ב-28.4.19, מיד לאחר חופשת פסח, יחל לפעול קו אוטובוס סדיר מחריש לתל אביב. היום, בשעה טובה, אושר רשמית מסלול הנסיעה של הקו ונקבעו התעריפים

השקת הקו החדש היא צעד נוסף בשיפור ועיבוי מערך התחבורה הציבורית הפועל בחריש לרווחת התושבים. הקו החדש לתל אביב מתווסף לקווים הפועלים כבר היום בין חריש לחיפה, פרדס חנה, בנימינה וחדרה.

עבור רבים מתושבי חריש, העובדים במרכז הארץ מדובר בבשורה משמעותית מאד, שכן בזכות הקו החדש והישיר, יתקצר זמן הנסיעה לתל אביב באופן משמעותי.

הקו החדש יופעל ע"י חברת קווים ומספרו 632. מסלול הנסיעה ישתרע על פני 74 ק"מ ויכלול 44 תחנות בדרך.

בבוקר יצא הקו מחריש לתל אביב בשעות 6:15, 7:00, 7:45. אחר הצהריים יצא הקו מתל אביב לחריש בשעות: 14:00, 16:30, 19:00.

בהתאם לרפורמה בתחבורה הציבורית, שהגדירה תעריפים לפי אזורים, שוייכה חריש לאזור חדרה ונקבע כי תהיה מקושרת גם למטרופולין חיפה וגם למטרופולין תל אביב. המשמעות היא, שהנוסעים בתחבורה הציבורית יכולים לרכוש כרטיס נסיעה חופשי יומי/שבועי/חודשי התקף בתוך תחום המטרופולין או מחוצה לו, ושניתן להשתמש בכרטיס לנסיעה בכל אמצעי התחבורה הציבורית השונים.

תעריף הנסיעה, התקף גם לנסיעה בקו החדש לתל אביב, עומד על 37.5 ש"ח לכרטיס חופשי-יומי, 162.5 ש"ח לכרטיס חופשי-שבועי, ו-423 ש"ח לכרטיס חופשי-חודשי.

להלן מסלול הנסיעה:

פירוט התחנות בין חריש לתל אביב:

יצחק קשת, ראש עיריית חריש: "אני שמח עבור חריש ותושביה שהצלחנו במשימה להביא קו אוטובוס לתל אביב. הישג זה הוא ראשון כחלק ממהלך שלם לשדרוג התחבורה בציבורית בחריש".

המפגש בין האמפי, זואי, בוטן, ספידו, ג'נגו ומיקה בגינת הכלבים סיפק לנו תירוץ מצוין להכיר מקרוב את בעליהם, חובבי הכלבים בעיר, ולהתוודע לקהילה צומחת. מה הם חושבים על גינת הכלבים החדשה בעיר, כיצד הקשר בין הכלבים מחזק את הקשרים החברתיים ומה ניתן לעשות עם בעיית הגללים בעיר? ראיון מכושכש

צילום: אורן קלר

על פי נתוני איגוד ערים וטרינרי שומרון, בחריש רשומים רק 285 כלבים, אבל המספרים בפועל גבוהים הרבה יותר. ד"ר יובל חזות, וטרינר, הבעלים של מרפאת החיות המקומית 'אנימד' וחבר פעיל בקבוצת הואטסאפ 'כלבים בע"מ', המונה למעלה ממאה חברים מעריך שמספר הכלבים בפועל נושק לכ-1,000 – פי שלושה ויותר מהרישום בפועל.

"אני שמח מאוד על השקתה של גינת הכלבים בחריש", מצהיר חזות. "חשוב לנו להראות שיש בחריש אוכלוסיה שאוהבת בעלי חיים. זו אוכלוסיה שחשוב לטפח אותה", הוא מוסיף.

"אנחנו בקשר עם המועצה בנושאים אלה כדי להעלות את המודעות לנושא ולהביא לחריש תושבים חדשים שיכולים להצטרף לקהילה זו".

אתה מתכוון לזוגות צעירים?

"לא רק, אבל חריש רוויה במשפחות צעירות ובדרך כלל יש להן חיבור מצוין עם כלבים. אנחנו פה כדי לעזור, לדוגמא, לחשוב קדימה ולתכנן מראש בשכונות החדשות הקמה של גינות כלבים".

על פי פרסומי המועצה, שתי גינות נוספות עתידות להיפתח בחודשים הקרובים, שתיהן בשכונת החורש, האחת בין הרחובות אורן ורימון והאחרת בין הרחובות אתרוג ואלון. ההשקה המתוכננת היום של גינת הכלבים באירוע שיזמה המועצה מהווה את אות הפתיחה בתחום. מה חושבים בעלי הכלבים על גינת הכלבים הראשונה בחריש?

איתי בר נוי: העצמה של ילדים

איתי בר נוי תושב חריש מזה שמונה חודשים הוא מאלף כלבים ומדריך טיפולי בעזרת כלבים. לגינה ברחוב ברקת 17, הוא מגיע עם ספידו, בורדר קולי ושותפו לעבודה. "אני מאוד מרוצה מהגינה, אפשר להפגיש פה כלב עם כלב ואפשר להרחיב את האינטראקציה לקשר ופעילות בין אדם וכלב ובין אדם לאדם". הוא מסביר.

