תחביב זוגי: "כשאנחנו רוקדים יחד, אנחנו משחקים ומפלרטטים"

נוית ורועי גרינברג מפלרטטים על רחבת ריקודי הסלסה, טניה וסטס קורינסקי מבלים זמן איכות זוגי בחתירה בכנרת ונעמי ועומר חפר מאתגרים את עצמם בטיולי שטח. שלושה זוגות מספרים על התחביב המשותף, שמחזק את הזוגיות ולא מזניח את הרומנטיקה

נוית ורועי גרינברג צילום: אמיר זלצר

תחביב משותף הוא אחת הדרכים המהנות לחיזוק הזוגיות, שיפור התקשורת והעלאת מפלס האושר. שלושה זוגות חרישאים מצאו את הדרך המתאימה להם: על רחבת הריקודים, על פני הגלים או בטיולים בארץ. פרויקט מיוחד לט"ו באב.

"עלינו לרחבה – והתמכרנו"

נוית (41) ורועי (42) גרינברג נשואים 14 שנים ורוקדים 15 שנים. היא וטרינרית, הוא שכיר בחברת פיתוח תרופות, ובימי שלישי בערב תמצאו אותם רוקדים סלסה באולם הספורט, בבית הספר רונה רמון בחריש. מדי פעם, הם נוסעים גם לערים מרוחקות כמו כפר סבא או חיפה, כדי לרקוד בסגנון אחר.

"אנחנו מאוד שונים, רועי ואני. הפכים מוחלטים", מספרת נוית. "כשהיינו סטודנטים וגרנו יחד ברחובות, חיפשנו תחביב משותף שנוכל לעסוק בו יחד. מצאנו מודעה במקומון על חוג ריקודים סלוניים, והחלטנו ללכת על זה. בלי שום רקע או ניסיון קודם עלינו לרחבה – והתמכרנו".

נוית ורועי גרינברג ט"ו באב
נוית ורועי גרינברג: "הריקוד תורם המון לתקשורת בינינו" צילום: אמיר זלצר

רועי: "כשעברנו לחריש, חיפשנו מקום בו אפשר לרקוד באזור. שמענו על קבוצת מדיה נוצ'ה חריש, שמקיימת הרקדות סלסה בהתנדבות אחת לשבוע כאן בעיר, ומאז אנחנו שם. אבל אנחנו עדיין רוקדים ריקודים סלוניים כשמתאפשר לנו".

תקשורת, מגע, הנאה

"הריקוד תורם המון לתקשורת בינינו", אומרת נוית. "במהלך הריקוד לא מדברים, אבל מתקשרים ללא מילים. הגבר צריך להיות רגיש לזו שהוא מוביל, והאישה צריכה ללמוד לשחרר ולתת את המושכות לצד השני. זה דבר שזוגות רבים מתקשים לקבל ולבצע, והריקוד עוזר בכך".

רועי מהנהן בהסכמה. "בריקוד יש הרבה מגע, וגם זה מאוד תורם לזוגיות. המגע בינינו מחבר אותנו. כשאנחנו רוקדים יחד, אנחנו משחקים ומפלרטטים. את רוב התחביבים שאני מכיר, אנשים עושים אחד ליד השני – וריקוד עושים אחד עם השני. זה מה ששנינו אוהבים בתחביב המשותף שלנו, וזו גם הסיבה לכך שלמרות שאפשר לרקוד עם אנשים אחרים, תמיד נעדיף לרקוד זה עם זו".

"למרות שאפשר לרקוד עם אנשים אחרים, תמיד נעדיף לרקוד זה עם זו". צילום: ג'וקנט

"יש גם חיכוכים, כן?" צוחקת נוית. "כשרואים על הרחבה זוגות שרוקדים יחד אבל הם לא זוג במציאות, הם תמיד מחייכים ומאושרים. אצלנו יש פה ושם ויכוחים על 'למה עשית צעד כזה במקום כזה'. אבל זה גם היופי שבדבר: אנחנו לומדים איפה כל אחד מאיתנו נמצא בתוך התחביב ואיך מתגברים על החיכוכים תוך כדי ריקוד".

"זאת הייתה אהבה ממבט ראשון"

טניה (34) וסטס (37) קורינסקי נשואים עשר שנים ומתגוררים כחמש וחצי שנים בחריש. היא עוסקת בהנהלת חשבונות והוא צלם מוכר בעיר. בשנתיים האחרונות הם חולקים תחביב משותף: גלישה על סאפ.

טניה סטס קורינסקי ט"ט באב
"התחלנו לנסוע לכל מיני מקומות בארץ, שכרנו סאפים וגלשנו יחד כתחביב משותף"

"לפני כמה שנים שמתי לב שרואים יותר ויותר סאפים בים", מספרת טניה. "נזכרתי שכשהייתי ילדה, נהגתי ללכת לים, להתקרב בשקט אל המצילים שישבו על החסקה שלהם – ולטפס עליה. זו הייתה תחושה נהדרת, אז הצעתי לסטס לנסות לגלוש יחד על סאפ. פנינו לחבר שעוסק בתחום, נרשמנו לשיעור ניסיון והתלהבנו. אמנם נפלנו שוב ושוב, אבל לשנינו זאת הייתה אהבה ממבט ראשון".

"התחלנו לנסוע לכל מיני מקומות בארץ, שכרנו סאפים וגלשנו יחד כתחביב משותף", מוסיף סטס. "כשטניה קנתה לי במתנה סאפ ליום ההולדת, כבר היה ברור שהתחביב הפך לקשר רציני. יותר מזה, התחביב שלנו התרחב לתחביב משפחתי. קנינו סאפים לטניה ולבת הבכורה שלנו, וגם הבנות שלנו התחילו לגלוש. הצעירה עדיין לא גולשת לבד, אבל גם היא תקבל בקרוב סאפ משלה".

"רק שנינו, בלי הסחות דעת"

"כמעט בכל סוף שבוע אנחנו מעמיסים את הסאפים על הגגון של הרכב, לוקחים אוהלים וציוד – ונוסעים לכנרת או לים", ממשיך סטס. "אם יש גלים אנחנו גולשים, אם אין גלים אנחנו חותרים. העיקר להיות במים".

זמן איכות משותף, במרחק של שלושה קילומטרים מהחוף. צילום: קינדל מדיה

לשאלה אם הסאפ תרם לזוגיות ביניהם, משיבה טניה בפסקנות: "זה זמן האיכות שלנו יחד, כשאנחנו מתרחקים שלושה קילומטרים מהחוף, אין מסביב שום דבר ואפשר לשמוע רק גלים וקצת רוח. אנחנו מתבודדים, רק שנינו, בלי הסחות דעת ובלי לחשוב על השגרה של היומיום".

עוד היא מציינת כי גם מחוץ למים, התחביב מהווה מקור עניין והנאה לשניהם: "בהתחלה סטס בכלל לא ידע מה עושים עם סאפ – איך קושרים או מאחסנים אותו – והיה לי כיף ללמד אותו. עכשיו כשאחד מאיתנו רואה ברשת משהו מדליק שאפשר לעשות עם סאפ, הוא משתף את השני, ואנחנו מנסים יחד. נופלים, נרטבים, מטפסים חזרה וחוזר חלילה – עד שאנחנו מצליחים. זאת פעילות משותפת שמאוד מפתחת את הקשר בינינו".

לאן שאנחנו מגיעים, שם אנחנו ישנים

נעמי (30) ועומר (30) חפר נשואים כ-8 שנים. לנעמי יש עסק בתחום ביגוד הספורט והיא לומדת להיות דולה, עומר הוא יועץ משכנתאות. שניהם אוהבים לטייל יחד בארץ.

נעמי: "אנחנו אנשים מאוד שונים. אני אוהבת בטן-גב והוא אוהב לצעוד ברגל ולטפס על הרים. בתחילת הקשר שלנו, עוד לפני החתונה, כשהיינו מאוד עסוקים בלימודים ובשגרה, עומר הציע לי הרפתקה משותפת, לצאת איתו לטיול טרמפים. הרעיון היה שנגיע לאן שנגיע בלי תכנון מוקדם, נטייל ונישן בשטח. בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הסכמתי, וזה הפך לתחביב משותף. אנחנו אורזים ציוד ואוהלים, עולים על טרמפ, ומטיילים וישנים בכל מקום שאליו הגענו".

נעמי ועומר חפר ט"ו באב
אורזים ציוד, עולים על טרמפ, ומטיילים בכל מקום שהגענו אליו

עומר: "אנחנו ממשיכים לעשות את זה גם כיום עם ארבעה ילדים, כשהקטנה רק בת חצי שנה. זה הרבה יותר מורכב מבחינה לוגיסטית, ואנחנו לא נוסעים בטרמפים כמובן, אבל זה עדיין כיף גדול. רק לאחרונה יצאנו לטייל בגלבוע וישנו מתחת לטורבינות. בלילה ההוא כולנו ישנו טוב יותר מאשר בבית".

"כשאנחנו בשטח, אי אפשר לקום וללכת"

עומר ונעמי מכירים שניהם בתרומתם של הטיולים ולינות השטח לזוגיות שלהם"יש ממד של חוסר ודאות בכך שמגיעים לשטח באופן ספונטני, מבלי לדעת מה מחכה שם", מסביר עומר. "לפעמים התנאים נוחים ולפעמים לא, אבל אנחנו מתגמשים, מקבלים החלטות יחד ומתגברים על האתגרים. כשאנחנו יודעים שיוצאים לטייל בכיף ובאווירה טובה, אנחנו יכולים להתמודד עם כל דבר. פעם מצאנו את עצמנו על גבעה ליד מצפה רמון ומסביבנו שיטפון עוצמתי, וזו הייתה חוויה מטורפת שלא נשכח".

נעמי ועומר חפר ט"ו באב
טיול שדורש גמישות, חוזקה ותקשורת: "אנחנו מיישמים את זה גם בחיי היומיום בבית"

נעמי: "זה דורש מאיתנו לסמוך אחד על השנייה ולהיות קשובים לצרכים של האחר. הרי אם יש חילוקי דעות או חוסר הסכמה כשאנחנו בשטח, אי אפשר לקום וללכת. למשל, כשאנחנו מגיעים לחנית לילה בשטח, לי הכי חשוב לארגן מקום לינה נוח, בזמן שלעומר הכי חשוב להדליק מדורה, אז  אנחנו מדברים על הדברים ומתגמשים. זה מאוד מחזק אותנו, ואנחנו מיישמים את זה גם בחיי היומיום בבית".

לקריאה נוספת: חריש בראש הטבלה: מקום שני בשיעור הגירושים בארץ


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חריש בראש הטבלה: מקום שני בשיעור הגירושים בארץ

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור הגירושים בחריש הוא כפול מהממוצע הארצי. "המעבר לעיר האיץ תהליכים והעצים משברים", מנסה להסביר דפנה, המצויה בהליך גירושין, והיא מכוונת זרקור ללחצים הכלכליים של קניית דירה ולמחסור במשפחה תומכת ומענים עירוניים. "בחריש יש המון משברים ואין די עוגנים להיאחז בהם"

ספסל האהבה בשדרת דרך ארץ. צילום: דוברות עיריית חריש

בתחילת החודש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקירה מקיפה על האוכלוסיה ב-255 רשויות שונות בארץ. הסקירה העדכנית של הלמ"ס מגלה כי חריש זכתה במקום הראשון בהגירה חיובית, וכי הכי הרבה תושבים עברו להתגורר בעיר החדשה, יותר מכל עיר אחרת בארץ.

עם זאת, בין השורות, הסתתר לו נתון מסקרן לא פחות. חריש התברגה בראש הטבלה גם בשיעור המתגרשים. על פי הנתונים המתייחסים לשנת 2019, שיעור המתגרשים הגבוה ביותר ל-1,000 תושבים נשואים בני 15 ומעלה היה באילת – 16%, ואחריו בהפרש קטן, חריש עם 15.8%, פי 2 מהממוצע הארצי שעומד על 7.9% מתגרשים לכל 1,000 תושבים.

מרחק מהמשפחה התומכת

נתוני הגירושים בעיר לא הפתיעו את דפנה (שם בדוי) המתגוררת שנתיים בעיר ומצויה בעיצומו של הליך גירושים. לדבריה, המעבר לעיר, האיץ תהליכים והעצים משברים שהניצנים שלהם הופיעו כבר קודם בחיי הנישואין. "התמודדנו עם נסיבות ואירועים חדשים ושונים בחריש, שכל אחד מהם לחוד, וכולם יחד הביאו כנראה למצב הנוכחי", היא מספרת.

גירושין גירושים
דפנה: "אין זה סוד שיש הרבה אתגרים בחריש"

דפנה מעריכה כי גם אופי העיר וקשיי הקליטה בעיר חדשה תורמים ליצירת משבר בחיי הנישואין של זוגות צעירים. "אין זה סוד שיש הרבה אתגרים בחריש. שום דבר מבחינה עירונית לא ניתן לך כתושב בבחינת של “בוא קח” אלא “בוא תעשה". אנשים מרגישים שהם צריכים להילחם על כל דבר, אם זה בחינוך, בטיפול במפגעים או שיפור תנאי מחייה בסיסיים. ואז אתה מוצא את עצמך משקיע זמן ומשאבים, במשימות רבות, כדי שייקרו דברים שאתה מעוניין בהם עבור משפחתך. החוסר במענים מעלה את רמת המתח בתוך המשפחה וזה לא משנה אם מדובר בקאנטרי, תוכנית מצוינות לילדים, או תעסוקה, כל אלו נמצאים מחוץ לעיר”, היא מסבירה.

"בשנתי הראשונה בעיר התנדבתי והשתדלתי לפעול ולהניע מהלכים וזה היה בעוכרי בסופו של דבר, גם מבחינה בריאותית וגם בהשפעה על התא המשפחתי שלי. נכון, ממשברים אפשר לצמוח, אבל בחריש יש המון משברים ואין די עוגנים להיאחז בהם.

"גם לאתגר ביצירת קשרים חברתיים חדשים בסביבה לא מוכרת ובניית קהילה יש את ההשפעה שלהם וגם המרחק מהמשפחה או ממערכת תומכת מהווה טריגר. כשאתה נמצא לבד בתוך משבר, כנראה שקשה יותר להתמודד איתו".

רכישת דירה מפתחות זוגות צעירים
"המהלך של רכישת דירה היה מצד אחד הגשמת חלום, אבל מצד שני ייצר המון מתח"

הוצאות גדולות ברכישת דירה

דפנה גם מפנה זרקור לעובדה שחריש נבנתה כעיר שמספקת לזוגות צעירים דיור בר קיימא, אולם מהלך רכישת דירה אינו חף מלחצים כלכליים ואחרים שמשפיעים על התא המשפחתי.

"כל מה שכרוך במעבר לדירה משלך, משלב הרכישה, דרך שיפוצים ועד קבלת החלטות על עיצוב הבית, היה מצד אחד הגשמת חלום, אבל מצד שני ייצר המון מתח בינינו, במיוחד בגלל שמדובר בהוצאות גדולות של כספים", נזכרת דפנה.

שירה הראל, יועצת זוגית ומדריכה למיניות בריאה בחריש מסכימה איתה: "הפן הכלכלי הוא אולי הגורם המשפיע ביותר על יציבות התא המשפחתי בכלל ובחריש בפרט", היא מסבירה.

שירה הראל
שירה הראל. להיצע התעסוקה המצומצם בסביבה יש השלכות

"העובדה שחריש הציעה פתרונות דיור ותנאי מחייה זולים לכאורה, בייחוד בשנותיה הראשונות, הביאה לעיר מגוון רחב של אוכלוסיות ביניהן גם אוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר. משפחות בעלות הכנסה נמוכה או עם בעיות כלכליות, חוות לרוב גם מתחים רבים יותר בגלל הצורך בניהול חיים הישרדותיים. אלו בתורם, מובילים לירידה בתקשורת בין בני הזוג. בנוסף, היצע התעסוקה המצומצם בסביבה מביא רבים לעבוד רחוק מהבית ולכלות שעות רבות בנסיעות. מצב זה עלול להוביל לוויתור של אחד מבני זוג על הקריירה שלו ומטיל עול על בן הזוג השני שתפקידו לפרנס את המשפחה. ויש לזה השלכות, תחרותיות בין בני הזוג, תחושת קיפוח, תסכול או בדידות של אחד מבני הזוג".

פיתוח מערכות יחסים חדשות

הפן הכלכלי משחק תפקיד גם במקרים ההפוכים בהן זוכות המשפחות ברווחה כלכלית. הראל מסבירה: "יצא לי גם לפגוש וללוות זוגות שמגיעים אליי מסיבות הפוכות. כאלה שזוכים בחריש לרווחה כלכלית בזכות הגדלת ההכנסה הפנויה והם מרגישים שהם "הגיעו לנחלה" וזכותם "להשתחרר" מההשקעה בטיפוח הזוגיות או לחפש ריגושים מכיוונים אחרים". הראל מסייגת: "לאו דווקא מדובר בבגידות, אלא בפיתוח מערכות יחסים חדשות שבאות על חשבון הבית".

גירושים גירושין רכישת דירה מפתחות זוגות צעירים
"כשאין לנו עזרה מהמשפחה, החלופה היא למצוא עזרה דרך אינטראקציות חברתיות ופיתוח קשרים רגשיים"

והיא מציינת את ההתרחקות מהמשפחה והיעדר הסיוע הזמין של הורים ובני משפחה כפקטור מסייע לתהליך: "כשאין לנו עזרה מהמשפחה, החלופה היא למצוא את העזרה דרך אינטראקציות חברתיות ופיתוח קשרים רגשיים עם אחרים".

הראל גם מסכימה עם דפנה שההשקעה במציאת מענים ופתרונות שטרם התפתחו בעיר החדשה גורעת מאיכות הקשר הזוגי. "אני מאמינה שעם התפתחות העיר, פיתוח המוסדות בה וגדילה במקומות תעסוקה, נתוני המתגרשים בעיר יפחתו", היא מסכמת.

מצויים בשלב המתאים בחיים

בניסיון להסתכל על הנושא בצורה רחבה יותר ואישית פחות, מציינת דפנה, כי לאופי האוכלוסייה הייחודי של חריש כעיר המורכבת ברובה ממשפחות צעירות, יש השפעה מכרעת על מיקומה של חריש בצמרת הגירושים בישראל: "אחוז האזרחים הוותיקים בעיר נמוך, בעוד שמי שמאכלס את חריש הם בעיקר הורים בשנות ה-30 עד ה-40 לחייהם, אנשים שנמצאים בדיוק בשלב הזה בחיים, שבו יש נטייה לחשב מסלול מחדש".

עיר הצעירים
חריש, עיר הצעירים. מודעת פרסום של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש

ואכן, על פי נתוני הלמ"ס שכבת הגיל הגדולה ביותר בחריש היא של בני 45-18 המסתכמת ב-28.8% מכלל תושבי העיר.

"במקרה הספציפי שלי אני בסך הכל אומרת תודה", מודה דפנה. "האתגרים של חריש זירזו תהליכים שגם ככה היו ביני לבין בן הזוג, כך שבמובן מסוים אני מודה שזה קרה. זה איפשר לי להתמקם מחדש ולעשות את הבדיקה הזו. זה כמובן תלוי מאוד בגישה, באותה מידה יכולתי להסתכל על המעבר לחריש בצער, כגורם שהוביל לגירושין, אבל אני לא רואה כך את הדברים", מסכמת דפנה וחותמת בתקווה שנתוני הגירושים יפחתו בעיר עם השנים: "אני מאמינה שככל שהמענים והשירותים בחינוך, בפנאי, בבריאות ובתעסוקה ישתפרו בעיר – לתושבים תהיה הרבה יותר רווחה ויהיו פחות קונפליקטים וגורמי לחץ שישפיעו על זוגות נשואים בעיר, חד משמעית".

לקריאה נוספת: 'גרושישי': יוזמה קהילתית חדשה לא מותירה את הגרושים/ות לבד


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חנטריש בחריש: יריב פרוינד יצא לחיפוש אחר בני גילו בחריש

אם אתה רווק, אם את בזוגיות בלי ילדים, אם אתם בני 25 -35 ורוצים לייצר קשרים חברתיים חדשים ומשמעותיים בעיר, שידועה כעיר המשפחות הצעירות, חפשו את החנטרישים. הם לא גרועים כפי שהם נשמעים. יריב פרוינד מייסד הקבוצה: "עלה בי הרצון לייצר חברויות משמעותיות"

המילה חנטריש זכתה לפופולריות גדולה בסוף שנות ה–60. היא נכנסה למילון העולמי לעברית מדוברת, מילון הסלנג העברי הראשון שחיברו דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה ואפילו הגיעה לבית המשפט כשצעיר קרא לעבר שוטרים 'חנטרישים' והועמד לדין באשמת העלבת שוטרים. שתי הפרשנויות המקובלות למילת סלנג זו הן אדם לא רציני, חסר אמינות או גרוע וחסר ערך.

חנטריש יריב פרוינד
יריב פרוינד

בחודשיים האחרונים, קיבלה המילה חנטריש משמעות חדשה בעיר חריש. לחזרת המילה לשיח הציבורי בעיר אחראי יריב פרוינד (28), מתכנת בחברת סטארט-אפ שהקים קבוצת צעירים ובחר בעבורה בשם 'חנטריש' בשל הקרבה באותיות לשמה של העיר. "אבא שלי אוהב להשתמש במילה הזו מדי פעם וזה תמיד הצחיק אותי כי היא ממש מוזרה בעיני ונשמעת מצחיק", מסביר פרוינד.

"לבנות חברויות משמעותיות"

בדצמבר האחרון עזב פרוינד את כפר גליקסון ועבר להתגורר בחריש יחד עם ארוסתו נגה. בביוגרפיה החברתית של פרוינד לא תמצאו כלל מעורבות חברתית או קהילתית כלשהי, אך בדומה לחרישניקים רבים אחרים, עם המעבר לעיר נדבק פרוינד בחיידק היזמות הקהילתית והחליט להקים קבוצה חברתית שתהווה בית לבני 25-35.

פרוינד: "עלה בי הרצון להכיר עוד אנשים מעניינים"

"הקבוצה קמה כי פשוט היה לי משעמם בעיר", אומר פרוינד. "כשעברתי לחריש נחשפתי ל'קואלה ביר בר' והתחברתי מאוד למקום שנמצא כדקת הליכה מהבית שלי ברחוב טופז. חשבתי שזה יספיק כדי 'לסגור לי את הפינה' של חיי החברה בעיר, כי אני גם ככה עובד במשך מרבית שעות היום, אבל מהר מאוד הבנתי שלא די בכך. עלה בי הרצון להכיר עוד אנשים מעניינים, כאלו שאוכל לפגוש בכיף גם מחוץ לבר, ולבנות חברויות משמעותיות יותר". פרוינד גילה כי החיפוש אחר בני קבוצת הגיל שלו לא היה פשוט כל כך.

פעילויות מגוונות: מרכיבת שטח, דרך משחקי קופסה, כדורסל, ועד אמנות ונגרות.

שכבת הביניים: בזוגיות ללא ילדים

חריש מושכת אליה תושבים מכל הקהילות, המגזרים ושכבות הגיל אך המאסה הקריטית בעיר היא של משפחות צעירות עם ילדים. באופן טבעי, מרבית תשומת הלב והפעילות הממוסדת והעצמאית בתחומי התרבות והפנאי בעיר מכוונת לאוכלוסייה זו.

עם זאת, שכבות גיל נוספות זקוקות למרחב למימוש צרכים, יצירת קהילה וחיבורים. בעוד אוכלוסיית הדור השלישי בחריש מקבלת מענה כלשהו הן מצד הרשות העירונית והן בהתארגנויות פרטיות, ואוכלוסיית הצעירים בני 18-24 הפכה לקבוצה מגובשת ופעילה, נותרה עד לאחרונה, 'שכבת הביניים', תושבי חריש בני ה-25-35, רווקים, או אלו שבזוגיות ללא ילדים – ללא מענה. את הוואקום הזה דואגת למלא קבוצת 'חנטריש', שהציבה לעצמה את היעד לקיים מפגשים ופעילות משותפת איכותית לחבריה.

חנטריש יריב פרוינד
פיקניק ביער מענית, טיול ביער חריש, מפגש בחוף הים או מפגשים ביתיים

מספר המשתתפים עולה

כ-70 תושבים הצטרפו עד כה לקבוצה החדשה שממשיכה לצמוח כל העת. תחומי העניין של החברים בה שונים ומגוונים: מרכיבת שטח, דרך משחקי קופסה , כדורסל, ועד אמנות ונגרות. "הקבוצה מתאפיינת בעיקר בחבר׳ה קלילים, נחמדים, רגישים ואינטיליגנטים שכיף ומעניין לדבר איתם", מספר פרוינד.
"כמות המשתתפים במפגשים עדיין נמוכה ביחס למספר החברים", מספר פרוינד אך הוא אינו מודאג: "זה דבר הגיוני לדעתי, בהתחשב בגילה הצעיר יחסית של הקבוצה. כדי שתהיה היענות גדולה צריך לייצר אמון ראשוני בקבוצה ולהבין מתי אנשים זמינים יותר או פחות. זה לוקח זמן. ההשתתפות בסקרי ההעדפות, בהם  החברים קובעים מתי, היכן ומה יכלול המפגש הבא  – עולה, ומספר המשתתפים הממוצע למפגש עולה בהתאם.

חנטריש יריב פרוינד
צוחקים הרבה, חולקים בחוויות

"הפידבקים חיוביים מאוד. החברים נהנים מאוד במפגשים, צוחקים הרבה, מספרים על עצמם וחולקים חוויות וסיפורים".

בפרק הזמן הקצר מאז שהוקמה הקבוצה הספיקו החברים לקיים מספר פעילויות משותפות ביניהם מפגש בקואלה בר, ערב על האש, פיקניק ביער מענית, טיול רגלי ביער חריש ומפגש בחוף שדות ים. אל האווירה השמחה והצעירה שמייצרת 'חנטריש' מבקשים להצטרף גם מי שגילם חורג מהטווח המוגדר, תושבים 'זקנים' הנושקים לגיל ה-40, אלה, כמובן, נענים בחיוב ומתקבלים באהבה.

"בהוד השרון דברים כאלה לא קורים"

הקבוצה משמשת גם כ"שער כניסה" לתושבים רווקים וטריים שמגיעים לחריש ומנסים למצוא את מקומם. "היו כבר מספר תושבים חדשים שהגיעו לעיר ושאלו בפייסבוק מה יש לעשות כאן והפנו אותם אלי ישירות". מספר פרוינד.

דור פאר חנטריש
דור פאר: "הרעיון של הקבוצה גאוני"

דור פאר (30) הוא אחד מהם. פאר ואשתו רותם עברו לפני שישה שבועות בלבד מהוד השרון לחריש. הם נחתו כאן ללא היכרות מוקדמת עם העיר או תושביה. "הגענו לחריש בשאיפה להשתלב בחיי הקהילה וליצור חברים בגיל שלנו, זה עניין מאוד חשוב עבורנו. היינו כבר בכמה מפגשים וזה מאוד נחמד להכיר אנשים מדהימים ומעניינים שאפשר להתחבר אליהם, בין אם הם רווקים, נשואים, גרושים או אנשים מעולמות תוכן שונים מאיתנו". פאר מפרגן לקבוצת חנטריש: "הרעיון של הקבוצה גאוני בעיני ולטעמי גם ייחודי מאוד ולא קיים בכל עיר. בהוד השרון לדוגמה, דברים כאלה לא קורים".

לקריאה נוספת: הצעירים באים: “חריש מציעה לי אלטרנטיבה טובה”


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

הכל דבש: כך חוגגים שני זוגות טריים מחריש את ט"ו באב

דר ומשה, יאיר ואלישבע. שני זוגות טריים המתגוררים בעיר, יחגגו הערב לראשונה כזוג נשוי, את ט"ו באב, יום האהבה. כיצד הם מתארים את השנה הראשונה לנישואיהם, האם עננת הקורונה העיבה על הרומנטיקה, ומה צופן להם, לדעתם, העתיד בחריש?

מעטים זוכרים את משמעותו העתיקה של יום ט"ו באב, אולם זוגות רבים מוצאים בו הזדמנות לחזק את הקשר, שמצוי בימי שגרה, תחת לחצים, עומס ושחיקה. שוקולדים, פרחים ומתנות מפנקות אחרות מככבים בגרף המכירות של אותו יום וזוגות רבים מחפשים את חוויית הרומנטיקה. כיצד חוגגים זוגות טריים שזה עתה נישאו את יום האהבה? האם הם זקוקים לתזכורת? בדקנו במיוחד עבורכם עם שני זוגות חדשים מחריש.

מימין: משה ודר, אלישבע ויאיר

דר (25) ומשה (28) כהן, נישאו ב-12 לאוגוסט אשתקד ומספר חודשים לאחר מכן עברו לחריש. השניים הכירו לפני כחמש שנים בטיול 'אחרי צבא' באפריקה. גם את ירח הדבש שלהם בחרו השניים לבלות רחוק מהבית ויצאו להרפתקה נוספת של שלושה חודשי טיול בדרום אמריקה. למזלם, עוד בטרם השתלטה הקורונה על העולם וסגרה את השמיים לטיסות, הספיקו בני הזוג לנחות בבטחה בישראל וחזרו לשגרת חייהם. דר היא מאפרת ומעצבת שיער ומשה מועסק כטבח.

ארוחה רומנטית על החוף

לאהבה ולזוגיות יש מקום של קבע בשגרת החיים שלהם: "מדי שבוע אנחנו מפנים כמה שעות, נוסעים לים ועושים 'דייט' וארוחה רומנטית על החוף".

משה ודר הגיעו לחריש לאחר מגורים ברמת הגולן והתאהבו בחריש ממבט ראשון: "אני מתה על העיר הזאת. חיפשנו מקום עירוני אך לא הומה וגדול וממש התאהבנו בחריש ובאנשים", אומרת דר. "אנחנו מאוד מתרשמים מהפיתוח של העיר, הכל כאן יפה וחדש. מרגיש כמו מקום טוב לבנות בו עתיד".

דר ומשה כהן ט"ו באב
דר ומשה כהן: "פיקניק רומנטי על חוף הים"

דר הקימה קבוצת וואטסאפ לזוגות צעירים, "צעירי חריש נפגשים", בה חברים כיום, כ- 30 משתתפים. "יש כאן הרבה צעירים ובזכות הקבוצה הכרנו פה חברים חדשים", מפרטת דר ומוסיפה: "רבים מגיעים לכאן ופותחים דף חלק בלי דעות קדומות. אין הבדלי מעמדות, אין וותיקים וחדשים העיר מעניקה לכולם הזדמנות שווה ויש רצון עז להכיר ולהיפתח לאנשים אחרים", אומרת דר.

את ט"ו באב יחגגו השניים הערב בבילוי המועדף עליהם, בחוף הים: "בגלל הקורונה אין סרטים או הופעות, אז נלך אחרי העבודה לים, נביא איתנו כמה דברים לאכול ונהנה", מסכמת דר.

נהנים מהחיים המשותפים

יאיר (30) ואלישבע (24) קלי נישאו בחודש מרץ האחרון. יאיר למד היטב את מילות השיר 'קח לך אישה ובנה לה בית' ויישם את ההנחיות בצורה מדוקדקת. בהתאם, רק לאחר שרכש דירה בחריש מיסד את הקשר עם אלישבע והשניים נישאו.

יאיר ואלישבע דר ט"ו באב
אלישבע ויאיר דר

בני הזוג הכירו בחתונה של חברים משותפים: "חשוב לציין שזו הייתה חתונה חלבית ושנינו הגענו למזנון רעבים מאוד", נזכר יאיר בחיוך. "התחלנו לשוחח ולהכיר ובהמשך יצאנו לפגישה. משם דברים התקדמו מהר מאוד להצעת נישואין".

ב-17 במרץ נישאו בני הזוג קלי בבית הכנסת בחריש. הגבלות התקהלות חדשות עם פרוץ משבר הקורונה, אילצו את הזוג לשנות את התכניות ברגע האחרון ולהעתיק את טקס החופה מהאולם לבית כנסת ובנוכחות קהל מצומצם בלבד. מתרגשים ומאושרים לאחר שנישאו, הבטיחו אז בני הזוג מסיבה גדולה שתתקיים בקיץ, אך הקורונה עודנה איתנו והתקווה לקיים אירוע נוסף, גדול יותר, ירדה בשלב זה מהפרק.

יאיר ואלישבע דר: בין הזוגות הראשונים שהתחתנו בהתאם למגבלות הקורונה

מגפת הקורונה הביאה גם לשינוי היעד בו בילו לאחר החתונה. את ירח הדבש הקלאסי בחו"ל המירו בני הזוג בחופשה באילת. "כשיפתחו השמים נצא לחופשה נוספת בחו"ל, אני מקווה שזה יקרה בקרוב", מבטיח יאיר.

בחודשים שחלפו מאז הנישואים בונים השניים את שגרת חייהם החדשה. יאיר עובד כקצין בטיחות בתעבורה ואילו אלישבע עובדת בשופרסל דיל חריש. יאיר מתאר את חייהם העכשוויים בסיפוק רב:  "דברים השתנו לטובה. מאוד רציתי להקים בית בישראל ואנו נהנים מהשותפות ומהאחריות ההדדית שטומנים בחובם חיים משותפים, וכמובן הציפיה לילדים בהמשך". את ט"ו באב מתכננים בני הזוג לחגוג בדייט זוגי ברידינג, תל אביב: "יש גם מתנה אבל זאת הפתעה", מסכם יאיר.

תודה לחן דואני על הסיוע בהכנת הכתבה

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

טור אישי: בעוד חלון בחריש נדלק האור

"היום בערב, כשנכנסתי עם האוטו לחריש, ראיתי איך האור מתפשט בחלונות, לאט לאט מאיר את העיר…"

אחרי צהריים בבית, הילדים משועממים ועצובים. כבר ביום הראשון הם שאלו אם יש ספריה בחריש, והתברר שעדיין לא… קשה להם להאמין שניתן לגור במקום שאין בו ספריה. ואז נקודה של אור, אנחנו נוסעים לספריה של מועצה איזורית מנשה, ועושים מנוי. הילדים לוקחים ספרים כאילו תיכף מתחיל המבול ואנחנו צריכים להיכנס לתיבה.

בית הספר לא רחוק בקו אווירי, אבל צריך לעשות סיבוב גדול, כי הכל חסום. כך עושה כל בוקר ביתנו הגדולה שצריכה לעלות על ההסעה שלה לבית ספר. ואחותה הקטנה רוצה ליסוע לשם באופניים, אבל מסוכן ככה, עם כל אתרי הבניה בדרך.

בתנועת הנוער בני עקיבא, זה חודש אירגון עכשיו, חודש של פעילות מאוד אינטנסיבית בסניף, אך כאן אין סניף, והילדים מפספסים את החודש הזה השנה, אולי בשנה הבאה כבר יהיה סניף… אבל השנים הללו לא חוזרות, ורק פעם בחיים אפשר להיות בשבט מעפילים, או ניצנים.

בבית הקודם שלנו, שהיה בכפר נוער, הקטנצ'יק כבר ידע לפתוח דלת ולצאת, וכאן יש כבישים, וזאת המציאות היותר נורמלית, אבל צריך להתרגל לחיים שיש בהם פחות מרחב.

לגור בחריש היום מרגיש קצת כמו לגור בעיר שהיא גם קצת חור, אין עדיין שירותים מפותחים, צריך לצאת בשביל הכל, קופת חולים, עבודה, קניות. וגם בשביל איוורור ובילוי.

באנו לכאן, כי אחרי שהחלטנו לקנות את הדירה רק כדי לקנות, לאט לאט התחלנו להתלהב מהרעיון של להיות חלק מבנייתה של עיר חדשה, הסתכלנו מהחלון בסלון שלנו, והרגשנו שאנחנו רוצים שזה יהיה הנוף שלנו כל בוקר, ואנחנו עדיין רוצים.

זה תהליך מאתגר, ולא תמיד קל לראות את הילדים שלנו משלמים מחירים עבור הבחירות שלנו. רוב האנשים שפגשנו עד עכשיו הם זוגות צעירים יחסית, עם ילדים קטנים, אך הגדולה שלנו היא בת 13. בשבת הלכנו לבית כנסת, והתפללתי שאולי תהיה שם מישהי פלוס מינוס בגיל שלה, אך היא עמדה איתי, מקשיבה לשיחות המבוגרים שלי, לא מוצאת אף אחת שתתאים לשיחה של בנות 13.

וגם אנחנו, המבוגרים, זקוקים לשכן טוב שאפשר לשתות איתו קפה, או בירה, לצחוק או לבכות על מה שהיה השבוע. וזה קורה, אבל לאט לאט. בשבת כבר מצאנו את עצמנו מפטפטים עם שכנים, צועדים יחד בדרך מהגן בסוף היום.

באחרי צהריים אחד, ביתי צועקת משהו מהמרפסת לחברה שבדיוק יצאה מהבית שלנו, והבן חוזר עם חולצה מלוכלכת ממשחק כדורגל.

כמעט חודש עבר, והחיים כעת הם בליל של תחושות עקירה וזרות, עם תחושות של שמחה על המעבר, על האפשרות להיות חלק מכל זה. אדם הוא יצור מורכב, ולוקח זמן עד שהוא מכה שורש במקום חדש. ציפייה של חודשים ארוכים לא הופכת את המציאות לפשוטה יותר כאשר היא מתממשת, אך היא יכולה להחזיר אותי אל הנקודה הפנימית מתוכה החלטתי לבוא, מתוכה החלטתי להשתקע כאן, להיות חלק מהאתגר הזה. אני זוכרת איך נסעתי כאן לפני כמה חודשים, ונדהמתי למראה עיר שכולה בניינים על בניינים שנבנים, כולם ריקים. אבל היום בערב, כשנכנסתי עם האוטו לחריש, ראיתי איך האור מתפשט בחלונות, לאט לאט מאיר את העיר.


פרוייקטים בחריש

החל השיווק של קבלנים בחריש

השבוע החל הקבלן הראשון לשווק דירות בחריש. מדובר על חברת א.פ.י נתיב פיתוח שזכתה במכרז חריש בקרקע לבניית 44 יחידות דיור באזור המרכזי של העיר החדשה.

החברה הודיעה השבוע על תחילת מכירה מוקדמת של דירות בהנחה של 10% וזאת במטרה לאפשר לרוכשים הראשונים להספיק ולממש זכאותם למענקי הפריפריה שעומדים ככל הנראה בפני ביטול. דירות 4 חדרים מוצעות במחיר של 779 אלף ₪ ודירות 5 חדרים החל מ 899 אלף ₪.

נתיב פיתוח הינה החברה הקבלנית הראשונה שהחלה לשווק דירות בחריש, בעוד שאר הקבלנים שזכו במכרז עדיין ממתינים לסיום מהלכי השיווק של עמותות הבנייה השונות, שהחלו להתגבש כבר בתחילת השנה. בשבוע שעבר הודיעה אשדר על חתימת הסכם למכירת הקרקע בה זכתה לעמותת חריש המאוחדת המונה 490 משפחות, רובן חילוניות. דירות 4 חדרים במסגרת 3 עמותות הבניה הגדולות בעיר – נאות חריש, חריש המאוחדת ונאות חנן שווקו לציבור הרחב באומדן מחיר של 630-660 אלף ₪ ואילו הקבלנים בעיר הצהירו בעבר על כוונתם למכור דירות 4 חדרים במחירים התחלתיים של 800 אלף ₪. בשל פער המחירים הצפוי המתינו הקבלנים לסיום השיווק ע"י העמותות, וכעת כאמור אנו עדים לסנונית הראשונה.

נתיב פיתוח הינה חברה קבלנית המשווקת לרוב דירות למגזר החרדי ואילו בחריש, בשל השינוי שהתרחש בתמהיל האוכלוסיה הצפוי, מפנה החברה את מאמצי השיווק דווקא למגזר הדתי-לאומי והחילוני. לדברי החברה, עיקר הפניות שהתקבלו עד כה היו מזוגות צעירים המתגוררים כיום בפרדס חנה-כרכור וישובי הסביבה.


פרוייקטים בחריש

הסוף למענק הרוכשים דירה בפריפריה?

אלפי משפחות שתכננו לרכוש דירה בחריש והסתמכו על מענק שהובטח ע"י המדינה בסך של 60 אלף שקל, התאכזבו לגלות שהמענק בוטל. התושבים לעתיד בחריש החליטו לצאת למאבק נגד ההחלטה בטענה שמדובר בהתנערות מהציבור החילוני. המאבק נגד ההחלטה לבטל את מענקי הסיוע לרכישת דירה בפריפריה אינו מוגבל רק לתושבי חריש אלא מאגד בתוכו עשרים ושבעה ישובים נוספים בפריפריה שחולקים את רוע הגזירה

זוגות צעירים רבים שהחליטו לרכוש דירה בחריש על סמך העלויות הנמוכות הודות למענקי הסיוע, עומדים כעת מול שוקת שבורה. הרוכשים, שכבר השקיעו מכספם ונתנו מקדמות בסך של 150-200 אלף שקלים, אינם יכולים לבטל את העסקה ולכן בכוונתם להילחם בהחלטת הממשלה על ביטול המענק.

למרבה האירוניה, דווקא יאיר לפיד, שקרא לפני הבחירות להעניק הטבות דיור גם לאזרחים ממעמד הביניים, נושא היום את הבשורה על הביטול הגורף של המענקים, מהלך שפוגע בעיקר בזוגות צעירים ממעמד הביניים.  ההחלטה על הביטול עוררה בקרב התושבים תחושה שהמדינה דאגה לאוכלוסיית העיר העתידית כל היתה צפויה להיות חרדית, ואילו כעת, משהעיר הפכה לעיר פתוחה לכולם מתנערת המדינה מהחלטותיה.

 מענק המקום הכולל אמור היה לעמוד על כ-100 אלף שקלים, 60 אלף מענק לדיירים ו-40 אלף מענק לקבלנים על דמי פיתוח בתנאי שסיימו את הבנייה תוך שנתיים וחצי.  אך עם אישור התקציב בוטל המענק לכעשרים ושבעה ישובים בפריפרייה. משרד השיכון מסר כי ביטול המענקים בפריפריה ובכלל זה בחריש הינה החלטה של משרד האוצר, בניגוד לדעתו של משרד הבינוי והשיכון. חשוב לציין שההנחה בסף של כ-40 אלף שקל לדירה לקבלנים אשר יעמדו בתנאי המכרז לא בוטלה, ומטרתה לעודד את המשך הבנייה בפריפריה.

בדף הפייסבוק של התושבים "מתנגדים לביטול המענק לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה" מנסים התושבים למנוע את ביטול המענק במסגרת הגזירות הכלכליות של חוק ההסדרים בתקציב 2013-2014.

מאבק התושבים עולה לדיון בכנסת

בדיון סוער בועדת הכלכלה על ביטול המענקים לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה תקפו שרים מש"ס את שר האוצר, והביעו תמיהה על הפקרת התושבים שכבר התחייבו לרכוש דירה על סמך המענק. חבר הכנסת איציק שמולי מהעבודה שיזם את הדיון אמר שיש לקיים את ההבטחה שניתנה לתושבים שכבר רכשו דירה בפריפריה ולא להתנער מההתחייבות שניתנה לתושבים. גם חבר הכנסת יצחק ועקנין מש"ס תקף את החלטת הממשלה ומחה על כך שלאחר כל ההשקעה והעבודה שנדרשה מול משרד האוצר לאשר את הצעת החוק, ביטל השר לפיד את החוק במחי יד, למרות כל הטענות שהיו לו על מצוקת הדיור בקרב זוגות צעירים.

שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד השיכון, הודיע בדיון כי מענק הפריפריה יינתן לרוכשי דירות שיציגו עד הראשון ביולי את חוזה הרכישה, ולא רק למי שיציג את היתר הבנייה כפי שנאמר בהוראת השעה. הארכה שניתנה עד הראשון ביולי לקבלת המענק היא פשרה שהושגה במגעים עם האוצר. בסיכום הדיון, קראה ועדת הכלכלה לאוצר להאריך את הארכה למתן המענק ביותר משנה עד 1 ביולי 2014.