דרישות ובראשן,-חיבור ישיר של חריש לכביש 6, פיתוח הכביש העוקף של חריש, קידום מואץ של הרכבת לחריש וקידום מואץ של אזורי המסחר והתעסוקה בעיר.

תקופת המעבר: "מחיר למשתכן" מציף את השוק

למרות דבריו של פרג'י, נראה כי תושבי חריש משלמים בכל זאת מכיסם ומזמנם, על טעויות העבר שמתגלמות במחירי הדירות בעיר.

שלמה פרץ
פרץ: "בתום איסור המכירה של חמש שנים, הדירות יצאו לשוק ויש היצע גדול" צילום שכונת מעו"ף: אורן קלר

תכנון ממשלתי נוסף של פרויקט מחיר למשתכן, תורם גם הוא להערכתו של יו"ר ועדת תו"ב חריש, לירידה במחירי הדיור בעיר: "רבים מזכאי משרד השיכון קנו דירות בשכונות מעו"ף ובצוותא להשקעה והשכירו אותן. כעת, בתום איסור המכירה של חמש שנים, הדירות יצאו לשוק ויש היצע גדול". בנוסף, לתפישתו של פרץ, אחד מהנושאים שתרם גם הוא לירידת הערך בעיר הוא נושא התדמית והמיתוג של העיר חריש.

קמפיין פרסום קמפיין פרסומי חריש
2023: חריש בשלטי חוצות מעל נתיבי איילון. צילום: יוני רייף

פרץ מותח ביקורת חריפה: "המיתוג של העיר היה לקוי, מהשורש שלו. הרבה אנשים חושבים שאנחנו נמצאים בשטחים, מעבר לקו הירוק". לדבריו, אחת מהמשימות הראשונות שלו היא להיכנס בעובי הקורה, ללמוד את הנושא כדי לצאת בקמפיין מחודש ואטרקטיבי שישפר את תדמית העיר.

ואכן, מיתוג העיר הוא נושא שעלה לדיון ציבורי בעיר לאורך השנים האחרונות, ונראה כי רוב תושבי העיר לא היו שבעי רצון מהקמפיינים השונים ומהתדמית שנוצרה לעיר. לכך התווספו גם לאחרונה, כותרות שליליות על חריש, בעקבות האשמות על מעשים מגונים, עבירות מין כנגד ראש העיר לשעבר.

איכות החיים: בין הפוטנציאל למציאות

על אף האתגרים, חריש מציעה יתרונות משמעותיים שלא קיימים בערים אחרות. דירות חדשות "מהניילונים", עם ממ"ד, מחסן וחניה צמודה, תג מחיר נגיש, מיקום מרכזי יחסית, מערכת חינוך מפותחת וגני משחקים רבים – כל אלה הופכים את חריש לאטרקטיבית למשפחות צעירות.

אולם, כפי שמספרת ורמן, ההנהגה העירונית משחקת תפקיד מכריע: "אני הגעתי לחריש, בלי להכיר אותה, בכניסה לעיר התאהבתי בה. כיום, התחושה השתנתה, הכל נהיה כל כך מלוכלך ולא נעים להסתובב ברחובות לבד. בני הנוער משתוללים, אין ביטחון וחשבונות הארנונה מאוד גבוהים בלי שאנחנו מקבלים תמורה. ועל כל זה, השחיתויות של ראש העיר והמעצר שלו השאירו אותנו בלי ראש עיר, ועכשיו יש ראש עיר מחליף שאף אחד לא בחר".

לוד: כיצד הנהגה נחושה משנה שוק?

האם להנהגה יש תפקיד או מרחב לשינוי ושיפור הערך הנדל"ני מעבר למיתוג העיר? דוגמאות מהארץ מוכיחות שהנהגה עירונית נחושה יכולה לשנות את מציאות הנדל"ן. לוד, למשל, חוותה עלייה מחירים תלולה החל משנת 2022 בה דירת 4 חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקלים ועד למחיר של 2.06 מיליון שקלים במרץ 2025. כך על פי נתוני מדלן.

