החלטת מועצת העיר על נטילת הלוואה בסך 17 מיליון שקלים אמורה להניע את פרויקט בינוי התיכון הממלכתי שתקוע מספר שנים, אך ההורים והתלמידים כבר לא קונים הבטחות על תאריכים ולוחות זמנים: "לא מאמינים. אמרו לנו את זה כל שנה שוב ושוב"

השבוע אישרה מועצת העיר נטילת הלוואה בסך של 17 מיליון שקלים להשלמת מבנה התיכון בשכונת אבני חן, שבנייתו הופסקה לפני ארבע שנים. "נטילת ההלוואה היא שלב קריטי בדרך ליעד שלנו – השלמת המבנה לפני פתיחת שנת תשפ"ו". אמרה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך.

עבור תלמידי שכבת י"ב בתיכון הממלכתי החדש, הלומדים בארבע השנים האחרונות בתנאים קשים ונודדים בין מבנים בעיר, זה מאוחר מדי. גם תלמידי י"א והוריהם, למודי אכזבות, לא מאמינים שהיעד של פתיחת שנת הלימודים הקרובה במבנה החדש הוא ריאלי.

היעד: פתיחת המבנה בשנה"ל הקרובה

"אני לא מאמינה לזה באמת", אומרת מיכל צור, אם לארבעה תלמידים בחטיבת נעימת הלב והתיכון. "הם הודיעו על לקיחת הלוואה, אבל אני לא מאמינה שעד ספטמבר יהיה לנו את המבנה.

"הם התחייבו בפנינו ללוח זמנים לפיו ב-1 בפברואר כבר עולים לקרקע ומתחילים בעבודה, ועד סוף יוני מסיימים את הבנייה ומעבירים לנו מפתחות, כדי שלבית הספר יהיה את כל הקיץ כדי להתארגן ולפתוח את השנה כמו שצריך. נשמע לך הגיוני שתוך כמה חודשים הכול יסתיים"?

גם ימית גונדבי, יו"ר ועד ההורים היישובי בחריש ויו"ר ועד הורי נעימת הלב בשלוש השנים האחרונות מאמינה שהשמחה מוקדמת מדי. "הדרך עוד ארוכה", היא מציינת. "רק כעת הרשות תנהל מו"מ עם 3-4 בנקים לקבלת התנאים המיטביים להלוואה ורק לאחר שסכום ההלוואה יהיה בחשבון הבנק של העירייה, זו תוכל לחתום על צו התחלת עבודות מלא מול הקבלן המבצע.

"הזמן נוזל לנו בין האצבעות", היא מוסיפה. "הרשות ביקשה מאיתנו לגלות אורך רוח עד סוף החודש ולפיכך אבקש שנעמוד בהבטחה שלנו לגילוי אורך רוח, עוד קצת. במידה ונראה שהדברים לא זזים נשקול את צעדינו כהורים".

התקציב: 90 מיליון שקלים

בית הספר נעימת הלב, התיכון הממלכתי החדש בשמו הקודם, החל לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשפ"ב (ספטמבר 2021). חודשיים לפני מועד הפתיחה המתוכנן, הודיעה עיריית חריש לראשונה על בעיה: "לאור מכלול נסיבות של בינוי מורכב ויוצא דופן (קרוב ל-10,000 מ"ר) לא נוכל לפתוח את מבנה בית הספר ב-1 בספטמבר כמתוכנן", ציינה העירייה.

כ-200 תלמידים בשכבות ז'-ט' שוכנו זמנית במבנה בבית הספר תלמי הדר. בדצמבר אותה שנה כבר היה ברור, שהבעיה היא גדולה ומורכבת.

חברת 'מחאמיד תאופיק' הקבלן המבצע, נקלעה לקשיים כלכליים והודיעה על הקפאת הליכים. הליך הבינוי של בית הספר הענק, שמתוכנן להכיל 36 כיתות אם, מעבדות מחקר, מרחבי לימוד, אולם ספורט וכ-1,400 תלמידים, נעצר באחת.

בשנים שחלפו מאז התנהלו הליכים משפטיים במסגרתם שילמה העירייה לקבלן כ-11 מיליון שקלים במסגרת הסכם פשרה, זאת בנוסף לסכום שהושקע בבינוי של 53 מיליון שקלים. העירייה התקשרה עם קבלן מבצע חדש, אולם אין באפשרותה להנפיק צו עבודה בשל חסרון כיס. כ-23 מיליון חסרים להשלמת המבנה הלא גמור שספג גם נזקים, ונדליזם והרס. הנהגת העיר ניסתה להשיג את התקציב החסר ממשרדי הממשלה, אולם לא הצליחה עד כה, והחליטה ללוות את רוב הסכום הנדרש. לכשיושלם המבנה, עלותו תסתכם בכ-90 מיליון שקלים, כמעט פי שניים מהתקציב המקורי.

"כמו ללמוד במסדרון"

בשלוש השנים שחלפו גדלה החטיבה, ובשנת הלימודים הנוכחית היא מונה כ-640 תלמידים בשכבות ז'-י"ב. מבנה האולפנה אליו נדדו לפני שנתיים, צר מלהכיל את כולם. בשנה האחרונה נאלצה כל שכבה בתורה, לבלות יום באגף שהוקצה להם בבית הספר היסודי אתגרי העתיד, וגם זה לא מספיק.

בלית ברירה, מרבה הנהלת בית הספר להוציא את התלמידים החוצה לסיורים לימודיים ברחבי הארץ ותקציב ייעודי הוקצה לכך מטעם העירייה.

"בית הספר הזה אמור להיות הגדול ביותר בחריש", מציינת גונדבי, מספר התלמידים אמור להסתכם בכ-1,200 עד 1,400 תלמידים. כיום לומדים בו כבר 640 תלמידים, כרבע מכלל תלמידי העל יסודי בעיר. בשנה הבאה הוא אמור לגדול ולכלול כ-850 תלמידים".

"אם בית הספר באמת ייפתח בספטמבר הקרוב, אז עילאי שלי ילמד שם בכיתה י"ב", אומרת צור. "מכיתה ח' כל שנה מזיזים אותו. התלמידים לומדים בתת תנאים. אין להם אפילו כיתה. את יודעת מה זה ללמוד במרחב? זה בלתי אפשרי – זה כמו ללמוד במסדרון. זה מרגיש כמו לימודים באמצע הרחוב, רק עם ציוד של כיתה".

