ארבע שנים לאחר אישור חוק העזר העירוני "העמדת רכב וחנייתו" במליאה, נכנס לתוקף יישום נוסף בחוק האוסר על חניית משאיות ואוטובוסים ברחבי העיר, ומתיר לנהגי הרכב הכבד לחנות בחניונים ייעודיים בלבד

על פי הודעת עיריית חריש, מיקומי שני החניונים נקבעו סמוך מאוד למוקדי תחבורה ציבורית כדי להקל על נהגי המשאיות ולהנגיש עבורם, ככל שניתן, את מקומות החנייה המותרים. עוד ציינה העירייה כי במסגרת החוק, תטיל קנסות על נהגי משאיות ואוטובוסים שחונים במקומות אסורים ברחבי העיר בסך 250 ש"ח. עם זאת, בשבועות הקרובים, כמקובל, יירשמו דוחות אזהרה בלבד ורק לאחר מכן יחלו הפקחים לחלק קנסות.

יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, מסכמת את התפתחות חריש בשנה החולפת, משרטטת את האתגרים שעומדים לפתחה בשנת 2019 ומייחלת להתקדמות משמעותית בסוגיות המרכזיות שמשפיעות על עתיד כולנו

כבר שש שנים מלווה יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש את התפתחות העיר, רואה את צמיחתה וחשה תחושת גאווה והישג. "כיף לי להסתובב בחריש. אני רואה בנין חדש שהתאכלס, שכונה חדשה שנבנית וחשה גאווה על הנגיעה האישית שלי והתרומה שלי לעיר. אני זוכרת את כל ההתחלות המרגשות כמו הנפקת היתרים ראשונים לעלייה לקרקע ורואה את השינוי האדיר שחל פה במספר שנים בלבד", היא מציינת.

מהם ההישגים המשמעותיים שהושגו בעבודת הוועדה במהלך השנה האחרונה?

"אפשר לציין מספר נקודות חשובות בשנה החולפת, הראשונה בהן היא קבלת השטח הנוסף לגבולות העיר חריש, שאיפשר לנו לתכנן ולהציג תכנית להפקדה עבור השכונה הדרומית של חריש".

"במקביל, החלו העבודות במסגרת תכנית 'תכנן ובנה' בשכונת בצוותא שבונה חברת שפיר. ניתן לראות כיום את העבודות שמתבצעות בשטח ובהשוואה למה שהיה שם שנה קודמת, חלה התקדמות ממשית".

"חלה התקדמות חשובה גם בתכנון נקודתי של מגרשים ומתחמים ציבוריים חיוניים וניתן לומר שגם סיימנו להוציא את היתרי הבנייה הנדרשים למגורים בשכונת הפרחים. התחלנו גם לתכנן את השלב הראשון של מוסדות ציבור וחינוך בשכונת הפרחים אבל עוד לא הגענו לשלב היתרי הבנייה. מקווה שנוכל לעשות זאת בקרוב".

השכונה אמורה להתאכלס השנה לקראת פתיחת שנת הלימודים. האם יש עדכונים לגבי התקדמות התשתיות בשכונת הפרחים?

"משרד הבינוי והשיכון מבצע ובונה את התשתיות בשכונה. יחד עם זאת, אני לא יודעת לענות בשלב זה אם אכן יהיו מוסדות ציבור מוכנים ואם השכונה תהיה מוכנה לאכלוס לקראת שנת הלימודים הבאה. אני מקווה שיהיו תעודות גמר ראשונות בשכונה במהלך המחצית הראשונה של השנה, אם התשתיות לא יהיו מוכנות, לא נוציא תעודות גמר בלי קשר לתחילת שנת הלימודים".

נשמח לשמוע מה קורה עם הפארק העירוני של חריש – מה הסטטוס שלו נכון לימים אלה?

