שיחת טלפון מקרית גילתה לחיים פרנץ מתל אביב, כי ברוך רוט, בן דודו האבוד מזה 65 שנה, עלה לארץ ומתגורר בחריש. אתמול, זכו השניים למפגש דרמטי ומרגש

מימין: ברוך רוט וחיים פרנץ

בחודש החולף התקבלה במערכת אתר ‘חריש סיטי’ הפנייה הבאה: “יש לי בן דוד, אותו לא ראיתי מאז שנולד בשנת 1953 בארץ. הוריו, ניצולי שואה, עלו ארצה מהונגריה בתחילת שנות החמישים, ולאחר כמה שנים היגרו לברזיל. מאז נותק הקשר. לאחרונה, נודע לי כי לפני שלוש שנים הוא עלה לארץ וגר בחריש. שמו: ברוך רוט. אודה לכם, אם תוכלו לעזור לי למצוא אותו. בתודה ובברכה. חיים פרנץ, תל אביב”.

כבר באותו יום קיבל פרנץ תשובה מפורטת ממערכת האתר, שכללה את פרטי הקשר של ברוך, בן דודו. אתמול, התקיים המפגש המרגש בין השניים, בביתו של רוט, בשכונת החורש בחריש.

הקשר הלך והתרופף

חיים פרנץ (77) פנסיונר מתל אביב, שוקד במשך תקופה ארוכה על כתיבת רומן היסטורי המגולל את ההיסטוריה המשפחתית.

לפני כחודשיים, בת דודתו המתגוררת במונטריאול, בישרה לו בשיחת טלפון שברוך רוט, בן דודם האבוד, עלה לארץ. “הייתי המום. לא האמנתי שברוך צץ פתאום משום מקום. ביקשתי ממנה פרטים נוספים, אך כל מה שהיא ידעה לומר לי הוא שברוך גר בחריש. ביצעתי חיפוש באינטרנט, הגעתי לאתר שלכם ושלחתי לכם פנייה”, מעיד פרנץ בהתרגשות.

משפחת רוט הענפה התגוררה בעיר דמצ’ר, בצפון מזרח הונגריה. עליית המשטר הנאצי זעזעה את חייהם. מגדה, אמו של חיים, וסנדור, אביו של ברוך, ברחו מהונגריה והגיעו לאחר מסע מפרך לישראל. בדרך הם איבדו שלושה מאחיהם בזוועות השואה.

סנדור התחתן והתגורר ברמת גן, שם גם נולד בנו, ברוך. אולם המשפחה לא מצאה בישראל את מקומה והיגרה לברזיל בתחילת שנות החמישים.

“אני זוכר את המפגשים המשפחתיים שהיו לנו לפני שהם עזבו לברזיל, כיוון שהם היו למעשה, המשפחה היחידה שהיתה לנו בארץ”, מדגיש פרנץ.

בחלוף השנים הקשר בין שתי המשפחות הלך והתרופף עד לניתוקו המוחלט: “בתחילה עוד שלחו לנו מכתבים וגלויות אך התקשורת הלכה ודעכה באופן טבעי”, מספר פרנץ.

“לא ידעתי שיש לי משפחה בישראל”

ברוך רוט (69) התגורר רוב חייו בסאו פאולו, ברזיל. בשנת 2017 החליט יחד עם זוגתו אגנס לעלות ארצה. השניים השתקעו בחריש. “באנו לבקר חבר ברזילאי שכבר התגורר בעיר ואהבנו את המקום ואת הרעיון של עיר חדשה”, מספר ברוך ומודה: “אהבתי גם את מחירי השכירות הנמוכים והדירות החדשות ושמעתי שחריש מקבלת יפה את העולים החדשים”.

בני הזוג מעידים שהם חשים בחריש כמו בבית ואוהבים מאוד את איכות החיים ותחושת הביטחון האישי, שכה חסרה להם בסאו פאולו.

ילדיהם של בני הזוג מתגוררים בברזיל ובפלורידה, כך שהגילוי על קרובי משפחה מקומיים היה מרגש במיוחד: “עד לשיחת הטלפון מחיים, לא ידעתי שיש לי משפחה בישראל”, מציין רוט בשמחה.

בני הדודים הנרגשים מתכננים יחד את ההמשך המשותף: פרנץ מתכנן להוסיף פרק ברומן המשפחתי, שיגולל את סיפור חייו של רוט בברזיל ולתרגם אותו לפורטוגזית “כדי שברוך יוכל לקרוא”. עוד בתכנית, מפגש משפחתי מורחב עם הילדים והנכדים וכמובן, פינוק ראוי של ברביקיו ברזילאי.

שנתיים לאחר כישלון המכרז להקמת מתחם דיור מוגן בחריש, פורסם כעת מכרז חדש, בתנאים זהים. מה השתנה בשנתיים שחלפו והאם אכן יקודם המהלך להקמת מתחם דיור מוגן בשכונת הפרחים בחריש?

בשבוע שעבר פרסמו מחדש רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, מכרז להקמת מתחם דיור מוגן בחריש. בית הדיור המוגן יוקם בשכונת הפרחים ויכלול 240 יחידות דיור. בחזית מתחם המגורים יבנו גם שטחי מסחר.

על פי תנאי המכרז, המגרש המוצע לחכירה ליזמים למשך 98 שנים, ימוקם בשדרת דרך ארץ פינת שדרת האחווה. מדובר במיקום ראשי, נגיש ובמרחק הליכה מהפארק העתידי של העיר.

עם הפנים לתושבים מבוגרים

על פי נתוני עמותת א.ב.א, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל, המייצגת למעלה מ-200 בתי אבות ובתי דיור מוגן, בישראל מתגוררים למעלה מ-25 אלף דיירים בבתי אבות ברחבי הארץ. מספר הדיירים בבתי האבות מקרב כלל בני הגיל השלישי עומד על אחוזים בודדים בלבד. עם זאת, תחום הדיור המוגן, הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בעשור האחרון.

ההחלטה על הקמת בית דיור מוגן בעיר הצעירה, הפתיעה חלק מהתושבים. עד כה התאפיינה אוכלוסיית חריש בעיקר במשפחות צעירות וזוגות צעירים. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתרחבת המגמה של הגירת תושבים בגילים מבוגרים יותר לעיר.

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין מאמין כי הקמה של דיור מוגן בחריש היא בבחינת חדשות טובות לעיר. לדבריו, ישנם מספר יתרונות ברורים בהקמה של מתחמי דיור מוגן בעיר: “בסביבה הקרובה לחריש קשה למצוא דיור מוגן ראוי, ועל כן בית אבות טוב ייצור רצף דורי מתמשך. משפחות צעירות שמתגוררות בעיר יזכו באפשרות להזדקן בעיר או להביא לכאן את דור ההורים. פרויקטים של דיור מוגן הם גם מקור ליוזמות קהילתיות משולבות“, הוא מסביר.

יתרונות כלכליים מובהקים

מעבר ליתרונות החברתיים, רוזנטל שם דגש על היתרונות הכלכליים המובהקים של פרויקט זה: “החברות החולשות על תחום הדיור המוגן הן כמה מהחברות הגדולות ביותר בתחום הנדל”ן. חברות ראויות, כדוגמת ‘עזריאלי’ ו’מליסרון’, שהבעת אמון שלהם בעיר יכולה להוות זרז לשינוי משמעותי, שימשוך לעיר שחקנים גדולים נוספים מהתחום המסחרי”.

רוזנטל מציין כי דיור מוגן טומן בחובו פוטנציאל הכנסות לרשות של ארנונה מסחרית, ללא ההוצאות הגדולות הנדרשות מהמועצה, בקליטת תושבים צעירים יותר: “ברמה התקציבית אלו חדשות טובות לרשות המקומית שצמאה להכנסות מניבות”, הוא מסביר.

שני יתרונות נוספים אותם מדגיש רוזנטל הם נראות הסביבה ועומס התנועה: “מדובר על מבנים שאינם מהווים מטרד סביבתי. ברוב המקרים המצב הוא הפוך, ומשפר את נראות העיר בזכות מבנים וחצרות מטופחות”, הוא מוסיף ומדגיש: “יתרון נוסף הוא שמתחמי דיור מוגן אינם זקוקים לתקן חנייה גבוה, אלא הם בעלי דרישה מקלה לתקן חנייה ועל כן, הם אינם מגבירים את עומס התנועה”.

תנאי המכרז לא השתנו

למרות היתרונות הברורים שמציין רוזנברג, חשוב לציין כי המכרז שפורסם השבוע אינו ניסיון ראשון לקדם מתחם דיור מוגן בחריש. בשנת 2018 פרסמו משרד הבינוי והשיכון ורמ”י מכרז זהה שכשל לאחר שלא הוגשו כלל הצעות ע“י יזמים.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: “משרד הבינוי והשיכון מוביל את הקמת העיר חריש ומשקיע משאבים ומאמצים רבים בפיתוח וקידום העיר. אכן, המכרז המדובר פורסם לראשונה ב- 2018, לצערנו לא התקבלו הצעות, ולכן הוא נמצא עכשיו בפרסום שוב”. עוד מסר משרד הבינוי והשיכון, בתשובה לשאלתנו, כי “תנאי המכרז לא השתנו”.

אם לא חל שינוי בתנאי המכרז הנוכחי לעומת המכרז הקודם, מהם סיכויי ההצלחה של המכרז החדש? רוזנטל מעריך שהקושי בשיווק הקרקע ליזמים רק יחריף: “טרם פורסמו תנאי המכרז הסופיים, אך ככל שהמכרז לא השתנה ביחס למכרז המקור שכשל בשנת 2018, הרי שהקושי בשיווק כיום יגדל, בעיקר בגלל התקופה בה אנו מצויים, תקופה של משבר כלכלי מהגדולים שהמדינה ידעה”.

עם זאת, רוזנטל משאיר פתח גם לאופטימיות: “מאז שנת 2018 העיר שינתה את פניה. שכונת הפרחים והמעו”ף נבנו וכיום חריש היא העיר הצומחת ביותר במדינה. עם 18 אלף תושבים רשומים, חריש מראה גידול באוכלוסיה של כ-83% בשנתיים האחרונות”.

ארבעתן תושבות חריש ובעלות מקצועות ייחודיים, יש שיאמרו, לא יציבים, אבל הן אוהבות כל רגע בעבודה שלהן, גם כשאמא שואלת: “נו, מתי כבר תמצאי עבודה נורמלית?” מה משך אותן למקצוע, כיצד הן מתמרנות בין עבודה ומשפחה ומהן התגובות שהן מקבלות מקהילת חריש?

טל מריעוז (21) מתגוררת בחריש כבר שנה. למחייתה, מריעוז מעניקה לכלבים מראה מרענן וחדש בעזרת תספורות עדכניות. “מהרגע שנולדתי הייתי מוקפת בעלי חיים”, היא מסבירה. “חשבתי להיות וטרינרית אך ויתרתי על כך. הבנתי שאני לא אוכל להתמודד עם הכאב שכרוך בהרדמת כלבים”. הפיתרון כאמור, היה לנתב את אהבתה ליצורים השעירים למקצוע יצירתי. “המקצוע הזה הוא עבורי תרפיה של ממש באמנות השיער”.

מה מייחד אותך מספרים אחרים?

