"מאפס לאליפות": מכבי חריש כבשה את הליגה בשנה אחת

צילומים: אליאור דנינו

עם מאזן מדהים של 19 ניצחונות מתוך 20 משחקים הצליחה קבוצת הכדורסל מכבי חריש לנצח את משחק הגמר ולעלות לליגה א'. הקבוצה ששמה את "חריש על המפה" כבר מסמנת את היעד הבא: עלייה לליגה הארצית


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

אולם הספורט בשכונת בצוותא הפך אמש (רביעי) למוקד של חגיגות: השמפניות נפתחו, ושמחה אמיתית הציפה את קהל האוהדים ואת שחקני קבוצת הכדורסל מכבי חריש על זכייתה של הקבוצה באליפות ליגה ב' שומרון ועלייתה לליגה א', לאחר ניצחון על הפועל פורידיס.

החגיגות באולם בצוותא לאחר הניצחון. צילום: אליאור דנינו

גם הקרעים בין אופוזיציה לקואליציה שהפכו מאז מעצרו של ראש העיר יצחק קשת, לאחד מסימני ההיכר ברשתות החברתיות – לא התגלעו אתמול. כולם היו צמאים לחדשות הטובות, שהצליחה קבוצת הכדורסל להביא לעיר, וחגגו יחד עם האוהדים והשחקנים.

שמחה משותפת לקואליציה ואופוזיציה בעיר. צילום: אליאור דנינו
חברי הקואליציה חוגגים עם הקבוצה. צילום: אליאור דנינו

הקבוצה שהוקמה לראשונה בשנת 2021 החלה בתחילת העונה הנוכחית דרך חדשה עם מאמן חדש ועם תקציבים שהחלו לזרום מעמותת ידידי מכבי. אך נראה שיותר מכול, סימון המטרה: זכייה באליפות ועליית ליגה, היא זו שעזרה לחברי הקבוצה ולהנהלה להתמקד ולקלוע מבלי לפספס.

המאמן: "בחרתי קודם כל בני אדם". חברי הקבוצה מחריש ומהסביבה הקרובה

זה רק נראה קל

אחד מאבות ההצלחה הוא המאמן חיים כהן, איש כדורסל ותיק עם רקורד מרשים. "מה שהביא אותי לחריש זה האתגר", שיתף כהן. "לבנות קבוצה מאפס עם מטרה ברורה לעלות ליגה – זה לא משהו שעושים, אם לא מאמינים לגמרי בפרויקט".

חיים כהן (ראשון משמאל): "בחרתי קודם כל בני אדם". צילום: אליאור דנינו

כהן הרכיב קבוצה שמסתמכת על מספר שחקנים חרישאים ושחקנים נוספים מהאזור הגיאוגרפי שבין חדרה לקציר, שמביאים איתם לא רק כישרון אלא גם נשמה.

הבחירה של כהן בשחקנים לא הסתמכה רק על יכולת מקצועית. הוא חיפש שחקנים עם אופי שאוהבים להתמודד עם אתגר. "בחרתי קודם כל בני אדם", הוא מדגיש.

אך למרות החומר האנושי האיכותי, הדרך להצלחה לא היתה פשוטה. "זה אולי נראה קל, אבל היה מאוד קשה, זו היתה עונה מורכבת.בנינו קבוצה מכלום-מאפס. לא כולם שיחקו כדורסל בשנים האחרונות והתמודדנו עם קבוצות שמשחקות יחד מספר שנים באותו הרכב וממוקמות בצמרת הטבלה".

ביחד גם מחוץ לפרקט

ג’ניה וולקוב, הקפטן, מתגורר רק תשעה חודשים בעיר וכבר משמש כשחקן בקבוצת הבוגרים וכמאמן בבית הספר לכדורסל. וולקוב, שמגדיר עצמו כ"אבא של הקבוצה", מעיד גם הוא שהדרך לא הייתה קלה. פציעות, היעדרויות בשל שירות מילואים, והעובדה שכל השחקנים עובדים במקצועות נוספים, חייבו גמישות והתאמה. עם זאת, דווקא התנאים האלה הפכו את ההישג לעוצמתי יותר. "לא שיחקנו אף משחק בהרכב מלא", מציין המאמן כהן, "אבל הייתה מחויבות שאין כמוה".

קפטן וולקוב (ראשון מימין): "הרגשתי פה כמו במשפחה מהאימון הראשון". צילום: אליאור דנינו

לוולקוב יש הסבר להצלחה: "זו קבוצה עם אופי", הוא אומר. "אחרת לא היינו מצליחים להתמודד עם קבוצות טובות כמו מכבי חדרה. כמעט נשברנו שם, אבל בזכות האופי התגברנו והצלחנו לנצח בהפרש של 2 נקודות בלבד".

בארבע השנים האחרונות וולקוב שיחק בליגה א' באזור הצפון ואף התאמן עם שחקני הליגה הלאומית. ההכרות שלו עם קבוצות מקצועיות מחדדת עבורו את ההבדלים של והוא חולק שבחים לקבוצה שהתגבשה ומבלה ביחד גם מחוץ לפרקט. "הרגשתי פה כמו במשפחה מהאימון הראשון. היה ברור לכולם מה המטרה שלנו – וזה מה שעשינו, ביחד".

קהילה מאוחדת סביב כדורסל

רועי זך, מנכ"ל ומייסד מכבי חריש, הוא האיש שמזוהה ביותר עם הקבוצה. גם הוא מדבר על מחויבות עמוקה להשגת מטרות הקבוצה: "ההבדל בין חזון לפנטזיה הוא תוכנית עבודה", הוא אומר בראיון, ומזכיר כי הקבוצה החלה לפעול כבר בשנת 2021 אך רק בשנה האחרונה הוחלט על קפיצת דרך וסימון המטרה של עליית ליגה. "מהרגע שהחלטנו, עשינו זאת תוך שנה אחת בלבד. זה הישג מדהים", הוא מתגאה.

רק בשנה האחרונה הוחלט על קפיצת דרך וסימון המטרה של עליית ליגה

"לא רואים הרבה קבוצות שעושות את זה בשנה אחת", מסכים וולקוב. "זה לא מובן מאליו. אבל כשיש הנהלה טובה, שחקנים מחויבים וקהל אוהד – אפשר לחלום, ואפילו להגשים".

לדברי זך, הקפיצה התבקשה בעקבות השינוי שנבע מהקמתן של קבוצות הילדים והנוער, בבית הספר לכדורסל שהחל לפעול בעיר תחת ניהול האגודה. "בלי מחלקת נוער אין עתיד אמיתי", מדגיש זך. "ההשקעה בצעירים היא הדרך היחידה לבנות עתיד".

קהל האוהדים של מכבי חריש מתרחב: "זה לא רק משחק – זה אירוע חברתי. זה שייך לעיר כולה". צילום: אליאור דנינו

גם מסורת היא עניין נרכש, וזך מקווה להרחיב את קהל האוהדים של הקבוצה: "בשבוע שעבר במשחק חוץ בחדרה, חצי מהיציע היה שלנו", מספר בגאווה זך, "הגיעו ילדים, קבוצת מעודדים, משפחות. זה לא רק משחק – זה אירוע חברתי. זה שייך לעיר כולה".

זך מאמין שעם ההצלחה, מעגל האוהדים של הקבוצה רק יתרחב. הוא מדגיש כי ההנהלה, שפועלת כעמותה ללא מטרות רווח, השקיעה כל משאב זמין בפיתוח הקבוצה, וכעת עומדת בפני ההנהלה משימה נוספת, מחייבת לא פחות, הצלחה בליגה החדשה.

מסמנים את המטרה הבאה

העלייה לליגה א' היא רק תחילת הדרך. "המטרה היא לא רק לעלות – אלא גם להתבסס בליגה ואפילו לשאוף לליגה הארצית", אומר המאמן. לשם כך, הקבוצה מתכננת לצרף שחקני חיזוק, להעלות את תדירות האימונים, ולשפר את התנאים הלוגיסטיים. מה שחסר? בעיקר תקציב.

מימין: רועי זך ולירון כרמון (רימקס): "מהרגע שהחלטנו, עשינו זאת תוך שנה אחת בלבד. זה הישג מדהים. צילום: אליאור דנינו

"כדי לעלות עוד ליגה נצטרך תוספת של כ-250 אלף שקלים", מסביר זך. נכון להיום, מלבד מתן שימוש חינם באולם הספורט העירוני, התמיכה המוניציפלית מצומצמת. מרבית התקציב מגיע מתרומות פרטיות, הכנסות בית הספר לכדורסל שמוזרמות במעגל בחזרה לקבוצה, עזרה של עסקים מקומיים כמו סוכנות רימקס ואולם הכושר של אביב מינץ, וכן מתמיכת מכבי ישראל.

לקראת עונת 2025: השמיים הם הגבול?

בקבוצה מבינים את האתגרים שבליגה א'. מדובר בקבוצות ותיקות, מתוקצבות ומנוסות. "נצטרך להשתדרג בכל פרמטר", מודה כהן. אבל מעריך שעם גיוס של מספר תפקידי מפתח שעדיין חסרים הקבוצה יכולה להתברג במרכז טבלה א' או אפילו להעפיל לראשה. "זה קשה, אבל לא בשמיים", הוא מדגיש.

מקווים לחגוג גם בשנה הבאה. צילום: אליאור דנינו

עם תושבים שמתחילים להזדהות עם הקבוצה, ילדים שמגיעים ללמוד כדורסל, וקהילה שמגלה גאווה עירונית מחודשת – הכדורסל הפך לכלי של שינוי חברתי. בקבוצת מכבי חריש לא רק משחקים בשביל הנקודות – הם בונים תרבות ספורטיבית שלמה.

"הקבוצה הזאת היא לא רק כדורסל. היא הדרך שלנו להגיד: חריש כאן, ויש לה מה להציע" – כך סיכם אחד האוהדים במשחק האליפות. קשה לחשוב על סיום טוב מזה לעונה שמתחילה לכתוב היסטוריה.


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

עיר עם תרבות: 100 אמנים ויוצרים בחריש התאגדו בעמותה חדשה

מימין: נופר מרגליות, שלי אינגדאו ונדה, גני סטבינסקי

מתיאטרון קהילתי ועד שירה על המלחמה: מאה אומנים ויוצרים התאגדו לקידום האמנות והתרבות בחריש, מינוף שיתופי פעולה והתמודדות עם אתגרי השעה. "הכוח שלנו הוא אנחנו"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

בחודשים האחרונים החלה לפעול בחריש עמותה חדשה: אומני חריש. כ-100 אמנים ויוצרים חברים בעמותה, ששמה לה למטרה לקדם ולפתח את האומנים בעיר. רועי זך, ממייסדי העמותה, מציין שני יעדים נוספים משמעותיים. האחד, הקמת בית אומנים בעיר. והאחר, קידום ויצירת אירועי תרבות בעיר.

הכבש ה-16 נופר מרגליות רועי זך שרון שמיר אומני חריש
רועי זך: "אנחנו רוצים ליצור בית, מרכז, שבו כל חבר וחברה בעמותה יוכלו להציג את האומנות שלהם". מתוך מופע הכבש ה-16. צילומים: מאור קורן

"זוהי עמותה שיתופית ומעבר למטרה של קידום האומנים אנחנו רוצים ליצור בית, מרכז, שבו כל חבר וחברה בעמותה יוכלו להציג את האומנות שלהם, לחשוף אותה לתושבי העיר ולציבור הרחב.