בלי אולם ספורט, מעבדות ולוח כיתה

עילאי צור וזיו אורי אדוני, בני 16, תלמידי שכבת י"א בנעימת הלב, סקפטיים גם הם לגבי תאריך היעד. "לא מאמינים. אמרו לנו את זה כל שנה שוב ושוב". השניים הם תלמידים במגמת מדעי החברה. זיו אורי לומד גם במגמת מחשבים. השניים לומדים יחד מכיתה ה' ועברו מספר בתי ספר יחד. המעבר האחרון היה בכיתה ח' מחטיבת אתגרי העתיד לחטיבה החדשה שנפתחה באותה שנה.

"התנאים קשים", אומר עילאי. המבנה – הוא לא כמו שצריך. פעם בשבוע אנחנו לומדים באתגרי העתיד בגלל שאין מקום בבית הספר להכיל את כל שכבות בית הספר שלנו בכל השבוע".

יש אולם ספורט? יש מעבדות?

"אין אולם ספורט ואין מעבדות. בגדול, לבית הספר אין הרבה דברים להציע לנו. אנחנו גם כל הזמן עוברים כיתות ומרחבי לימוד, כי אין מקומות", מוסיף זיו אורי. "יש שני מגרשי ספורט אבל בגלל שאין אולם ספורט, אם חם מדי או יורד גשם אנחנו לומדים ספורט בכיתה. המורה מסביר ומלמד אותנו דברים".

להבדיל, ספרייה יש במבנה. "יש כאילו ספרייה, אבל זה מרגיש כאילו רק סימנו וי. יש בסך הכל כמה ארוניות כאלה, שש ארוניות עם ספרים, וזו הספרייה". עילאי מוסיף: "בשנה שעברה הכיתה שלנו למדה במרחב מאוד גדול. בקומת קרקע. היה שם גם בית כנסת באותו מרחב. בתחילת השנה לא היה לנו לוח בכלל. המנהל הבטיח לנו לוח תוך שבוע, אבל הוא לא הגיע ובסוף השתמשנו בלוח קטן על גלגלים שאנחנו התלמידים מצאנו".

"זה לא תנאים אופטימליים ללמידה, זה לא נעים לנו", מדגישים השניים שלומדים לתעודת בגרות מלאה הכוללת 5 יחידות אנגלית ומתמטיקה מוגברת. "כרגע יש חדר מחשבים אבל בשנה שעברה לא היינו מוכנים לכלום וגם לא היו לנו מורים. אז תלמידי המגמה של מדעי המחשב למדו ביחד עם אתגרי העתיד. פעמיים בשבוע. הלכנו לאתגרי עתיד אחרי שעות בית ספר. ולמדנו שם ביחד עם התלמידים שלהם".

"חשוב שאנשים יבינו מה הילדים האלו עברו"

"זה כבר נמאס לנו. אנחנו לא לומדים כמו שצריך. בכל פעם מחדש צריך לנחש איפה אנחנו הולכים ללמוד". אומר עילאי.

לשאלה כיצד מתגברים על הפערים משיבים השניים: "הרבה פעמים אנחנו משתמשים במורים פרטיים שמגיעים אלינו הביתה. וככה או יותר קל לנו ללמוד".

גונדבי מאשרת שתנאי הלמידה אכן קשים לתלמידים. "אם תלמיד מאובחן צריך להיבחן בכיתה קטנה ושקטה – אין יותר מדי כיתות להקצות לזה. לגבי הציוד, הוא היה מאוחסן במכולות ובתחילת השנה המנהל ביקש והוצאנו אותו לשימוש התלמידים, נצטרך לבצע רכישה והשלמה לקראת המעבר לבית הספר החדש וגם לזה צריך תקציב".

גונדבי מצביעה על בעיה נוספת, תאי השירותים. "אין מספיק וזה גם לא מותאם לתלמידים שלנו. מבנה האולפנה מיועד רק לבנות". עילאי מאשר: "הקטע ההיגייני בבית ספר, לא כזה נקי, השירותים די מגעילים. חוץ מזה, אנחנו נמצאים בקומה האחרונה ומדי פעם נכנסים לשם יונים לכיתה מסוימת שאנחנו לומדים בה. המחשב מכוסה כולו בקקי. רק עכשיו ניקו את זה, אחרי חודשיים או שלושה שכל הכיתה היתה מכוסה. כבר רציתי לבוא עם שפכטל ולנקות את זה בעצמי. אין לי בעיה לעשות הרבה דברים לבד, רק חשוב לי שישמעו אותנו".

מיכל צור מסכמת: "אם בית הספר היה נפתח במועד ועילאי היה לומד שם בתנאים אחרים זה היה סיפור אחר לגמרי. אני לא משחקת ב"נדמה לי", אני רק חושבת שחשוב שאנשים יבינו מה הילדים האלו עברו, עם איזה קשיים עצומים הם התמודדו. אף אחד לא יחזיר להם את השנים האלה".

ראש העיר יצחק קשת וסגניתו שני גרינברג ציינו לאחר ישיבת המליאה: "אישרנו הערב במועצת העיר נטילת הלוואה להשלמת מבנה הקבע של בית הספר. בקצרה, הבנייה התעכבה כתוצאה מחילוט פירעון של החברה שבנתה את בית הספר, וכתוצאה מהליכים המשפטיים המסובכים והמסורבלים, נותרה חריגה של כעשרים ושלושה מיליון שקלים מהמתוכנן. בדרך כלל, המדיניות שלנו היא שהעירייה לא לוקחת הלוואות, אבל החלטנו שכאן אין מנוס מצעד חריג, כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. אנחנו עוקפים את כל המכשולים ומתקדמים באופן עצמאי, במקביל להמשך עבודה מול משרדי הממשלה למימון הפער על ידי משרד החינוך. נמשיך ונעדכן בהתקדמות".

לקריאה נוספת: מעל הממוצע הארצי: נתוני הבגרות של שכבת י"ב הראשונה בחריש מתפרסמים

חמש עמותות זכו במגרש, במסגרת תהליך ההקצאות שניהלה עיריית חריש, והן יבנו בתי כנסת, מקווה ומעון יום שיקומי על שטחי ציבור בעיר. העמותות יקבלו את המגרש ללא תשלום, אך יממנו את הוצאות הבינוי, המוערכות במיליוני שקלים. לארבע עמותות נוספות הוקצו מבני ציבור והן ישלמו שכירות מוזלת. ראש העיר: "הקהילות מקבלות מענים שיאפשרו להן לפעול בצורה מלאה"

בישיבת המליאה האחרונה, שנערכה לפני חג הפסח, אישרה מועצת העיר את המלצות ועדת ההקצאות לשטחי ציבור בעיר.

לראשונה בעיר הצעירה, הוקצו שטחי ציבור שבבעלות העירייה, להקמתם של מבני ציבור בהליך פטור ממכרז. העמותות הזוכות יקבלו את המגרש ללא תשלום, יממנו את הוצאות הבינוי, המוערכות במיליוני שקלים, ויחכרו את המבנה לתקופה של 25 שנים עם אפשרות הארכה.

לעמותת 'פרח' הוקצה מגרש בפינת הרחובות סחלב-כלנית בשכונת הפרחים. העמותה תבנה מרכז להתפתחות הילד שיכלול מעון יום משלב, מעון יום שיקומי ובריכה הידרותרפית טיפולית. "העמותה הזוכה רצתה להרחיב את המקום מעבר למעון היום השיקומי. זו בשורה שרצינו להביא כבר זמן רב", ציין מנכ"ל העירייה, שלומי צדרבוים. ראש העיר, יצחק קשת, הוסיף כי המהלך נותן חוסן לקהילה ומענים נדרשים לאוכלוסייה רבה בחריש שנצרכת כיום לצאת מן העיר לשם כך. "זו זכות שזה קורה אצלנו בעיר ואנו צריכים לברך על כך", ציין קשת.

בתי כנסת ראשונים בעיר

כידוע, בשלבים הראשונים של הקמת חריש, בנתה עיריית חריש בשיתוף משרד הבינוי והשיכון 12 בתי כנסת בשכונות הראשונות של חריש, החורש ואבני חן. בשנים האחרונות הלך וצמח מספר מנייני התפילה בעיר, בעוד שהתקצוב מהמדינה להקמת מבני תפילה נוספים נעצר, וקהילות רבות נאלצו להסתפק בפתרונות חלופיים.

הליך ההקצאות מאפשר לעמותות יציבות ואיתנות כלכלית להקים בעצמן בתי כנסת בעיר כאשר הקרקע ניתנת להן ללא עלות.

על פי נוהל הקצאת הקרקעות, על כל מגרש מוצע, יוקמו מספר מבנים החולקים רחבת כניסה אחת. העמותות הזוכות יבנו יחדיו את המבנים ויהיו אחראיות על הפיתוח הסביבתי, דרכי הגישה והחניה. עלויות הבנייה צפויות להסתכם במיליוני שקלים לכל מבנה.

הסכם קבע ארוך טווח

עמותת התפילה 'משכן דניאל' ו'ניגון חדש' המתפללות כיום בבתי כנסת ברחובות תאנה ושוהם בהתאמה, זכו באפשרות להמשיך ולפעול במבנים, אך הפעם במסגרת הסכם קבע ארוך טווח.

עד כה הושכרו המבנים לעמותות בהסכם "בר רשות" שחודש מדי שנה. במסגרת הסכם הקבע ישלמו העמותות עלות השכרה סמלית, המחושבת לפי 500 שקלים למ"ר בנוי לשנה. "בפריסה שנתית יהיה הסכום דומה לזה המשולם כיום", הסביר צדרבוים.

בשכונת החורש אושרו הקצאות לבניית חמישה בתי כנסת בשני מגרשים, האחד ברחוב תאנה 8 והשני ברחוב שקד 11 (פינת גפן). בשכונת אבני חן אושרה הקצאה להקמת בית כנסת נוסף ומקווה.

במגרש לבניית שלושה בתי כנסת במבנה משותף ברחוב תאנה 8, זכו העמותות: 'נזר מרדכי אלעד', 'מוסדות יד מהריץ בני ברק' ו'ברכת אברהם', שהתפללו עד כה באופן זמני במבני חינוך בעיר.

במגרש לבניית מתחם בתי כנסת ברחוב שקד 11 זכו העמותות 'מכון לשבתך' ו'נטעי החורש'. למבנה השלישי, המשלים את המתחם, טרם הוכרז זוכה.

בשכונת אבני חן, ברחוב טורקיז 53, זכתה במגרש עמותת 'חשיפה של האמת', והיא תבנה שם בהתאם לייעוד הקרקע בית כנסת ומקווה גברים.

העמותות הזוכות יצטרכו לפעול בשיתוף פעולה באשר לפיתוח המגרש ולהקים מבנה בשיטה מתועשת שתאפשר בעתיד בניית קומה שנייה.

פתרונות קבע לעמותות חילוניות

במענה קבע לפעילות קהילתית זכתה גם עמותת 'חריש חופשית'. לעמותה המקיימת כיום פעילויות פנאי ותרבות בבית הספר 'תלמי רון', יוקצה מקום במבנה בו פועלת המכינה הקדם צבאית 'רקיע' ברחוב תאנה.

גם 'ועד שכונת בצוותא' יזכה למענה מוסדר. "בבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא יוקצה מבנה ייעודי לוועד השכונה, שיאפשר לקהילה לפעול בצורה עצמאית ומסודרת", אמר קשת והוסיף: "אנחנו לא מזניחים אף אחת מהקהילות וכולן מקבלות  מענים שיאפשרו להן לפעול בצורה מלאה". תהליך ההקצאות שהחל בשכונות הוותיקות בחריש יתרחב בעתיד גם לשכונות החדשות. "מעבר להקצאות שאושרו אנחנו מקיימים תהליכי הקצאות קרקע לבתי כנסת גם בשכונות החדשות יותר, ובהמשך הן יגיעו לאישור במועצת העיר", סיכם ראש העיר.

לקריאה נוספת: פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש

יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, מסכמת את התפתחות חריש בשנה החולפת, משרטטת את האתגרים שעומדים לפתחה בשנת 2019 ומייחלת להתקדמות משמעותית בסוגיות המרכזיות שמשפיעות על עתיד כולנו

כבר שש שנים מלווה יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש את התפתחות העיר, רואה את צמיחתה וחשה תחושת גאווה והישג. "כיף לי להסתובב בחריש. אני רואה בנין חדש שהתאכלס, שכונה חדשה שנבנית וחשה גאווה על הנגיעה האישית שלי והתרומה שלי לעיר. אני זוכרת את כל ההתחלות המרגשות כמו הנפקת היתרים ראשונים לעלייה לקרקע ורואה את השינוי האדיר שחל פה במספר שנים בלבד", היא מציינת.

מהם ההישגים המשמעותיים שהושגו בעבודת הוועדה במהלך השנה האחרונה?

"אפשר לציין מספר נקודות חשובות בשנה החולפת, הראשונה בהן היא קבלת השטח הנוסף לגבולות העיר חריש, שאיפשר לנו לתכנן ולהציג תכנית להפקדה עבור השכונה הדרומית של חריש".

"במקביל, החלו העבודות במסגרת תכנית 'תכנן ובנה' בשכונת בצוותא שבונה חברת שפיר. ניתן לראות כיום את העבודות שמתבצעות בשטח ובהשוואה למה שהיה שם שנה קודמת, חלה התקדמות ממשית".

"חלה התקדמות חשובה גם בתכנון נקודתי של מגרשים ומתחמים ציבוריים חיוניים וניתן לומר שגם סיימנו להוציא את היתרי הבנייה הנדרשים למגורים בשכונת הפרחים. התחלנו גם לתכנן את השלב הראשון של מוסדות ציבור וחינוך בשכונת הפרחים אבל עוד לא הגענו לשלב היתרי הבנייה. מקווה שנוכל לעשות זאת בקרוב".

השכונה אמורה להתאכלס השנה לקראת פתיחת שנת הלימודים. האם יש עדכונים לגבי התקדמות התשתיות בשכונת הפרחים?

"משרד הבינוי והשיכון מבצע ובונה את התשתיות בשכונה. יחד עם זאת, אני לא יודעת לענות בשלב זה אם אכן יהיו מוסדות ציבור מוכנים ואם השכונה תהיה מוכנה לאכלוס לקראת שנת הלימודים הבאה. אני מקווה שיהיו תעודות גמר ראשונות בשכונה במהלך המחצית הראשונה של השנה, אם התשתיות לא יהיו מוכנות, לא נוציא תעודות גמר בלי קשר לתחילת שנת הלימודים".

נשמח לשמוע מה קורה עם הפארק העירוני של חריש – מה הסטטוס שלו נכון לימים אלה?

"התכנית להקמת הפארק אושרה על ידי הוועדה. כרגע, התכנון בפועל נמצא בטיפולה של המועצה. למיטב ידיעתי הם עצרו את התכנון של הפארק בשלב זה. אני מקווה ומאמינה שעם כניסתו לתפקיד של יובל ברק, מהנדס העיר החדש, הוא ילווה את התכנון ויקדם את הנושא".

ביולי 2018 זכתה הוועדה להארכת כהונתה בשלוש שנים נוספות. האם מתבצעות הכנות להעברת השרביט של פעילות הוועדה למועצה?

"השאלה החשובה יותר היא האם לקראת סיום המנדט נספיק לתכנן את הנדרש עבור חריש במסגרת הגבולות המוניציפליים של העיר. אם נספיק לסיים את התכניות, אז להוציא היתרי בנייה יכולה להוציא כל ועדה מקומית. על מנת להחליף את הוועדה המיוחדת בוועדה מקומית, נדרשת היערכות של המועצה לכך כבר בימים אלה. צריך להקים מבנה ארגוני חדש שיפעל כגוף עצמאי בתוך המועצה, כפי שקורה עם ועדות תכנון בערים אחרות, לתקצב את המחלקה, לבנות תכנית להקמת צוות זה ולקלוט אנשי מקצוע עם ניסיון מוניציפאלי".

להפוך את חריש לאטרקטיבית

לתפישתה של מלכין, תושבי חריש שעברו להתגורר בה בשנתיים האחרונות וגם אלה שעתידים לעבור אליה בשנה הקרובה זכאים לתואר ציונים. "צריך להאמין בחריש ולאהוב אותה כדי לבצע את המעבר הזה בשלב הזה בו חריש היא עדיין לא עיר", היא מסבירה.

"יש לחריש מיקום מצוין באמצע הדרך לצפון ולדרום הארץ אבל עד שהיא לא תהפוך לאטרקטיבית יותר מבחינת נגישות תחבורתית קשה לתושבים שמתגוררים בה וצריכים למצוא פרנסה מחוץ לגבולות העיר. כיום מטפלים בחיבור לכבישים המרכזיים ובחיבור לרכבת ואני מקווה שהנושאים האסטרטגיים האלה יפתרו בקרוב. נגישות גבוהה יותר למרכז תעניק לתושבי חריש הקלה בזמני הנסיעה ותהפוך את חריש לאטרקטיבית יותר גם עבור יזמים שצריכים להסיע סחורה או עבור חברות ענק שמסיעות את העובדים שלהן ולכן התקווה היא שעסקים אלה יקלטו בחריש בעתיד".

את מציינת את בעיית הנגישות, אך מה לגבי בעיית החניה שקיימת בעיר?

"ניסינו לטפל בנושא והגדלנו את תקן החניה בעיר, אך בעיות חניה קיימות בכל המדינה, לא רק בחריש. הבעיה האמיתית יותר היא התחבורה הציבורית, אם היא היתה פועלת כראוי, משפחה ישראלית לא היתה צריכה להחזיק שתי מכוניות".

"כרגע, לא ניתן לעשות מעבר למה שאנו עושים. אפשר להפוך שטחים חומים (שטחים המיועדים למבני ציבור) למגרשי חניה, אבל אז נשאלת השאלה איפה נבנה גני ילדים? אי אפשר להפוך את חריש למגרש מכוניות או חניון ענק".

"אני שומעת פעמים רבות תושבים מתלוננים, אבל צריך לזכור גם שתושבים רבים שיכלו לקנות חניה, העדיפו לא לשלם עליה אלא לחנות ברחוב. מצד שני, אי אפשר להכריח יזמים לבנות בעלויות גבוהות חניונים תת קרקעיים מבלי שיהיה להם רווח. צריך לזכור שחריש רצתה להציע לזוגות צעירים דירות במחירים נוחים ומוזלים ואילו התעקשנו על בניית חניונים תת קרקעיים, העלויות לרכישת דירה היו מתייקרות".

האם ב-2019 צפויה לחריש קפיצת דרך משמעותית?

"בשנה הקרובה עשויה להיות קפיצה תכנונית, נוכל לשפר ולטייב את התכנון, אבל זה עדיין יהיה רק על הנייר. אני מקווה שאחרי הבחירות הארציות תשרור אווירת מרץ ופעילות ושהשרים החדשים יקדמו את חריש במיוחד בהחלטות האסטרטגיות הנדרשות לפיתוח העיר. אני מקווה שתוך חצי שנה הנושאים החשובים של חיבור לכביש 6, חיבור לרכבת וסלילת הכביש מדרום יסגרו וזה יאפשר לנו להמשיך לתכנן את חריש. אלו נושאים אקוטיים שמשפיעים משמעותית על תכנון העיר".

מהם האתגרים של הוועדה לתכנון ובניה בשנה הקרובה?

"אחד התפקידים החשובים שלנו השנה יהיה לבצע בדיקה מחודשת לתכניות ולבחון האם אנו ממשיכים בהתאם לתכניות המקוריות או שחלקן זקוקות לשינוי. החיים הם דינמיים והם מכתיבים לנו את השינויים הנדרשים ומה שהיה נכון לפני שלוש וארבע שנים, לא בהכרח מתאים למציאות החדשה של חריש. אבל המטרה לא השתנתה, להפוך את חריש לעיר דינמית וחדשנית".

מה את מאחלת לעצמך בהמשך הקדנציה?

"הגעתי לפה כי הבנתי שזו הזדמנות חד פעמית בחיים לבנות עיר מאפס. באתי מתוך מטרה לתרום ולקדם את העיר כמה שאני יכולה. מאוד מרגש אותי וממלא אותי גאווה להיות חלק מהתהליך ואני מאחלת לעצמי שאוכל להרגיש אותו דבר גם בעתיד".

אילו התפתחויות משמעותיות צפויות בחריש בשנת 2019 הבאה עלינו לטובה? אספנו עבורכם את ציוני הדרך, שישנו את פני העיר ויעצבו את חיי התושבים. שנה אזרחית טובה!

 התחלות חדשות בחריש הן עניין שבשגרה – משפחות חדשות מגיעות לעיר, חנויות חדשות נפתחות, חברויות חדשות נוצרות… ובכל זאת, התחלה של שנה חדשה היא תמיד מרגשת במיוחד. שנת 2019 טומנת בחובה התפתחויות משמעותיות מאד לחריש. ריכזנו עבורכם את העיקריות שבהן.

מכפילים את הקהילה – מרחיבים את הלב

אחת הגאוות הגדולות של חריש היא תחושת ההשתייכות לקהילה חמה ותומכת שקולטת אליה את התושבים החדשים. קהילת חריש הופכת את המעבר למקום חדש לקל יותר, ומאפשרת לתושבים החדשים לטפח במהירות את תחושת השייכות. האם תצליח הקהילה בחריש לשמור על חמימותה וגיבושה גם בשנה הבאה?

על פי נתוני המועצה, בקיץ האחרון עברו לחריש 1,237 משפחות חדשות והוסיפו למרשם האוכלוסין בעיר 5,195 תושבים חדשים. באוקטובר 2018 חגגנו את הגעתו של התושב ה-10,000 לחריש ועל פי הערכות המועצה, בשנת 2019 תוכפל אוכלוסיית העיר ותגיע לכ-20,000 תושבים.

אז הסתכלו ימינה ושמאלה: על כל אדם שאתם רואים, תוכלו לראות אחד נוסף. זה הזמן להרחיב את הלב ולהוסיף בו מקום לאוכלוסייה החדשה בעיר. ניפגש בטקס התושב ה-20,000 איש?

צעד קטן לאדם, צעד גדול לחריש: התושב הראשון של שכונת הפרחים

זוכרים את טקס התושב ה-20,000? יש סיכוי שהזוכה יהיה תושב שכונת הפרחים. בתחילת השנה עתידים לעבור התושבים הראשונים אל שכונת הפרחים, השכונה השלישית של חריש שמצטרפת לשכונות המאוכלסות, החורש ואבני החן.

במחצית הראשונה של השנה צפויות להימסר כ-200 דירות בפרויקטים "הארבעה בחריש" ו"דונה בחריש 2". במחצית השניה ימסרו כ-450 דירות נוספות בשכונה, בפרויקטים "MORE HARISH – חריש על הפארק", "סביוני חריש", "אשדר חריש", "דמרי בחריש 3" ו"חלומות חריש".

רוב השכונה, בה נבנות כ-3,000 יחידות דיור, תאוכלס בשנים 2020-2021, אולם עבור 650 המשפחות הראשונות מונחות בימים אלה התשתיות הנדרשות כולל מדרכות, כבישים, עמודי תאורה ומבני ציבור. בשכונת הפרחים עתידים לפעול בספטמבר 2019, שנת הלימודים תש"פ, גני ילדים, מעונות ומוסדות ציבור נוספים.

אם תושבי שכונת הפרחים ירצו לצרוך תרבות או להשתתף באירועים חברתיים בעיר הם יצטרכו בשלב זה, להגיע לבית הקהילה בשכונת החורש או – שימו לב – להגיע לשכונת אבני החן לפעילויות במתנ"ס העירוני החדש של חריש!!

בית הקהילה נחמד, אך הנה בא הדבר האמיתי – המתנ"ס!

חיכינו, חיכינו והנה זה (תיכף) בא. במחצית הראשונה של השנה עתיד להיפתח המתנ"ס העירוני הראשון של חריש. המתנ"ס בלב שכונת אבני החן, כולל שתי קומות וכ-14 חדרים ואולמות לפעילויות קהילתיות, חינוכיות ותרבותיות לאוכלוסיית העיר. עוד במתנ"ס, אולם מופעים עם כ-196 מקומות ישיבה מדורגים.

ההשוואה לבית הקהילה שנפתח במאי 2018, מתבקשת. עם שלושה אולמות בלבד, הצליח בית הקהילה לשמש כבית לשלל הפעילויות החברתיות שארגנו תושבי חריש ועובדי מועצת חריש לקהילה.

המתנ"ס החדש יעניק מרחב פעילות חדש ומתקדם להופעות, חוגים, התוועדויות והתארגנויות חברתיות שונות. אז מיהו האמן שיחנוך את אולם המופעים החדש של המתנ"ס? עלו כבר כמה רעיונות לא רעים בכלל.

בוקר שישי במרכז השכונתי החדש

השארתם את הילד בחוג במתנ"ס? זמן מצוין לקפה עם חברים במרכז השכונתי. נכון, תוכלו לעשות זאת במרכז עמית, שהשקתו בשנת 2018 הוסיפה לחריש צבע וענין, אבל השנה תוכלו גם לבקר במרכז השכונתי החדש שעתיד להיפתח בחודש מרץ ברחוב האודם 6 (פינת לשם) ויכלול נכון לכתיבת שורות אלה, את מאפיית המשפחה, פלאפל איצקו, רשת השניצליה, שופרסל אקספרס ומרפאת שיניים של ד"ר תאמר.

בהמשך 2019 עתיד גם להיפתח המרכז השכונתי הראשון בשכונת החורש, ברחוב אורן 47. לדברי אורי בר, הבעלים של המרכז, תמהיל העסקים בו יעניק מענה לחיי היום יום של התושבים בשכונה. אז קדימה, לנעול נעלי בית ולהגיע.

שופינג, שופינג, שופינג – חפשו אותנו בקניון MORE

חווית בילוי צרכנית (בלי נעלי בית) תוכלו לחוות השנה גם בחריש: לקבוע פגישת עסקים בקפה גרג, לזלול המבורגר לילדים במקדונלד'ס, לקנות בושם בסופר-פארם או סתם להסתובב בקניון וליהנות. את כל זאת ועוד נוכל לעשות במחצית השנייה של שנת 2019 עם פתיחתו של קניון MORE בכניסה לעיר. 8,300 מ"ר של שטחי מסחר המרוכזים בכניסה לעיר וסניפים של רשתות ארציות מוכרות נוספות כדוגמת FOX, סטימצקי, הפיראט האדום, גלידה גולדה, Bגוד, kiwi ומצעים יפים עתידים לספק לתושבי חריש בילוי צרכני קרוב לבית כמו גם תעסוקה. להערכת בכירים בקבוצת MORE: "זה הולך להיות אחד המרכזים העמוסים והטובים ביותר באזור הצפון".

הסתיימו המקומיות – עוברים לבחירות הארציות

באפריל 2019 יתקיימו הבחירות הכלליות לכנסת ישראל. תוצאות הבחירות עדיין רחוקות ואין לדעת מי ירכיב את הממשלה ומי יעמוד בראשם של המשרדים החיוניים להתפתחותה של חריש, משרד הבינוי השיכון, משרד התחבורה ומשרד האוצר.

נכון, החלטת ממשלה 870 – מדצמבר 2015 שהכריזה על חריש כאזור בעל עדיפות לאומית עד לסוף שנת 2019 עדיין בתוקף, כמו גם הקצאת המשאבים עבור פיתוח העיר, אולם אין ספק שהאיוש הפרסונלי החדש ומערכת היחסים אותה יש לרקום עם ראשי השלטון החדש – עשויים להשפיע על העיר במיוחד בהחלטות הקשות הנדרשות לקידומה. כך לדוגמא, קו אוטובוס לתל אביב, טרם אושר על ידי משרד התחבורה וגם הקמת תחנת הרכבת עוד רחוקה. הגעתו של שר חדש עם אג'נדה חדשה עשויה לשנות את המצב, לזרז תהליכים ולהיטיב עם העיר המתפתחת.

גני ילדים במרחק הליכה רגלית, שירותים ציבוריים במיקומים מרכזיים ונגישים ושטחי ציבור ירוקים בסמוך לבתי ספר ומעונות – פרוגרמה חדשה לתכנון מבני הציבור בחריש מבטיחה אורבניות מתקדמת וידידותית לתושבים

"עיר צריכה להגביר את מידת האושר ולהפחית קושי", טען צ'רלס מונטגומרי, מחבר הספר 'עיר שמחה', שבחן את חשיבות עיצובה של עיר על מידת אושרם של תושביה.

כיצד אם כן, מעוצבת חריש מבחינה אורבנית? כיצד מתוכננים שטחי הציבור הפתוחים שלה (שצ"פ) ומוסדות הציבור הבנויים שלה והאם הם אכן ישפיעו על אושרם ורווחתם של תושבי חריש? שלמה אפרתי, עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מאמין שכן.

"אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה בחריש הוא יצירת תכנית מקיפה עם ראייה כוללת וברורה לקביעת מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לשימוש תושבי חריש בהתאם למתודולוגיה ברורה", הוא מסביר.

"תכנית זו מספקת לנו כלי עבודה משמעותי בחשיבה תכנונית לעיר וקביעת תכלית לכל שטח ושטח. כך נדע היכן לבנות גני ילדים, מעונות, בתי ספר, מתנ"ס, מועדון נוער או מועדון רווחה, שיספקו את צרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. התכנון הוא לטווח ארוך".

תכנון מיטבי של קרקע

'הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור' שפורסמה בשבוע שעבר כוללת עקרונות אורבניים מנחים לתכנון מבני ציבור בחריש וכוללת מפות מפורטות של תחומים ואזורים שונים בעיר, המלצות להקמת מבנים ציבוריים ובחירה של מגרשים ייעודיים. יבגניה מלכין, מהנדסת בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, שהזמינה את ביצוע התכנית, מפרטת:

"רוב הערים הוותיקות בישראל מתמודדות עם מצוקה של מחסור בשטחים ציבוריים ולכן קיימת חשיבות עצומה לניהול נכון של השטחים החומים (הציבוריים). יש להתנהל בחכמה ובמחשבה קדימה ולא לתכנן את הבנייה רק בהתאם לצרכים הנוכחיים. המטרה שלשמה הזמנו את התכנית היא לבצע ניצול מיטבי של הקרקע בהתייחס לתכנון העתידי ומתן מענה על השאלות החשובות שצריך לשאול: מה קיים בעיר? אילו מבני ציבור חסרים? היכן הם חסרים? מיהי האוכלוסייה בחריש ומהם הצרכים שלה ומה תצטרך האוכלוסיה העתידית בעיר"?

האם התכנית שהוכנה מוצלחת בעינייך?

"נכון להיום, הפרוגרמה משקפת את התכנון המיטבי בהתאם לצרכים הנוכחיים והעתידיים שאנו צופים של התושבים בחריש. התכנית הוצגה בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה שמורכבת מנציגי ממשלה מנוסים מאוד בתחומם ועם ניסיון בבניית עיר. נעשתה עבודת הכנה מדוקדקת מאוד שהתבססה גם על הניסיון של חגית נעלי יוסף שערכה את הדו"ח בערים אחרות וגם על ניסיון אורבני ותכנוני של חברי הוועדה והעומד בראשה, דוד מגן".

האם התכנית לקחה בחשבון גם שינויים נדרשים?

"אם יידרש שינוי הוא יבוצע. לא תמיד ייצמדו לפרוגרמה, נדרשת גמישות מסוימת בתהליך הצמיחה, אחרי הכל עיר היא ישות חיה. לדוגמא, אם במהלך הצמיחה שכונה מקבלת אפיון מסוים, אפשר לשנות ולהוסיף לה מבני ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אבל ככל שיפעלו יותר בהתאם למתווה של הפרוגרמה, חריש תנצל היטב את הקרקעות הציבוריים ותרוויח שנים רבות קדימה".

"צריך לזכור", מוסיפה מלכין, "שחריש הגיעה כמעט למיצוי השטחים שהיא יכולה לקבל. בעתיד היא תקבל אולי שטחים נוספים, אולם כרגע הרחבת הגבולות הנוכחית היא המסגרת לפיה צריך לתכנן את העתיד. המטרה היא שתושבי חריש יקבלו את כל השירותים הנדרשים במסגרת גבולות העיר. זו הסיבה שאנו מתכננים לגובה גם את אזור התעשייה והתעסוקה וגם את מבני הציבור".

עיר מוטת הליכה

כאמור, "הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור" בוצעה על ידי חברת Viaplan. חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית החברה היא מתכננת חברתית המתמחה בדיור, דמוגרפיה, שירותי ציבור וכלכלה מוניציפלית. נעלי יוסף וצוותה למדו במהלך השנה האחרונה את חריש לעומק, שוחחו עם תושבים ועם עובדי מועצה, מיפו את המבנים והשירותים הציבוריים הקיימים ולמדו את השטחים הציבוריים ואת השונות ביניהם. התוצאה? הגדרה מחודשת של כל השטחים הציבוריים בחריש. "זוהי תכנית ייחודית בישראל", מציינת נעלי-יוסף ומרחיבה: "ערכנו תכנון של מבני הציבור בחריש בהתאם למגמות עתידיות של שימושים כדי להבטיח רמת שירותים טובה לתושב".

כיצד רמת שירותים טובה באה לידי ביטוי בתכנית?

"החשיבה היתה על נוחות התושב. כך לדוגמא, הורה שאוסף את ילדו מהגן מחפש גן שעשועים במרחק הליכה או מרכז מסחרי לסידורים. דוגמא אחרת, היא שינוי מקבץ הגנים. בעבר, תוכננו בחריש מקבצים של 8 גנים יחד, מה שגורם לפקקים בבקרים. על פי התכנית החדשה מקבצי הגנים יהיו רק של 2-3 גנים, אבל קרובים יותר וממוקמים במרחקי הליכה קצרים מבנייני מגורים, זאת על מנת לעודד הליכה לגנים ובטיחות בהליכה".

לדברי אפרתי, גולת הכותרת של התכנית היא ללא ספק עידוד ההליכה במרחב העירוני ופיזור שירותי ומבני ציבור במרחק הליכה רגלי. "עיר מוטת הליכה זו גולת הכותרת של התכנית", הוא מסביר. "הרעיון הוא שהתושב ישתמש כמה שפחות ברכב על מנת לקבל ולצרוך שירותים ציבוריים. בהתאם לזה רוב גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים ואילו לבתי ספר מרחק ההליכה לא עולה על 450 מטרים. הרעיון הוא שפריסת מוסדות הציבור בחריש תאפשר לכמות מקסימלית של תושבים להגיע אליהם ברגל".

עוד מציין אפרתי כי כדי להגדיל את נוחות ההליכה של התושבים, תוכננה מפת 'קיצורי דרך' במגרשים עליהם מתוכננים לקום מספר מבנים ציבוריים יחדיו.

עירוניות טובה יותר

עיקרון נוסף עליו מושתתת התכנית הוא יצירת מבנים משולבים של מספר פונקציות ציבוריות. נעלי יוסף מפרטת: "שילוב שירותים שונים באותו מבנה פועל לטובת התושבים וגם שומר על הקרקעות. כך לדוגמא, בתי הספר ישמשו גם כמרכזי חוגים בשעות אחה"צ, והורים לא יצטרכו להסיע את ילדיהם לחוגים, מועדוני נוער ישמשו גם כמרכזים של תנועות נוער. מרחב פתוח של בית הספר ישמש עבור הקהילה בשעות אחה"צ וכן הלאה".

"שילובים נוספים הם הצמדת מספר מבני ציבור יחד. כך לדוגמא, הגיוני למקם מקבץ של מתנ"ס ליד ספריה, או מרכז לבריאות המשפחה בצמוד לגני ילדים ומעון יום".

מהן נקודות החזקה והחולשה של התכנית לדעתך?

"התכנית מבוססת על מודלים עירוניים חדשניים, מבוססת על נתונים עדכניים וידע מתקדם ובעיקר רואה לנגד עיניה את התושב ואת ההתייעלות העירונית – אלו נקודות החוזק שלה".

"מן הצד השני, חלק מהתכנונים הם חדשניים והמערכות שתומכות בעיר, כמו משרדי הממשלה, יתקשו לממש את היישום שלהם. לדוגמא, אם המלצנו שגן ילדים ימוקם ליד מועדון לקשיש – יש צורך בשילוב תקציבים ממקורות שונים ועלולים להתעורר קשיים בתיאום הבין משרדי בין משרדי הרווחה, החינוך והבינוי".

האם התכנית היא המלצה בלבד?

"הוועדה לתכנון ובנייה לא תאשר תכנית שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה".

כלי עבודה לקברניטי העיר

"התכנית היא מחייבת", מאשרת מלכין. "הבנייה של שטחי ציבור בתקופת האכלוס המהירה של חריש נועדה לתת מענה מיידי לצרכים ולכן התכנון של שטחים ציבוריים לא היה מיטבי".

"כעת הפרוגרמה עומדת לרשות המועצה המקומית, שהיא למעשה בעלת הקרקע והיא מתכננת את מבני הציבור, ככלי עזר חשוב מאוד לתכנון הבנייה. זו לא תכנית מגירה, זה מקור ידע לחשיבה ולשימוש יומיומי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועצת העיר על מנת לתכנן את עתיד חריש ולהביא שגשוג לעיר".

אפרתי מסכים: "התכנית עוזרת לנו לקבוע תכלית לכל שטח ושטח, לא יתקיים מצב בו נקבל תקציב להקמת מתנ"ס ונשאל את עצמנו איפה לבנות אותו, אנו נדע בהתאם לעקרונות התכנית וצרכי האוכלוסיה איזה מגרש הוא המתאים ביותר".

ומה קורה כעת בשטח? האם יש מבני ציבור בתכנון או בבנייה בהתאם לתכנית?

"ישנם מספר מבני ציבור שנמצאים בתהליך תכנון לקראת ביצוע ביניהם ספרייה עירונית, אולם ספורט גדול, בי"ס יסודי ומרכז לגיל הרך שיבנו כמקבץ על מגרשים סמוכים".

"אנו מקדמים גם בינוי אולם ספורט מתקדם ליד רחוב דפנה בסמוך לבית ספר יסודי חילוני חדש. במקביל אנו מקדמים בינוי גני ילדים לשנת הלימודים הבאה על מגרש 203 צמוד לבית ספר תלמי רון, ומקבץ גני ילדים שנבנים בשכונת הפרחים. אנו נמצאים בעיצומה של תנופת בינוי גדולה שאני שמח לקחת בה חלק ולהיות שותף לעשייה מדהימה".

אפרתי מציין יתרון נוסף משמעותי שמעניקה התכנית למתעניינים בקניית דירה בחריש: "כל תושב שמעוניין לקנות דירה יכול לראות במפה אילו מבני ציבור מתוכננים ליד ביתו".

ואילו נעלי יוסף מסכמת: "למרות שהתכנית מיועדת לאנשי מקצוע ולעובדי המועצה אני קוראת לתושבי חריש להיות מעורבים, להכיר את איכויות ההמלצות של התכנית שנבנתה למענם ולדחוף גם ליישום שלה".

צילומים: באדיבות המועצה המקומית חריש

הערב תתקיים הפתיחה החגיגית של בית הקהילה בחריש. עידית ינטוב, מנהלת בית הקהילה: "המקום יפעל ברוח החזון שלנו לפיו בית הקהילה יהווה בית עבור כלל תושבי חריש ויחזק את תחושת השייכות והגאווה המקומית"

"למעלה מ-200 תושבים נרשמו להרצאת הפתיחה של אלון בן דוד במועדון הקהילה החדש של חריש שאנו משיקים הערב", כך מדווחת עידית ינטוב, עובדת שכונתית קהילתית במועצת חריש והמנהלת של בית הקהילה החדש.

ינטוב, שמתגוררת בעיר כבר שנתיים והיתה חלק מגל ההתיישבות הראשון בעיר מודה שההתרגשות לקראת הערב בשיאה: "בית הקהילה, ברחוב גפן 78 משתרע על שטח בנוי של כ-500 מ"ר והוא כולל שלושה חללים ציבוריים גדולים", היא משתפת.

"חלל אחד ישמש כמרחב עבור מועדון האזרחים הוותיקים של חריש בשעות היום ובלילה יפעל בו מועדון הדוק".

"חלל שני הנקרא 'מרחב משפחריש' יארח את כל הפורומים של המתנדבים בעיר כולל מועדון יולדות ומועדון ילדים".

"החלל השלישי ישמש כסטודיו מקצועי לחוגי ריקוד וספורט לילדים ולמבוגרים וינוהל על ידי מחלקת הספורט של המועצה. כל החוגים שפעלו עד היום במבנה הרב תכליתי – יעתיקו את מקום פעילותם למבנה זה".

"כל החללים הם חללים גדולים שיוכלו לארח עשרות אנשים ולתרום לפעילות הפנאי של חריש", מציינת ינטוב ומוסיפה:  "פתיחת בית הקהילה הוא רגע משמח עבור כל תושבי חריש. אני אנהל את המקום ברוח החזון שלנו לפיו בית הקהילה יהווה בית עבור כלל תושבי חריש, יחזק את תחושת השייכות והגאווה המקומית על ידי מעורבות ואחריות חברתית, יוביל ויעודד תכניות ויוזמות קהילתיות בתחומי פנאי ותרבות תוך שמירה על מקצועיות, יזמות וחדשנות".

ישיבה של כבוד

ההכנות לפתיחה החגיגית בערב כרגע בעיצומן. בשעות הבוקר אירח בית הקהילה החדש את ישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה שתרמה משמעותית לקידום הפרויקט.

בשעות הצהריים התכנסו עובדי מועצת חריש בבית הקהילה להרמת כוסית. ינטוב משתפת שרבים מעובדי המועצה היו מעורבים בפרויקט זה ותרמו לו מזמנם ומכשרונם.

וכאמור, בשעות הערב, יפתח בית הקהילה לראשונה את דלתותיו לקהילת תושבי חריש. ינטוב מדווחת כי ישנם חלקים בבית הקהילה שעתידים להתחיל ולפעול רק בעוד מספר חודשים כדוגמת מתחם עבודה משותף.

מהן התכניות שלך להמשך הפעילות של בית הקהילה?

"יש לי ולצוות של מחלקת פנאי וקהילה תכניות רבות וגם חלומות. החלום הוא לפתח את המבנה ולהגדיל אותו בעתיד, לבנות קומה נוספת ולהרחיב את היוזמות הקהילתיות, אבל כדי שכל זה יתגשם התפקיד שלנו הוא בראש וראשונה לשמוע את התושבים, להבין ולמפות את הצרכים שלהם ובהתאם לפעול למענם. בית הקהילה הוא מבנה שהצורך בו היה קיים כבר זמן רב וסוף סוף הוא נפתח. אנו נמשיך ונפתח גם את המתנ"ס בקיץ הקרוב ומבנים ציבוריים נוספים שישרתו את הקהילה".

"חריש סיטי" מתחדש במפה חדשה – מפת מבני הציבור המלאה לשכונות "אבני חן" ו"חורש" ("הצפונית" ו"הפרסה" לשעבר). המפה מתווספת כשכבה אלטרנטיבית למפת פרוייקטי המגורים השונים וכך קל מאד לזהות את מיקומם של מבני ומוסדות הציבור ביחס לפרוייקטים השונים.

במפה – מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים, מתנ"סים ובתי כנסת.
לצפייה במפה לחצו כאן.