חלק מההצלחה ניתן לייחס לתוכניות התחדשות עירונית, אותן מקדמת העירייה, מתוכן שמונה כבר אושרו ונמצאות בשלבי תכנון וביצוע. בנוסף, הוקמה מינהלת עירונית ייעודית להתחדשות, שמלווה תושבים בתהליך, ופיתחה שכונות חדשות שנבנות על ידי חברות הבנייה הגדולות בישראל.

גם פתח תקווה ונהריה הצליחו להוכיח שהשקעה בתשתיות, התחדשות עירונית ומיתוג נכון יכולים להניע את שוק הנדל"ן.

הכנסות ושירותים מוניציפליים

דיין מציע מסלול ברור לשיפור: "הרמה הראשונה היא הכנסה כלכלית לרשות כדי להבטיח יכולת לתת שירותים מוניציפליים ראויים. חריש נשענת על כספים של הממשלה עדיין, גם בשנה הבאה היא תהנה מהחלטת הממשלה, אבל אם היא לא תצליח להביא הכנסות בשנה העוקבת, ב-2027, אז נראה שירותים מוניציפליים שהולכים ויורדים".

חריש צפון
אזור ההתרחבות המתוכנן לעיר, מצפון.

פרץ תומך בגישה דומה ומוסיף: "אם הייתי יכול בתור יו"ר ועדה תכנון ובנייה לעצור את כל הבנייה בחריש, הייתי עוצר ואומר לממשלה 'דירה אחת לא תקבלו מאיתנו עד שאתם לא מביאים לנו הטבות לעיר'. צריך שהמדינה תיתן לחריש הטבות לפחות ל-5-10 שנים עד שהעיר הזאת תתחזק".

דיין מסכים ומזהיר מפני המשך פיתוח חריש צפון, כשהעיר עצמה איננה מבוססת מספיק. גם פרץ וגם דיין אינם מאמינים שבתנאים הנוכחיים בהם צפון הארץ ועוטף עזה מצויים במיקוד הממשלה, תקודם החלטה ממשלתית נוספת לחריש, ולכן, פרץ מאמין שהאלטרנטיבה היא לנסות להפוך את חריש לעיר עדיפות לאומית: "צריך לקדם החלטה כזו שתביא הטבות מס לתושבים ויזמים ובמקביל להקדים ולהביא כמה שיותר מהר את הרכבת, ואת בית החולים, להפוך את חריש לעיר מרכזית במרחב, עיר ואם בישראל".

סמנים חיוביים: פיתוח אזה"ת

דיין מאמין שעתידה של חריש תלוי בפיתוח אזורי התעסוקה. "אם אזה"ת בחריש דרום יתקדם בצורה משמעותית בשנתיים הקרובות ונראה כבר התחלות של בנייה ונראה פרסומים ונראה חברות שרוצות להגיע לעיר – זה יהיה סימן חיובי. התפקיד של העירייה הוא לוודא שהיזמים שזכו ב-12 מגרשים אכן בונים ולהסיר להם חסמים כדי לקצר את זמן הפיתוח והבנייה.

מפת מתחמי מכרז חריש דרום אוגוסט 2025
12 מגרשים שווקו בחריש דרום. ההתפתחות הנדל"נית בעיר תושפע מהתפתחות אזורי התעסוקה בעיר

"במקביל, העירייה חייבת לפתח מתחמים נוספים בשכונת מעו"ף ולא להזניח אותם. ובנוסף, פיתוח איזור תעסוקה במחצבת ורד ושיוך שלה לחריש. אלו דברים שיכולים להבטיח את ההכנסות של הרשות".

"השנתיים הקרובות ילמדו אותנו לאן חריש הולכת", הוא מסכם. "אם נראה התקדמות משמעותית בשלושת המתחמים האלה – חריש דרום, מעוף ומחצבת ורד – אז הם יביאו את חריש למקום אחר".