איתי מסביר גם על מתקני משחק הכלבים המצויים בגינה: "מהות המסלול היא להעביר את הכלב דרך מכשולים שונים בזמן המהיר ביותר ובדיוק המירבי. בעולם Dog agility הוא ספורט מוכר ומוערך המושך אליו אלפי אנשים". עוד מציין איתי כי במסגרת עבודתו, ספידו, תורם להעצמה של ילדים ומטופלים רבים. "חיבור לכלב הוא חיבור משמעותי במיוחד אם מדובר בילדים או במטופלים עם בעיות קשב וריכוז, בעיות רגשיות או אוטיזם. לפעמים גם ההורים והמטפלים נדהמים מקשת התגובות שכלב מצליח להוציא מהאדם מולו הוא מתקשר".

דן ווקסלר ומגי משעל:  "אני אוספת גללים שהם לא של הכלב שלי"

בני הזוג מתגוררים שנתיים וחצי בחריש ופוקדים בקביעות את גינת הכלבים החדשה יחד עם ג'נגו, לברדור לבן מעורב בן שנה, שאימץ את מגי ודן אחרי שהתגלגל באינספור משפחות אומנה. "ג'נגו אוהב את הגינה, כשהוא שומע את משפט הקסם 'הולכים לטיול', הוא יודע שמגיעים לפה", מפרט דן. "אני מאוד שמח על ההשקה של הגינה, חשוב שיהיו לכלבים מקום לרוץ ולשחק בו.

לדן, ארכיטקט במקצועו יש גם כמה הצעות ייעול. "כדאי להגביה את הגדר, יש כלבים שקופצים מעליה, מומלץ לדאוג להצללה עבור בעלי הכלבים ולבנות גם מסדרון בטיחות כפול כדי שכלבים לא יברחו מהגינה".

מה לגבי איסוף קקי? אני רואה שהדשא בגינה פה לא ממש נקי…

"אין ספק שצריך לחנך את כל בעלי הכלבים לאסוף את הצרכים. פעמים רבות אני אוספת גללים שהם לא של הכלב שלי", משיבה מגי ומוסיפה הצעת ייעול: "ברגע שהבניינים יתאכלסו כאן, לא בטוח שהם יאהבו את נביחות הכלבים. לכן כדאי לדעתי לפתוח גינות כלבים בפאתי העיר ולא במרכזה. בין כה וכה אנחנו נוסעים לגינה ולא מגיעים אליה רגלית".

מה ג'נגו הכי אוהב בעולם?

 "ג'נגו אוהב את העולם; ילדים, כלבים, חתולים וצמחים", פוסקים השניים.

איה זינגר: דרושים: דשא וקירוי

איה, תושבת חריש מזה שנתיים אינה מתגוררת בסמיכות לגינת הכלבים. "אני לא יכולה להגיע לגינה ברגל, אשמח מאוד אם יהיו גינות נוספות במרחק הליכה בשכונת אבני חורש", היא מציינת. "הגעתי לחריש עם 'קשישון', שנפטר וקבור בחורשה תחת עץ אלון ענק כמוהו", משתפת איה. "אימצתי את זואי ובוטן, כלבות נטושות, שהועברו לאחד ההסגרים הקשים בארץ ומשם חילצתי אותן".

זואי, כלבת ג'ק ראסל שאוהבת לשחק מחבואים ותופסת ובוטן, תחש מעורב, שאוהבת לצוד ובעיקר לאכול, מצאו מהר מאוד את מקומן בגינה ושיחקו עם שאר הכלבים."היינו שמחים לקצת דשא במתחם גינת הכלבים כי בחורף החול יהפוך לבוץ ויקשה על כולנו. גם קירוי צל יעזור לנו בקיץ", מסכמת איה.

אפרת חבקין: "הופתעתי לטובה מהגינה"

אפרת חבקין מתגוררת שבעה חודשים בחריש יחד עם מיקה, גולדן רטריבר בת שש וחצי. את גינת הכלבים הן פוקדות כבר הרבה זמן, כשהיא היתה עדיין ריקה ולפני שגילו אותה חברים נוספים בקבוצת הואטסאפ. "הופתעתי לטובה מהגינה", היא משתפת. "ניכרת פה השקעה, הגינה גדולה והמתקנים לכלבים טובים. בכל פתח תקווה לא מצאתי גינות כלבים כדוגמתה, אלא רק פינות, שעברו הסבה על מנת שיוכלו לשמש את הכלבים ובעליהם או גינות קטנטנות בלבד".

אפרת גם מצטרפת לתלונות על איסוף הגללים: "רכשנו מתקן שמחובר לרצועת הטיול עם גלגלת מלאה בשקיות, כך שתמיד אנו מצוידים ויכולים לאסוף את הגללים. אני מקווה שרבים נוספים יהיו מודעים לנושא, יעשו את חובתם ויאספו את הגללים".

מה מיקה הכי אוהבת בעולם? "מיקה אוהבת לאכול, חיבוקים, נשיקות, לישון וטיולים – בסדר הזה", היא מסכמת.

כדן ושיר יערי: "חשוב שתהיה אכיפה בעניין"

בני הזוג יחד עם בנם שחר, בן השבעה חודשים מטפחים את האמפי, כלב האסקי מעורב שנמצא איתם כבר שנה. לחריש הם הגיעו מזכרון יעקב לפני ארבעה חודשים בלבד: "ההתפתחות בחריש מהירה מאוד, אנחנו מרוצים מאיכות חיים טובה כאן", מציין כדן.

שיר מודה שחלק מן הקשרים החברתיים החדשים בעיר נרקמו בזכות קבוצת הואטסאפ 'כלבים בע"מ'. "הגינה ממוקמת באמצע שכונה לא מאוכלסת ולכן מפחיד אותי להגיע אליה לבד. אני תמיד שואלת בקבוצה מי מצטרף, אחרת מפחיד לשבת כאן לבד".