תערוכה ציורים של האמנית טטיאנה וולך, בחנות סיפור חוזר. התערוכה תתקיים עד 25 באוגוסט. דרך ארץ 29

אומנות כחלק ממארג החיים העירוני

גני סטבינסקי, חבר ועד העמותה, הוא בוגר בית צבי ומקים התיאטרון הקהילתי תיאטרונוע ברמת גן. בספטמבר הקרוב תיפתח בחריש שלוחה של המרכז הרמת גני.

גני סטבינסקי אומני חריש
גני סטבינסקי: "אומנות היא חלק אינטגרלי ממארג החיים העירוני".

"אנחנו מתחילים להפעיל חוגי תיאטרון לילדים, נוער ומבוגרים. בנוסף, רועי זך ביקש ממני להצטרף לוועד אומני חריש ומאוד חשוב לנו לקדם את האומנות בעיר שמתהווה. לתפישתי, אומנות היא חלק אינטגרלי ממארג החיים העירוני".

"הרעיון של העמותה הוא להביא את האומנים לקדמת הבמה. להתאגד כולנו ככוח יוצר. יש עמותות פעילות כאלה בארץ ובעולם שהעשייה שלהם משמעותית ומורגשת בעיר. בפריפריה, אלה דברים שמן הסתם קשה יותר לקדם אותם.

"אישית, לקחתי על עצמי לקדם את האומנים דרך הרשתות החברתיות בעיר, לתת להם את הכלים הטכנולוגיים שיעזרו להם בעולם המדיה. כל אחד תורם לעמותת האומנים ממה שהוא יכול. אין לנו כרגע מקורות מימון. כרגע הכוח שלנו הוא אנחנו", הוא מדגיש.

אומני חריש הכבש ה-16 צילום: פרי גרט
מופע הכבש ה-16: מבוסס על טהרת הכוחות המקומיים ועל שיתוף פעולה בין האומנים. צילום: מאור קורן

כדוגמה, הוא מציין את מופע הכבש ה-16 שהתקיים בשבוע הספר והיה מבוסס על טהרת הכוחות המקומיים ועל שיתוף פעולה בין האומנים המקומיים.

מה הקריטריון של חברות בעמותה?

"כל מי שחובב אומנות ומעוניין לקדם אומנות בחריש יכול להצטרף אלינו. אנחנו מחפשים אנשים שהתשוקה הזו בוערת בתוכם. הם לא חייבים בהכרח רקע באמנות. אנחנו כמובן רוצים לעודד אומנים ממגוון תחומים להצטרף לעמותה, כדי ליצור מיזמים ושיתופי פעולה שיכולים להזניק את האומנים קדימה".

אחת התוכניות המיידיות שמתכנן גני יחד עם זוגתו נעה, מורה לתיאטרון, היא הקמת תיאטרון קהילתי בעיר.

גני סטבינסקי אומני חריש תיאטרון קהילתי
תיאטרון קהילתי ברמת גן. בספטמבר תיפתח השלוחה בחריש. צילום: גני סטבינסקי

"אנחנו מגיעים לחריש עם שני כובעים, האחד הוא חוגי התיאטרון. כל ילד/ה או איש/ה  שמעוניינים להצטרף לפעילות מעצימה שמחזקת את הביטחון העצמי ואת יכולת ההבעה ולרכוש כלי משמעותי לביטוי עצמי בחיי היום יום – מוזמן. הפעילות הנוספת, שהיא מאוד מאוד קרובה לליבנו, היא תיאטרון קהילתי בחריש. יהיו הפקות מקוריות ונשתלב גם באירועים ובטקסים עירוניים. כל מי שזה מעניין אותו מוזמן להצטרף".

השראה מהנוף ומהקהילה

אחת הדוגמאות המצליחות לאומנית שבנתה את עצמה ומינפה שיתופי פעולה, בחמש שנות המגורים שלה בעיר, היא נופר מרגליות.

אומני חריש נופר מרגליות צילום: גיא כהן
"אני צריכה לחשוב איך אני יכולה להביא את האומנות שלי לכל מקום שאני נמצאת בו".  צילום: גיא כהן

"אני זמרת, יוצרת, שחקנית, מורה לפיתוח קול, מלווה רגשית דרך מוזיקה, דוגמנית ואמא לשלושה ילדים", מפרטת נופר.

היא החלה דרכה כילדת פלא במוזיקה הקלאסית, למדה מוזיקה באקדמיה למוזיקה, וכבר בגיל 17 השתתפה כזמרת באופרה "הנגנים מברמן" עם התזמורת הסימפונית ירושלים. היא למדה פיתוח קול בבית הספר 'רימון' ג'אז, ובשנים האחרונות התמקצעה בעולם השירה הטורקית. ברזומה שלה ניתן למצוא שיתופי פעולה עם אומנים מוכרים ביניהם דניאל ורטהיימר, טום קרני, עמאד דאלאל, צחי הר נבו, עדי לוי ועופר פורטוגלי.

נופר מאמינה גם היא בחשיבות העצומה של עמותת האומנים ובתרומתה למינוף פעילותה: "אני מופיעה כאן בטקסים, השתתפתי בהצגה המקומית דרך ארץ 32 שעסקה במתח בין המגזרים השונים בעיר. יש לי פה הרבה תלמידים ואני מנסה ליצור חברויות ושיתופי פעולה בין התלמידים וביני ובין אומנים אחרים.

נופר מרגליות מימין: בהפקת אופנה מקומית. צילום אליאור דנינו. משמאל: בהצגה דרך ארץ 32. צילום: אביטל הירש

"אני ממש מנסה להופיע כאן לפני הקהילה שלי. זה מאוד חשוב לי. סיימתי ממש לאחרונה הפקת אופנה, אני דיגמנתי והצלם והמאפרת היו תושבי חריש. אני חושבת שיחד, האומנים, יש לנו כוח. אנחנו יכולים ליצור המון שיתופי פעולה להניע אחד את השני ולהניע קדימה את האומנות בעיר".

האם חריש מעניקה לך השראה ליצירה?

"בוודאי. ההשראה ליצירה שלי מגיעה גם מהקהילה וגם מהנוף המהמם של היער. אני גרה במדורגים, אני יושבת במרפסת שלי מול כל הירוק הזה, וכותבת ומלחינה. זה תענוג".

"אני כתבתי את שיר הנושא להצגה 'דרך ארץ 32'. השיר מדבר על "ביחד", חילונים, דתיים וחרדים ועל הרצון להביא שלום, אחדות ולשמור על הבית".


"לאומנים יש תפקיד. לי לפחות יש תפקיד. אני מרגישה שאני יכולה להביא שלום, ריפוי, אחדות ולהפיץ טוב ואהבה"


"שיתופי הפעולה שאומני חריש מייצרים תורמים בעיניי לא רק להם אלא גם לחוזק החברתי. אנחנו יכולים לעזור לייצר פה קהילה טובה יותר. לאומנים יש תפקיד. לי לפחות יש תפקיד. אני מרגישה שאני יכולה להביא שלום, ריפוי, אחדות ולהפיץ טוב ואהבה. דווקא בגלל שחריש היא מקום חדש אני יכולה לשמח את הלבבות, לרגש בטקסים עצובים, לגעת בכולם ולהזכיר לכולנו שאנחנו משפחה אחת".

"הותר לפרסום": על שירה ומלחמה

את תחושת היחד והסולידריות החברתית, מיטיבה לבטא ד"ר שלי אינגדאו ונדה הן בפעילותה החברתית והן ביצירתה.

ד"ר שלי אינגדאו ונדה
ד"ר שלי אינגדאו ונדה

שלי היא חברת סגל בכיר באוניברסיטת חיפה. לצד הפרנסה והעיסוק המרכזי היא אוצרת תערוכה שעוסקת במנהיגות האתיופית, ומתעדת את האבל והשכול של הקהילה, שאיבדה חיילים וקצינים במלחמת חרבות ברזל. התערוכה תוצג גם בחריש בתחילת נובמבר.

צילום מתוך תערוכת "מרי" -דיוקן של מנהיגות בישראל. התערוכה תגיע לחריש בעוד כחודשיים. צילום: גדעון אגז'ה

לפני שלושה שבועות יצא לאור ספר שיריה הראשון. הספר 'הרקטור לא שלח שיר לשבת' מעבד את החוויות הכואבות עימן מתמודדת החברה הישראלית מאז ה-7 באוקטובר, ורבים משיריה עוסקים באבל הפרטי שחוו תושבי חריש.

מתוך השיר "הותר לפרסום"

בנוסף, בקרוב יצא לאור ספר הילדים איתי החייל, המספר את החלומות של בנה בן ה-6 ועוזר לילדים להתמודד עם מוראות המלחמה.

"עמדתי לפרסם  ספר שכתבתי במשך 10 שנים, שמתאר את סיפור חיי והעלייה לארץ, אבל אחרי ה-7 באוקטובר, גנזתי אותו וכתבתי ספר שירה על המלחמה. אחד מסממני השגרה שלי, הוא שיר לשבת שרקטור אוניברסיטת חיפה שולח לנו. ככותבת שירה, אני ממתינה לו בסקרנות.  בשבת הראשונה אחרי השבעה באוקטובר – פתאום הרקטור לא שלח שיר לשבת ובתוך כל הכאב, זה מה שאני הכי זוכרת. איך בן רגע לא הייתה שגרה, לא היה סדר ומה שהיה כבר לא יהיה".

"השירה היא על המלחמה. כל סיפור או שיר הוא פתיח לסיפור גדול ואישי על חברים וחברות שנהרגו ונרצחו, או שכלו את אהוביהם. חלקם מחריש.

בשיר "הותר לפרסום", כתבתי על מורן דיטש, תושבת העיר, שאיבדה את יונתן אהובה, ובנה בן השנתיים ארי, רק לומד לומר את המילה אבא. כתבתי על ההורים של נעם שלום, גם הם מחריש, שאיבדו את בתם בנובה".

לצלוח את המשבר – יחד

שלי, שחוקרת באקדמיה חוסן חברתי, ניסתה לייצר שגרת מלחמה לילדיה ולה ולפתח עבורם ועבור הקהילה האתיופית שקרובה לליבה, חוסן שיעזור להם לצלוח את התקופה.

כחלק מהמאמץ, בקרוב יצא ספר הילדים הראשון שכתבה, איתי החייל. הספר בוחן את עולמו הפנימי של ילד שהושפע מהמלחמה ואת התמודדותו עם שגרת מלחמה.

ד"ר שלי אינגדאו ונדה
ספר ילדים שעוזר להם להתמודד עם המלחמה. מימין: שלי עם בנה איתי. משמאל: עטיפת הספר שיצא בקרוב לאור

"בספר הוא מחלק אוכל לחיילים. בזמן המלחמה הקמתי חמ"ל בעיר חריש יחד עם קהילת מתנדבים מבני הקהילה האתיופית. בישולנו וחילקנו אוכל מסורתי אתיופי, אירחנו משפחות מפונים, סייענו לנשות מילואים, החמ"ל פעל כל השבוע. קיבלנו את אות גיבורי העורף על פעילות החמ"ל".