“אני לוקחת את זה לכיוון אמנותי. הסגנון שלי הוא אסייתי, סגנון בו התספורות מושקעות מאוד ואני משלבת בהן צבעים על בסיס מים, שמותאמים לכלבים. יש לי שבלונות בעזרתן אני מציירת על הפרווה או צובעת להם פסים בשיער”.

האם גם הכלבים מרגישים נוח עם התספורת?

“אני חושבת שתשומת הלב שהכלב מקבל בעקבות השינוי משמחת אותו. כך הוא נהנה יותר ומרגיש טוב עם עצמו”.

מהו הקושי המרכזי בעבודה?

“זה יכול להיות מאתגר כי זה תלוי בתגובת הכלב. יש כלבים שמתמסרים אליי ויש כאלה שלא. הכלב מרגיש שאני מרוכזת אך ורק בו ובדרך כלל, אני מצליחה ליצור קשר. חשוב לזכור כי יש כלבים שיש להם טראומות מתספורות קודמות והכי חשוב לתת להם תחושה שאתה רוצה בטובתם”.

כיצד המקצוע שלך עוזר לך להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“ספרית כלבים צריך בכל עיר ובמיוחד בחריש שיש בה כלבים רבים  ואין הרבה בעלי מקצוע כמוני. בחריש יש לא מעט כלבים שחייבים תספורות ויפה שעה אחת קודם”.

“המעבר לחריש עשה לי רק טוב”

אושרי אוחיון (30) היא מוותיקות חריש החדשה. היא מתגוררת כבר חמש שנים בעיר ומוכרת כמי שרוקחת עבור כולם ‘תרופות סבתא’, “רק שהפעם הן באמת עובדות”, היא מציינת בחצי חיוך.

אוחיון רוקחת תרופות העשויות מחומרים טבעיים בלבד. הלהיט התורן שלה הוא ללא ספק, ‘משחת הפלא’ המותאמת לכוויות, חתכים, עקיצות ופריחות.

“רקחתי אותה לפני שלוש שנים עבור בני שסבל מפריחה קשה. הרכבתי משחה חדשה שמבוססת על תשרית של פרחי קלנדולה ושמן זית, שמן קוקוס, שעוות דבורים ושמני לבנדר וקמומיל. השכנה התלהבה ממנה והשמועה על המשחה עברה מפה לאוזן”.

האם אפשר להתפרנס מרוקחות טבעית במדינה שלנו?

“רוב ההכנסה שלי היא מטיפולי דיקור ועיסוי. הרוקחות הטבעית התפתחה מתחביב להכנסה נוספת בזכות דרישת הלקוחות”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“אני מרגישה שהמעבר לחריש עשה לי רק טוב. אין לי כל כך תחרות. אין אנשים שמוכרים את המוצרים שלי. אני עסק שמתפתח ביחד עם העיר ובגלל זה היחס שלי ללקוחות הוא מאוד אישי. אני צומחת ביחד עם העיר”.

מלמדת ‘לפתוח את הפה’

ד”ר דבורה אירית אלון (60)  מלמדת אנשים כיצד לעמוד נכונה מול קהל, כיצד להעביר מסר בצורה חדה וברורה עם קול נכון ועם נוכחות בימתית.

“יש לי שני קהלי יעד עיקריים – נשים ואנשי עסקים”, היא מסבירה. “הנשים שמגיעות אליי הן כאלו שרוצות ‘לפתוח את הפה’ לאחר שנים שקולן לא נשמע בגלל טראומה כזו או אחרת, וכעת הן מחפשות ביטוי לעצמן. אני עובדת על טיפול רגשי דרך הקול,  בשילוב שירה. העבודה הקולית עוזר לדיבור להישמע אחרת. היא אפילו מסייעת בריפוי אסתמה”, היא מדגישה ומציינת שעבור אנשי העסקים, הדגשים בסדנה הם אחרים, וכוללים העברת מסרים בצורה אסרטיבית ונכונה.

ספרי לי על הצלחה גדולה שלך.

“הגיעה אליי לקוחה עם צרידות מטורפת. היא הייתה צריכה להתראיין יום למחרת ברדיו. הענקתי לה טיפים לגבי הנשימה ותנועות הגוף שלה וזה עשה פלאים. במספר מפגשים בהם עבדנו גם על הצד הרגשי,  הבחורה שינתה פאזה והצרידות שלה נעלמה”.

 כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“הייתי מראשונות הנשים שנתנה הרצאה לדוגמה בקבוצת הנטוורקינג של פורום נשים חריש. בתקופה האחרונה, אני בעבודה מטורפת מסביב לשעון מחוץ לעיר. אני מאמינה שבהמשך הדרך אקח חלק משמעותי יותר בפיתוח התחום הזה בעיר. אני ממש אוהבת את האנשים כאן ובהחלט יש עם מי לעבוד”.

מיניות ודימוי גוף במגזר הדתי

מעיין אפרתי (31) עובדת עם נערות דתיות בגיל ההתבגרות. היא מנהלת מולן שיח חשוב שבוחן שאלות כמו מיהי אשה ומהי נשיות ומעניקה להן ידע בסיסי על הגוף שלהן בתקופה מבלבלת של התפתחות וצמיחה. “אני מדברת איתן גם על דימוי גוף כשהגישה שבאה לידי ביטוי היא גישה של אהבה עצמית לגוף שלנו”.

איך הגעת לזה?

“למדתי חינוך והוראת תיאטרון בירושלים ולימודי המשחק פתחו לי שער לעולם הזה. הכלי של השחקן הוא הגוף שלו ולכן, בזמן הלימודים התוודעתי לכמה מקום נותנים לזה בחיים. בהמשך, לקחתי קורס שמכשיר מדריכים על מיניות בריאה במגזר הדתי והשאר זו היסטוריה. כשאני התבגרתי, לא היה שיח על זה והיום יש נשים נוספות, כמוני, שמעבירות תכנים שמתעסקים ביחסים בין המינים; מהי אחריות מינית? מהם הגבולות שלי עם עצמי? וכן, הנושא של גיבוש הזהות המינית שלנו”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“העברתי כאן כמה סדנאות לנשים נשואות דתיות והעברתי הרצאות למיניות בריאה להורים לילדים קטנים. בנוסף, כתבתי הצגה אישית שלי שמיועדת לנערות בראשית גיל ההתבגרות ולהורים שלהן.

“אחד הרעיונות שהצעתי לעירייה הוא לבנות בחריש תכנית חינוכית, שתפתח שיח בריא על מיניות, החל מגיל גן עד י”ב. תכנית שתיתן מענה שלם וכולל להורים ולצוותי החינוך בעיר. אי מקווה שזה, בסופו של דבר, ייצא אל הפועל”.

לכתבות נוספות בסדרה: “הילדים כבר התרגלו שלאבא יש מקצוע מיוחד”

סקירת הנדל”ן של ‘חריש סיטי’ עודכנה ומהממצאים עולה כי גם השנה שמרו מחירי הדירות בחריש על יציבות. שכונת בצוותא זכתה להתעניינות הגבוהה ביותר עם 36% מכלל עסקאות המכירה, אולם הדירה היקרה ביותר שנמכרה מתחילת השנה נמצאת דווקא בשכונת הפרחים

למעלה: צילום רחפן של שכונת בצוותא ספטמבר 2019: אורן קלר

על אף אי הוודאות שמאפיינת את שוק הנדל”ן בישראל בתקופה זו, שמרה חריש על יציבות יחסית. מתחילת 2019 ועד לחודש אוגוסט, עמד ממוצע המכירות בחריש על כ-55 דירות בחודש, ללא דירות ”מחיר למשתכן“. קצב מכירות זה מאפיין את השנתיים האחרונות בחריש, כך על פי סקירת הנדל“ן העדכנית של ”חריש סיטי“, העוקבת אחר פרמטרים שונים של שוק הנדל”ן המקומי בחריש. הסקירה שהתעדכנה השבוע, בוחנת את מגמות שוק הנדל”ן בעיר הן בשנת 2019 והן בהסתכלות רחבה יותר, על 6 השנים האחרונות.

השוואה בין השכונות כיום בחריש (החורש, אבני חן, הפרחים, מעוף ובצוותא) מגלה כי מחירי דירות 4 ו-5 חדרים רגילות (ללא דירות גן ופנטהאוזים) דומים בין שכונה לשכונה.

בשכונת “אבני חן” המחיר הממוצע מעט נמוך יותר אך ככל הנראה הדבר נובע מריבוי יחסי של מכירות זכויות בעמותות בנייה בתקופה האחרונה, בהן מחירי הדירות עדיין זולים יותר. גם המחיר בשכונת “מעוף” נמוך יותר והדבר נובע מהעובדה שהפרוייקטים ששווקו בשכונה רובם ככולם משתייכים לתכנית “מחיר למשתכן“, המציעה דירות במחיר מוזל ביחס לשוק החופשי.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה מתחילת 2019 היא דירת 5 חדרים בשכונת הפרחים המשתרעת על שטח של 149 מ”ר. הדירה נמכרה בחודש מרץ תמורת 1,770,000 שקלים. 

מהם מחירי השכירות הממוצעים בעיר? איזו שכונה זכתה לאחוז גבוה של מכירות אחרי שכונת בצוותא ומהו המחיר הממוצע למ”ר בשכונות השונות של העיר?  לקבלת תשובות ולקריאת הסקירה המלאה  לחצו כאן

מבולבלים משמות השכונות בעיר? היכנסו למדריך השכונות של חריש

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

“ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית”.

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

“המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי”.

“ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים”.

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. “עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים”.

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

“אנו בשלבים מתקדמים לקליטת ‘קהילת מחנכים’ בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר”.

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד’ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: “בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש”.

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

“אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט ‘קהילה מקדמת עסקים’, ‘פורום עסקים’, והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם”.

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

“הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה”, מוסיף קשת ומדגיש: “אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ”ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ”ר”.

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע”ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ”י כשלו בה?

“כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו”ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים”.

קווים ייעודיים לרכבת

“ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה”, מציין קשת ומסביר: “למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים”.

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. “זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו”, הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ”א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. “הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים”, מציין קשת ומיד מסביר: “ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6”.

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

“העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר”.

“ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז”.

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות ‘תולדות אהרן’ להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

“לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש”.

“ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה”.

“אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה”.

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

“יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר“.

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

“חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי”ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי”.

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

“אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר”.

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

“זה לא פשוט”, מודה קשת “זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים”.

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. “חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית”.

“קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד”.

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

“שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל”.

ארבע שנים לאחר שאושרו התכניות להקמת שכונת מעו”ף בוטלו תכניות המקור וכעת ניגשים לתכנון מחודש של השכונה, שעתידה להיות מרכז העסקים של חריש. מהן הסיבות לשינוי ומהם העקרונות המנחים החדשים בתכנון החדש?

בישיבה האחרונה של  ‘הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש’ שהתקיימה ב-30.5.19 אושרה החלטה מספר 77 לבטל את התכניות המאושרות לבינוי השכונה, תכנית חריש/1/ד’ למעו”ף.

“הצוות המקצועי של הוועדה רואה לנכון להתאים את התכנון של תכנית חריש /1/ד’ לאופי העיר המשתנה בראייה חדשנית ורחבה”, כך נכתב בראש פרוטוקול הישיבה.

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם מע”ר) תוכננה בראשית דרכה לשמש כמרכז העסקים והמסחר בחריש, הלב הפועם של העיר, אם תרצו. בהתאם לזאת אף זכתה לשם: מרכז עסקים ופיתוח (מעו”ף).

תכנית חריש/1/ד’ למעו”ף שאושרה בנובמבר 2015 כללה תכנון רחב הקף של בנייני מגורים, משרדים ומסחר, תעשיה קלה, מרכז תרבות וייעודי קרקע למרכז רפואי ובית מלון. מעל הכל, אמורה היתה השכונה לספק שני צרכים מהותיים לעיר המתפתחת: מוקדי תעסוקה משמעותיים לתושבי העיר ומקור הכנסה ממיסים לקופת הרשות הדלה.

הכוונות היו טובות, אך למכרזי שיווק הקרקעות שפירסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) לא הוגשו הצעות. הסיבות, על פי גורמים שונים, היו עלויות פיתוח מוגזמות, ולדעת חלק מהמומחים  גודלה המוגזם של כל יחידת תעסוקה.

מהנדסת המועצה, יבגניה מלכין ציינה בישיבה: “זיהינו כי קיימות בעיות בתכנון, ולאחר שגם הניסיון לשיווק מגרשי המסחר נכשל אנחנו חושבים שיש מקום לשיפור התכנון כדי להביא לתכנון מיטבי, חכם ונכון לעיר”.

ההחלטה לבצע ריביזיה מחודשת של שכונת המעו”ף אינה מבוססת רק על כישלון המכרזים המסחריים. שני תנאים חדשים נוצרו מאז אישור התכניות הראשונית של מעו”ף, הראשון, הגדלת מרחב התכנון של חריש ובהתאם, הפיכתה של שכונת מעו”ף משכונת בפאתי העיר (שכונת דופן) לשכונה בלב העיר וההשלכות הנגזרות מכך,. לדוגמא, הצורך בחשיבה מחודשת על מערך התחבורה בשכונה והחיבור לעורקי תחבורה איזורים.

השני, אישור תכנית ‘חריש דרום’, שכונה הכוללת גם היא מגורים משולבים במסחר ובתעשייה. הוספת חריש דרום למרקם השכונות העתידיות של חריש משנה בהכרח את תפקידה העתידי של שכונת מעו”ף במרקם העירוני של חריש.

 עקרונות חדשים לתכנון

“מהתכנון המקורי של שכונת מעו”ף נותרו רק 664 יחידות דיור שנבנות על ידי היזמים ‘האחים אוזן’ ו’דונה’, במסגרת תכנית מחיר למשתכן. עוד נותר הקמתו של מתחם גדול ומיוחד לשירותי הצלה וחירום (משטרה, מד”א, שירותים רפואיים נילווים, מג”ב, כיבוי אש) ומחסני העירייה. “יקדמו שם גם מבני ציבור (גני ילדים, מעונות) לטובת הדיירים שעתידים לאכלס את השכונה בעוד שנה”, מפרט דוד מגן, יו”ר ‘הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש’.

“כל היתר ישתנה”, הוא מוסיף. “אנו פועלים כיום עם צוות תכנון מיוחד להכנת תכנית חדשה על פי סעיף 78 בהחלטה לתכנן מחדש את השכונה”, מסכם  מגן.

מי שהופקדה על התכנון המחודש היא חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ”לית חברת התכנון ViaPlan . נעלי-יוסף ומשרדה אחראים על תכנון פרוגרמת מבני הציבור גם בשכונות הוותיקות יותר בחריש. בפני חברי הוועדה, הציגה נעלי-יוסף את העקרונות שילוו את התכנון המחודש של השכונה ביניהם:

• שינוי אופייה של השכונה מאזור תעסוקה בדופן העיר למרכז עירוני בין שכונות שיתאים לדרישות שמציב אזור תעסוקה;
• ייעול השטחים למבנים ומוסדות ציבור ושילובם במגרשים מרכזיים;
• הבטחת קיצורי דרך, שבילים להולכי רגל, אופניים ותחבורה מקיימת;
• שינוי מיקום מסוף התחבורה המתוכנן מליבת השכונה לדופן שלה ועידוד פיתוח מלאכות זעירות;
• הגדלת הצפיפות לתמיכה בשימושים מעורבים עם המלצות לתוספות של זכויות בנייה בשכונה ובעלייה לגובה;
• הבטחת מקום למשרדי ממשלה ולעירייה;

תנועת קול מעו”ף

שינוי התכנון מעניק הזדמנות חדשה לחשיבה. יצחק קשת ראש העיר, הצהיר כי בקרוב יצא ‘קול קורא’ ליזמים להשמיע רעיונות לקידום השכונה מבחינה מסחרית. בנוסף, התאגדות דיירים עתידיים של השכונה שנושאת את השם ‘תנועת קול מעו”ף’, קיבלה רוח גבית מהמועצה בנוגע לאפשרות כי יוכלו להשפיע במהלכי שיתוף ציבור על אופי השכונה, וכי בקשותיהם ישקלו כחלק מהחשיבה המחודשת. בימים אלה מנסה התנועה לגבש תכנית המרכזת את הצרכים והרצונות של הדיירים העתידיים של השכונה, ולהגיש אותה לוועדה באמצעות נציגי המועצה הנבחרים.

מגן, יו”ר הוועדה המיוחדת, אמנם לא שמע על ההתארגנות האזרחית אך הוא מקדם אותה בברכה:  “שיתוף תושבים הוא מהלך מבורך והוא גם נושא פירות כפי שהוכח בתחומים רבים בהם ‘חכמת ההמונים’ באה לידי ביטוי”. הוא מסכם.

הוא היה שם ברגעים הקריטיים שעיצבו את חריש כפי שהיא נראית כיום. שלמה אפרתי, מסיים את תפקידו כעוזר מנכ”ל מועצת חריש ומשתף במתרחש מאחורי הקלעים, בהישגים, בכישלונות ובתחושות

שלמה אפרתי צילום: מור שקיפי לאטי

לאחר שלוש וחצי שנים בתפקיד עוזר מנכ”ל מועצת חריש, מסיים שלמה אפרתי (31) את תפקידו וממשיך הלאה לתפקיד המאתגר הבא, כמנכ”ל הישוב עץ אפרים בשומרון.

אפרתי החל בתפקידו הנוכחי בשנת 2016 בתקופה הקריטית שעיצבה את חריש כפי שהיא כיום וככל הנראה תשפיע גם על עתיד העיר.

דרכו לתפקיד נסללה, כמו הרבה דברים טובים בחיים, במקרה. “בשנת 2013 רכשנו דירה בחריש להשקעה דרך עמותה. בשנת 2016 ביקשו שנציג העמותה יגיע למפגש במועצת חריש שם פגשתי את יעקב נתניהו ושוחחנו קצרות. חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי שפגשתי מישהו שאני רוצה לעבוד איתו. למחרת קיבלתי טלפון, שהזמין אותי למלא את התפקיד. ארזנו ועברנו לחריש. יש כאלה שקוראים לזה ‘קארמה’.

בשלוש השנים שחלפו גדלה מועצת חריש וכיום עובדים בה כ-100 עובדים. אפרתי החל לעבוד במועצה רזה שכללה 20 עובדים בלבד. כמי שמכיר את העניינים הבוערים של חריש מבפנים פנינו לאפרתי כדי לנסות ולהבהיר מספר שמועות עקשניות שמלוות את המתרחש כמו לדוגמא, על כך שהחילופים התכופים של בעלי תפקידים במועצה אינם מוצדקים. אפרתי לא סבור כך.

“חשוב לזכור שחריש היא רשות מקומית יוצאת דופן בקצב ועומס העבודה. אנו משרתים 12 אלף תושבים אך מכינים תשתיות ל-70 אלף איש. אנו מתוקצבים לפי תקנים של כמות האנשים בפועל, זוהי אנומליה אדירה והמתח הזה מתקיים כל הזמן וגורם לעומס אדיר על עובדי המועצה”.

“מאידך, עובדים רבים פועלים בתודעה שהם שותפים למעשה היסטורי וזה מוציא מהם כוחות מדהימים. הגעתי כל בוקר לעבודה מוקדם וחזרתי הביתה בשעות הקטנות של הלילה כשלנגד עיני עמדה רק טובת חריש. יחד עם זאת, ישנם אנשים שתודעת השירות ורמת המקצועיות שלהם לא תאמו את הציפיה שקיימת במועצה. לא כולם מתאימים לחריש”, מציין אפרתי.

“אני הראיה לכך שיש לא מעט עובדים במועצה שעובדים בנחת וללא חרב פיטורים מעל ראשם. בכל שנותי לא הרגשתי מאוים ולא פעלתי מתוך איום מרומז או מפורש. התחלופה היא כדי למצוא את האנשים הכי מתאימים לחריש”.

אז שלי קרן, לדוגמא, לא התאימה לחריש? 

“שלי קרן היא חברה טובה ואשת מקצוע מהמעלה הראשונה, זו לא היתה בעיה של מקצועיות. מקצועיות זה לא הכל בחיים, היא לא התאימה לעבודה בחריש וזה בסדר ולגיטימי”.

טענה נוספת היא טענה על הדלפות שמגיעות מן המועצה, ראה המקרה של ישראל שלו, ראש אגף החינוך החדש, שבחירתו הופצה ברשתות החברתיות עוד לפני סיום המכרז. 

“ברמת וודאות גבוהה אני יכול לומר שזה לא הודלף מהמועצה. אם אדם ניגש למכרז ומתקשר לתושב העיר כדי להתייעץ איתו אז זה יוצא החוצה. מעולם לא ראיתי שהודלף משהו”. יחד עם זאת התופעה הבעייתית יותר עליה מצביע אפרתי הוא המידע השגוי, החלקי והלא אמין שמופץ ברחבי העיר. “ישנם תושבים שמפיצים מידע לא אמין או חלקי כשהם מסיקים מסקנות מבוססות על שמועות. לי, כעובד מועצה זה חורה, להיכנס לקבוצת פייסבוק ולראות שם מידע כל כך שגוי. התפקיד של המועצה הוא להנגיש את המידע לתושבים, אבל לא תמיד זה אפשרי בזמן שהשמועות רצות. צריך לשמוח שיש לנו מנכ”ל וראש מועצה שמוכנים לשלם מחיר אישי, גם בדמות שמועות כאלה ואחרות, לטובת העיר”.

אפרתי מוסיף ומציין: “אם פוסט בפייסבוק מנהל אותך, זו בעיה קשה, אבל אם תושב, שצבוע בצבע לכאורה של יריב פוליטי, מעלה טענה לא מקצועית ויחד עם זאת בלשכה מתייחסים לטענה בצורה עניינית, בעיני זה מראה על גדלות. זה מדהים ולמדתי מזה רבות”.

תנאי חוסר וודאות מושלמים

מה עוד למד אפרתי? בראש וראשונה איך מקימים עיר וכיצד נערכים לבניית מנגנונים שישרתו עיר חדשה בלי מידע בסיסי או תנאי וודאות.

“צריך לזכור שבשנת 2016 היו כאן רק הבטחות ועוד לא היה ברור שאכן תקום כאן עיר. כבר היו ניסיונות עבר כושלים לשווק את חריש. לא היה לנו מושג כמה תושבים יגיעו לכאן. ניסינו לחזות זאת על בסיס מידע חסר ובתנאי חוסר וודאות מושלמים”.

כיצד פעלתם?

“הנחנו מספר הנחות עבודה מהן גזרנו את יעדי העבודה שלנו. לאחר גל האכלוס הראשון בשנת 2017 ייצרנו נוסחת אכלוס שמתייחסת לקצב בניה מסוים של יזם, לוחות זמנים ומשתנים נוספים. נוסחת האכלוס הוכיחה את עצמה ב-2018 ברמת דיוק גבוהה מאוד ועזרה לנו לצפות את מספר הילדים בגני הילדים ובתי הספר ולהיערך בהתאם לכך”.

מהו ההישג המרכזי שאתה יכול להצביע עליו בתקופת העבודה שלך במועצה?

“אין ספק שאחד ההישגים המשמעותיים הוא פרוייקטי הבינוי של מוסדות החינוך. הייתי שותף לבניית שלושת המעונות הראשונים בחריש, 16 גני ילדים ושלושה בתי ספר בשנת הלימודים הראשונה בחריש”.

“זו היתה חוויה ייחודית עבורי. עבדתי קשה מאוד על מנת להשיג טופס 4 ולדאוג שהמבנה יהיה מוכן לפתיחת שנת הלימודים, וב-1 לספטמבר, זכיתי ללוות את הבן שלי לגן, שפיקחתי עליו ואת הבת שלי לבית הספר, שירקתי דם כדי להוציא עבורו טופס 4 . אני מודה לקב”ה על הזכות שניתנה לי”.

“יום אחד כל ההשקעה הממשלתית והכסף שניתן לחריש יעלמו ולא יהיה איך לשלם לאברהם טל ביום העצמאות, ולכן צריכים לקדם פיתרון תעסוקתי ותחבורתי בר קיימא”

האם יש הישגים נוספים שאתה שותף להם?

“עבדתי בצמוד עם נתניהו ובנינו תכנית עבודה לכל אגף ואגף. יצרנו מתודולוגיות של ניהול פרויקטים, ניהול משימות, עמידה ביעדים, עבודה מדידה”.

“חריש מתמודדת מול אתגרים אסטרטגיים כבירים בתחום התעסוקה, התחבורה, שקשורה כחוט השני לתעסוקה, והאתגר של ייצוב והארכת החלטת הממשלה להזרים כספים לחריש, שלוטה כעת בערפל לנוכח המצב הפוליטי של הליכה לבחירות חוזרות”.

“מתקיימת עבודה מאומצת מאוד של ראש המועצה, המנכ”ל והגזבר שמניעים את הרכבת הזו ונפגשים באופן תדיר עם משרד הפנים והשיכון, ונקווה שהערפל יתפזר עם כינונה של ממשלה חדשה”.

“יחד עם זאת, צריך לזכור שגם אם הממשלה תאריך את ההחלטה לפרק זמן נוסף, זו בועה. יום אחד כל ההשקעה הממשלתית והכסף שניתן לחריש יעלמו ולא יהיה איך לשלם לאברהם טל ביום העצמאות, ולכן צריכים לקדם פתרון תעסוקתי ותחבורתי בר קיימא”.

“נושא המיתוג לא נוהל בצורה ראויה, ואני מרשה לעצמי לומר זאת כמי שהיה שותף למהלכים שבוצעו, אבל מי שלא עושה לא טועה. יש לנו זמן לתקן וזה יטופל”

מהם לדעתך האתגרים המרכזים של שנת 2019?

“היעד המרכזי כעת הוא לעבור את האכלוס הקרוב בהצלחה. הצפי הוא ששנת 2019 תסתיים וחריש תכיל כ- 20-22 אלף תושבים”.

“כמו תמיד, יש לעבור בהצלחה את אתגר פתיחת שנת הלימודים הבאה. השנה יפתחו כ-20 גני ילדים חדשים, ובית ספר יסודי אחד שיתווספו למערך הקיים”.

“ב-2020 עתידים להיפתח 3 בתי ספר נוספים, שניים מהם בשכונת הפרחים ואחד בשכונת החורש, בית ספר תיכון ראשון ברחוב אודם, תיכון דתי, אולפנה וישיבה תיכונית”.

ובכל זאת, על איזה כישלון תוכל להצביע?

“נעשו טעויות, נושא המיתוג לא נוהל בצורה ראויה, ואני מרשה לעצמי לומר זאת כמי שהיה שותף למהלכים שבוצעו, אבל מי שלא עושה לא טועה. יש לנו זמן לתקן וזה יטופל”.

מהו המסר המרכזי שלך לקוראים?

“חריש היא עיר שטוב לחיות בה. התסכולים של תושבי חריש מגיעים ממקום טוב, מרצון לעשות את הדברים נכון מההתחלה, אבל צריך להאמין שלחריש יש גוף מקצועי שיגרום לזה לקרות בצורה הטובה ביותר. יצחק קשת גדל לתוך התפקיד, ליעקב נתניהו יש אנרגיה שמניעה את כולם, יש לנו חברי מליאה מדהימים שטובת העיר לנגד עיניהם ומשקיעים מזמנם בהתנדבות מוחלטת. למרות כל המאמצים, לא תמיד מצליחים מיד בהתחלה, אבל יש אנשים איכותיים במערכת שאני מאוד מאמין בהם”.

“התחושה שמלווה אותי היא תחושת הצלחה. אני רואה את ההישגים ואת התוצאות בשטח, החל מפתיחת מוסדות חינוך בזמן, דרך תפעול של מרכז שירות לתושב שנותן מענה מספק, מידעים לתושבים בנושאים שונים, העיר נקיה ומסודרת ומתבצעת במקביל עבודה ברמה אסטרטגית בהיקפים גדולים. בסופו של יום, כתושב, אני חי פה טוב”.

הבשורות הטובות: החלה בניית המרכז המסחרי של שכונת בצוותא. המרכז יכלול בתי קפה, מסעדות ושטחים המיועדים לשירותים שיתופיים ובהם: סופרמרקט שיתופי, מרכז מצוינות והעשרה ומתחם לאירועים

הדמייה: ויופוינט

חברת שפיר החלה בהקמת המרכז המסחרי של שכונת בצוותא בחריש. מיקומו של המרכז המסחרי הוא בלב שכונת בצוותא והיקף ההשקעה במרכז החדש יסתכם בכ-40.5 מיליון שקלים.

המרכז המסחרי בשטח של כ-10,200 מ”ר יכלול בתי קפה ומסעדות, חנויות בהן חנות פארם, סופרמרקט וחדר כושר. כמו כן, המרכז יכלול את השירותים השיתופיים של השכונה ובהם: סופרמרקט שיתופי, מרכז מצוינות והעשרה, וחנות שיתופית ראשונה בה יוכלו תושבי השכונה להחליף מוצרים ולהעמיד לרשות השכנים כלי עבודה, כלי גינון, ציוד קמפינג ועוד.

בקומת הקרקע מוקם המסחר הקמעונאי, המסעדות ומקומות הבילוי. בקומה הראשונה שטחי משרדים שיתופיים עם מגוון שירותים: עמדות עבודה, אינטרנט אלחוטי, מטבחון ועוד, מתחם אירועים שיתופי לעריכת ימי הולדת, בר מצווה ושטחים לשירותים שכונתיים, כגון מרפאות ובנקים.

לדברי האדריכלית ענת אהרוני, מנהלת התכנון והתאום בחברת שפיר, “המרכז המסחרי בשכונת בצוותא צפוי לשרת כ-9,000 מתושבי השכונה וסביבתה. מדובר במרכז מסחרי בשטח של 10 אלף מ”ר, הנחשב לגדול בהיקפו לעומת מרכזים שכונתיים בשאר המקומות בארץ. התכנון כולל בתוכו גם את השטחים השיתופיים, שמאפיינים את השכונה וייצרו מקום מפגש קהילתי פעיל ואטרקטיבי”.

בצוותא בחריש, שכונת ה”תכנן ובנה” הראשונה שנבנית בישראל, תכלול 1,524 יח”ד ב-86 בניינים, שני בתי ספר יסודיים, 11 כיתות גן, מרכז מסחרי, מתנ”ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב. השכונה השיתופית כוללת חללים שיתופיים שיסייעו בבניית קהילה חדשה ומלוכדת.

למידע על השכרת ורכישת חנויות בחריש לחצו כאן

כישלון המכרזים לתכנון שטחי התעשייה והמסחר בשכונת מעו”ף הוא הזדמנות עבור עיריית חריש לתכנון מחודש טוב יותר. יצחק קשת: “זו הסיבה שאנו מבצעים בימים אלה ריביזיה מוחלטת במעו”ף ומתכננים מחדש את שטחי המסחר והתעשייה העתידים לקום שם”

צילום: אורן קלר

בעוד הבנייה למגורים בשכונת מעו”ף מתקדמת בקצב יפה, אין סימן לפיתוח שאר אזורי השכונה שייעודם העיקרי הוא תעשייה ומסחר. כידוע, הקמת אזורי מסחר ותעשייה בעיר הכרחית לשמירה על תקציב עירוני מאוזן.

בסוף 2018 נסגרו מכרזים להקמת שטחי תעשייה ומסחר בשני מתחמים בדרום השכונה, בעלי חזית לשדרה המרכזית – דרך ארץ. המתחמים המדוברים נמצאים בהיקף של פרוייקט המגורים של חברת האחים אוזן, אחד משני פרוייקטי מגורים הנבנים בשכונת מעו”ף. לפי נתוני המכרז נדרשו היזמים לשלם הוצאות פיתוח של עשרות מיליוני שקלים – 42 מיליון שקל למתחם של כ-10 דונם ממערב לפרוייקט של אוזן, ו-29 מיליון שקל למתחם של 8 דונם בצידו המזרחי של הפרוייקט. עבור שני המתחמים לא הוגשו הצעות כלל.

פנינו ליצחק קשת, ראש עיריית חריש, על מנת לברר מדוע אף יזם לא הגיש הצעות במכרזים המדוברים, ומה נעשה כדי להתמודד עם המצב ולקדם את הקמת שטחי המסחר בשכונת מעו”ף.

“אכן, בשנה שעברה קבלנים לא ניגשו למכרזים שפרסמה המדינה לשטחי תעשייה ומסחר בשכונת מעו”ף (מע”ר לשעבר) שמתוכננת להיות מרכז המסחר והתעשייה של חריש. התמחור אכן היה גבוה ובנקודת זמן זו הקבלנים לא ישקיעו אם הרווח הצפוי להם לא תואם את הציפיה שלהם”, מסביר יצחק קשת ומוסיף: “זו הסיבה שאנו מבצעים בימים אלה ריביזיה מוחלטת במעו”ף ומתכננים מחדש את שטחי המסחר והתעשייה העתידים לקום שם, אבל חשוב לי להדגיש, כישלון המכרזים בשטחי המסחר בשכונת מעו”ף אינו מהווה דוגמא למתרחש בעיר”.

מהי הריביזיה המתוכננת במע“ר?

“עוד אין תכניות מוגדרות, אנו בוחנים הצעות חדשות ועומדים לבצע בקרוב מהלך יפה וחדשני מאוד שלא נראה כמותו בארץ, מהלך שהוא מעין שיתוף ציבור, רק עם יזמים. אנו מזמינים אותם לקחת חלק בתכנון שכונת מעו”ף, שילמדו אותנו ויעניקו לנו את נקודת המבט שלהם ל’איך צריכה להיראות’ שכונת המסחר והתעשייה העתידית של חריש. בקרוב יצא ‘קול קורא’ עבורם”.

סביר להניח שנקודת המבט שלהם חופפת בעיקר לאינטרס הכלכלי והרצון שלהם להרוויח, מה עוד ניתן ללמוד מהם לדעתך?

“הרבה דברים. ליזמים יש ראש טוב ויש להם מה לתרום לשיח. מבחינת ייעוד השטחים – אולי הם ירצו לקדם לדוגמא מרלו”ג (מרכז לוגיסטי ר.פ) בנוסף למשרדים המתוכננים או לכוון לחברות בתחום הרפואה או חברות אחרות שמעניקות למקום ערך מוסף. אנחנו פתוחים לשמוע”.

“זה נכון וטבעי שחברות הנדל”ן רוצות להרוויח וצריך גם לאפשר להן את זה באופן בניית המכרזים. העירייה חייבת לשלב ידיים יחד עם העולם העסקי כדי להצעיד את שכונת מעו”ף קדימה. אנחנו לא יכולים לפעול לבד, צריך שניים לטנגו”.

האם זה לא אומר שהמכרזים העתידיים יהיו מכרזים מותאמים לחלומות היזמים העסקיים?

“אף אחד לא ניגש למכרזים ולא רצה לקחת חלק בהם. מכאן ועד ‘מכרז חלומות’ הדרך ארוכה. אנו נפעל ביחד כדי לקדם את המסחר והתעשייה בחריש”, מסכם קשת.

גם התושבים לעתיד פועלים לקידום השכונה

יש מי שאינו ממתין ל’קול קורא’ ואפילו שמח על הריביזיה המתוכננת של שכונת מעו”ף ועל ההזדמנות לתכנן אותה מחדש. בימים אלה התושבים העתידיים של שכונת מעו”ף, שקנו את דירותיהם בעיר באמצעות ‘מחיר למשתכן’ בפרויקטים של ‘האחים אוזן’ ו’דונה’, התאגדו לתנועה, שפועלת תחת השם ‘תנועת קול מעוף – משפיעים‘.

הקבוצה מגבשת את תכנית הדיירים לתכנון התעסוקה והמסחר בעיר מנקודת המבט של הדיירים ורואה בשינוי התב”ע העתידית הזדמנות מצוינת להשמיע את קולם. טרם הוגשה תכנית מסודרת לעירייה.

“עדיף להשמיע קול משותף וממוקד כלייזר, מאשר קולות רבים” – כך מאמינים חברי התארגנות תושבים חדשה, ששמו להם למטרה להיות שופר לבעיות שמעלים תושבי שכונות חריש ולפעול לפתרונן בשיתוף עם הרשות המקומית. “אנחנו קוראים לתושבי חריש להצטרף ולהשמיע את קולם”

מימין (שורה עליונה) דניאל שחר, מקסים גלר, משה אלבוגן, יוסי אזרחי. מימין (שורה תחתונה) אבי דוד, יניב גרלינג, עידן שטרן, צחי לוק

מהם השינויים הצפויים בשכונת מעו”ף? האם תשתיות שכונת הפרחים יהיו מוכנות לקליטת התושבים החדשים בזמן? כיצד תתבצע הקצאת שטחי מבני ציבור בשכונת אבני חן ומה מטריד את מנוחת תושבי שכונת החורש? בשבוע שעבר קמה התארגנות תושבים חדשה שמטרתה לייצג את צרכי התושבים, להציף בעיות ולהשמיע את קול התושבים ואת רצונם בשיפור וקידום העיר אל מול גורמי המועצה המכהנת.

מקסים גלר תושב חריש מזה שנתיים בשכונת החורש, הוא מיוזמי ההתארגנות הפרטית. יחד איתו שמונה תושבים שהתנדבו לייצג את השכונות השונות בחריש ולהשמיע את קולם מול המועצה ומקבלי ההחלטות.

צחי לוק ומשה אלבוגן, נציגי שכונת החורש, יניב גרלינג, נציג  שכונת אבני חן, אלעד בוסקילה ודניאל שחר, נציגי שכונת מעו”ף, אבי דוד ועידן שטרן, נציגי שכונת הפרחים ויוסי אזרחי יחד עם מקסים גלר בנציגות הראשית.

על פי החלטת ראשי ההתארגנות, קיימים נציגים לכל שכונה בחריש וקיים גוף מרכז כללי, כנציגות ראשית. קבוצות וואטסאפ ייעודיות לכל שכונה נפתחו ותושבי חריש נקראו להצטרף בהתאם לשכונה אליה הם שייכים ולהשמיע את קולם. מקס, מיוזמי ההתארגנות מסביר על מהותה:

מהם הנושאים בהם אתם מעוניינים לטפל?

“במסגרת ההתארגנות השכונתית, תושבי השכונה יוכלו להציף בעיות במגוון תחומים הרלוונטיים לאותה שכונה בפרט, ולעיר עצמה בכלל. בעיות בנושאי ניקיון ותברואה; מפגעי בטיחות אשר אינם מטופלים; דעה לגבי ייעוד של שטחים חומים אשר טרם הוגדרו על ידי הרשות המקומית; העלאת יוזמות ורעיונות קהילתיים לטובת הקהילה והשכונה; הצפת בעיות הנדרשות לטיפול והעלאת הצעות לפתרונן”.

הצגתם את היוזמה לראשונה כ’וועד שכונות’ – אבל לא התקיימו בחירות, אלא אתם מיניתם את עצמכם וזה עורר התנגדות בקרב רבים מתושבי העיר

“אולי הבחירה הראשונית שלנו במילה ועד לא היתה נכונה – אנשים נרתעים מהמילה ‘ועד’ ושואלים אותנו מי בחר אתכם? מי מינה אתכם? יכולים לקרוא לזה איך שרוצים: ועד, התארגנות תושבים – זה לא משנה. הנקודה היא שזו יוזמה מקומית עצמאית לא פוליטית, שמטרתה לקדם את הנושאים שחשובים לתושבים בשכונות מול המועצה. הרצון הוא לקדם את הדברים ולא להתעסק בתארים וטייטלים. יש לנו זכות ראשונים על התארגנות זו, אבל כל התושבים מוזמנים להצטרף ולהשמיע את קולם. בסופו של יום מה שאנחנו שואפים אליו הוא ליצור נציגות/ועד לכל שכונה בעיר.”

האם באמת יש צורך בהתארגנות תושבים כשרק לפני שלושה חודשים התקיימו בחירות דמוקרטיות ונבחרו נציגי ציבור חדשים לתושבי חריש?

“אין לנו שום כוונה, רצון או דרך להחליף או לפגוע באנשים שמכהנים במועצה המקיימת. זו לא חלופה למועצה. זו התארגנות תושבים – זה הכל”.

אחת מן הטענות שעלתה היא שראשי ההתארגנות הם יריבים פוליטים של המכהנים במועצה

“זה לא נכון. אני סותר את זה בתוקף. אנחנו בעד לעבוד עם המועצה, לקדם דברים עם המועצה למען תושבי חריש. מה שהיה בעבר, נשאר בעבר. הבחירות הסתיימו ויש כאן החלטות דמוקרטיות שהתקבלו כעובדות בשטח איתן נרצה לעבוד”.

מה התארגנות כזו יכולה לעשות? כיצד יכולה לבוא לידי ביטוי, כוחה של ההתארגנות?

“אנו רוצים להנגיש למועצה את מה שהתושבים חושבים ולהעביר את זה לחברי המועצה ולמקבלי ההחלטות. אנחנו רוצים לעזור להם לפעול, כדי שהדברים שנעלה ישקפו את פני השטח”.

האם ‘פני השטח’ לא משתקפים בפייסבוק? ניתן לקרוא בקבוצות הפייסבוק של חריש את כל מה שמעסיק את התושבים..

“פייסבוק זו במה לטרוניה, תלונה ופריקת זעם – זו זירה שלא משקפת שום דבר. אני לא מסתמך על פייסבוק. מי שרוצה להשפיע, לעזור ולקדם דברים בעיר ביוזמות קהילתיות, בבטיחות, בתהליכים שמתרחשים במועצה כמו הקצאת שטחים ציבורים, יבוא ויצטרף לוועדים השכונתיים”.

מקס מעיד כי כ-250 מתושבי חריש הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ השכונתיות והוא קורא לאחרים להצטרף להתארגנות התושבים ולהשפיע. בפרסומים שהופיעו בקבוצות הוואטסאפ השכונתיות נכתב: “הועד השכונתי יתכנס אחת לחודש, במקום ותאריך אשר יוגדרו מראש על ידי נציגי אותו הועד. כשבוע ימים לאחר פגישת הועד השכונתי, יועבר פרוטוקול פגישת אותה השכונה (באמצעות נציג בנציגות הראשית) לדיון וריכוז הנתונים וזאת לשם העלאת הנושאים האקוטיים בפאנל אשר יתבצע בנוכחות חברי מועצת העיר”, עוד צוין כי: “למען הסר ספק, הועד יפעל באופן התנדבותי מלא, ללא שכר, ללא מטרות רווח או מניע אישי כלשהו, או מטעם נציג מועצה/מפלגה כלשהו במועצה. הועד יפעל בשקיפות מלאה מול תושבי העיר בכל הנוגע לכל מהלך אשר יבוצע”.

אחד מחברי ההתארגנות החדשה הוא דניאל שחר, נציג שכונת מעו”ף הנמצאת בהקמה וטרם אוכלסה. דניאל הוא תושב עתידי של חריש המתגורר כיום בנתניה. הוא מסביר את המניעים שגרמו לו להצטרף ליוזמה:

“התחושה שעלתה היא שיש צורך להשמיע לעירייה את קול התושבים בצורה ממוקדת יותר. במקום עשרות פניות פרטניות, להציג קול אחד מרוכז שאוסף הצעות ייעול, בעיות, חששות וטרדות. המטרה היא לדאוג לאיכות החיים של התושבים.

אילו בעיות הציפו המשתתפים בקבוצת שכונת מעו”ף שאתה מייצג?

“בעיות של תדמית של השכונה בגלל תכנית ‘מחיר למשתכן’, חששות מאי שקיפות לגבי תכניות הבנייה בשכונה והצעות כלליות כמו תכנית לעיקור חתולי רחוב לפני שיתרבו כמו במרכז הארץ”.

במה לדעתך התארגנות תושבים כזו יכולה לעזור?

“אני מאמין שנוכל לעזור למועצה. אם המועצה תשמע אותנו כהד חזק וממוקד יותר וכגוף מאוחד מאשר עשרות קולות שחולפים מעל ראשם, אולי הם ישנו במעט סדרי העדיפויות שלהם ויפעלו קצת אחרת. אולי הם ישקלו את הרעיונות וההצעות הלכה למעשה, כי הם יבינו את המשמעות והחשיבות של התארגנות התושבים שמתנהלת מולם. אני מאמין שעדיף להשמיע קול משותף וממוקד כלייזר, מאשר קולות רבים שהם נוטים לא פעם ולא פעמיים להתעלם מהם”.

“צריך לזכור”, מוסיף דניאל, “שהמטרה שלנו היא לייצג את אנשי חריש בכבוד ובצורה מקצועית תוך מתן דגש על הנושאים שחשובים לדעת הרוב, דאגה לאיכות החיים של תושבי חריש ושגשוג השכונות בעיר וחריש בכללותה”.

אין ספק שחריש היא עיר אידאלית לזוגות צעירים עם ילדים, אבל הקהילה המתפתחת בחריש מעניקה מקום של כבוד גם לרווקים, שבוחרים לכרוך את חייהם בעיר החדשה

בתמונה מימין לשמאל: אביב מינץ, בן כחלון ומיכאל נעים. צילום: אורן קלר

מראה ילדים מתרוצצים בגני שעשועים הוא מראה נפוץ בחריש, שהפכה לעיר אידאלית לזוגות צעירים המגדלים ילדים בעיר מתפתחת עם סביבה ירוקה וקהילה חזקה. עם זאת, נראה כי בשנתיים האחרונות כחלק מתהליך התבגרות העיר, היא פותחת את שעריה לאוכלוסיית נוספות וגם טווח הגילאים של תושבי העיר הולך ומתרחב. מסתבר, שלאחרונה גם הרבה רווקים ורווקות הפכו את חריש לביתם. אז מה מציעה חריש לרווקים שבינינו? יצאנו לבדוק ולשמוע

בן כחלון (31) המתגורר בחריש שנה ושלושה חודשים מאמין שחריש מציעה לכמותו, הרבה. “עברתי לחריש מחדרה”, הוא משתף. “הבנתי שהיות וחריש היא עיר צעירה, יש לי סיכוי גבוה יותר להתחבר עם בני גילי במקום כזה, מאשר בעיר וותיקה ומבוססת”, הוא מסביר.

גם מבחינה מקצועית, החליט בן, צלם במקצועו, לנצל את ההזדמנות ולפתוח בחריש סטודיו לצילום. “אני מאמין שמשפחות צעירות עם ילדים קטנים זקוקים לסטודיו לצילום מקומי”, הוא מסביר. “אני צלם אירועים מזה שנים רבות, סגרתי את הסטודיו הפעיל שהיה לי בחדרה ופתחתי אחד חדש ברחוב טורקיז כאן בשכונת אבני החן”.

לפני מספר חודשים החליט בן לפתוח את קבוצת הוואטסאפ ‘צעירים וצעירות חריש 20-35’, המיועדת לבני גילאים אלה ונמצאים בסטטוס אישי מגוון: רווקים, גרושים, פנויים ונשואים. כיום חברים בקבוצה כ-44 משתתפים וכבר יצא להם להכיר בנסיבות חברתיות שחורגות מעבר להתכתבויות בלבד. “ארגנו ערב קריוקי, ערב על האש וערב פיצות טעים”, מספר בן.

האם חברי הקבוצה הם דתיים? חילוניים? וותיקים או חדשים בחריש?

“זה כל היופי, כולם נמצאים בקבוצה”.

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הרווקים?

“פאב נורמלי, לא כזה שנפתח רק פעם בשבועיים. אני מחכה לפתיחה של פאב עם הופעות חיות בחריש. מבטיח להגיע”.

היכן אתה מבלה כעת?

“אני נפגש הרבה עם חברים וידידים בפאבים בסביבת חריש, בעין שמר (מרחק 15 דקות נסיעה מחריש) ובעמק חפר. גם פרדס חנה (15 דקות נסיעה מחריש) מציעה מקומות בילוי טובים לצעירים”.

דרוש: מתחם מסעדות ופאבים

אחד הרווקים המוכרים בחריש הוא לא אחר מאשר אביב מינץ (26), הבעלים של פיטנס מינץ, במרכז עמית. אביב, רווק שמתגורר בישוב הסמוך מאור, מחכה לסיום הבנייה של הדירה שרכש בחריש, על מנת לעבור ולהתגורר בעיר. יחד עם זאת, הוא שוהה בחריש במרבית שעות היממה, והפך עם הזמן ועם היוזמות החברתיות בהן נקט, כולל יום אימון גופני לקהילה, לאחד מחברי הקהילה המתגבשת בעיר.

“בחריש יש אוכלוסייה צעירה, אוכלוסיה שהיא מודעת יותר לחשיבות הספורט. זו גם עיר חדשה ויש פה הרבה דברים טובים שאני אוהב”.

אביב שמתכנן לפתוח בחריש סטודיו אימונים נוסף, גדול יותר מהקיים, מודה שרוב החברים שהוא מכיר בעיר הם זוגות צעירים נשואים עם או בלי ילדים.

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הרווקים?

“אין ספק שמתחם מסעדות ופאבים בעיר יכול לחולל שינוי גדול עבור צעירים בעיר”.

שגריר של חריש

עבור מיכאל נעים (26) המעבר לחריש היה כמעט טבעי. מיכאל, גנן במקצועו, עבר מגבעת אולגה לחריש לפני שנה בעקבות אחותו.

“הגעתי לבקר את אחותי, ראיתי את העיר והתאהבתי בה, אז החלטתי לעבור להתגורר כאן”, מסביר מיכאל, שמתגורר ברחוב רימון, בשכונת החורש (נאות חנן).

מה משך אותך לעיר?

“רציתי להצטרף לתחושת הקהילתיות שיש כאן, לצמוח עם הקהילה שמתפתחת פה”.

והצליח לך? איך אתה מרגיש כאן אחרי שנה?

“אני מאוד אוהב את הקהילה. יש לי פה הרבה חברים, כך שאני מאמין שהשתלבתי יפה בסביבה במקום שטוב לי ואני רואה את עצמי כאן בשנים הבאות. המקום מאוד מרגיש לי כמו בית”.

מיכאל שעובד בשנה האחרונה בחריש כמעצב גינות פרטיות לדירות גן וכמתחזק גינות של בניינים משותפים, גם מתפרנס בעיר. “אני עובד לבד ובפרויקטים מסוימים צריך להעסיק חברה נוספים. אני תמיד מעדיף לשכור חבר’ה מחריש. יש להם עדיפות אצלי”.

האם אתה מעורב בחיי העיר?

“אני מתנדב הרבה בתוך החברה. אני מציע את הרכב שלי להובלות קטנות. עוזר לאנשים מועטי יכולת או בסכום סמלי מאוד”.

מהי קבוצת ההתייחסות שלך בעיר?

“יש לי בעיר חברים רווקים ונשואים. כולנו אנשים עסוקים שמתקשים למצוא זמן להיפגש, אבל מוצאים מדי פעם זמן למפגש בבתים של אנשים או לבילוי בפרדס חנה”.

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הפנויים?

“סטודנטיות חסרות…” מגחך מיכאל. “אני מודע לעובדה שרוב האוכלוסייה של חריש היא של זוגות צעירים עם ילדים, אבל עדיין גם הם ייהנו אם חריש תציע בילויים ליליים אחרי השעה 20:00 בערב. צריך לפתח בעיר עוגני משיכה לבילויים ותרבות שימשכו אוכלוסייה חזקה ואיכותית לעיר, גם מרכז ספורט איכותי יעשה את העבודה ויהווה מוקד משיכה לצעירים”.

אתה מבלה בסביבה?

כן, אני יוצא לפאבים באזור פרדס חנה ובקיבוצים מסביב בעמק חפר. יש חיים תוססים והאזור כולו מלא קהילות צעירות עם מאפיינים תוססים וחיים. בפרדס חנה ניתן למצוא גם קהילות עם מאפיינים מאוד ספציפיים שיכולות להתאים לאנשים שמחפשים להתעסק במוסיקה, מדיטציה או כל נושא אחר כמעט. בינתיים, יש הרבה יותר מה לעשות מחוץ לחריש מאשר בעיר, אבל אני בטוח שזה ישתנה לטובה בשנים הקרובות.

האם אתה ממליץ לחבריך לעבור לחריש?

“כן, בהחלט. אני מרגיש כמו שגריר של חריש וממליץ לחברה צעירים להגיע להתנסות ולגור בעיר שנבנית ושאפשר לתרום לבנייה שלה ולעצב אותה”.

גני ילדים במרחק הליכה רגלית, שירותים ציבוריים במיקומים מרכזיים ונגישים ושטחי ציבור ירוקים בסמוך לבתי ספר ומעונות – פרוגרמה חדשה לתכנון מבני הציבור בחריש מבטיחה אורבניות מתקדמת וידידותית לתושבים

“עיר צריכה להגביר את מידת האושר ולהפחית קושי”, טען צ’רלס מונטגומרי, מחבר הספר ‘עיר שמחה’, שבחן את חשיבות עיצובה של עיר על מידת אושרם של תושביה.

כיצד אם כן, מעוצבת חריש מבחינה אורבנית? כיצד מתוכננים שטחי הציבור הפתוחים שלה (שצ”פ) ומוסדות הציבור הבנויים שלה והאם הם אכן ישפיעו על אושרם ורווחתם של תושבי חריש? שלמה אפרתי, עוזר מנכ”ל מועצת חריש, מאמין שכן.

“אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה בחריש הוא יצירת תכנית מקיפה עם ראייה כוללת וברורה לקביעת מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לשימוש תושבי חריש בהתאם למתודולוגיה ברורה”, הוא מסביר.

“תכנית זו מספקת לנו כלי עבודה משמעותי בחשיבה תכנונית לעיר וקביעת תכלית לכל שטח ושטח. כך נדע היכן לבנות גני ילדים, מעונות, בתי ספר, מתנ”ס, מועדון נוער או מועדון רווחה, שיספקו את צרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. התכנון הוא לטווח ארוך”.

תכנון מיטבי של קרקע

‘הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור’ שפורסמה בשבוע שעבר כוללת עקרונות אורבניים מנחים לתכנון מבני ציבור בחריש וכוללת מפות מפורטות של תחומים ואזורים שונים בעיר, המלצות להקמת מבנים ציבוריים ובחירה של מגרשים ייעודיים. יבגניה מלכין, מהנדסת בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, שהזמינה את ביצוע התכנית, מפרטת:

“רוב הערים הוותיקות בישראל מתמודדות עם מצוקה של מחסור בשטחים ציבוריים ולכן קיימת חשיבות עצומה לניהול נכון של השטחים החומים (הציבוריים). יש להתנהל בחכמה ובמחשבה קדימה ולא לתכנן את הבנייה רק בהתאם לצרכים הנוכחיים. המטרה שלשמה הזמנו את התכנית היא לבצע ניצול מיטבי של הקרקע בהתייחס לתכנון העתידי ומתן מענה על השאלות החשובות שצריך לשאול: מה קיים בעיר? אילו מבני ציבור חסרים? היכן הם חסרים? מיהי האוכלוסייה בחריש ומהם הצרכים שלה ומה תצטרך האוכלוסיה העתידית בעיר”?

האם התכנית שהוכנה מוצלחת בעינייך?

“נכון להיום, הפרוגרמה משקפת את התכנון המיטבי בהתאם לצרכים הנוכחיים והעתידיים שאנו צופים של התושבים בחריש. התכנית הוצגה בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה שמורכבת מנציגי ממשלה מנוסים מאוד בתחומם ועם ניסיון בבניית עיר. נעשתה עבודת הכנה מדוקדקת מאוד שהתבססה גם על הניסיון של חגית נעלי יוסף שערכה את הדו”ח בערים אחרות וגם על ניסיון אורבני ותכנוני של חברי הוועדה והעומד בראשה, דוד מגן”.

האם התכנית לקחה בחשבון גם שינויים נדרשים?

“אם יידרש שינוי הוא יבוצע. לא תמיד ייצמדו לפרוגרמה, נדרשת גמישות מסוימת בתהליך הצמיחה, אחרי הכל עיר היא ישות חיה. לדוגמא, אם במהלך הצמיחה שכונה מקבלת אפיון מסוים, אפשר לשנות ולהוסיף לה מבני ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אבל ככל שיפעלו יותר בהתאם למתווה של הפרוגרמה, חריש תנצל היטב את הקרקעות הציבוריים ותרוויח שנים רבות קדימה”.

“צריך לזכור”, מוסיפה מלכין, “שחריש הגיעה כמעט למיצוי השטחים שהיא יכולה לקבל. בעתיד היא תקבל אולי שטחים נוספים, אולם כרגע הרחבת הגבולות הנוכחית היא המסגרת לפיה צריך לתכנן את העתיד. המטרה היא שתושבי חריש יקבלו את כל השירותים הנדרשים במסגרת גבולות העיר. זו הסיבה שאנו מתכננים לגובה גם את אזור התעשייה והתעסוקה וגם את מבני הציבור”.

עיר מוטת הליכה

כאמור, “הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור” בוצעה על ידי חברת Viaplan. חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ”לית החברה היא מתכננת חברתית המתמחה בדיור, דמוגרפיה, שירותי ציבור וכלכלה מוניציפלית. נעלי יוסף וצוותה למדו במהלך השנה האחרונה את חריש לעומק, שוחחו עם תושבים ועם עובדי מועצה, מיפו את המבנים והשירותים הציבוריים הקיימים ולמדו את השטחים הציבוריים ואת השונות ביניהם. התוצאה? הגדרה מחודשת של כל השטחים הציבוריים בחריש. “זוהי תכנית ייחודית בישראל”, מציינת נעלי-יוסף ומרחיבה: “ערכנו תכנון של מבני הציבור בחריש בהתאם למגמות עתידיות של שימושים כדי להבטיח רמת שירותים טובה לתושב”.

כיצד רמת שירותים טובה באה לידי ביטוי בתכנית?

“החשיבה היתה על נוחות התושב. כך לדוגמא, הורה שאוסף את ילדו מהגן מחפש גן שעשועים במרחק הליכה או מרכז מסחרי לסידורים. דוגמא אחרת, היא שינוי מקבץ הגנים. בעבר, תוכננו בחריש מקבצים של 8 גנים יחד, מה שגורם לפקקים בבקרים. על פי התכנית החדשה מקבצי הגנים יהיו רק של 2-3 גנים, אבל קרובים יותר וממוקמים במרחקי הליכה קצרים מבנייני מגורים, זאת על מנת לעודד הליכה לגנים ובטיחות בהליכה”.

לדברי אפרתי, גולת הכותרת של התכנית היא ללא ספק עידוד ההליכה במרחב העירוני ופיזור שירותי ומבני ציבור במרחק הליכה רגלי. “עיר מוטת הליכה זו גולת הכותרת של התכנית”, הוא מסביר. “הרעיון הוא שהתושב ישתמש כמה שפחות ברכב על מנת לקבל ולצרוך שירותים ציבוריים. בהתאם לזה רוב גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים ואילו לבתי ספר מרחק ההליכה לא עולה על 450 מטרים. הרעיון הוא שפריסת מוסדות הציבור בחריש תאפשר לכמות מקסימלית של תושבים להגיע אליהם ברגל”.

עוד מציין אפרתי כי כדי להגדיל את נוחות ההליכה של התושבים, תוכננה מפת ‘קיצורי דרך’ במגרשים עליהם מתוכננים לקום מספר מבנים ציבוריים יחדיו.

עירוניות טובה יותר

עיקרון נוסף עליו מושתתת התכנית הוא יצירת מבנים משולבים של מספר פונקציות ציבוריות. נעלי יוסף מפרטת: “שילוב שירותים שונים באותו מבנה פועל לטובת התושבים וגם שומר על הקרקעות. כך לדוגמא, בתי הספר ישמשו גם כמרכזי חוגים בשעות אחה”צ, והורים לא יצטרכו להסיע את ילדיהם לחוגים, מועדוני נוער ישמשו גם כמרכזים של תנועות נוער. מרחב פתוח של בית הספר ישמש עבור הקהילה בשעות אחה”צ וכן הלאה”.

“שילובים נוספים הם הצמדת מספר מבני ציבור יחד. כך לדוגמא, הגיוני למקם מקבץ של מתנ”ס ליד ספריה, או מרכז לבריאות המשפחה בצמוד לגני ילדים ומעון יום”.

מהן נקודות החזקה והחולשה של התכנית לדעתך?

“התכנית מבוססת על מודלים עירוניים חדשניים, מבוססת על נתונים עדכניים וידע מתקדם ובעיקר רואה לנגד עיניה את התושב ואת ההתייעלות העירונית – אלו נקודות החוזק שלה”.

“מן הצד השני, חלק מהתכנונים הם חדשניים והמערכות שתומכות בעיר, כמו משרדי הממשלה, יתקשו לממש את היישום שלהם. לדוגמא, אם המלצנו שגן ילדים ימוקם ליד מועדון לקשיש – יש צורך בשילוב תקציבים ממקורות שונים ועלולים להתעורר קשיים בתיאום הבין משרדי בין משרדי הרווחה, החינוך והבינוי”.

האם התכנית היא המלצה בלבד?

“הוועדה לתכנון ובנייה לא תאשר תכנית שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה”.

כלי עבודה לקברניטי העיר

“התכנית היא מחייבת”, מאשרת מלכין. “הבנייה של שטחי ציבור בתקופת האכלוס המהירה של חריש נועדה לתת מענה מיידי לצרכים ולכן התכנון של שטחים ציבוריים לא היה מיטבי”.

“כעת הפרוגרמה עומדת לרשות המועצה המקומית, שהיא למעשה בעלת הקרקע והיא מתכננת את מבני הציבור, ככלי עזר חשוב מאוד לתכנון הבנייה. זו לא תכנית מגירה, זה מקור ידע לחשיבה ולשימוש יומיומי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועצת העיר על מנת לתכנן את עתיד חריש ולהביא שגשוג לעיר”.

אפרתי מסכים: “התכנית עוזרת לנו לקבוע תכלית לכל שטח ושטח, לא יתקיים מצב בו נקבל תקציב להקמת מתנ”ס ונשאל את עצמנו איפה לבנות אותו, אנו נדע בהתאם לעקרונות התכנית וצרכי האוכלוסיה איזה מגרש הוא המתאים ביותר”.

ומה קורה כעת בשטח? האם יש מבני ציבור בתכנון או בבנייה בהתאם לתכנית?

“ישנם מספר מבני ציבור שנמצאים בתהליך תכנון לקראת ביצוע ביניהם ספרייה עירונית, אולם ספורט גדול, בי”ס יסודי ומרכז לגיל הרך שיבנו כמקבץ על מגרשים סמוכים”.

“אנו מקדמים גם בינוי אולם ספורט מתקדם ליד רחוב דפנה בסמוך לבית ספר יסודי חילוני חדש. במקביל אנו מקדמים בינוי גני ילדים לשנת הלימודים הבאה על מגרש 203 צמוד לבית ספר תלמי רון, ומקבץ גני ילדים שנבנים בשכונת הפרחים. אנו נמצאים בעיצומה של תנופת בינוי גדולה שאני שמח לקחת בה חלק ולהיות שותף לעשייה מדהימה”.

אפרתי מציין יתרון נוסף משמעותי שמעניקה התכנית למתעניינים בקניית דירה בחריש: “כל תושב שמעוניין לקנות דירה יכול לראות במפה אילו מבני ציבור מתוכננים ליד ביתו”.

ואילו נעלי יוסף מסכמת: “למרות שהתכנית מיועדת לאנשי מקצוע ולעובדי המועצה אני קוראת לתושבי חריש להיות מעורבים, להכיר את איכויות ההמלצות של התכנית שנבנתה למענם ולדחוף גם ליישום שלה”.

בחודש שעבר החלו העבודות המקדימות לסלילת הכביש החדש בין צומת חריש לכביש 65. המחלף החדש המתוכנן על כביש 65, צפוי להקל על זרימת התנועה בין חריש לכביש 6 ובין חריש לפרדס חנה וחדרה

בחודש שעבר, ספטמבר 2018, הגיע הצו המיוחל לתחילת עבודה על הקמת מחלף 65/444 והחלו העבודות המקדימות להקמת המחלף וחיבורו לצומת חריש. מנהל התשתיות בוועדה לתכנון ובנייה חריש, משה כחלון, דיווח בישיבת הועדה המיוחדת לתכנון ובנייה מיום 6.9.18 כי מכרז חברת נתיבי ישראל להקמת המחלף הסתיים וביצוע העבודה נמסר לידי חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי.

עוד ציין כחלון כי לוח הזמנים המתוכנן כולל ביצוע עבודות מקדימות שימשכו כשנה, עד לספטמבר 2019. לאחר סיום שלב העבודות המקדימות יתבצעו במשך שנתיים עבודות בשטח עד לסיום וחנוכה מתוכננת של המחלף בספטמבר 2021.

הקמת מחלף זה המבוצעת בהשקעה תקציבית ניכרת אמורה להעניק לתושבי חריש גישה נוחה לכביש 65 ולכביש 6 מבלי להיעצר בצומת מג”ב.  המחלף החדש יבטל לחלוטין את כביש הגישה לחריש הקיים כיום בין צומת מג”ב לצומת חריש, שרק חלקים ממנו ישמרו ככביש שירות וגישה לאנדרטת משמר הגבול בלבד.

תכנון תוואי הכביש החדש והמחלף:

העבודות המקדימות כוללות ארבעה מוקדי פעילות עיקריים:

• האחד, הסדרת כבישים: כביש 6353, כביש גישה וכניסה לבסיס הצבאי, כביש כניסה לקיבוץ ברקאי;
• השני, הסדרת תוואי נחל עירון והנחת צינור ביוב;
• השלישי, הסדרת קו מקורות שעובר בסמוך לכביש;
• והאחרון, סיום והסדרת עבודת רשות העתיקות שעובדים כעת בשישה מקטעים שונים של המחלף המתוכנן על מנת לסיים את עבודתם ולאפשר את המשך סלילת הכביש.

צומת חריש יועתק כ-30-40 מטרים מערבה וטרם נקבע אם בשלב ראשון תנותב התנועה דרכו באמצעות כיכר או רמזור.

על פי נתוני משרד התחבורה, קיימת הצדקה להצבת רמזור כאשר במשך 8 שעות העמוסות ביותר של יום מייצג, הנפח הכללי של כלי הרכב הנכנסים לצומת עולה על 10,000 כלי רכב. בהתאם לנתונים אלה, סביר לצפות כי עם המשך איכלוסה של חריש והפיכתה לעיר גדולה, אכן ימוקם בצומת רמזור, אך ייתכן כי הפניה ימינה מחריש לכיוון המחלף החדש תהיה בהשתלבות ללא צורך בהמתנה לרמזור.

במקביל, בקרוב צפוי להתקבל אישור לסלילת כביש כניסה וגישה דרומי חדש לחריש, כהמשך לכביש 611. כביש זה נמצא כעת בתכנון סטטורי. על פי התכניות, הכביש יחל בצומת שער מנשה ויכלול מחלף ישיר לכביש 6, אם יאושר. תכנון התוואי החדש של כביש 611 נועד בין השאר, להקל על העומס התחבורתי הקיים היום בשל התנועה שמגיעה מיישובי צפון השומרון ועוברת דרך חריש כמעקף לכביש 65 בשעות העומס.

צילומים: אורן קלר

מה גורם לתושבים להתנדב ולהיות פעילים במטות הבחירות של המועמדים לראשות המועצה? ממה הם חוששים ולמה הם מייחלים ביום שאחרי הבחירות? שירלי קרייר, דינה מילמן  ומיכל פרגן, שלוש פעילות במטה הבחירות של אריק מויאל, משתפות אותנו בעשייה ובמשאלת ליבן לגבי עתידה של חריש

ב-30 לאוקטובר 2018 יתקיימו הבחירות לראשות מועצת חריש. שלושה מועמדים מתמודדים על ראשות המועצה אך בשטח, פעילים פוליטיים רבים ותושבי חריש וותיקים וחדשים לוקחים חלק במערכת הבחירות ומעורבים מעשית ורגשית.

נדמה כי השיח בין המחנות השונים המתנהל בפייסבוק הוא לעיתים בוטה וקשה. ההתלהמות והמילים הקשות אינן משקפות את התחושה ואת הרצון האמיתיים של הפעילים הפוליטיים והאזרחים האכפתיים ליצור לחריש עתיד טוב יותר כמו גם את ההבנה שה-31.10.18, יום לאחר הבחירות, היום בו נסיר את שלטי הבחירות מהמרפסות, יהיה היום בו נצטרך לחזור ולפעול יחד בחמש השנים הקרובות.

יום של התחלה חדשה

מטה הפעילות של אריק מויאל ממוקם בביתו, ברחוב טורקיז. כ-20 פעילים קבועים מלווים את מויאל בפעילות על בסיס כמעט יומיומי, וכ-100 פעילים במטה המורחב שמתגייס לאירועים ולכנסים.

כל אנשי המטה עובדים בהתנדבות (למעט המזכירה) ומאיישים שלל תפקידים שונים: דוברות, ניהול התוכן ברשתות החברתיות, צוות חשיבה וקונספט, צוות רעש (ארגון נוכחות בשטח של פעילים עם שלטים וחולצות), ניהול פעילים ועוד.

על הפעילות הענפה מנצחת שירלי קרייר (41), מנהלת מטה הבחירות של מויאל. קרייר מתגוררת בעשר השנים האחרונות בחריש ומלווה את העיר בהפיכתה מישוב כפרי קטן לעיר גדולה. “אני אוהבת את חריש”, היא אומרת, “אני אוהבת את המרקם האנושי הקיים במקום ואת האנרגיה הבלתי צפויה שקיימת פה. כל יום מביא איתו משהו חדש ואף אחד לא יודע מה יקרה כאן. לפני עשר שנים הגעתי למקום קטן וכפרי שכמובן שינה את פניו לחלוטין בזמן שחלף”.

“לפני חמש שנים הייתי ראש מטה הבחירות של יצחק קשת. כעוזרת ראש המועצה, עבדתי גם עם אריק ששימש אז מנכ”ל המועצה, ואילו היום אני משמשת כראש המטה שלו בבחירות הנוכחיות”.

מדוע החלטת להיות פעילה פוליטית?

“אפשר לומר שהתושבים של חריש הניעו אותי לחזור לעשייה, לפוליטיקה. במהלך השנים תרמתי הרבה לחריש. העיר יקרה ללבי. הרגשתי שחייב להתחולל פה שינוי, שהעיר צריכה מנהיג ומקצועיות שתעביר אותה לשלב הבא”.

מה הקושי הכי גדול שלך במערכת הבחירות?

“הקושי הכי גדול הוא ההתלהמות בפייסבוק. המחלוקות האלה בין האנשים בקהילה גומרות אותי”.

האם הפעילות הפוליטית שלך פוגעת ביחסים שלך עם חברים ושכנים בעיר שתומכים במועמד אחר?

“אין קשר בין הדברים. ביום שישי האחרון, פגשתי את גיסתו של יצחק קשת יושבת ב’סבתא עוגיה’, והתחבקנו והתנשקנו למרות שבשולחן ליד ישבו תומכי מויאל ובשולחן האחר תומכי קשת.

“אני אישית הפקתי את הלקחים שלי ממערכת הבחירות הקודמת ויודעת לבצע היטב את ההפרדה בין חברות ושכנות לבין פוליטיקה. חברים ושכנים נשארים איתי גם לאחר יום הבחירות וכל אחד מאיתנו צריך לעשות את ההשתדלות שלו כדי לבצע את ההפרדה הנדרשת”.

מדוע חשוב לדעתך שהאנשים יהיו פעילים ומעורבים פוליטית בתקופה של בחירות?

“אני שומעת הרבה פעמים אנשים אומרים ‘אני לא אוהב פוליטיקה’ – אבל בחירות נוגעות בחיים שלנו, משפיעות ישירות על החינוך של הילדים שלנו, על איכות החיים שלנו, במיוחד שמדובר בעיר בהקמה. יש לנו את ההזדמנות לעצב את העתיד שלנו”.

ממה את חוששת?

“אני חוששת שאנשים לא יפקחו את העיניים, ולכן אני פועלת על מנת שהיום הראשון לאחר הבחירות יהיה יום של התחלה חדשה, יום של שמחה גדולה ואחדות של כל המגזרים סביב אריק”.

מענה לעולים החדשים

דינה מילמן (35) עולה חדשה מארה”ב היא תושבת העיר מזה תשעה חודשים. לחריש היא הגיעה עם בעלה ושלושת ילדיהם מיד עם סיום לימודיהם באולפן. “ביקרנו בישראל לפני שלוש שנים וחיפשנו עיר להשתקע בה. חבר המליץ לנו על חריש. אמר לנו שהיא הגרסה המשופרת של מודיעין כיוון שמדובר בעיר חדשה. ביקרנו במקום וראינו מיד את הפוטנציאל הקיים בעיר” היא משתפת.

“אנחנו מאוד אוהבים את העיר, הקהילה, המעורבות והדדיות הקיימת פה”, מוסיפה מילמן שפעילה בקבוצות שתומכות ועוזרות לעולים חדשים ואף מנהלת את קבוצת הפייסבוק Helping Olim in Harish.

מילמן פעילה במטה של מויאל. היא מאמינה שלאריק יש פתרונות לבעיות המהותיות שחריש מתמודדת איתן כמו בעיית המחסור במקומות חנייה, תכנון תשתיות ומתן מענה קשוב לצרכים של קבוצות שונות בעיר. “אני אוהבת את הנוכחות שלו, את הזריזות שלו ביכולת להבין את הבעיה ולמצוא את הדרכים לפתור אותה. אני גם רואה שהוא עובד בצורה מסודרת על מנת להכין תכניות לעיר בתחומים שונים”, היא מסכמת.

מהם הנושאים החשובים לך?

“מאוד חשוב לי הטיפול בעולים. חריש מקדמת את עצמה כעיר שקולטת עלייה אבל למרות ריבוי העולים בעיר אין בחריש אולפן, אין מקום חברתי ואין ספריה. אני מאמינה שהתמיכה שלי באריק והעזרה שלי בהגעה לקהלים של עולים חדשים היא משמעותית לעיצוב העתיד בחריש”.

תארי את האווירה במטה הפעילים של אריק. האם הכרת את הפעילים?

“המטה מאוד מגוון, יש נשים וגברים, דתיים וחילוניים והדינמיקה מקסימה. נוצרות פה חברויות מקסימות עם עזרה הדדית ותמיכה. אנשים לא הכירו אחד את השני ונראים כאילו הם חברים שנים. פעילים רבים הם חדורי מוטיבציה וקשה להאמין שהם מתנדבים. הם משקיעים הרבה שעות גם על חשבון זמן המשפחה ואפילו על חשבון שעות העבודה, אני מופתעת מזה כל פעם מחדש”.

עיר של כולם

מיכל פרגן (43) הגיעה לחריש לפני שנתיים יחד עם בעלה וילדיהם. “התאהבנו בחריש ועברנו אליה עם הרבה חלומות ותקוות”, היא מספרת. פרגן, סייעת במעון נטעי חריש מתנדבת במטה של מויאל בצוות ‘רעש’. “בכל אירוע אנו דואגים לכלי רכב עם שילוט, לפעילים עם חולצות, לאוכל ושתייה לפעילים, בקיצור, אני דואגת לכל מה שצריך”, היא מסבירה.

מדוע בחרת להיות פעילה בתקופת הבחירות?

“אני מאמינה שחשוב להיות פעילים אם רוצים שינוי, במיוחד בעיר כמו חריש שמתחילה מאפס, אני עושה זאת למען הילדים שלי”.

“אני גדלתי ברמלה וכל השנים סבלתי מהסטיגמה של רמלה כעיר בעייתית. חברים פחדו להגיע לבקר אותי ותמיד הייתי צריכה להסביר את עצמי ולהתנצל בשם העיר. אני לא רוצה שהילדים שלי יחוו את אותה החוויה בחריש. אני רוצה שישמעו שהם מתגוררים בחריש ויאמרו להם ‘וואו – אתם מחריש? איזה כיף לכם’. אני מאמינה שכדי להגיע למצב בו חריש תהיה ממותגת היטב צריך לבצע שינוי כעת ואני עושה זאת בשמחה ובאהבה”.

האם הפעילות הפוליטית שלך פוגעת ביחסים שלך עם חברים ושכנים בעיר שתומכים במועמד אחר?

“לא משפיעה בכלל. אנחנו יכולים לדבר, להתווכח על כמה הם טועים, אבל אנחנו נשארים חברים. הבחירות חולפות, החברים נשארים לכל החיים”.

מהם הנושאים החשובים לך?

“חינוך – זה תחום שנפגענו ממנו הרבה. ניהלנו מלחמת חורמה מול גננת לא ראויה ושנה אחרי שהצלחנו להוציא אותה מהגן, היא חזרה כגננת מחליפה. אריק הבטיח שתיק החינוך ישמר בידיו כי הוא מודע לחשיבות של החינוך. אני חשה שהוא מבין אותנו התושבים ושהוא בעדנו”.

“הנושא השני זה נושא התחבורה. חשוב שחריש תהיה מחוברת לעורקי תחבורה ראשיים שיקלו על הכניסה והיציאה מהעיר וגם שיקצו מקום לחניית אוטובוסים. בעלי הוא נהג אוטובוס וסבלנו הרבה מהעובדה שביבנה בה התגוררנו, לא היה מקום מוסדר לאוטובוסים ומשאיות”.

מה יקרה בחריש אחרי הבחירות?

עבורי ה-31.10.18 יהיה יום של דרך חדשה ומצליחה של עיר לא מפולגת. עיר של כולם”.

* הערת המערכת: מטה הבחירות של יצחק קשת בחר שלא להשתתף בכתבה