בקבוצות הפייסבוק של חריש יש תגובות זועמות על בעלי כלבים שלא אוספים גללים ומזהמים את המדרכות. מה דעתכם?

"אנחנו אוספים את הקקי של האמפי. שמעתי שיש פקח שמסתובב ומחלק דוחו"ת לבעלי כלבים, ולדעתי חשוב שתהיה אכיפה בעניין", מסכם כדן.

מה האמפי הכי אוהב בעולם?

"האמפי הכי אוהב לתת נשיקות בפה ולרוץ חופשי ומאושר בטיולים ביער חריש".

"עדיף להשמיע קול משותף וממוקד כלייזר, מאשר קולות רבים" – כך מאמינים חברי התארגנות תושבים חדשה, ששמו להם למטרה להיות שופר לבעיות שמעלים תושבי שכונות חריש ולפעול לפתרונן בשיתוף עם הרשות המקומית. "אנחנו קוראים לתושבי חריש להצטרף ולהשמיע את קולם"

מימין (שורה עליונה) דניאל שחר, מקסים גלר, משה אלבוגן, יוסי אזרחי. מימין (שורה תחתונה) אבי דוד, יניב גרלינג, עידן שטרן, צחי לוק

מהם השינויים הצפויים בשכונת מעו"ף? האם תשתיות שכונת הפרחים יהיו מוכנות לקליטת התושבים החדשים בזמן? כיצד תתבצע הקצאת שטחי מבני ציבור בשכונת אבני חן ומה מטריד את מנוחת תושבי שכונת החורש? בשבוע שעבר קמה התארגנות תושבים חדשה שמטרתה לייצג את צרכי התושבים, להציף בעיות ולהשמיע את קול התושבים ואת רצונם בשיפור וקידום העיר אל מול גורמי המועצה המכהנת.

מקסים גלר תושב חריש מזה שנתיים בשכונת החורש, הוא מיוזמי ההתארגנות הפרטית. יחד איתו שמונה תושבים שהתנדבו לייצג את השכונות השונות בחריש ולהשמיע את קולם מול המועצה ומקבלי ההחלטות.

צחי לוק ומשה אלבוגן, נציגי שכונת החורש, יניב גרלינג, נציג  שכונת אבני חן, אלעד בוסקילה ודניאל שחר, נציגי שכונת מעו"ף, אבי דוד ועידן שטרן, נציגי שכונת הפרחים ויוסי אזרחי יחד עם מקסים גלר בנציגות הראשית.

על פי החלטת ראשי ההתארגנות, קיימים נציגים לכל שכונה בחריש וקיים גוף מרכז כללי, כנציגות ראשית. קבוצות וואטסאפ ייעודיות לכל שכונה נפתחו ותושבי חריש נקראו להצטרף בהתאם לשכונה אליה הם שייכים ולהשמיע את קולם. מקס, מיוזמי ההתארגנות מסביר על מהותה:

מהם הנושאים בהם אתם מעוניינים לטפל?

"במסגרת ההתארגנות השכונתית, תושבי השכונה יוכלו להציף בעיות במגוון תחומים הרלוונטיים לאותה שכונה בפרט, ולעיר עצמה בכלל. בעיות בנושאי ניקיון ותברואה; מפגעי בטיחות אשר אינם מטופלים; דעה לגבי ייעוד של שטחים חומים אשר טרם הוגדרו על ידי הרשות המקומית; העלאת יוזמות ורעיונות קהילתיים לטובת הקהילה והשכונה; הצפת בעיות הנדרשות לטיפול והעלאת הצעות לפתרונן".

הצגתם את היוזמה לראשונה כ'וועד שכונות' – אבל לא התקיימו בחירות, אלא אתם מיניתם את עצמכם וזה עורר התנגדות בקרב רבים מתושבי העיר

"אולי הבחירה הראשונית שלנו במילה ועד לא היתה נכונה – אנשים נרתעים מהמילה 'ועד' ושואלים אותנו מי בחר אתכם? מי מינה אתכם? יכולים לקרוא לזה איך שרוצים: ועד, התארגנות תושבים – זה לא משנה. הנקודה היא שזו יוזמה מקומית עצמאית לא פוליטית, שמטרתה לקדם את הנושאים שחשובים לתושבים בשכונות מול המועצה. הרצון הוא לקדם את הדברים ולא להתעסק בתארים וטייטלים. יש לנו זכות ראשונים על התארגנות זו, אבל כל התושבים מוזמנים להצטרף ולהשמיע את קולם. בסופו של יום מה שאנחנו שואפים אליו הוא ליצור נציגות/ועד לכל שכונה בעיר."

האם באמת יש צורך בהתארגנות תושבים כשרק לפני שלושה חודשים התקיימו בחירות דמוקרטיות ונבחרו נציגי ציבור חדשים לתושבי חריש?

"אין לנו שום כוונה, רצון או דרך להחליף או לפגוע באנשים שמכהנים במועצה המקיימת. זו לא חלופה למועצה. זו התארגנות תושבים – זה הכל".

אחת מן הטענות שעלתה היא שראשי ההתארגנות הם יריבים פוליטים של המכהנים במועצה

"זה לא נכון. אני סותר את זה בתוקף. אנחנו בעד לעבוד עם המועצה, לקדם דברים עם המועצה למען תושבי חריש. מה שהיה בעבר, נשאר בעבר. הבחירות הסתיימו ויש כאן החלטות דמוקרטיות שהתקבלו כעובדות בשטח איתן נרצה לעבוד".

מה התארגנות כזו יכולה לעשות? כיצד יכולה לבוא לידי ביטוי, כוחה של ההתארגנות?

"אנו רוצים להנגיש למועצה את מה שהתושבים חושבים ולהעביר את זה לחברי המועצה ולמקבלי ההחלטות. אנחנו רוצים לעזור להם לפעול, כדי שהדברים שנעלה ישקפו את פני השטח".

האם 'פני השטח' לא משתקפים בפייסבוק? ניתן לקרוא בקבוצות הפייסבוק של חריש את כל מה שמעסיק את התושבים..

"פייסבוק זו במה לטרוניה, תלונה ופריקת זעם – זו זירה שלא משקפת שום דבר. אני לא מסתמך על פייסבוק. מי שרוצה להשפיע, לעזור ולקדם דברים בעיר ביוזמות קהילתיות, בבטיחות, בתהליכים שמתרחשים במועצה כמו הקצאת שטחים ציבורים, יבוא ויצטרף לוועדים השכונתיים".

מקס מעיד כי כ-250 מתושבי חריש הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ השכונתיות והוא קורא לאחרים להצטרף להתארגנות התושבים ולהשפיע. בפרסומים שהופיעו בקבוצות הוואטסאפ השכונתיות נכתב: "הועד השכונתי יתכנס אחת לחודש, במקום ותאריך אשר יוגדרו מראש על ידי נציגי אותו הועד. כשבוע ימים לאחר פגישת הועד השכונתי, יועבר פרוטוקול פגישת אותה השכונה (באמצעות נציג בנציגות הראשית) לדיון וריכוז הנתונים וזאת לשם העלאת הנושאים האקוטיים בפאנל אשר יתבצע בנוכחות חברי מועצת העיר", עוד צוין כי: "למען הסר ספק, הועד יפעל באופן התנדבותי מלא, ללא שכר, ללא מטרות רווח או מניע אישי כלשהו, או מטעם נציג מועצה/מפלגה כלשהו במועצה. הועד יפעל בשקיפות מלאה מול תושבי העיר בכל הנוגע לכל מהלך אשר יבוצע".

אחד מחברי ההתארגנות החדשה הוא דניאל שחר, נציג שכונת מעו"ף הנמצאת בהקמה וטרם אוכלסה. דניאל הוא תושב עתידי של חריש המתגורר כיום בנתניה. הוא מסביר את המניעים שגרמו לו להצטרף ליוזמה:

"התחושה שעלתה היא שיש צורך להשמיע לעירייה את קול התושבים בצורה ממוקדת יותר. במקום עשרות פניות פרטניות, להציג קול אחד מרוכז שאוסף הצעות ייעול, בעיות, חששות וטרדות. המטרה היא לדאוג לאיכות החיים של התושבים.

אילו בעיות הציפו המשתתפים בקבוצת שכונת מעו"ף שאתה מייצג?

"בעיות של תדמית של השכונה בגלל תכנית 'מחיר למשתכן', חששות מאי שקיפות לגבי תכניות הבנייה בשכונה והצעות כלליות כמו תכנית לעיקור חתולי רחוב לפני שיתרבו כמו במרכז הארץ".

במה לדעתך התארגנות תושבים כזו יכולה לעזור?

"אני מאמין שנוכל לעזור למועצה. אם המועצה תשמע אותנו כהד חזק וממוקד יותר וכגוף מאוחד מאשר עשרות קולות שחולפים מעל ראשם, אולי הם ישנו במעט סדרי העדיפויות שלהם ויפעלו קצת אחרת. אולי הם ישקלו את הרעיונות וההצעות הלכה למעשה, כי הם יבינו את המשמעות והחשיבות של התארגנות התושבים שמתנהלת מולם. אני מאמין שעדיף להשמיע קול משותף וממוקד כלייזר, מאשר קולות רבים שהם נוטים לא פעם ולא פעמיים להתעלם מהם".

"צריך לזכור", מוסיף דניאל, "שהמטרה שלנו היא לייצג את אנשי חריש בכבוד ובצורה מקצועית תוך מתן דגש על הנושאים שחשובים לדעת הרוב, דאגה לאיכות החיים של תושבי חריש ושגשוג השכונות בעיר וחריש בכללותה".

אין ספק שחריש היא עיר אידאלית לזוגות צעירים עם ילדים, אבל הקהילה המתפתחת בחריש מעניקה מקום של כבוד גם לרווקים, שבוחרים לכרוך את חייהם בעיר החדשה

בתמונה מימין לשמאל: אביב מינץ, בן כחלון ומיכאל נעים. צילום: אורן קלר

מראה ילדים מתרוצצים בגני שעשועים הוא מראה נפוץ בחריש, שהפכה לעיר אידאלית לזוגות צעירים המגדלים ילדים בעיר מתפתחת עם סביבה ירוקה וקהילה חזקה. עם זאת, נראה כי בשנתיים האחרונות כחלק מתהליך התבגרות העיר, היא פותחת את שעריה לאוכלוסיית נוספות וגם טווח הגילאים של תושבי העיר הולך ומתרחב. מסתבר, שלאחרונה גם הרבה רווקים ורווקות הפכו את חריש לביתם. אז מה מציעה חריש לרווקים שבינינו? יצאנו לבדוק ולשמוע

בן כחלון (31) המתגורר בחריש שנה ושלושה חודשים מאמין שחריש מציעה לכמותו, הרבה. "עברתי לחריש מחדרה", הוא משתף. "הבנתי שהיות וחריש היא עיר צעירה, יש לי סיכוי גבוה יותר להתחבר עם בני גילי במקום כזה, מאשר בעיר וותיקה ומבוססת", הוא מסביר.

גם מבחינה מקצועית, החליט בן, צלם במקצועו, לנצל את ההזדמנות ולפתוח בחריש סטודיו לצילום. "אני מאמין שמשפחות צעירות עם ילדים קטנים זקוקים לסטודיו לצילום מקומי", הוא מסביר. "אני צלם אירועים מזה שנים רבות, סגרתי את הסטודיו הפעיל שהיה לי בחדרה ופתחתי אחד חדש ברחוב טורקיז כאן בשכונת אבני החן".

לפני מספר חודשים החליט בן לפתוח את קבוצת הוואטסאפ 'צעירים וצעירות חריש 20-35', המיועדת לבני גילאים אלה ונמצאים בסטטוס אישי מגוון: רווקים, גרושים, פנויים ונשואים. כיום חברים בקבוצה כ-44 משתתפים וכבר יצא להם להכיר בנסיבות חברתיות שחורגות מעבר להתכתבויות בלבד. "ארגנו ערב קריוקי, ערב על האש וערב פיצות טעים", מספר בן.

האם חברי הקבוצה הם דתיים? חילוניים? וותיקים או חדשים בחריש?

"זה כל היופי, כולם נמצאים בקבוצה".

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הרווקים?

"פאב נורמלי, לא כזה שנפתח רק פעם בשבועיים. אני מחכה לפתיחה של פאב עם הופעות חיות בחריש. מבטיח להגיע".

היכן אתה מבלה כעת?

"אני נפגש הרבה עם חברים וידידים בפאבים בסביבת חריש, בעין שמר (מרחק 15 דקות נסיעה מחריש) ובעמק חפר. גם פרדס חנה (15 דקות נסיעה מחריש) מציעה מקומות בילוי טובים לצעירים".

דרוש: מתחם מסעדות ופאבים

אחד הרווקים המוכרים בחריש הוא לא אחר מאשר אביב מינץ (26), הבעלים של פיטנס מינץ, במרכז עמית. אביב, רווק שמתגורר בישוב הסמוך מאור, מחכה לסיום הבנייה של הדירה שרכש בחריש, על מנת לעבור ולהתגורר בעיר. יחד עם זאת, הוא שוהה בחריש במרבית שעות היממה, והפך עם הזמן ועם היוזמות החברתיות בהן נקט, כולל יום אימון גופני לקהילה, לאחד מחברי הקהילה המתגבשת בעיר.

"בחריש יש אוכלוסייה צעירה, אוכלוסיה שהיא מודעת יותר לחשיבות הספורט. זו גם עיר חדשה ויש פה הרבה דברים טובים שאני אוהב".

אביב שמתכנן לפתוח בחריש סטודיו אימונים נוסף, גדול יותר מהקיים, מודה שרוב החברים שהוא מכיר בעיר הם זוגות צעירים נשואים עם או בלי ילדים.

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הרווקים?

"אין ספק שמתחם מסעדות ופאבים בעיר יכול לחולל שינוי גדול עבור צעירים בעיר".

שגריר של חריש

עבור מיכאל נעים (26) המעבר לחריש היה כמעט טבעי. מיכאל, גנן במקצועו, עבר מגבעת אולגה לחריש לפני שנה בעקבות אחותו.

"הגעתי לבקר את אחותי, ראיתי את העיר והתאהבתי בה, אז החלטתי לעבור להתגורר כאן", מסביר מיכאל, שמתגורר ברחוב רימון, בשכונת החורש (נאות חנן).

מה משך אותך לעיר?

"רציתי להצטרף לתחושת הקהילתיות שיש כאן, לצמוח עם הקהילה שמתפתחת פה".

והצליח לך? איך אתה מרגיש כאן אחרי שנה?

"אני מאוד אוהב את הקהילה. יש לי פה הרבה חברים, כך שאני מאמין שהשתלבתי יפה בסביבה במקום שטוב לי ואני רואה את עצמי כאן בשנים הבאות. המקום מאוד מרגיש לי כמו בית".

מיכאל שעובד בשנה האחרונה בחריש כמעצב גינות פרטיות לדירות גן וכמתחזק גינות של בניינים משותפים, גם מתפרנס בעיר. "אני עובד לבד ובפרויקטים מסוימים צריך להעסיק חברה נוספים. אני תמיד מעדיף לשכור חבר'ה מחריש. יש להם עדיפות אצלי".

האם אתה מעורב בחיי העיר?

"אני מתנדב הרבה בתוך החברה. אני מציע את הרכב שלי להובלות קטנות. עוזר לאנשים מועטי יכולת או בסכום סמלי מאוד".

מהי קבוצת ההתייחסות שלך בעיר?

"יש לי בעיר חברים רווקים ונשואים. כולנו אנשים עסוקים שמתקשים למצוא זמן להיפגש, אבל מוצאים מדי פעם זמן למפגש בבתים של אנשים או לבילוי בפרדס חנה".

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הפנויים?

"סטודנטיות חסרות…" מגחך מיכאל. "אני מודע לעובדה שרוב האוכלוסייה של חריש היא של זוגות צעירים עם ילדים, אבל עדיין גם הם ייהנו אם חריש תציע בילויים ליליים אחרי השעה 20:00 בערב. צריך לפתח בעיר עוגני משיכה לבילויים ותרבות שימשכו אוכלוסייה חזקה ואיכותית לעיר, גם מרכז ספורט איכותי יעשה את העבודה ויהווה מוקד משיכה לצעירים".

אתה מבלה בסביבה?

כן, אני יוצא לפאבים באזור פרדס חנה ובקיבוצים מסביב בעמק חפר. יש חיים תוססים והאזור כולו מלא קהילות צעירות עם מאפיינים תוססים וחיים. בפרדס חנה ניתן למצוא גם קהילות עם מאפיינים מאוד ספציפיים שיכולות להתאים לאנשים שמחפשים להתעסק במוסיקה, מדיטציה או כל נושא אחר כמעט. בינתיים, יש הרבה יותר מה לעשות מחוץ לחריש מאשר בעיר, אבל אני בטוח שזה ישתנה לטובה בשנים הקרובות.

האם אתה ממליץ לחבריך לעבור לחריש?

"כן, בהחלט. אני מרגיש כמו שגריר של חריש וממליץ לחברה צעירים להגיע להתנסות ולגור בעיר שנבנית ושאפשר לתרום לבנייה שלה ולעצב אותה".

גני ילדים במרחק הליכה רגלית, שירותים ציבוריים במיקומים מרכזיים ונגישים ושטחי ציבור ירוקים בסמוך לבתי ספר ומעונות – פרוגרמה חדשה לתכנון מבני הציבור בחריש מבטיחה אורבניות מתקדמת וידידותית לתושבים

"עיר צריכה להגביר את מידת האושר ולהפחית קושי", טען צ'רלס מונטגומרי, מחבר הספר 'עיר שמחה', שבחן את חשיבות עיצובה של עיר על מידת אושרם של תושביה.

כיצד אם כן, מעוצבת חריש מבחינה אורבנית? כיצד מתוכננים שטחי הציבור הפתוחים שלה (שצ"פ) ומוסדות הציבור הבנויים שלה והאם הם אכן ישפיעו על אושרם ורווחתם של תושבי חריש? שלמה אפרתי, עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מאמין שכן.

"אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה בחריש הוא יצירת תכנית מקיפה עם ראייה כוללת וברורה לקביעת מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לשימוש תושבי חריש בהתאם למתודולוגיה ברורה", הוא מסביר.

"תכנית זו מספקת לנו כלי עבודה משמעותי בחשיבה תכנונית לעיר וקביעת תכלית לכל שטח ושטח. כך נדע היכן לבנות גני ילדים, מעונות, בתי ספר, מתנ"ס, מועדון נוער או מועדון רווחה, שיספקו את צרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. התכנון הוא לטווח ארוך".

תכנון מיטבי של קרקע

'הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור' שפורסמה בשבוע שעבר כוללת עקרונות אורבניים מנחים לתכנון מבני ציבור בחריש וכוללת מפות מפורטות של תחומים ואזורים שונים בעיר, המלצות להקמת מבנים ציבוריים ובחירה של מגרשים ייעודיים. יבגניה מלכין, מהנדסת בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, שהזמינה את ביצוע התכנית, מפרטת:

"רוב הערים הוותיקות בישראל מתמודדות עם מצוקה של מחסור בשטחים ציבוריים ולכן קיימת חשיבות עצומה לניהול נכון של השטחים החומים (הציבוריים). יש להתנהל בחכמה ובמחשבה קדימה ולא לתכנן את הבנייה רק בהתאם לצרכים הנוכחיים. המטרה שלשמה הזמנו את התכנית היא לבצע ניצול מיטבי של הקרקע בהתייחס לתכנון העתידי ומתן מענה על השאלות החשובות שצריך לשאול: מה קיים בעיר? אילו מבני ציבור חסרים? היכן הם חסרים? מיהי האוכלוסייה בחריש ומהם הצרכים שלה ומה תצטרך האוכלוסיה העתידית בעיר"?

האם התכנית שהוכנה מוצלחת בעינייך?

"נכון להיום, הפרוגרמה משקפת את התכנון המיטבי בהתאם לצרכים הנוכחיים והעתידיים שאנו צופים של התושבים בחריש. התכנית הוצגה בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה שמורכבת מנציגי ממשלה מנוסים מאוד בתחומם ועם ניסיון בבניית עיר. נעשתה עבודת הכנה מדוקדקת מאוד שהתבססה גם על הניסיון של חגית נעלי יוסף שערכה את הדו"ח בערים אחרות וגם על ניסיון אורבני ותכנוני של חברי הוועדה והעומד בראשה, דוד מגן".

האם התכנית לקחה בחשבון גם שינויים נדרשים?

"אם יידרש שינוי הוא יבוצע. לא תמיד ייצמדו לפרוגרמה, נדרשת גמישות מסוימת בתהליך הצמיחה, אחרי הכל עיר היא ישות חיה. לדוגמא, אם במהלך הצמיחה שכונה מקבלת אפיון מסוים, אפשר לשנות ולהוסיף לה מבני ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אבל ככל שיפעלו יותר בהתאם למתווה של הפרוגרמה, חריש תנצל היטב את הקרקעות הציבוריים ותרוויח שנים רבות קדימה".

"צריך לזכור", מוסיפה מלכין, "שחריש הגיעה כמעט למיצוי השטחים שהיא יכולה לקבל. בעתיד היא תקבל אולי שטחים נוספים, אולם כרגע הרחבת הגבולות הנוכחית היא המסגרת לפיה צריך לתכנן את העתיד. המטרה היא שתושבי חריש יקבלו את כל השירותים הנדרשים במסגרת גבולות העיר. זו הסיבה שאנו מתכננים לגובה גם את אזור התעשייה והתעסוקה וגם את מבני הציבור".

עיר מוטת הליכה

כאמור, "הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור" בוצעה על ידי חברת Viaplan. חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית החברה היא מתכננת חברתית המתמחה בדיור, דמוגרפיה, שירותי ציבור וכלכלה מוניציפלית. נעלי יוסף וצוותה למדו במהלך השנה האחרונה את חריש לעומק, שוחחו עם תושבים ועם עובדי מועצה, מיפו את המבנים והשירותים הציבוריים הקיימים ולמדו את השטחים הציבוריים ואת השונות ביניהם. התוצאה? הגדרה מחודשת של כל השטחים הציבוריים בחריש. "זוהי תכנית ייחודית בישראל", מציינת נעלי-יוסף ומרחיבה: "ערכנו תכנון של מבני הציבור בחריש בהתאם למגמות עתידיות של שימושים כדי להבטיח רמת שירותים טובה לתושב".

כיצד רמת שירותים טובה באה לידי ביטוי בתכנית?

"החשיבה היתה על נוחות התושב. כך לדוגמא, הורה שאוסף את ילדו מהגן מחפש גן שעשועים במרחק הליכה או מרכז מסחרי לסידורים. דוגמא אחרת, היא שינוי מקבץ הגנים. בעבר, תוכננו בחריש מקבצים של 8 גנים יחד, מה שגורם לפקקים בבקרים. על פי התכנית החדשה מקבצי הגנים יהיו רק של 2-3 גנים, אבל קרובים יותר וממוקמים במרחקי הליכה קצרים מבנייני מגורים, זאת על מנת לעודד הליכה לגנים ובטיחות בהליכה".

לדברי אפרתי, גולת הכותרת של התכנית היא ללא ספק עידוד ההליכה במרחב העירוני ופיזור שירותי ומבני ציבור במרחק הליכה רגלי. "עיר מוטת הליכה זו גולת הכותרת של התכנית", הוא מסביר. "הרעיון הוא שהתושב ישתמש כמה שפחות ברכב על מנת לקבל ולצרוך שירותים ציבוריים. בהתאם לזה רוב גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים ואילו לבתי ספר מרחק ההליכה לא עולה על 450 מטרים. הרעיון הוא שפריסת מוסדות הציבור בחריש תאפשר לכמות מקסימלית של תושבים להגיע אליהם ברגל".

עוד מציין אפרתי כי כדי להגדיל את נוחות ההליכה של התושבים, תוכננה מפת 'קיצורי דרך' במגרשים עליהם מתוכננים לקום מספר מבנים ציבוריים יחדיו.

עירוניות טובה יותר

עיקרון נוסף עליו מושתתת התכנית הוא יצירת מבנים משולבים של מספר פונקציות ציבוריות. נעלי יוסף מפרטת: "שילוב שירותים שונים באותו מבנה פועל לטובת התושבים וגם שומר על הקרקעות. כך לדוגמא, בתי הספר ישמשו גם כמרכזי חוגים בשעות אחה"צ, והורים לא יצטרכו להסיע את ילדיהם לחוגים, מועדוני נוער ישמשו גם כמרכזים של תנועות נוער. מרחב פתוח של בית הספר ישמש עבור הקהילה בשעות אחה"צ וכן הלאה".

"שילובים נוספים הם הצמדת מספר מבני ציבור יחד. כך לדוגמא, הגיוני למקם מקבץ של מתנ"ס ליד ספריה, או מרכז לבריאות המשפחה בצמוד לגני ילדים ומעון יום".

מהן נקודות החזקה והחולשה של התכנית לדעתך?

"התכנית מבוססת על מודלים עירוניים חדשניים, מבוססת על נתונים עדכניים וידע מתקדם ובעיקר רואה לנגד עיניה את התושב ואת ההתייעלות העירונית – אלו נקודות החוזק שלה".

"מן הצד השני, חלק מהתכנונים הם חדשניים והמערכות שתומכות בעיר, כמו משרדי הממשלה, יתקשו לממש את היישום שלהם. לדוגמא, אם המלצנו שגן ילדים ימוקם ליד מועדון לקשיש – יש צורך בשילוב תקציבים ממקורות שונים ועלולים להתעורר קשיים בתיאום הבין משרדי בין משרדי הרווחה, החינוך והבינוי".

האם התכנית היא המלצה בלבד?

"הוועדה לתכנון ובנייה לא תאשר תכנית שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה".

כלי עבודה לקברניטי העיר

"התכנית היא מחייבת", מאשרת מלכין. "הבנייה של שטחי ציבור בתקופת האכלוס המהירה של חריש נועדה לתת מענה מיידי לצרכים ולכן התכנון של שטחים ציבוריים לא היה מיטבי".

"כעת הפרוגרמה עומדת לרשות המועצה המקומית, שהיא למעשה בעלת הקרקע והיא מתכננת את מבני הציבור, ככלי עזר חשוב מאוד לתכנון הבנייה. זו לא תכנית מגירה, זה מקור ידע לחשיבה ולשימוש יומיומי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועצת העיר על מנת לתכנן את עתיד חריש ולהביא שגשוג לעיר".

אפרתי מסכים: "התכנית עוזרת לנו לקבוע תכלית לכל שטח ושטח, לא יתקיים מצב בו נקבל תקציב להקמת מתנ"ס ונשאל את עצמנו איפה לבנות אותו, אנו נדע בהתאם לעקרונות התכנית וצרכי האוכלוסיה איזה מגרש הוא המתאים ביותר".

ומה קורה כעת בשטח? האם יש מבני ציבור בתכנון או בבנייה בהתאם לתכנית?

"ישנם מספר מבני ציבור שנמצאים בתהליך תכנון לקראת ביצוע ביניהם ספרייה עירונית, אולם ספורט גדול, בי"ס יסודי ומרכז לגיל הרך שיבנו כמקבץ על מגרשים סמוכים".

"אנו מקדמים גם בינוי אולם ספורט מתקדם ליד רחוב דפנה בסמוך לבית ספר יסודי חילוני חדש. במקביל אנו מקדמים בינוי גני ילדים לשנת הלימודים הבאה על מגרש 203 צמוד לבית ספר תלמי רון, ומקבץ גני ילדים שנבנים בשכונת הפרחים. אנו נמצאים בעיצומה של תנופת בינוי גדולה שאני שמח לקחת בה חלק ולהיות שותף לעשייה מדהימה".

אפרתי מציין יתרון נוסף משמעותי שמעניקה התכנית למתעניינים בקניית דירה בחריש: "כל תושב שמעוניין לקנות דירה יכול לראות במפה אילו מבני ציבור מתוכננים ליד ביתו".

ואילו נעלי יוסף מסכמת: "למרות שהתכנית מיועדת לאנשי מקצוע ולעובדי המועצה אני קוראת לתושבי חריש להיות מעורבים, להכיר את איכויות ההמלצות של התכנית שנבנתה למענם ולדחוף גם ליישום שלה".

בחודש שעבר החלו העבודות המקדימות לסלילת הכביש החדש בין צומת חריש לכביש 65. המחלף החדש המתוכנן על כביש 65, צפוי להקל על זרימת התנועה בין חריש לכביש 6 ובין חריש לפרדס חנה וחדרה

בחודש שעבר, ספטמבר 2018, הגיע הצו המיוחל לתחילת עבודה על הקמת מחלף 65/444 והחלו העבודות המקדימות להקמת המחלף וחיבורו לצומת חריש. מנהל התשתיות בוועדה לתכנון ובנייה חריש, משה כחלון, דיווח בישיבת הועדה המיוחדת לתכנון ובנייה מיום 6.9.18 כי מכרז חברת נתיבי ישראל להקמת המחלף הסתיים וביצוע העבודה נמסר לידי חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי.

עוד ציין כחלון כי לוח הזמנים המתוכנן כולל ביצוע עבודות מקדימות שימשכו כשנה, עד לספטמבר 2019. לאחר סיום שלב העבודות המקדימות יתבצעו במשך שנתיים עבודות בשטח עד לסיום וחנוכה מתוכננת של המחלף בספטמבר 2021.

הקמת מחלף זה המבוצעת בהשקעה תקציבית ניכרת אמורה להעניק לתושבי חריש גישה נוחה לכביש 65 ולכביש 6 מבלי להיעצר בצומת מג"ב.  המחלף החדש יבטל לחלוטין את כביש הגישה לחריש הקיים כיום בין צומת מג"ב לצומת חריש, שרק חלקים ממנו ישמרו ככביש שירות וגישה לאנדרטת משמר הגבול בלבד.

תכנון תוואי הכביש החדש והמחלף:

העבודות המקדימות כוללות ארבעה מוקדי פעילות עיקריים:

• האחד, הסדרת כבישים: כביש 6353, כביש גישה וכניסה לבסיס הצבאי, כביש כניסה לקיבוץ ברקאי;
• השני, הסדרת תוואי נחל עירון והנחת צינור ביוב;
• השלישי, הסדרת קו מקורות שעובר בסמוך לכביש;
• והאחרון, סיום והסדרת עבודת רשות העתיקות שעובדים כעת בשישה מקטעים שונים של המחלף המתוכנן על מנת לסיים את עבודתם ולאפשר את המשך סלילת הכביש.

צומת חריש יועתק כ-30-40 מטרים מערבה וטרם נקבע אם בשלב ראשון תנותב התנועה דרכו באמצעות כיכר או רמזור.

על פי נתוני משרד התחבורה, קיימת הצדקה להצבת רמזור כאשר במשך 8 שעות העמוסות ביותר של יום מייצג, הנפח הכללי של כלי הרכב הנכנסים לצומת עולה על 10,000 כלי רכב. בהתאם לנתונים אלה, סביר לצפות כי עם המשך איכלוסה של חריש והפיכתה לעיר גדולה, אכן ימוקם בצומת רמזור, אך ייתכן כי הפניה ימינה מחריש לכיוון המחלף החדש תהיה בהשתלבות ללא צורך בהמתנה לרמזור.

במקביל, בקרוב צפוי להתקבל אישור לסלילת כביש כניסה וגישה דרומי חדש לחריש, כהמשך לכביש 611. כביש זה נמצא כעת בתכנון סטטורי. על פי התכניות, הכביש יחל בצומת שער מנשה ויכלול מחלף ישיר לכביש 6, אם יאושר. תכנון התוואי החדש של כביש 611 נועד בין השאר, להקל על העומס התחבורתי הקיים היום בשל התנועה שמגיעה מיישובי צפון השומרון ועוברת דרך חריש כמעקף לכביש 65 בשעות העומס.

צילומים: אורן קלר