"חריש ספגה מכה קשה במלחמה, למרות שהאוכלוסייה פה היתה כביכול מוגנת ולא היו פה אזעקות. מספר ההרוגים היה משמעותי. לא יכולתי שלא להזכיר את כל הנופלים בשיר. חשבתי שאם לא נכתוב את כל השמות שלהם ביחד, אז לא יאמינו לנו שספגנו אבדה מאוד גדולה ביחס לערים אחרות.

"הקהילה האתיופית בחריש היא חזקה ואני מאמינה שהיא יכולה להראות את הדרך לחברה הישראלית לצלוח את המשבר הזה. הקהילה האתיופית כבר התמודדה עם קשיים ומשברים. אנחנו יודעים מה זה חוסן, צמחנו מתוך משבר, הופקרנו קודם לכן, אנחנו יודעים מה זה לקבל מכות משוטרים – אז יש לנו את הכוחות להתמודד ולתת לאחרים את הכלים הנדרשים להתמודדות. אני עושה את זה גם בעזרת שירה".

לקריאה נוספת: יצירה חרישית – שלושה אמנים, שלושה שבילי חיים המובילים לחריש


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

לרגע של שקט והרגשה של בית: ״הפינה שלי בחריש״

מול הבית: מגדל התצפית ביער עירון. צילום: דניאל שרון

בין הבניינים והכבישים מסתתרות להן גם פינות חמד ברחבי העיר, שעוזרות לנו לשכוח מטרדות היומיום ולזכות ברגעי שלווה ושקט. תושבי חריש משתפים בפינות האהובות עליהן בעיר, במיוחד בתקופת האביב


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

מחוברים לטבע

דניאל ורותם שרון מתגוררים יחד עם 5 ילדיהם במדורגים באבני חן, כבר שמונה שנים. דניאל הוא מנהל ייצור בעסק משפחתי וצלם.

דניאל שרון עוצמה בחריש פינות חמד
משפחת שרון, הנוף מול המדורגים באבני חן

"אני אוהב טבע ומחובר אליו מאוד, בפרט לסביבה של חריש. מתוך המון נקודות מרהיבות שיש לעיר ולסביבה הקרובה להציע  אני מחובר לנוף ממרפסת ביתי ומטייל קבוע בהר מולי, ביער עירון, בו ממוקם מגדל התצפית של קק"ל, שמשקיף על הסביבה ועל מחצבת ורד. יש שם המון מרחב ונקודות תצפית מדהימות על חריש, ובתקופה זו הכול פורח ויפהפה".

שדות, מאגר מים ואושר

מיכל מור מתגוררת עם ילדיה בשכונת בצוותא ויש לה וותק של שמונה שנים בעיר. מיכל, היא מגשרת משפחה וגירושין, יועצת זוגית ומתאמת הורית.

השדות בשטחי השכונה העתידית חריש דרום

"הנוף האהוב עלי, שלצערי יהפוך בשנים הקרובות לשכונת חריש-דרום, הוא הנוף שנשקף מולי ממרפסת ביתי בשכונת בצוותא. הפינה האהובה עלי היא השדות עם מאגר המים, שמזכירים לי את שדות עמק יזרעאל, ממנו עברנו לחריש. אני יוצאת מדי יום עם הכלבים לטיול בשדות, ומתמלאת באושר ושקט".

פינה חמה בלב

הרב דוד כהן, שליח חב"ד בעיר, מתגורר בחריש עם משפחתו כבר שמונה שנים.

משפחת כהן: "נפגשנו פה וחלמנו איך תיראה חריש כשתהיה גדולה"

"אני מאוד אוהב את פארק דימרי, גינת המשחקים ברחוב טורקיז, שנקראת כיום גינת דולב. זו אחת מהגינות הראשונות בעיר, ובהתחלה, כשחריש עוד היתה קטנה והיתה בה אחווה ורעות בין חילונים, דתיים וחרדים, כל המפגשים התנקזו לפארק הקטן והאינטימי הזה. נפגשנו פה וחלמנו איך תיראה חריש כשתהיה גדולה, היו במפגשים האלה אווירה מדהימה. אנחנו גרים קרוב ברחוב רובין ובכל פעם שאני דרך הגינה, אני נזכר בהתחלה ויש לי פינה חמה בלב עבור המקום הזה".

"כשהכול היה יער"

עדי שיפמן, מתכנת ומעצבת פנים, מתגוררת עם עמוס ושלושת ילדיהם בחריש בשכונת החורש.

עדי שיפמן
"כיף לנו לצאת עם הילדים לטיילת היער"

"המקום שאני אוהבת הוא היער בשכונת החורש. אני גרה ברחוב האורן כבר 5.5 שנים.  רכשנו את הזכויות לבית בחריש כשהכול עוד היה יער. כיף לנו לצאת עם הילדים לטיילת היער ולהנות מהטבע שמקיף אותנו".

זהות עירונית, גאווה מקומית

רועי זך, תושב שכונת מעו"ף מזה ארבע שנים. רועי הוא מנהל מכירות ופיתוח עסקי ב״מכון אברהמסון״ ומנהל את מכבי ״רימקס״ חריש.

"אחד המקומות האהובים עלי בעיר הוא אולם הספורט בבית הספר רונה רמון"

"החיבור בין אורח חיים בריא והימנעות מעישון, סוכר והתמכרויות הוא מכנה משותף בין העיסוק היומיומי שלי לפעילות והחזון של אגודת הספורט מכבי חריש. אחד המקומות האהובים עלי בעיר הוא אולם הספורט בבית הספר רונה רמון, בו מתקיימים משחקי הבית של קבוצת כדורסל בוגרים מכבי ״רימקס״ חריש, שתשחק בשנים הקרובות גם בליגה בכירה יותר. עבורי הקבוצה והאולם הם חלק מהזהות העירונית והגאווה המקומית".

געיית פרות, יללת תנים

גילה אשל קלאר מתגוררת ארבע שנים בחריש ברחוב רעות בשכונת בצוותא. גילה היא מאמנת, יועצת זוגית ומגשרת.

גילה אשל קלאר פינות חמד בחריש

"חריש היא עיר יפהפיה, טבולה בצמחייה וירק, יער וחורש טבעי, מול גינות ופינות מתוכננות. את הגינה שהיתה לי בקדימה, מקום מגורי הקודם,  מחליף נוף מדהים וצבע ירוק עז שניבט אלי עם הכניסה לבית. הגבעות הללו אהובות עלי במיוחד. לפרקים מהלכות בהן פרות. ניתן לשמוע את געייתן ואת קול יללות התנים בלילות.

למקום מובילה דרך כורכר היורדת מטה. זהו מסלול הליכה מקסים, המוביל לנחל נרבתה, ממנו אפשר לעלות לצידו השני, המיוער יותר, ובו פינות חמד רבות".

בראש שקט

רפאל רזילוב, מתגורר בשכונת אבני חן כבר 7 שנים והוא בעל חנות הפרחים גליתא, בדרך ארץ.

רזילוב: "זו הגינה הכי מעניינת לילדים בחריש"

"יש לנו שלושה ילדים קטנים ואנחנו מאוד אוהבים את גינת המשחקים שנמצאת מול המרכז המסחרי של שפיר, בשכונת בצוותא. יש בה המון מתקנים מיוחדים, לא רק נדנדות רגילות, ולכן זו הגינה הכי מעניינת לילדים בחריש. הם גם בטוחים שם, הגינה מגודרת והם לא יכולים לרוץ לכביש, אז אני בראש שקט כשאנחנו מבלים שם".

להתמלא בהשראה במרפסת

שושי מרגולין תושבת שכונת הפרחים, מתגוררת בחריש כ-4 שנים. שושי היא מייסדת שותפה ומנהלת בעמותת "קולקטיב לבוא בטוב" להעצמת אנשים עם מוגבלות.

"המרפסת שלי כפינת החמד האהובה עלי בעיר"

"אני מאמינה שחיים עם משמעות אפשריים לכולם. בחרתי את המרפסת והנוף שנשקף ממנה, כפינת החמד האהובה עלי בעיר. אני מוצאת שכשאני יושבת בה אני מתמלאת בהשראה, שלווה ושקט".

לקריאה נוספת: טבע עירוני: טיילת חריש מביאה את הטבע עד אליכם


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מרכז אזורי לתלמידים מחוננים ומצטיינים ייפתח בשכונת מעו״ף

תלמידי חריש בטכנודע חדרה. צילום: דוברות עיריית חריש

מרכז מדעים ומחוננים עירוני חדש ועובדי גוגל שידריכו את תלמידי העיר ויקרבו אותם לעולם ההיי-טק – המענה לתלמידים מחוננים במוסדות החינוך בעיר עולה כיתה. עם זאת, טרם הוחלט אם כיתות מצוינות ייפתחו בחריש כבר בשנת הלימודים הקרובה. אם לילד מחונן: "במשך תקופה ארוכה לא ידעו כאן  איך להתמודד איתו"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בשנת הלימודים הקרובה ייפתח בשכונת מעו"ף, מרכז אזורי לתלמידים מחוננים ומצטיינים. המרכז החדש צפוי לקלוט את התלמידים המחוננים מחריש ומהסביבה שנאלצו עד כה לבקר בטכנודע בחדרה, שם קיבלו ימי לימוד מרוכזים, שהתקיימו אחת לשבוע.

"חריש עולה על מפת התוכניות לתלמידים מצטיינים מתוך תפישה שמקדמת את כלל התלמידים למצוינות אישית ומגוונת בתחומי חיים שונים", ציינו בעירייה.

מרכז המחוננים החדש במעו"ף. צילום: דוברות עיריית חריש
מדפסות תלת ממד במרכז המחוננים החדש במעו"ף. צילום: דוברות עיריית חריש

59 מרכזי מחוננים פועלים כיום ברחבי הארץ ומאפשרים לתלמידים מחוננים ללמוד במסגרת ייחודית המותאמת לצרכיהם וליכולותיהם. לתוכנית מתקבלים תלמידים שעברו את מבחני הקבלה לתוכנית המחוננים בחינוך היסודי הרגיל שנערכים, בדרך כלל, בכיתה ב'.

על פי נתוני משרד החינוך כ-8 אחוזים מכלל התלמידים הם תלמידים מצטיינים, מתוכם 3 אחוזים מוגדרים כמחוננים.

בשנת הלימודים הנוכחית כ-10,000 תלמידים החלו ללמוד במערכת החינוך המקומית.  קל אם כך להבין שסטטיסטית, מאות ילדים בחריש הם ילדים מחוננים הזקוקים למענים חינוכיים ייחודיים.

ההתפתחות המבורכת בתחום החינוך הייעודי לתלמידים מחוננים בעיר מגיעה לאחר מספר שנים בהם הושמעה ביקורת לא מבוטלת בקרב הורים לתלמידים מחוננים בחריש, על היעדר מענים מספקים לילדיהם.

ילד מחונן = אתגר למערכת החינוך

אריאל ויעל יגר: "לבית הספר אין את הכלים והיכולת להציע לאריאל את מה שמתאים לו"

יעל יגר, אימו של אריאל, תלמיד מצטיין בכיתה ז' בתיכון 'נעימת הלב', מדגישה כי האתגר שמציב ילד מחונן למערכת החינוך לא נופל מזה שמציב ילד עם קשיי למידה.

"אריאל הוא תלמיד מצטיין והוא פשוט משתעמם בבית הספר. ילד שלא מוצא את עצמו במסגרת, נתפש ומתויג כבעייתי. במשך תקופה ארוכה לא ידעו כאן  איך להתמודד איתו עד אשר המנהלת לקחה אותו תחת חסותה והתאימה לו פעילויות מיוחדות, מה שבעצם הציל אותו".