חמש שנים של תקווה

סוויסה מאמינה גם היא בפוטנציאל של העיר ומוכנה לתת לה עוד 4-5 שנים כדי לקבל החלטה אם היא ממשיכה בעיר או מחפשת את מזלה במקום אחר. "אני חושבת שיש פוטנציאל ענק לחריש, במיוחד על השטח והאזור שהיא יושבת בו. אני מגיעה מפרדס חנה, כשעברתי לגור בה לפני עשור היא נראתה כמעט כמו חריש היום, והיא התפתחה המון".

מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה
מחצבת ורד כסמן חיובי להתפתחות העיר: אם חריש תקבל את הכנסות המחצבה ותפתח בה אזור תעשייה

דיין, בעל דירת גן 6 חדרים ייחודית, מסכים שחריש זקוקה לזמן הבשלה נוסף: "חריש תלך קדימה, ככל שיתקדם הזמן, היא תמשיך להתפתח. השאלות הגדולות הן האם המקומות שציינתי, שיש עליהם סימן שאלה גדול יצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם".

פרץ מבקש לסכם בנימה אופטימית: "אנחנו קואליציה חדשה ובאנו לעבוד בכל הכוח. אני כרגע לומד את כל הנושאים, מתכנן פגישות עם משרדי הממשלה כדי לצאת בקמפיין מיתוג, להסיר חסמים לרכבת ולאזור התעשייה ולמשוך אוכלוסייה טובה לעיר".

השנים הקרובות אכן יהיו קריטיות – והתושבים צופים ומקווים, במיוחד אלה ש"תקועים" בעיר עם דירות שערכן יורד. ורמן מסכמת את המצב בכנות: "עם הכסף שאני יכולה לקבל פה ממכירת הדירה, אני לא יכולה לקנות בשום מקום אחר. אני מאוד מקווה שראש עיר חדש ירים את העיר למקום הראוי. רק חשוב שידע שהוא צריך לעבוד מאוד קשה, ושהוא צריך ראש בריא כשהוא נכנס למיטה חולה".

לקריאה נוספת: נדל"ן בחריש – סקירת מגמות


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

דירוג הערים המקדמות בטיחות בדרכים: חריש בתחתית הטבלה

חריש דורגה במקום ה-39 מבין 42 ערים

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים העניקה לחריש ציון נמוך מאוד בדירוג הערים המקדמות בטיחות בדרכים לשנת 2025. חריש דורגה במקום ה-39 מתוך 42 ערים, בשל ליקויים בתשתיות, מחסור באכיפה והיעדר תוכניות חינוך והסברה. בעירייה מבטיחים: "נלמד את הממצאים ונשפר את הנדרש"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) פרסמה בשבוע שעבר (ה') את תוצאות הדירוג לשנת 2025 של תוכנית "עיר מקדמת בטיחות בדרכים", וחריש מצאה עצמה במקום שביעי מתוך שמונה ערים בקטגוריה שלה (ערים עם 29,000-39,999 תושבים).

חריש קיבלה ציון של 53.85 בלבד (מתוך 100), כמעט מחצית מהציון של דימונה, המובילה בקטגוריה, עם 96.05 נקודות.

הדירוג בחן 42 ערים בישראל על פי חמישה תחומי ליבה: ניהול בטיחות, תשתיות, הסברה, חינוך ואכיפה. מטרת המהלך היא לחזק את אחריות השלטון המקומי לבטיחות בדרכים ולהוקיר רשויות הפועלות באופן שיטתי למניעת תאונות.

פער משמעותי בין חריש לערים המובילות

בבית אליו שויכה חריש (בית 3), נבדקו שמונה ערים: בראש הטבלה הובילו דימונה (96.05), אור יהודה (90.05) וכפר יונה (88.44). חריש, עם ציון 53.85, מצאה עצמה במקום השביעי, רק מעל אופקים שקיבלה 39.97 נקודות. מתחתיה נמצאות גם שתי ערים שלא שיתפו פעולה עם תהליך ההערכה – יהוד-מונוסון וצפת. בדירוג הארצי הגיעה חריש למקום 39 מתוך 42 ערים שנסקרו.

