שגרת היומיום, לחצים כלכליים וחששות טבעיים מהמשבר העולמי והשלכותיו הארציות, שולחים כל אחד ואחת מאיתנו לחפש רגע של שקט. תושבים בחריש משתפים אותנו בפינות החמד האהובות עליהם בעיר. ספסל פינתי, גינה שלווה, נדנדה חבויה, נקודת תצפית או כל מקום אחר קרוב לבית שעוזר להטעין מצברים

יאיר דנציג (46) הוא מאמן ומוביל תהליכי צמיחה. הוא מתגורר בחריש מעל לשנה והפינה האהובה עליו בעיר היא הגינה הקהילתית ברחוב גפן.

"אני עובר דרך הגינה הקהילתית כל בוקר, כשאני מטייל עם הכלבה. הגינה שקטה ומטופחת ומסמלת עבורי את הקשר המקסים בין האדם לטבע. לעיתים אני רואה שם את האחראים שמטפלים בגינה באהבה, ולעיתים אני רואה את ילדי חריש שמשתתפים בפעילויות בגינה וזוכים ללמוד על החיבור שלנו לאדמה דרך ערוגות הצמחים".

"כיף לעשות ספורט באוויר הפתוח"

ליאור עוז (42) תושב חריש מזה ארבע שנים הוא עצמאי ובעל עסק לסידור דירות ועזרה במעבר דירה. בזמנו הפנוי אוהב עוז לבצע פעילות ספורטיבית במתקני הספורט בעיר.

"אני אוהב בחריש את מתקני הספורט בפארקים. בעיקר בפארק מול המגרש ברחוב טופז בעיר. הפארקים בחריש 'מתוקתקים', והם מספקים מתקנים מתאימים לכל אדם, מילד ועד מבוגר. ליד מתקני הכושר האהובים עלי, יש משטח רכיבה לילדים עם סימוני תנועה של כביש. יש בעיר אווירה ספורטיבית וכיף לעשות ספורט באוויר הפתוח".

"פרות רועות שם בנחת"

דגנית אדוני (45), רפלקסולוגית ומעסה, מתגוררת בחריש, ברחוב אלה, כמעט שלוש שנים. את פינת החמד האהובה עליה מצא בעלה, דוד אדוני, באחד מטיוליו בסביבה.

היא לא מסגירה את המיקום המדויק, אבל מחלקת רמזים: "באמצע היער שלנו יש פינת חמד עם נדנדה, ככה פתאום, בין צמחיה והרבה ירוק מישהו תלה נדנדה בטבע. אני אוהבת להגיע לשם עם הילדים. יש שקט ושלווה מסביב, פרות רועות שם בנחת. המקום קרוב לבית אבל מצוי ממש בתוך עמקי הטבע הסובב של חריש".

"התחושה היא של ביקור בכפר"

מיכל שטרית (31) מתפרנסת למחייתה כקופירייטרית ומתרגמת. את השקט שלה היא אוהבת למצוא בגן שעשועים קטן במיוחד שמעניק למבקרים בו בונוס מיוחד, עצים וותיקים שניטעו עוד בתקופת היות חריש ישוב קהילתי.

"אני אוהבת את גן השעשועים הקטן שנמצא בין בית הקהילה לרב-תכליתי. יש שם עצים ענקיים  ותמיד שומעים שם ציוץ של ציפורים", מסבירה שטרית ומסכמת: "קל לשכוח שאני מוקפת באתרי בנייה, התחושה היא של ביקור בכפר".

תה צמחים בקצה היער

עודד סולר (45) תושב חריש מזה שנה, הוא מטפל ותיק בשיאצו ורפואה סינית, ומאמן לכלכלת המשפחה. את המרגוע שלו הוא מוצא בשבילי האופניים ופינות החמד ביער סביב חריש.

"אני אוהב לרכוב על אופניים בשבת בבוקר. אני רוכב עם חברים טובים שמצאתי כאן בחריש ובסיום הרכיבה אנו אוהבים לשבת בקצה היער, בנקודת תצפית המשקיפה על כביש 6 עם תה צמחים, שגדלים אצלי במרפסת". סולר מסכם: "אני רואה את האנשים פה ויודע שאנחנו יכולים לבנות כאן יחד, מקום חדש, קהילה שמביאה מסר של חיבור ואיזון לכולם".

"לגור בעיר אבל להרגיש בכפר"

דניאל שחר (26) מתגורר בחריש חודשיים בלבד והוא אחד התושבים הראשונים של שכונת מעו"ף. השהות הקצרה בעיר לא הפריעה לשחר, מדריך רכיבה טיפולית ומרצה על תסמונת טורט, להתאהב בחריש.

"המקום האהוב עליי בעיר הוא טיילת דרך ארץ. אני  נוהג לרוץ בשדרה בשעות הערב המאוחרות. אני אוהב מאוד לנשום את האוויר בחריש, שמעניק לי הרגשה של התחלה חדשה.

השדרה קוסמת לי במיוחד מפני שהיא משלבת אורבניות וירוק. אם הייתי צריך לסכם את חריש במשפט הייתי אומר שהחוויה שהיא מספקת לי היא 'לגור בעיר אבל להרגיש בכפר'".

