פרח קוזחי היא הכתובת להורים עם ילדים עם צרכים מיוחדים בעיר. היא רואה בתפקידה כחברת מועצה שמקדמת את המענים החינוכיים – שליחות, ומפרגנת למערכת המיוחדת שצומחת ב-50% בכל שנה. "האג'נדה בעיר ובמועצה, שאני מאוד גאה בה, היא לדאוג לילדים הרגילים והמיוחדים ולתת את המענים הנדרשים. לא רואים את זה בהרבה ערים"

כמעט מיד עם כניסתה לתפקיד כחברת מועצה מטעם סיעת הליברלים, הצהירה פרח קוזחי כי היא תטפל בנושא החינוך המיוחד, שקרוב ללבה. קוזחי היא אם לשלוש בנות, שתיים מביניהן הן על הרצף האוטיסטי.

בשנתיים שחלפו מאז הפכה קוזחי לאוזן הקשבת של ההורים לילדים המיוחדים בחריש. "יש לי בערב בין 4-2 שיחות שאני מצליחה להגיע אליהן. כל שיחה היא ארוכה מאוד ודורשת ממני הקשבה וסבלנות. אני תמיד זוכרת שהורה, גם אם הוא כועס, צועק או מתלהם, עושה זאת מתוך רצון לתת את המיטב לילד שלו".

קוזחי הפכה גם לכתובת עבור הורים המתכננים לעבור לעיר. "לפעמים אני צריכה להיות כנה ולומר להורים שרוצים לעבור לחריש שאני לא ממליצה להם לעבור, כי לא בטוח שהילד יקבל את המענה הדרוש ולא בטוח שתהיה לו מסגרת מתאימה. אבל שמה של חריש הולך לפניה בתחום.

"רק לאחרונה שוחחתי עם אמא שעברה במפתיע לחריש. היא הודתה שבמערכת החינוך בחדרה המליצו לה לעבור לחריש, כיוון שיש כאן מענים הרבה יותר טובים לילדים שלה. היא לא חשבה פעמיים ועברה לכאן".

צמיחה של 50% מדי שנה

מערכת החינוך בחריש חווה קפיצות גדילה משמעותיות מדי שנה, ותחום החינוך המיוחד אינו נבדל. רק השנה נפתחו בחריש 8 כיתות גן חדשות בחנ"מ (חינוך מיוחד), ו-7 כיתות חנ"מ – נתון המשקף עליה של 50% בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת.

"בשנה שעברה פתחנו 16 גנים בחינוך המיוחד. השנה (תשפ"ג) יש לנו כבר 24 גני חינוך מיוחד – 17 גנים שמופעלים על ידי הרשות ו-7 גנים שמופעלים על ידי עמותת פרח", מפרטת קוזחי.

"יש לנו השנה למעלה מ-600 ילדים בחינוך המיוחד, מתוכם כ-240 ילדים בגנים. זה מטורף, זה מעבר לכל מספר שיכולנו לדמיין".

קוזחי מסבירה שאחת ההתמודדויות המרכזיות בחנ"מ היא שיבוץ ילדים שעוברים לחריש ברגע האחרון. "זה לא פשוט לתכנן פתרונות עבור משפחות שעושות מעברים מהרגע לרגע, משפחות שמחליטות לעבור לחריש ביולי-אוגוסט. אלו מענים שמערכת החינוך נדרשת לתת בצורה מהירה מאוד. אני מעריכה את איציק תייר, מנהל מחלקת החינוך המיוחד, ואת עובדי המחלקה שלו שיודעים להתמודד עם כל הבלת"מים (בלתי מתוכנן) בצורה מדהימה.

"יש כאן משהו מיוחד, גם גדילה של מערך החינוך ב- 50% בכל שנה, וגם היכולת שלנו לספק את החסר מבחינת מטפלים ומערך טיפולים משלימים בשעות אחה"צ. ברור שאין לנו את כל המענים, כמו גנים ללקויות שמיעה או ראייה, אבל גם אלה זוכים למענה מחוץ לעיר ובהסעות מקרית מוצקין בצפון עד ת"א בדרום".

כמה ילדים יושבים כיום בבית בלי מסגרת?

"ידוע לי על ארבעה ילדים, שהשיבוץ שניתן להם לא מתאים מבחינתם. אתה מנסה לקלוע אבל לא תמיד אתה מצליח".