מדעטק חדרה חינוך צילום: דוברות עיריית חריש
ביקור שבועי בטכנודע חדרה צילום: דוברות עיריית חריש

כתלמיד כיתה ז' לומד השנה אריאל מתמטיקה יחד עם תלמידי כיתה ט' ומבקר אחת לשבוע בטכנודע חדרה עם נבחרת תלמידים מחוננים מהעיר, ביום לימודים מרוכז. לימודי ההעשרה בטכנודע בחדרה מתקיימים בתשלום מסובסד.

מפגשים שבועיים אלה הם מענה חלקי בלבד לצורך הקיים, מאמינה יגר. לדבריה, הקושי והתלאות שעברו על אריאל, כמו גם על חבריו המחוננים בחריש, היו נפתרים אם היו פועלות בעיר כיתות מופ"ת או כיתות מחוננים יעודיות.

עוד היא מפרטת כי כשביקשה בעבר להבין מדוע אין במערכת החינוך המקומית כיתות למצטיינים, נענתה על ידי ראש העיר כי "התפישה החינוכית של חריש דוגלת באינטגרציה, שותפות והכלה ולא הבדלה וחלוקה ביניהם ולכן אין כיתות מצויינות בחריש".

"לבית הספר אין את הכלים והיכולת להציע לאריאל את מה שמתאים לו והתפישה החינוכית שהציג ראש העיר היא מבחינתנו תפישה של בינוניות, לתת את הבסיס בלבד ללא רצון לקדם את התלמידים שיכולים, מסוגלים ורוצים", מסכמת יגר.

עם זאת, היא מברכת על הקמת המרכז החדש: "הקמת מרכז מחוננים בעיר היא בהחלט התקדמות בהבנה שיש צורך לתת מענה לתלמידים מחוננים ומצטיינים בחריש, מענה שלא קיים עד היום בחטיבות הביניים והתיכונים בעיר".

"הבת שלי דורכת במקום"

ולנטינה יהוד אמה של אסול, תלמידה מחוננת, שלומדת בכיתה ח' בתיכון 'אתגרי העתיד' שותפה לדעתה של יגר: "הבת שלי מרגישה שהיא דורכת במקום ושאין לה חוויה שתואמת לשאפתנות שלה. תלמידים שרוצים לשאוף גבוה ומסוגלים לכך, צריכים ללמוד בכיתות מופת או כיתות עמ"ט (עתודה מדעית-טכנולוגית)".

ולנטינה ואסול יהוד: "קיימות תוכניות ארציות שניתן להשתלב בהן להאצת לימודי מתמטיקה".

יהוד מציינת פער מרכזי נוסף: "יש חוסר תקשורת בין מוסדות החינוך המקומיים לגופים חיצוניים שמפעילים מסגרות לילדים מחוננים. קיימות תוכניות ארציות שניתן להשתלב בהן כמו לדוגמה 'תוכנית בר אילן' להאצת לימודי מתמטיקה או התוכנית שבה משתתפת אסול במכללת רופין לבחינת בגרות במתמטיקה כבר בכיתה י', אך אם לא היינו עורכים חיפוש באופן עצמאי לא היתה לנו דרך לדעת שזה קיים".

גם יהוד שמחה על המרכז החדש: "נהדר שקם מרכז מחוננים חדש, במקום הנסיעות לחדרה לטכנודע, זה יעזור לתדמית חריש וגם ימשוך לכאן ילדים מישובים סמוכים, אבל זה לא נותן מענה ספציפי ללימודים יומיומיים ולכן פחות עונה למה שאנחנו צריכים".

מדעטק חדרה חינוך צילום: דוברות עיריית חריש
ילדי חריש בטכנודע חדרה. לא נותן מענה לחינוך יומיומי. צילום: דוברות עיריית חריש

השקעה תקציבית בכיתות מצוינות

האם שינוי לטובה צפוי בשנים הקרובות? בשבוע שעבר הודיע משרד החינוך כי יקצה 380 מיליון שקלים להקמת כ-900 כיתות מצוינות עמ"ט-טק (עתודה מדעית-טכנולוגית) בחמש השנים הקרובות ב-300 בתי ספר ברחבי הארץ.

114 מתוכן יתחילו לפעול כבר בשנה הקרובה. כיתות המצוינות החדשות יתווספו ל-270 כיתות מצטיינים שכבר פועלות במדינה והכל במטרה לעודד למידה במקצועות הטק בחטיבות ביניים ובחטיבות העליונות.

חינוך מצוינות לימודי מדע וטכנולוגיה בחריש. מתי ייפתחו כיתות מצוינות בחריש?צילום: דוברות עיריית חריש.
חריש נכללת בתוכנית הארצית לפתיחת כיתות מצוינות אך לא ברור מתי זה יקרה. צילום: דוברות עיריית חריש

"התוכנית תגדיל את שיעור הבוגרים הזכאים לבגרות טק, הכוללת 5 יח"ל במתמטיקה, פיזיקה ו/או מדעי המחשב, ותפתח את האנגלית המדוברת, זאת באופן שמגדיל את סיכוייהם להשתלב במקצועות הטכנולוגיים בעתיד ולתת מענה לביקוש העובדים בענף ההייטק", כך מסרו במשרד החינוך.

במשרד החינוך גם אישרו כי חריש נכללת בתוכנית, עם זאת, בשלב זה לא ברור האם כיתות המצוינות ייפתחו בחריש בשנת הלימודים הקרובה או מתישהו במהלך חמש השנים הבאות,  כמה כיתות ייפתחו ובאילו מוסדות חינוך.

מדעטק חדרה חינוך צילום: דוברות עיריית חריש
לימודי רפואה, טכנוולוגיה וחלל בטכנודע חדרה. צילום: דוברות עיריית חריש

הלו ל'HELLO TECH'

במקביל למסגרות החינוך הייחודיות למחוננים שיחלו לפעול בעיר, בתקווה בשנים הקרובות, צפויה להיכנס לתוקף בשנת הלימודים הקרובה תוכנית רוחבית לחיזוק היכרות התלמידים עם עולם ההייטק.

המיזם החינוכי "HELLO TECH" בשיתוף קרן רש"י, נועד לקדם שוויון הזדמנויות עבור בני נוער בפריפריה ובקרב אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשיית ההייטק בישראל ולהכין אותם להשתלבות עתידית בתעשיית ההייטק בישראל.

עובדי ועובדות גוגל ילוו את משתתפי התוכנית ויחשפו אותם למגוון ההזדמנויות שתעשיית ההייטק מציעה. התוכנית שתתפרש על פני חמש שנים, תכלול תוכן טכנולוגי שיאפשר רכישת מיומנויות נדרשות בעולם ההייטק כמו לימודי אנגלית מדוברת. בנוסף, תתקיים פעילות בקהילה ובקרב מורים והורים להעלאת מודעות והכרה בחשיבות הנושא.

עניין של מודעות: "יש המון תכנים נגישים וללא עלות"

מי שמתחבר לתפישה כי יש להנגיש את לימודי "העולם החדש" לכלל התלמידים בעיר באופן רוחבי, הוא תושב העיר רועי זך, שבשנים האחרונות מעביר מעת לעת שיעורים בהתנדבות לתלמידי יסודי בתיכנות ושפות קוד וכן שיעורים בהכרת הבינה המלאכותית.

רועי זך, מלמד בהתנדבות את ילדי חריש תיכנות, שפות קוד והכרת הבינה המלאכותית

"מצוינות בשונה מגאונות או ממחוננות, היא דבר נרכש. מצוינות היא דרך חיים שמבוססת על תשוקה, התמדה ושיפור עצמי. כל ילד יכול להיות מצויין וזו הנחת יסוד שחייבת להשתרש ברמה העירונית החינוכית", מדגיש זך.

"ניתן ללמד קורסים בשפות קוד לכיתות ב', שיעורים במבוא לאינטילגנציה מלאכותית או בניית משחקים, על בסיס הפלטפורמות הקיימות.

תלמידים חינוך מצוינות
"לא צריך לחכות למרכזי מצוינות כדי להעשיר את הילדים בתכנים". צילום: גרארד אלטמן

"הלמידה הזו צריכה להיות בתוך הד.נ.א של מערכת החינוך בחריש. יש שיעורים חופשיים לילדים? תנו לתלמיד להיכנס למערכת ללמידת הקוד ולהתקדם בקצב שלו. כל מה שצריך הוא שבית הספר יספק לו את התנאים", מוסיף זך.

"יש היום כלים מדהימים שצריך להפוך אותם ליום-יומיים, יש המון תכנים נגישים וללא עלות. כבר לא צריך לחכות למרכזי מצוינות כדי להעשיר את הילדים בתכנים, הכל קיים, זה רק עניין של מודעות – והמודעות הזו לא קיימת עדיין לצערי הרב". מסכם זך.

לקריאה נוספת: הוקמה הנהגת הורים יישובית חדשה בחריש: "ברגע שמתאגדים סופרים אותך יותר"  


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

רוצים שינוי: הפעילים החברתיים הבולטים בחריש בשנת 2021

חריש משמשת כר פורה לאקטיביזם אזרחי ויזמות קהילתית, ובכל זאת, שמונה פעילים חברתיים בלטו השנה בחותם שהטביעו על העיר. הרב אברהם בן אסולין, מתן גטה, מעיין גלעד, אודי הרפז, רועי זך, מעוז לואנץ, יעל עינהר ושני שם טוב הם הפעילים החברתיים הבולטים לשנת 2021 של 'חריש סיטי'

"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם. זה הדבר היחיד שאי פעם הביא לשינוי". משפט זה, המיוחס לאנתרופולוגית מרגרט מיד, מקבל משנה תוקף בחריש. העיר משמשת כר פורה לאקטיביזם אזרחי ויזמות קהילתית. ההשתתפות בפעילות התנדבותית למען הכלל היא גבוהה וניכר כי הרצון במעורבות והשפעה על תהליכים הוא חזק. ובכל זאת, מעל כולם מתבלטים שמונה פעילים חברתיים (מופיעים על פי סדר א'-ב') אשר השפיעו על השיח החברתי בעיר וחוללו שינוי עמוק וארוך טווח.

הרב אברהם בן אסולין: שיח שובר מחיצות

הרב אברהם בן אסולין
הרב בן אסולין: הסרת מחיצות

הרב אברהם בן אסולין משמש כרב קהילת הליכות עולם בחריש. עם הגעתו לחריש לפני יותר משנתיים, זיהה הרב בן אסולין כי הציבור בחריש ככלל והדתי בפרט, נחלק לקהילות הומוגניות, מוגדרות ומופרדות ואלה יוצרות קיטוב שהולך וגובר. בשיעוריו עוסק הרב בן אסולין בסוגיות חברתיות וקורא לסובלנות וקבלת האחר. הוא עוסק רבות בהסברה יהודית ובהסרת מחיצות וקירוב בין דתיים, חרדים וחילונים בחריש. בזמן מבצע "שומר החומות" קרא הרב בן אסולין יחד עם מספר רבנים נוספים מחריש להימנע מכל הפגנה והתקהלויות כנגד ערבים, שעלולות להוביל לסכנת נפשות ומנוגדות להשקפת גדולי ישראל. במהלך השנה האחרונה, הוביל הרב בן אסולין יחד עם יעל עינהר, את תכנית 'פלוגתא' של ארגון 'הקונגרס הישראלי' אשר כללה סדרת פגישות בין תושבים חילונים, דתיים וחרדים ופעלה לקדם שיח עירוני סובלני.