"חלקת גפנים יפהפיה ורומנטית"

לידור שקד (34) מתגורר בחריש שנתיים ומוכר לרבים ככתב החדשות של אתר 'חריש 24'. את השקט שלו מוצא שקד באחת הגינות המיוחדות ביותר בעיר.

"אחד המקומות היפים בעיר הוא 'גן הכרם' בכניסה לעיר. אני לא יודע אם יש לו שם רשמי אחר, אבל כך אנחנו קוראים לו במשפחה. לטעמי, המקום משקף באחת את כל מאפייני העיר: מתקני משחקים לילדים בצמוד לבית כנסת הפועל בפתח הגן, מדשאה וחלקת גפנים יפהפיה ורומנטית עם שולחנות פיקניק. הגן משקיף על השדרה המרכזית בעיר, שדרת דרך ארץ וניתן לצפות ממנו בנוף אופייני לחריש, של בנייני מגורים מאוכלסים ובניינים בשלבי בנייה שונים".

"מקום מתאים לשיחות נפש"

תמר נרקיס-גל (72) עברה להתגורר, ממש לאחרונה, בשכונת הפרחים בבנין משותף לקהילת גמלאים. בשנתיים האחרונות בהן התגוררה בעיר בשכונת אבני חן, גילתה נרקיס-גל כי המקום האהוב עליה ביותר הוא גינת הכלבים ברחוב ברקת.

"הכיף ביותר הן פגישות הבוקר שיש לי עם בעלי כלבים בשש בבוקר בגינה. אני מבקרת בגינה עם קימי, הכלבה שלי והמקום מתאים ביותר לשיחות נפש שאני מנהלת עם דן וקסלר שמגיע עם ג'נגו".

"מראה פנורמי של חריש המתחדשת"

מוטי וייס, הוא מוותיקי העיר. הוא מתגורר בחריש משנת 2007 ועוסק לפרנסתו כמתווך. אחד המקומות האהובים עליו בעיר הוא נקודת תצפית על העיר המתחדשת.

"פארק המועצה הוא פארק גדול, עשיר במתקנים, מדשאות וצחוקם של ילדים מתוקים. כשמרימים מבט מעל לפארק מגלים ספסל שנמצא בנקודה גבוהה, בודדת. מראה פנורמי רחב של חריש המתחדשת נגלה משם: ניתן לראות את שכונת החורש מלאת החיים, יער חריש המזכיר את חריש של פעם, בית הכנסת "ראשית תבואתו" שבולט בהדרו, על שלל מתפלליו,  ושכונת הפרחים הנבנית במהירות. מדי פעם אני עולה לנקודת תצפית זו וליבי מתרחב לראות עיר בישראל נבנית, חזון שמתגשם. אשריי שזכיתי".

קבוצת הכדורסל 'חריש' אולי לא ממוקמת בראש טבלת הליגה אבל היא בהחלט שמה את העיר חריש על מפת הספורט התחרותי ומסמנת לה יעד ברור: חינוך דור העתיד

מימין (עומדים): איל ורדי, אליאור ארביב, אלעד שמעיה, אורי לנגה, שי אלקובי.
(יושבים): עמית אקשטיין, אסף אלישיב, יואב יערי ,יובל גודרד, שיבי מאור, נתנאל אנזל. צילום: אורן קלר

"כשאני עולה למגרש, אני תמיד חושב על הילד הקטן שבא לראות אותי בפעם הראשונה ועל כך שאסור לי לאכזב אותו", כך הסביר מייקל ג'ורדן, שחקן הכדורסל האמריקאי האגדי את המוטיבציה שדירבנה אותו להפוך לאחד מהשחקנים המוערכים והטובים בכל הזמנים. עבור איל ורדי, ירון אסולין ואליאור ארביב, הקמת קבוצת הבוגרים התחרותית בכדורסל שנושאת את השם 'חריש' ניזונה מסיבות דומות, הרצון לחנך את הדור הצעיר ולהפוך את הכדורסל למשחק אהוב שטבוע ב-DNA של העיר החדשה.

אבל ההתחלה היתה צנועה יותר; כמה חברים שנפגשים במגרשי הספורט בעיר ומשחקים כדורסל להנאתם. "ירון התחיל עם הרעיון של הקמת הקבוצה התחרותית", משתף אליאור ארביב (32) קצין בחיל האוויר, שמשחק כדורסל מנערותו. כיום 15 חברי הקבוצה לוקחים חלק בליגה האזורית, ליגת קהילות חוף הכרמל, הכוללת 12 קבוצות מהסביבה הקרובה: חדרה, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, ניר עציון, ימין אורד ועוד.

העיניים נשואות קדימה

עבור ירון אסולין (31) מאמן כדורסל ילדים במקצועו שגם מאמן את הקבוצה מדובר באתגר מקצועי מסוג אחר. "רוב השחקנים בקבוצה לא שיחקו במסגרת קבוצתית בעבר ולכן אנו עובדים על מהלכים בסיסיים מאוד כמו איך לחדור נכון להגנה של הקבוצה היריבה, איך לשמור הגנה וכדומה", הוא מסביר.

ואיך הולך עד עתה? מה הדירוג שלכם?

"אנחנו נמצאים בתחתית הטבלה עם שישה הפסדים וניצחון אחד בעונה הזו, אבל היעד שלי נשאר ללא שינוי. היעד הוא להקים ליגה מקצוענית ולפתח את התחום בחריש כבר מגילאי גן".

"לצערי לא ניצחנו במשחק האחרון שהתקיים במוצאי שבת מול קבוצת ניר עציון ולא עלינו לפלייאוף", מוסיף איל ורדי, "אבל כמו שאמרתי לשחקנים אנחנו שומרים על הרוח הספורטיבית שלנו, והמטרה שלנו בעונה הזו היא להתחבר כקבוצה ולעשות התאמות על מנת להוביל ולהקים בחריש מורשת כדורסל שידברו עליה לדורות".

גם אליאור שמאוכזב מההפסד האחרון רואה קדימה: "אני אוהב את תחושת החלוציות בחריש ואני מאוד מקווה שהאהבה למשחק תחלחל ותגיע מטה. בצעירותי, הייתי שייך לקבוצת הכדורסל הראשונה של העיר אזור, היום יש שם קבוצות, תרבות של משחק ואהבה למשחק וזה מה שחשוב".

חברות מקומית

נראה שההפסדים אינם תלויים רק בהרכב האנושי המתגבש והמתהווה ובעובדה שמדובר בקבוצה חדשה שמתמודדות מול קבוצות וותיקות ממנה בהרבה ומגובשות הרבה יותר. גם מחסור לוגיסטי בציוד ובאולמות מקשה על חברי הקבוצה לנצח. "אין לנו אולם סגור לאימונים ואנו שוכרים אולם בפרדס חנה אחת לשבוע. שאר הפעמים אנו מתאמנים במגרשים הפתוחים של בית הספר תלמי הדר בחריש. אנחנו מחכים בקוצר רוח לפתיחתו של אולם הספורט הראשון בחריש", מעיד ירון ומוסיף כי כיום, המשפחות והילדים הם היחידים שמעניקים את התמיכה והעידוד לה זקוקים חברי הקבוצה.

"קשה להתחרות מול קבוצה שמגיעה עם תמיכה פיננסית", מוסיף אליאור. "אין לנו מגרש, ציוד לוגיסטי או תקציב. אנחנו מנסים לבנות משהו שירוץ גם בשנים הבאות, לא לבנות אירוע חולף, זו קבוצה שבנינו בעשר אצבעות".

"פנינו מספר פעמים למועצה כדי לקבל תמיכה, אבל טרם נענינו", מוסיף איל שמקווה שתקציב 2019 יכלול מענק תמיכה בקבוצה שחבריה מממנים כעת את כל ההוצאות, כולל שכירת אולם עם לוח תוצאות ממוחשב עבור המשחקים ותשלום לשופטים הליגה עבור עבודתם במשחקים. במקביל, מנסים שלושת חברי ה'רוח החיה של הקבוצה' לקדם מגעים מול מכבי כדי לזכות בחסות ובתמיכה ומחפשים חסות/ספונסר גם בכיוונים אחרים.

אבל על דבר אחד אין עוררין, הקבוצה היום מהווה בית תומך לכלל החברים בה שגם נמצאים, פחות או יותר, באותה שכבת גיל 26-33 ובאותו סטטוס משפחתי של זוגות צעירים עם ילדים קטנים. "אנחנו פוגשים אחד את השני ברחובות העיר ובכניסה לגנים וזה נותן לנו הרגשה טובה ומוסיף לצביון המקומי המגבש, מפרט ירון ואילו אליאור מוסיף: "חוץ מהצפייה המשותפת במשחקי מכבי שאנו עורכים בבתים, יצאנו יחד לבלות אחרי הניצחון שהיה לנו בפאב בפרדס חנה. היה ממש כיף ואנחנו מצפים ומייחלים לניצחונות נוספים".

"אין ספק שהפכנו לקבוצה שתומכת בחברים שלה ואנחנו פה אחד עבור השני", מסכם איל בחיוך.

תגובת עיריית חריש: "הרשות מברכת כל יוזמה העולה מן השטח למען קידום הספורט אך היא איננה גורם מממן של יוזמות פרטיות שאין להן יחסים פורמלים עם הרשות. עיריית חריש מקדמת פעילויות ספורט שונות ומגוונות באמצעות חוגים, קבוצות תחרותיות, סדנאות וכיוצא בזה".

עוד בנושא: קרין פלג נוימן: "קיבלתי מנדט לבנות את הספורט בחריש ולהצעיד אותו קדימה"

מסתבר שיש דמיון רב בין קבוצת ספורט בהקמה לעיר בהקמה. 12 גברים זרים, במגרש כדורעף אחד הגיעו למסקנה שהמפתח להצלחה טמון בשיתוף פעולה. כך הוקמה קבוצת 'מכבי חלוצי חריש', שמשחקת בליגת החובבים של איגוד הכדורעף הישראלי וסוללת את דרכה בהפיכתה לקבוצה מגובשת ומצליחה

עומדים מימין לשמאל: עידן מן, אדם לאוב, יהלום שוורץ, אילן יבור, המאמנת יסמין שחף, שי לוינסון, ליאב אהרון.
יושבים מימין לשמאל: אסף חן, גנאדי וישניצקי, יאיר קמיניצקי. שוכבים מימין לשמאל: עידו שי, יאיר יגר. צילום: אורן קלר

באפריל האחרון פרסם מוטי רוט, תושב חריש, פוסט בקהילת חריש: "מעוניין להקים קבוצת כדורעף בוגרים. מי בעניין?" מסתבר שלא מעט מתושבי חריש היו בעניין. שמונה חודשים אחרי כבר פועלת בחריש קבוצת 'מכבי חלוצי חריש' שרשומה בליגה א', ליגת החובבנים של איגוד הכדורעף הישראלי. ההתחלה הייתה צנועה. השחקנים נפגשו אחת לשבוע במגרש הדשא של אחד מבתי הספר בעיר ושיחקו עם רשת לא תקנית, מעל בורות בוץ, התחרו על נקודות ובעיקר למדו להכיר האחד את השני.

"בספטמבר נרשמנו כקבוצה בליגה. הבנו אחרי חצי שנה שזה הופך לרציני יותר ושאנשים רוצים להתאמן ולהתמקצע", מסביר אילן יבור, מנהל הקבוצה. "הקבוצה שמשחקת כעת מול קבוצות אחרות טרם זכתה לניצחון, אולם כולם ללא יוצא מן הכלל מסכימים כי נעשתה דרך ארוכה וכי הכיוון הוא חיובי, גם אם הקצב מעט איטי".

קבוצה של גברים דעתניים

מדי יום רביעי נפגשים 12 חברי הקבוצה באולם הספורט של בית ספר 'גוונים' במועצה אזורית מנשה לחימום, אימון ומשחק. והם לא לבד. יש להם גם מאמנת. יסמין שחף (33) תושבת חריש ומורה לחינוך גופני בבית הספר 'חורש' בזכרון יעקב היא מאמנת הכדורעף של נבחרת הבנות בבנימינה. בחודשים האחרונים החלה לעבוד גם עם הקבוצה המקומית: "זוהי קבוצה מורכבת", היא מסבירה. "כולם אוהבים כדורעף אבל יש הפרשי רמות מטורפים בין שחקני עבר לבין חובבנים".

אז מה עושים עם זה?

"צריך לחבר אותם ושהם ימצאו את הסבלנות להכיל זה את זה, במיוחד מאחר ומדובר בקבוצה של גברים דעתניים שכל אחד מצליח בתחום עיסוקו".

"אני שמחה שכבר היום האינטראקציה ביניהם שונה, ראיתי אותם במשחקים הראשונים על הדשא כשהם רבו על כל נקודה, והיום הם לומדים להיות קבוצה, לעבוד בשיתוף פעולה".

יסמין מוסיפה ומדגישה: "אני מאמינה שכל אחד ימצא בסופו של דבר את מקומו בקבוצה וזה גם ישפיע על הצלחת הקבוצה בתחרויות. זו קבוצה מאוד מיוחדת שהחיבור בה בין אנשים הוא דרך הספורט. אפשר לומר גם שמבחינה מסוימת, בגלל שאנחנו קבוצה חדשה בעיר חדשה, אנחנו עושים היסטוריה".

לחלוק בניסיון והידע המקצועי

מי שאחראי במידה מסוימת על מדד מצב הרוח של הקבוצה הוא לא אחר מאשר הקפטן שלה. גנאדי וישיניצקי (36) תושב חריש בשנה האחרונה הוא מהנדס מכונות ועובד כמנהל פרוייקטים בחברת סטארט-אפ. גנאדי שיחק בעבר במועדון כדורעף נס ציונה בליגה הארצית, ליגה גבוהה יותר, והוא מרגיש מחויב לחלוק עם חברי הקבוצה את ניסיונו: "תפקיד הקפטן הוא להוביל את הקבוצה. יש לי ניסיון וגם ידע במשחק, אני מבין בטקטיקות ופוזיציות, מה שאין לחלק מחברי הקבוצה. אני תורם ועושה לי טוב לראות את השיפור האישי של כל אחד מחברי הקבוצה ואת השיפור של הקבוצה כולה".

מה המטרה שאתה מציב לעצמך בעונה זו?

"העונה מסתיימת במרץ 2019, בינתיים הפסדנו את רוב המשחקים ובשני האחרונים ניצחנו רק מערכה אחת. המטרה שלי היא שנצליח להיות מגובשים יותר מבחינה חברתית, ולהעמיק את הידע והלמידה של המשחק".

מה הכי חשוב לדעתך בספורט קבוצתי?

"הכי חשוב לדעת לשחק ביחד, לעזור אחד לשני, לחלוק בניסיון המקצועי ולצמוח יחד כקבוצה".

המפתח להצלחה – גיבוש קבוצתי

עידו שי, שחקן הקבוצה מסכים עם הדברים: "ההכרות בין השחקנים היא משמעותית מאוד להצלחת הקבוצה". עידו (36) מטמיע מערכות בתחום הלוגיסטיקה שמתגורר בחריש שנה לא מפסיד אף אימון. "שיחקתי כדורעף חופים. המעבר לחריש גרם לי לחפש ספורט אחר ושמחתי על קיום הקבוצה.

"חשוב לדעת כי כדורעף הוא ספורט קבוצתי ששונה מכל ספורט אחר. בכדורגל ובכדורסל אתה נאבק מול הקבוצה היריבה יש אינטראקציה ומגע בכל אחד משלבי המשחק בין שתי הקבוצות. לעומת זאת, בכדורעף אין אינטראקציה עם הקבוצה השנייה אלא מתבצע שיתוף פעולה של הקבוצה שלך כדי לייצר מהלך. הקבוצה שמנצחת היא לא הקבוצה בעלת היכולת הטכנית הגבוהה יותר אלא זו שהכימיה בין השחקנים טובה יותר, לכן הגיבוש כל כך משמעותי להצלחת הקבוצה".

גם יאיר יגר (42) תושב חריש ואחד משחקני הקבוצה מסכים עם הנאמר ומוסיף: "לתחושתי, קבוצת הכדורעף שלנו מאפיינת את חריש. הקבוצה בבנייה וחריש היא עיר שנמצאת בבנייה. הכל חדש וכל אחד מנסה למצוא את מקומו בעיר וגם בקבוצה. לכל אחד יש גם מה להגיד. אבל בסופו של דבר, חריש היא עדיין קהילה קטנה יחסית ונוצרים בה חיבורים מכיוונים שונים, מעין פאזל כזה שהחלקים בו מתחברים לקבוצה אחת. יש פה אנשים שיצא לי להכיר בזכות הקבוצה, שלא הייתי מכיר בשום דרך אחרת, ואני שמח על כך".

יאיר שמשמש גם כ'שר התרבות' בקבוצה אחראי על יצירת מפגשים מגבשים שלא בשעות האימון והמשחק. כך יצא שחברי הקבוצה קיימו ערב הדלקת נרות בחנוכה, נפגשו על ערב בירה ופיצוחים ומתכננים בעתיד הקרוב, עם סיום העונה, לחגוג עם בשרים על האש.

ואיך מסתדרת הקבוצה מבחינה תקציבית? אילן המנג'ר אחראי על איסוף דמי חבר חודשיים מחברי הקבוצה ומעדכן שהקבוצה זוכה לתמיכה כספית מאגודת מכבי.

יסמין שחף

עידו שי

יאיר יגר

אילן יבור

גנאדי וישניצקי

האם יש תכניות כבר לעונה הבאה?

אילן: "אנחנו בונים בחריש את המשפחות שלנו אבל גם בונים ומפתחים את ענף הספורט ההישגי. אנחנו מקווים שאולמות הספורט בחריש יהיו מוכנים בשנה הבאה ושנוכל להתאמן בהם כאולם הבית שלנו. כולנו גאים להיות חלק מקבוצה המייצגת את חריש ובעזרת השם גם נביא את הגביע".

"ספורט מעצב קהילה" – כך מאמינה קרין פלג נוימן, מנהלת מחלקת הספורט במועצה שמתווה את מדיניות הספורט בעיר לעשור הקרוב ומתכננת לנו עתיד ספורטיבי פעיל יותר ובריא יותר

עם יד על הלב, כמה מכם מתמידים בפעילות הספורטיבית שהבטחתם לעצמכם לבצע? סביר להניח שלא הרבה. בהשוואה לנתונים בינלאומיים, הישראלים מדורגים נמוך מאוד בפעילות ספורטיבית עממית והשגית גם יחד.

על פי הערכות רק 2% מהישראלים הם ספורטאים פעילים, נתונים נמוכים משמעותית מהמתרחש בארצות אירופה. נתון משמעותי נוסף המתייחס לפעילות הספורטיבית של ילדי ישראל מגלה כי הם פעילים רק שמונה שעות שבועיות ומעדיפים לבלות את רוב זמנם מול מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון הנייד.

בשורה התחתונה, למרות הצלחות בודדות של ספורטאים ישראלים בזירה העולמית, הספורט התחרותי בישראל אינו מתרומם. במקביל, גם הספורט העממי לא זוכה לעדנה. רוב העם בישראל, הוא 'ספורטאי כורסה' – כזה שמזפזפ בשלט וצופה במשחקי ספורט.

ומה בחריש?

אם זה תלוי בקרין פלג נוימן (42) מנהלת מחלקת הספורט במועצת חריש, תושבי חריש יעסקו בפעילות ספורט וישמרו על בריאותם. קרין, בעלת תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני במנהל עסקים, היא ספורטאית עבר בכדורסל תחרותי ובשנתיים האחרונות בתפקידה בחריש היא בונה תשתית נרחבת לפעילות ספורטיבית ענפה במקום.

"מדובר באתגר ענק", היא מודה, "שאלתי את עצמי איך מתחילים לקדם את הספורט בחריש, איך מתכננים אסטרטגיה ומדיניות להיום ולעשר שנים קדימה, במקום שבו מתחילים הכל מאפס, יש קושי אבל מדובר גם בהזדמנות אדירה".

המגמה: בריאות הקהילה

קרין מקדמת בחריש אסטרטגיה שהצליחה בגרמניה והפכה אותה למדינה בה אחוז העוסקים בספורט הוא גבוה מאוד ושבמקביל מצליחה גם לקדם ספורטאים תחרותיים המגיעים להישגים נחשבים בזירה הבינלאומית.

"גרמניה מובילה את מגמת הספורט של "בריאות הקהילה" – המטרה היא להגדיל את בסיס הפירמידה, לצרף כמה שיותר ילדים, נוער, מבוגרים וקשישים לספורט העממי, ולאט לאט להגדיל גם את הספורט התחרותי וההישגי", היא מסבירה.

על פי אותה תפישה, קידמה קרין ביום ההליכה הבינלאומי שהתקיים באוקטובר את 'שישי רגלי', יום בו מעודדים את ההורים וילדיהם להשאיר את הרכב בחנייה ולצעוד רגלית לגני הילדים ובתי הספר. פרויקט זה הוא נדבך נוסף לניסיון להוסיף ילדים למעגלי הפעילות הספורטיבית: "כל ילד שלישי בישראל סובל מעודף משקל. ילדים לא יוצאים החוצה לשחק עם אחרים, לא צועדים לבית הספר, ולכן הענקנו חשיבות יתרה לפעילות הספורט במערכת החינוך. מורי הספורט מכל בתי הספר בעיר נפגשים יחד, אנו יוצרים שיתופי פעולה בתחום הספורט בין בתי הספר, כך שילדים גם ייהנו מספורט משותף וגם יכירו האחד את השני בשעות אחר הצהריים במגרשי המשחקים בעיר".

אמצעי חשוב ומשמעותי בעידוד הילדים לביצוע פעילות ספורטיבית הוא ללא ספק חוגי הספורט בשעות אחר הצהריים. בתחילת שנת הלימודים התפרסמה רשימת החוגים שבנתה קרין, שכללה לצד חוגי הספורט הפופולריים כדוגמת כדורגל כדורסל, ג'ודו וריקוד גם חוגים ייחודיים כדוגמת קפוארה, סיף וגלגיליות.

"יותר מ-200 בנות רשומות לחוגי הריקוד, וגם החוגים האחרים זוכים להרשמה נאה", מדווחת קרין ומוסיפה: "חוגים עממיים הם ללא ספק הבסיס והם אלה שמצמיחים בסופו של דבר את ספורטאי העתיד. לא תמצא ספורטאי ישראלי שהגיע להישגים בינלאומיים, שלא עמד מאחוריו מאמן מוצלח ומוכשר, זו הסיבה ששמתי דגש חזק על מציאת המאמנים הטובים ביותר, בחרתי את המאמנים בפינצטה. ברור לי שמאמן טוב הוא מודל לחיקוי עבור ילדים, ואם יש לילד בעיות בבית הספר, חשוב לשתף בכך גם את המאמן שלו".

אבל לא רק ילדים זוכים למגוון חוגי ספורט ולעידוד לפעילות ספורט בריאה. גם חוגי הנשים והמבוגרים קיבלו השנה תגבור ובמקביל, התקיימה לראשונה בחריש בט"ו בשבט צעדת ט"ו בספורט על שם דניאל שמעוני. הצעדה שילבה פעילות קהילתית של נטיעות ביער עם פעילות ספורטיבית. לדברי קרין, צעדה זו תהפוך למסורת בחריש ותתקיים גם בשנה הבאה.

העידוד לצעידה יבוא לידי ביטוי גם במסלולי ההליכה  ומסלולי האופניים שנסללים בחריש ומחוצה לה, שמטרתם לעודד את התושבים לצעוד ולרכב.

מתקני ספורט מתקדמים

אבל ספורט עממי ככל שיהיה, לא יוכל להצליח לאורך זמן ללא מתקני ספורט ראויים וטובים שיספקו מענה לאוכלוסייה.

"קיבלתי מנדט מראש המועצה לבנות את הספורט בחריש ולהצעיד אותו קדימה כחלק מהחזון", מצהירה קרין ומוסיפה: "בהתאם לתפישה של 'הולך הרגל במרכז', שמעודדת את התושב ללכת ברגל ובכך גם לשפר את בריאותו, אנו מנסים לפזר מתקני ספורט בכל העיר שיהיו במרחק של 5-7 דקות הליכה לכל היותר לכל תושב.

בחריש ממוקמים מספר גני משחקים עם מתקני ספורט מתקדמים ובימים אלה עסוקה קרין בקידום התכניות לבינוי אולמות הספורט בחריש שיהוו את חוד החנית בחדשנות בתחום זה.

שני אולמות ספורט חדישים ומשוכללים עתידים לקום בחריש. אולם אחד ישתרע על שטח של 1,400 מ"ר וימוקם ברחוב טורקיז 6 בשכונת אבני חן. אולם ספורט נוסף ישתרע על שטח של 1,100 מ"ר וימוקם ברחוב גפן 35 בשכונת החורש. על פי הערכות, אולמות אלה יחנכו בסוף שנת 2019.

"תכנון אולם ספורט הוא מורכב בהתייחס לאגפי הנדסה, שפ"ע, ספורט, חינוך וקהילה. בסופו של דבר צריך לקום מתקן שעונה על צרכים של קהילה שלמה". מפרטת קרין ומוסיפה: "השאיפה היא לבנות כמה שיותר מתקני ספורט בסמוך לבתי ספר. מתקנים אלה ישמשו את התלמידים בשעות הלימודים וישמשו כמתקני ספורט לקהילה בשעות אחר הצהריים. מדובר בהזדמנות מדהימה. בימים אלה אנו בונים בבתי הספר אולמות ספורט עם מגרשים משולבים והתכנון הוא שבאחד מהם תהיה גם בריכת שחייה. השאיפה היא שמורי הספורט יוכלו להשתמש במתקנים הצמודים לבית הספר כדי לחשוף את הילדים לענפי ספורט כמו שחייה או טניס ובמקביל שילדים מכיתות ה' ואילך יתחילו בבית הספר אימון או חוג מיד אחרי סיום הלימודים. כך, גם ההורים יהיו פטורים מהסעות לחוגים".

מה לגבי ספורט אתגרי?

"ישנה חשיבה על ספורט אתגרי באיזור הפארק שעתיד לקום".

ומה לגבי ספורט השגי?

"כאמור, בגלל מחסור במתקנים אין עדיין בחריש קבוצות תחרותיות ואין ספורט השגי, אלה יגיעו בשלבים מאוחרים יותר. כרגע, המטרה העיקרית היא לחשוף כמה שיותר את תושבי חריש לענפי ספורט. אני לא צריכה שכל ילד יגיע למדליה אולימפית, אלא שכל ילד יהיה בריא".

לאביב מינץ איכפת מהמתאמנים שלו. זה מה שהופך את Fitness Mintz שהקים בחריש למקום מיוחד, שמציע מעבר לאימוני אירובי, פילאטיס, עיצוב וחיטוב גם כוס קפה, אוזן קשבת ומעקב אישי אחר הביצועים והתוצאות

תוכן שיווקי

"אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה – לא רק בספורט, בהכל". נדמה שהמשפט שנאמר על ידי טל ברודי עם זכייתה הראשונה של מכבי תל אביב באליפות אירופה בכדורסל בשנת 1977 – מתאים גם לתחושת הראשוניות של תושבי חריש שמרגישים שותפים למהלך היסטורי של הקמת עיר חדשה בישראל ושואפים לעתיד טוב יותר, אולם עבור אביב מינץ (25) מדובר ביותר מכך, מדובר במפעל חיים.

אביב, המתגורר במאור ועתיד לעבור בעוד מספר חודשים לחריש עם השלמת בנייתה של הדירה שרכש, הוא מאמן חדר כושר ואימוני קבוצות מוסמך מטעם מכון וינגייט.

לפני מספר חודשים הוא פתח את סטודיו "פיטנס מינץ", הראשון בחריש מתוך מטרה להנגיש את הספורט והכושר לכלל תושבי חריש. הסטודיו, שמשתרע של שטח גדול של 65 מ"ר ושוכן במרכז המסחרי 'עמית' , מאובזר במיטב הציוד המתקדם ומעסיק 6 מדריכות ומדריכים מקצועיים בתחומי עיצוב וחיטוב, פילאטיס, אירובי, זומבה, TRX קבוצת ריצה ועוד. בכל יום מתקיימים בסטודיו כארבעה אימוני ספורט וכושר שונים בשעות הערב ואימונים נוספים מתקיימים גם בשעות הבוקר.

"תחום הספורט הוא תחום מאתגר ומרתק", מסביר אביב, שעבד בעברו כמאבטח של משרד החוץ בחו"ל. "במסגרת תפקידי כמאבטח התמודדתי עם מבחני כושר מאתגרים ואלה הביאו אותי לרמות כושר גבוהות ולרמות מנטליות שלא הכרתי בעצמי. זו הסיבה שנמשכתי לתחום זה, למדתי את התחום לעומק בשביל להבין מה אני עושה כשאני מבצע פעולה כזו או אחרת, מדוע זה פועל בצורה זו, מהי ההשפעה האמתית של תזונה על אימוני כושר וספורט וכן הלאה.

אביב מנהל סטודיו כושר בחריש וסטודיו נוסף במושב מאור ומשתף שהחלק האהוב עליו ביותר בניהול הסטודיו לחוגי ספורט ואימון הוא הקשר עם המתאמנים: "אני הכי אוהב לראות את השינוי הפיסי והמנטלי שחל באנשים כשהם מתחילים להתאמן. הם משתפרים ונהנים לעשות ספורט וכיף לי ללוות מקרוב את התהליך הזה".

ספורט וכוס קפה

מדי יום שלישי בשעה 19:00 קבוצה של 12 נשים מחריש מגיעות לקורס אימון הכי פופולרי בסטודיו, קורס אימון לעיצוב וחיטוב הגוף. הצצה לקורס אימון מראה כי מדובר בטווח גילאים רחב של נערות בגילאי העשרה ועד נשים פנסיונריות.

"הסטודיו מספק לתושבי חריש גם הזדמנות לייצר קשרים חברתיים חדשים. כולם כאן חדשים, תושבים שהגיעו מכל רחבי הארץ וההתכנסות כאן היא נקודת ממשק נוספת לקשרים חברתיים חדשים", מציינת עמית מל, תושבת חריש שעובדת בסטודיו.

הסטודיו של אביב פועל 7 ימים בשבוע (כולל מוצ"ש) ומציע לתושבי חריש מגוון רחב מאוד של אימונים מקצועיים.

"אני לא מתפשר על מקצועיות", מדגיש אביב ומוסיף: "לצערי, חדרי כושר בארץ עשו בשנים האחרונות מהלך של הוזלת מחירים על חשבון האיכות וקיצצו במאמנים. מי שמגיע לחדר כושר ולא מבין בתחום גם לא יזכה לראות שיפור. זו הסיבה שלא פתחתי בחריש חדר כושר אלא סטודיו לאימונים בו כל אימון מתקיים עם מדריך מקצועי. אני מאמין שרוב האוכלוסיה לא יודעת מספיק ולא מצליחה לנצל את המתקנים לשיפור המצב ואימון בעזרת מדריך/ה מקצועי/ת הוא הדרך שלי להעניק למתאמנים את הכלים להצליח".

דרך נוספת לעזור למתאמנים בסטודיו היא באמצעות תזונאית ספורט שמגיעה מדי שבוע ומקיימת פגישות אישיות עם מנויים, בונה תפריט ועוקבת אחרי ההתקדמות שלהם. "בניית תכנית התזונה משמעותית מאוד להצלחה של התהליך וזו התרומה הנוספת שלנו למתאמנים", מסכם מינץ.

להנגיש את הספורט לכולם

"המטרה שלי היא להנגיש את הספורט לכלל האוכלוסיה בצורה הכי מקצועית וכיפית שאפשר. זו הסיבה שישנם אימונים לנשים בלבד, לגברים בלבד, ואימונים מעורבים. ישנם גם אימונים עם בייבי-סיטר בימי רביעי בבוקר, בהם ניתן להגיע עם התינוק ולמסור אותו להשגחה כאן בסטודיו", מתלהב אביב ומדגיש כי רוב הקבוצות הן קבוצות קטנות ולכן כל מתאמן זוכה ליחס אישי יותר ומותאם יותר.

הסטודיו מציע גם אימונים אישיים?

"כן, אנו מציעים גם אימונים אישיים: אימון בודד עלותו 120 שקלים ואילו עשרה אימונים עולים 1000 שקלים".

"אני מוצא שיש כאן הרבה אנשים בחריש שאוהבים ספורט ומבינים את החשיבות שלו. יחד עם זאת, כולם קנו דירה ומשלמים משכנתאות ולכן גם קצת קשה להם".

ומה איתך? כותבים לא מעט על הקשיים של עסקים בחריש…איך אתה מתמודד?

"הכי קשה לי להתמודד עם התגובות של המתאמנים שחושבים שמחיר המנוי כאן הוא גבוה. זה לא נכון. מנוי חופשי חודשי עולה 269 שקלים לחודש במסלול חצי שנתי ומנוי של אימון אחד בשבוע עולה 149 שקלים במסלול חצי שנתי. אלו מחירים סבירים ביותר, אפילו זולים בהתחשב לתמורה. רבים בחריש חושבים שאם ניתן לשכור כאן דירה בעלות נמוכה משמעותית מערים אחרות, גם הוצאות אחרות כמו אימון או כוס קפה, אמורות להיות זולות, אבל הם שוכחים שעלות תפעול עסק בחריש היא לא זולה, אלא ההיפך, יקרה יותר מערים אחרות".

עם הפנים ללקוח

אם בחרתם להירשם לאימונים בסטודיו תוכלו להתאמן גם בשעות הבוקר בין השעות 8:15-9:00 "בעתיד אנו נרחיב את מספר אימוני הבוקר", משתפת עמית ומוסיפה: "ההרשמה לאימונים היא קלה ופשוטה בעזרת אפליקציית ARBOX וזה באמת מקום מדהים להכיר אנשים, להתאמן וגם לנקות את הראש".

עמית מציינת גם כי כרטיס המנוי של Fitness Mintz מעניק הטבות לנרשמים בצורה של הנחות בעסקים מקומיים נוספים: טיפולי פנים, עיסויים או רפואה משלימה – "שיתוף הפעולה בין הסטודיו לעסקים פעילים בחריש חוסך למתאמנים עשרות שקלים מדי חודש", היא מדווחת.

"חשוב לי לשמוע מה המתאמנים חושבים וצריכים", מוסיף אביב. זו הסיבה שאנו זמינים למתאמנים בכל שעה באמצעות וואטס-אפ לגבי כל שאלה בנושא תזונה או אימונים מתוך תפיסה שעל הסטודיו לספק למתאמנים שירותי מעטפת חינמיים שיעשירו את החוויה שלהם במקום. אנו גם מפעילים מערך של סדנאות כמו סדנאות העשרה לשיקום לאחר לידה".

מהן התכניות להמשך הפעילות?

"אני מתכוון להרחיב את מערך האימונים ולהוסיף חוגי ריקוד וחוגי לחימה לילדים ולילדות ואני מקווה שרבים מתושבי חריש יהפכו את Fitness Mintz לבית שני עבורם".

ומה חושבים המתאמנים של אביב? טל אלקס, תושבת חריש שמתאמנת בסטודיו ממרץ מסכמת: "אני מרוצה. אני נהנית כבר שלושה חודשים ממגוון חוגים ברמות איתגור שונות, ממאמנים מוסמכים עם אוזן קשבת לייעוץ והדרכה, ומאווירה חברתית וספורטיבית מהנה ומדרבנת", היא מציינת. "וזה גם כיף לקבל בתור מתאמנת קבועה הטבות בבתי עסק בחריש. אני מציעה לתושבי חריש להיכנס לכושר ולהגיע. יש מקום לכולם".

אז גם לכם יש חשק להתחיל? הטלפון בסטודיו 052-6162779
הסטודיו מציע כעת אימון ניסיון ללא התחייבות וללא עלות – לחצו כאן

Fitness Mintz בפייסבוק