סקירת הנדל”ן של ‘חריש סיטי’ עודכנה ומהממצאים עולה כי גם השנה שמרו מחירי הדירות בחריש על יציבות. שכונת בצוותא זכתה להתעניינות הגבוהה ביותר עם 36% מכלל עסקאות המכירה, אולם הדירה היקרה ביותר שנמכרה מתחילת השנה נמצאת דווקא בשכונת הפרחים

למעלה: צילום רחפן של שכונת בצוותא ספטמבר 2019: אורן קלר

על אף אי הוודאות שמאפיינת את שוק הנדל”ן בישראל בתקופה זו, שמרה חריש על יציבות יחסית. מתחילת 2019 ועד לחודש אוגוסט, עמד ממוצע המכירות בחריש על כ-55 דירות בחודש, ללא דירות ”מחיר למשתכן“. קצב מכירות זה מאפיין את השנתיים האחרונות בחריש, כך על פי סקירת הנדל“ן העדכנית של ”חריש סיטי“, העוקבת אחר פרמטרים שונים של שוק הנדל”ן המקומי בחריש. הסקירה שהתעדכנה השבוע, בוחנת את מגמות שוק הנדל”ן בעיר הן בשנת 2019 והן בהסתכלות רחבה יותר, על 6 השנים האחרונות.

השוואה בין השכונות כיום בחריש (החורש, אבני חן, הפרחים, מעוף ובצוותא) מגלה כי מחירי דירות 4 ו-5 חדרים רגילות (ללא דירות גן ופנטהאוזים) דומים בין שכונה לשכונה.

בשכונת “אבני חן” המחיר הממוצע מעט נמוך יותר אך ככל הנראה הדבר נובע מריבוי יחסי של מכירות זכויות בעמותות בנייה בתקופה האחרונה, בהן מחירי הדירות עדיין זולים יותר. גם המחיר בשכונת “מעוף” נמוך יותר והדבר נובע מהעובדה שהפרוייקטים ששווקו בשכונה רובם ככולם משתייכים לתכנית “מחיר למשתכן“, המציעה דירות במחיר מוזל ביחס לשוק החופשי.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה מתחילת 2019 היא דירת 5 חדרים בשכונת הפרחים המשתרעת על שטח של 149 מ”ר. הדירה נמכרה בחודש מרץ תמורת 1,770,000 שקלים. 

מהם מחירי השכירות הממוצעים בעיר? איזו שכונה זכתה לאחוז גבוה של מכירות אחרי שכונת בצוותא ומהו המחיר הממוצע למ”ר בשכונות השונות של העיר?  לקבלת תשובות ולקריאת הסקירה המלאה  לחצו כאן

מבולבלים משמות השכונות בעיר? היכנסו למדריך השכונות של חריש

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

“ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית”.

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

“המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי”.

“ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים”.

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. “עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים”.

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

“אנו בשלבים מתקדמים לקליטת ‘קהילת מחנכים’ בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר”.

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד’ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: “בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש”.

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

“אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט ‘קהילה מקדמת עסקים’, ‘פורום עסקים’, והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם”.

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

“הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה”, מוסיף קשת ומדגיש: “אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ”ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ”ר”.

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע”ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ”י כשלו בה?

“כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו”ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים”.

קווים ייעודיים לרכבת

“ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה”, מציין קשת ומסביר: “למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים”.

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. “זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו”, הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ”א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. “הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים”, מציין קשת ומיד מסביר: “ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6”.

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

“העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר”.

“ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז”.

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות ‘תולדות אהרן’ להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

“לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש”.

“ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה”.

“אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה”.

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

“יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר“.

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

“חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי”ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי”.

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

“אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר”.

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

“זה לא פשוט”, מודה קשת “זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים”.

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. “חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית”.

“קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד”.

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

“שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל”.

ארבע שנים לאחר שאושרו התכניות להקמת שכונת מעו”ף בוטלו תכניות המקור וכעת ניגשים לתכנון מחודש של השכונה, שעתידה להיות מרכז העסקים של חריש. מהן הסיבות לשינוי ומהם העקרונות המנחים החדשים בתכנון החדש?

בישיבה האחרונה של  ‘הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש’ שהתקיימה ב-30.5.19 אושרה החלטה מספר 77 לבטל את התכניות המאושרות לבינוי השכונה, תכנית חריש/1/ד’ למעו”ף.

“הצוות המקצועי של הוועדה רואה לנכון להתאים את התכנון של תכנית חריש /1/ד’ לאופי העיר המשתנה בראייה חדשנית ורחבה”, כך נכתב בראש פרוטוקול הישיבה.

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם מע”ר) תוכננה בראשית דרכה לשמש כמרכז העסקים והמסחר בחריש, הלב הפועם של העיר, אם תרצו. בהתאם לזאת אף זכתה לשם: מרכז עסקים ופיתוח (מעו”ף).

תכנית חריש/1/ד’ למעו”ף שאושרה בנובמבר 2015 כללה תכנון רחב הקף של בנייני מגורים, משרדים ומסחר, תעשיה קלה, מרכז תרבות וייעודי קרקע למרכז רפואי ובית מלון. מעל הכל, אמורה היתה השכונה לספק שני צרכים מהותיים לעיר המתפתחת: מוקדי תעסוקה משמעותיים לתושבי העיר ומקור הכנסה ממיסים לקופת הרשות הדלה.

הכוונות היו טובות, אך למכרזי שיווק הקרקעות שפירסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) לא הוגשו הצעות. הסיבות, על פי גורמים שונים, היו עלויות פיתוח מוגזמות, ולדעת חלק מהמומחים  גודלה המוגזם של כל יחידת תעסוקה.

מהנדסת המועצה, יבגניה מלכין ציינה בישיבה: “זיהינו כי קיימות בעיות בתכנון, ולאחר שגם הניסיון לשיווק מגרשי המסחר נכשל אנחנו חושבים שיש מקום לשיפור התכנון כדי להביא לתכנון מיטבי, חכם ונכון לעיר”.

ההחלטה לבצע ריביזיה מחודשת של שכונת המעו”ף אינה מבוססת רק על כישלון המכרזים המסחריים. שני תנאים חדשים נוצרו מאז אישור התכניות הראשונית של מעו”ף, הראשון, הגדלת מרחב התכנון של חריש ובהתאם, הפיכתה של שכונת מעו”ף משכונת בפאתי העיר (שכונת דופן) לשכונה בלב העיר וההשלכות הנגזרות מכך,. לדוגמא, הצורך בחשיבה מחודשת על מערך התחבורה בשכונה והחיבור לעורקי תחבורה איזורים.

השני, אישור תכנית ‘חריש דרום’, שכונה הכוללת גם היא מגורים משולבים במסחר ובתעשייה. הוספת חריש דרום למרקם השכונות העתידיות של חריש משנה בהכרח את תפקידה העתידי של שכונת מעו”ף במרקם העירוני של חריש.

 עקרונות חדשים לתכנון

“מהתכנון המקורי של שכונת מעו”ף נותרו רק 664 יחידות דיור שנבנות על ידי היזמים ‘האחים אוזן’ ו’דונה’, במסגרת תכנית מחיר למשתכן. עוד נותר הקמתו של מתחם גדול ומיוחד לשירותי הצלה וחירום (משטרה, מד”א, שירותים רפואיים נילווים, מג”ב, כיבוי אש) ומחסני העירייה. “יקדמו שם גם מבני ציבור (גני ילדים, מעונות) לטובת הדיירים שעתידים לאכלס את השכונה בעוד שנה”, מפרט דוד מגן, יו”ר ‘הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש’.

“כל היתר ישתנה”, הוא מוסיף. “אנו פועלים כיום עם צוות תכנון מיוחד להכנת תכנית חדשה על פי סעיף 78 בהחלטה לתכנן מחדש את השכונה”, מסכם  מגן.

מי שהופקדה על התכנון המחודש היא חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ”לית חברת התכנון ViaPlan . נעלי-יוסף ומשרדה אחראים על תכנון פרוגרמת מבני הציבור גם בשכונות הוותיקות יותר בחריש. בפני חברי הוועדה, הציגה נעלי-יוסף את העקרונות שילוו את התכנון המחודש של השכונה ביניהם:

• שינוי אופייה של השכונה מאזור תעסוקה בדופן העיר למרכז עירוני בין שכונות שיתאים לדרישות שמציב אזור תעסוקה;
• ייעול השטחים למבנים ומוסדות ציבור ושילובם במגרשים מרכזיים;
• הבטחת קיצורי דרך, שבילים להולכי רגל, אופניים ותחבורה מקיימת;
• שינוי מיקום מסוף התחבורה המתוכנן מליבת השכונה לדופן שלה ועידוד פיתוח מלאכות זעירות;
• הגדלת הצפיפות לתמיכה בשימושים מעורבים עם המלצות לתוספות של זכויות בנייה בשכונה ובעלייה לגובה;
• הבטחת מקום למשרדי ממשלה ולעירייה;

תנועת קול מעו”ף

שינוי התכנון מעניק הזדמנות חדשה לחשיבה. יצחק קשת ראש העיר, הצהיר כי בקרוב יצא ‘קול קורא’ ליזמים להשמיע רעיונות לקידום השכונה מבחינה מסחרית. בנוסף, התאגדות דיירים עתידיים של השכונה שנושאת את השם ‘תנועת קול מעו”ף’, קיבלה רוח גבית מהמועצה בנוגע לאפשרות כי יוכלו להשפיע במהלכי שיתוף ציבור על אופי השכונה, וכי בקשותיהם ישקלו כחלק מהחשיבה המחודשת. בימים אלה מנסה התנועה לגבש תכנית המרכזת את הצרכים והרצונות של הדיירים העתידיים של השכונה, ולהגיש אותה לוועדה באמצעות נציגי המועצה הנבחרים.

מגן, יו”ר הוועדה המיוחדת, אמנם לא שמע על ההתארגנות האזרחית אך הוא מקדם אותה בברכה:  “שיתוף תושבים הוא מהלך מבורך והוא גם נושא פירות כפי שהוכח בתחומים רבים בהם ‘חכמת ההמונים’ באה לידי ביטוי”. הוא מסכם.

הוא היה שם ברגעים הקריטיים שעיצבו את חריש כפי שהיא נראית כיום. שלמה אפרתי, מסיים את תפקידו כעוזר מנכ”ל מועצת חריש ומשתף במתרחש מאחורי הקלעים, בהישגים, בכישלונות ובתחושות

שלמה אפרתי צילום: מור שקיפי לאטי

לאחר שלוש וחצי שנים בתפקיד עוזר מנכ”ל מועצת חריש, מסיים שלמה אפרתי (31) את תפקידו וממשיך הלאה לתפקיד המאתגר הבא, כמנכ”ל הישוב עץ אפרים בשומרון.

אפרתי החל בתפקידו הנוכחי בשנת 2016 בתקופה הקריטית שעיצבה את חריש כפי שהיא כיום וככל הנראה תשפיע גם על עתיד העיר.

דרכו לתפקיד נסללה, כמו הרבה דברים טובים בחיים, במקרה. “בשנת 2013 רכשנו דירה בחריש להשקעה דרך עמותה. בשנת 2016 ביקשו שנציג העמותה יגיע למפגש במועצת חריש שם פגשתי את יעקב נתניהו ושוחחנו קצרות. חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי שפגשתי מישהו שאני רוצה לעבוד איתו. למחרת קיבלתי טלפון, שהזמין אותי למלא את התפקיד. ארזנו ועברנו לחריש. יש כאלה שקוראים לזה ‘קארמה’.

בשלוש השנים שחלפו גדלה מועצת חריש וכיום עובדים בה כ-100 עובדים. אפרתי החל לעבוד במועצה רזה שכללה 20 עובדים בלבד. כמי שמכיר את העניינים הבוערים של חריש מבפנים פנינו לאפרתי כדי לנסות ולהבהיר מספר שמועות עקשניות שמלוות את המתרחש כמו לדוגמא, על כך שהחילופים התכופים של בעלי תפקידים במועצה אינם מוצדקים. אפרתי לא סבור כך.

“חשוב לזכור שחריש היא רשות מקומית יוצאת דופן בקצב ועומס העבודה. אנו משרתים 12 אלף תושבים אך מכינים תשתיות ל-70 אלף איש. אנו מתוקצבים לפי תקנים של כמות האנשים בפועל, זוהי אנומליה אדירה והמתח הזה מתקיים כל הזמן וגורם לעומס אדיר על עובדי המועצה”.

“מאידך, עובדים רבים פועלים בתודעה שהם שותפים למעשה היסטורי וזה מוציא מהם כוחות מדהימים. הגעתי כל בוקר לעבודה מוקדם וחזרתי הביתה בשעות הקטנות של הלילה כשלנגד עיני עמדה רק טובת חריש. יחד עם זאת, ישנם אנשים שתודעת השירות ורמת המקצועיות שלהם לא תאמו את הציפיה שקיימת במועצה. לא כולם מתאימים לחריש”, מציין אפרתי.

“אני הראיה לכך שיש לא מעט עובדים במועצה שעובדים בנחת וללא חרב פיטורים מעל ראשם. בכל שנותי לא הרגשתי מאוים ולא פעלתי מתוך איום מרומז או מפורש. התחלופה היא כדי למצוא את האנשים הכי מתאימים לחריש”.

אז שלי קרן, לדוגמא, לא התאימה לחריש? 

“שלי קרן היא חברה טובה ואשת מקצוע מהמעלה הראשונה, זו לא היתה בעיה של מקצועיות. מקצועיות זה לא הכל בחיים, היא לא התאימה לעבודה בחריש וזה בסדר ולגיטימי”.

טענה נוספת היא טענה על הדלפות שמגיעות מן המועצה, ראה המקרה של ישראל שלו, ראש אגף החינוך החדש, שבחירתו הופצה ברשתות החברתיות עוד לפני סיום המכרז. 

“ברמת וודאות גבוהה אני יכול לומר שזה לא הודלף מהמועצה. אם אדם ניגש למכרז ומתקשר לתושב העיר כדי להתייעץ איתו אז זה יוצא החוצה. מעולם לא ראיתי שהודלף משהו”. יחד עם זאת התופעה הבעייתית יותר עליה מצביע אפרתי הוא המידע השגוי, החלקי והלא אמין שמופץ ברחבי העיר. “ישנם תושבים שמפיצים מידע לא אמין או חלקי כשהם מסיקים מסקנות מבוססות על שמועות. לי, כעובד מועצה זה חורה, להיכנס לקבוצת פייסבוק ולראות שם מידע כל כך שגוי. התפקיד של המועצה הוא להנגיש את המידע לתושבים, אבל לא תמיד זה אפשרי בזמן שהשמועות רצות. צריך לשמוח שיש לנו מנכ”ל וראש מועצה שמוכנים לשלם מחיר אישי, גם בדמות שמועות כאלה ואחרות, לטובת העיר”.

אפרתי מוסיף ומציין: “אם פוסט בפייסבוק מנהל אותך, זו בעיה קשה, אבל אם תושב, שצבוע בצבע לכאורה של יריב פוליטי, מעלה טענה לא מקצועית ויחד עם זאת בלשכה מתייחסים לטענה בצורה עניינית, בעיני זה מראה על גדלות. זה מדהים ולמדתי מזה רבות”.

תנאי חוסר וודאות מושלמים

מה עוד למד אפרתי? בראש וראשונה איך מקימים עיר וכיצד נערכים לבניית מנגנונים שישרתו עיר חדשה בלי מידע בסיסי או תנאי וודאות.

“צריך לזכור שבשנת 2016 היו כאן רק הבטחות ועוד לא היה ברור שאכן תקום כאן עיר. כבר היו ניסיונות עבר כושלים לשווק את חריש. לא היה לנו מושג כמה תושבים יגיעו לכאן. ניסינו לחזות זאת על בסיס מידע חסר ובתנאי חוסר וודאות מושלמים”.

כיצד פעלתם?

“הנחנו מספר הנחות עבודה מהן גזרנו את יעדי העבודה שלנו. לאחר גל האכלוס הראשון בשנת 2017 ייצרנו נוסחת אכלוס שמתייחסת לקצב בניה מסוים של יזם, לוחות זמנים ומשתנים נוספים. נוסחת האכלוס הוכיחה את עצמה ב-2018 ברמת דיוק גבוהה מאוד ועזרה לנו לצפות את מספר הילדים בגני הילדים ובתי הספר ולהיערך בהתאם לכך”.

מהו ההישג המרכזי שאתה יכול להצביע עליו בתקופת העבודה שלך במועצה?

“אין ספק שאחד ההישגים המשמעותיים הוא פרוייקטי הבינוי של מוסדות החינוך. הייתי שותף לבניית שלושת המעונות הראשונים בחריש, 16 גני ילדים ושלושה בתי ספר בשנת הלימודים הראשונה בחריש”.

“זו היתה חוויה ייחודית עבורי. עבדתי קשה מאוד על מנת להשיג טופס 4 ולדאוג שהמבנה יהיה מוכן לפתיחת שנת הלימודים, וב-1 לספטמבר, זכיתי ללוות את הבן שלי לגן, שפיקחתי עליו ואת הבת שלי לבית הספר, שירקתי דם כדי להוציא עבורו טופס 4 . אני מודה לקב”ה על הזכות שניתנה לי”.

“יום אחד כל ההשקעה הממשלתית והכסף שניתן לחריש יעלמו ולא יהיה איך לשלם לאברהם טל ביום העצמאות, ולכן צריכים לקדם פיתרון תעסוקתי ותחבורתי בר קיימא”

האם יש הישגים נוספים שאתה שותף להם?

“עבדתי בצמוד עם נתניהו ובנינו תכנית עבודה לכל אגף ואגף. יצרנו מתודולוגיות של ניהול פרויקטים, ניהול משימות, עמידה ביעדים, עבודה מדידה”.

“חריש מתמודדת מול אתגרים אסטרטגיים כבירים בתחום התעסוקה, התחבורה, שקשורה כחוט השני לתעסוקה, והאתגר של ייצוב והארכת החלטת הממשלה להזרים כספים לחריש, שלוטה כעת בערפל לנוכח המצב הפוליטי של הליכה לבחירות חוזרות”.

“מתקיימת עבודה מאומצת מאוד של ראש המועצה, המנכ”ל והגזבר שמניעים את הרכבת הזו ונפגשים באופן תדיר עם משרד הפנים והשיכון, ונקווה שהערפל יתפזר עם כינונה של ממשלה חדשה”.

“יחד עם זאת, צריך לזכור שגם אם הממשלה תאריך את ההחלטה לפרק זמן נוסף, זו בועה. יום אחד כל ההשקעה הממשלתית והכסף שניתן לחריש יעלמו ולא יהיה איך לשלם לאברהם טל ביום העצמאות, ולכן צריכים לקדם פתרון תעסוקתי ותחבורתי בר קיימא”.

“נושא המיתוג לא נוהל בצורה ראויה, ואני מרשה לעצמי לומר זאת כמי שהיה שותף למהלכים שבוצעו, אבל מי שלא עושה לא טועה. יש לנו זמן לתקן וזה יטופל”

מהם לדעתך האתגרים המרכזים של שנת 2019?

“היעד המרכזי כעת הוא לעבור את האכלוס הקרוב בהצלחה. הצפי הוא ששנת 2019 תסתיים וחריש תכיל כ- 20-22 אלף תושבים”.

“כמו תמיד, יש לעבור בהצלחה את אתגר פתיחת שנת הלימודים הבאה. השנה יפתחו כ-20 גני ילדים חדשים, ובית ספר יסודי אחד שיתווספו למערך הקיים”.

“ב-2020 עתידים להיפתח 3 בתי ספר נוספים, שניים מהם בשכונת הפרחים ואחד בשכונת החורש, בית ספר תיכון ראשון ברחוב אודם, תיכון דתי, אולפנה וישיבה תיכונית”.

ובכל זאת, על איזה כישלון תוכל להצביע?

“נעשו טעויות, נושא המיתוג לא נוהל בצורה ראויה, ואני מרשה לעצמי לומר זאת כמי שהיה שותף למהלכים שבוצעו, אבל מי שלא עושה לא טועה. יש לנו זמן לתקן וזה יטופל”.

מהו המסר המרכזי שלך לקוראים?

“חריש היא עיר שטוב לחיות בה. התסכולים של תושבי חריש מגיעים ממקום טוב, מרצון לעשות את הדברים נכון מההתחלה, אבל צריך להאמין שלחריש יש גוף מקצועי שיגרום לזה לקרות בצורה הטובה ביותר. יצחק קשת גדל לתוך התפקיד, ליעקב נתניהו יש אנרגיה שמניעה את כולם, יש לנו חברי מליאה מדהימים שטובת העיר לנגד עיניהם ומשקיעים מזמנם בהתנדבות מוחלטת. למרות כל המאמצים, לא תמיד מצליחים מיד בהתחלה, אבל יש אנשים איכותיים במערכת שאני מאוד מאמין בהם”.

“התחושה שמלווה אותי היא תחושת הצלחה. אני רואה את ההישגים ואת התוצאות בשטח, החל מפתיחת מוסדות חינוך בזמן, דרך תפעול של מרכז שירות לתושב שנותן מענה מספק, מידעים לתושבים בנושאים שונים, העיר נקיה ומסודרת ומתבצעת במקביל עבודה ברמה אסטרטגית בהיקפים גדולים. בסופו של יום, כתושב, אני חי פה טוב”.

הבשורות הטובות: החלה בניית המרכז המסחרי של שכונת בצוותא. המרכז יכלול בתי קפה, מסעדות ושטחים המיועדים לשירותים שיתופיים ובהם: סופרמרקט שיתופי, מרכז מצוינות והעשרה ומתחם לאירועים

הדמייה: ויופוינט

חברת שפיר החלה בהקמת המרכז המסחרי של שכונת בצוותא בחריש. מיקומו של המרכז המסחרי הוא בלב שכונת בצוותא והיקף ההשקעה במרכז החדש יסתכם בכ-40.5 מיליון שקלים.

המרכז המסחרי בשטח של כ-10,200 מ”ר יכלול בתי קפה ומסעדות, חנויות בהן חנות פארם, סופרמרקט וחדר כושר. כמו כן, המרכז יכלול את השירותים השיתופיים של השכונה ובהם: סופרמרקט שיתופי, מרכז מצוינות והעשרה, וחנות שיתופית ראשונה בה יוכלו תושבי השכונה להחליף מוצרים ולהעמיד לרשות השכנים כלי עבודה, כלי גינון, ציוד קמפינג ועוד.

בקומת הקרקע מוקם המסחר הקמעונאי, המסעדות ומקומות הבילוי. בקומה הראשונה שטחי משרדים שיתופיים עם מגוון שירותים: עמדות עבודה, אינטרנט אלחוטי, מטבחון ועוד, מתחם אירועים שיתופי לעריכת ימי הולדת, בר מצווה ושטחים לשירותים שכונתיים, כגון מרפאות ובנקים.

לדברי האדריכלית ענת אהרוני, מנהלת התכנון והתאום בחברת שפיר, “המרכז המסחרי בשכונת בצוותא צפוי לשרת כ-9,000 מתושבי השכונה וסביבתה. מדובר במרכז מסחרי בשטח של 10 אלף מ”ר, הנחשב לגדול בהיקפו לעומת מרכזים שכונתיים בשאר המקומות בארץ. התכנון כולל בתוכו גם את השטחים השיתופיים, שמאפיינים את השכונה וייצרו מקום מפגש קהילתי פעיל ואטרקטיבי”.

בצוותא בחריש, שכונת ה”תכנן ובנה” הראשונה שנבנית בישראל, תכלול 1,524 יח”ד ב-86 בניינים, שני בתי ספר יסודיים, 11 כיתות גן, מרכז מסחרי, מתנ”ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב. השכונה השיתופית כוללת חללים שיתופיים שיסייעו בבניית קהילה חדשה ומלוכדת.

למידע על השכרת ורכישת חנויות בחריש לחצו כאן

כישלון המכרזים לתכנון שטחי התעשייה והמסחר בשכונת מעו”ף הוא הזדמנות עבור עיריית חריש לתכנון מחודש טוב יותר. יצחק קשת: “זו הסיבה שאנו מבצעים בימים אלה ריביזיה מוחלטת במעו”ף ומתכננים מחדש את שטחי המסחר והתעשייה העתידים לקום שם”

צילום: אורן קלר

בעוד הבנייה למגורים בשכונת מעו”ף מתקדמת בקצב יפה, אין סימן לפיתוח שאר אזורי השכונה שייעודם העיקרי הוא תעשייה ומסחר. כידוע, הקמת אזורי מסחר ותעשייה בעיר הכרחית לשמירה על תקציב עירוני מאוזן.

בסוף 2018 נסגרו מכרזים להקמת שטחי תעשייה ומסחר בשני מתחמים בדרום השכונה, בעלי חזית לשדרה המרכזית – דרך ארץ. המתחמים המדוברים נמצאים בהיקף של פרוייקט המגורים של חברת האחים אוזן, אחד משני פרוייקטי מגורים הנבנים בשכונת מעו”ף. לפי נתוני המכרז נדרשו היזמים לשלם הוצאות פיתוח של עשרות מיליוני שקלים – 42 מיליון שקל למתחם של כ-10 דונם ממערב לפרוייקט של אוזן, ו-29 מיליון שקל למתחם של 8 דונם בצידו המזרחי של הפרוייקט. עבור שני המתחמים לא הוגשו הצעות כלל.

פנינו ליצחק קשת, ראש עיריית חריש, על מנת לברר מדוע אף יזם לא הגיש הצעות במכרזים המדוברים, ומה נעשה כדי להתמודד עם המצב ולקדם את הקמת שטחי המסחר בשכונת מעו”ף.

“אכן, בשנה שעברה קבלנים לא ניגשו למכרזים שפרסמה המדינה לשטחי תעשייה ומסחר בשכונת מעו”ף (מע”ר לשעבר) שמתוכננת להיות מרכז המסחר והתעשייה של חריש. התמחור אכן היה גבוה ובנקודת זמן זו הקבלנים לא ישקיעו אם הרווח הצפוי להם לא תואם את הציפיה שלהם”, מסביר יצחק קשת ומוסיף: “זו הסיבה שאנו מבצעים בימים אלה ריביזיה מוחלטת במעו”ף ומתכננים מחדש את שטחי המסחר והתעשייה העתידים לקום שם, אבל חשוב לי להדגיש, כישלון המכרזים בשטחי המסחר בשכונת מעו”ף אינו מהווה דוגמא למתרחש בעיר”.

מהי הריביזיה המתוכננת במע“ר?

“עוד אין תכניות מוגדרות, אנו בוחנים הצעות חדשות ועומדים לבצע בקרוב מהלך יפה וחדשני מאוד שלא נראה כמותו בארץ, מהלך שהוא מעין שיתוף ציבור, רק עם יזמים. אנו מזמינים אותם לקחת חלק בתכנון שכונת מעו”ף, שילמדו אותנו ויעניקו לנו את נקודת המבט שלהם ל’איך צריכה להיראות’ שכונת המסחר והתעשייה העתידית של חריש. בקרוב יצא ‘קול קורא’ עבורם”.

סביר להניח שנקודת המבט שלהם חופפת בעיקר לאינטרס הכלכלי והרצון שלהם להרוויח, מה עוד ניתן ללמוד מהם לדעתך?

“הרבה דברים. ליזמים יש ראש טוב ויש להם מה לתרום לשיח. מבחינת ייעוד השטחים – אולי הם ירצו לקדם לדוגמא מרלו”ג (מרכז לוגיסטי ר.פ) בנוסף למשרדים המתוכננים או לכוון לחברות בתחום הרפואה או חברות אחרות שמעניקות למקום ערך מוסף. אנחנו פתוחים לשמוע”.

“זה נכון וטבעי שחברות הנדל”ן רוצות להרוויח וצריך גם לאפשר להן את זה באופן בניית המכרזים. העירייה חייבת לשלב ידיים יחד עם העולם העסקי כדי להצעיד את שכונת מעו”ף קדימה. אנחנו לא יכולים לפעול לבד, צריך שניים לטנגו”.

האם זה לא אומר שהמכרזים העתידיים יהיו מכרזים מותאמים לחלומות היזמים העסקיים?

“אף אחד לא ניגש למכרזים ולא רצה לקחת חלק בהם. מכאן ועד ‘מכרז חלומות’ הדרך ארוכה. אנו נפעל ביחד כדי לקדם את המסחר והתעשייה בחריש”, מסכם קשת.

גם התושבים לעתיד פועלים לקידום השכונה

יש מי שאינו ממתין ל’קול קורא’ ואפילו שמח על הריביזיה המתוכננת של שכונת מעו”ף ועל ההזדמנות לתכנן אותה מחדש. בימים אלה התושבים העתידיים של שכונת מעו”ף, שקנו את דירותיהם בעיר באמצעות ‘מחיר למשתכן’ בפרויקטים של ‘האחים אוזן’ ו’דונה’, התאגדו לתנועה, שפועלת תחת השם ‘תנועת קול מעוף – משפיעים‘.

הקבוצה מגבשת את תכנית הדיירים לתכנון התעסוקה והמסחר בעיר מנקודת המבט של הדיירים ורואה בשינוי התב”ע העתידית הזדמנות מצוינת להשמיע את קולם. טרם הוגשה תכנית מסודרת לעירייה.

“עדיף להשמיע קול משותף וממוקד כלייזר, מאשר קולות רבים” – כך מאמינים חברי התארגנות תושבים חדשה, ששמו להם למטרה להיות שופר לבעיות שמעלים תושבי שכונות חריש ולפעול לפתרונן בשיתוף עם הרשות המקומית. “אנחנו קוראים לתושבי חריש להצטרף ולהשמיע את קולם”

מימין (שורה עליונה) דניאל שחר, מקסים גלר, משה אלבוגן, יוסי אזרחי. מימין (שורה תחתונה) אבי דוד, יניב גרלינג, עידן שטרן, צחי לוק

מהם השינויים הצפויים בשכונת מעו”ף? האם תשתיות שכונת הפרחים יהיו מוכנות לקליטת התושבים החדשים בזמן? כיצד תתבצע הקצאת שטחי מבני ציבור בשכונת אבני חן ומה מטריד את מנוחת תושבי שכונת החורש? בשבוע שעבר קמה התארגנות תושבים חדשה שמטרתה לייצג את צרכי התושבים, להציף בעיות ולהשמיע את קול התושבים ואת רצונם בשיפור וקידום העיר אל מול גורמי המועצה המכהנת.

מקסים גלר תושב חריש מזה שנתיים בשכונת החורש, הוא מיוזמי ההתארגנות הפרטית. יחד איתו שמונה תושבים שהתנדבו לייצג את השכונות השונות בחריש ולהשמיע את קולם מול המועצה ומקבלי ההחלטות.

צחי לוק ומשה אלבוגן, נציגי שכונת החורש, יניב גרלינג, נציג  שכונת אבני חן, אלעד בוסקילה ודניאל שחר, נציגי שכונת מעו”ף, אבי דוד ועידן שטרן, נציגי שכונת הפרחים ויוסי אזרחי יחד עם מקסים גלר בנציגות הראשית.

על פי החלטת ראשי ההתארגנות, קיימים נציגים לכל שכונה בחריש וקיים גוף מרכז כללי, כנציגות ראשית. קבוצות וואטסאפ ייעודיות לכל שכונה נפתחו ותושבי חריש נקראו להצטרף בהתאם לשכונה אליה הם שייכים ולהשמיע את קולם. מקס, מיוזמי ההתארגנות מסביר על מהותה:

מהם הנושאים בהם אתם מעוניינים לטפל?

“במסגרת ההתארגנות השכונתית, תושבי השכונה יוכלו להציף בעיות במגוון תחומים הרלוונטיים לאותה שכונה בפרט, ולעיר עצמה בכלל. בעיות בנושאי ניקיון ותברואה; מפגעי בטיחות אשר אינם מטופלים; דעה לגבי ייעוד של שטחים חומים אשר טרם הוגדרו על ידי הרשות המקומית; העלאת יוזמות ורעיונות קהילתיים לטובת הקהילה והשכונה; הצפת בעיות הנדרשות לטיפול והעלאת הצעות לפתרונן”.

הצגתם את היוזמה לראשונה כ’וועד שכונות’ – אבל לא התקיימו בחירות, אלא אתם מיניתם את עצמכם וזה עורר התנגדות בקרב רבים מתושבי העיר

“אולי הבחירה הראשונית שלנו במילה ועד לא היתה נכונה – אנשים נרתעים מהמילה ‘ועד’ ושואלים אותנו מי בחר אתכם? מי מינה אתכם? יכולים לקרוא לזה איך שרוצים: ועד, התארגנות תושבים – זה לא משנה. הנקודה היא שזו יוזמה מקומית עצמאית לא פוליטית, שמטרתה לקדם את הנושאים שחשובים לתושבים בשכונות מול המועצה. הרצון הוא לקדם את הדברים ולא להתעסק בתארים וטייטלים. יש לנו זכות ראשונים על התארגנות זו, אבל כל התושבים מוזמנים להצטרף ולהשמיע את קולם. בסופו של יום מה שאנחנו שואפים אליו הוא ליצור נציגות/ועד לכל שכונה בעיר.”

האם באמת יש צורך בהתארגנות תושבים כשרק לפני שלושה חודשים התקיימו בחירות דמוקרטיות ונבחרו נציגי ציבור חדשים לתושבי חריש?

“אין לנו שום כוונה, רצון או דרך להחליף או לפגוע באנשים שמכהנים במועצה המקיימת. זו לא חלופה למועצה. זו התארגנות תושבים – זה הכל”.

אחת מן הטענות שעלתה היא שראשי ההתארגנות הם יריבים פוליטים של המכהנים במועצה

“זה לא נכון. אני סותר את זה בתוקף. אנחנו בעד לעבוד עם המועצה, לקדם דברים עם המועצה למען תושבי חריש. מה שהיה בעבר, נשאר בעבר. הבחירות הסתיימו ויש כאן החלטות דמוקרטיות שהתקבלו כעובדות בשטח איתן נרצה לעבוד”.

מה התארגנות כזו יכולה לעשות? כיצד יכולה לבוא לידי ביטוי, כוחה של ההתארגנות?

“אנו רוצים להנגיש למועצה את מה שהתושבים חושבים ולהעביר את זה לחברי המועצה ולמקבלי ההחלטות. אנחנו רוצים לעזור להם לפעול, כדי שהדברים שנעלה ישקפו את פני השטח”.

האם ‘פני השטח’ לא משתקפים בפייסבוק? ניתן לקרוא בקבוצות הפייסבוק של חריש את כל מה שמעסיק את התושבים..

“פייסבוק זו במה לטרוניה, תלונה ופריקת זעם – זו זירה שלא משקפת שום דבר. אני לא מסתמך על פייסבוק. מי שרוצה להשפיע, לעזור ולקדם דברים בעיר ביוזמות קהילתיות, בבטיחות, בתהליכים שמתרחשים במועצה כמו הקצאת שטחים ציבורים, יבוא ויצטרף לוועדים השכונתיים”.

מקס מעיד כי כ-250 מתושבי חריש הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ השכונתיות והוא קורא לאחרים להצטרף להתארגנות התושבים ולהשפיע. בפרסומים שהופיעו בקבוצות הוואטסאפ השכונתיות נכתב: “הועד השכונתי יתכנס אחת לחודש, במקום ותאריך אשר יוגדרו מראש על ידי נציגי אותו הועד. כשבוע ימים לאחר פגישת הועד השכונתי, יועבר פרוטוקול פגישת אותה השכונה (באמצעות נציג בנציגות הראשית) לדיון וריכוז הנתונים וזאת לשם העלאת הנושאים האקוטיים בפאנל אשר יתבצע בנוכחות חברי מועצת העיר”, עוד צוין כי: “למען הסר ספק, הועד יפעל באופן התנדבותי מלא, ללא שכר, ללא מטרות רווח או מניע אישי כלשהו, או מטעם נציג מועצה/מפלגה כלשהו במועצה. הועד יפעל בשקיפות מלאה מול תושבי העיר בכל הנוגע לכל מהלך אשר יבוצע”.

אחד מחברי ההתארגנות החדשה הוא דניאל שחר, נציג שכונת מעו”ף הנמצאת בהקמה וטרם אוכלסה. דניאל הוא תושב עתידי של חריש המתגורר כיום בנתניה. הוא מסביר את המניעים שגרמו לו להצטרף ליוזמה:

“התחושה שעלתה היא שיש צורך להשמיע לעירייה את קול התושבים בצורה ממוקדת יותר. במקום עשרות פניות פרטניות, להציג קול אחד מרוכז שאוסף הצעות ייעול, בעיות, חששות וטרדות. המטרה היא לדאוג לאיכות החיים של התושבים.

אילו בעיות הציפו המשתתפים בקבוצת שכונת מעו”ף שאתה מייצג?

“בעיות של תדמית של השכונה בגלל תכנית ‘מחיר למשתכן’, חששות מאי שקיפות לגבי תכניות הבנייה בשכונה והצעות כלליות כמו תכנית לעיקור חתולי רחוב לפני שיתרבו כמו במרכז הארץ”.

במה לדעתך התארגנות תושבים כזו יכולה לעזור?

“אני מאמין שנוכל לעזור למועצה. אם המועצה תשמע אותנו כהד חזק וממוקד יותר וכגוף מאוחד מאשר עשרות קולות שחולפים מעל ראשם, אולי הם ישנו במעט סדרי העדיפויות שלהם ויפעלו קצת אחרת. אולי הם ישקלו את הרעיונות וההצעות הלכה למעשה, כי הם יבינו את המשמעות והחשיבות של התארגנות התושבים שמתנהלת מולם. אני מאמין שעדיף להשמיע קול משותף וממוקד כלייזר, מאשר קולות רבים שהם נוטים לא פעם ולא פעמיים להתעלם מהם”.

“צריך לזכור”, מוסיף דניאל, “שהמטרה שלנו היא לייצג את אנשי חריש בכבוד ובצורה מקצועית תוך מתן דגש על הנושאים שחשובים לדעת הרוב, דאגה לאיכות החיים של תושבי חריש ושגשוג השכונות בעיר וחריש בכללותה”.