הרב אברהם בן אסולין
שיח חברתי שובר מחיצות

לדבריו, השיח הבלתי פורמלי עם תושבים מחריש הוביל לשינוים תפישתיים וגם לשינויים התנהגותיים: "פעולות ההסברה בקרב הציבור הדתי והכללי ותוצרי המפגשים, שברו מחיצות לא רק בקרב 20 איש, אלא בקרב קהלים גדולים בהרבה. המשתתפים העבירו את המסרים בקהילות שלהם ודרך פרסומים ברשתות החברתיות", מסביר בן אסולין ומסכם את התוכניות לעתיד: "בהסתכלות קדימה, בכוונתנו להקים בחודש הקרוב ארבע קבוצות שיח שכונתיות של מפגשים בין דתיים וחילונים בחריש".

מתן גטה: שומרים על הבית

מתן גטה משמר השכונות
מתן גטה – משמר השכונות

משמר השכונות, הגוף האזרחי המסייע לרשויות החוק והאכיפה בשמירה על בטחון התושבים, הפך בשנה החולפת למכפיל כוח משמעותי בהגברת תחושת הביטחון בעיר. המערך שהוקם באוקטובר 2020 על מנת להתמודד עם תופעת הפריצות והגניבות בעיר, עלה בשנה האחרונה שלב ותפקד באופן מעורר כבוד בימי מבצע "שומר החומות" כתגבורת לכוחות השיטור. מתן גטה, מדריך ירי ולוחמה, מנהל בהתנדבות את משמר השכונות בחריש. גטה מציין כי בשנה החולפת סייע משמר השכונות גם במספר פעילויות לאיתור נעדרים בחריש.

משמר השכונות
משמר השכונות: לקחו חלק במטלות הביטחון השוטפות

"שיתוף הפעולה בין המשמר לגורמי העירייה התהדק באופן משמעותי בשגרה ובחרום. אפשר לראות זאת בהיקף ההדרכות למתנדבי המשמר, בהרחבת היכולת של המשמר לפעול בזכות האפשרות לסייר על בסיס רכבי עירייה ובהגברת נוכחות משמר השכונות במרחב הציבורי בשגרה – באזור מוסדות החינוך בתחילת שעות הפעילות, ובאירועים העירוניים", הוא מסביר.

במבט קדימה לשנת 2022, שואף גטה להמשיך ולהרחיב את ההשתלמויות המקצועיות שיקבלו המתנדבים בתחומים כמו תקשורת עם בני נוער, עזרה ראשונה והדרכות בנושאי הגנה עצמית כדי להביא לשיפור יכולות מתנדבי המשמר באירועי חירום ובכלל.

מעיין גלעד: יום הגאווה הראשון בחריש

מעיין גלעד
מעיין גלעד: הקהילה הלהט"בית צומחת

 ביוני 2020 פרצה מעיין גלעד לשיח החברתי בעיר לאחר שארגנה רכישה קבוצתית של דגלי גאווה לתלייה במרפסות העיר, בחודש הגאווה. בשנה וחצי שחלפו מאז הספיקה גלעד להקים ולבסס קהילה להט"בית שוקקת ובועטת. אירוע השיא בהובלתה ובהפקתה של גלעד שהתקיים השנה, היה אירוע הגאווה הראשון בעיר – הפנינג לציון חודש הגאווה, בעזרת פעילים ומתנדבים מן הקהילה הגאה ומחוצה לה. בנוסף, תוכנית שכתבה עבור עיריית חריש וקודמה על ידי הרשות מול המשרד לשיוויון חברתי – נשאה פרי בדמות מענק על סך 100 אלף שקלים. כספי המענק בהם זכתה העירייה יוקצו לטובת פעילויות ייעודיות לקהילה הגאה המקומית.

הקהילה הגאה להט"ב צילום: חריש חופשית
הקהילה הגאה בחריש; צילום: חריש חופשית

"בשנה החולפת הקהילה גדלה ונוספו לה חברים חדשים, רובם זוגות צעירים עם פעוטות ומתקיימים ביניהם קשרי חברות וקהילה", מציינת גלעד. לדבריה, היא מעוניינת להמשיך ולהעמיק את הפעילות ההתנדבותית ולשלב אותה בעיסוקיה המרכזיים: "בפן האישי, ניגשתי למכרז שפרסמה עיריית חריש, לתפקיד רכזת הקהילה הגאה, וכעת אני ממתינה לתשובה. בד בבד, קיבלתי פנייה ממועצת בנימינה גבעת-עדה למלא את תפקיד רכזת הקהילה הגאה והסכמתי. כעת אני שוקדת על הקמת הקהילה ויצירת תכנית עבורם".

 אהוד (אודי) הרפז: 250 מתנדבים בארגון ידידים

אודי הרפז
אודי הרפז: חילוצים, פריצות וסיוע לנזקקים

הרכב לא מניע? נתקעתם במעלית? סביר להניח שאודי הרפז יהיה מהראשונים להגיע ולסייע לכם. הרפז, תושב העיר מזה שמונה שנים, מנהל את סניף ידידים חריש שמרכז גם את מרחב צפון השומרון.
בפעילות התנדבותית שהפכה לשגרה, הוא מעניק באופן יומיומי סיוע לתושבים בתקלות מכניות ברכב, חילוץ ילדים ממכוניות נעולות ומפעיל מערך מתנדבים המונה כיום כ-250 כוננים וכונניות פעילים. למעלה מ- 60 מתוכם הוכשרו בשנה האחרונה.

אודי הרפז עם מתנדבי ידידים
אודי הרפז בפעילות שגרתית לחילוץ לכודים

בנוסף, הוא מקדיש חלק נכבד משגרת יומו לאיסוף תרומות וסיוע לנזקקים ומעוטי יכולת. "היקף הקריאות והאירועים עולה יחד עם הגידול באוכלוסיית העיר. עם הזמן עוד ועוד תושבים נחשפים אלינו ולאפשרות להיעזר בנו, ואנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי לסייע. בשנה הקרובה אני מקווה שבקשתנו תענה ונקבל מקום מוסדר ב'בית המתנדב' שצפוי לקום בעיר, שם אוכל לקיים את ההדרכות לכוננים החדשים, התכנסויות של החברים ולאחסן את הציוד. זה חשוב לנו מאוד לגיבוש המערך".

רועי זך: אגודת הספורט מכבי חריש

רועי זך
רועי זך: "ספורט כמנוף לעתיד"

בשבוע שעבר התקיים הדרבי הראשון בעיר בין שתי קבוצות הכדורסל, מכבי מינץ חריש ומכבי מי עמי. על המשחק הזה, כמו גם פעילותה של אגודת הספורט "מכבי" בחריש חתום רועי זך.

זך יצר קשר עם מכבי ישראל ופעל להקמת עמותה מקומית שפועלת לקידום הספורט התחרותי והעממי בחריש. זך עומד בראש העמותה ומנהל אותה כיום ועד כה, במסגרת פעילות האגודה, נרשמו שתי קבוצות בוגרים וקבוצת ילדים א' לליגה של איגוד הכדורסל בישראל. "הספורט הוא מנוף להכשרה, ללימוד ולהעצמה של תכונות, דפוסי התנהגות וחשיבה, כישורים ומיומנויות הנדרשים לעתיד בטוח של ילדים, נערים ומבוגרים ואני רואה בקיום ספורט תחרותי בחריש מסגרת חשובה שתתן מענה לתושבים הצעירים והבוגרים כאחד", מסביך זך.

מכבי מינץ חריש
מכבי "מינץ" חריש; צילום: אליאור דנינו

פעילותו של זך אינה מוגבלת רק לעולם הספורט. בשנה החולפת עסק זך גם בחיבור תושבי העיר ליער חריש-עירון והוביל יחד עם קרן קיימת לישראל סיורים מודרכים לתושבים ופעילות 'נאמני היער', במסגרתה הילדים מכירים את היער ולומדים לשמור עליו. בראייה קדימה לשנת 2022 מציין זך כי בכוונתו לפעול כדי לחבר בין הספורט, החינוך והסביבה על ידי שילוב תכנים חינוכיים משלימים הקשורים לפיתוח חינוך טכנולוגי, כישורים ומיומנויות מטא-קוגניטיביות, כמו גם חתירה לאורח חיים בריא ופעיל.

מעוז לואנץ: לחזק את הקשר עם היער

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: "העלאת המודעות"; צילום: אורן קלר

מעוז לואנץ הוא אחד האנשים המזוהים ביותר עם פרויקטים ירוקים בעיר. חבר קהילת "ירוק בעיר" – התארגנות קהילתית בבניין משותף בחריש כמודל לקיימות עירונית. פעיל מזה שבע שנים בקידום אג’נדה ירוקה בעיר, רכז ומדריך בגינות קהילתיות. יזם את הקורסים ‘חריש למאכל’ ו'מרפסלט', שמלמדים תושבים לגדל במרפסת ירקות ופירות, והוא אחד ממובילי תכנית ההכשרה ‘מנהיגות ירוקה’, שמפעילה עיריית חריש.

במקביל פעיל לואנץ רבות, בשיתוף קק“ל, בהעלאת המודעות ליערות סביב חריש והשמירה עליהם אל מול כוונות ההתרחבות העתידית של העירץ עוד הוא שותף בקבוצת פעולה הקוראת להבטיח תכנון יעיל של תשתיות התחבורה מחריש ואליה.

מעוז לואנץ
מעוז לואנץ מדריך סיור של תושבי חריש ביער עירון. צילום: מאור קורן

לשנת 2022 מציין לואנץ כי שם לעצמו כמטרה להמשיך בקידום כל אותם נושאים בהם הוא פעיל ובעיקר שימת דגש על העלאת המודעות של תושבי חריש לחשיבות היערות הסובבים את חריש והשמירה עליהם.

יעל עינהר: מועצת ההסכמות

יעל עינהר
יעל עינהר צילום: אורן קלר

יעל עינהר המתגוררת בחריש בשנתיים האחרונות היא רכזת הקיבוץ העירוני "אמתי" שקבע את מקום מושבו בשכונת הפרחים בחריש. במסגרת פעילותה הציבורית מרכזת עינהר את פעילות ההכשרה של 'המרכז לצדק חברתי', שמסייע לתושבים להוביל שינוי ברמה המוניציפלית בנושאים כמו תחבורה וחינוך. עינהר חברה פעילה בקהילת הלהט"ב המקומית ולקחה חלק בארגון אירוע הגאווה הראשון בעיר.

מועצת ההסכמות יעל עינהר הרב אברהם בן אסולין שיח חברתי
מועצת ההסכמות בחריש. הפיילוט הצליח

אחת הפעילויות המרכזיות בהן עסקה בשנה האחרונה היתה הנחייה של קבוצת תושבים המורכבת מתושבים חילונים, דתיים וחרדים. "הנחיתי השנה את מועצת ההסכמות של חריש יחד עם הרב אברהם בן אסולין. הפיילוט אומץ על ידי העירייה ובקרוב המיזם יתרחב ויפתחו ארבע מועצות הסכמה שכונתיות", מפרטת עינהר ומציינת את התרומה של המפגשים לקהילה: "הנחנו את הסוגיות הכואבות על השולחן, והשיח האישי שהתפתח שבר את הקרח. אני מאמינה שכל אחד מאיתנו תופס עכשיו את המציאות החברתית כאן בצורה מורכבת יותר", היא מסכמת ומצהירה כי גם בשנה הקרובה תפעל בתחומים הקרובים לליבה.

שני שם טוב: "חיזוק הפעילות הליברלית והחילונית בעיר"

שני שם טוב צילום: חריש חופשית
שני שם טוב: אירועי תרבות ופנאי; צילום: חריש חופשית

בשנה החולפת לקח שני שם טוב חלק מרכזי במחאת השיירות נגד פעילות צופרי השבת ובמאבק נגד כפיה דתית במרחב הציבורי בעיר, כפעיל בפורום הקהילות החילוניות. בהמשך הוא שינה כיון כשבחר לדבריו, "להתמקד בעשייה חיובית וחיזוק הפעילות הליברלית והחילונית בעיר". שם טוב הוא יו"ר משותף בועד המנהל של עמותת "חריש חופשית", שמקדמת אירועי תרבות ופנאי לציבור החילוני ומפעילה מדי שבת בית קפה קהילתי. בין האירועים הבולטים בשנה האחרונה שהפיקה העמותה היה "שבתרבות" פאנל אקטואליה ותרבות בהשתתפות פוליטיקאים, עיתונים ואנשי רוח.

שבתרבות. צילום: חריש חופשית
שבתרבות. צילום: חריש חופשית

בנוסף, שם טוב מוביל ומרכז את ועד שכונת מעו"ף ובמסגרת פעילותו מקיים שיח מול המועצה בתחומים שונים. "התוכניות לשנת 2022 בכל הקשור לאירועי התרבות והפנאי של העמותה כבר מוכנות למעשה, מהצגות ילדים, דרך פעילויות סביב לוח השנה והחגים ועד מופעי מבוגרים ופעילויות עם חיבור לטבע", מפרט שם טוב. "אנו רוצים להגדיל את מעגל חברי העמותה כדי להמשיך לקדם תרבות ופנאי בכל ימות השבוע בדגש על סופי השבוע", הוא מסכם.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

סיור בשביל האידיאולוגיה: "את הבתים האלה יבנו על חשבון היערות"

כיצד ניתן לשמור על יער עירון מפני תכנית ההתרחבות העתידית? קרן קיימת לישראל ארגנה בחול המועד סוכות את אירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש' במסגרתו למדו המבקרים על היער, החי והצומח והאיומים הניצבים בפתח. "חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן"

צילומים: לידור שקד, אליאור דנינו, עמותת חריש חופשית

קרן קיימת לישראל קיימה הבוקר (רביעי) פעילות לכל המשפחה ביער עירון שמצפון לעיר. האירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש', שנערך ביוזמת הפעילים רועי זך ומעוז לואנץ,  כלל סיור משפחות ביער, בהדרכתם של פעילי קק"ל, עמדה מוזיקלית, מעגל מתופפים וסדנת יצירה בטבע שארגנה עמותת 'חריש חופשית'.

לחבר את דור העתיד ליער עירון

למעלה מ-100 הורים וילדים השתתפו בפעילות שמשכה אליה מבקרים מן העיר וגם מחוצה לה. מלבד הרצון לייצר עבור המבקרים חוויה משפחתית והנאה מטיול נעים בחיק הטבע, ביקשו המארגנים לבטא את דאגתם הרבה ולעורר את עניין הציבור בתהליכים תכנוניים ובסוגיית איומי הבנייה המרחפים מעל המרחב הירוק הגובל בחריש מצפון. מדובר בהמשך ישיר לפעילות דומה שהתקיימה בחג הפסח האחרון.

המטרה: לשמור על השטחים הירוקים

בנייה או שטחים ירוקים?

תכניות ההתרחבות העתידיות של העיר חריש והגדלת תחום שיפוטה מעוררים דאגה רבה בקרב קק"ל, החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה נוספים. אלה מציגים את החשש מפגיעה בריאות הירוקות של האזור ופגיעה במסדרון האקולוגי המשמעותי לעולם החי והצומח המקומי.

"חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן"

"חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן. הרחבת הגבולות של העיר וכעת הארכתה הצפויה של כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה נתפשים בעיני כהחלטה מדאיגה מאוד", מסביר מעוז לואנץ, מפעילי הסביבה בעיר, המתנגד להרחבת הבנייה של חריש על חשבון השטחים הירוקים.

דבי לרר: "אסור לנו להיות שאננים"
דבי לרר: "אסור לנו להיות שאננים"

"למשרד השיכון תכניות גדולות להפוך את חריש לעיר עם למעלה מ-100 אלף תושבים והוא שואף לבנות כמה שיותר יחידות יותר מהר ככל הניתן. את הבתים האלה יבנו על חשבון היערות", הסבירה דבי לרר, פעילה סביבתית למשתתפים בסיור. "אנחנו פה בשביל לספר לכולכם על חשיבות היער, ועל כך שמחובתנו לשמור עליו, כי יש תכניות מאוד רציניות בגינו ואסור לנו להיות שאננים בנושא". לרר קראה למבקרים להצטרף לצוות המתנדבים 'נאמני היער' הנתמך על ידי קק"ל וששם לו למטרה להעלות את המודעות לעתידו של היער.

לקריאה נוספת: דו”ח קק”ל: “יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל”


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רואים רחוק רואים ירוק: כך בונים עיר מקיימת

איך בונים עיר בת קיימא? אם תשאלו את שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, התשובה ברורה: מכשירים קבוצות אקטיביסטים שיקדמו פרויקטים ויעצבו את חריש כעיר ירוקה. בחודש שעבר הסתיים המחזור הראשון של קורס 'מנהיגים ירוקים' ואת פירות ההכשרה רואים כבר בשטח. תמונת מצב

"אם יש דבר אחד שמחבר את כל האנשים בעולם – זה  אוכל. מי שרוצה להתעסק בחיבורים בין אנשים צריך לעסוק באוכל. הדבר השני (אחרי אוכל) שמחבר בין אנשים הוא בעיני חקלאות עירונית וגינות קהילתיות".

שמחה פרלמן
שמחה דר פרלמן; צילום גינה קהילתית: ירדן הלל

כך מסבירה שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, את תפישתה בנוגע לקידום חיים ברי קיימא בעיר. "גינות ירק, עצי פרי ופינות חמד ירוקות מדברים לכולם. אנשים שלא היו נפגשים בשום דרך אחרת, מוצאים עצמם יחד בגינה הקהילתית", אומרת פרלמן ומדגישה: "בנייה של עיר בת קיימא שיש בה חיבורים בין אנשים, שמתעלים מעל למפה הפוליטית המקצינה, נעשית דרך הטבע".

קורס מנהיגים ירוקים
תלמידי המחזור הראשון של 'מנהיגים ירוקים' לומדים בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

פרלמן אינה מסתפקת באמירות. לפני שבועיים הסתיים המחזור הראשון בקורס הייחודי שהגתה "מנהיגים ירוקים". פרלמן בשיתוף עם מעוז לואנץ ומעין מימון לימדו בקורס את הנושאים "החמים" בעולמות התוכן של תפישת קיימות, פרמקאלצ'ר, חשיבות הקהילה, מיחזור ושמירה על איכות הסביבה כמו גם חינוך למנהיגות. הקורס סובסד משמעותית על ידי העירייה ונתמך מעשית גם על ידי עובדיה הבכירים, שהשתתפו בו כמרצים אורחים.

בוגרי הקורס, 16 מתושבי חריש ללא שום הכרות מוקדמת עם התחום, הפכו עם סיומו לכוח החלוץ בבניית חריש הירוקה. כבר במהלך הקורס החלו התלמידים ליזום פרויקטים שמקדמים עתיד "ירוק" יותר בעיר.

קורס מנהיגים ירוקים צילום: דוברות עיריית חריש
טקס סיום קורס 'מנהיגים ירוקים'; צילום: דוברות עיריית חריש

גינה קהילתית: נקודת חיבור לעיר

יודפת שקד היא אחת מבוגרות הקורס. בחודשיים האחרונים היא הקימה בשכונת מעו"ף גינה קהילתית חדשה שמספקת לתושבים חיבור חיוני לאדמה. "עברתי לחריש ממושב כפרי חקלאי אבל החיבור לאדמה קרה דווקא פה. ההתחלה שלי בעיר היתה קשה, רציתי לחזור למושב, אבל אז גיליתי את הגינה הקהילתית בתאנה ופתאום הכל השתנה. מצאתי את החיבור שלי. הבנתי שאני שייכת לעולם הזה", היא מספרת.

יודפת שקד
יודפת שקד: "מצאתי את החיבור שלי"

"הצטרפתי לקורס כדי לממש את הפרויקט שחלמתי עליו, הקמת גינה קהילתית בשכונה שלי. גם ההכרות המוקדמת שלי עם צוות המדריכים בקורס עודדה אותי להירשם אליו".

על הגינה הקהילתית שהקימה יודפת בשיתוף עם תושבים נוספים, היא נאבקת מדי יום מחדש. אין תקציבים, ובתחילת הדרך לא היו השקיה וציוד ולא ניתן שטח גדול, כפי שקורה בשכונות האחרות, אבל שקד אופטימית: "ניכר שיש שיתוף פעולה מצד המועצה ורצון לממש את הפרויקט הזה. כולם יודעים שאין משאבים אבל זה זמני. מרגישים את הרוח הגבית והתמיכה וזו הדרך להצליח. בעתיד נקבל שטח ראוי להקמת גינה קהילתית בשכונה ונתפעל את זה בתקציבים ממשלתיים. זה יהיה נחמד".

גינה קהילתית במעו"ף
הגינה הקהילתית החדשה בשכונת מעו"ף

גינות על גגות העיר

אביעד יהוד מתכנן לשנות את נראות הגגות בבנייני המגורים בחריש. יהוד, בוגר הקורס, עבר לחריש מקידר. "גרתי רוב החיים בצמודי קרקע עם גינה גדולה, אמנם השקפתי לנוף מדברי אבל ישנם זמנים בהם גם במדבר הכול ירוק. כשעברתי לפה, קיבלתי הלם תרבותי, אני לא רגיל לעיר בכלל", הוא מודה.

אביעד יהוד קורס מנהיגים ירוקים
רביעי מימין: אביעד יהוד בשיעור בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

יהוד שמח לגלות שהקורס היה מאוד מקצועי וסיפק נגיעה בתחומים ירוקים רבים. בעזרת הקורס וההדרכה הנלווית לו, הוא מתכנן להגשים חלום. "בשנת הקורונה עלה לי רעיון להעסיק את הילדים שלי ושל השכנים ולהקים גינות על הגגות בעיר. הרעיון הוא להקים מיני גינה בגגות המשותפים. הגגות לא נבנו למטרה הזו ולכן צריך להתגבר על מכשולים כמו בעיות איטום, ניקוזים ושיפועים, אולם לא מן הנמנע שהשכנים יוכלו לגדל באדניות בגג צמחי מאכל". יהוד מקווה שבחצי השנה הקרובה גינת הגג הראשונה בעיר תצא לדרך ואז ניתן יהיה לשכפל את הליך הקמתה לבניינים נוספים ולהפיץ את הבשורה בעיר. "זו לא גינה שדורשת הרבה שטח וניתן להקים אותה ביום עבודה בעזרת עבודה אינטנסיבית של שניים-שלושה אנשים. הקושי המשמעותי יותר הוא לפתור את הבעיות שציינתי קודם, אבל גם זה ניתן לפתרון".