רלב"ד, תאונות דרכים, דירוג
דירוג הרלב"ד לעיר מקדמת בטיחות. חריש, בתחתית הטבלה

הפער בין חריש לבין דימונה, העיר המובילה בקטגוריה, עומד על למעלה מ-42 נקודות, פער ניכר המעיד על פערים משמעותיים בפעילות העירונית לקידום בטיחות בדרכים.

נדרשת פעילות עירונית שיטתית

חריש, שהוקמה לפני עשור בקירוב, והיא אחת הערים הצעירות בישראל, תוכננה מלכתחילה כעיר ממותנת תנועה, הראשונה מסוגה בישראל. התכנון המקורי כלל כבישים צרים, מדרכות רחבות, מעברי חציה מוגבהים ושבילים ייעודיים לרוכבי אופניים.

תושבי העיר מתלוננים לא אחת על הרחובות הצרים שאינם מאפשרים נסיעה בשני נתיבים מנוגדים בנוחות, אולם למהירות האיטית יש יתרון מרכזי אחד, מספר תאונות נמוך יחסית לגודל האוכלוסייה, בהשוואה לערים אחרות, והפחתה בדרגת החומרה של התאונות.

מספר תאונות נמוך יחסית לערים אחרות, אולם דירוג נמוך בשל ניהול לקוי. בצילום: ת"ד בחריש, איחוד הצלה

בשנת 2023 אירעו בחריש, על פי נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה 10 תאונות עם נפגעים, 3 מתוכן עם נפגעים קשה. מספר תאונות דרכים נמוך ביחס לערים עם אוכלוסיה בסדר גודל דומה.

אולם הרלב"ד מדגישה שהדירוג הנוכחי אינו מתייחס למספר התאונות, אלא ליכולת העיר למנוע אותן בראייה רחבה. במילים אחרות, נדרש ניהול עירוני לנושא חשוב זה.

שיעור במסגרת תוכנית לזהירות בדרכים בבית הספר נעימת הלב. צילום: רלב"ד

בדיקה של הרלב"ד מצביעה על כך שערים שהצליחו לטפס לראש הטבלה – כמו דימונה, אור יהודה וטירת הכרמל – פעלו בצורה שיטתית: תוכניות רב־שנתיות, שיפור תשתיות, השקעה בחינוך לנהיגה בטוחה והגדלת שיתופי פעולה בין הרשות למשטרה.
במילים פשוטות: עיר בטוחה לא נבנית רק מכבישים "נכונים" – אלא מהתמדה ניהולית.

הרלב"ד: "אחריות השלטון המקומי היא המפתח"

מנכ"ל הרלב"ד גלעד כהן הדגיש זאת ואמר: "בטיחות בדרכים מתחילה בתכנון עירוני נכון, באכיפה קהילתית ובתרבות נהיגה אחראית. אנו מצפים מכל עיר בישראל להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות".

מנהל חטיבת המבצעים ברלב"ד, יעקב זכריה, הוסיף כי "הערים שהצטיינו השנה הוכיחו כי השקעה עקבית בתשתיות, בחינוך ובהסברה מצילה חיים הלכה למעשה".

הרלב"ד מדגישה כי כ-40% מהתאונות הקטלניות וכ-60% מהתאונות החמורות בעשור האחרון התרחשו במרחב העירוני, נתונים המדגישים את הצורך הדחוף בפעולה עירונית ממוקדת.

האופוזיציה התריעה

בדצמבר 2024, הגישו ששת חברי האופוזיציה דאז, ביניהם יוחאי פרג'י, הצעה לסדר יום בישיבת המועצה, שעניינה הכנת תוכנית חירום מקיפה להתמודדות עם תאונות הדרכים בעיר.