מדיניות עירונית: לפתוח כיתות מיוחדות

הצמיחה של מערכת החנ"מ בעיר אינה רק טבעית, כי אם גם מכוונת. קוזחי מסבירה: "השנה נפתחו בחריש 16 גני חינוך מיוחד, זה מטורף בכל קנה מידה במיוחד אם נשווה לדוגמה, לעיר קרובה כמו אור עקיבא, שהאג'נדה שלהם היא לא לפתוח גנים וכיתות חינוך מיוחד אלא להוציא את התלמידים החוצה. כאן הגישה היא הפוכה. גם לפתוח כיתות וגם לוודא שאנו נותנים שירות שהוא ממש טוב".

קוזחי מסבירה שהרפורמה במערך החנ"מ שהנהיג משרד החינוך לפני שלוש שנים מעודדת את הרשויות לשלב את הילדים עד כמה שניתן בחינוך הרגיל ולא לפתוח כיתות ייעודיות, שהתקציב להפעלתן גבוה מאוד. לדברי קוזחי, תקציב כיתת תקשורת (לילדים על הרצף האוטיסטי) בה לומדים 9 ילדים, שקול לתקציב שתי כיתות רגילות.

"רוב העיריות לא פותחות כיתות תקשורת אלא משלבות את הילדים בחינוך הרגיל. אני רואה בזה הרבה מאוד בעיות וקשיים. ילד אוטיסט יושב בכיתה ולא יודע להתמודד עם הרעש. כל מה שיש לו זו סייעת שנמצאת לידו רק בחלק מהזמן, בהתאם לשעות שאושרו לו ושאר הזמן הוא לבד. זה יוצר מצב שילדים לא מצליחים להשתלב כמו שצריך, להתקדם".

קוזחי מודה שההתעקשות של חריש להמשיך ולפתוח כיתות מיוחדות, בשונה משאר הרשויות היא חסרת תקדים. "אנחנו מתעקשים לפתוח כיתות מיוחדות הן בגלל הצמיחה המהירה ומספר הילדים הגבוה שמגיע לעיר והן בגלל המצב הייחודי של חריש בו כל שבוע כמעט, תלמיד חדש מצטרף לכיתה. זה יוצר חוסר איזון וגורם לטלטלה רגשית. אם ילדים רגילים מתקשים להתמודד עם המצב בו המקום שלהם מתערער, ילדים מיוחדים מתקשים עוד יותר. לכן יש לנו צורך להמשיך להתעקש על פתיחת מסגרות מיוחדות וכל כיתה שאנחנו פותחים מיד מתמלאת".

הנגשה טכנולוגית ותקציבים מיוחדים

תקציב החינוך המיוחד נגזר מתקציב החינוך הכללי והוא מנוהל על ידי ישראל שלו, ראש מחלקת החינוך בעיר. "אני חייבת לומר שלא היתה פעם אחת שניגשתי למחלקה עם בקשה תקציבית או הצבעתי על צורך מסוים וקיבלתי סירוב. האג'נדה בעיר ובמועצה, שאני מאוד גאה בה, היא לדאוג לילדים הרגילים והמיוחדים ולתת את המענים הנדרשים. לא רואים את זה בהרבה ערים".

תני דוגמאות לתקצוב פעילויות החינוך המיוחד בעיר

"בשנה שעברה, כחלק מתקציב החינוך המיוחד, חילקנו 17 אייפדים לכל כיתות התקשורת בעיר עם תוכנות מותאמות לצרכי הכיתה. רק כשעברנו בכיתות וחילקנו אותם הבנו איזה כלי מטורף זה – איזה חסד עשינו לכל הילדים ובמיוחד לילדים שלא יודעים לתקשר מילולית״.

"חילקנו עוד 79 אייפדים לצוותי ההוראה בגנים ובבתי הספר של החינוך המיוחד שנרכשו על ידי המועצה ובשיתוף קרן אתנה".

קוזחי מציינת דוגמה נוספת: "דרשתי שבאירועים עירוניים כדוגמת חגיגות הכרזת העיר, יהיו מקומות מונגשים לילדי החנ"מ. היה לי חשוב שילד יוכל להגיע לאירוע ולא יצטרך להידחס עם ההמון, ולא יצטרך לפחד. שריינו עבור המשפחות מקומות בקדמת הבמה, מקומות שקטים בלי עומס ודחיפות, יצרנו מרחב בטוח לילדים ולהורים. זה נותן איזהו שקט ומרווח לנשימה".

להקל על ההורים

הניסיון להקל על ההורים של ילדי החנ"מ מתרחב וכולל שירותים נוספים. "בשנה שעברה התחלנו להפעיל מערך טיפולים מקדם לילדים אוטיסטים מגיל 7 עד 21 ואנו מרחיבים את זה לכלל בתי הספר. כל ילד – גם אם הוא משולב בכיתה רגילה – יכול לקבל את מערך הטיפולים שמגיע לו בתוך בית הספר. זה שירות מדהים שמספק מרווח נשימה להורים שמתקשים ללכת בשעות אחה"צ עם הילד לטיפולים. בנוסף, כיום נמצא בבנייה מרכז שיקום עם בריכה הידרותרפית, של עמותת פרח שאני מעריכה מאוד את פעילותה בעיר, שגם הוא יספק טיפולים נדרשים בשעות אחה"צ.

"מרכז סבבה פעיל כבר שנתיים בעיר והוא מספק מגוון חוגים ופעילויות לילדים עם צרכים מיוחדים במיוחד לילדים אוטיסטים, שעוזרים לילדים להשתלב ומספק במקביל להורים מגוון הרצאות והדרכות.

"ממש כעת זכתה במכרז שפרסמנו עמותה שתחל לפעול אחרי אוקטובר בחריש. העמותה תפעיל תוכנית "אח גדול" במסגרתה בני נוער יבצעו בהתנדבות חונכויות לילדים עם צרכים מיוחדים. זהו פרויקט מדהים ואני מחכה שהוא יצא לפועל.

"פרויקט נוסף שאני עובדת עליו קשה, ומקווה שאראה את הפירות עוד השנה, הוא הצבת שלטים בגני משחקים בחריש עם תמונות שמסייעות לילדים רגילים ומיוחדים למצוא את הדרך לתקשר ביניהם. אני כל הזמן מחפשת פרויקטים נוספים לקדם. מבחינתי חריש עושה את זה היום בצורה מדהימה אבל תמיד אפשר לשאוף שיהיה עוד יותר טוב. אני מגשימה לעצמי את החלום".

לבדוק את האופציות לפני המעבר

קוזחי מודה, שלצד הגשמת החלום יש גם לעיתים התפכחות כואבת: "אני אוהבת להתנדב ולעזור לקהילה אבל הפעילות במועצה היא לא דבר קל. כל הזמן יש תלונות, חוסר הערכה, אנשים שכועסים, זה לא מובן לרבים שמדובר בתפקיד התנדבותי. עבורי זה שיעור לחיים".

"אני חושבת שחשוב מאוד לדעת גם לעצור ולהגיד תודה לצוותי החינוך, השפ"ח (שרות פסיכולוגי חינוכי) והרווחה שמסורים לעבודה. השעות שהם משקיעים והרצון שלהם לעזור אינם מובנים מאליהם. זו עיר שרואה את הילד לפני הכול".

"הורים מתקשרים, וכועסים וצועקים – אבל שוכחים להודות אחרי שדברים מסתדרים. לא צריך הרבה, רק מילה טובה מדי פעם. לי ניתנה הזכות לראות מערכת שבאמת אכפת לה מכל ילד וילד".

קוזחי גם לא שוכחת לשלוח מסר למתעניינים בעיר: "אל תעברו לפני שאתם בודקים את האופציות שלכם. אם יש לכם ילד שזקוק למענים מיוחדים, בצעו את הבדיקה לפני המעבר. השכירות פה זולה, הבית יפה והעיר מהממת, אבל חשוב לוודא שיש פתרונות לכל המשפחה כמו עבודה ומסגרות חינוך מותאמות לילדים. רק כך המשפחה תוכל להמשיך להתקדם ולצמוח".

לקריאה נוספת: מנהלת תיכון פסגת אמיר לחינוך מיוחד: "חריש קיבלה אותנו בזרועות פתוחות"

חבר המועצה גיל פישר הצביע אתמול לראשונה מאז בחירתו, נגד הקצאת בתי כנסת לשלוש קהילות בעיר. זוהי גם הצבעתו האחרונה. פישר עוזב את תפקידו לאחר 4 שנות פעילות ומכוון זרקור לתפקוד הקואליציה, ליחסי חרדים-חילונים בחריש ול"פספוס" של חברי המועצה שעשוי היה לשכך מתחים ולעצב את המרחב הציבורי בעיר. ראיון פרידה

בישיבת המליאה שהתקיימה אמש (רביעי) הצביעו לראשונה ארבעה מחברי הקואליציה נגד הצעה שהעלתה עיריית חריש להקצאת מבנים לבתי כנסיות. שני גרינברג, פרח קוזחי וגיל פישר מסיעת 'הליברלים' יחד עם עידית ינטוב מסיעת 'ישראל ביתנו' הצביעו נגד ההצעה להקצות שלושה מבני ציבור שישמשו כבתי כנסת לקהילות 'ראשית תבואתו' 'בדי הארון' ו'לב חריש' בראשות הרבנים יצחק אלגביש, טוביה בלייכר ואריאל אליהו בהתאמה.

הצבעת הנגד שמונעת מקהילות אלה קבלת מבנה ציבורי לתפילות, היא מענה של חברי המועצה החילונים ל-26 הרבנים שחתומים על מכתב שפורסם בשבוע שעבר, וקרא לחברי המועצה לפעול נגד פתיחת הקאנטרי בשבת ושמירה על קדושת השבת במרחב הציבורי.

"מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי"

הצבעת הנגד עצרה (זמנית) את הקצאת המבנים אך העלתה מחדש לשטח את המתח הטמון בעיר בין החרדים לחילונים. גיל פישר, חבר המועצה מטעם סיעת הליברלים, הצביע כאמור "נגד"  לראשונה בחייו כנציג ציבור בחריש, אך גם לאחרונה.

היתה זו הישיבה האחרונה עבור חבר המועצה שהתפטר מתפקידו לאחר ארבע שנות פעילות.

פישר עוזב עם משפחתו לקנדה למשך שנתיים, בעקבות הצעה שקיבלה אשתו, ד"ר יעל פישר, לעבודה בבית חולים בטורונטו. בני הזוג וילדיהם מתכננים לחזור לחריש בתום ההתנסות החדשה. "המטרה היא בהחלט לחזור לעיר ולגור בדירה שהתאמנו לעצמנו", אומר פישר ומוסיף. "אני מאוד אוהב את העיר הזו".

מה אתה אוהב בחריש?

"אני חושב שחריש היא עיר מיוחדת, לכל אחד יש את התרומה שלו לעיר. מצד שני בגלל שזו עיר בהקמה כל אחד מנסה לתפוס נתח גם מהצד חילוני וגם מהצד החרדי אבל בסך הכל זו עיר מדהימה".

"לפני שש שנים כשרק עברנו לגור פה, הכרתי את כולם בפנים, בשמות, וזה לא שינה אם למישהו יש כיפה או לא. אבל גם היום הקרבות בפייסבוק לא מורגשים במרחב הציבורי. קובע מי הבנאדם שיושב מולך".

איך הגישה הזו שירתה אותך כנציג ציבור החילונים במועצה?

"אני חושב שהיא מאוד שירתה. כל חברי המועצה הבינו ומבינים את הצרכים של האוכלוסייה בחריש, גם אם היא לא נמנית על קהל הבוחרים שלו. הליברלים אף פעם לא יצאו בעבר נגד הקצאת בתי כנסת או מקוואות כי אנחנו מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי אך כאשר ראינו שהמנהיגים הדתיים קוראים עלינו תיגר, וממשיכים להתריס נגדנו ונגד העירייה חשבנו שלא מגיע להם בית כנסת.

"אין מקום לקיצונים באף צד. עלינו לקבל את האמצע ולהרחיק את הקיצוניות ולכן התנגדנו רק למנהיגים הקיצוניים שהלכו יותר מדי לצד הפוליטי מעבר למה שהם היו אמורים ללכת".

קואליציה בלי קיצונים

פישר עסק במהלך הקדנציה בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה והוא נחשב לחבר המועצה "הירוק" בחריש. הוא מאמין שבעזרת עבודה נכונה סיעת הליברלים יכולה אף להרחיב ולחזק את כוחה בבחירות הבאה ומציין בגאווה כי הסיעה עמדה בכל הבטחותיה לבוחר.

במבט לאחור, הוא מאמין שהחוזקה המרכזית של סיעת הליברלים ועבודתה למען הציבור החילוני בעיר החלה כבר עם חתימת החוזה הקואליציוני שזכה לתגובות חיוביות בקרב תומכי הסיעה: "תושבים אמרו לי: "שמע, עם ההסכם הקואליציוני הזה אתה יכול לשבת רגל על רגל בחמש השנים הקרובות ואנשים ישתחוו בפנייך. אנשים לא האמינו שההסכם הקואליציוני יתפוס בפועל".

ומה קורה בתכל'ס? אין בלגאן כעת עם תנאי המכרז של הקאנטרי?

"אין שום בלגאן. בהסכם הקואליציוני כתוב בפירוש שהקאנטרי יפתח בשבת והוא ייפתח כי אין ברירה אחרת. כי אם לא, לא תהיה עמידה בהסכם המחייב הזה. זה הסכם שהגענו אליו בהסכמה".

עיריית חריש הוציאה הבהרה שמפעיל שלא מתחייב לפתוח בשבת, רשאי להתמודד במכרז

"בכנס שעיריית חריש ערכה ליזמים היא אמרה בפירוש 'אנחנו מחויבים לליברלים'. גם אם זה לא היה בהסכם, אני לא רואה יזם שהיה נכנס להרפתקה כזו בלי פעילות בשבת".

עד אתמול, עבדתם יחד עם המפלגות האחרות כיחידה אחת בקואליציה – איך אתה מעריך את תפקוד הקואליציה?

"לא לחינם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הסתכל עלינו כשביקר בחריש וביקש מאיתנו להתחייב לנהל את המדינה. אני מניח שהוא אמר את זה בסוג של צחוק, אבל עצם זה שהצלחנו להגיע להבנות בחוק השבת, זה השג. אין בקואליציה את הקיצונים בחבורה. ברור שיש הבדלי השקפות, אני לא חולק עם נציג ש"ס את אותן הדעות".

מה לדעתך הפספוס המרכזי של הליברלים והקואליציה במהלך הקדנציה הזו?

"היה שלב שרצינו לקחת את ההסכם על השבת ולנסות להגיע להסכמים אחרים כמו הסכמי רעש, צופרים, תחבורה ציבורית בשבת, סגירת כבישים, כל מה שמעסיק את המרחב העירוני כמו השלט של הקריה החרדית, שעלה לדיון הציבורי בעיר.

"לא עשינו את זה. נורא רצינו להגיע להבנות ואולי זה עוד יקרה, אבל זה פספוס כי אני מאמין שאנחנו קואליציה שיכולה להגיע להסכמות חשובות בנושאים האלה".

האם השלט 'קריה חרדית' מפריע לך?

"בוודאי. אין לי בעיה שהם יסגרו את המתחם בשבת – זה שלהם – הם גרים שם, אבל השלט מפריע לי. הוא במרחב העירוני וכמו שאני לא אתלה במרחב הציבורי תמונה של אישה ערומה גם הם צריכים לשמור על המרחב הציבורי. הם תלו את השלט מתוך מטרה ברורה להרגיז ולהתריס".

הממשלה התפרקה ובקרוב יתקיימו בחירות חמישיות לכנסת. בנוסף, בעוד כשנה וקצת יתקיימו גם בחירות מקומיות בחריש. איזו עיר אתה חושב שתמצא פה עם החזרה שלך?

"אני מצפה שהעניינים יירגעו. באבני חן היה סוג של ריב בין החילונים לחרדים ועכשיו הוא עבר לשכונת בצוותא. אני מצפה שבעוד שנתיים כל אחד יבין את מקומו. גם הדתיים, גם החילונים וגם החרדים. כל אחד יבין את משקלו בעיר. וכל אחד יקבל את מה שמגיע לו".

האם ישנה חלוקה הוגנת של משאבים בעיר?

"אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם כניסתי לתפקיד היה לבחון את התקציבים. רציתי לראות אם לחרדים או לחילונים יש יותר. לא ראיתי שמישהו קיבל יותר".

מהי החלוקה העדכנית למגזרים בעיר?

"למיטב ידיעתי החרדים מעט התחזקו על חשבון הדתיים הלאומיים, הם היו 7 אחוזים וכעת הם 12 אחוזים. החילונים נשארו כפי שהם היו בסביבות ה-55-50 אחוזים.

תנו לחממה ולהרמוניה להימשך

פישר חוזר ומזכיר את תקוותו שחריש תמשיך ותשגשג: "אני מאוד מקווה למצוא עם חזרתי את אותה עיר שאני רואה עכשיו ואני מאוד אוהב, אבל כשהרוחות בה רגועות. כשהחילונים בשכונת בצוותא ימשיכו עם האירועים שלהם ובלי ההתנגשויות עם החרדים. כרגע זה קורה עם 'תולדות אהרן' שהיא קבוצה יותר קיצונית. אני מקווה שבשלב מסוים גם הם יתמתנו".

אתה באמת מתכוון לכך? תולדות אהרן יתמתנו?

"אני מבין שזה לא יקרה. אבל אם אני זוכר נכון הרב שלהם פסק שחריש לא תהיה כבר העיר שלהם ואני מקווה שהחיכוך איתם יירגע עם הזמן. אני רוצה שקיצונים משני הצדדים יתמתנו על מנת שכל אחד יוכל לחיות את חייו בשלום".

מסר לחילונים בעיר?

"תגידו מה הצרכים שלכם. אל תסתכלו על מה שהאחרים קיבלו אלא בדקו לאן אתם שואפים ולאן אתם מכוונים, ותשמרו על העיר שלי. לא הייתי מחליף את חריש בעיר אחרת, גם אם היו לי 4 מיליון שקלים לא הייתי עובר לקיסריה. אני אוהב את חריש אבל הרוחות צריכות להירגע".