להתנדנד על ערסל ירוק

טל פינצ'י היא חברת הקהילה 'ירוק בעיר' שמקדמת חיים אקולוגיים בחריש.  חברי הקהילה תרמו תרומה משמעותית לתכנון העיר חריש כעיר שמקדמת תפישת עולם ירוקה, גינון אקולוגי ושמירה על הסביבה.

טל פינצי ערסל ירוק
טל פינצ'י, יוזמת פרויקט 'ערסל ירוק' במרפסת ביתה

היא הצטרפה לקורס מנהיגות ירוקה כי "רציתי לקחת חלק בעשייה פה". את פרויקט הגמר של פינצ'י לא תראו בשטח, באדמה, כי אם דווקא במרפסת. פינצ'י בחרה להקים קבוצת הגות שעוסקת בשאלות משמעותיות הנוגעות לחיים ברי קיימא.

"קראתי לפרויקט שלי 'ערסל ירוק'. הרצון שלי הוא לכנס אנשים שמה שמעניין אותם הוא להתקרב לחיים ברי קיימא ולברר מה המשמעות שלהם, מה קורה בכדור הארץ ומה יקרה בעוד 20 שנה ברמה של הגות והתבוננות. אני קוראת למי שמעוניין להצטרף אלי: לשכב בערסל ולהתבונן בבחירות שאנו מבצעים בחיי היומיום ואיך הן מעצבות את המציאות שלנו. לשאול שאלות חשובות כמו מה הקשר בין חיים ברי קיימא לבריאות שלנו ולמוצרים שאנו צורכים? "המטרה של מפגשי הערסל היא לאפשר למשתתפים לראות שני צעדים קדימה, לשרטט את ההשלכות של הבחירות הטריוויאליות שלנו ואולי לשנות אותן. אני מזמינה ל'ערסל ירוק' אנשים שבא להם לנשום שנייה".

"עיר, יער, רעים" – לנקות את הפסולת וליהנות

בניגוד לקבוצת ההגות של פינצ'י, הקים רועי זך קבוצת פעולה שסימנה לעצמה את הפסולת כיעד.

רועי זך
מימין: רועי זך בפעילות סוף השבוע בתל זאבים; צילום: מרים לנגר

זך, שטרם מלאה שנה למגוריו בחריש, לוקח חלק בפרויקט נאמני היער: קבוצה שמתכנסת אחת לשבוע ודואגת לנקות את יער חריש. הוא גם יצר קשר עם חברת קק"ל והפך לזרוע המקשרת שלהם בעיר. בפסח, ארגן זך בשיתוף קק"ל, אירוע חשיפה ביער עירון ובמסגרת פרויקט הגמר שלו בקורס החליט זך להעלות הילוך ולנקות את תל זאבים – אזור מיוער ויפהפה, ולמרבה הצער גם משופע בפסולת.

רועי זך איסוף פסולת תל אביב מנהיגים ירוקים צילום: ריקי גלילי
כמאתיים איש התגייסו והגיעו לסוף השבוע בתל זאבים ואספו פסולת; צילום: ריקי גלילי

פרויקט "עיר, יער, רעים" שיזם זך בשיתוף עם ליסה בן מאיר, ענבל גולדשטיין ולאה גל שם לו למטרה "לאזן את מה שרע (bad) לטבע להיות רע (friend) עם הטבע". במסגרת הפעילות ארגן זך סוף שבוע חוויתי בתל אליו הגיעו כמאתיים משתתפים, חציים מחוץ לחריש. הפעילות שכללה לינה בטבע, ארוחות משותפות, קבלת שבת, טיולים והפנינג, כללה גם, איך לא, איסוף פסולת מרחבי התל.

מתחמי ישיבה אקולוגיים ביער; צילום: מרים לנגר

"במסגרת הפעילות, מצאנו ספות שנזרקו ביער, הפשטנו אותן מבדים וספוגים והשארנו רק את החומרים האקולוגיים מהם יצרנו מתחם ישיבה עבור המשתתפים", מתאר זך.

"ייצרנו ערימת פסולת ענקית שלא ניתן להתעלם ממנה. מתנדב מטעם העירייה אסף את הפסולת ומבחינתי, המטרה הושגה: גם העלינו מודעות לנושא של אנשים מחוץ לחריש, גם יצרנו שיתוף פעולה עם העירייה וגם נפתח פתח לפעילות שתחבר בין תושבי חריש לתושבי מייסר ואזור הדמדומים ביניהם שזקוק לטיפול", מסכם זך.

גם העירייה התגייסה ופינתה את ערימות הפסולת שנאספו; צילום: דוברות העיר חריש

להרחיב את מעגל האקטיביסטים

בשבועות הקרובים תחל ההרשמה למחזור השני של קורס מנהיגים ירוקים, והפעם, שלא תחת מגבלות הקורונה, מספר המשתתפים יוכפל. פרלמן, כמו אמא אווזה, עדיין ממשיכה ללוות את בוגרי הקורס הראשון. "החלטנו שלא זונחים אותם", היא מסבירה. "הרעיון של הקורס הוא לייצר המשכיות בעזרת כמה עוגנים, אחד מהם הוא 'פורום הקיימות' שמתכנס אחת לחודשיים. זהו פורום שפתוח לציבור ולעירייה ומאפשר הנעה של כל הנושאים", היא מסבירה ומוסיפה "ונמשיך ללוות אותם בכל מה שיצטרכו.

קורס מנהיגים ירוקים
קורס מנהיגים ירוקים: מרחיב את מעגל האקטיביסטים בעיר

"אנו קוטפים היום פירות בחריש בזכות ההשקעה שבוצעה בעבר על ידי יחידים וקבוצות שתרמו משמעותית לתפישת הקיימות בעיר. המטרה של קורס מנהיגים ירוקים היא להרחיב את מעגל האקטיביסטים בחריש ובעזרתם לעצב את העתיד".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

דו"ח קק"ל: "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל"

סקר אקולוגי מקיף שערכה קרן קיימת לישראל ביערות סובב חריש מדגיש את חשיבות המרחב הפתוח לשמירה על עשרות מיני זוחלים, עופות ויונקים כמו גם עצים נדירים. אלה עלולים להיפגע אם התכניות להרחבת חריש צפונה ימומשו. פעילה סביבתית: "על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

סקר קק"ל צילום: יהל פורת לא לתת קרדיט
יערות סובב חריש – מסדרון אקולוגי משמעותי

באוקטובר 2020, המליצה הוועדה הגאוגרפית חיפה להרחיב את תחום השיפוט של חריש בכ-50%. תוספת השטחים תאפשר לחריש לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה.

השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות. סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.

על מנת להניח בפני מקבלי ההחלטות פרמטר נוסף בבואם לבחון את חלופות ההתרחבות העתידית של חריש ערכה קרן קיימת לישראל סקר אקולוגי מקיף ביערות סובב חריש.

החשיבות של יער עירון

את הסקר שנערך בדצמבר 2020 ערכה חברת Ecology-Wise עבור קק"ל והוא, לדברי מחבריו, בעל חשיבות לאור יוזמות פיתוח רבות באזור ביניהן: תכניות להרחבת העיר חריש צפונה, הכפלת שטח מחצבת ורד, מעבר מסילת הרכבת המזרחית העתידית וסלילת כבישים חדשים.

פטרייה פטריית יער סקר קק"ל צילום: יהל פורת לא לתת קרדיט
סכנה להרס ופגיעה ביערות ובשטחים הפתוחים הסובבים את העיר

"חריש נמצאת בעיצומם של תהליכים תכנוניים רבים לצורך הרחבתה. בתהליכים אלה קיימת סכנה להרס ופגיעה ביערות ובשטחים הפתוחים הנותרים הסובבים את העיר. מסיבה זו בוצע הסקר", מסבירים מחבריו.

"העיר חריש הוקמה בלב היער, הקטינה את שטחו ויצרה קיטוע משמעותי בין חלקיו הנותרים"

עוד הם מזכירים כי העיר חריש הוקמה בליבו של רצף יערות גדול של אורנים וחורש טבעי ומציינים את ההשלכות האפשריות של המהלך על המרקם הסביבתי: "מיקומו הגיאוגרפי של יער עירון, מקנה לו חשיבות רבה עבור קישוריות אקולוגית של צומח ובעלי חיים בשדרת ההר של ישראל מצפון הארץ למרכזה וגם משדרת ההר לאזור השפלה והחוף.

"העיר חריש הוקמה בלב היער, הקטינה את שטחו ויצרה קיטוע משמעותי בין חלקיו הנותרים ויצרה צוואר בקבוק במסדרון האקולוגי המזרחי. ללא המסדרונות עשויות אוכלוסיות מינים מסוימים להיכחד מהעוגנים הטבעיים בטווח הזמן הארוך".

עופות, זוחלים ויונקים בסכנת הכחדה

63 מיני עופות (מתוך סקר קק"ל)

בשונה מסקרי סביבה שבוצעו בעבר, סקר זה התמקד בנושא תפוצת בעלי החיים: יונקים, זוחלים ועופות ותכליתו לקבל תמונה רחבה ועדכנית ביחס למגוון האקולוגי במרחב הסובב לחריש. הסקר גם ביקש לבדוק האם יערות סובב חריש עדיין מתפקדים כעוגן טבעי חיוני במסדרון האקולוגי הארצי.

עץ אלון עתיק ביער עירון
עץ אלון עתיק ביער עירון

התשובה של מחברי הסקר נחרצת. "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל" נכתב בסקר. הוא מאופיין במגוון גבוה של תצורות צומח ובהיותו אזור המפגש הדרומי ביותר בעולם של שלושה מינים של עצי אלון.

עדר צבאים ביערות סובב חריש; צילום: בדראן כבהא
עדר צבאים ביערות סובב חריש; צילום: בדראן כבהא

בתא השטח הטבעי השתמר מגוון גבוה מאוד של בעלי חיים המאפיינים את המזרח התיכון לרבות קיומן של אוכלוסיות משמעותיות של מיני דגל ומינים בסכנת הכחדה, בעלי חשיבות ארצית גבוהה ביותר לשימור כגון צבאים, דלק הסלעים, צבועים וכן מיני עופות דורסים המוצאים במרחב הזה כראוי לקינון ולחיפוש ואיסוף מזון.

יונקים ביערות סובב חריש סקר קק"ל בעלי חיים תנים, נמיות
1. מצלמת מעקב 2. תן זהוב 3. חזירי בר (מתוך סקר קק"ל)

מתצפיות זאולוגיות שבוצעו על ידי מערכת הסייבר של רשות הטבע והגנים נמצאו במרחב העירוני סביב חריש 94 מיני בעל חיים מתוכם: 63 מיני עופות, 17 מיני זוחלים ו-14 מיני יונקים. "ריכוזי תצפיות גדולים נמצא בחלקו הדרומי של תחום הסקר, דרומית לחריש, בין מייסר לקו גבול הסקר המערבי ודרום מזרח חריש באזור נחל נרבתה. המינים שתועדו בתצלומים ובסרטונים הם: צבי ארצישראלי, חזיר בר, תן זהוב, שועל מצוי, דורבן הודי ונמייה מצויה".