מכתב האופוזיציה זהירות בדרכים תאונות בחריש
מכתב האופוזיציה: "נדרשת תוכנית חירום כוללת להתמודדות עם המצב"

חברי האופוזיציה טענו כי נדרשת תוכנית חירום כוללת להתמודדות עם המצב. על פי ההצעה, התוכנית תכלול מיפוי והגדרת מוקדי סיכון ברחבי העיר תוך הצגת לוח זמנים לטיפול בהם; שדרוג התשתיות העירוניות כולל סימון מעברי חציה; הסדרת שבילי אופניים ושיפור תאורה ותחבורה בטוחה; קידום תוכנית חינוך והסברה לבטיחות בדרכים בשיתוף מוסדות החינוך, ההורים והקהילה; חיזוק האכיפה העירונית והמשטרתית על עבירות תנועה בדגש על רכיבה לא בטוחה של אופניים וקורקינטים חשמליים, והקמת צוות היגוי ייעודי לניהול, מעקב ובקרה אחר יישום התוכנית ודיווח שוטף למועצה. ההצעה נדחתה על ידי הקואליציה דאז, בראשותו של יצחק קשת.

ומה קורה היום?

על פי נתוני הרלב"ד, חריש נכשלה בחמישה מתוך ששת תחומי הבדיקה: תשתיות, הסברה, חינוך, אכיפה וניהול בטיחות. בתחום היחיד שבו לא קיבלה ציון נכשל, הפער עדיין משמעותי ביחס לערים שהצליחו לייצר שיטה ברורה להתמודדות עם תאונות עירוניות.

התמרורים הם בגדר המלצה בלבד: תושבים מתלוננים על נהיגה מסוכנת בסביבת מוסדות הלימוד בעיר

נראה כי תחום האכיפה עולה בכל פעם מחדש לדיון ציבורי, בעיקר בעקבות השתוללות לא מרוסנת בכבישים. השדרה המרכזית, דרך ארץ, הפכה לסמל של תרבות נהיגה פרועה וחוסר אכיפה. נהגים רבים נוסעים בה במהירות גבוהה ומבצעים עקיפות מסוכנות.

לצד זאת, תושבים מדווחים שוב ושוב על מקרים של נסיעה נגד כיוון התנועה, על כלי רכב החוצים מעברי חציה בלא עצירה, ועל רוכבי אופניים וקורקינטים שמנווטים בין כביש למדרכה במהירות. תלונות רבות ברשתות החברתיות עוסקות בהתנהגות הפרועה של נהגים בסביבת בתי ספר בשעות הבוקר או בסיום הלימודים, שמסכנת את התלמידים.

אור ירוק אלימות בכביש זהירות בדרכים אכיפה
צילום מתוך סרטוןעמותת  אור ירוק, המתעד אלימות בכביש בחריש. הנהג שלף אלה ואיים על הנהג מאחוריו

אירוע האלימות שאירע בשבוע שעבר בשדרת דרך ארץ ותועד על ידי עמותת אור ירוק, הראה נהג שעוקף מימין, יוצא מרכבו, שולף אלה וניגש לעבר הרכב מאחוריו. סרטון זה ממחיש עד כמה אובדן השליטה במרחב הציבורי מסוכן.

אכיפה? למשטרה אין תקנים

משה בן זיקרי, מחזיק תיק הביטחון בעיר בקואליציה הנוכחית וגם הקודמת התייחס למקרה האלימות שתועד: "האירוע המצולם הוא חמור ובלתי נסבל. אלימות בכביש פוגעת בביטחון האישי ובסדר הציבורי ואינה מתקבלת על הדעת. שוחחתי אישית עם מפקד הנקודה בחריש, כוחות המשטרה ומוקד רואה של המצלמות מטפלים במקרה במלוא המרץ והם על זה בכל הכוח״.

עם זאת, בן זיקרי מודה שאין אכיפה בעיר: "המצב כרגע מורכב, המשטרה לא מקצה תקנים לאכיפת תקנות התעבורה בעיר. אין להם כוח אדם, למרות שביקשתי שוב ושוב ממפקדת התחנה. זה יוצר ואקום שהתושבים חשים היטב".

משה בן זיקרי משטרה
משה בן זיקרי: למשטרה אין כוח אדם לאכיפה בחריש

בן זיקרי מבטיח שינוי דרסטי בקרוב. "בתחילת 2026 השיטור העירוני ייכנס לפעולה מלאה. יש לנו כבר ארבעה תקנים מאוישים מתוך שבעה לשוטרים, ונבחרו שבעה פקחים, שיקבלו סמכויות אכיפה. יהיו פה ארבע ניידות וסיורים יומיומיים. זה שינוי גדול".

בן זיקרי מקווה שהפיקוח העירוני החדש יצליח להתמודד עם תופעות כמו חארקות בלילות של אופנועים וטרקטרונים, שמעירים בשעות הלילה את התושבים וגם תופעות של התנהגות מסכנת חיים בכבישים. עוד הוא מציין כי הוא עושה מאמצים לטפל במקרים שמגיעים לידיעתו, ומבקש את עזרת הציבור בהגשת תלונה במשטרה על התנהגות עבריינית בכביש. לדבריו, המשטרה והעירייה עושות מאמצים ללכוד את הנהג מסרטון העמותה: "כוחות המשטרה ומוקד רואה של המצלמות מטפלים במקרה במלוא המרץ והם על זה בכל הכוח".

משמרות זה"ב? העירייה מתעדפת

במקביל לאכיפה, הסוגיה של בטיחות ילדים בדרך לבית הספר בולטת במיוחד. תשע שנים לאחר שנפתח בית ספר ראשון בעיר, וחריש, אף שהיא עיר צעירה עם אוכלוסייה גדולה של ילדים ובני נוער, עדיין לא מפעילה משמרות זה"ב (זהירות בדרכים) בבתי הספר. הסיבה נעוצה בתסבוכת בירוקרטית מייגעת של הבדלי תקן בין משרדי הממשלה, ובעובדה שמעברי החציה בעיר החדשה אינם תואמים את המראה המוכר בערים ותיקות. מהנדסת העיר הקודמת, שרון פישמן, ציינה באחת מישיבות המועצה כי מדובר בתקנות שונות של משרד החינוך ומשרד התחבורה בנוגע לנראות מעברי החציה (שחור לבן – מול מעברי החצייה בסימון החדש של חריש).

משמרות זה"ב דרור דוידוב
משמרות זה"ב בערים אחרות. בחריש ממתינים לאישור סופי להפעלתן. צילום: דרור דוידוב

גם בנושא זה יהיה שיפור בעתיד הקרוב. "ראש העיר בפועל, יוחאי פרג'י, הנחה לתעדף את פתיחת פעילות משמרות הזה"ב בבתי הספר היסודיים בחריש", מסרה בתגובה לנושא עיריית חריש. "בהתאם לכך קיימה העירייה בשבועות האחרונים את ההכנות הנדרשות בהתאמת מעברי החצייה לפעילות של משמרות הזה"ב: הותקנו תמרורי מעבר חצייה ותמרורי ילדים חוצים, וסומנו אבני שפה בצבעי אדום-לבן במקומות הנדרשים. כמו כן, בוצעו ההשלמות הנדרשות על ידי משרד החינוך, והעירייה גם רכשה את הציוד הנדרש למשמרות הזה"ב עבור בתי הספר. כעת, עם השלמת ההכנות הנ"ל, פועלת העירייה מול משטרת ישראל לקבלת האישור הסופי, שלאחריו יתקיימו הדרכות בבתי הספר ומשמרות הזה"ב יוכלו להתחיל לפעול".

העירייה גם התייחסה לממצאי הרלב"ד ודירוגה הנמוך של העיר: "העירייה תלמד את הממצאים על מנת לשפר את מה שנדרש".

לקריאה נוספת: "נס שהילד לא נפגע": כ-50% מהתאונות בחריש התרחשו בדרך ארץ


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש