הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) פרסמה בשבוע שעבר (ה') את תוצאות הדירוג לשנת 2025 של תוכנית "עיר מקדמת בטיחות בדרכים", וחריש מצאה עצמה במקום שביעי מתוך שמונה ערים בקטגוריה שלה (ערים עם 29,000-39,999 תושבים).

חריש קיבלה ציון של 53.85 בלבד (מתוך 100), כמעט מחצית מהציון של דימונה, המובילה בקטגוריה, עם 96.05 נקודות.

הדירוג בחן 42 ערים בישראל על פי חמישה תחומי ליבה: ניהול בטיחות, תשתיות, הסברה, חינוך ואכיפה. מטרת המהלך היא לחזק את אחריות השלטון המקומי לבטיחות בדרכים ולהוקיר רשויות הפועלות באופן שיטתי למניעת תאונות.

פער משמעותי בין חריש לערים המובילות

בבית אליו שויכה חריש (בית 3), נבדקו שמונה ערים: בראש הטבלה הובילו דימונה (96.05), אור יהודה (90.05) וכפר יונה (88.44). חריש, עם ציון 53.85, מצאה עצמה במקום השביעי, רק מעל אופקים שקיבלה 39.97 נקודות. מתחתיה נמצאות גם שתי ערים שלא שיתפו פעולה עם תהליך ההערכה – יהוד-מונוסון וצפת. בדירוג הארצי הגיעה חריש למקום 39 מתוך 42 ערים שנסקרו.

הפער בין חריש לבין דימונה, העיר המובילה בקטגוריה, עומד על למעלה מ-42 נקודות, פער ניכר המעיד על פערים משמעותיים בפעילות העירונית לקידום בטיחות בדרכים.

נדרשת פעילות עירונית שיטתית

חריש, שהוקמה לפני עשור בקירוב, והיא אחת הערים הצעירות בישראל, תוכננה מלכתחילה כעיר ממותנת תנועה, הראשונה מסוגה בישראל. התכנון המקורי כלל כבישים צרים, מדרכות רחבות, מעברי חציה מוגבהים ושבילים ייעודיים לרוכבי אופניים.

תושבי העיר מתלוננים לא אחת על הרחובות הצרים שאינם מאפשרים נסיעה בשני נתיבים מנוגדים בנוחות, אולם למהירות האיטית יש יתרון מרכזי אחד, מספר תאונות נמוך יחסית לגודל האוכלוסייה, בהשוואה לערים אחרות, והפחתה בדרגת החומרה של התאונות.

בשנת 2023 אירעו בחריש, על פי נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה 10 תאונות עם נפגעים, 3 מתוכן עם נפגעים קשה. מספר תאונות דרכים נמוך ביחס לערים עם אוכלוסיה בסדר גודל דומה.

אולם הרלב"ד מדגישה שהדירוג הנוכחי אינו מתייחס למספר התאונות, אלא ליכולת העיר למנוע אותן בראייה רחבה. במילים אחרות, נדרש ניהול עירוני לנושא חשוב זה.

בדיקה של הרלב"ד מצביעה על כך שערים שהצליחו לטפס לראש הטבלה – כמו דימונה, אור יהודה וטירת הכרמל – פעלו בצורה שיטתית: תוכניות רב־שנתיות, שיפור תשתיות, השקעה בחינוך לנהיגה בטוחה והגדלת שיתופי פעולה בין הרשות למשטרה.
במילים פשוטות: עיר בטוחה לא נבנית רק מכבישים "נכונים" – אלא מהתמדה ניהולית.

הרלב"ד: "אחריות השלטון המקומי היא המפתח"

מנכ"ל הרלב"ד גלעד כהן הדגיש זאת ואמר: "בטיחות בדרכים מתחילה בתכנון עירוני נכון, באכיפה קהילתית ובתרבות נהיגה אחראית. אנו מצפים מכל עיר בישראל להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות".

מנהל חטיבת המבצעים ברלב"ד, יעקב זכריה, הוסיף כי "הערים שהצטיינו השנה הוכיחו כי השקעה עקבית בתשתיות, בחינוך ובהסברה מצילה חיים הלכה למעשה".

הרלב"ד מדגישה כי כ-40% מהתאונות הקטלניות וכ-60% מהתאונות החמורות בעשור האחרון התרחשו במרחב העירוני, נתונים המדגישים את הצורך הדחוף בפעולה עירונית ממוקדת.

האופוזיציה התריעה

בדצמבר 2024, הגישו ששת חברי האופוזיציה דאז, ביניהם יוחאי פרג'י, הצעה לסדר יום בישיבת המועצה, שעניינה הכנת תוכנית חירום מקיפה להתמודדות עם תאונות הדרכים בעיר.

חברי האופוזיציה טענו כי נדרשת תוכנית חירום כוללת להתמודדות עם המצב. על פי ההצעה, התוכנית תכלול מיפוי והגדרת מוקדי סיכון ברחבי העיר תוך הצגת לוח זמנים לטיפול בהם; שדרוג התשתיות העירוניות כולל סימון מעברי חציה; הסדרת שבילי אופניים ושיפור תאורה ותחבורה בטוחה; קידום תוכנית חינוך והסברה לבטיחות בדרכים בשיתוף מוסדות החינוך, ההורים והקהילה; חיזוק האכיפה העירונית והמשטרתית על עבירות תנועה בדגש על רכיבה לא בטוחה של אופניים וקורקינטים חשמליים, והקמת צוות היגוי ייעודי לניהול, מעקב ובקרה אחר יישום התוכנית ודיווח שוטף למועצה. ההצעה נדחתה על ידי הקואליציה דאז, בראשותו של יצחק קשת.

ומה קורה היום?

על פי נתוני הרלב"ד, חריש נכשלה בחמישה מתוך ששת תחומי הבדיקה: תשתיות, הסברה, חינוך, אכיפה וניהול בטיחות. בתחום היחיד שבו לא קיבלה ציון נכשל, הפער עדיין משמעותי ביחס לערים שהצליחו לייצר שיטה ברורה להתמודדות עם תאונות עירוניות.

נראה כי תחום האכיפה עולה בכל פעם מחדש לדיון ציבורי, בעיקר בעקבות השתוללות לא מרוסנת בכבישים. השדרה המרכזית, דרך ארץ, הפכה לסמל של תרבות נהיגה פרועה וחוסר אכיפה. נהגים רבים נוסעים בה במהירות גבוהה ומבצעים עקיפות מסוכנות.

לצד זאת, תושבים מדווחים שוב ושוב על מקרים של נסיעה נגד כיוון התנועה, על כלי רכב החוצים מעברי חציה בלא עצירה, ועל רוכבי אופניים וקורקינטים שמנווטים בין כביש למדרכה במהירות. תלונות רבות ברשתות החברתיות עוסקות בהתנהגות הפרועה של נהגים בסביבת בתי ספר בשעות הבוקר או בסיום הלימודים, שמסכנת את התלמידים.

אירוע האלימות שאירע בשבוע שעבר בשדרת דרך ארץ ותועד על ידי עמותת אור ירוק, הראה נהג שעוקף מימין, יוצא מרכבו, שולף אלה וניגש לעבר הרכב מאחוריו. סרטון זה ממחיש עד כמה אובדן השליטה במרחב הציבורי מסוכן.

אכיפה? למשטרה אין תקנים

משה בן זיקרי, מחזיק תיק הביטחון בעיר בקואליציה הנוכחית וגם הקודמת התייחס למקרה האלימות שתועד: "האירוע המצולם הוא חמור ובלתי נסבל. אלימות בכביש פוגעת בביטחון האישי ובסדר הציבורי ואינה מתקבלת על הדעת. שוחחתי אישית עם מפקד הנקודה בחריש, כוחות המשטרה ומוקד רואה של המצלמות מטפלים במקרה במלוא המרץ והם על זה בכל הכוח״.

עם זאת, בן זיקרי מודה שאין אכיפה בעיר: "המצב כרגע מורכב, המשטרה לא מקצה תקנים לאכיפת תקנות התעבורה בעיר. אין להם כוח אדם, למרות שביקשתי שוב ושוב ממפקדת התחנה. זה יוצר ואקום שהתושבים חשים היטב".

בן זיקרי מבטיח שינוי דרסטי בקרוב. "בתחילת 2026 השיטור העירוני ייכנס לפעולה מלאה. יש לנו כבר ארבעה תקנים מאוישים מתוך שבעה לשוטרים, ונבחרו שבעה פקחים, שיקבלו סמכויות אכיפה. יהיו פה ארבע ניידות וסיורים יומיומיים. זה שינוי גדול".

בן זיקרי מקווה שהפיקוח העירוני החדש יצליח להתמודד עם תופעות כמו חארקות בלילות של אופנועים וטרקטרונים, שמעירים בשעות הלילה את התושבים וגם תופעות של התנהגות מסכנת חיים בכבישים. עוד הוא מציין כי הוא עושה מאמצים לטפל במקרים שמגיעים לידיעתו, ומבקש את עזרת הציבור בהגשת תלונה במשטרה על התנהגות עבריינית בכביש. לדבריו, המשטרה והעירייה עושות מאמצים ללכוד את הנהג מסרטון העמותה: "כוחות המשטרה ומוקד רואה של המצלמות מטפלים במקרה במלוא המרץ והם על זה בכל הכוח".

משמרות זה"ב? העירייה מתעדפת

במקביל לאכיפה, הסוגיה של בטיחות ילדים בדרך לבית הספר בולטת במיוחד. תשע שנים לאחר שנפתח בית ספר ראשון בעיר, וחריש, אף שהיא עיר צעירה עם אוכלוסייה גדולה של ילדים ובני נוער, עדיין לא מפעילה משמרות זה"ב (זהירות בדרכים) בבתי הספר. הסיבה נעוצה בתסבוכת בירוקרטית מייגעת של הבדלי תקן בין משרדי הממשלה, ובעובדה שמעברי החציה בעיר החדשה אינם תואמים את המראה המוכר בערים ותיקות. מהנדסת העיר הקודמת, שרון פישמן, ציינה באחת מישיבות המועצה כי מדובר בתקנות שונות של משרד החינוך ומשרד התחבורה בנוגע לנראות מעברי החציה (שחור לבן – מול מעברי החצייה בסימון החדש של חריש).

גם בנושא זה יהיה שיפור בעתיד הקרוב. "ראש העיר בפועל, יוחאי פרג'י, הנחה לתעדף את פתיחת פעילות משמרות הזה"ב בבתי הספר היסודיים בחריש", מסרה בתגובה לנושא עיריית חריש. "בהתאם לכך קיימה העירייה בשבועות האחרונים את ההכנות הנדרשות בהתאמת מעברי החצייה לפעילות של משמרות הזה"ב: הותקנו תמרורי מעבר חצייה ותמרורי ילדים חוצים, וסומנו אבני שפה בצבעי אדום-לבן במקומות הנדרשים. כמו כן, בוצעו ההשלמות הנדרשות על ידי משרד החינוך, והעירייה גם רכשה את הציוד הנדרש למשמרות הזה"ב עבור בתי הספר. כעת, עם השלמת ההכנות הנ"ל, פועלת העירייה מול משטרת ישראל לקבלת האישור הסופי, שלאחריו יתקיימו הדרכות בבתי הספר ומשמרות הזה"ב יוכלו להתחיל לפעול".

העירייה גם התייחסה לממצאי הרלב"ד ודירוגה הנמוך של העיר: "העירייה תלמד את הממצאים על מנת לשפר את מה שנדרש".

לקריאה נוספת: "נס שהילד לא נפגע": כ-50% מהתאונות בחריש התרחשו בדרך ארץ