איך שומרים על העיר?

"צריך לחיות פה, להבין את הצרכים של האחר, של השכן מלמעלה, מלמטה ולידך. כשאתה שם קריוקי תבין שזה מפריע לשכן ממול ותוריד שניים שלושה דציבלים. לגרום לעיר הזה לשמור על תחושת האיחוד ועל המצב בו כולם חברים של כולם. לגרום לחממה ולהרמוניה להימשך. ברור לי שההכרות האינטימית כשהיינו 4,000 איש לא יכולה להימשך כשאנחנו 40 אלף אבל עדיין צריך לעשות מאמץ".

פרח קוזחי, חברת המועצה הטרייה מסיעת הליברלים, מתמודדת עם מחלה קשה וכאבים יומיומיים. למרות זאת, היא בוחרת להילחם על עתידן של בנותיה ושל ילדים עם צרכים מיוחדים ולהעסיק את עצמה בעשייה פוליטית וקהילתית. "חריש מעניקה לי את הכוח להתמודד עם כל הקשיים שאני עוברת"

השבוע החל לפעול בחריש פורום לילדים עם צרכים מיוחדים בראשות פרח קוזחי, חברת המועצה החדשה מטעם סיעת הליברלים. "בפורום יהיו שותפים מנהלת השפ“ח (השירות הפסיכולוגי-חינוכי של העירייה), מנהל אגף החינוך, מנהל אגף הרווחה ונציגים של תושבים. אנו נתפקד כוועדה ממליצה ונשתדל לראות איך אפשר לשפר ומה ניתן לעשות. זה ממש חשוב כי עד היום לא היה מי שטיפל בזה מטעם המליאה", מסבירה קוזחי.

לפני ארבעה חודשים נכנסה קוזחי לנעליה של חברת המליאה נגה עוז מסיעת הליברלים, שעזבה את העיר. קוזחי (37) היא אם לשלוש בנות עם צרכים מיוחדים, שתיים מהן נמצאות על הרצף האוטיסטי והשלישית סובלת מאפילפסיה. לא מפתיע אם כן, שהנושא קרוב לליבה ואותו היא מעמידה במוקד העשייה הציבורית שלה.

קוזחי היא גם מוותיקות העיר החדשה. היא מתגוררת בחריש כבר חמש שנים בקירוב ומוכרת כפעילה חברתית ויזמית פרויקטים קהילתיים כמו 'ילקוט לכל תלמיד'.

"התמודדתי בבחירות כי היה חשוב לי להיות שם עבור התושבים, לעשות עבור הקהילה ולהיות שופר של התושבים", היא מסבירה. "הכניסה לפוליטיקה כחברת מליאה מעניקה לי הזדמנות לכוון את הזרקור לילדים עם צרכים מיוחדים ולהוריהם. לתת אוזן קשבת לתושבים שחשו שאין מי שמקשיב להם".

היא מודה שהופתעה כשנגה עוז, חברת המועצה החליטה לעזוב את העיר והתלבטה אם להיכנס לנעליה, אך בסופו של דבר הכריעה בעד מתוך רצון לפעול במליאה מנקודת מבט של תושבת.

זרקור לילדים עם צרכים מיוחדים

קוזחי מאזינה לתושבים כל הזמן. הראיון איתה נערך אחרי שיחה ממושכת עם זוג הורים שחשו שלא נמצא הפתרון המתאים לילדם במערכת החינוך העירונית.

"אני מכירה היטב את המקום שלהם כאם שנלחמה כל הזמן במערכת לטובת הילדים שלה", היא מסבירה. "הרבה פעמים הורים חשים כאילו למערכת לא אכפת מהילד. אבל ההפך הוא הנכון. אני נתקלת בעובדי עירייה אנושיים ומדהימים אבל הם קורסים תחת העול. כמות המשפחות עם הצרכים המיוחדים שהגיעו לחריש בשנתיים האחרונות שברה שיאים. זה לא משהו רע, זה רק משהו שצריך ללמוד להתמודד איתו".

כ-350 ילדים עם צרכים מיוחדים מצויים במערכת החינוך בחריש מגיל גן ועד תיכון. בשנה הבאה צפוי מספרם לגדול ל-500. קוזחי, לקחה על עצמה פרויקט לא פשוט: "אני נמצאת כאן בשביל לשוחח עם ההורים ולהיות להם כתובת מצד אחד, ומצד אחר, אני עובדת כדי לשפר את המערכת, שתלמד איך להתמודד עם הפניות ושתגיב מהר ולא אחרי חודשיים-שלושה כפי שקורה כעת, לצערי. אני מנסה לראות את מה שמתרחש משני צדי המתרס".

"חשוב שהורים ידעו שהם מוזמנים להתייעץ איתי בנושאים אלה וכי קיימים בחריש מענים נוספים מעבר למערכת הרשמית. יש יוזמות קהילתיות שעוטפות את ההורים ומסייעות להם. יש קבוצת וואטסאפ פעילה שמאפשרת להורים להתייעץ עם הורים אחרים ובחודש הבא יחל לפעול פאנל של הרצאות פתוחות בזום ללא עלות על זכויות הילדים, הטבות, טיפול בקנאביס רפואי ונושאים נוספים", היא שמחה לבשר.

"אף פעם לא קראתי לעצמי חילונית"

הכניסה של פרח לתפקיד התרחשה במהלך ההערכות האינטנסיבית לחקיקת "חוק השבת“, שאושר במליאה והסעיר את העיר. החוק, שמתיר באזורים מסוימים לפתוח בתי קפה, מסעדות וקיוסקים בימי המנוחה, העמיד את פרח בפני דילמה אישית קשה. "אף פעם לא קראתי לעצמי חילונית. תמיד הגדרתי את עצמי כמסורתית. אני נוסעת בשבת, מדליקה נרות ואוהבת להתארח אצל חברים חרדים שיש לנו בחריש לארוחות שבת. אני ”בין לבין“ ולכן היה לי מאוד קשה. מצד אחד, החברים הכי טובים שלי נלחמים על הבית – על דברים חשובים. מצד שני, יש פה קהילה שאני מאוד מחוברת אליה".

"אחד הדברים שעזרו לי בקבלת ההחלטה היה לשמוע דעות של רבנים שתמכו בחוק שהעברנו. יש רבנים שהבינו את הצורך של הציבור החילוני בעיר וזה היה מהמם לשמוע את זה. חשתי שבאמת עשינו את ההחלטה הנכונה. אני גאה בציבור החילוני, המסורתי והדתי שתמך בחוק השבת, ועם האישור שלו, חריש הפכה לעיר של כולם, בהתאם להחלטת בג"צ וכך חשוב שנשמור עליה".

פרח גם מתייחסת לקשר בין סיעת הליברלים לבוחריה, קשר שנדמה היה שקצת אבד אך ייתכן שכעת חודש, בעקבות אישור חוק השבת. "אני לא חושבת שנכון לומר שחוק השבת החזיר לליברלים את הבוחרים שלהם. אני חושבת שעד היום התושבים לא הצליחו לראות מה נעשה בשטח, ואילו חוק השבת הביא את העשייה של הליברלים לפרונט. כתושב אתה מצפה מנבחר הציבור לעשות את מה שנכון בשבילך. לפעמים התושב לא מצליח לראות את מה שנכון לעיר. אני מאמינה שעם הזמן החילונים בחריש יבינו את היקף העשייה של הליברלים", היא גם מצביעה על שינוי בקשר הישיר עם הבוחרים: "התקשורת הקרובה יותר שמתבצעת עם הקהל משפיעה לטובה. אני מאמינה שהתושבים יכולים לראות את הליברלים כיותר נגישים, גם עם הכניסה שלי לתפקיד".

"חריש היא התרופה עבורי"

הנגישות הגבוהה של קוזחי לצד עבודה במשרה מלאה ועיסוק ביוזמות קהילתיות מקבל משנה הערכה מהעובדה שהיא מתמודדת עם מחלה לא פשוטה וסובלת מכאבים עזים יומיומיים.

"אני חולה באנדומיטריוזיס ואדנומיוזיס, אוסטואופיה, סובלת מכאבים שאני לא מאחלת לשונאים שלי", כתבה לאחרונה בפוסט חושפני בפייסבוק. קוזחי, שמטופלת בקנאביס  רפואי מנהלת מאבק לקבלת התרופה עבורה ועבור בתה הצעירה בעלויות נמוכות יותר. למרות המאבק התמידי היא מוצאת את הכוחות לעשיה הציבורית ומסבירה: "חריש היא התרופה עבורי".

"לפני ארבע שנים עברתי כריתת רחם ושחלות. אחד הדברים המדהימים שקרו אז, שחריש פשוט היתה העוגן שלי. הייתי מאושפזת חודשיים ובעלי אלירן לא הפסיק לקבל תמיכה ואהבה מקהילת חריש ומאנשים שבקושי הכירו אותי. דאגו לנו לאוכל, כביסות ובייביסיטר לילדות. זה היה מדהים. משהו באירוע הזה שינה אותי. גדלתי בבית עם תודעת נתינה ורצון לעזור לאנשים אבל הנתינה הזו גרמה לי להבין עד כמה העיר הזו מדהימה ועד כמה הקהילה שלנו מיוחדת".