"התכנית להקמת הפארק אושרה על ידי הוועדה. כרגע, התכנון בפועל נמצא בטיפולה של המועצה. למיטב ידיעתי הם עצרו את התכנון של הפארק בשלב זה. אני מקווה ומאמינה שעם כניסתו לתפקיד של יובל ברק, מהנדס העיר החדש, הוא ילווה את התכנון ויקדם את הנושא".

ביולי 2018 זכתה הוועדה להארכת כהונתה בשלוש שנים נוספות. האם מתבצעות הכנות להעברת השרביט של פעילות הוועדה למועצה?

"השאלה החשובה יותר היא האם לקראת סיום המנדט נספיק לתכנן את הנדרש עבור חריש במסגרת הגבולות המוניציפליים של העיר. אם נספיק לסיים את התכניות, אז להוציא היתרי בנייה יכולה להוציא כל ועדה מקומית. על מנת להחליף את הוועדה המיוחדת בוועדה מקומית, נדרשת היערכות של המועצה לכך כבר בימים אלה. צריך להקים מבנה ארגוני חדש שיפעל כגוף עצמאי בתוך המועצה, כפי שקורה עם ועדות תכנון בערים אחרות, לתקצב את המחלקה, לבנות תכנית להקמת צוות זה ולקלוט אנשי מקצוע עם ניסיון מוניציפאלי".

להפוך את חריש לאטרקטיבית

לתפישתה של מלכין, תושבי חריש שעברו להתגורר בה בשנתיים האחרונות וגם אלה שעתידים לעבור אליה בשנה הקרובה זכאים לתואר ציונים. "צריך להאמין בחריש ולאהוב אותה כדי לבצע את המעבר הזה בשלב הזה בו חריש היא עדיין לא עיר", היא מסבירה.

"יש לחריש מיקום מצוין באמצע הדרך לצפון ולדרום הארץ אבל עד שהיא לא תהפוך לאטרקטיבית יותר מבחינת נגישות תחבורתית קשה לתושבים שמתגוררים בה וצריכים למצוא פרנסה מחוץ לגבולות העיר. כיום מטפלים בחיבור לכבישים המרכזיים ובחיבור לרכבת ואני מקווה שהנושאים האסטרטגיים האלה יפתרו בקרוב. נגישות גבוהה יותר למרכז תעניק לתושבי חריש הקלה בזמני הנסיעה ותהפוך את חריש לאטרקטיבית יותר גם עבור יזמים שצריכים להסיע סחורה או עבור חברות ענק שמסיעות את העובדים שלהן ולכן התקווה היא שעסקים אלה יקלטו בחריש בעתיד".

את מציינת את בעיית הנגישות, אך מה לגבי בעיית החניה שקיימת בעיר?

"ניסינו לטפל בנושא והגדלנו את תקן החניה בעיר, אך בעיות חניה קיימות בכל המדינה, לא רק בחריש. הבעיה האמיתית יותר היא התחבורה הציבורית, אם היא היתה פועלת כראוי, משפחה ישראלית לא היתה צריכה להחזיק שתי מכוניות".

"כרגע, לא ניתן לעשות מעבר למה שאנו עושים. אפשר להפוך שטחים חומים (שטחים המיועדים למבני ציבור) למגרשי חניה, אבל אז נשאלת השאלה איפה נבנה גני ילדים? אי אפשר להפוך את חריש למגרש מכוניות או חניון ענק".

"אני שומעת פעמים רבות תושבים מתלוננים, אבל צריך לזכור גם שתושבים רבים שיכלו לקנות חניה, העדיפו לא לשלם עליה אלא לחנות ברחוב. מצד שני, אי אפשר להכריח יזמים לבנות בעלויות גבוהות חניונים תת קרקעיים מבלי שיהיה להם רווח. צריך לזכור שחריש רצתה להציע לזוגות צעירים דירות במחירים נוחים ומוזלים ואילו התעקשנו על בניית חניונים תת קרקעיים, העלויות לרכישת דירה היו מתייקרות".

