שבעה כדורי הנצחה הוצבו בפארקים, בטיילות ובשבילים ברחבי חריש לזכר אפרת שרם, תפארת לפידות, דן גנות, גיל פישיץ, יונתן דוד דיטש, הרב אלישע לוינשטרן ונחמיה ארלנגר. המשפחות השכולות בחרו את המיקום, התמונה והמשפט המייצג את יקיריהן
עיריית חריש קיימה היום (שלישי) טקס לחשיפת שבעה כדורי הנצחה שהוצבו במרחב הציבורי ברחבי העיר לזכר שבעה מתושבי חריש שהלכו לעולמם או נפלו בשנים האחרונות. בטקס השתתפו המשפחות השכולות, נציגי העירייה וחברי מועצה.
הפרויקט הוא תוצאה של תהליך ממושך שנעשה בשיתוף המשפחות השכולות. כל משפחה בחרה את המקום שבו יוצב כדור ההנצחה, את התמונה שתופיע עליו ואת המשפט שילווה את דמותו של יקירה.
הצבת הכדורים היא גם המשך לשינוי במדיניות ההנצחה העירונית. עד אז הונצחו בעיר חללי מערכות ישראל באמצעות פארקים, נקודות תצפית ובתי ספר. בעקבות האובדן הכבד שחוותה העיר החל מ-2023, החליטה מועצת העיר במאי 2024 לגבש מודל הנצחה קבוע לתושבי חריש. ההחלטה המקורית כללה אלמנט זיכרון מרכזי ולצדו הנצחה אישית במרחב הציבורי. בפברואר 2025 נבחרה גם רחבת מרכז התרבות והפנאי ברחוב שוהם כמיקום למיזם ההנצחה המרכזי.
מהסייבר ועד בארי: שבעה סיפורים במרחב העירוני
רס"ן אפרת שרם זריהן היתה ראש תחום סייבר בממר"ם, קצינה מצטיינת וזוכת פרס ביטחון ישראל לשנת 2023. היא נפצעה אנושות בתאונת דרכים בדרכה מביתה בחריש לבסיס באוגוסט 2023 ומתה מפצעיה בגיל 34. לאחר מותה נתרמו איבריה והצילו חיים.
על כדור ההנצחה שלה נכתב: "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". הכדור מוצב בטיילת היער, בין קניון מור לרחוב שוהם.
תפארת לפידות, בת 23, נרצחה ב-7 באוקטובר בפסטיבל נובה ברעים. ברגעיה האחרונים התקשרה להוריה וסיפרה שהיא מסתתרת יחד עם חברה. משפחתה וחבריה הנציחו אותה מאז גם בשיר "כל הלב שלי אצלך".
על כדור ההנצחה שלה מופיעות מילותיה: "יש לך נשמה ואת המלווה הראשית שלה בעולם הזה, ובתור המלווה הראשית את הכי חשובה ויש לך גם הכי הרבה אחריות. הנשמה שלך היא התפקיד הכי משמעותי שקיבלת בחיים האלו ואת צריכה לשמור עליה ולהיות שותפה טובה קודם כל אליה". הכדור נמצא בפארק המועצה.
רפ"ק דן גנות, בן 41, היה סגן מפקד פלגה במתפ"א במשטרת ישראל. ב-7 באוקטובר הוא היה בין הכוחות שהגיעו לדרום, לחם בשדרות והמשיך לבארי בניסיון לסייע לתושבי הקיבוץ, שם נהרג. גנות התגורר בחריש והיה פעיל גם בעבודה עם בני נוער.
המשפט שנבחר לזכרו: "עברנו הכול, נעבור גם את זה. לא יפלו פנינו, זה קטן עלינו". הכדור הוצב בשביל המחבר בין רחוב תמר לבית הספר רונה רמון.
רס"ם (מיל') גיל פישיץ, בן 39, לוחם שריון בגדוד 9 בחטיבה 401, נפל ב-2 בנובמבר 2023 בקרב בצפון רצועת עזה. משפחתו סיפרה כי פישיץ, שעלה לישראל בגיל 18, המשיך להתנדב למילואים גם בגיל שבו יכול היה להפסיק את שירותו.
על הכדור המוצב בכניסה לפארק הנץ נכתב: "בתולדות ישראל היו שליטים טובים ופחות טובים, אין הדבר משנה לי מי יעמוד בשלטון בימי חיי, אני תמיד אעמוד להגן על הארץ הזאת ועל העם הזה".
רס"ם (מיל') יונתן דוד דיטש, בן 34, לוחם בפלחה"ן צנחנים, נפל ב-7 בדצמבר 2023 בקרב בדרום רצועת עזה. דיטש, תושב שכונת הפרחים, הותיר אחריו את אשתו מורן ובנם ארי. בכתבה שפורסמה בחריש סיטי סיפר אביו, כי יונתן היה גאה לגור בעיר צעירה והרגיש שהוא שייך לדור "שבונה ערים".
המשפט שנבחר עבורו קצר ואופייני: "יהיה פסדר". כדור ההנצחה שלו נמצא בכניסה לטיילת ברחוב סביון, פינת לוטם.
רס"ר (מיל') הרב אלישע לוינשטרן, בן 38 ואב לשישה, היה לוחם שריון בגדוד 8104 בעוצבת ראם. הוא נפל ב-13 בדצמבר 2023 בקרב בדרום רצועת עזה.
המשפט שעל הכדור לזכרו הוא: "תדאג לזה שכל מי שסביבך ידע שאתה אוהב אותו". הכדור מוצב בפארק המועצה.
רס"ר (מיל') נחמיה חמי ארלנגר, בן 34 ואב לחמישה, היה מתנדב ותיק באיחוד הצלה ודמות מוכרת בקהילה בחריש. ארלנגר שירת במילואים ברבנות הצבאית ונפל בעת שירותו ב־14 בדצמבר 2025. על הכדור לזכרו, שהוצב בכניסה לפארק סולם יעקב, נכתב: "קח זכוכית מגדלת, פטיש ומכוש ותחצוב מהתלמידים שלך את אבני החן שמסתתרות בהם…"
"חלק בלתי נפרד מהעיר והקהילה"
ראש העיר בפועל יוחאי פרג'י אמר בטקס: "היום אנחנו משלימים תהליך משמעותי שנעשה יחד עם המשפחות השכולות וברגישות רבה. היה לנו חשוב שההנצחה תספר לא רק את שמם של הנופלים, אלא גם משהו מהאדם שהיו. כדורי ההנצחה ישאירו את סיפורם וזכרם נוכחים ברחבי חריש, כחלק בלתי נפרד מהעיר ומהקהילה שלנו".
הדס לוינשטרן, אלמנתו של הרב אלישע לוינשטרן, התייחסה בדבריה גם לחיים המשותפים בעיר: "בדיוק בימים אלו זה בידיים שלנו. בחריש, הרחוב הראשי שלנו הוא דרך ארץ וזה צריך להיות המוטו שלנו". היא הוסיפה: "אנחנו גאים בחריש ואוהבים אותה. הבקשה שלנו היא שתהיו מאוד גאים בעיר שלנו ובדברים הטובים שבה".
רב העיר, הרב אשר זיגדון, קרא קדיש ואמר: "גם כשהאדם איננו, האור שהשאיר אחריו ממשיך להאיר. תפקידנו הוא לא רק לזכור את הנופלים, אלא להפוך את הזיכרון למעשים, להיות ראויים להקרבה שלהם, להרבות באחדות, באהבת ישראל ובערבות הדדית".
