הכירו את 'שביל סובב חריש' שעובר בין שדות, יערות, מטעים, תלים עתיקים, ישובים כפריים ונופים מרהיבים. "מדובר במסלול מגוון מאוד ויפהפה, במיוחד עכשיו, עם כל הפריחות"

בשבוע שעבר סיים עמיקם הרפז, חובב הליכה מושבע ומחבר הספר "הולך טוב" למפות את לראשונה את שביל 'סובב חריש'. 15 קילומטרים שעוברים בין שדות, מטעי זיתים, יערות, תלים עתיקים, מאגרי מים, ישובים כפריים ונופים מרהיבים.

המסלול יפה בכל השנה, אך לקראת ט"ו בשבט, עם פריחת הכלניות, הרקפות והצבעונים הוא יפה שבעתיים – זה הזמן לצאת לטבע.

"מדובר במסלול מגוון מאוד ויפהפה", מעיד הרפז. לדבריו יש משקל רב: הרפז ייסד קבוצת הליכה, שכוללת עשרות חברים, שמטיילים יחד אחת לשבוע בחדרה, זיכרון יעקב, פרדס חנה, אור עקיבא, קיסריה וחריש כמובן.

הוא מכיר כל פינת חמד בסביבה הקרובה וההערכה שלו ליופיו של שביל חריש ניכרת. אגב, הוא לא היחיד. בתחילת החודש זכתה טיילת חריש, שעוצבה על ידי אב אדריכלים בפרס עיצוב אדריכלי הנוף.

המסלול אותו מיפה הרפז כולל חלקים שמתאימים למיטיבי לכת בלבד או לרוכבי אופניים. "המסלול אורכו 15 קילומטר. אני צועד מסלול כזה בארבע שעות לערך. רוב המשפחות יכולות לבחור לטייל רק בחלקים ממנו, לא חייבים את הכול בבת אחת. ישנם חלקים שהם עם דרגת קושי גבוהה שצריך להתאמץ בהם, אבל ילדים החל מגיל 9-10 יכולים לעשות את המסלול הזה בלי בעיות. מה שבטוח הוא שהמסלול הזה יכול למשוך אנשים מכל הארץ, לבוא ולהכיר את חריש. זה מסלול טיול קלאסי ויפהפה ממש, במיוחד עכשיו בפריחות ט"ו בשבט".

"לדעתי, המסלול הזה הוא נכס לחריש", הוא מוסיף. "אתם יכולים להציע לציבור לבוא ולטייל בעיר ובסביבתה או לרכוב. זה גם מעלה את קרנה של חריש וגם עשוי לתרום לכלכלה של העיר".

פריחות, היסטוריה ונקודות תצפית

הרפז מציין כי שביל סובב חריש מגוון מאד מבחינה נופית ואוצר בתוכו כמה פינות חן כמו טיילת היער, יער אלונים ועצי מחט, תצפית על נחל נרבתה המצוקי (קניון הנמרים) ואפילו קצת היסטוריה שבאה לידי ביטוי בהיכרות עם קו שביתת הנשק (הקו הירוק).

נקודת ההתחלה והסיום: קניון חריש בכניסה לעיר בין תחנת הדלק ותחנת הממסר של חברת החשמל.

WAZE: דור אלון חריש או בגוגל מפות: דור אלון חריש.

אורך המסלול: כ-15 קילומטרים.

משך טיול: 4 שעות למסלול כולו. ניתן לחלקו לשני מקטעים, מערבי ומזרחי, של 7.5 ק"מ כל אחד.

אופי השטח: הררי, חלקו הקטן עובר בשטח העיר.

מומלץ לצפות בסרטון ההדגמה של שביל סובב חריש  לפני היציאה לשטח כדי להתמצא בו.

בנוסף, השביל תועד באופן דיגיטלי באמצעות היישומון החינמי של חברת off-road הישראלית, המאפשר לנווט ולדעת בכל רגע נתון מהו המיקום המדויק של המשתמש בדומה ל-WAZE.

חפשו בישומון off-road את שביל סובב חריש

מקטע ראשון מערבי: מתחנת הדלק לנופים ירוקים

המקטע המערבי מתחיל בין תחנת הדלק ליד קניון חריש, ובין תחנת הממסר של חברת החשמל.

מהכיכר ברחוב גפן, ליד תחנת הדלק בקניון חריש יוצאים מערבה לכיוון תחנת הממסר של חברת החשמל בשביל, בינה ובין כביש 611. אחרי כ-200 מטרים השביל מתעקל בחדות שמאלה לכיוון דרום, תחילה במגמת עלייה ואח"כ יורד. הולכים בשביל זה, המקביל לכביש 6, כ-1,400 מטרים ובדרך נראה מימין שני מעברים תת קרקעיים מתחת לכביש 6.

מעט אחרי המעבר התת קרקעי השני מגיע השביל לקרבת טיילת היער של חריש, בתוכה עובר שביל מטופח הנמצא בתוך חורשה טבעית עם פינות ישיבה ומנגלים (מול רחוב אורן 7).

נכנסים לשביל טיילת היער, המתפתל בין העצים, כ-800 מטרים עד קצהו הדרומי. בקצה שביל הטיילת פונים ימינה לכיוון מערב ואחרי כ-50 מטרים פונים שמאלה לכיוון דרום, בשביל רחב המקביל לחומה האקוסטית של כביש 6. אחרי כ-200 מטרים השביל פונה בחדות שמאלה לכיוון דרום מזרח ומתחיל בירידה לכיוון הישוב מייסר ונחל נרבתה.

אחרי כ-300 מטרים נחצה את התוואי המיועד לכביש הכניסה לחריש (כביש 611) ונמשיך עוד כ-650 מטרים עד ערוץ נחל נרבתה, העובר ליד הישוב הערבי מייסר.

חוצים את הנחל ופונים שמאלה לכיוון מזרח וממשיכים בשולי הכפר כ-200 מטרים וחולפים על פני גשר נוסף מעל נחל נרבתה.

מהצומת הסמוך לגשר השני ממשיכים מזרחה כ-900 מטרים עד שמגיעים למאגר מי קולחין (מאגר מצר). בצומת, לפני המאגר פונים ימינה ומיד אח"כ שמאלה וממשיכים לאורך הגדר הדרומית של המאגר כחצי קילומטר. כאשר מגיעים לקצה המזרחי של המאגר נראה מכלאת פרות ובצומת המכלאה נפנה ימינה ונלך בדרך הראשית המתפתלת, תחילה שמאלה ואח"כ ימינה וכעבור כ-600 מטרים מגיעים למסעף דרכים.

מסעף זה נמצא על קו שביתת הנשק משנת 1949 המוכר כקו הירוק. במסעף פונים שמאלה וממשיכים בשביל 4X4 ששימש בעבר כנראה כדרך פטרולים ולראייה, אחרי כ-200 מטרים נראה לימיננו את אחת מאבני הגבול שסימנו את הקו הירוק (בצילום).

נמשיך בדרך העוברת בקו גובה של גבעה ואח"כ משתפלת כלפי מטה ובירידה נראה את חומת ההפרדה בין ישראל והרשות הפלסטינית. למרגלות הגבעה נפנה שמאלה לכיוון צפון מערב ונמשיך כ-450 מטרים לאורך כרם זיתים גדול מאד. נגיע למסעף דרכים ונפנה בו ימינה לכיוון צפון. אחרי כ-180 מטרים נגיע לצומת דרכים בתוך כרם הזיתים, נפנה שמאלה לכיוון מערב ונלך כ-200 מטרים עד שנגיע למסעף דרכים הגובל בערוץ נחל נרבתה. במסעף נפנה שמאלה ומיד אח"כ ימינה, נחצה את ערוץ הנחל דרך פינת החרוב (פינת הישיבה) ונעלה ימינה על דרך הפונה לכיוון צפון.

אחרי כ-600 מטרים נגיע לשכונת בצוותא של חריש, נפנה שמאלה, נעבור שער אדום ונעלה על דרך סלולה החוצצת בין השכונה ובין ערוץ נחל נרבתה. (סוף מקטע ראשון).

מקטע שני מזרחי: משקיפים על מצפה אילן

המקטע מתחיל/ממשיך בדרך החוצצת בין שכונת בצוותא ומקבילה לרחוב רעות ומסתיים בקניון חריש. יוצאים מהדרך הסלולה המקיפה את שכונת בצוותא ממזרח לכיוון צפון. אחרי כחצי קילומטר הדרך מסתיימת במדרכה הגובלת ברחוב רעות. ממשיכים על המדרכה, חולפים על כביש 611 לכיוון מצפה אילן וממשיכים עד הכיכר של שדרות דרך ארץ, שם פונים ימינה לכיוון צפון וממשיכים בשדרות דרך ארץ עד הכיכר עם רחוב קידמה.

ממשיכים עם הדרך לכיוון צפון ואחרי כ-300 מטרים מגיעים לצומת דרכים ובוחרים בדרך הפונה ימינה לכיוון מזרח.

דרך זו מקבילה לדרך הראשית בה הלכנו וחוברת אליה מחדש אחרי כ-600 מטרים. יתרונה של הדרך שהיא משקיפה על ערוץ נחל נרבתה והישוב מצפה אילן. לאחר שחברנו מחדש לדרך הראשית, ממשיכים בה עוד כ-450 מטרים עד שמגיעים לצומת הנמצא למרגלות גבעת בריכות המים.

בצומת פונים שמאלה לכיוון צפון וממשיכים בדרך הראשית (שיש בה תשתית של קווי מים) כ-850 מטרים עד שהיא מתעקלת בחדות שמאלה לכיוון מערב.

מהדרך ניתן לצפות על הישוב אום אל קוטוף (בצילום) וכאשר היא מתעקלת ניתן לצפות על מחצבת ורד. לאחר הפנייה שמאלה ממשיכים עם הדרך עוד כחצי קילומטר עד שמגיעים לצומת הכניסה לישוב אום אל קוטוף הנמצא למרגלות גבעת חרבת עבאס, המזוהה בשלט של קרן הקיימת לישראל. כאן ניתן לפצל את המשך השביל להולכי רגל ורוכבי אופניים.

לרוכבי אופניים: בנקודה זו ממשיכה הדרך בשביל צר העולה לפסגת הגבעה שאינו מתאים לרכיבת אופניים. לכן, מומלץ לרוכבי אופניים לפנות בצומת ימינה ולהמשיך למרגלות גבעת חרבת עבאס, מעל מחצבת ורד, כקילומטר וחצי עד לצומת דרכים שלידה נמצא מתקן של אנטנה סלולרית.

בצומת פונים שמאלה לכיוון דרום וממשיכים במגמת עלייה לגבעה כ-270 מטרים עד למסעף דרכים ובוחרים בדרך הפונה ימינה לכיוון מערב. אזור זה של הגבעה מתאפיין באלוני תבור בני מאות בשנים בעלי נוכחות מרשימה מבחינת הגודל. ממשיכים בשביל כ-600 מטרים עד המסעף ובוחרים את השביל הימני לכיוון מערב ואחרי כ-180 מטרים מגיעים למסעף דרכים (לידו נמצא עמוד חשמל עם שנאי) וחוברים לשביל רחב המקיף את הגבעה ומקביל לכביש מספר 6. אחרי רכיבה של כחצי קילומטר מגיעים למעבר תת קרקעי תחת כביש 611 שלידו נמצא שלט של קק"ל (בצילום – רוכבים ליד המעבר ושלט קק"ל). חוצים את המעבר התת קרקעי ומסיימים.

לניווט במסלול סובב חריש קטע מחצבת ורד חפשו ביישומון off-road סובב חריש, קטע מחצבת ורד לאופניים.

להולכי רגל: ליד השלט מתחיל שביל צר העולה לגבעה ומסומן בצבע אדום (בצילום). מתחילים ללכת בשביל הצר שמגיע אחרי כ-200 מטרים לשלט המורה את הכיוון לאלונים הגדולים ולאום אל קוטוף. ליד שלט זה פוגשים את הסימון הכחול של שביל קק"ל המוליך את המטיילים כלפי מעלה לכיוון מגדל צופי האש. יש לעקוב אחרי הסימונים של השביל הכחול ואחרי מגדל צופי האש השביל מתחיל במגמת ירידה לעברה המערבי של הגבעה.

כאשר סימני השביל הכחול מסתיימים מגיעים לקרבת כביש 611 ולמעבר תת קרקעי הנמצא ליד שלט גדול של חרבת עבאס. עוברים את המעבר התת קרקעי ומסיימים ליד תחנת הדלק. (סוף קטע שני וסוף מסלול).

לקריאה נוספת: טיולים בחריש ובסביבה

שבע שנים לאחר הקמת העיר ורק שכונה אחת הצליחה להקים ועד ייצוגי שנבחר בבחירות דמוקרטיות. מי מימן את הקמת ועד שכונת בצוותא ואילו הישגים הוא מציג בתום שנתיים של פעילות? מדוע לא קמו ועדים נבחרים בשאר שכונות העיר, כיצד תורם ועד לפיתוחה של השכונה ומהי גישת הרשות לגוף זה? הקרב על הוועד – גרסת חריש

שבע שנים חלפו מאז החלה חריש להתאכלס והיא כוללת כיום חמש שכונות שמתמודדות, כל אחת בדרכה, עם בעיות של בינוי, פיתוח, משאבים, תחזוקה, שטחים ירוקים וייעוד מבנים ציבוריים. עד היום הצליח לקום בהליך בחירות מסודר, ועד אחד בלבד, בשכונת בצוותא. מהי חשיבותו של ועד שכונתי ומהו הערך המוסף שהוא מספק לתושבים?

"ישראל היא מדינה מאוד-מאוד ריכוזית. בניגוד למדינות אחרות, יש לנו רק שתי רמות של ממשל, ממשלה ושלטון מקומי. אחת הדרכים לקדם את התפישה הדמוקרטית היא להקים הלכה למעשה רובד נוסף, ועדי שכונות", מסביר שי גולוב, סמנכ"ל שטח והכשרות בתנועה הישראלית, ששמה לעצמה מטרה לצמצם את הפער בין התושבים לבין נבחרי הציבור באמצעות תמיכה והקמה של מוסדות דמוקרטיים אשר מייצגים את התושבים.

"במצב אידיאלי ועד הוא הנהגה נבחרת של שכונה והוא כתובת לרשות, שלא מצליחה להעמיק ולהגיע לכל התושבים. ישראל גדלה כל הזמן וגם חריש צומחת. זו כבר לא מדינה או עיר קטנה ולנבחרי הציבור יש יכולת מוגבלת במעגלי עבודה והכרות שהם מייצרים", הוא מוסיף.

ערוץ תקשורת חשוב לראש העיר

תשובה נוספת מספק ד"ר יריב שגיא, יועץ אסטרטגי לרשויות מקומיות המתמחה גם בבינוי קהילה ופוליטיקה: "ועד שכונה הוא אחד מערוצי התקשורת החשובים של ראש העיר עם התושבים.

"השיח שמכתיב יצירה של ועד מתייחס לאיכות חיים בסיסית בשכונה. "לא טוב לי בשכונה", "השכונה מלוכלכת", "אין לנו ספסלים ברחוב". רשות מקומית יכולה להיות סבילה בתהליך הזה אבל רשויות שרוצות להיות חכמות צריכות לשאוף לייצר מהתושבים קהילה. כלומר, שהתושבים לא יהיו רק קוטרים, יתלוננו ויתארגנו נגד הרשות אלא גם יתארגנו בעד. בסופו של יום ערים חכמות הן לא בהכרח ערים עם מערכות דיגיטליות מתקדמות אלא ערים שיודעות להשתמש בהון האנושי שלהן".

מאיום פוליטי ועד עידוד הקמה

בישראל, מעמדו של ועד השכונה לא הוסדר חוקית עד היום. "בגלל שאין חקיקה מוסדרת כל עירייה מאמצת לעצמה נהלים בנושא ועדי שכונות", מסביר גולוב ומציין שלוש גישות של רשויות ביחס לוועדי שכונות:

אחת – רואות בוועד שכונתי איום פוליטי, גוף לעומתי, ועושות הכל כדי לפרק אותו; שנייה – רשויות שמעודדות הקמת ועד ויש להן תקנות ברורות לבחירות ועד וסמכויותיו; שלישית – רשויות שנוקטות בגישה פסיבית לפיה אם התושבים יתארגנו הם יזכו לעזרה, אבל אם לא..ניחא;

באיזו גישה מבין השלוש נוקטת עיריית חריש? תלוי את מי שואלים.

יו"ר ועד בצוותא: "עירייה רספונסיבית"

"לעירייה יש אינטרס מאוד חזק שיהיה לה עם מי לדבר. אם יש מי שמייצג את השכונות זה עושה את החיים הרבה יותר קלים. אני יכול להגיד שמהרגע שהתאגדנו, העירייה היתה מאוד רספונסיבית. גם אם היו תשובות שלא אהבנו – תשובות קיבלנו", מעיד עמרי גונן, יו"ר ועד שכונת בצוותא, השכונה היחידה שהתארגנה וערכה לפני שנתיים בחירות רשמיות במסגרתן נבחרו 7 נציגים, 5 מהם עדיין פעילים כיום.

בניגוד לתפישה הרווחת לפיה שפיר, החברה הקבלנית שבנתה את השכונה, מימנה את הקמת הוועד, מספר גונן כי "את רוב הפעילות אני מימנתי באופן אישי. היה רעיון ששפיר יתנו מימון, אבל דה פקטו הדבר היחיד שקיבלנו מהם זו האפשרות להשתמש במבנים שלהם".

גונן מסביר מדוע הקים את הוועד: "ידענו שלשפיר יש נכסים בשכונה וכדאי שיהיה מי שייצג את התושבים, זו היתה אחת המוטיבציות, אבל היה חשוב לנו גם לפעול במסודר מול העירייה".

עוד הוא מציין כי "האתגר היה לבנות את המודל הנכון לבחירות. קיימנו פגישות עם ועדים של שכונות ברחבי הארץ והגענו למודל שבו הבניינים חברים בעמותה וכל בניין יבחר נציג. כך קיבלנו אוסף של אנשים יותר מעורבים. תהליך ההתארגנות לקראת הבחירות ארך שלושה או ארבעה חודשים כולל רישום העמותה".

בלי ייצוג לחרדים

למרות הבחירות המסודרות, לתושבים החרדים שהחרימו את הבחירות, אין ייצוג בוועד.

"נכון לעכשיו גם אין רצון לאף אחד מהמגזר החרדי להיות מעורב. כן דיברנו והתייעצנו עם כל הפלגים והזרמים ושמענו מה יש לכולם להגיד", מסביר גונן ומודה כי "הנושאים העיקריים שהתעסקנו איתם היו ניסיון לייצב את הבעיות שיש בשכונה, לייצר מארג שבו כל סוגי הפלגים והאוכלוסיות חיים בשלום ביחד".

אחת ההצלחות הגדולות שזוקף ועד בצוותא לזכותו הוא הצלחת המאבק להסטת חיבור כביש 611 לשכונה. "אחד התפקידים שלנו הוא לנסות לייצר שיח בריא מול הרשות – אבל לא רק. במקביל, לדיונים ניהלנו גם מאבק ברשתות החברתיות, דיברנו עם מהנדסים והבאנו פתרונות משלנו. היתה פה עבודה משותפת עם הרשות שהציגה לנו את הפתרונות ואנחנו העלינו אותם לתושבי השכונה במסגרת שיתוף ציבור".

המהות היא דיון משותף עם הרשות

גונן מאמין בכוחו של ועד לקדם משמעותית את השכונה ומציע את עזרתו לשכונות האחרות בחריש שמעוניינות בהקמת גוף ייצוגי: "מה שצריך זו קבוצת אנשים ראשונית שתשקיע חודשיים-שלושה כדי לייצר תהליך בחירות – בלי זה הנציגות היא לא רשמית. לא צריך כספים גדולים, לא צריך כספים בכלל בשביל להרים כזה אירוע אלא רק אנשים עם רצון טוב".

ומה תאמר לוועדים שלא מקבלים מענה מהעירייה לבקשות/דרישות?

"אנחנו גם פנינו לעירייה בנושאים שונים ולא תמיד הסכימו איתנו. מה שחשוב זה האם מקבלים תשובה והאם יש דיון – זה הנושא מהותי. הגיוני שלא תהיה הסכמה בכל דבר".

לגיטימיות של ועד

בניגוד לגונן שמאמין כי רק ועד נבחר הוא ייצוגי, ד"ר שגיא מצביע על טווח רחב יותר: "ישנם שני טיפוסי קצה, בצד האחד ועדי שכונות ממונים ומגויסים – שהם למעשה זרוע פוליטית-ביצועית של הרשות המקומית. בצד השני יש ועדי היגוי שכונתיים, צוותים של פעילים שמתארגנים בזכות עצמם ויודעים לנהל את עצמם והרשות המקומית רק צריכה לנהל איתם שיח. בתווך – יש המון סוגים של ועדים ושל פעילויות שכונתיות וקהילתיות שגם נבחרים בשיטות שונות".

גולוב מציין כי בחירות הן ההליך המועדף אולם לא רק: "ישנם מקומות שבהם מכל מיני סיבות בחירות אינן אפשרויות. במקרה כזה אנחנו מציעים לתושבים לאסוף חתימות ביחס לגודל השכונה כי הלגיטימיות הקהילתית היא סופר-חשובה, גם כלפי השכונה וגם כלפי הרשות".

כתובת לתושבי השכונה

במרץ 2023 ערכה תנועה ישראלית הכשרה להקמת ועדי שכונות בחריש. כ-10 משתתפים לקחו חלק, אחד מהם הוא מיכאל קרמר, תושב אבני חן. "כרגע אנחנו רק שלושה פעילים בשכונה ועושים מאמצים לגייס עוד אנשים שייקחו חלק בפעילות הזו כדי לקדם תהליך של הקמת ועד כולל בחירות דמוקרטיות בשכונה. המטרה היא להקים גוף מייצג לתושבים שיוכלו לפנות אלינו ולשקף לנו בעיות שלהם. שתהיה להם כתובת. נציגות זו תפעל מול נציגי המועצה שייבחרו בבחירות הקרובות".

קרמר מבהיר כי פעילות הוועד המתוכננת היא לא פוליטית: "אנחנו לא אומרים לאנשים להצביע לראש עיר מסוים או מפלגה מסוימת" והוא גם מודע לשאלת הלגיטימיות: "חשוב לנו שכמה שיותר אנשים ישתתפו בתהליך כדי שיהיה ועד מבלי שאנשים יאמרו "אתה לא מייצג אותי"".

"אנחנו לא ועד, אנחנו תושבים נחושים"

בשכונת הפרחים שהחלה להתאכלס ביוני 2019 היו מספר ניסיונות התארגנויות להקמת ועד שכשלו. "בתחילת הדרך העירייה הקימה גוף של כמה אנשים שהתנדבו להיות מייצגים. זה לא היה מוסכם על כלל תושבי השכונה, הם לא ייצגו את התושבים", מפרטת גלית דורהם, תושבת הפרחים ומודה: "מסתבר שלהקים ועד זה לא כל כך פשוט".

עוד היא מציינת כי "בשכונת הפרחים, לעירייה אין אינטרס לעודד הקמת ועד שיטרפד את מה שמתרחש פה. נעשים דברים בשכונה באופן חד צדדי על ידי העירייה. השכונה מאוד מוזנחת וחוץ ממבני חינוך אין שום דבר אחר שמתוכנן לקום בשכונה".

ורד מור ושולי מורן, תושבות הפרחים, החליטו לוותר על שאלת הייצוג ופשוט לפעול. "אנחנו תושבים נחושים שרוצים לקדם את השכונה מול העירייה. זה גם הטייטל שלנו. אנחנו לא ועד. ועד אמור להיבחר על ידי תושבי השכונה", מציינות השתיים.

ורד, שהגיעה לחריש מחדרה, מוסיפה: "התאגדנו שם אנשי השכונה והצלחנו להגיע לתוצאות נהדרות מבלי להיעזר בטייטל של "ועד". העירייה שם נגד ועדים – היה שם ועד נבחר שלא עשה שום דבר או קרוב למה שאנחנו הצלחנו".

השתיים מציינות כי "המטרה שלנו היא לטפל בנראות השכונה, היא לא נעימה בעינינו. מדרכות פגומות, אין פרח אחד לרפואה, יש מפגעים תברואתיים איומים ומחסור אדיר בשטחים ירוקים. שכונת הפרחים סובלת מנראות מכוערת וממצב תחזוקה רעוע מאוד.

"מעבר לזה, אין פה מרכז מסחרי קטן, סופר או מכולת, כלום. עבור כל דבר צריך לצאת החוצה מהשכונה. הרחובות פה צרים מאוד וב-1 בספטמבר עומדים להיפתח שני בתי ספר מאוד "כבדים" – פחד אימים מבחינת התחבורה והפקקים שנצטרך לסבול בשכונה".

השתיים מדווחות כי נפגשו עם מהנדסת העיר שרון פישמן ועם עובדת לשכת ראש העיר אבישג סינוואני והעלו בפניהן את כל הטענות על הפיכת שכונת הפרחים ל"שכונת הפחים" ול"חצר האחורית של חריש" .

"לא מתעלמים מאיתנו", הן מדגישות. "אנחנו מקבלות תשובות מהעירייה, אבל הן לא מספקות אותנו. אנחנו נחזור ונפנה אליהם, אנחנו לא מוותרות".

ועד מעו"ף – פעילים אכפתיים

טענות דומות על הפיכת השכונה ל"חצר האחורית של חריש" השמיעו גם חברי ועד שכונת מעו"ף, ועד שלא הוקם באמצעות בחירות, כי אם בהתקבצות של כ-20 תושבים ממגזרים שונים לקבוצת פעולה, שניסתה לקדם שיח מול העירייה בנוגע לטיפול במפגעים והקמת פארק שכונתי.

בדצמבר 2021 ארגן הוועד הפגנה נגד כוונת העירייה להעביר לשכונה את חניון הרכב הכבד ואת אתר האשפה העירוני שפעל ברחוב תמר. מאחורי הקלעים התנהלו מאבקי כוחות שהביאו להתפטרותו של יו"ר הוועד דאז, רועי זך.

"ההפגנה גזרה את גזר דין המוות של הוועד השכונתי הזה. הוועד הפך לצל חיוור ולא באמת הצליח לפעול. אני יצאתי מהתמונה אחרי מה שקרה". מספר זך. "זה באמת סיפור עצוב. יום אחרי ההפגנה העירייה הגיעה לשכונה עם טרקטור כדי להכין את החניון וכדי "להראות מי הגבר"

"אני נזהר בלשוני ולא בא בטענות לחברי הוועד או לעירייה, רק שבשורה התחתונה השכונה הזו לא מיוצגת והעירייה יכולה לעשות איתה מה שהיא רוצה – וזו הבעיה הגדולה".

תגובת עיריית חריש: "העירייה פתוחה לשיח עם כלל תושבי העיר, בין אם באמצעות נציגי שכונות ובין באופן פרטי. שיח כזה מתנהל כל העת בשנים האחרונות.

"באשר לשכונת מעו"ף: העירייה פעלה רבות למען השכונה, תוך קיום מספר מפגשי שיתוף ציבור והקשבה רבה לתושביה. בין השאר, העירייה פעלה מול משרד השיכון להקדים את לוחות הזמנים להקמת הפארק הגדול בשכונה, תוך שילוב דרישות התושבים בתכנון הפארק, ואכן בימים אלה נמצאות העבודות בשלבי סיום.

הגוף המתקרא "ועד שכונת מעו"ף" אינו גוף נבחר, אלא קבוצת תושבים מצומצמת שהחליטה כי היא מייצגת את השכונה. על אף זאת, ראש העירייה והצוותים המקצועיים נפגשו עם קבוצת תושבים זו מספר פעמים, הקשיבו לטענותיהם ונתנו להם מענים רבים. למרבה הצער, חלק מחברי הקבוצה לא היו פתוחים לשיח ענייני במטרה לקדם את השכונה, אלא עסקו בעיקר בהתנגחות, מתקפות והשריית אווירה תוקפנית ולא מקדמת. ראש העירייה אינו זקוק לקבוצה זאת כגורם מתווך, הוא נמצא בקשר ישיר עם תושבי שכונת מעו"ף, שומע את בקשותיהם ללא תיווך ומנחה את הדרג המקצועי בהתאם.

"ככל שיתקיימו בחירות מסודרות וחוקיות לוועד שכונת מעו"ף, תקיים העירייה שיח עם נציגי הגוף הנבחר".

 לקריאה נוספת: ועד שכונת בצוותא: "הצלחנו להביא לשולחן חלופה לחיבור כביש 611"

תוכנית מתאר ארצית אסטרטגית למוסדות בריאות קבעה כי בעתיד יקום בית חולים בשכונת מעו"ף בחריש וישרת את תושבי העיר ואזור ואדי ערה. עד כמה נחוץ בית חולים בעיר, מדוע "הירוקים" מתנגדים למיקום שנבחר ואיך זה ישפיע על עומס התנועה בעיר?

מנהל התכנון שבמשרד הפנים אישר אתמול (שלישי) את תוכנית מתאר 49 – תמ"א ארצית למוסדות בריאות, ובמסגרתה הקמת תשעה בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, אחד מהם בחריש.

על פי התוכנית, השטח המיועד להקמת בית החולים הוא 90 דונם מצפון לשכונת מעו"ף, והוא צוין לאחרונה בתוכנית המתאר של חריש, שאושרה להפקדה.

תמ"א 49 היא התוכנית לאומית להבטחת התנאים המרחביים (איתור קרקעות) לפיתוח מערכת הבריאות בישראל עד לשנת 2048 והעבודה עליה נעשתה בחמש השנים האחרונות. עם זאת, הוספת בית חולים בחריש נעשתה רק בחודשים האחרונים בלבד, בהתאם לבקשת משרד הבינוי והשיכון.

חריש ולא ואדי ערה?

כאמור, עיקרי התוכנית האסטרטגית הלאומית היא הבטחת שרות רפואי נגיש ואיכותי לכלל האוכלוסייה ב-30 הבאות תוך התחשבות בגידול הצפוי של האוכלוסייה ובגידול הצפוי בתחלואה. לשם כך, מציעה התוכנית העלאת מספר מיטות בכל אחד מ-16 בתי החולים הגדולים בארץ ל-1,000 מיטות לפחות, והוספת תשעה בתי חולים כלליים חדשים בכרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע וחריש. בנוסף, התוכנית מתייחסת לתוספות של 20 בתי חולים גריאטריים, תוספת של בתי חולים שיקומיים ופסיכיאטריים ומוקדי חרום הפרוסים ברחבי הארץ.

על פי התוכנית שהוצגה אתמול בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לצד בית החולים העתידי בחריש יוקם בכפר קרע בית חולים גריאטרי ומרכז חירום רפואי שיכלול מיון ראשוני, חדרי אשפוז וחרום וכל הנדרש על מנת לתת מענה לצרכי הקהילה. שלושת המרכזים הרפואיים החדשים באזור צריכים לספק מענה רפואי רחב לתושבי ואדי ערה וחריש, שכיום לוקה משמעותית בחסר.

ההוספה של חריש לתמ"א 49 ברגע האחרון כמעט, העלתה תהיות מצד גורמים אם אכן קיים צורך ממשי בבית החולים במרחב: "מדוע לא זיהו עורכי התוכנית את הצורך בהקמת בית חולים בחריש עד לבקשה של משרד הבינוי והשיכון?" תהה אחד ממשתתפי הדיון והוסיף: "ואם אכן יש צורך בתוספת מדוע לא נבחר מיקום ביישובי ואדי ערה על כביש  65? האם יש כאן צרכים אחרים? האם הבחירה בחריש היא פוליטית?".

חריש כעיר מחוז של ואדי ערה

"חריש זה ואדי ערה", השיב ראש העיר יצחק קשת לשואלים בדיוני הוועדה  שהתכנסה אתמול. "ברור שוואדי ערה צריך בית חולים, כל האזור כולו חסר בהרבה משאבים, בין היתר בית חולים". עוד הוא הוסיף: "אני שותף בכל מה שקורה בבית חולים הלל יפה שמשרת את תושבי האזור, אני מכיר את הדברים מקרוב ויודע להצביע על מצוקה אדירה שקיימת שם, לא פחות".

"חריש הולכת וצומחת כעיר מחוז של כל ואדי ערה, כל הישובים מכל הסביבה מגיעים לחריש כדי לקבל שירותים, מה שלא קרה לפני כן, הם היו צריכים לנסוע לחדרה או עפולה. בנוסף, כבר עכשיו כל נושא התחבורה לחריש ומחוצה לה משתפר בזכות מה שאושר בוועדה ומה שיצא לביצוע.

"תוך מספר שנים חריש תגיע ל-65 אלך תושבים וקיים תכנון לאשר מעל 100 אלף תושבים בחריש לבדה. מדובר בעיר גדולה שצריכה לספק לעצמה ולסביבה שירותים כמו בית חולים".

משרד הבינוי והשיכון: נדרש בי"ח בחריש

אילן טייכמן, נציג משרד הבינוי והשיכון, התייחס להצדקה של הוספת חריש לתוכנית המתאר ברגע האחרון:  "יש אבולוציה בהכנת תוכנית ומה שלא נראה בתחילה נדרש, נראה שנדרש יותר וגם להפך.

"בתוכנית הזו באופן חד משמעי, בית החולים בחריש לעומת 8 בתי החולים החדשים שמוצעים הוא לא זנב לשועלים הוא ראש לאריות. האזור של מרחב חריש הוא אזור שמסתמך של שני בתי חולים (הלל יפה בחדרה והעמק בעפולה) עם רמת שירות נמוכה ביחס למחוזות אחרים וסובל ממרחקי נסיעה גדולה. אתה גם נוסע מרחקים גדולים וגם מקבל רמת שירות נמוכה.

"על פי מסמכי הצוות שעבד על התוכנית, שתי הנפות עם התמותה הגבוהה ביותר הן נפת יזרעאל ונפת חדרה – ולכן אין ספק בכלל שנדרש פה בית חולים נוסף".

הצפי להקמה: 30-10 שנה

עדנה לרמן ראש צוות התכנון של תמ"א 49 השיבה גם היא לשאלה של איתור שטחים בוואדי ערה וציינה כי נבחנו חלופות למיקום בית חולים באום אל פאחם וכפר קרע אולם הם לא נמצאו ראויים, בשל היותם שטחים קטנים שאינם על קרקע ציבורית.

עוד היא הוסיפה: "למדנו את התכנון העתידי של חריש וראינו שצריך מענה כזה. זה לא אומר שיממשו את בית החולים בעשר השנים הקרובות, יתכן והגידול של חריש יגיע רק בעוד 20 ו-30 שנה – וזה ייתן מענה בהמשך. הדברים דינמיים ויקבעו בעתיד במהלך 30 השנים הבאות".

גם בהודעה שפרסמה עיריית חריש נכתב: "חשוב להדגיש כבר עכשיו שלא מדובר על פרויקט שאמור להתבצע בקרוב, אלא על תוכנית מתאר ארצית עתידית שתיושם רק בעוד מספר שנים. את הקרקע לכך מכינים כבר עכשיו".

להשאיר את השטח פתוח

אבל גם תוכנית לטווח הרחוק מאוד מדאיגה כבר עכשיו את הנציגים הירוקים שאמונים על שמירת הטבע במרחב. ארז ארד, רכז שמירת טבע מחוז חיפה בחברה להגנת הטבע מבהיר כי שלושת הנציגים, נציג קק"ל, נציג החברה להגנת הטבע ונציג המשרד להגנת הסביבה, שהשתתפו בדיוני תוכנית המתאר של חריש, לא תמכו בבחירה במיקום הזה מתוך הבנה שהשטח שנבחר חשוב לשימור לטובת הסביבה.

"זה לא שיש לנו התנגדות לבית חולים בחריש, יש לנו התנגדות למיקום הנבחר. אם צריך בית חולים נוסף בין עפולה לחדרה – במרחב בו קיימים שני בתי חולים בגודל בינוני, זו שאלה שמשרד הבריאות צריך לדון בה ולהחליט ואני מבין שהוא תומך בזה ולכן אני לא נכנס לזה.

"עם זאת, נשאלת השאלה איפה למקם את זה? מבין כל המקומות שנבחנו אנחנו בהחלט מתנגדים לבחירה בפינה הצפון מזרחית בחריש, שכיום מהווה שטח פתוח שמחבר בין המסדרון האקולוגי של יער עירון שטח לבין המסדרון האקולוגי של נחל נרבתה.

"אנחנו חושבים שהשטח הזה צריך להישאר פתוח והשאלה, איפה למקם את בית החולים במרחב הזה צריכה להיבדק ולהיבחן בשנית. אם צריך בית חולים במרחב – זה לא המקום היחיד שמתאים. באום אל פאחם יש שטחי מדינה לא קטנים, ואולי כדאי להשתמש בשטחים הציבוריים של מחנה 80 שיושב על כביש 65 ועומד להתפנות בקרוב, במקום לבנות בו עוד יחידות דיור. את השטח הפתוח חבל להרוס".

מקווים אוויריים לתשתיות תחבורה

מיקומו העתידי של בית החולים בשכונת מעו"ף דורש גם היערכות תחבורתית נכונה להסעת מסת האנשים שיזדקקו מדי יום לשירותים הרפואיים שהמרכז יציע. תוכנית התמ"א לאיתור שטחים להקמת בתי חולים הסתמכה מבחינת נגישות ומרחקים על קווים אוויריים בוואדי ערה ולא על קווי נסיעה ותשתיות כבישים שקיימים בפועל – אלה צריכים להיבנות בעשורים הקרובים. על פי תוכנית התחבורה העתידית של חריש ימוקם בסמוך לבית החולים מסוף התחבורה המזרחי. כבישי הגישה הישירים למרכז הרפואי המתוכנן הם שדרת דרך ארץ וכביש הגישה הדרומי העתידי.

אבי כהן, מהנדס תנועה, הבעלים של חברת נמרוד הנדסת תנועה בע"מ ותושב חריש: "אני לא רואה במיקום שנבחר עבור בית החולים בעיה של נגישות והגעה לתושבי חריש. שאר תושבי הסביבה שיגיעו למרכז הרפואה מדרך ארץ ומכביש 611 העתידי יגדילו את נפח התנועה ולא תהיה ברירה לדעתי אלא לשנות את הצמתים הרלוונטיים הקיימים בדרך ארץ ולרמזר אותם. למרות שהם דו נתיביים הם לא יעמדו בעומס בשעות השיא ולכן דרך ארץ לא תיראה כפי שהיא היום. צריך להבין שבעיר של 100 אלף, איש אי אפשר לנהל תחבורה באמצעות מעגלי תנועה בלבד.

"הרמזורים יחד עם הנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית שמתוכנן לפעול בשדרת דרך ארץ) יתנו מענה לנפחים ההולכים וגדלים של התנועה".

ערכו של בית חולים בשטחה של עיר

הדיונים וההשגות על השטחים הפתוחים ודרכי הנגישות למוסד הרפואי של חריש יימשכו, כך נראה עוד שנים רבות. האם המוסד הרפואי המתוכנן אכן יקום בפועל? ימים יגידו. תושבי הדרום יכולים לספר שכבר תשע שנים הם מחכים לקיום החלטת הממשלה להקמת בית חולים חדש בנגב ונראה כי יאלצו להמשיך ולחכות. גם הצפיפות בבתי החולים הקיימים ימשיכו ויתקיימו עוד שנים רבות עד להשגת תקציבים להקמת בתי החולים החדשים המתוכננים, ו"הזקנה במסדרון" לא תיעלם בקרוב ממחוזותינו.

עם זאת, במישור התודעתי ההשג כבר כאן. קשת סיכם זאת במילים שלו: "קשה להפריז בערכו של בית חולים בשטחה של עיר: מעבר לשירות הרפואי הזמין והקרוב, בית חולים הוא עוגן כלכלי עירוני אדיר שיבסס את היותה של חריש עיר מרכזית במרחב".

 לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש

פריחות, נופים מרהיבים ופעילות מהנה בחיק הטבע המותאמת לכל המשפחה -את כל אלה מציעים שני מסלולי טיול קרובים לחריש ויפים במיוחד: מצפור חוטם הכרמל ונחל חביבה

תצפית מרהיבה: מצפור חוטם הכרמל

כ-25 דקות נסיעה מחריש, בין בנימינה לזכרון יעקב שוכנת שמורת חוטם הכרמל. השמורה מציעה למטיילים מסלול נוח להליכה וקצר יחסית. אורכו של המסלול הוא כ-3 ק"מ (חצי שעה הליכה לכל כיוון בקצב נוח).

שמורת חוטם הכרמל היא למעשה הקודקוד הדרומי של הר הכרמל. המסלול שלפנינו, מקטע קצרצר משביל ישראל, מספק טעימה בלבד מהשמורה – מצפור מורן, הנמצא בכניסה לתחומה. המסלול אינו מוצל ועל כן הוא מתאים יותר לתקופות הסתיו והחורף, לימים מעוננים וכאלה המתאפיינים ב"שמש שקרנית". דרך הכורכר אינה בוצית ולכן מאפשרת צעידה גם לאחר ימים גשומים.

חשוב לציין כי המסלול אינו מותאם לעגלות ילדים, אולם משפחות עם ילדים קטנים הנישאים במנשא או הולכים עצמאית בהחלט יכולות לטייל במקום. התוואי כולל טיפוס במדרגות והליכה בדרך סלעית המובילה אל נקודת השיא של הטיול – תצפית מרהיבה ונוף מרשים המתגלה לעין.

בשמורה ניתן לחזות בפריחה, מהמוקדמות באזור, של נרקיסים ורקפות. עם זאת גולת הכותרת של הטיול הוא המצוק והנוף המתגלים בסופו. ייחודו של חוטם הכרמל הוא העובדה שעל אף גובהו הצנוע, כ-150 מטר מעל פני הים, הוא מזדקר באופן מרשים מעל לסביבתו ומספק תצפית פתוחה והיקפית כמעט ממערב – אל רצועת החוף מג'סר א-זרקא ועד נתניה ודרומה מכך. עם ראות טובה ניתן אף להשקיף הרחק עד חריש.

מסלול: המסלול מתחיל מהשער [1] המוביל לדרך מחצבת בנימינה הישנה שפעילותה הופסקה בשלהי שנות ה-90' ועברה תהליך שיקום.

לאחר 850 מטרים העלייה הופכת תלולה יותר ומתמתנת שוב בהמשך. בהתפצלות השבילים ממשיכים עם הדרך השמאלית, על פי סימוני שביל ישראל המוכרים. בסופם של 1.5 קילומטר של הליכה, תגיעו למצפה מורן, שער הכניסה לשמורת חוטם הכרמל והנקודה המובילה לתצפית [5].

כאמור, הדרך לתצפית היא דרך קצרה אך תלולה וסלעית, משולבת גרם מדרגות שהטיפוס בה שווה הכל. מצפה מורן הוקם לזכרו של מורן ורדי ז"ל, לוחם השייטת שנפל בקרב ב-2004.

ואם המראות לאורך המסלול עד כה הרשימו אתכם, הרי שהנוף הנגלה ממצפור העץ אליו תגיעו בסיום העלייה, הוא מרהיב ביופיו וכולל תצפית יפהפיה אל הים.

התצפית היא גם נקודה אידיאלית לעצירה ומנוחה. יתוכלו לשבת במשטחים המסודרים שם להפסקת אוכל קלה ולהציץ בין חרכי סלעי המצוק ולאתר, בתקופה זו של השנה, פריחה מוקדמת של נרקיסים ורקפות.

מכאן יש לרדת בזהירות בדרך הסלעית ממנה הגענו לתצפית ולשוב על עקבותינו אל החניה.

דרגת קושי: קלה;

מרחק מחריש: 18 ק"מ;

זמן נסיעה מחריש: 25-30 דקות;

עונה מומלצת: סתיו / חורף;

WAZE: מחצבה (חוטם הכרמל);

חביב הקהל: פארק נחל חביבה

אם עבור ההגעה למצפור בחוטם הכרמל נדרשת הליכה של כחצי שעה, הרי שבפארק נחל חביבה תוכלו להגיע עם הרכב סמוך מאוד לערוץ הנחל, האטרקציה המרכזית בפארק.

בנוסף, הביקור והטיול בשבילים ובסביבת הנחל אינם מוכתבים על ידי מסלול אחד ויחיד, אלא מעניקים למבקרים אפשרויות בחירה בין מספר מסלולים, שמציעים סביבה רגועה ונעימה במיוחד, להליכה ולרכיבה גם יחד.

נחל חביבה הוא אחד מהיובלים של נחל חדרה והוא קרוי, בדומה לקיבוץ להבות חביבה הסמוך, על שמה של חביבה רייק, לוחמת הפלמ"ח. מקורותיו בשומרון והוא זורם מערבה עד החיבור לנחל חדרה אליו הוא נשפך. לאחר שנים של הזנחה שוקם תוואי הנחל בשנים האחרונות שיקום מרשים, שכלל ניקוי וחישוף צמחיה, נטיעת מאות עצים והסדרת הזרימה של הנחל על ידי פיתוח מפלונים וסכרי אבן קטנים, דרכם יכולים המטיילים, בתקופות בהם הזרימה בערוץ מאפשרת, לחצות את הנחל לגדה השנייה.

לאורך ערוץ הנחל ניתן להבחין בסרטנים רבים ובעופות מים שונים. לאורך הגדה המזרחית ישנם גם פינות מוסדרות מאבן לפיקניקים. יש לציין כי חל איסור על הבערת אש בשטח הפארק. עוד מתבקשים המבקרים לאסוף את האשפה ולא להשאירה באתר.

נקודת מוצא: הכניסה לפארק הינה מכביש הגישה למושב שדה יצחק שנמצא בתחומי המועצה האזורית מנשה, כ-15 דקות נסיעה בלבד מחריש. לבאים מחריש יש לפנות ימינה בצומת להבות חביבה על כביש 581. ניתן לחנות בכניסה לפארק או באחד ממפרצי החניה המוסדרים לאורך דרך הכורכר.

מסלול: מסלול המקיף את תוואי הנחל שבשטחי הפארק מסתכם בהליכה של כקילומטר. לאלו המעוניינים להאריך את השהות במקום מוצע לטייל במסלול מעגלי של כ-3 ק"מ, היוצא מחלקו הצפוני של הפארק שמאלה ומקיף את מושב שדה יצחק.

דרגת קושי: קלה;

מרחק מחריש: 13 ק"מ;

זמן נסיעה מחריש: 15 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE:  פארק נחל חביבה;

*תודה לינון בירן על הסיוע בהכנת הידיעה.

לקריאה נוספת: טיולים בסביבת חריש

הוועדה המיוחדת פועלת בחריש כבר 13 שנים והיא בעלת סמכויות של רשות רישוי, ועדה מקומית וועדה מחוזית גם יחד. בהתאם, הכרעותיה עצמאיות והיא אינה נדרשת לאישורים של מוסדות תכנון אחרים.

הוועדה המיוחדת החלה לפעול בשנת 2009 מכוח סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה והיא נועדה להסיר חסמים ולזרז תהליכים בהקמת העיר החדשה בישראל. מאז זכתה הוועדה להארכת כהונתה פעמיים נוספות, בשנת 2013 תפקידה הוארך בחמש שנים ובשנת 2018 כהונתה הוארכה בשלוש שנים בלבד, כפשרה שהציע ח"כ יואב קיש בשל הסתייגויות שהעלו חברי כנסת ערביים בנושא. כעת, עם הארכת פעולתה בשנתיים נוספות הוועדה תשלים כהונה של 15 שנים בהן היא עיצבה ומעצבת את פני העיר חריש ואת סביבותיה.

כאמור, הארכת פעילותה בשנתיים נוספות הצריכה חקיקה מיוחדת, שאושרה אמש במליאת הכנסת. חודשיים לפני תום פעילותה פנו עיריית חריש והעומד בראשה לשרת הפנים איילת שקד  וביקשו ממנה להאריך את פעילות הוועדה בשנתיים נוספות. המטרה המוצהרת לדברי ראש העיר היא מתן קדימות לפיתוח וקידום אזורי התעסוקה בעיר.

"בדרך כלל ראשי רשויות לא רוצים וועדות תכנון שכאלה אלא מעדיפים את הסמכויות והכוח בידיים שלהם", הסביר יצחק קשת. "במשרדי הממשלה נדהמו לשמוע את דעתי בנושא, אני לא מחפש אגו אלא לרתום את כלל הגורמים הכי חזקים ולהעניק קרדיט לכולם למען קידום העיר, זוהי הדרך הנכונה להצליח".

ב-13 השנים בהן פעלה הוועדה המיוחדת בעיר היא הנפיקה היתרי בנייה לכ-12 אלף יחידות דיור, סיימה את התכנון המפורט לאכלוס הצפוי של 56,000 תושבים ואישרה את התוכנית לקידום רובע חריש דרום. כעת תתמקד הוועדה בקידום התוכניות של חריש דרום, שכונת מעו"ף ומתחם הטרפז, בהם מרוכזים מרבית שטחי התעסוקה והמסחר של העיר חריש, והתקווה היא כי מהירות קידום התוכניות תפעל לטובת העיר וקופת העירייה. "לערים אחרות לקח עשור שנים לפחות כדי להביא להקמה של אזור תעשיה בשטחן", סיכם קשת.

בהתאם לחוק שאושר, הוועדה לא תוכל לקדם ולטפל בשטחי ההרחבה שנמסרו לחריש בחודש הקודם, כדוגמת חריש צפון. אלה יטופלו על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – חיפה.

לקריאה נוספת: בדרך ל-100,000 תושבים ואזורי תעסוקה: הרחבת חריש אושרה

שיווק המגרשים למסחר ותעסוקה בשכונת מעו"ף ה"סיטי של העיר" נכשל בפעם השלישית מאז שווק המכרז לראשונה בשנת 2018. יש מי שמאמין שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש: "אזור המסחר והתעסוקה בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש". יוסי גולדמן: "המצב טעון שיפור, אך אנחנו ׳על זה׳"

החודש פורסמו תוצאותיו של מכרז של רשות מקרקעי ישראל, לשיווק מגרשים בשכונת מעו"ף בחריש וגם הפעם, כמו במספר נסיונות בעבר, המכרז נסגר ללא זוכים. ארבעה מגרשים בשני מתחמים, המקיפים את מתחם המגורים של דונה, הוצעו למכרז. למתחם אחד כלל לא הוגשו הצעות, ומכרז אחר נכשל טכנית.

בשלוש השנים האחרונות, מאז 2018 ועד היום, פורסמו שלושה מכרזים פומביים להגשת הצעות להקמת מבני מסחר ומשרדים במעו"ף וכולם נכשלו עד כה. המיקומים המוצעים התחלפו, בוצע גם ניסיון לכרוך במכרז אחד שיווק מתחמי מגורים עם שטחי התעסוקה, אך כל המכרזים, ללא יוצא מן הכלל, נכשלו.

"שכונת מעו"ף היא החמצן של חריש"

"שכונת מעו"ף היא שכונת החמצן של חריש, העיר זקוקה לכל מ"ר של תעסוקה. בפעימה הראשונה היה קשה לשווק את הקרקעות, הפעם אנחנו נחושים לעשות זאת, כי העיר חייבת חמצן כלכלי", ציין יעקב נתניהו, מנכ"ל הרשות לשעבר במפגש עם תושבים שהתקיים במאי 2020. למרות הדברים הנחרצים, גם בניסיון האחרון, המכרז נסגר ללא מציעים. שלוש שנים מאז החלו הניסיונות להביא לעיר מקורות תעסוקה ונדל"ן מניב ארנונה מסחרית ברור לכל, שישנו צורך בשינוי הגישה או השיטה של שיווק שטחי המסחר, אך עם זאת לא ברור האם ובאיזה אופן היא תיושם.

טעות גורלית: אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך

בחודש האחרון התייחס קשת מפורשות לנושא ואמר ביחס להארכת המנדט של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש כי "בשנתיים הנוספות של פעילותה תעסוק הוועדה המיוחדת לתו"ב בעיקר בקידום השינויים הנדרשים בתכניות הבינוי על מנת לאפשר את הצלחת השיווקים בתחום התעסוקה והתעשייה".

מה יאפשר את הצלחת השיווקים? תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי-בן שחר ציין בראיון לחריש סיטי, שפורסם בשנת 2018, מהם לדעתו הדרכים לקידום שטחי המסחר בעיר. כיום, שלוש שנים אחרי, הוא בוחן את מצב הנדל"ן המניב בעיר ומאמין לתפישתו שהכתובת היתה על הקיר.

בן שחר מאמין כי חריש, בראש וראשונה, סובלת מבעיה של מיקום: "חריש לא קרובה לשום מקום. היא אינה קרובה לחיפה או למטרופולין תל אביב, לשדה תעופה, נמל או לפעילות כלכלית משמעותית אחרת שיכולה להקרין עליה. היתרון היחסי היחידי שיש לחריש הוא הקירבה לכביש 6, אך במצב הנוכחי היא רק רואה את הכביש ואינה מחוברת אליו, במילים אחרות, אין לה כל יתרון מיקומי במרחב".

עוד הוא מציין כי אין שום הגיון בהפיכת שכונת מעו"ף, השכונה המזרחית, לשכונה המסחר והעסקים בעיר. "למישהו התהפכה המפה", פוסק בן שחר. "אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש. אין סיכוי שפירמה כלשהי תרצה לשבת שם". פוסק בן שחר ומוסיף: "מעבר לכך חריש לא נהנית מהטבות כמו יקנעם שזוכה לאזור עדיפות לאומית גם כיום כשברשותה כ-400 אלף מ"ר של משרדים".

עוגנים לאומיים משמעותיים

הפתרון לדברי בן שחר ברור: "יש לחבר את חריש באופן מיידי לכביש 6, לתכנן רכבת עם תחנה בתוך העיר עם עדיפות לתחנה שתשרת את אזור התעשיה העתידי שלה. יש לייצר אסטרטגיה כלכלית לחריש ולחשוב ברמה הלאומית איזו פעילות לאומית יש להעביר לחריש". אפשרות נוספת אותה מציין בן שחר היא להעניק לחריש אזור עדיפות לאומית א'.

"כך או כך, הסיכוי שבחריש יהיה נדל"ן מניב כמו בקיסריה, חדרה או נתניה, לא קיים בעשור הקרוב. המדינה תצטרך להמשיך ולממן את חריש במהלך העשור הקרוב לפחות כדי שהעיר תמשיך להיות מאוזנת", הוא פוסק.

ואם היה נדרש לכך, מה היה מייעץ לגורמי התכנון לעשות עם שכונת המעו"ף? "מישהו טעה ויצר כתמים סגולים (מגרשים לייעוד תעשיה, תעסוקה ומסחר) במפות חריש. לא יקרה כלום אם המדינה תחזור בה ותחזיר את הצבעים הסגולים הללו לצבעם המקורי – שטחים ירוקים – טבע, גם אם מדובר בלב העיר, הרי מגורים בלאו הכי יש מספיק בחריש".

דרושים 700 אלף מ"ר של נדל"ן מניב

הצלחת השיווק של שטחי התעסוקה והמסחר בשכונת מעו"ף וברובע חריש דרום, ששיווק השטחים בו יחל בחודשים הקרובים – אינה מותרות. היא צורך בסיסי ביכולתה של העירייה לספק לתושביה שירותים חיוניים.

דו"ח 'דיור מואץ וחוסן מוניציפאלי' של משרד הפנים שהתפרסם באוקטובר 2020 חזה ירידה חדה של 65% בתקציב השירותים העירוני שיינתן לתושבי חריש, בטווח של חמש שנים. הסיבות: גידול מואץ של 300% במספר התושבים והכנסות מועטות מדי משטחי מסחר ותעשייה.

חריש, כעיר שקולטת אוכלוסיה חדשה כל הזמן, חייבת לייצר לעצמה מקורות הכנסה עצמאיים ולא להסתמך אך ורק על תקציב ממשלתי. נדל"ן מניב הכנסות לעירייה הוא צורך חיוני לכל רשות, ועדיף נדל"ן בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות. כך לדוגמה, שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה.

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14,000 משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700,000 מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נראה כי לפחות על הנייר, חריש מספקת את השטח הנדרש להקמה ויזום נדל"ן מניב ברמה נאותה הנדרשת לאספקת שירותים לתושב (על פי תחשיב הכולל את השטחים לנדל"ן מניב בחריש דרום, שכונת מעו"ף, 7 מרכזים מסחריים שכונתיים, 3 קניונים עירוניים ושדרת המסחר בדרך ארץ). השאלה הדחופה יותר היא מה יעזור בהצלחת השיווקים של שטחים אלו ליזמים ומהו השינוי הנדרש להצלחת המכרזים?

חבר המועצה: "הצלחנו להוריד במעט את המחירים"

יוסי גולדמן חבר מועצת העיר מסביר מדוע לתפישתו נכשלו עד כה המכרזים וכיצד, למרות הכל, הוא נותר אופטימי ביחס לנושא: "אני מודה חד משמעית כי מצבה הנוכחי של העיר בכל הקשור לשטחי תעסוקה, טעון שיפור. בסופו של דבר זהו עתידה הכלכלי של העיר ובפרט עתיד שכונת מעו"ף, אך בשום שלב לא הזנחנו את הנושא ואנחנו 'על זה'.

"עלויות הפיתוח ותחשיבי עלות הקרקע שדרשו בשנים האחרונות משרד הבינוי והשיכון ורמ"י, היו מאוד גבוהים ונבעו בין היתר מניסיון של משרד הבינוי והשיכון להעמיס חריגות מהתקציב, שהמשרד סיפק בפיתוח אזורים אחרים בעיר, על קרקעות שטרם שווקו, קרי, דרך המכרזים לשטחי המסחר והתעשיה. לקח לפרויקטור שמינינו לקידום שטחי המסחר והתעשייה בעיר, כחצי שנה לעלות על הפער ולעבוד כדי לתקנו. התיקון הזה לבדו, כבר הפך את המגרשים לאטרקטיביים יותר".

גולדמן מוסיף ומסביר כי "במכרז האחרון ששוק במעו"ף, הצלחנו להוריד במעט את המחירים, ויתרה מזאת, העירייה פנתה באופן ישיר לגורמים יזמיים שונים כדי לעניינם לגשת למכרז. הקבוצה שהגיעה דרכנו ומעוניינת בהקמת מבנה מסחר ומשרדים, ניגשה למרכז והיתה זו טעות טכנית, ככל הנראה טעות סופר, שמנעה ממנה לזכות במכרז. נעשה כעת ניסיון להכשירו בכל זאת".

רשות מקרקעי ישראל מאשרת: "במכרז שהסתיים לאחרונה הוגשה הצעה שנפסלה מסיבות טכניות. אנו פועלים לפרסם את המכרז בשיווק חוזר".

ומה יקרה במידה והמהלך לא יצלח? גולדמן נשאר אופטימי ומציע פיתרון גם במקרה הזה: "במידה ולא יצלח המהלך, ברצוננו לפעול מול רמ"י כדי להפוך את הקרקעות לפטורות ממכרז ולבצע התמחרות של הצעות מחיר כשהגבוהה מביניהן זוכה. כפי שנעשה, להבדיל, בכונס נכסים. כמובן שבמקרה כזה, רמ"י תאלץ לוותר על הרווח לאחר למעלה משלוש שנים ושלושה נסיונות של שיווק שלא צלח".

ממשרד השיכון נמסר: ״משרד הבינוי והשיכון מבצע לאחר כל מכרז ניתוח של תוצאותיו בכדי להחליט על המשך ההליכים לשיווק מוצלח של האתר. לצערנו, חלה בעיה טכנית במכרז האחרון לשטחי מסחר ותעסוקה ולכן לא נקבע זוכה. בכל מקרה, בקרוב יצא מכרז חדש ואנו מזמינים את בעלי העניין להגיש מועמדות״.

בשנת 2019 החלה בנייתן של 1,541 דירות בחריש. עלייה של 111.7% לעומת 2018. ענף הבנייה ממשיך לפעול כרגיל גם בתקופת ההתמודדות עם משבר הקורונה על מנת להניע את המשק. בחריש: הבנייה נמשכת

הבנייה בשכונת בצוותא בחריש של שפיר הנדסה. צילום: רודי אלמוג

השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח מסכם לשנת 2019 בתחום התחלות וגמר בנייה. על פי נתוני הדו"ח ממוקמת חריש במקום השישי ברשימה עם 1,541 דירות שהחלה בנייתן. את הרשימה מובילה תל אביב ואחריה נמצאות ירושלים, באר שבע, הרצליה וקריית גת.

עבור חריש מדובר בעלייה של 111.7% לעומת שנת 2018 בה החלה בנייתן של 728 דירות. שנת השיא של חריש בתחום, שספק אם תישבר שוב, היתה שנת 2017 עם 2,781 התחלות בנייה.

עוד מציין הדו"ח כי בשנת 2019 החלה בנייתן של 50,830 דירות בישראל. ירידה של 2.2% בהשוואה לשנת 2018 (51,950).

ענף הבנייה: קטר חיוני

ההתמודדות עם מגפת הקורונה שמשביתה חלקים גדולים במשק הישראלי והעולמי מוצאת את ענף הבנייה הישראלי, נכון למועד זה, במצב טוב יחסית. ענף הבנייה הוחרג כולו מן ההגבלות, בזכות היותו מפעל חיוני ו'קטר המניע את המשק'. לפיכך, ממשיכות חברות הבנייה לעבוד במתכונת מלאה. היתרי הלינה עבור הפועלים הפלסטינאים הורחבו ל-55 אלף היתרים והפועלים נדרשים לשהות בישראל תקופה ארוכה מבלי לחזור לביתם. עוד צפוי כי מפעלים תומכים בנייה יוחרגו גם הם וימשיכו לעבוד על מנת להניע את הפעילות בענף. האם דירות לקראת סיום הבנייה ימסרו כמתוכנן? נכון להיום, מתקבל הרושם כי קבלנים יוכלו לעמוד בהתחייבות למסירת הדירות, אלא אם יחולו התפתחויות שליליות בהתמודדות הלאומית עם נגיף הקורונה.

גם בחריש, נמשכות העבודות באתרי הבנייה כסדרן. אתמול, ערכו יצחק קשת ומנהלי המחלקות השונות במועצה, סיור בשכונת מעו"ף, השכונה הרביעית בחריש, הצפויה להתאכלס לראשונה בשבועות הקרובים. "במקביל לשגרת החירום שהעירייה פועלת בה, אנו ממשיכים בעשייה היומיומית והחיונית להמשך האכלוס", הצהיר אתמול ראש המועצה בעמוד הפייסבוק שלו.

נחתמו טופסי 4 ראשונים בשכונת מעו"ף. מסירת הדירות לדיירים הראשונים של דונה במסגרת פרויקט 'מחיר למשתכן' בחריש תחל בקרוב

היום (א') נחתמו תעודות הגמר הראשונות בשכונת מעו"ף ל-6 בניינים הכוללים 208 יחידות דיור, שנבנו על ידי חברת הבנייה דונה במסגרת תכנית 'מחיר למשתכן'.

מדובר באישור ראשון של פרויקט מגורים בשכונת מעו"ף, השכונה הרביעית של חריש ובאכלוס ראשון בחריש של פרויקט מגורים השייך לתכנית הלאומית 'מחיר למשתכן'.

שכונת מעו"ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) היא השכונה הרביעית שמתאכלסת בחריש והיא מצטרפת לשכונות החורש, אבני חן ושכונת הפרחים בהן מתגוררים כבר למעלה מ-16,000 אלף איש.

השכונה בה נבנות על פי התכניות הקיימות כ-664 יחידות דיור בשלושה פרויקטים שונים של 'מחיר למשתכן' צפויה להתאכלס בחודשים הקרובים. שאר שטחי השכונה מתוכננים להיות שטחי ציבור ומסחר, אולם בשלב זה תכנון השכונה, שעבר ריביזיה, טרם הסתיים ולא ברור אלו מבני מסחר ימוקמו בשכונה והיכן. (לסיור מצולם בשכונה)

מן התכנית המקורית אושרה רק הקמתו של מתחם חירום והצלה אחוד. מתחם החירום יכלול תחנת משטרה כיבוי אש ומד”א ובנייתו צפויה להסתיים, על פי גורמי התכנון במועצה, רק בעוד שלוש שנים ויותר. עוד עתיד לקום בשכונה בניין העירייה החדש.

בשלב זה ידוע כי המועצה בונה עבור תושבי שכונת מעו"ף המתאכלסת מתחם גני ילדים, שעתידים להתחיל לפעול כבר בספטמבר 2020. המתחם ישמש גם כמרכז ציבורי עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

ראוי לציין כי הפרויקט הראשון שקיבל טופס 4 מקדים את לוח הזמנים המתוכנן ואת מועד המסירה על פי החוזה בארבעה חודשים. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, בראשות דוד מגן, שמסרה את טופסי ה-4 ליזם ציינה כי היתה התגייסות מצד גורמים רבים על מנת להקדים את מועד המסירה ולהקל על הרוכשים בפרויקט.

מחברת דונה נמסר כי החברה שמחה לאשר כי התקבל טופס 4 ל-208 יח"ד בפרויקט מחיר למשתכן בחריש. החברה מאחלת לזוכים ברכת יישוב טוב ובהצלחה.

בחודשים הקרובים עתידים התושבים הראשונים של השכונה הרביעית בחריש, שכונת מעו"ף, להיכנס לדירותיהם. בנייני המגורים שנבנו כולם במסגרת תכנית 'מחיר למשתכן' נמצאים בשלבים מתקדמים. שאר מבני השכונה, שטחי המסחר והשטחים הציבוריים – הרבה פחות. יצאנו לסיור מצולם ותיעדנו את השכונה רגע לפני האכלוס 

צילומים: לידור שקד

בחודשים הקרובים, שכונת מעו"ף (מרכז עסקים ופיתוח), השכונה הרביעית של חריש, תתאכלס. בשכונה מתוכננים שני פרויקטי מגורים, שנבנו במסגרת תכנית "מחיר למשתכן": פרוייקט 'האחים אוזן', המונה 208 יח"ד ופרוייקט של חברת דונה המונה 456 יח"ד. בימים אלה מתבצעות בבנייני המגורים בדיקות אחרונות כחלק מהליך קבלת טופס 4.

ריביזיה תכנונית

שכונת מעו"ף (בשמה הקודם שכונת מע"ר) תוכננה להוות את מרכז העסקים של העיר חריש. בהתאם, שמות רחובות השכונה מסמלים מושגים של התפתחות כמו: תנופה, קידמה, התמדה והתחדשות.

בשנה האחרונה עברה תכנית השכונה ריביזיה, במסגרתה בוטלו התכנונים של אזורים נרחבים בשכונה, שיועדו למסחר ותעסוקה, והם הועברו כעת לבחינה ותכנון מחודש על ידי הגורמים המוסמכים.

בתכנית בניין העיר המקורית, אמורים היו שטחי המגורים בשכונה, המצומצמים יחסית, להיות מוקפים בשטחי מסחר ותעשייה מרובים ושטחים ציבוריים. התכנון כלל בין השאר את הקמתם של מרכז רפואי, אתר מלונאות, אולם שמחות ועוד. כשלון מכרזי השיווק לקבלנים של שטחי המסחר והתעסוקה חייב לבצע כאמור, בחינה ותכנון מחדש.

מן התכנית המקורית אושרה רק הקמתו של מתחם חירום והצלה אחוד. מתחם החירום יכלול תחנת משטרה כיבוי אש ומד"א ובנייתו צפויה להסתיים, על פי גורמי התכנון במועצה, רק בעוד שלוש שנים ויותר. עוד עתיד לקום בשכונה בניין העירייה החדש.

שטחי המסחר והתעסוקה וכן השטחים הציבוריים ברובם, יתוכננו ויבוצעו רק לאחר קבלת החלטה תכנונית חדשה. למרות זאת, עיריית חריש מתכננת להקים מתחם ובו שישה גני ילדים, שישמש את ילדי השכונה החל משנת תשפ"א. מתחם זה ישמש גם כמרכז ציבורי עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

בעתיד: לב העיר

עם סיום מימושן של תכניות הפיתוח של העיר, עתידה שכונת המעו"ף להיות ממוקמת ממש בלב העיר חריש המורחבת. השכונה גם מאופיינת בנגישות תחבורתית גבוהה, בהיותה ממוקמת על ציר 'דרך ארץ' המרכזי, המתחבר גם לכביש 611, שתחילתו בישובי צפון השומרון וסיומו מתוכנן להוות ציר כניסה ויציאה נוסף מדרום לעיר.

תמונות מהסיור המצולם:

למידע על שכונות חריש השונות: מדריך שכונות חריש

סקירת הנדל"ן של 'חריש סיטי' עודכנה ומהממצאים עולה כי גם השנה שמרו מחירי הדירות בחריש על יציבות. שכונת בצוותא זכתה להתעניינות הגבוהה ביותר עם 36% מכלל עסקאות המכירה, אולם הדירה היקרה ביותר שנמכרה מתחילת השנה נמצאת דווקא בשכונת הפרחים

למעלה: צילום רחפן של שכונת בצוותא ספטמבר 2019: אורן קלר

על אף אי הוודאות שמאפיינת את שוק הנדל"ן בישראל בתקופה זו, שמרה חריש על יציבות יחסית. מתחילת 2019 ועד לחודש אוגוסט, עמד ממוצע המכירות בחריש על כ-55 דירות בחודש, ללא דירות ”מחיר למשתכן“. קצב מכירות זה מאפיין את השנתיים האחרונות בחריש, כך על פי סקירת הנדל“ן העדכנית של ”חריש סיטי“, העוקבת אחר פרמטרים שונים של שוק הנדל"ן המקומי בחריש. הסקירה שהתעדכנה השבוע, בוחנת את מגמות שוק הנדל"ן בעיר הן בשנת 2019 והן בהסתכלות רחבה יותר, על 6 השנים האחרונות.

השוואה בין השכונות כיום בחריש (החורש, אבני חן, הפרחים, מעוף ובצוותא) מגלה כי מחירי דירות 4 ו-5 חדרים רגילות (ללא דירות גן ופנטהאוזים) דומים בין שכונה לשכונה.

בשכונת "אבני חן" המחיר הממוצע מעט נמוך יותר אך ככל הנראה הדבר נובע מריבוי יחסי של מכירות זכויות בעמותות בנייה בתקופה האחרונה, בהן מחירי הדירות עדיין זולים יותר. גם המחיר בשכונת "מעוף" נמוך יותר והדבר נובע מהעובדה שהפרוייקטים ששווקו בשכונה רובם ככולם משתייכים לתכנית "מחיר למשתכן", המציעה דירות במחיר מוזל ביחס לשוק החופשי.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה מתחילת 2019 היא דירת 5 חדרים בשכונת הפרחים המשתרעת על שטח של 149 מ"ר. הדירה נמכרה בחודש מרץ תמורת 1,770,000 שקלים. 

מהם מחירי השכירות הממוצעים בעיר? איזו שכונה זכתה לאחוז גבוה של מכירות אחרי שכונת בצוותא ומהו המחיר הממוצע למ"ר בשכונות השונות של העיר?  לקבלת תשובות ולקריאת הסקירה המלאה  לחצו כאן

מבולבלים משמות השכונות בעיר? היכנסו למדריך השכונות של חריש

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

"ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית".

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

"המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי".

"ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים".

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. "עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים".

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

"אנו בשלבים מתקדמים לקליטת 'קהילת מחנכים' בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר".

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד'ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: "בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש".

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

"אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט 'קהילה מקדמת עסקים', 'פורום עסקים', והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם".

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

"הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה", מוסיף קשת ומדגיש: "אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ"ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ"ר".

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע"ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ"י כשלו בה?

"כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו"ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים".

קווים ייעודיים לרכבת

"ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה", מציין קשת ומסביר: "למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים".

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. "זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו", הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. "הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים", מציין קשת ומיד מסביר: "ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6".

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

"העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר".

"ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז".

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות 'תולדות אהרן' להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

"לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש".

"ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה".

"אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה".

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

"יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר".

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

"חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי"ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי".

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

"אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר".

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

"זה לא פשוט", מודה קשת "זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים".

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. "חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית".

"קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד".

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

"שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל".

ארבע שנים לאחר שאושרו התכניות להקמת שכונת מעו"ף בוטלו תכניות המקור וכעת ניגשים לתכנון מחודש של השכונה, שעתידה להיות מרכז העסקים של חריש. מהן הסיבות לשינוי ומהם העקרונות המנחים החדשים בתכנון החדש?

בישיבה האחרונה של  'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' שהתקיימה ב-30.5.19 אושרה החלטה מספר 77 לבטל את התכניות המאושרות לבינוי השכונה, תכנית חריש/1/ד' למעו"ף.

"הצוות המקצועי של הוועדה רואה לנכון להתאים את התכנון של תכנית חריש /1/ד' לאופי העיר המשתנה בראייה חדשנית ורחבה", כך נכתב בראש פרוטוקול הישיבה.

שכונת מעו"ף (בשמה הקודם מע"ר) תוכננה בראשית דרכה לשמש כמרכז העסקים והמסחר בחריש, הלב הפועם של העיר, אם תרצו. בהתאם לזאת אף זכתה לשם: מרכז עסקים ופיתוח (מעו"ף).

תכנית חריש/1/ד' למעו"ף שאושרה בנובמבר 2015 כללה תכנון רחב הקף של בנייני מגורים, משרדים ומסחר, תעשיה קלה, מרכז תרבות וייעודי קרקע למרכז רפואי ובית מלון. מעל הכל, אמורה היתה השכונה לספק שני צרכים מהותיים לעיר המתפתחת: מוקדי תעסוקה משמעותיים לתושבי העיר ומקור הכנסה ממיסים לקופת הרשות הדלה.

הכוונות היו טובות, אך למכרזי שיווק הקרקעות שפירסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא הוגשו הצעות. הסיבות, על פי גורמים שונים, היו עלויות פיתוח מוגזמות, ולדעת חלק מהמומחים  גודלה המוגזם של כל יחידת תעסוקה.

מהנדסת המועצה, יבגניה מלכין ציינה בישיבה: "זיהינו כי קיימות בעיות בתכנון, ולאחר שגם הניסיון לשיווק מגרשי המסחר נכשל אנחנו חושבים שיש מקום לשיפור התכנון כדי להביא לתכנון מיטבי, חכם ונכון לעיר".

ההחלטה לבצע ריביזיה מחודשת של שכונת המעו"ף אינה מבוססת רק על כישלון המכרזים המסחריים. שני תנאים חדשים נוצרו מאז אישור התכניות הראשונית של מעו"ף, הראשון, הגדלת מרחב התכנון של חריש ובהתאם, הפיכתה של שכונת מעו"ף משכונת בפאתי העיר (שכונת דופן) לשכונה בלב העיר וההשלכות הנגזרות מכך,. לדוגמא, הצורך בחשיבה מחודשת על מערך התחבורה בשכונה והחיבור לעורקי תחבורה איזורים.

השני, אישור תכנית 'חריש דרום', שכונה הכוללת גם היא מגורים משולבים במסחר ובתעשייה. הוספת חריש דרום למרקם השכונות העתידיות של חריש משנה בהכרח את תפקידה העתידי של שכונת מעו"ף במרקם העירוני של חריש.

 עקרונות חדשים לתכנון

"מהתכנון המקורי של שכונת מעו"ף נותרו רק 664 יחידות דיור שנבנות על ידי היזמים 'האחים אוזן' ו'דונה', במסגרת תכנית מחיר למשתכן. עוד נותר הקמתו של מתחם גדול ומיוחד לשירותי הצלה וחירום (משטרה, מד"א, שירותים רפואיים נילווים, מג"ב, כיבוי אש) ומחסני העירייה. "יקדמו שם גם מבני ציבור (גני ילדים, מעונות) לטובת הדיירים שעתידים לאכלס את השכונה בעוד שנה", מפרט דוד מגן, יו"ר 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש'.

"כל היתר ישתנה", הוא מוסיף. "אנו פועלים כיום עם צוות תכנון מיוחד להכנת תכנית חדשה על פי סעיף 78 בהחלטה לתכנן מחדש את השכונה", מסכם  מגן.

מי שהופקדה על התכנון המחודש היא חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית חברת התכנון ViaPlan . נעלי-יוסף ומשרדה אחראים על תכנון פרוגרמת מבני הציבור גם בשכונות הוותיקות יותר בחריש. בפני חברי הוועדה, הציגה נעלי-יוסף את העקרונות שילוו את התכנון המחודש של השכונה ביניהם:

• שינוי אופייה של השכונה מאזור תעסוקה בדופן העיר למרכז עירוני בין שכונות שיתאים לדרישות שמציב אזור תעסוקה;
• ייעול השטחים למבנים ומוסדות ציבור ושילובם במגרשים מרכזיים;
• הבטחת קיצורי דרך, שבילים להולכי רגל, אופניים ותחבורה מקיימת;
• שינוי מיקום מסוף התחבורה המתוכנן מליבת השכונה לדופן שלה ועידוד פיתוח מלאכות זעירות;
• הגדלת הצפיפות לתמיכה בשימושים מעורבים עם המלצות לתוספות של זכויות בנייה בשכונה ובעלייה לגובה;
• הבטחת מקום למשרדי ממשלה ולעירייה;

תנועת קול מעו"ף

שינוי התכנון מעניק הזדמנות חדשה לחשיבה. יצחק קשת ראש העיר, הצהיר כי בקרוב יצא 'קול קורא' ליזמים להשמיע רעיונות לקידום השכונה מבחינה מסחרית. בנוסף, התאגדות דיירים עתידיים של השכונה שנושאת את השם 'תנועת קול מעו"ף', קיבלה רוח גבית מהמועצה בנוגע לאפשרות כי יוכלו להשפיע במהלכי שיתוף ציבור על אופי השכונה, וכי בקשותיהם ישקלו כחלק מהחשיבה המחודשת. בימים אלה מנסה התנועה לגבש תכנית המרכזת את הצרכים והרצונות של הדיירים העתידיים של השכונה, ולהגיש אותה לוועדה באמצעות נציגי המועצה הנבחרים.

מגן, יו"ר הוועדה המיוחדת, אמנם לא שמע על ההתארגנות האזרחית אך הוא מקדם אותה בברכה:  "שיתוף תושבים הוא מהלך מבורך והוא גם נושא פירות כפי שהוכח בתחומים רבים בהם 'חכמת ההמונים' באה לידי ביטוי". הוא מסכם.

כישלון המכרזים לתכנון שטחי התעשייה והמסחר בשכונת מעו"ף הוא הזדמנות עבור עיריית חריש לתכנון מחודש טוב יותר. יצחק קשת: "זו הסיבה שאנו מבצעים בימים אלה ריביזיה מוחלטת במעו"ף ומתכננים מחדש את שטחי המסחר והתעשייה העתידים לקום שם"

צילום: אורן קלר

בעוד הבנייה למגורים בשכונת מעו"ף מתקדמת בקצב יפה, אין סימן לפיתוח שאר אזורי השכונה שייעודם העיקרי הוא תעשייה ומסחר. כידוע, הקמת אזורי מסחר ותעשייה בעיר הכרחית לשמירה על תקציב עירוני מאוזן.

בסוף 2018 נסגרו מכרזים להקמת שטחי תעשייה ומסחר בשני מתחמים בדרום השכונה, בעלי חזית לשדרה המרכזית – דרך ארץ. המתחמים המדוברים נמצאים בהיקף של פרוייקט המגורים של חברת האחים אוזן, אחד משני פרוייקטי מגורים הנבנים בשכונת מעו"ף. לפי נתוני המכרז נדרשו היזמים לשלם הוצאות פיתוח של עשרות מיליוני שקלים – 42 מיליון שקל למתחם של כ-10 דונם ממערב לפרוייקט של אוזן, ו-29 מיליון שקל למתחם של 8 דונם בצידו המזרחי של הפרוייקט. עבור שני המתחמים לא הוגשו הצעות כלל.

פנינו ליצחק קשת, ראש עיריית חריש, על מנת לברר מדוע אף יזם לא הגיש הצעות במכרזים המדוברים, ומה נעשה כדי להתמודד עם המצב ולקדם את הקמת שטחי המסחר בשכונת מעו"ף.

"אכן, בשנה שעברה קבלנים לא ניגשו למכרזים שפרסמה המדינה לשטחי תעשייה ומסחר בשכונת מעו"ף (מע"ר לשעבר) שמתוכננת להיות מרכז המסחר והתעשייה של חריש. התמחור אכן היה גבוה ובנקודת זמן זו הקבלנים לא ישקיעו אם הרווח הצפוי להם לא תואם את הציפיה שלהם", מסביר יצחק קשת ומוסיף: "זו הסיבה שאנו מבצעים בימים אלה ריביזיה מוחלטת במעו"ף ומתכננים מחדש את שטחי המסחר והתעשייה העתידים לקום שם, אבל חשוב לי להדגיש, כישלון המכרזים בשטחי המסחר בשכונת מעו"ף אינו מהווה דוגמא למתרחש בעיר".

מהי הריביזיה המתוכננת במע"ר?

"עוד אין תכניות מוגדרות, אנו בוחנים הצעות חדשות ועומדים לבצע בקרוב מהלך יפה וחדשני מאוד שלא נראה כמותו בארץ, מהלך שהוא מעין שיתוף ציבור, רק עם יזמים. אנו מזמינים אותם לקחת חלק בתכנון שכונת מעו"ף, שילמדו אותנו ויעניקו לנו את נקודת המבט שלהם ל'איך צריכה להיראות' שכונת המסחר והתעשייה העתידית של חריש. בקרוב יצא 'קול קורא' עבורם".

סביר להניח שנקודת המבט שלהם חופפת בעיקר לאינטרס הכלכלי והרצון שלהם להרוויח, מה עוד ניתן ללמוד מהם לדעתך?

"הרבה דברים. ליזמים יש ראש טוב ויש להם מה לתרום לשיח. מבחינת ייעוד השטחים – אולי הם ירצו לקדם לדוגמא מרלו"ג (מרכז לוגיסטי ר.פ) בנוסף למשרדים המתוכננים או לכוון לחברות בתחום הרפואה או חברות אחרות שמעניקות למקום ערך מוסף. אנחנו פתוחים לשמוע".

"זה נכון וטבעי שחברות הנדל"ן רוצות להרוויח וצריך גם לאפשר להן את זה באופן בניית המכרזים. העירייה חייבת לשלב ידיים יחד עם העולם העסקי כדי להצעיד את שכונת מעו"ף קדימה. אנחנו לא יכולים לפעול לבד, צריך שניים לטנגו".

האם זה לא אומר שהמכרזים העתידיים יהיו מכרזים מותאמים לחלומות היזמים העסקיים?

"אף אחד לא ניגש למכרזים ולא רצה לקחת חלק בהם. מכאן ועד 'מכרז חלומות' הדרך ארוכה. אנו נפעל ביחד כדי לקדם את המסחר והתעשייה בחריש", מסכם קשת.

גם התושבים לעתיד פועלים לקידום השכונה

יש מי שאינו ממתין ל'קול קורא' ואפילו שמח על הריביזיה המתוכננת של שכונת מעו"ף ועל ההזדמנות לתכנן אותה מחדש. בימים אלה התושבים העתידיים של שכונת מעו"ף, שקנו את דירותיהם בעיר באמצעות 'מחיר למשתכן' בפרויקטים של 'האחים אוזן' ו'דונה', התאגדו לתנועה, שפועלת תחת השם 'תנועת קול מעוף – משפיעים'.

הקבוצה מגבשת את תכנית הדיירים לתכנון התעסוקה והמסחר בעיר מנקודת המבט של הדיירים ורואה בשינוי התב"ע העתידית הזדמנות מצוינת להשמיע את קולם. טרם הוגשה תכנית מסודרת לעירייה.

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לא אישרה את תכנית 'הטרפז' להקמת חמישה מגדלי מגורים בני 27 קומות וביקשה לבחון חלופות בינוי, שייצרו בחריש 'עירוניות ראויה' ויתחשבו בגובה המתוכנן של שכונת מעוף הסמוכה, ובהולכי הרגל בכניסה לעיר. אחת החלופות שנבחנת היא קידום שני טורי בניינים בני 15 קומות בלבד

צילום: אורן קלר

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה לאחרונה את תכנית “הטרפז” להקמת חמישה מגדלי מגורים בני 27 קומות בחלקה המזרחי של שכונת אבני-חן, בחריש, בסמוך לכניסה המרכזית לעיר.

התכנית המקורית, שאושרה על ידי 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' באוקטובר 2017, ראתה במגדלי היוקרה מקור משיכה לאוכלוסייה חזקה לחריש. עוד קידמה התכנית ניצול אפקטיבי יותר של הקצאות הקרקעות לבנייה על ידי הגדלת מספר היחידות בשטח נתון, ובולטות אסתטית המשדרת יוקרה למרחוק.

אך לא כולם שותפים לדעה זו. בערר שהגיש עלי כבהא, תושב אום אל קוטוף, הוא טען כי מגדלים אלה יפגעו באופי הכפרי של המקום.

הלל זוסמן, חבר הוועדה ונציג רשות הטבע והגנים צידד בטענות אלה וציין בדיון שהתקיים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי מגדלים בני 27 קומות אינם מתאימים לבנייה המרקמית הכללית בחריש ולמרחב בו היא יושבת. עוד הוזכר כי רוב הבנייה בחריש כיום היא של בניינים בני 6-8 קומות.

מנגד, ציין אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתאר עירוני במשרד השיכון, כי תכנית המגדלים מתאימה ויאה לחריש העתידית: "אם נסתכל 30-40 שנה קדימה, חריש תהיה עיר של 200-250 אלף תושבים, מה שהופך אותה לאחת מ-10 הערים הגדולות בישראל". עוד הוסיף טייכמן כי תכנית הטרפז ממוקמת ליד שכונת מעוף, שצפויה להיות מרכז עירוני ראשי לתעסוקה ומסחר בחריש, ובהתאם לזאת, כמקובל בכל הערים המובילות בישראל, גורדי שחקים הם תבנית מקובלת במרקם הנוף העירוני האורבני.

יו"ר ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית, עו"ד סילביה רביד ציינה: "הוועדה סבורה לאחר שבחנה את החלופות שהוצגו בפניה כי בנייה של חמישה מגדלים בני 27 קומות אינה מייצרת עירוניות ראויה, שכן המגדלים מייצרים מרחב בלתי מנוצל בעל מרווחים גדולים בין המגדלים, התפוס בחלקו על ידי חניות עיליות, באופן שאינו יוצר דופן רחוב ומרחב ציבורי איכותי להולכי הרגל ברחובות הסמוכים". רביד הנחתה את 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' לבחון חלופות בנייה שאינן משנות או מפחיתות ממספר יחידות הדיור המתוכנן (624) אולם מציעות פרישה שונה, כזו שמצליחה לייצר עירוניות ראויה. כך לדוגמא, אחת ההצעות היא הקמה של שני טורי בניינים מקבילים בני 15 קומות בלבד.

בתגובה לפנייה של מערכת 'חריש סיטי' השיבה הוועדה לתכנון ובנייה חריש: "משרד הבינוי והשיכון והוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, יפעלו בהתאם להחלטת ועדת הערר, יכניסו את השינויים המתבקשים ויביאו את התוכנית המתוקנת למתן תוקף".

סקירת הנדל"ן של "חריש סיטי" עוקבת אחר נתוני שוק הנדל"ן של חריש החל משנת 2014 ועד היום. בסיכום שנת 2018 עולים מספר נתונים מעניינים

שוק הנדל"ן של חריש שמר על יציבות יחסית לאורך שנת 2017 עם קצב מכירת דירות שעמד בממוצע על כ-40 עסקאות בחודש. במהלך 2018 קצב מכירת הדירות נותר דומה, אך במחצית השניה של השנה חלה לראשונה ירידה קלה במחירי הדירות הנמכרות.

שכונת הפרחים החדשה היוותה בשנת 2017 כשליש מנתח מכירות הדירות בעיר ובשנת 2018 היוותה כבר למעלה ממחצית מכמות הדירות שנמכרו בחריש. נתון זה כולל את העסקאות מיד שניה שנכון להיום רלוונטיות בעיקר לשכונות "הוותיקות" – אבני חן והחורש. מכאן עולה שנתח המכירות של דירות חדשות מקבלן עדיין גבוה משמעותית ממכירת הדירות מיד שנייה, כפי שטבעי היה לצפות מעיר בהקמה.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה בחריש בשנת 2018 (ולמעשה, מאז ומעולם) הינה דירת 5 חדרים ששטחה 146 מ"ר. מחירה, וגם מחירי הדירות היקרות ביותר שנמכרו בשאר השכונות, מוצגים בסקירת הנדל"ן.

לראשונה, ב-2018 אנו מציגים את ממוצע מחירי דירות 4 ו-5 חדרים בשכונת מעוף החדשה (לשעבר המע"ר). בשכונה זו רוב הדירות נמכרו במסגרת תכנית "מחיר למשתכן" ועל כן עלותן נמוכה יותר בממוצע ביחס לדירות בשכונות העיר האחרות.

מחירי השכירות בעיר שמרו על יציבות בשנת 2018, ביחס לשנה קודמת. בסקירה מוצגים טווחי המחיר לדירות רגילות, דירות גן ופנטהאוזים, לפי נתוני "לוח דירות חריש".

סקירת הנדל"ן משרטטת תמונה מפורטת של שוק הנדל"ן בחריש. לצד סקירה התפתחותית של השוק בין 2014-2018, מוצגים בסקירה גם ממוצעי 2018 המספקים "חיתוך מצב" של תמונת השוק הנוכחית.

לקריאת הסקירה המלאה לחצו כאן.

מבולבלים משמות השכונות בעיר? היכנסו למדריך השכונות של חריש.

מבט אווירי אל שכונת מעוף בחריש. צילום: אורן קלר

הכירו את השמות החדשים של השכונות הנבנות בחריש: שכונת אור המזרח תשנה שמה לשכונת "בצוותא" ושכונת המע"ר זכתה לשם "מעוף"

במהלך שיתוף ציבור, התבקשו תושבי חריש להציע שמות חדשים לשתי השכונות הנבנות בימים אלה בחריש, במקומם של השמות הזמניים המוכרים: שכונת המע"ר ושכונת אור המזרח. בסיום הליך הבחירה, נקבע שמה של שכונת אור המזרח בשם "בצוותא" וכן נקבעו שמות הרחובות בשכונה: יחד, רעות, אחדות, קהילה, ערבות, חברותא ושותפות.

שכונת המע"ר תשנה את שמה לשכונת "מעוף" והרחובות בשכונה יישאו את השמות: קידמה, תנופה, התחדשות, הגשמה, החלומות, התמדה.

לדברי שלמה אפרתי, עוזר מנכ"ל המועצה, הבחירה הסופית שיקפה את הלך הציבור שהשתתף במתן הצעות לשמות. "אחד הנושאים שעלו מספר פעמים זה הקהילה בחריש ותחושת ה'ביחד' המיוחדת של תושבי המקום, כך הגענו לשם שכונת "בצוותא", שם שמתחבר גם עם התכניות של חברת שפיר, שבונה את השכונה בקונספט קהילתי", הוא מסביר.

עוד הוא מוסיף: "היה חשוב לנו להמשיך בקו של בחירת שמות שיתאימו לכלל האוכלוסיה בחריש ושלא יצרו מריבות ופילוגים ובנוסף ראינו חשיבות בבחירת שמות עם נופך של משמעות, כך הגענו לשמות רחוב התחדשות, יחד, הקהילה ועוד".

שמה של שכונת "מעוף" משקף את ראשי התיבות: מרכז עסקים ופיתוח. בהתאם, שמות הרחובות בשכונה עוסקים בהיבטים שונים של פיתוח ונושאים שמות כדוגמת: קידמה, תנופה, התחדשות, הגשמה.

הוועדה קבעה לא רק את שמות הרחובות והשכונות אלא העניקה גם שמות ל-42 גינות ציבוריות ברחבי העיר. רוב הגינות נקראו בהתאם לתכנון האדריכלי המשקף אותן. לדוגמה, גן הרים וגבעות בעקבות הטופוגרפיה ההררית של הגינה, גן ספורט בעל מתקני הספורט וגן הירגזי בזכות הצבת שובכי קינון ייעודיים לציפור הירגזי.

שתי גינות בעיר נקראו על שמות חללי צה"ל: "מצפה רז" על שם סמ"ר רז טבי, שנפל באסון השייטת והוריו, תושבי חריש, שותפים לבניית הפארק ומציבים בה אנדרטה עם פסלון לזכרו. "מצפה רועי" על שם סרן רועי קליין, שנפל במלחמת לבנון השנייה, לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חייליו.

עוד בנושא: מדריך השכונות של חריש

העיר חריש הולכת ומתפתחת, מספר התושבים גדל בהתמדה, ומתוכנן להמשיך ולגדול. אך מה צופן לה העתיד מבחינת מקורות הכנסה? היכן ממוקמים שטחי הנדל"ן המניב בחריש, שמספקים לעיר הכנסות והאם הם מספיקים כדי לכלכל את צרכיה של האוכלוסייה העתידית?

מי שחורש בענייניה הכלכליים של חריש ובעתיד הצפוי לה, עשוי לחוש בעננה של דאגה מרחפת מעל גבעות העיר. תקציב המועצה כיום, עומד על 67 מיליון שקלים, ומתוכו רק חמישה מיליון מגיעים מכספי הארנונה של משלמי המיסים. התמיכה הממשלתית המוזרמת לעיר כיום אמורה לייצב אותה לשנים הקרובות, אך אם וכאשר ייסגר הברז, במידה שלא ייווצרו בעיר מקורות הכנסה נוספים, חריש תמצא עצמה במצב של גירעון שהולך וגדל.

תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי בן שחר, מסביר כי אחד המקורות העירוניים להכנסות מגיע מכספי הארנונה שלנו. אבל סכום זה הוא חלקי בלבד. "הסכום שמגיע מבתי המגורים מכסה רק כמחצית מהעלות של כל תושב לעירייה”, הוא מסביר. “כדי לייצר הכנסה שתאפשר לעיר לטפח תשתיות, גני שעשועים ופעילויות תרבות וחינוך, היא זקוקה למקורות הכנסה נוספים, ולכן בכל עיר חייב להיות נדל”ן מניב בתחומה, בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות – שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה".

פירות שקוטפים מנדל"ן מניב

"כדי לשמור על המאזן, כל משק בית חדש שנכנס לעיר אמור להיות מתורגם להכנסות נוספות מנדל”ן מניב", מסביר בן שחר. "לפי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית חדשים, צריכה לטפח במקביל 50,000 מ”ר של משרדים או מסחר".

על פי התכניות, חריש מתוכננת לכלול בשלב ראשון כ-50,000 אלף איש ובהמשך לצמוח לכ-100,000 איש. לפי חישוב זה, עבור השלב הראשון המונה כ-14,000 משקי בית, חריש זקוקה ל-700,000 מ"ר של אזורי תעשייה ומסחר כדי שהתושבים יוכלו לקבל מהעירייה שירותים ברמה נאותה. רק לשם השוואה, מתחם עזריאלי בתל אביב מתפרש על פני 150,000 מ"ר. הבעיה היא שכרגע אין בתחומי העיר נדל"ן מניב כזה. אם היה מדובר במצב זמני בלבד, עד שחברות הענק ינהרו למקום בדרכן על כביש שש, ניחא. אבל מה שמעורר דאגה היא העובדה שנכון להיום, עדיין לא משויכים לחריש שטחים שבהם ניתן יהיה לאכלס אזורי תעשייה.

המשמעות – ללא אזורי תעשייה, חריש לא תוכל לממן את עצמה באופן שיבטיח רווחה ואיכות חיים לתושבים, ובוודאי שלא תוכל להתרחב ל-100,000 תושבים כמתוכנן, כי זה רק יגדיל את הגרעון.

בריאיון ל-"ידיעות חריש" מינואר 2018, אמר מנכ"ל המועצה יעקב נתניהו: "הציבור הרחב אולי לא מבין את הסכנה, אבל אם נבנה פה עיר שלא מסוגלת לייצר תקציב מאוזן – הדבר ישפיע ישירות על איכות העיר ועל תפקוד הרשות המקומית. אנחנו יוצאים למאבק גורלי על עתיד העיר, תוך שימוש בכל כלי שנמצא בידינו".

חריש עמוק – היכן שורש הבעיה, ואיך צומחים מכאן?

במועצת חריש מסבירים שהבעיה התחילה בייעוד המקורי של העיר: "כזכור, ממשלת ישראל תכננה את חריש מתוך תפיסה תכנונית המיועדת לעיר חרדית. במסגרת תכנון זה, לא יועדו אזורי תעסוקה בהיקף נדרש", מסבירים שם. אז אחרי שכולם הבינו שהחריש המוקדם לא הכין את העיר לצמיחה הצפויה, איך ממשיכים מכאן?

במועצה מסבירים שהם מודעים היטב לנושא: "מתוך מודעות לאתגר ובמסגרת העבודה של חברת גיאוקרטוגרפיה, ערכה המועצה בחינת עומק של הנושא. על בסיס הניתוחים הכלכליים שנערכו, הוגשה בקשה לשינוי גבולות העיר לוועדה הגיאוגרפית (ועדת גבולות) מטעם משרד הפנים. הנושא המרכזי מבחינת המועצה, העומד בבסיס הבקשה להרחבת הגבולות, הוא פיתוח אזורי תעסוקה שיבטיחו את איתנותה הכלכלית של העיר וכן מתן פתרונות תעסוקתיים לתושבי חריש".

על פי התכנון, שטח העיר יורחב פי שלושה לעומת גבולות העיר כיום. בשטחים שיתווספו יוקמו אזורי תעשייה ומסחר, וכן מקומות בילוי.

בן שחר סבור שהרחבת גבולות העיר היא פתרון טוב, אבל חלקי: "עצם הוספת השטחים לעיר היא כמובן נחוצה, אבל לא מספיקה. אם לדוגמה, נרצה להקים פארק הייטק, אז בואי נבחן איפה יש הייטק בישראל. זה או ליד אוניברסיטאות ובתי חולים – שם מוקמים פארקים מסודרים, לדוגמה, פארק ההייטק בבאר שבע ליד ביה"ח סורוקה והאוניברסיטה. בתל אביב קם פארק כזה בקרית עתידים והוא בבעלות משותפת של אוניברסיטת תל אביב, בחיפה יש פארק מת"מ סמוך לטכניון ולביה"ח. ברחובות יש פארק מדע שיושב על יד מכון ויצמן. בחריש אין בית-חולים, מוסדות ממשלתיים או מוסד אקדמי – כל מה שעשוי למשוך יזמים וחברות בסדר גודל שיוכלו להוות מקור מספיק של נדל"ן מניב, ולכן צריך לייצר את מקורות המשיכה הללו".

ממועצת העיר נמסר בעניין זה כי המועצה קיימה בדיקה מרחבית לגבי הקמת בית חולים אך הבינה כי יש פחות רלוונטיות להקמת בית חולים כזה כאשר בתי החולים "הלל יפה"בחדרה ו"העמק" בעפולה נמצאים בקרבת מקום לחריש. במקום זאת, נעשו תכניות וחשיבה למציאת צרכים מרחביים אחרים כדוגמת מוסד אקדמי לסיעוד לצד בית חולים סיעודי. עוד נמסר כי במועצה נעשית עבודה משמעותית במיתוג העיר מחדש כדי למשוך אוכלוסיות שיכניסו עוד כסף ומתוך כך אף יתמקמו בעיר מוסדות שונים באופן שימשוך לעיר נדל"ן מניב נוסף.

מתכננים עתיד

בימים אלו יצא מכרז ראשון של שיווק שטחי תעסוקה בשכונת המע"ר (שכונת מעוף) שנמצאת בבנייה. המועצה החלה ביצירת קשר עם גורמים אפשריים להקמת פרויקטים במקום. כמו כן פנתה המועצה לממשלה בבקשה להקמת מוסדות ממשלתיים בעיר, אשר ישרתו את יישובי המרחב כולו.

במועצה מדגישים כי מועצת העיר אינה לבד במערכה, וגם בקרב הגורמים הרלוונטיים בממשלה – משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר – ישנה התגייסות למען העיר הצעירה שנאבקת לצאת לעצמאות כלכלית.

"כשהמדינה מעוניינת לחזק עיר, היא יודעת איך לעשות את זה", פוסק בן שחר. "ללוד למשל, העבירו את המשרדים של רכבת ישראל ואת מטה המשטרה 433. לרמלה העבירו את הנהלת בתי המשפט".

ומה בחריש? גורמים במשרד השיכון והבינוי מאשרים שכרגע נמצאות בשלבי פיתוח תכניות מתאר להוספת שטחי תעשייה ומסחר לחריש. כמו כן נמסר, שגם במשרד האוצר מודעים לבעייתיות המצב הנוכחי והמשרד מעורב בניסיונות למצוא פתרונות לייצור דרכים להגדלת הנדל"ן המניב בעיר.

כחלק מעבודה זו, נידונים גם במועצה ובממשלה פתרונות של מתן יתרון יחסי לחריש על פני מקומות אחרים על ידי הגדרת חריש כיישוב באזור עדיפות לאומית א'. יקנעם שזכתה לפני מספר שנים במעמד של אזור עדיפות לאומית א' הצליחה למשוך אליה בזכות כך עוד עסקים מניבים, שביססו את הכנסותיה.

במועצה מעריכים באופטימיות זהירה, כי מעמד כזה יעזור למשוך לחריש עסקים וחברות שיוכלו ליהנות מהטבות והקלות מפליגות מחד, וישלשלו לקופת העיר תשלומי ארנונה נאים מאידך.