האם ב-2019 צפויה לחריש קפיצת דרך משמעותית?

"בשנה הקרובה עשויה להיות קפיצה תכנונית, נוכל לשפר ולטייב את התכנון, אבל זה עדיין יהיה רק על הנייר. אני מקווה שאחרי הבחירות הארציות תשרור אווירת מרץ ופעילות ושהשרים החדשים יקדמו את חריש במיוחד בהחלטות האסטרטגיות הנדרשות לפיתוח העיר. אני מקווה שתוך חצי שנה הנושאים החשובים של חיבור לכביש 6, חיבור לרכבת וסלילת הכביש מדרום יסגרו וזה יאפשר לנו להמשיך לתכנן את חריש. אלו נושאים אקוטיים שמשפיעים משמעותית על תכנון העיר".

מהם האתגרים של הוועדה לתכנון ובניה בשנה הקרובה?

"אחד התפקידים החשובים שלנו השנה יהיה לבצע בדיקה מחודשת לתכניות ולבחון האם אנו ממשיכים בהתאם לתכניות המקוריות או שחלקן זקוקות לשינוי. החיים הם דינמיים והם מכתיבים לנו את השינויים הנדרשים ומה שהיה נכון לפני שלוש וארבע שנים, לא בהכרח מתאים למציאות החדשה של חריש. אבל המטרה לא השתנתה, להפוך את חריש לעיר דינמית וחדשנית".

מה את מאחלת לעצמך בהמשך הקדנציה?

"הגעתי לפה כי הבנתי שזו הזדמנות חד פעמית בחיים לבנות עיר מאפס. באתי מתוך מטרה לתרום ולקדם את העיר כמה שאני יכולה. מאוד מרגש אותי וממלא אותי גאווה להיות חלק מהתהליך ואני מאחלת לעצמי שאוכל להרגיש אותו דבר גם בעתיד".

חריש היא העיר הראשונה בישראל שתכנון כל צירי התחבורה בה מבוסס על הקונספט של 'מיתון תנועה', לפיו הולך הרגל הוא במרכז. כיצד זה משפיע על הנהגים, על הפקקים ואיך תכנון זה מעודד הליכה רגלית, אינטראקציה חברתית ותורם לבריאות שלנו?

על פי דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה שהתפרסם לאחרונה, לתכנון התחבורה עשויה להיות השפעה משמעותית על בריאות הציבור. הדו"ח מציין כי תכנון עירוני מיטבי מעודד רכיבה על אופניים והליכה ברגל ולכן גם ממתן את החשיפה לזיהום אוויר.

"עירוניות טובה משמעה צמצום התלות ברכב הפרטי ויצירת תנאים להעדפת שימוש באמצעי תחבורה חילופיים: הליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופנים" – כך קובעת בצורה פסקנית גם עמותת מרחב –  התנועה לעירוניות בישראל. במסמך מדיניות שהוציאה העמותה "ישראל עירונית 2050" נכתב כי על מנת לקדם עיקרון זה נדרש להגדיר מחדש את החלוקה של הרחוב העירוני,  בצורה שמצמצמת את השטח המוקצה לרכב הפרטי ונותנת עדיפות /קדימות להולכי הרגל ורוכבי האופניים. חלוקה חדשה זו של המרחב הציבורי מוכרת בשם 'מיתון תנועה' והיא מיושמת בחריש בהתאם להנחיות משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון.

מהו מיתון תנועה?

במחצית השנייה של המאה ה-20 ערים בכל העולם תוכננו כשלנגד עיני המהנדסים עמדה מטרה עיקרית ברורה: הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר.

תפישה חדשה הנקראת מיתון תנועה, שהחלה באירופה במאה ה-21 שינתה את כללי המשחק והעמידה במרכז התכנון את הולך הרגל. תכנון המרחב הציבורי השתנה גם הוא וכלל עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.

על פי מחקרים, מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל ומפחית את הכמות והעוצמה של תאונות דרכים. מיתון תנועה הופך את המרחב הציבורי לנעים יותר, בטוח יותר ונגיש יותר עבור הולכי הרגל ולכן גם מייצר אינטראקציות חברתיות במרחב העירוני.

כיצד זה מבוצע בפועל?

חברת "אמי מתום, מהנדסים ויועצים" שתכננה את התחבורה ברוב שכונות העיר חריש מסבירה כי קיימים אמצעים שונים המשנים את הדרך ומבהירים לנהג שעליו להאט באיזורי מיתון תנועה, על מנת לנהוג בבטחה. קיימים מספר אלמנטים המשדרים לנהג שהוא נכנס לאיזור מיתון תנועה. מכלול אלמנטים זה נקרא 'שער' והוא כולל מדרכה מוגבהת, עמודים ולעיתים גם תמרורים.

אמצעי ריסון נוספים מאלצים את הנהג לשמור על מהירות נמוכה בתוך אזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, היצרות (הצרת הכביש) הסטת התוואי ואי-תנועה. גם מעברי חצייה מוגבהים שמקלים על הולך הרגל, מאלצים את הנהג להאט.

כבישים צרים

עד כמה להאט? ברחובות העיר חריש ששייכים לתכנון מיתון תנועה, המהירות המותרת היא 30 קמ"ש בלבד. אחת הדרכים להשיג מהירות זו היא באמצעות הרחבת המדרכות לשימושים נוספים והצרת נתיבי התנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר.

אלבר אנדריאה, יועץ תנועה ותחבורה שתכנן את התנועה בשכונת המע"ר בחריש מסביר: "במיתון תנועה קיימת היררכיה לפיה הולך הרגל במרכז ואחריו המכוניות ובמקביל קיימת היררכיה נוספת של רחובות".

"שדרת דרך ארץ הינה נתיב המאופיין בניידות גבוהה ומעבר מהיר מצד אחד לצידה השני של העיר, דרך ארץ כנתיב מרכזי אינה חלק ממיתון תנועה. אחריה בהיררכיה ישנם רחובות מאספים – אליהם מתנקזת תנועה מרחובות מקומיים צרים. ברחובות מקומיים, רחובות של מגורים בהם משחקים ילדים אנו רוצים לצמצם את התנועה ולכל הפחות להאט אותה משמעותית ולכן ברחובות אלה אנו מיישמים מהירות נמוכה בעזרת שלל אמצעים שונים, המרכזי בהם הוא רחוב צר. ברחובות המקומיים רוחב המיסעה (חלק הדרך או הכביש המיועד למעבר כלי רכב גלגליים) הוא 5.5 מטרים בלבד. ברחובות עם תחבורה ציבורית המיסעה היא ברוחב של 6 מטרים בלבד".

כבר כעת יש בקבוצות הפייסבוק תלונות של תושבים על רחובות צרים

"זו תפישה שצריכה להשתנות. נהגים יתמודדו עם מקסימום 2 דקות נסיעה במהירות נכונה ואז יתחברו לכבישים ראשיים יותר שם מהירות הנסיעה גבוהה יותר. זה לא מרחק או זמן ממושך. זו רשת שמחברת אותך לכביש הראשי.

"אבל זה כן מאלץ את הנהגים לנסוע בזהירות. הרעיון הוא ליצור מרחב שמאפשר לנהגים להמיר נסיעות קצרות ולא הכרחיות בהליכה רגלית. במקביל, נסיעות קבועות כמו נסיעות לעבודה בבוקר ידרשו מהנהגים נסיעה במהירות של 30 קמ"ש במשך 2-3 דקות עד שהם יגיעו לרחוב מהיר יותר המאפשר נסיעה במהירות של 50 קמ"ש.  חשוב להבין מהם היתרונות המשמעותיים שתכנון כזה מעניק לקהילה כולה, הרחובות המקומיים בהם משחקים ילדים הם רחובות שצריך לנסוע בהם לאט ובזהירות".

זה לא יגרום לנהגים להיות עצבניים יותר? הזחילה הקבועה של הבוקר?

"זה נכון שלנהג פחות נוח והוא צריך לנסוע לאט בחלק מן הדרך, אבל לא אמורה להיות בעיה של פקקים בגלל מיתון תנועה. הנהג צריך לזכור שהוא יושב במכונית ממוזגת / מחוממת ומי שנמצא כעת ברחוב הוא חשוב יותר, אם  זה הילד שחוצה את הכביש או האשה עם העגלה. יש פה בהחלט ענין של מודעות שחשוב לטפח אותו", הוא מסכם.

מדרכות רחבות

"אם אנשים יזדחלו אחד אחרי השני אז הרווחנו, הרווחנו מאוד", פוסק ישראל בן ישראל, מהנדס העיר חריש בתשובה לאותה שאלה. והוא מסביר:

"את פרויקט מיתון וריסון תנועה אני מכיר כבר 15 שנה ושמחתי לגלות שהתכנון בחריש הוא על בסיס תפישה זו. התכנון שנעשה בחריש הוא מדהים, זו פעם ראשונה שמיישמים את הקונספט הזה על עיר שלמה".

"להבדיל מהמתרחש בארץ, בחריש הולך הרגל במרכז ורחובות העיר צריכים להיות רחובות שמזמינים להליכה. בהתאם לזאת, המדרכות רחבות, יהיו עצים במרחקים קצרים שיצלו על המדרכות, יהיה ריצוף, גינון ושבילי אופנים ובפארקים קיצורי דרך שיעזרו לתושבי העיר לבחור בהליכה ולא בנסיעה".

בן ישראל מציין כי עוד בתכנון, הקמה של כרם באמצע העיר, ברחוב דרך ארץ, גפן שתשתרג ותעניק צל ויער מאכל שיזמין אליו אנשים. "אנו עושים הכל על מנת לעודד הליכה ותחושה של ביטחון ונועם ברחובות העיר. הרעיון הוא שהליכה ברחוב תהיה כיפית, לא רק צורך, כמעט כמו רחובות בחו"ל", הוא מבהיר.

אבל מה עם המכוניות? תושבים מתלוננים  ברשתות החברתיות על במפרים גבוהים מדי שהורסים את המכוניות, על רחובות צרים ועל חוסר בחנייה. מה עושים בנושאים אלו?

"כיום חסרה שכבה של אספלט בכבישים ולכן הבמפרים גבוהים. שכבה זו תמולא בקרוב והבמפרים יהיו נוחים יותר. האספלט שקיים כיום במדרכות יפורק ובמקומו כאמור יהיה ריצוף אבן, ריהוט רחוב. המצב כיום הוא זמני בגלל שהעיר עדיין בבנייה".

בן ישראל מציין כי רחוב גמלא, בישוב הישן שזכה לאחרונה למתיחת פנים משמעותית הוא דוגמה למראה העתידי של רחובות העיר חריש.  "כל השכונות בעיר יראו כמו גמלא, ככה זה הולך להיות", הוא מדגיש ומוסיף: "צמתים מוגבהים כפי שניתן לראות בגמלא, הם גם חלק מתכנון התנועה, הם גורמים לנהג להאט כשהוא מגיע לנקודת מפגש קריטית זו".

"בעיר כולה, לא יהיו רחובות חד סטריים וגם לא יפעלו רמזורים, רק מעגלי תנועה שמזרימים את התנועה. כיום יש עדיין רחובות חד סטריים בשל עבודות הבנייה וחשש של התנגשויות בין משאיות ומכוניות".

מה לוח הזמנים הצפוי לשינויים אלה?