לפי ממצאי הסקר מתקיימים במרחב היערות שמצפון לחריש, לפחות שלושה עדרים של צבאים שעדיין מתרבים ונעים במרחב הטבעי הזה.

להציל את החורש הצפוני

על סמך ממצאי הסקר קובעים מחבריו כי בחינת המשך פיתוח חריש חשוב שתיעשה תוך בדיקה מעמיקה של ההשפעות האקולוגיות הצפויות, ובמטרה למנוע הכחדה של אוכלוסיות מינים רבות. הסקר מתריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.

4. דורבן 5. צבי ארצישראלי 6. נמייה (מתוך סקר קק"ל)

"היערות הינם בעלי ערכיות גבוהה ביותר", מסכם הדו"ח, "הם בעלי חשיבות מכרעת לתפקוד המסדרונות האקולוגים ועל כן יש לשמור על מירב היערות באופן מיטבי להמשך תפקודם לרווחת יושבי הארץ – בני אדם, צמחים ובעלי חיים" .

סיורי קק"ל בפסח האחרון ביערות עירון צילום יהל פורת לא לתת קרדיט
סיורי קק"ל בפסח האחרון ביערות עירון

במסגרת הניסיון להעלות את המודעות לחשיבות יער עירון ארגנה קק"ל בפסח סיורים באזור. היוזמה של קק"ל אינה היחידה.

רועי זך, תושב חריש ופעיל סביבתי ארגן גם הוא סיורי הכרות ביער עירון. זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית "השטחים בדרום חריש מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום חריש התכניות כבר נקבעו ויהיה קשה לשנותן”, הוא מסביר.

רועי זך
רועי זך: "להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות"

“עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, אלה טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות".

לשמור על הריאה הירוקה של חריש

גם יעל לביא אפרת, נציגת ארגוני הסביבה ב'וועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש', מציעה להנהגת העיר ולתושבי חריש להכיר בחשיבות השטחים כבר עתה, לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנייה לא מבוקרת. “המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב, שמשתמשים בו להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש הוא גם החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

יער צפונית לחריש צילום: מאור קורן
נכס טבע משמעותי ביותר לתושבי חריש והמרחב; צילום: מאור קורן

“לחריש אתגרים רבים לפניה, אני מציעה למנהיגי העיר ולתושביה לפעול לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמי, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח?


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מקבוצת וואטסאפ למשפחה: ככה מטיילים בחריש

שתי דקות הליכה מפרידות בין מרכז MORE בכניסה לחריש לנוף יער, ירוק, שקט ועם שתי נקודות תצפית מרהיבות. המשפחות, שיצאו לטיול מאורגן ביער עירון הגובל בחריש מצפון, נהנו משלל פריחות ורקמו קשרים חדשים בקהילה

צילום: מאור קורן

לפני שנה וחצי הקים תושב חריש ניצן אביבי קבוצת טיולי משפחות. חברי הקבוצה הספיקו בזמן שחלף לטייל ברחבי הארץ בעשרות טיולים שתכנן והפיק עבורם אביבי. כך לדוגמה, בשבוע שעבר יצאה שיירת משפחות חרישניקיות צפונה, אל רמת הגולן הלבנה, ליהנות מהשלג הרב שנערם ולאסוף חוויות משותפות. אתמול, בשבת האחרונה נקבע יעד טיולים קרוב וביתי הרבה יותר: מסלול טיול מודרך ביער עירון, הגובל בחריש מצפון.

מפת מסלול טיולים
מפת מסלול הטיול

נקודת תצפית מרהיבה

כ-40 מטיילים נרשמו לטיול וחולקו לשתי קבוצות בהתאם למגבלות ההתקהלות. שתי הקבוצות יצאו למסלול יפה אך גם מאתגר, הן מבחינת תנאי השטח (עליות תלולות) והן מבחינת משך הזמן (שעתיים וחצי הליכה). לכל קבוצה הוצמד מדריך, מעוז לואנץ ורועי זך, תושבי העיר.

תחילת המסלול: ירידה למנהרה מתחת לכביש 6353
נקודת ההתחלה והסיום של המסלול מתחת לכביש 6353, כביש הגישה לחריש;.צילום: מאור קורן

תחילת המסלול נקבעה ברחבת תחנת המשנה של חברת החשמל בכניסה לעיר. משם ירדו המטיילים לפתח מנהרה החולפת מתחת לכביש 6353, כביש הכניסה לחריש.

מסלול הטיול הוא מסלול מעגלי ואורכו כ-4 קילומטרים. בדרך העולה אל הפסגה נשקף הנוף ממערב ומאפשר ביום בהיר לראות את הים והעיר חדרה. בסמוך לנקודת התצפית עומד מגדל התצפית, אך הכניסה אליו אינה פעילה.

מגדל תצפית נקודת תצפית טיול טיולים
מגדל תצפית: אין כניסה

נקודת תצפית נוספת בהמשך המסלול, מרהיבה לא פחות, משקיפה על מחצבת ורד, הישוב קציר ממזרח ויישובי ואדי ערה מצפון.

חשוב לדעת כי תוואי הדרך איננו מסומן כהלכה ונדרשת היכרות עם המסלול, בעיקר בדרך היורדת חזרה אל נקודת המפגש הראשונית.

מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה
מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה

לטייל ולהתחבר לקהילה

הרכב המטיילים היה מגוון וכלל מבוגרים, צעירים ומשפחות עם ילדים. מזג האוויר הנוח והפריחה בשלל צבעים הוסיפו להנאה. אלדר יחד עם בנה עמית בן ה-9 חודשים ואמה שרית היו בין המטיילים. אלדר, תושבת חדשה בחריש, מקווה שהטיול ייצר עבורה הזדמנות לייצר קשרים חברתיים חדשים ולהתחבר לקהילה. "ראיתי את הפרסומים על קבוצת הטיולים וזה נשמע כמו רעיון נהדר, גם להיחשף לטבע הסובב בחריש וגם לאנשים. אני שמחה שהצטרפתי", ציינה בחיוך.

שלושה דורות בטיול אחד: אלדר עם בנה ואמה
שלושה דורות בטיול אחד: אלדר עם בנה ואמה

לשמור על הטבע או להקים עוד שכונה?

רועי זך, שהדריך את אחת הקבוצות הוא פעיל סביבתי נמרץ. זך, עבר להתגורר בחריש רק בקיץ האחרון והוא עוסק בפעילויות שמטרתן לעודד את האחריות האישית והציבורית על שמירת הטבע. כך לדוגמה, הוא מפעיל מערך נאמני ניקיון יער, המגיעים אחת לשבוע ליער חריש ומנקים אותו מפסולת.

רועי זך
רועי זך: "השטחים הירוקים בדרום חריש הולכים ומצטמצמים"

זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית. "השטחים הירוקים בדרום חריש הולכים ומצטמצמים", הוא מסביר. השטחים בדרום מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר, הקמת רובע חריש דרום וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום כבר נפל הפור", הוא מסביר.

"עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, התכניות טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם אולי יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות". זך גם רואה בחיבור לסביבה ולטבע מכנה משותף רחב לחיבור בין אנשים ומגזרים שונים בעיר המתרחק מהקצוות ויכול לקרב לבבות וללבן מחלוקות.

טיול בחריש מסלול טיולים
חיבור לסביבה ולטבע כמכנה משותף רחב לחיבור בין אנשים ומגזרים שונים בעיר

מקבוצת וואטסאפ למשפחה

לצד המטרות ארוכות הטווח אותן מסמן זך, נהנו משתתפי הטיול מהיופי המיידי, ממזג האוויר הנוח ומהחברותא החדשה.

"היה טיול מקסים, הטבע מהמם בעונה הזו וזכינו למזג אויר בהזמנה. תודה למדריך על ההסברים ולמארגנים האלופים, היה נהדר להכיר חברים חדשים", ציינה אחת המשתתפות.

מעוז לואנץ
מעוז לואנץ: "בורכנו בחריש בטבע מהמם ובקהילה של אנשים מיוחדים". צילום: מאור קורן

מעוז לואנץ, מדריך הקבוצה השנייה, קרא לתושבי חריש לנצל את היופי המצוי מתחת לאפם של התושבים: "היה כיף להדריך ולחלוק שבת נעימה בטבע. היער תמיד כאן, מחכה לנו שנבוא לבקר וליהנות מהשקט, היופי והשלווה. בורכנו בחריש בטבע מהמם ובקהילה של אנשים מיוחדים. לא חייבים לצאת לסיבוב גדול כמו שעשינו היום, מספיק לחצות את הכביש בעזרת המעבר התת קרקעי ולמצוא מקום נעים לפיקניק בצל אחד העצים", הוא סיכם.

גם ניצן אביבי, מארגן קבוצת טיולי משפחות בחריש סיכם את החוויה: "קבוצת הוואטסאפ שלנו היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהפכה מרצונה למשפחה מבחירה. קבוצת 'חרישניקים טיולי משפחות' היא הלב הפועם, הקסום והנפלא של קהילת חריש. אשמח לראות את כולם גם באירועים עתידיים".

טיול טיולים
מקבוצת וואטסאפ למשפחה

נקודת התחלה וסיום: רחבת החנייה של תחנת חברת החשמל בסמוך לתחנת הדלק 'דור אלון' בחריש.

אורך מסלול: ארבעה קילומטר (מעגלי)

אטרקציות: נקודת תצפית לחדרה ולים התיכון / נקודת תצפית למחצבת ורד

רמת קושי: בינונית

מתאים לעגלות: לא

תיאור מסלול: 

  • הכניסה למסלול היא מנהרה העוברת מתחת לכביש (6353) כביש הכניסה לחריש. לאחר המנהרה פונים ימינה בדרך רחבה (הדרך מעוטרת בברושים, מיני אלונים ואורנים.
  • לאחר כ- 500 מטרים בדרך מישורית השביל מתחיל לטפס ימינה בתוואי תלול יחסית.
  • לאחר 400 מטרים נוספים מגיעים למזלג דרכים וממשיכים עם הדרך השמאלית ביותר הממשיכה לטפס מעלה.
  • לאחר 1.4 ק"מ מתחילת המסלול העלייה הופכת מתונה יותר. נוף מערבי רחב נפתח לפנינו וביום עם ראות נאותה ניתן לצפות עד הים.
  • לאחר 300 מטרים נוספים מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול.
  • לאחר 300 מטרים נוספים וכ- 1.7 ק"מ מתחילת המסלול,  מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול. זהו מקום מוצל המתאים לעצירה.
  • בהמשך, הדרך מתעקלת שמאלה והופכת צרה יותר ומוצלת יותר. עשרות מטרים ספורים לאחר מגדל התצפית מגיעים לתצפית על מחצבת ורד ועל יישובי ואדי ערה מצפון.
  • הדרך הצרה והמוצלת ממשיכה לרדת מטה עד נקודת המפגש עם דרך רחבה החוצה אותה מצפון לדרום. בנקודה זו ממשיכים ישר במסלול המוצל בכיוון כללי מערבה.
  • בהמשך, במפגש עם דרך רחבה נוספת פונים שמאלה, עד לנקודת החיבור עם השביל בו צעדנו בדרך הלוך, ושבים על עקבותינו אל עבר המנהרה.

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש