השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".

עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".

בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים

עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023

השבוע תיפתח שיפודיה חדשה, 'המנגליסטיות', שתציע לתושבי חריש הקרניבורים תפריט בשרי. עוד עתידות להיפתח בקרוב: מכבסה, חנות תשמישי קדושה וחנות וילונות. שדרת דרך ארץ מתאכלסת בעסקים חדשים וחיוניים לקהילה

אולי זה ריח האביב שבאוויר או שמא התקנה החדשה שמשנה את מתן טפסי 4 לבעלי נכסים מסחריים ומטרתה לעודד השכרה של חנויות במחירים נוחים יותר, אבל נדמה שזרזיף העסקים החדשים שנפתחו בחורף מתחזק. בזמן הקרוב עתידים להיפתח מספר עסקים. סקרנו עבורכם חלק מן העסקים שמצטרפים לקהילה.

'המנגליסטיות'

זהו. אפשר להירגע. התאווה לבשר באה על סיפוקה. החל מהשבוע תחל לפעול בהשקה לא רשמית השיפודיה הפועלת תחת השם 'המנגליסטיות' בבעלותן של  שלי אבוטבול ומורן קלאורה. השתיים, מוכרות לנו מחנות הפרחים שפתחו בשדרת דרך ארץ לפני כחצי שנה. בשיפודיה בר גדול בו ניתן לשבת ולהזמין בפיתה או בצלחת או מיטב מנות הבשר האהובות: פרגיות, מעורב ירושלמי, קציצות מרוקאיות, סטייק אנטריקוט, נקניקיות מרגז, שיפודי לבבות ועוד. המנה מגיעה עם תוספת סלטים ובהמשך מתכננות השתיים לדאוג גם למשלוחים לבתי תושבי חריש הרעבים. "מורן ואני נדאג לבשרים", מעדכנת שלי, שפתיחת השיפודיה מהווה עבורה הגשמה של חלום.

עברתן מפרחים לבשרים?

"את חנות הפרחים מנהלת אמא שלי. אנחנו נהיה כאן ונדאג לעסק החדש".

מה לגבי כשרות?

"כל מוצרי הבשר הם בכשרות מהדרין. יש לנו את עמרני המשגיח והעסק בכללותו קיבל כשרות של הרבנות הראשית. אני עוד לומדת את כל נושא הכשרויות", מעדכנת שלי ומזמינה את תושבי חריש להגיע בשעות הפתיחה.

כתובת: דרך ארץ 45, חריש

שעות פתיחה:  12:00-24:00 או עד אחרון הסועדים

כשרות: מוצרי בשר בכשרות מהדרין. כשרות רבנות ראשית

WHITE & CLEAN

אסף לוי, הבעלים והמנכ"ל של מכבסת  WHITE & CLEAN הממוקמת בתל אביב לא מאמין שאת הכביסה המלוכלכת צריך לכבס בבית… בעוד כשבועיים עתידה להיפתח המכבסה הראשונה של חריש, האחות הקטנה של סניף הדגל התל אביבי. המכבסה שתעניק שירותי ניקוי יבש, כביסות וגיהוץ תנוהל על ידי איש צוות מנוסה, לא מקומי.

"החלטתי לפתוח מכבסה בחריש כי אני איש עסקים שמאמין שחריש מעניקה הזדמנות עסקית יוצאת מן הכלל", הוא מסביר. "חריש היא עדיין לא עיר. יקח לה לפחות שנתיים-שלוש, אבל אני מביט לטווח הארוך ומאמין שההחלטה שלי תצדיק את עצמה עם הזמן".

מועד פתיחה משוער: סוף פברואר / כתובת: דרך ארץ 51, חריש

וילונות הם צו השעה

אלון עמר נחת בחריש עם משפחתו היישר מניו יורק. "למרות השהיה הממושכת בחו"ל, הילדים התאקלמו והם אוהבים מאוד את חריש", הוא מדווח. אחרי שנה של מגורים בעיר, החליט אלון לפתוח עסק בתחום המקצועיות שלו. "חריש היא מקום טוב לפתוח בו עסקים. זה מקום חדש, מתפתח וגדל", הוא פוסק. אלון שעסק במשך 27 שנים בווילונות בארה"ב החליט להביא לכאן את כל הידע, המקצועיות, הטרנדים והאהבה לתחום. בחנות הוא יציע, וילונות, פתרונות הצללה, טפטים שחזרו כעת לאופנה ומגוון פתרונות נוספים שיעזרו לתושבי חריש לעצב את ביתם בהתאם לצו האופנה העדכנית של בירת העולם.

מועד פתיחה משוער: סוף פברואר / כתובת: דרך ארץ 47, חריש

תרי"ג – תשמישי קדושה ויודאיקה

איתן יצחקי מתעתד לעבור להתגורר בחריש בקיץ. עד אז הוא מתכנן להגיע כל בוקר מפרדסיה לחריש כדי לפתוח את חנות תשמישי הקדושה ויודאיקה הראשונה בעיר. "החנות תיפתח בשבועיים הקרובים", הוא מדווח. יצחקי, מחנך ומורה במקצועו החליט לשנות כיוון ולעשות אתנחתא מספסל הלימודים של תלמידיו. "ראיתי בחריש הזדמנות עסקית וחיפשתי עסק שאוכל להתפרנס ממנו וגם יהיה עסק חיובי מבחינת המשמעות העמוקה יותר שלו", הוא מסביר. "החנות תציע תפילין, כיפות, מזוזות, מוצרי יודאיקה וגם מוצרי אמנות".

בחריש פועלת חנות חב"ד וחנות יודאיקה נוספת עתידה להיפתח גם כן, אתה ערוך לתחרות? "שמענו על פתיחתה של החנות הנוספת שעתידה להיפתח ממש מולנו, כשכבר היינו בשלבי שיפוץ מתקדמים ולאחר השקעה כספית. זה מצב קצת מביך אבל אני מקווה ומאמין שתהיה פרנסה לכולם".

מועד פתיחה משוער: סוף פברואר / כתובת: דרך ארץ 54, חריש

תודה לרינה מאירי מתיווך רימקס על עזרתה בהכנת הכתבה!

"עדיף להשמיע קול משותף וממוקד כלייזר, מאשר קולות רבים" – כך מאמינים חברי התארגנות תושבים חדשה, ששמו להם למטרה להיות שופר לבעיות שמעלים תושבי שכונות חריש ולפעול לפתרונן בשיתוף עם הרשות המקומית. "אנחנו קוראים לתושבי חריש להצטרף ולהשמיע את קולם"

מימין (שורה עליונה) דניאל שחר, מקסים גלר, משה אלבוגן, יוסי אזרחי. מימין (שורה תחתונה) אבי דוד, יניב גרלינג, עידן שטרן, צחי לוק

מהם השינויים הצפויים בשכונת מעו"ף? האם תשתיות שכונת הפרחים יהיו מוכנות לקליטת התושבים החדשים בזמן? כיצד תתבצע הקצאת שטחי מבני ציבור בשכונת אבני חן ומה מטריד את מנוחת תושבי שכונת החורש? בשבוע שעבר קמה התארגנות תושבים חדשה שמטרתה לייצג את צרכי התושבים, להציף בעיות ולהשמיע את קול התושבים ואת רצונם בשיפור וקידום העיר אל מול גורמי המועצה המכהנת.

מקסים גלר תושב חריש מזה שנתיים בשכונת החורש, הוא מיוזמי ההתארגנות הפרטית. יחד איתו שמונה תושבים שהתנדבו לייצג את השכונות השונות בחריש ולהשמיע את קולם מול המועצה ומקבלי ההחלטות.

צחי לוק ומשה אלבוגן, נציגי שכונת החורש, יניב גרלינג, נציג  שכונת אבני חן, אלעד בוסקילה ודניאל שחר, נציגי שכונת מעו"ף, אבי דוד ועידן שטרן, נציגי שכונת הפרחים ויוסי אזרחי יחד עם מקסים גלר בנציגות הראשית.

על פי החלטת ראשי ההתארגנות, קיימים נציגים לכל שכונה בחריש וקיים גוף מרכז כללי, כנציגות ראשית. קבוצות וואטסאפ ייעודיות לכל שכונה נפתחו ותושבי חריש נקראו להצטרף בהתאם לשכונה אליה הם שייכים ולהשמיע את קולם. מקס, מיוזמי ההתארגנות מסביר על מהותה:

מהם הנושאים בהם אתם מעוניינים לטפל?

"במסגרת ההתארגנות השכונתית, תושבי השכונה יוכלו להציף בעיות במגוון תחומים הרלוונטיים לאותה שכונה בפרט, ולעיר עצמה בכלל. בעיות בנושאי ניקיון ותברואה; מפגעי בטיחות אשר אינם מטופלים; דעה לגבי ייעוד של שטחים חומים אשר טרם הוגדרו על ידי הרשות המקומית; העלאת יוזמות ורעיונות קהילתיים לטובת הקהילה והשכונה; הצפת בעיות הנדרשות לטיפול והעלאת הצעות לפתרונן".

הצגתם את היוזמה לראשונה כ'וועד שכונות' – אבל לא התקיימו בחירות, אלא אתם מיניתם את עצמכם וזה עורר התנגדות בקרב רבים מתושבי העיר

"אולי הבחירה הראשונית שלנו במילה ועד לא היתה נכונה – אנשים נרתעים מהמילה 'ועד' ושואלים אותנו מי בחר אתכם? מי מינה אתכם? יכולים לקרוא לזה איך שרוצים: ועד, התארגנות תושבים – זה לא משנה. הנקודה היא שזו יוזמה מקומית עצמאית לא פוליטית, שמטרתה לקדם את הנושאים שחשובים לתושבים בשכונות מול המועצה. הרצון הוא לקדם את הדברים ולא להתעסק בתארים וטייטלים. יש לנו זכות ראשונים על התארגנות זו, אבל כל התושבים מוזמנים להצטרף ולהשמיע את קולם. בסופו של יום מה שאנחנו שואפים אליו הוא ליצור נציגות/ועד לכל שכונה בעיר."

האם באמת יש צורך בהתארגנות תושבים כשרק לפני שלושה חודשים התקיימו בחירות דמוקרטיות ונבחרו נציגי ציבור חדשים לתושבי חריש?

"אין לנו שום כוונה, רצון או דרך להחליף או לפגוע באנשים שמכהנים במועצה המקיימת. זו לא חלופה למועצה. זו התארגנות תושבים – זה הכל".

אחת מן הטענות שעלתה היא שראשי ההתארגנות הם יריבים פוליטים של המכהנים במועצה

"זה לא נכון. אני סותר את זה בתוקף. אנחנו בעד לעבוד עם המועצה, לקדם דברים עם המועצה למען תושבי חריש. מה שהיה בעבר, נשאר בעבר. הבחירות הסתיימו ויש כאן החלטות דמוקרטיות שהתקבלו כעובדות בשטח איתן נרצה לעבוד".

מה התארגנות כזו יכולה לעשות? כיצד יכולה לבוא לידי ביטוי, כוחה של ההתארגנות?

"אנו רוצים להנגיש למועצה את מה שהתושבים חושבים ולהעביר את זה לחברי המועצה ולמקבלי ההחלטות. אנחנו רוצים לעזור להם לפעול, כדי שהדברים שנעלה ישקפו את פני השטח".

האם 'פני השטח' לא משתקפים בפייסבוק? ניתן לקרוא בקבוצות הפייסבוק של חריש את כל מה שמעסיק את התושבים..

"פייסבוק זו במה לטרוניה, תלונה ופריקת זעם – זו זירה שלא משקפת שום דבר. אני לא מסתמך על פייסבוק. מי שרוצה להשפיע, לעזור ולקדם דברים בעיר ביוזמות קהילתיות, בבטיחות, בתהליכים שמתרחשים במועצה כמו הקצאת שטחים ציבורים, יבוא ויצטרף לוועדים השכונתיים".

מקס מעיד כי כ-250 מתושבי חריש הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ השכונתיות והוא קורא לאחרים להצטרף להתארגנות התושבים ולהשפיע. בפרסומים שהופיעו בקבוצות הוואטסאפ השכונתיות נכתב: "הועד השכונתי יתכנס אחת לחודש, במקום ותאריך אשר יוגדרו מראש על ידי נציגי אותו הועד. כשבוע ימים לאחר פגישת הועד השכונתי, יועבר פרוטוקול פגישת אותה השכונה (באמצעות נציג בנציגות הראשית) לדיון וריכוז הנתונים וזאת לשם העלאת הנושאים האקוטיים בפאנל אשר יתבצע בנוכחות חברי מועצת העיר", עוד צוין כי: "למען הסר ספק, הועד יפעל באופן התנדבותי מלא, ללא שכר, ללא מטרות רווח או מניע אישי כלשהו, או מטעם נציג מועצה/מפלגה כלשהו במועצה. הועד יפעל בשקיפות מלאה מול תושבי העיר בכל הנוגע לכל מהלך אשר יבוצע".

אחד מחברי ההתארגנות החדשה הוא דניאל שחר, נציג שכונת מעו"ף הנמצאת בהקמה וטרם אוכלסה. דניאל הוא תושב עתידי של חריש המתגורר כיום בנתניה. הוא מסביר את המניעים שגרמו לו להצטרף ליוזמה:

"התחושה שעלתה היא שיש צורך להשמיע לעירייה את קול התושבים בצורה ממוקדת יותר. במקום עשרות פניות פרטניות, להציג קול אחד מרוכז שאוסף הצעות ייעול, בעיות, חששות וטרדות. המטרה היא לדאוג לאיכות החיים של התושבים.

אילו בעיות הציפו המשתתפים בקבוצת שכונת מעו"ף שאתה מייצג?

"בעיות של תדמית של השכונה בגלל תכנית 'מחיר למשתכן', חששות מאי שקיפות לגבי תכניות הבנייה בשכונה והצעות כלליות כמו תכנית לעיקור חתולי רחוב לפני שיתרבו כמו במרכז הארץ".

במה לדעתך התארגנות תושבים כזו יכולה לעזור?

"אני מאמין שנוכל לעזור למועצה. אם המועצה תשמע אותנו כהד חזק וממוקד יותר וכגוף מאוחד מאשר עשרות קולות שחולפים מעל ראשם, אולי הם ישנו במעט סדרי העדיפויות שלהם ויפעלו קצת אחרת. אולי הם ישקלו את הרעיונות וההצעות הלכה למעשה, כי הם יבינו את המשמעות והחשיבות של התארגנות התושבים שמתנהלת מולם. אני מאמין שעדיף להשמיע קול משותף וממוקד כלייזר, מאשר קולות רבים שהם נוטים לא פעם ולא פעמיים להתעלם מהם".

"צריך לזכור", מוסיף דניאל, "שהמטרה שלנו היא לייצג את אנשי חריש בכבוד ובצורה מקצועית תוך מתן דגש על הנושאים שחשובים לדעת הרוב, דאגה לאיכות החיים של תושבי חריש ושגשוג השכונות בעיר וחריש בכללותה".

אין ספק שחריש היא עיר אידאלית לזוגות צעירים עם ילדים, אבל הקהילה המתפתחת בחריש מעניקה מקום של כבוד גם לרווקים, שבוחרים לכרוך את חייהם בעיר החדשה

בתמונה מימין לשמאל: אביב מינץ, בן כחלון ומיכאל נעים. צילום: אורן קלר

מראה ילדים מתרוצצים בגני שעשועים הוא מראה נפוץ בחריש, שהפכה לעיר אידאלית לזוגות צעירים המגדלים ילדים בעיר מתפתחת עם סביבה ירוקה וקהילה חזקה. עם זאת, נראה כי בשנתיים האחרונות כחלק מתהליך התבגרות העיר, היא פותחת את שעריה לאוכלוסיית נוספות וגם טווח הגילאים של תושבי העיר הולך ומתרחב. מסתבר, שלאחרונה גם הרבה רווקים ורווקות הפכו את חריש לביתם. אז מה מציעה חריש לרווקים שבינינו? יצאנו לבדוק ולשמוע

בן כחלון (31) המתגורר בחריש שנה ושלושה חודשים מאמין שחריש מציעה לכמותו, הרבה. "עברתי לחריש מחדרה", הוא משתף. "הבנתי שהיות וחריש היא עיר צעירה, יש לי סיכוי גבוה יותר להתחבר עם בני גילי במקום כזה, מאשר בעיר וותיקה ומבוססת", הוא מסביר.

גם מבחינה מקצועית, החליט בן, צלם במקצועו, לנצל את ההזדמנות ולפתוח בחריש סטודיו לצילום. "אני מאמין שמשפחות צעירות עם ילדים קטנים זקוקים לסטודיו לצילום מקומי", הוא מסביר. "אני צלם אירועים מזה שנים רבות, סגרתי את הסטודיו הפעיל שהיה לי בחדרה ופתחתי אחד חדש ברחוב טורקיז כאן בשכונת אבני החן".

לפני מספר חודשים החליט בן לפתוח את קבוצת הוואטסאפ 'צעירים וצעירות חריש 20-35', המיועדת לבני גילאים אלה ונמצאים בסטטוס אישי מגוון: רווקים, גרושים, פנויים ונשואים. כיום חברים בקבוצה כ-44 משתתפים וכבר יצא להם להכיר בנסיבות חברתיות שחורגות מעבר להתכתבויות בלבד. "ארגנו ערב קריוקי, ערב על האש וערב פיצות טעים", מספר בן.

האם חברי הקבוצה הם דתיים? חילוניים? וותיקים או חדשים בחריש?

"זה כל היופי, כולם נמצאים בקבוצה".

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הרווקים?

"פאב נורמלי, לא כזה שנפתח רק פעם בשבועיים. אני מחכה לפתיחה של פאב עם הופעות חיות בחריש. מבטיח להגיע".

היכן אתה מבלה כעת?

"אני נפגש הרבה עם חברים וידידים בפאבים בסביבת חריש, בעין שמר (מרחק 15 דקות נסיעה מחריש) ובעמק חפר. גם פרדס חנה (15 דקות נסיעה מחריש) מציעה מקומות בילוי טובים לצעירים".

דרוש: מתחם מסעדות ופאבים

אחד הרווקים המוכרים בחריש הוא לא אחר מאשר אביב מינץ (26), הבעלים של פיטנס מינץ, במרכז עמית. אביב, רווק שמתגורר בישוב הסמוך מאור, מחכה לסיום הבנייה של הדירה שרכש בחריש, על מנת לעבור ולהתגורר בעיר. יחד עם זאת, הוא שוהה בחריש במרבית שעות היממה, והפך עם הזמן ועם היוזמות החברתיות בהן נקט, כולל יום אימון גופני לקהילה, לאחד מחברי הקהילה המתגבשת בעיר.

"בחריש יש אוכלוסייה צעירה, אוכלוסיה שהיא מודעת יותר לחשיבות הספורט. זו גם עיר חדשה ויש פה הרבה דברים טובים שאני אוהב".

אביב שמתכנן לפתוח בחריש סטודיו אימונים נוסף, גדול יותר מהקיים, מודה שרוב החברים שהוא מכיר בעיר הם זוגות צעירים נשואים עם או בלי ילדים.

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הרווקים?

"אין ספק שמתחם מסעדות ופאבים בעיר יכול לחולל שינוי גדול עבור צעירים בעיר".

שגריר של חריש

עבור מיכאל נעים (26) המעבר לחריש היה כמעט טבעי. מיכאל, גנן במקצועו, עבר מגבעת אולגה לחריש לפני שנה בעקבות אחותו.

"הגעתי לבקר את אחותי, ראיתי את העיר והתאהבתי בה, אז החלטתי לעבור להתגורר כאן", מסביר מיכאל, שמתגורר ברחוב רימון, בשכונת החורש (נאות חנן).

מה משך אותך לעיר?

"רציתי להצטרף לתחושת הקהילתיות שיש כאן, לצמוח עם הקהילה שמתפתחת פה".

והצליח לך? איך אתה מרגיש כאן אחרי שנה?

"אני מאוד אוהב את הקהילה. יש לי פה הרבה חברים, כך שאני מאמין שהשתלבתי יפה בסביבה במקום שטוב לי ואני רואה את עצמי כאן בשנים הבאות. המקום מאוד מרגיש לי כמו בית".

מיכאל שעובד בשנה האחרונה בחריש כמעצב גינות פרטיות לדירות גן וכמתחזק גינות של בניינים משותפים, גם מתפרנס בעיר. "אני עובד לבד ובפרויקטים מסוימים צריך להעסיק חברה נוספים. אני תמיד מעדיף לשכור חבר'ה מחריש. יש להם עדיפות אצלי".

האם אתה מעורב בחיי העיר?

"אני מתנדב הרבה בתוך החברה. אני מציע את הרכב שלי להובלות קטנות. עוזר לאנשים מועטי יכולת או בסכום סמלי מאוד".

מהי קבוצת ההתייחסות שלך בעיר?

"יש לי בעיר חברים רווקים ונשואים. כולנו אנשים עסוקים שמתקשים למצוא זמן להיפגש, אבל מוצאים מדי פעם זמן למפגש בבתים של אנשים או לבילוי בפרדס חנה".

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הפנויים?

"סטודנטיות חסרות…" מגחך מיכאל. "אני מודע לעובדה שרוב האוכלוסייה של חריש היא של זוגות צעירים עם ילדים, אבל עדיין גם הם ייהנו אם חריש תציע בילויים ליליים אחרי השעה 20:00 בערב. צריך לפתח בעיר עוגני משיכה לבילויים ותרבות שימשכו אוכלוסייה חזקה ואיכותית לעיר, גם מרכז ספורט איכותי יעשה את העבודה ויהווה מוקד משיכה לצעירים".

אתה מבלה בסביבה?

כן, אני יוצא לפאבים באזור פרדס חנה ובקיבוצים מסביב בעמק חפר. יש חיים תוססים והאזור כולו מלא קהילות צעירות עם מאפיינים תוססים וחיים. בפרדס חנה ניתן למצוא גם קהילות עם מאפיינים מאוד ספציפיים שיכולות להתאים לאנשים שמחפשים להתעסק במוסיקה, מדיטציה או כל נושא אחר כמעט. בינתיים, יש הרבה יותר מה לעשות מחוץ לחריש מאשר בעיר, אבל אני בטוח שזה ישתנה לטובה בשנים הקרובות.

האם אתה ממליץ לחבריך לעבור לחריש?

"כן, בהחלט. אני מרגיש כמו שגריר של חריש וממליץ לחברה צעירים להגיע להתנסות ולגור בעיר שנבנית ושאפשר לתרום לבנייה שלה ולעצב אותה".

גני ילדים במרחק הליכה רגלית, שירותים ציבוריים במיקומים מרכזיים ונגישים ושטחי ציבור ירוקים בסמוך לבתי ספר ומעונות – פרוגרמה חדשה לתכנון מבני הציבור בחריש מבטיחה אורבניות מתקדמת וידידותית לתושבים

"עיר צריכה להגביר את מידת האושר ולהפחית קושי", טען צ'רלס מונטגומרי, מחבר הספר 'עיר שמחה', שבחן את חשיבות עיצובה של עיר על מידת אושרם של תושביה.

כיצד אם כן, מעוצבת חריש מבחינה אורבנית? כיצד מתוכננים שטחי הציבור הפתוחים שלה (שצ"פ) ומוסדות הציבור הבנויים שלה והאם הם אכן ישפיעו על אושרם ורווחתם של תושבי חריש? שלמה אפרתי, עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מאמין שכן.

"אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה בחריש הוא יצירת תכנית מקיפה עם ראייה כוללת וברורה לקביעת מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לשימוש תושבי חריש בהתאם למתודולוגיה ברורה", הוא מסביר.

"תכנית זו מספקת לנו כלי עבודה משמעותי בחשיבה תכנונית לעיר וקביעת תכלית לכל שטח ושטח. כך נדע היכן לבנות גני ילדים, מעונות, בתי ספר, מתנ"ס, מועדון נוער או מועדון רווחה, שיספקו את צרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. התכנון הוא לטווח ארוך".

תכנון מיטבי של קרקע

'הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור' שפורסמה בשבוע שעבר כוללת עקרונות אורבניים מנחים לתכנון מבני ציבור בחריש וכוללת מפות מפורטות של תחומים ואזורים שונים בעיר, המלצות להקמת מבנים ציבוריים ובחירה של מגרשים ייעודיים. יבגניה מלכין, מהנדסת בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, שהזמינה את ביצוע התכנית, מפרטת:

"רוב הערים הוותיקות בישראל מתמודדות עם מצוקה של מחסור בשטחים ציבוריים ולכן קיימת חשיבות עצומה לניהול נכון של השטחים החומים (הציבוריים). יש להתנהל בחכמה ובמחשבה קדימה ולא לתכנן את הבנייה רק בהתאם לצרכים הנוכחיים. המטרה שלשמה הזמנו את התכנית היא לבצע ניצול מיטבי של הקרקע בהתייחס לתכנון העתידי ומתן מענה על השאלות החשובות שצריך לשאול: מה קיים בעיר? אילו מבני ציבור חסרים? היכן הם חסרים? מיהי האוכלוסייה בחריש ומהם הצרכים שלה ומה תצטרך האוכלוסיה העתידית בעיר"?

האם התכנית שהוכנה מוצלחת בעינייך?

"נכון להיום, הפרוגרמה משקפת את התכנון המיטבי בהתאם לצרכים הנוכחיים והעתידיים שאנו צופים של התושבים בחריש. התכנית הוצגה בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה שמורכבת מנציגי ממשלה מנוסים מאוד בתחומם ועם ניסיון בבניית עיר. נעשתה עבודת הכנה מדוקדקת מאוד שהתבססה גם על הניסיון של חגית נעלי יוסף שערכה את הדו"ח בערים אחרות וגם על ניסיון אורבני ותכנוני של חברי הוועדה והעומד בראשה, דוד מגן".

האם התכנית לקחה בחשבון גם שינויים נדרשים?

"אם יידרש שינוי הוא יבוצע. לא תמיד ייצמדו לפרוגרמה, נדרשת גמישות מסוימת בתהליך הצמיחה, אחרי הכל עיר היא ישות חיה. לדוגמא, אם במהלך הצמיחה שכונה מקבלת אפיון מסוים, אפשר לשנות ולהוסיף לה מבני ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אבל ככל שיפעלו יותר בהתאם למתווה של הפרוגרמה, חריש תנצל היטב את הקרקעות הציבוריים ותרוויח שנים רבות קדימה".

"צריך לזכור", מוסיפה מלכין, "שחריש הגיעה כמעט למיצוי השטחים שהיא יכולה לקבל. בעתיד היא תקבל אולי שטחים נוספים, אולם כרגע הרחבת הגבולות הנוכחית היא המסגרת לפיה צריך לתכנן את העתיד. המטרה היא שתושבי חריש יקבלו את כל השירותים הנדרשים במסגרת גבולות העיר. זו הסיבה שאנו מתכננים לגובה גם את אזור התעשייה והתעסוקה וגם את מבני הציבור".

עיר מוטת הליכה

כאמור, "הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור" בוצעה על ידי חברת Viaplan. חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית החברה היא מתכננת חברתית המתמחה בדיור, דמוגרפיה, שירותי ציבור וכלכלה מוניציפלית. נעלי יוסף וצוותה למדו במהלך השנה האחרונה את חריש לעומק, שוחחו עם תושבים ועם עובדי מועצה, מיפו את המבנים והשירותים הציבוריים הקיימים ולמדו את השטחים הציבוריים ואת השונות ביניהם. התוצאה? הגדרה מחודשת של כל השטחים הציבוריים בחריש. "זוהי תכנית ייחודית בישראל", מציינת נעלי-יוסף ומרחיבה: "ערכנו תכנון של מבני הציבור בחריש בהתאם למגמות עתידיות של שימושים כדי להבטיח רמת שירותים טובה לתושב".

כיצד רמת שירותים טובה באה לידי ביטוי בתכנית?

"החשיבה היתה על נוחות התושב. כך לדוגמא, הורה שאוסף את ילדו מהגן מחפש גן שעשועים במרחק הליכה או מרכז מסחרי לסידורים. דוגמא אחרת, היא שינוי מקבץ הגנים. בעבר, תוכננו בחריש מקבצים של 8 גנים יחד, מה שגורם לפקקים בבקרים. על פי התכנית החדשה מקבצי הגנים יהיו רק של 2-3 גנים, אבל קרובים יותר וממוקמים במרחקי הליכה קצרים מבנייני מגורים, זאת על מנת לעודד הליכה לגנים ובטיחות בהליכה".

לדברי אפרתי, גולת הכותרת של התכנית היא ללא ספק עידוד ההליכה במרחב העירוני ופיזור שירותי ומבני ציבור במרחק הליכה רגלי. "עיר מוטת הליכה זו גולת הכותרת של התכנית", הוא מסביר. "הרעיון הוא שהתושב ישתמש כמה שפחות ברכב על מנת לקבל ולצרוך שירותים ציבוריים. בהתאם לזה רוב גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים ואילו לבתי ספר מרחק ההליכה לא עולה על 450 מטרים. הרעיון הוא שפריסת מוסדות הציבור בחריש תאפשר לכמות מקסימלית של תושבים להגיע אליהם ברגל".

עוד מציין אפרתי כי כדי להגדיל את נוחות ההליכה של התושבים, תוכננה מפת 'קיצורי דרך' במגרשים עליהם מתוכננים לקום מספר מבנים ציבוריים יחדיו.

עירוניות טובה יותר

עיקרון נוסף עליו מושתתת התכנית הוא יצירת מבנים משולבים של מספר פונקציות ציבוריות. נעלי יוסף מפרטת: "שילוב שירותים שונים באותו מבנה פועל לטובת התושבים וגם שומר על הקרקעות. כך לדוגמא, בתי הספר ישמשו גם כמרכזי חוגים בשעות אחה"צ, והורים לא יצטרכו להסיע את ילדיהם לחוגים, מועדוני נוער ישמשו גם כמרכזים של תנועות נוער. מרחב פתוח של בית הספר ישמש עבור הקהילה בשעות אחה"צ וכן הלאה".

"שילובים נוספים הם הצמדת מספר מבני ציבור יחד. כך לדוגמא, הגיוני למקם מקבץ של מתנ"ס ליד ספריה, או מרכז לבריאות המשפחה בצמוד לגני ילדים ומעון יום".

מהן נקודות החזקה והחולשה של התכנית לדעתך?

"התכנית מבוססת על מודלים עירוניים חדשניים, מבוססת על נתונים עדכניים וידע מתקדם ובעיקר רואה לנגד עיניה את התושב ואת ההתייעלות העירונית – אלו נקודות החוזק שלה".

"מן הצד השני, חלק מהתכנונים הם חדשניים והמערכות שתומכות בעיר, כמו משרדי הממשלה, יתקשו לממש את היישום שלהם. לדוגמא, אם המלצנו שגן ילדים ימוקם ליד מועדון לקשיש – יש צורך בשילוב תקציבים ממקורות שונים ועלולים להתעורר קשיים בתיאום הבין משרדי בין משרדי הרווחה, החינוך והבינוי".

האם התכנית היא המלצה בלבד?

"הוועדה לתכנון ובנייה לא תאשר תכנית שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה".

כלי עבודה לקברניטי העיר

"התכנית היא מחייבת", מאשרת מלכין. "הבנייה של שטחי ציבור בתקופת האכלוס המהירה של חריש נועדה לתת מענה מיידי לצרכים ולכן התכנון של שטחים ציבוריים לא היה מיטבי".

"כעת הפרוגרמה עומדת לרשות המועצה המקומית, שהיא למעשה בעלת הקרקע והיא מתכננת את מבני הציבור, ככלי עזר חשוב מאוד לתכנון הבנייה. זו לא תכנית מגירה, זה מקור ידע לחשיבה ולשימוש יומיומי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועצת העיר על מנת לתכנן את עתיד חריש ולהביא שגשוג לעיר".

אפרתי מסכים: "התכנית עוזרת לנו לקבוע תכלית לכל שטח ושטח, לא יתקיים מצב בו נקבל תקציב להקמת מתנ"ס ונשאל את עצמנו איפה לבנות אותו, אנו נדע בהתאם לעקרונות התכנית וצרכי האוכלוסיה איזה מגרש הוא המתאים ביותר".

ומה קורה כעת בשטח? האם יש מבני ציבור בתכנון או בבנייה בהתאם לתכנית?

"ישנם מספר מבני ציבור שנמצאים בתהליך תכנון לקראת ביצוע ביניהם ספרייה עירונית, אולם ספורט גדול, בי"ס יסודי ומרכז לגיל הרך שיבנו כמקבץ על מגרשים סמוכים".

"אנו מקדמים גם בינוי אולם ספורט מתקדם ליד רחוב דפנה בסמוך לבית ספר יסודי חילוני חדש. במקביל אנו מקדמים בינוי גני ילדים לשנת הלימודים הבאה על מגרש 203 צמוד לבית ספר תלמי רון, ומקבץ גני ילדים שנבנים בשכונת הפרחים. אנו נמצאים בעיצומה של תנופת בינוי גדולה שאני שמח לקחת בה חלק ולהיות שותף לעשייה מדהימה".

אפרתי מציין יתרון נוסף משמעותי שמעניקה התכנית למתעניינים בקניית דירה בחריש: "כל תושב שמעוניין לקנות דירה יכול לראות במפה אילו מבני ציבור מתוכננים ליד ביתו".

ואילו נעלי יוסף מסכמת: "למרות שהתכנית מיועדת לאנשי מקצוע ולעובדי המועצה אני קוראת לתושבי חריש להיות מעורבים, להכיר את איכויות ההמלצות של התכנית שנבנתה למענם ולדחוף גם ליישום שלה".

בחודש שעבר החלו העבודות המקדימות לסלילת הכביש החדש בין צומת חריש לכביש 65. המחלף החדש המתוכנן על כביש 65, צפוי להקל על זרימת התנועה בין חריש לכביש 6 ובין חריש לפרדס חנה וחדרה

בחודש שעבר, ספטמבר 2018, הגיע הצו המיוחל לתחילת עבודה על הקמת מחלף 65/444 והחלו העבודות המקדימות להקמת המחלף וחיבורו לצומת חריש. מנהל התשתיות בוועדה לתכנון ובנייה חריש, משה כחלון, דיווח בישיבת הועדה המיוחדת לתכנון ובנייה מיום 6.9.18 כי מכרז חברת נתיבי ישראל להקמת המחלף הסתיים וביצוע העבודה נמסר לידי חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי.

עוד ציין כחלון כי לוח הזמנים המתוכנן כולל ביצוע עבודות מקדימות שימשכו כשנה, עד לספטמבר 2019. לאחר סיום שלב העבודות המקדימות יתבצעו במשך שנתיים עבודות בשטח עד לסיום וחנוכה מתוכננת של המחלף בספטמבר 2021.

הקמת מחלף זה המבוצעת בהשקעה תקציבית ניכרת אמורה להעניק לתושבי חריש גישה נוחה לכביש 65 ולכביש 6 מבלי להיעצר בצומת מג"ב.  המחלף החדש יבטל לחלוטין את כביש הגישה לחריש הקיים כיום בין צומת מג"ב לצומת חריש, שרק חלקים ממנו ישמרו ככביש שירות וגישה לאנדרטת משמר הגבול בלבד.

תכנון תוואי הכביש החדש והמחלף:

העבודות המקדימות כוללות ארבעה מוקדי פעילות עיקריים:

• האחד, הסדרת כבישים: כביש 6353, כביש גישה וכניסה לבסיס הצבאי, כביש כניסה לקיבוץ ברקאי;
• השני, הסדרת תוואי נחל עירון והנחת צינור ביוב;
• השלישי, הסדרת קו מקורות שעובר בסמוך לכביש;
• והאחרון, סיום והסדרת עבודת רשות העתיקות שעובדים כעת בשישה מקטעים שונים של המחלף המתוכנן על מנת לסיים את עבודתם ולאפשר את המשך סלילת הכביש.

צומת חריש יועתק כ-30-40 מטרים מערבה וטרם נקבע אם בשלב ראשון תנותב התנועה דרכו באמצעות כיכר או רמזור.

על פי נתוני משרד התחבורה, קיימת הצדקה להצבת רמזור כאשר במשך 8 שעות העמוסות ביותר של יום מייצג, הנפח הכללי של כלי הרכב הנכנסים לצומת עולה על 10,000 כלי רכב. בהתאם לנתונים אלה, סביר לצפות כי עם המשך איכלוסה של חריש והפיכתה לעיר גדולה, אכן ימוקם בצומת רמזור, אך ייתכן כי הפניה ימינה מחריש לכיוון המחלף החדש תהיה בהשתלבות ללא צורך בהמתנה לרמזור.

במקביל, בקרוב צפוי להתקבל אישור לסלילת כביש כניסה וגישה דרומי חדש לחריש, כהמשך לכביש 611. כביש זה נמצא כעת בתכנון סטטורי. על פי התכניות, הכביש יחל בצומת שער מנשה ויכלול מחלף ישיר לכביש 6, אם יאושר. תכנון התוואי החדש של כביש 611 נועד בין השאר, להקל על העומס התחבורתי הקיים היום בשל התנועה שמגיעה מיישובי צפון השומרון ועוברת דרך חריש כמעקף לכביש 65 בשעות העומס.

צילומים: אורן קלר