"כבר בתקופה הקרובה קבלן זוכה של משרד הבינוי מתחיל לעבוד בדרך ארץ ולשנות את מראה הרחוב. בהמשך יטופלו רחובות נוספים. חריש עומדת להיות עיר מזמינה מאוד להליכה ברחובות, בניגוד למודיעין, לדוגמה, שאינה מעודדת הליכה ברחוב ושאין בה הצללות. בחריש עצים ויריעות הצללה יספקו צל ונוחות אקלימית, יהיה כיף ללכת ברחוב ויהיה גם נוח לנסוע בה".

נשמע מצוין, אבל מה לגבי מקומות חנייה? בדרך ארץ כבר עתה אין מספיק מקומות חנייה?

"אני לא יכול להמציא יש מאין… גם באבן גבירול בתל אביב חסרים מקומות חנייה. יחד עם זאת, הולכים לקום שני חניונים בחלק החיצוני של דרך ארץ ואנו בוחנים כמה פתרונות זמניים מבחינת הסדרי התנועה ברחוב זה. ישנם גם חניונים בפרויקט רייסדור שיוכלו לשמש את הבאים לדרך ארץ".

האם לדעתך, קונספט מיתון תנועה שעובד בהצלחה באירופה ומיושם בשכונות ספורות בערים בישראל, יכול להתאים לעיר שלמה?

"אין ספק שמיתון תנועה מייצג שינוי חשיבה שנדרש מכל נהג ונהגת, אבל חשוב שהתושבים יבינו שהמטרה שלנו היא לגרום להם למרחב הכי נוח בעולם ושהמרחב הציבורי יהיה בטוח עבורם. זה לא יעזור אם ברחוב ממותן תנועה יהיו נהגים שיטוסו במהירות גבוהה של 60 קמ"ש בניגוד לחוק, ולכן אנו נערכים גם כדי להסביר לתושבים את הנושא ולהעלות את המודעות של כולם לנושא חשוב זה".

בימים אלה החלה מסירת החנויות הראשונות לבעלי העסקים שרכשו או שכרו חנויות לאורך השדרה המרכזית. עבודות ההתאמה והכנת החנויות בעיצומן והפתיחה צפויה בקרוב. כעת ממתינים לפתיחת הכביש

השכונות החדשות של חריש החלו להתאכלס בחודש מאי השנה ומאות משפחות כבר עברו להתגורר בעיר. נכון להיום, עדיין חסרים בעיר שירותים מסחריים בסיסיים כמו סופרמרקט, קופות חולים, סניף דואר וסניפי בנקים. אמנם, רוב התושבים החדשים מסתדרים יחסית בקלות ומקבלים מענה לצרכים השוטפים ביישובי הסביבה השונים, אך הציפייה היתה שמועד פתיחת החנויות והשירותים השונים בעיר יהיה סמוך יותר לשלב האיכלוס. לאחר העיכובים בפתיחת שדרת המסחר, מסירת החנויות הראשונות לבעלי העסקים מהווה בשורה חיובית מאד עבור חריש ועבור התושבים שכבר עברו להתגורר בה.

מכיוון שהחנויות נמסרות ברוב המקרים ברמת “מעטפת”, ישנן עדיין עבודות התאמה וגימור ע”י בעלי העסקים עצמם שצריכות להתבצע לפני הפתיחה בפועל. תהליך זה לרוב לוקח בין מספר שבועות למספר חודשים בודדים, כתלות בקצב העבודות שמתבצעות ע”י בעל העסק וכן בגודל החנות או הסניף.

מתחילים ממרכז השדרה

שני הפרוייקטים הראשונים שבהם נמסרות חנויות הם פרוייקט לב חריש ופרוייקט שיר בחריש BLUE הממוקמים במרכז השדרה המרכזית – שדרת דרך ארץ (ראו מפה).

בפרוייקט לב חריש, שאוכלס רק לאחרונה, החלה מסירת חנויות בשכירות חודשית של החל מ-100 ש”ח למ”ר. מדובר על חנויות בגדלים משתנים, בין 35-180 מ”ר. לעלות המצויינת לעיל יש כמובן להוסיף ארנונה וחשבונות שוטפים.

בפרוייקט שיר בחריש Blue החלה גם כן מסירת חנויות לשוכרים לטובת ביצוע עבודות ההתאמה והכנת החנויות לקראת הפתיחה. בימים אלה עובדים במרץ על הקמת הסופרמרקט הראשון של חריש שממוקם בחלקו המזרחי של הפרוייקט, על הקמת סניף קופת חולים מאוחדת וכן על מגוון חנויות כגון טמבוריה, חנות כלי בית, חנות אופטיקה ועוד.

הצפי בשני הפרוייקטים הללו הוא כי החנויות הראשונות (כולל הסופרמרקט) יהיו מוכנות לפתיחה בשבועות הקרובים.

בפרוייקט MORE STREET של קבוצת חנן מור, בחלקה המזרחי של השדרה הצפי הוא למסירת החנויות בעוד כ 8-10 חודשים. שם מדובר על חנויות בגדלים הנעים בין 24-70 מ”ר, רובן נרכשו מהיזם ע”י משקיעים פרטיים שצפויים להציע אותן להשכרה לקראת מועד המסירה. בנוסף, בחלקו הדרומי של פרוייקט זה, בסמוך לצומת עם שדרות גמלא, ייפתחו סניפים של קופות החולים כללית ומכבי.

בפרוייקט חריש SOHO צפויות להימסר בשבועות הקרובים 12 חנויות בשני הבניינים הראשונים של הפרוייקט ולאחר מכן כ-30 נוספות. בפרוייקט נותרו מספר חנויות בודדות למכירה ולהשכרה.

החנויות מוכנות, הכביש עדיין לא

מניתוח המצב עולה אם כן, כי בשבועות הקרובים צפויות להיות מוכנות לפתיחה מגוון חנויות ב 2-3 פרוייקטים לאורך השדרה אך העובדה שהשדרה המרכזית עצמה טרם נפתחה לתנועת כלי רכב עשויה לעכב את הפתיחה בפועל.

על פתיחת השדרה לתנועה מקשה בעיקר העובדה שבעוד שחלק מהפרוייקטים אוכלסו והחנויות בהם נמסרו, ישנם עדיין פרוייקטים רבים שנמצאים בשלבי בנייה, חלקם התחלתיים. במצב זה מחוייבים גורמי התכנון בעיר וכן המועצה המקומית במציאת פתרונות לא פשוטים שיאפשרו המשך בנייה לצד שימוש בשדרה באופן בטוח ע”י התושבים.

פרוייקט "שלושת החודשים" לפתיחת השדרה לתנועה

את האתגר הזה מנסה כיום ראש המועצה, יצחק קשת, לפתור באמצעות הכרזה על פרוייקט שזכה לכינוי "פרוייקט שלושת החודשים". מטרת הפרוייקט היא לרכז מאמץ משותף של כלל גורמי התכנון והמועצה, בשיתוף משרד השיכון, על מנת להביא לפתיחתה של השדרה המרכזית, או לפחות של חלקה, תוך פרק זמן של 3 חודשים. במסגרת הפרוייקט יושלמו עבודות תשתיתיות נדרשות ותיוצר הפרדה בטיחותית בין האזורים שייפתחו לתנועת כלי רכב והולכי רגל ובין אזורי הבנייה לאורך השדרה. בנוסף, במסגרת הפרוייקט תשודרג כיכר הכניסה הצפונית לעיר כך שחוויית הכניסה לעיר לתושבים ולמתעניינים בה תהיה משופרת, החל מכיכר הכניסה ולאורך השדרה המרכזית.