קוזחי שעברה תקופת החלמה ממושכת, שהתה שנה בביתה עם אובדן כושר עבודה מלא ו-100 אחוזי נכות, וכעת חזרה באופן כמעט מלא לשגרה. העשייה למען הקהילה היא הדרך שלה להחזיר על כל הטוב שהרעיפו עליה.

"ההתמודדות עם המחלה לא פשוטה. היום אני מתמודדת עם תופעות גיל המעבר, ועם כאבים. המזל שלי שאני כל כך עסוקה שאני לא משאירה לעצמי זמן לעסוק בזה. העשייה היא התרופה שלי למחלה. בחודשים האחרונים יש לי אפס שעות פנאי, אבל התמלאתי מעצם העשייה והפידבקים מהתושבים. חריש מעניקה לי את הכוח להתמודד עם כל הקשיים שאני עוברת".

עיר חזקה, קהילה חזקה

הצלילה שלה לעשייה מלווה גם בתכנית ברורה לחיזוק הקהילה, התושבים והעסקים בעיר שנפגעו לא מעט בשל הקורונה. "עיר חזקה היא עיר עם קהילה חזקה ויש לנו קהילה מדהימה. אני מעודדת כל הזמן תושבים ליזום רעיונות ולנהל אותם. לדוגמה, תושב, קואצ'ר בהכשרתו, שמעוניין להתנדב ולאמן ילדים חלשים בחריש. כנציגת מליאה אני לוקחת אחריות לעזור לתושבים לקדם יוזמות שיחזקו את הקהילה וזה מהמם ולא מובן מאליו שיש לנו תושבים כאלה מוכשרים בעיר".

קוזחי רוצה לקחת חלק בעשייה הפוליטית גם בקדנציה הבאה: "אני יודעת בוודאות שארצה להמשיך. אני לא רואה את עצמי מתמודדת לראשות העיר, זה לא בשבילי. אני לא יודעת מה יהיה עם הליברלים אבל חושבת שיש לי יכולות ויש לי מה לתת לקהילה".

לשאלה כיצד תיראה חריש בסיום הקדנציה הנוכחית, משיבה קוזחי בהתרגשות: "בעוד שנתיים וחצי נהפוך לעיר של מעל 50 אלף תושבים – וואו. אני יכולה לדמיין את ההתפתחות של העיר בהתאם לפרוגרמה העירונית ורואה בעיני רוחי את ההתחלה של בניית הקאנטרי, ספריה עירונית, בתי קפה ברחבי העיר, קניון פעיל ושוקק עסקים. חריש כבר עתה היא עיר יפהפיה ובסיום הקדנציה היא תהיה עיר חזקה ועם תושבים מרוצים. בעוד שנתיים וחצי יהיו בעיר ספורט, תרבות ופנאי. אני מקווה שהקורונה תעבור מהעולם ונוכל ליהנות מכל הטוב שעובדים עליו כל כך הרבה".

 "לראות את הטוב"

התכניות לפיתוח העיר לא עוצרות בשנתיים הקרובות. בעיני רוחה היא כבר רואה את המשך הפיתוח העתידי של חריש, בעשור הבא: "בעוד עשר שנים אנשים ישלישו את המחיר שהם משלמים כיום כדי לגור בעיר. חריש עומדת להיות אחת מהערים המרכזיות בישראל, התכנון שלה, הבנייה שלה, המיקום שלה והקהילה מבדלות אותה מכל השאר. כשאני מטיילת ברחבי הארץ אני מבינה עד כמה חריש יפהפיה".

קוזחי, שהגיעה לחריש כששדרת דרך ארץ היתה ריקה מחנויות, נפעמת בכל פעם מחדש מהתפתחות העיר. "אני לא רוצה להישמע קלישאתית, אבל טוב יהיה אם רבים יראו ויעריכו את מה שיש, את מה שהצלחנו להשיג בפרק זמן קצר כל כך. אני עובדת באגף העסקי בסלקום, זו עבודת שטח שבמסגרתה אני מגיעה לערים רבות ברחבי הארץ. בכל פעם מחדש אני מבינה שאני מאוהבת בחריש. זו עיר מדהימה, אין לי שום סיבה לצאת מהעיר. יש בה הכל. כל מה שקיוויתי שיהיה בעיר שלי".