זרעים של חברותא: מתחברים ומצמיחים בגינה הקהילתית

מהו המתכון לחיי קהילה מאושרים? אם תשאלו את שמחה פרלמן, רכזת קיימות בחריש, מדובר בתערובת של זרעי בטטה, תותים ודלעת וקבוצת תושבים, ילדים ומבוגרים כאחד, שעובדים במשותף בגינה הקהילתית ומצפים יחד לגשם שינביט את הזרעים שזרעו. כתבה חגיגית לט”ו בשבט

צילומים: שמחה פרלמן, לידור שקד

“רב גוניות תורמת ליציבות. כך זה פועל בטבע, וזה גם מתאים לאופי החיים בחריש”, כך מאפיינת שמחה פרלמן, רכזת קיימות, חקלאות עירונית וגינות קהילתיות במועצת חריש, את תכנון הגינה הקהילתית בפינת הרחובות גפן ותאנה. הגינה פועלת למעלה משנה ופתוחה לכל תושבי חריש, ללא תשלום. גם ברחוב תמר פועלת גינה קהילתית המתופעלת על ידי בנות השומר החדש.

גינה קהילתית גפן תאנה
גינה קהילתית ברחוב גפן-תאנה

בסיור מציגה פרלמן לראווה את מגוון הצמחים והפירות בגינה: ספירלת תבלינים המכילה 20 זנים שונים של תה, אלוורה, ציפורני חתול המשמשות ליצירת תמצית רפואית, פקעות של רקפות, עיריות וחצבים שהוצלו ונשתלו מחדש, ערוגת חיטה, ספירלת תפוחי אדמה, ושש ערוגות תותים, “הערוגה הראשונה הייתה להיט בקרב הילדים, אז החלטנו לא להגביל שפע”, היא מסבירה בחיוך.

גינה קהילתית גפן תאנה
“סביב הגינה יש מפגשים רב מגזריים, ורב גילאיים”

פרלמן, שמחזיקה בניסיון מרובה בחקלאות, פרמקלצ’ר, סביבה וגינון מונה מציינת גם את הגיוון הקהילתי והחברתי בפעילות: “גינות קהילתיות יוצרות ערך גם למבוגרים המחפשים חיי קהילה. החקלאות מחברת. סביב הגינה יש מפגשים רב מגזריים, ורב גילאיים – חילונים ודתיים, מבוגרים עם ילדים. בגינה שלנו אפשר לשמוע שלל שפות: צרפתית, אנגלית, רוסית, וכולם מסתדרים”.

שמחה פרלמן
שמחה פרלמן: “בסיום כל שבוע נערך בגינה קטיף”

“לגעת באדמה זו תרפיה”

במסגרת הפנינג ט”ו בשבט שיערך ביום חמישי ה-13.2, תרחיב הגינה עוד יותר את המגוון הקיים בה וישתלו בגינה 10 עצי פרי וצמחים חדשים, ביניהם עצי לימון, מנגו, אבוקדו, פקאן, פיטנגו, זית, פטל ושלפח (דובדבן היהודים).

גינה קהילתית גפן תאנה
ילדי הגינה הקהילתית מציירים את גינת חלומותיהם

“שאלנו את הילדים ‘מה אתם חולמים?’, והילדים, שחלקם עדיין לא יודעים לכתוב, ציירו את מבוקשם”, מסבירה פרלמן ומפרטת על הפעילויות המתרחשות בגינה. “ילדי השכונה לוקחים חלק בפעילות בגינה פעמיים בשבוע, בשעות אחרי הצהריים, ובסיום כל שבוע נערך בגינה קטיף. הילדים לומדים על מחזוריות הטבע, ורואים כיצד זרעים שזרעו באביב צומחים בקיץ”.

גינה קהילתית גפן תאנה
לגעת באדמה זו תרפיה. פעילות ברוכה לילדים

פרלמן מאמינה כי הפעילות בגינה היא בעלת ערך רב עבור ילדים: “ילדים נמצאים כל היום בסביבה סטרילית, עם אבא ואמא, ועבורם להכניס ידיים לאדמה זה לא מעט. אם לילד יש עניין עם מגע, לגעת באדמה זו תרפיה שעושה פלאים”, פוסקת פרלמן.

“שהייה בחוץ, גם בחורף, מלמדת את הילדים להיות פחות מפונקים, להתמודד עם מזג האוויר”. מוסיפה פרלמן ומסכמת: “חינוך חקלאי במדינה כמו שלנו זה דבר חשוב. זה מחזק את הקשר עם האדמה, מקרקע, מחבר לטבע”.

“שהייה בחוץ, גם בחורף, מלמדת את הילדים להיות פחות מפונקים, להתמודד עם מזג האוויר”

בלי מנעול: יוצרים מרחב מזמין

שרה זמיר, תושבת העיר שילדיה לוקחים חלק בפעילויות בגינה, מעידה מקרוב על התרומה של הפעילות בגינה למשפחה: “הגינה היא יוזמה מקסימה, והילדים שלי מאוד מאוד אוהבים אותה. יש לה ערך חינוכי רב, במיוחד בתקופה בה התרחקנו מהאדמה ומהעבודה איתה והבנת התהליכים שקשורים בה. הגינה הקהילתית מחזקת את הקשר עם האדמה ועם העיר. הילדים מעורבים בתהליכים השונים, זה דורש מהם סבלנות, עבודה וציפיה. אחרי הכל, אף אחד לא יודע מה תהיה התוצאה, אנו תלויים בגשמים ובתפילות”.

גינה קהילתית גפן תאנה
פעילות עם ערך חינוכי

הגינה פתוחה לכולם, ללא שמירה. איך מונעים הרס של הגינה?

פרלמן: “בהתחלה חשבנו לנעול את המקום, אך עם הזמן הבנו שאין בכך צורך, ועדיף ליצור מרחב מזמין. כיום, השערים סגורים אך לא נעולים, וגם זה רק בגלל שהגינה ממוקמת ליד גן שעשועים ואנחנו לא רוצים שפעוטות יכנסו אליה. הגדר יוצרת תיחום והגדרה, אינטימיות, אבל יש גם תחושה של פתיחות. יש אתגרים ואנחנו לומדים כל הזמן, אבל אנחנו בסך הכל מבסוטים מהתוצאה ומהתנהגות התושבים”.

גינה קהילתית גפן תאנה
“בהתחלה חשבנו לנעול את המקום, אך עם הזמן הבנו שאין בכך צורך, ועדיף ליצור מרחב מזמין”

תשתית עירונית לשימוש הקהילה

לגינה הקהילתית הפעילה יצטרפו בעתיד הקרוב ארבע גינות קהילתיות נוספות בשכונות המאוכלסות (אבני חן, חורש), שממתינות לקהילה שתתגבש ותיקח את המשימה על עצמה. התשתית עבורן כבר מוכנה. “המדינה היא זו שמתקצבת את הפרויקט, ואנחנו כאן כדי לעזור לתושבים. אנחנו מזמינים אותם לבוא ולתקשר איתנו”, קוראת פרלמן. גם בשכונות החדשות של חריש (פרחים, מעו”ף, בצוותא) תיבנה תשתית לגינות קהילתיות.

גינה קהילתית רחפן צילום: ירדן הלל
“גם בשכונות החדשות של חריש תיבנה תשתית לגינות קהילתיות” צילום: ירדן הלל

לדברי פרלמן, ישנם שני מודלים לגינות קהילתיות. לפי המודל הראשון, זו של הגינה הקיימת, המועצה מגישה גינה לתושבים, בתקווה לעורר בהם רצון לפעול בה. במודל השני הרשות רק מסייעת לתושבים להגשים את החזון שלהם. השאיפה שלה היא “שהגינות הבאות יהיו נטו של התושבים, גינות שיקומו מאפס על ידי גרעין מקים. אנחנו נספק את התשתית, אבל התכנון והעשייה יהיו של התושבים. למשל, אם מישהו ירצה פירות אקזוטיים או תולעים אדומות, אז זה מה שיהיה בגינה”.

גינה קהילתית גפן תאנה
“אם מישהו ירצה פירות אקזוטיים או תולעים אדומות, אז זה מה שיהיה בגינה”

 קהילה עם לב וכרם

אחת הקהילות שהרימה את הכפפה ונענתה לקריאה היא קהילת לב חריש, שבראש השנה לאילנות תחנוך כרם קהילתי ראשון בחריש, בגינה הצמודה לבית הכנסת לב חריש ברחוב שוהם. ביום שלישי ה- 11.2, תתקיים חנוכת הכרם, שתציין את תחילת הפעילות בו, ולאחר מכן יערך סדר ט”ו בשבט חגיגי לחברי הקהילה.

גינה קהילתית גפן תאנה
“אנחנו נספק את התשתית, אבל התכנון והעשייה יהיו של התושבים”

זמיר, חברת הקהילה, מספרת: “שמחה חיפשה מישהו שיאמץ את הטיפול בכרם, והיא פנתה אלינו. זכינו שהכרם נמצאת ליד בית הכנסת שלנו. הכרם דורש טיפול מתמשך, והצמדת הכרם לטיפול הקהילה זה פתרון מתאים. מבחינתנו הקישור לבית הכנסת הוא קישור מעניין, כי אנחנו יכולים לבצור ענבים ולהכין מהם יין לקידוש”. ופרלמן מוסיפה: “זה זיווג נכון מאוד עם קהילה. הכרם נמצא סמוך לבית הכנסת, והקהילה יכולה לפקח, לשמור שלא קוטפים, גם בשבת”. לסיום, זמיר מזמינה את כל התושבים לקחת חלק בפעילות בכרם, שיהיה פתוח לכולם, כמו שאר הגינות הקהילתיות בחריש.


חלומות חריש - שיכון ובינוי

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לקראת איכלוס: סיור מצולם בשכונת מעו”ף החדשה בחריש

בחודשים הקרובים עתידים התושבים הראשונים של השכונה הרביעית בחריש, שכונת מעו”ף, להיכנס לדירותיהם. בנייני המגורים שנבנו כולם במסגרת תכנית ‘מחיר למשתכן’ נמצאים בשלבים מתקדמים. שאר מבני השכונה, שטחי המסחר והשטחים הציבוריים – הרבה פחות. יצאנו לסיור מצולם ותיעדנו את השכונה רגע לפני האכלוס 

צילומים: לידור שקד

בחודשים הקרובים, שכונת מעו”ף (מרכז עסקים ופיתוח), השכונה הרביעית של חריש, תתאכלס. בשכונה מתוכננים שני פרויקטי מגורים, שנבנו במסגרת תכנית “מחיר למשתכן”: פרוייקט ‘האחים אוזן’, המונה 208 יח”ד ופרוייקט של חברת דונה המונה 456 יח”ד. בימים אלה מתבצעות בבנייני המגורים בדיקות אחרונות כחלק מהליך קבלת טופס 4.

ריביזיה תכנונית

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) תוכננה להוות את מרכז העסקים של העיר חריש. בהתאם, שמות רחובות השכונה מסמלים מושגים של התפתחות כמו: תנופה, קידמה, התמדה והתחדשות.

בשנה האחרונה עברה תכנית השכונה ריביזיה, במסגרתה בוטלו התכנונים של אזורים נרחבים בשכונה, שיועדו למסחר ותעסוקה, והם הועברו כעת לבחינה ותכנון מחודש על ידי הגורמים המוסמכים.

בתכנית בניין העיר המקורית, אמורים היו שטחי המגורים בשכונה, המצומצמים יחסית, להיות מוקפים בשטחי מסחר ותעשייה מרובים ושטחים ציבוריים. התכנון כלל בין השאר את הקמתם של מרכז רפואי, אתר מלונאות, אולם שמחות ועוד. כשלון מכרזי השיווק לקבלנים של שטחי המסחר והתעסוקה חייב לבצע כאמור, בחינה ותכנון מחדש.

מן התכנית המקורית אושרה רק הקמתו של מתחם חירום והצלה אחוד. מתחם החירום יכלול תחנת משטרה כיבוי אש ומד”א ובנייתו צפויה להסתיים, על פי גורמי התכנון במועצה, רק בעוד שלוש שנים ויותר. עוד עתיד לקום בשכונה בניין העירייה החדש.

שטחי המסחר והתעסוקה וכן השטחים הציבוריים ברובם, יתוכננו ויבוצעו רק לאחר קבלת החלטה תכנונית חדשה. למרות זאת, עיריית חריש מתכננת להקים מתחם ובו שישה גני ילדים, שישמש את ילדי השכונה החל משנת תשפ”א. מתחם זה ישמש גם כמרכז ציבורי עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

בעתיד: לב העיר

עם סיום מימושן של תכניות הפיתוח של העיר, עתידה שכונת המעו”ף להיות ממוקמת ממש בלב העיר חריש המורחבת. השכונה גם מאופיינת בנגישות תחבורתית גבוהה, בהיותה ממוקמת על ציר ‘דרך ארץ’ המרכזי, המתחבר גם לכביש 611, שתחילתו בישובי צפון השומרון וסיומו מתוכנן להוות ציר כניסה ויציאה נוסף מדרום לעיר.

תמונות מהסיור המצולם:

פרויקט האחים אוזן
פרויקט מחיר למשתכן – ‘האחים אוזן’
פרוייקט דונה בשכונת מעו"ף
פרוייקט ‘מחיר למשתכן’ של דונה בשכונת מעו”ף
פרוייקט 'מחיר למשתכן' של דונה בשכונת מעו"ף
פרוייקט ‘מחיר למשתכן’ של דונה בשכונת מעו”ף
באסם גנאיים, מנהל עבודה באתר האחים אוזן
באסם גנאיים, מנהל עבודה באתר ‘האחים אוזן’
שלט שכונה מעו"ף
מעו”ף: לשעבר שכונת מע”ר
השטח בו יוקם בניין עיריית חריש העתידי
השטח בו יוקם בניין עיריית חריש העתידי
אזור מתחם הגנים בשכונת מעו"ף
כאן ייבנה מתחם הגנים העתידי בשכונה
מאגר המים של חריש ובתי הכפר אום אל קוטוף הגובלים בשכונת מעו"ף
מאגר המים של חריש ובתי הכפר אום אל קוטוף הגובלים בשכונת מעו”ף

למידע על שכונות חריש השונות: מדריך שכונות חריש


חלומות חריש - שיכון ובינוי

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קליגרף, קריקטוריסט וחרישניק

אלחנן בן אורי מתמרן בין קריקטורות בועטות, פרות קדושות ורגישות אנושית בלוליינות ראויה להערצה. למרות השיח הפעיל ברשתות החברתיות בחריש הוא טרם מצא סיבה להקדיש לעיר המתהווה איור: “אין פה משהו קיצוני שראוי לקריקטורה”

תושבי העיר שפוקדים את בתי הכנסת בשבתות וודאי נתקלו בקריקטורות הפוליטיות של המאייר אלחנן בן אורי, המתפרסמות בעיתון “שביעי”, המחולק מדי שבוע בבתי הכנסת. בן אורי (32) הוא קליגרף, קריקטוריסט ומאייר לספרים ומגזינים, המתגורר בחצי השנה האחרונה בחריש יחד עם אשתו איילת, סטייליסטית ומעצבת תכשיטים, ושלושת ילדיהם.

לחריש הם הגיעו, כמו רבים אחרים, באמצעות חברים טובים שעברו להתגורר בעיר. “באנו לראות את העיר ואהבנו את מה שראינו, אז הצטרפנו”, הוא משתף בחיוך.

אלחנן בן אורי ואשתו
אלחנן ואיילת בן אורי

אל עולם הקריקטורה והאיור הגיע בן אורי מהעולם התורני: “למדתי כתיבת סת”ם בישיבה (גופן אלפבית המשמש לכתיבת תשמישי קדושה י.ל) והתחלתי לאייר כתובּות, קלף, ציורי קיר ומשם המשכתי לקומיקס. איירתי קומיקס לנוער במגזין הנוער של השבועון “עולם קטן”, ואיירתי כתבות במגזין לנשים “הלל”, שהתמזג לפני מספר שנים עם המגזין “פנימה”. בנוסף, פרסמתי את האיורים שלי ברשתות חברתיות ולאט לאט זה תפס”.

אלחנן
שואב השראה מהרשתות החברתיות

על פרות קדושות: “אני משתדל שלא לפגוע”

ההשפעות הניכרות באיורים ובקריקטורות של בן אורי הן רחבות ואקלקטיות. “גדלתי על ספרי קומיקס של אסטריקס, טינטין ולאקי לוק, וזה גיבש לי את הסגנון”, מציין בן אורי ומוסיף בנשימה אחת: “אבל במקביל גם גדלתי על אמנים ישראלים רבים, שי צ’רקה, שהוא קריקטוריסט דתי, מישל קישקה, יוסי אבולעפיה ואחרים. כיום ההשראות שלי הן מכל העולם. ההתפתחות של הסגנון שלי התרחשה באופן טבעי במהלך תהליך הלמידה העצמאי שלי ובעזרת אינספור חקירות ברשתות החברתיות”.

אהבה רבה אותיות סתם
אותיות סת”ם.

בן אורי גם מוצא את הקשר בין העולם התורני ממנו התחיל את דרכו המקצועית לעיסוקו המרכזי כיום: “בעיניי יש חיבור בין ציור קריקטורות לכתיבת סת”ם, ולכתיבה תמה (קליגרפיה). כמו בכתיבה, גם איור מצריך המון דיוק. כתיבה היא לפעמים כמו מדיטציה. כקליגרף, אני אוהב לצייר כל אות ואות, למרות שזה יכול להיות מאות אותיות ברצף. האיור מאפשר לי לצאת מכתיבת סת”ם לאזור של כתיבה תמה, שהוא יותר אמנותי וחופשי”.

ישנם נושאים שכקריקטוריסט תבחר לא לעסוק בהם?

“לכל אחד יש פרה קדושה משלו. ישנם נושאים שכאדם דתי אני מאוד נזהר בהם, כמו למשל קריקטורות על רבנים או צניעות. בנושאים רגישים, לדתיים ולאחרים, כמו להט”ב, אני משתדל שלא לפגוע. זו שאלה של רגישות אנושית. מצד שני, קריקטורה היא קריקטורה, ואם יש ביקורת חריפה אז אני לא מהסס לפעמים להקצין קצת. בסוף זה גם עניין של פרשנות אישית”.

אלחנן
קריקטורה היא עניין של פרשנות אישית

על חריש: “אין פה משהו קיצוני”

על המעבר מישוב קהילתי בשומרון לחריש יש לבן אורי רק מילים טובות: “אנחנו גרים בקצה העיר, מול החורש, וזה נותן לנו אווירה טובה. לא מרגישים חנוקים בתוך העיר. באנו מיישוב מוקף בהרים ועצים, ונשארנו עם אותו נוף. לפעמים יש לי צורך לצאת לטבע, עם הסקצ’בוק, וזה משחרר”.

גם התגובות להן זוכה בן אורי מקרב תושבי חריש הן חמות ומפרגנות: “מדהים. זה ממש קירב אותנו לקהילה. אנשים מזהים את הקריקטורות שלי ומתפתחת בינינו שיחה”.

אלחנן בן אורי
מקבל השראה מהחורש

כקריקטוריסט פוליטי מתחשק לך מדי פעם להגיב לשיח הער ברשתות החברתיות של חריש? 

“אין פה בחריש משהו קיצוני שראוי לקריקטורה. קריקטוריסט זה מישהו שבאמת רוצה להשפיע על דעת הציבור, כך שרק אם יש שיח שיוצא מפרופורציות אני אכניס את הראש שלי לתוכו. אני בקשר עם השכנים שלי; דתיים, חילוניים, ערבים, והכל בסדר, אין פה משהו קיצוני, יש כאלו שסתם אוהבים לנפח. זה בריא שאנשים מדברים, מגיבים, מפגינים, אבל מי שמתייחס יותר מדי לרעש ברשתות החברתיות – רעש שקיים בכל קהילה, עיר או שכונה, רק מגדיל אותו”.


פרוייקטים בחריש

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עוברים לחריש? תושבי העיר פותחים לכם דלת לקהילה

תושבים פעילים בקבוצת ‘המרכז לצדק חברתי’ קיימו ‘שיח חשיבה’, שמטרתו לקדם נחיתה רכה והתאקלמות מהירה לתושבים חדשים בעיר ופיתוח מענה מקיף לאתגרי המעבר בתחומי התעסוקה והשילוב החברתי

כיצד מייצרים נחיתה רכה והתאקלמות מהירה של ילדים ונוער בסביבה חדשה? אילו פעילויות פנאי יכולות לשמש כמפתח לחיבורים בקהילה וכיצד מספקים מענים לאתגרי המעבר שניצבים בפני בני הגיל השלישי?

על שאלות אלו ונוספות ניסו לענות אמש באירוע ‘פותחים דלת לקהילה’ נציגי ופעילי קבוצת המרכז לצדק חברתי’, הפועל בחריש מזה מספר חודשים. “המטרה היא לעודד הקמת קבוצות פעולה שיפגשו באופן קבוע לקידום נושא ספציפי”, מסבירה מיכל אגמון, המרכזת את פעילות המרכז לצדק חברתי בחריש יחד עם יעל עינהר.

יעל עינהר ומיכל אגמון
מימין: יעל עינהר ומיכל אגמון

ערב השיח היה גם ציון דרך, לסיום ההכשרה הראשונה שערך המרכז לצדק חברתי בחריש. 16 מתושבי העיר רכשו במהלך עשרה מפגשים כלים וידע לפעולה ולקידום הצדק החברתי ברשות המקומית. הקורס התמקד בעיקר בנושאים של תכנון עירוני, שיתוף ציבורי ומנהיגות תושבים.

“בחודשים האחרונים למדנו וגיבשנו גישה משותפת של אקטיביזם על האתגרים שעומדים בפני החברה שלנו והעיר שלנו”, ציין שני שם טוב, ממסיימי הכשרת המרכז.

מעורבות חברתית גבוהה בחריש

המרכז לצדק חברתי בחריש הוקם על ידי תנועת הבוגרים של ‘השומר הצעיר’ במטרה לארגן את החברה בישראל לפעולה אזרחית ולפעולה פוליטית – לא מפלגתית. המרכזים בחריש, רחובות וראשון לציון, מעודדים צמיחת שכבת מנהיגות מקומית וקרקע לקידום מהלכים עירוניים.

ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש
ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש

יעל עינהר, חברת הקיבוץ העירוני בחריש ומרכזת הפעילות של המרכז בחריש ציינה את סיפוקה הרב מהיקף הנוכחים והמשתתפים בקורס ובמפגש והשוותה את המעורבות המקומית בחריש לערים גדולות ומבוססות בהרבה. “זה מעל ומעבר לציפיותינו. קורה כאן משהו ייחודי וזה מרגש מאוד”.

ראש העיר, יצחק קשת, התייחס אף הוא למעורבות הגבוהה של אזרחי העיר בתהליכים הקהילתיים בחריש ועודד את הפעילות: “יכולת הרשות המקומית לקדם שירותים עירוניים היא מוגבלת מבחינת משאבי תקציב וכוח אדם. העיר חריש, כמו כל עיר אחרת, חייבת לייצר שותפויות קהילתיות כדי לתת מענה מלא לתושביה”. קשת הוסיף וציין כי פעילות התנדבותית איננה, לתפישתו, כוח עבודה זול אלא גישה בריאה של חברה שלוקחת אחריות על חייה. “אנחנו כרשות לא מתיימרים לקחת אחריות על כלל הפעילויות העיר ועל כן פעילות המרכז לצדק חברתי הינה מבורכת מאוד. הרשות תתמוך בכל יוזמה של תושבים ובכל מהלך עצמאי כל עוד יהיה נקי מאינטרסים פוליטיים”.

משלבים ידיים עם הרשות

שולחנות עגולים המרכז לצדק חברתי (1)

אחד הדיונים החשובים שהתנהלו אמש באירוע עסק בנושא התעסוקה והשתלבות במרחב התעסוקתי הגאוגרפי הקרוב. בתחום זה ניכר כבר כעת שיתוף פעולה בין ‘המרכז’ לרשות המקומית. יוסי גולדמן, חבר מועצת העיר והממונה על נושא העסקים שהשתתף במפגש מסביר: “המטרה היא לעבות ולהגדיל את היצע השירותים ושילוב כוחות ברמה המקצועית עבור התושבים ומכאן תמיכתנו כרשות בפעילות ‘המרכז לצדק חברתי'”.

בשורה נוספת התגלתה אתמול לפיה בזמן הקרוב יפתח בחריש סניף קבע של ‘מרכז חריש לצדק חברתי’, שיפעל בשדרת דרך ארץ, הרחוב הראשי בעיר.

“הסניף החדש ירכז את העשייה החברתית, יהווה בית לפעילים, וישמש מקום חברתי ותרבותי שמארגן הרצאות ואירועים לכלל הציבור”, סיכמה אגמון בהתרגשות.


אבני דרך בחריש | ספיר בחריש

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

מסוף תחבורה ציבורית יוקם בחריש

עבודות להקמת מסוף תחבורה ציבורית, ראשון בחריש, צפויות להתחיל בעוד מספר חודשים. המסוף יכלול 6 רציפים להעלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים. יצחק קשת, ראש העיר: “זוהי בשורה של ממש לתושבים”

בתום פגישת עבודה שקיים השבוע יצחק קשת, ראש העיר, עם המפקח על התעבורה במחוז חיפה של משרד התחבורה, אראל דמתי, וצוותו הוחלט על קידום מהיר להקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש.

על פי התכנון, מסוף התחבורה יוקם במערב חריש, בסמוך לכניסה לשדרות דרך ארץ. המסוף החדש יכלול 6 רציפי העלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים.

הדמיית מסוף תחבורה מערבי

הקמת המסוף היא בעלת משמעות דרמטית לפיתוח התחבורה הציבורית בחריש, והוא יאפשר הגדלה משמעותית של מסלולי הקווים העירוניים והבינעירוניים, וכן את תדירותם.

העבודות להקמת המסוף צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, והוא עתיד להתחיל לפעול בתוך כשנתיים וחצי. קשת: “קידום תחום התחבורה בחריש, והתחבורה הציבורית בפרט, נמצא אצלי בעדיפות גבוהה. אישור הקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש הוא שלב משמעותי בפיתוח התחבורה הציבורית בחריש וזוהי בשורה של ממש לתושבים”.

קרדיט הדמיות: משרד התחבורה וחברת יפה נוף  


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“אני צומחת ביחד עם העיר”

ארבעתן תושבות חריש ובעלות מקצועות ייחודיים, יש שיאמרו, לא יציבים, אבל הן אוהבות כל רגע בעבודה שלהן, גם כשאמא שואלת: “נו, מתי כבר תמצאי עבודה נורמלית?” מה משך אותן למקצוע, כיצד הן מתמרנות בין עבודה ומשפחה ומהן התגובות שהן מקבלות מקהילת חריש?

טל מריעוז (21) מתגוררת בחריש כבר שנה. למחייתה, מריעוז מעניקה לכלבים מראה מרענן וחדש בעזרת תספורות עדכניות. “מהרגע שנולדתי הייתי מוקפת בעלי חיים”, היא מסבירה. “חשבתי להיות וטרינרית אך ויתרתי על כך. הבנתי שאני לא אוכל להתמודד עם הכאב שכרוך בהרדמת כלבים”. הפיתרון כאמור, היה לנתב את אהבתה ליצורים השעירים למקצוע יצירתי. “המקצוע הזה הוא עבורי תרפיה של ממש באמנות השיער”.

ספרית כלבים טל מריעוז
מריעוז: “המקצוע הזה הוא עבורי תרפיה של ממש באמנות השיער”

מה מייחד אותך מספרים אחרים?

“אני לוקחת את זה לכיוון אמנותי. הסגנון שלי הוא אסייתי, סגנון בו התספורות מושקעות מאוד ואני משלבת בהן צבעים על בסיס מים, שמותאמים לכלבים. יש לי שבלונות בעזרתן אני מציירת על הפרווה או צובעת להם פסים בשיער”.

כלב מסופר בסגנון אסייתי
כלב עם תספורת בסגנון אסייתי

האם גם הכלבים מרגישים נוח עם התספורת?

“אני חושבת שתשומת הלב שהכלב מקבל בעקבות השינוי משמחת אותו. כך הוא נהנה יותר ומרגיש טוב עם עצמו”.

מהו הקושי המרכזי בעבודה?

“זה יכול להיות מאתגר כי זה תלוי בתגובת הכלב. יש כלבים שמתמסרים אליי ויש כאלה שלא. הכלב מרגיש שאני מרוכזת אך ורק בו ובדרך כלל, אני מצליחה ליצור קשר. חשוב לזכור כי יש כלבים שיש להם טראומות מתספורות קודמות והכי חשוב לתת להם תחושה שאתה רוצה בטובתם”.

כיצד המקצוע שלך עוזר לך להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“ספרית כלבים צריך בכל עיר ובמיוחד בחריש שיש בה כלבים רבים  ואין הרבה בעלי מקצוע כמוני. בחריש יש לא מעט כלבים שחייבים תספורות ויפה שעה אחת קודם”.

“המעבר לחריש עשה לי רק טוב”

רוקחת טבעית אושרי אוחיון
אוחיון: “תרופות סבתא שעובדות”

אושרי אוחיון (30) היא מוותיקות חריש החדשה. היא מתגוררת כבר חמש שנים בעיר ומוכרת כמי שרוקחת עבור כולם ‘תרופות סבתא’, “רק שהפעם הן באמת עובדות”, היא מציינת בחצי חיוך.

אוחיון רוקחת תרופות העשויות מחומרים טבעיים בלבד. הלהיט התורן שלה הוא ללא ספק, ‘משחת הפלא’ המותאמת לכוויות, חתכים, עקיצות ופריחות.

“רקחתי אותה לפני שלוש שנים עבור בני שסבל מפריחה קשה. הרכבתי משחה חדשה שמבוססת על תשרית של פרחי קלנדולה ושמן זית, שמן קוקוס, שעוות דבורים ושמני לבנדר וקמומיל. השכנה התלהבה ממנה והשמועה על המשחה עברה מפה לאוזן”.

האם אפשר להתפרנס מרוקחות טבעית במדינה שלנו?

“רוב ההכנסה שלי היא מטיפולי דיקור ועיסוי. הרוקחות הטבעית התפתחה מתחביב להכנסה נוספת בזכות דרישת הלקוחות”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“אני מרגישה שהמעבר לחריש עשה לי רק טוב. אין לי כל כך תחרות. אין אנשים שמוכרים את המוצרים שלי. אני עסק שמתפתח ביחד עם העיר ובגלל זה היחס שלי ללקוחות הוא מאוד אישי. אני צומחת ביחד עם העיר”.

מלמדת ‘לפתוח את הפה’

ד”ר דבורה אירית אלון: “נשים שקולן לא נשמע בגלל טראומה כזו או אחרת”

ד”ר דבורה אירית אלון (60)  מלמדת אנשים כיצד לעמוד נכונה מול קהל, כיצד להעביר מסר בצורה חדה וברורה עם קול נכון ועם נוכחות בימתית.

“יש לי שני קהלי יעד עיקריים – נשים ואנשי עסקים”, היא מסבירה. “הנשים שמגיעות אליי הן כאלו שרוצות ‘לפתוח את הפה’ לאחר שנים שקולן לא נשמע בגלל טראומה כזו או אחרת, וכעת הן מחפשות ביטוי לעצמן. אני עובדת על טיפול רגשי דרך הקול,  בשילוב שירה. העבודה הקולית עוזר לדיבור להישמע אחרת. היא אפילו מסייעת בריפוי אסתמה”, היא מדגישה ומציינת שעבור אנשי העסקים, הדגשים בסדנה הם אחרים, וכוללים העברת מסרים בצורה אסרטיבית ונכונה.

ספרי לי על הצלחה גדולה שלך.

“הגיעה אליי לקוחה עם צרידות מטורפת. היא הייתה צריכה להתראיין יום למחרת ברדיו. הענקתי לה טיפים לגבי הנשימה ותנועות הגוף שלה וזה עשה פלאים. במספר מפגשים בהם עבדנו גם על הצד הרגשי,  הבחורה שינתה פאזה והצרידות שלה נעלמה”.

 כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“הייתי מראשונות הנשים שנתנה הרצאה לדוגמה בקבוצת הנטוורקינג של פורום נשים חריש. בתקופה האחרונה, אני בעבודה מטורפת מסביב לשעון מחוץ לעיר. אני מאמינה שבהמשך הדרך אקח חלק משמעותי יותר בפיתוח התחום הזה בעיר. אני ממש אוהבת את האנשים כאן ובהחלט יש עם מי לעבוד”.

מיניות ודימוי גוף במגזר הדתי

סדנת מיניות מעיין אפרתי
אפרתי: “הרצאות למיניות בריאה”

מעיין אפרתי (31) עובדת עם נערות דתיות בגיל ההתבגרות. היא מנהלת מולן שיח חשוב שבוחן שאלות כמו מיהי אשה ומהי נשיות ומעניקה להן ידע בסיסי על הגוף שלהן בתקופה מבלבלת של התפתחות וצמיחה. “אני מדברת איתן גם על דימוי גוף כשהגישה שבאה לידי ביטוי היא גישה של אהבה עצמית לגוף שלנו”.

איך הגעת לזה?

“למדתי חינוך והוראת תיאטרון בירושלים ולימודי המשחק פתחו לי שער לעולם הזה. הכלי של השחקן הוא הגוף שלו ולכן, בזמן הלימודים התוודעתי לכמה מקום נותנים לזה בחיים. בהמשך, לקחתי קורס שמכשיר מדריכים על מיניות בריאה במגזר הדתי והשאר זו היסטוריה. כשאני התבגרתי, לא היה שיח על זה והיום יש נשים נוספות, כמוני, שמעבירות תכנים שמתעסקים ביחסים בין המינים; מהי אחריות מינית? מהם הגבולות שלי עם עצמי? וכן, הנושא של גיבוש הזהות המינית שלנו”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“העברתי כאן כמה סדנאות לנשים נשואות דתיות והעברתי הרצאות למיניות בריאה להורים לילדים קטנים. בנוסף, כתבתי הצגה אישית שלי שמיועדת לנערות בראשית גיל ההתבגרות ולהורים שלהן.

“אחד הרעיונות שהצעתי לעירייה הוא לבנות בחריש תכנית חינוכית, שתפתח שיח בריא על מיניות, החל מגיל גן עד י”ב. תכנית שתיתן מענה שלם וכולל להורים ולצוותי החינוך בעיר. אי מקווה שזה, בסופו של דבר, ייצא אל הפועל”.

לכתבות נוספות בסדרה: “הילדים כבר התרגלו שלאבא יש מקצוע מיוחד”


בצוותא חריש - השכונה השיתופית

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בשנה הבאה: חינוך על יסודי למגזר הדתי

בשנת הלימודים הקרובה, תשפ”א, יפתחו לראשונה בחריש שכבות כיתה ז’ בשני מוסדות חינוך שיפעלו ברוח הציונות הדתית. יצחק קשת, ראש העיר ציין במפגש הורים שקיימה העירייה: “אנחנו רוצים לתת מענה לכל ציבור ומגזר בחריש בכל התחומים, ובעיקר בתחום החינוך”

עיריית חריש מקימה בעיר ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות במטרה לתת מענה לצורכי החינוך העל-יסודי של הציבור הדתי-לאומי בתוך העיר. שכבת כיתה ז’ תיפתח בשני המוסדות החדשים כבר בשנת הלימודים הקרובה (תשפ”א) במודל של בית ספר צומח.

הישיבה התיכונית והאולפנה שיוקמו בחריש יחנכו את תלמידיהם ברוח הציונות הדתית. שני המוסדות יוקמו בשני מתחמים נפרדים וסמוכים בשכונת החורש. מבני הקבע מתוכננים ברוח הפדגוגיה החדשנית על מנת להתאים את דרכי ההוראה והלמידה למאה ה-21, והליך תכנון המבנים נמצא כעת בשלבים סופיים.

תהליך הבינוי אמור להסתיים לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ”ב, ובשנת הלימודים הקרובה ילמדו תלמידי כיתות ז’ של הישיבה התיכונית במתחם בית הספר היסודי הממ”ד “כנפי רוח” ותלמידות כיתות ז’ של האולפנה במתחם בית הספר החדש, שייפתח בשכונת הפרחים. בקרוב תתחיל העירייה לגייס צוותים חינוכיים למוסדות החדשים.

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
ראש העיר יצחק קשת בכנס הורים בנושא הקמת הישיבה התיכונית והאולפנה צילומים: דוברות עיריית חריש.

ביום ראשון השבוע קיימה העירייה כנס בהשתתפות עשרות הורים בהובלת ראש העיר יצחק קשת. בכנס הציג ראש העיר בהרחבה את תוכניות העירייה. ראש העיר: “המדיניות העירונית שאני מתווה היא מתן מענה לכל ציבור ומגזר בחריש בכל התחומים, ובעיקר בתחום החינוך. אנו משקיעים את מרב המשאבים והמאמצים העירוניים בחינוך, ועושים כל שנדרש כדי לספק את צורכי החינוך של תושבי העיר כאן בחריש”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מיומנו של שוטר קהילתי: “העבריינות בחריש קיימת באחוזים נמוכים”

הוא למד גישור, הוא מאמין בסובלנות ובשיתופי פעולה והוא מספק לתושבי חריש את המענה הנדרש בשעת צרה, תלונה או קושי. שחר עזרא, השוטר הקהילתי של חריש מסכם שנתיים (כמעט) בתפקיד

רס”ב שחר עזרא (43) הוא דמות מוכרת כאן בחריש. כבר קרוב לשנתיים שהוא ממלא את תפקיד השוטר הקהילתי בחריש. עזרא, במסגרת אחריותו, מספק את מרבית שירותי המשטרה הניתנים לאזרחים. מנעד התלונות שמגיעות אליו רחב ונע מגניבת מכונית, דרך סכסוך שכנים ועד להפרעה לסדר הציבורי. השוטר הקהילתי שנמצא בכוננות תמידית, מטפל בכולן. משימה לא פשוטה לכל הדעות. את הריאיון אנחנו מקיימים בזמן שעזרא נוסע ברכבו בדרך לאירוע נוסף אליו נקרא.

שחר, אתה אבא לשבעה ילדים. כיצד משלבים בין חיי משפחה וקריירה במשטרה?

“לא פעם אני שומע את הילדים שלי אומרים לי: ‘אבא תעזוב כבר את הטלפון!’. הם יודעים שאני צריך להיות זמין 24 שעות ביממה והם מבינים את זה היטב. הילדים רואים את העשייה הטובה של אבא שלהם ושומעים את העזרה הטלפונית מרחוק, אז ברור שזה מפיץ טוב גם בבית. אני מאמין שהדוגמה האישית שאני מעניק להם, היא החינוך הכי טוב שהם יכולים לקבל”.

ספר לנו בבקשה, מהו ההבדל בין שוטר רגיל לשוטר קהילתי? 

“שוטר סיור רגיל מגיע לאירוע נקודתי, מטפל ומדווח לתחנת האם וממשיך הלאה למקרה הבא. שוטר קהילתי עושה את העבודה המשלימה וממשיך בטיפול בקריאה כשהוא חוקר ובודק לעומק את כל הפרטים שמגיעים אליו. הוא למעשה גם הגורם הרשמי שאליו יפנו אחרי המקרה כדי לקבל מענה אנושי”.

בלי מנצחים או מפסידים

שחר עזרא
“שיניתי את התפישה לפיה בוויכוח יש תמיד ‘מנצחים’ ו’מפסידים’. זה לא תמיד חייב להיות כך”

המענה האנושי אותו מספק עזרא לתושבי חריש הפך אותו לכתובת ברורה לתלונות, טענות ומענות, חלקן לא שגרתיות. אחת התלונות המוזרות שהגיעו אליי הייתה כשבחור מבוגר התקשר אליי לטלפון וזעם על כך שסניף הדואר המקומי עדיין לא נפתח. אז הבנתי, שהעובדה שאני שוטר בתוך קהילה מגוונת, מזמנת לי אינספור מקרים שלא הייתי מורגל בהם בעבר ושמתוקף תפקידי, אני נדרש לברר ולעזור ככל האפשר”.

ספר לנו על אחוזי הפשיעה בחריש?

“בעיר שלנו, כמו בכל עיר אחרת, יש עבריינות, רק שכאן היא באחוזים נמוכים. רוב העבודה שלי מתמקדת בעבירות שבין אדם לחברו ובעיקר, בסכסוכי שכנים. לשם כך, עברתי קורס גישור מטעם משטרת ישראל כדי לקבל ‘ארגז כלים’ להתמודדות עם מצבים אלה. בלימודיי, שיניתי את התפישה לפיה בוויכוח יש תמיד ‘מנצחים’ ו’מפסידים’. זה לא תמיד חייב להיות כך. אם שני הצדדים בסכסוך יכולים לצאת ‘מנצחים’ אז למה לבזבז אנרגיות מיותרות ולהרוס את יחסי השכנות? אם נראה את הטוב והאחר ויהיה לנו סובלנות האחד כלפי השני, אז הדברים ייראו אחרת”.

מאמין בשיתופי פעולה

התפישה הרעיונית החדשה של עזרא באה לידי ביטוי גם ביחסי העבודה שהוא רוקם עם יישובי הסביבה. “אני בקשרי עבודה טובים מאוד עם ההנהגה המקומית של אום אל-קוטוף וגם של מצפה אילן”, הוא מסביר וגם מדגים: “מספר תושבים מאום אל קוטוף הניחו במעבר שבין חריש לאום אל-קוטוף, כוורות דבורים, שהיו עשויות לסכן את העוברים והשבים ולפגוע בחופש התנועה. שיחה קצרה שלנו עם אנשי הקשר בכפר הביאה למצב שיום למחרת, הכוורות כבר לא היו שם. אני באמת מאמין שרק עם שיתופי פעולה של האנשים במרחב הזה נוכל להתמודד עם כל אתגר שיונח לפתחנו”.

ספר על הפרויקטים הקהילתיים שאתה מוביל בעיר

“מגיע לבית הספר ונפגש פנים אל פנים עם קהל צעיר ומדבר איתו ב’גובה העיניים'”

“ישנם כמה פרוייקטים שפועלים במקביל. הראשון הוא ‘בטוחים מהיסוד’, סדרת הרצאות בנושא זהירות בדרכים וגלישה בטוחה שאני מעביר בבתי הספר ‘תלמי רון’ ו’תלמי הדר’. אם לומר את האמת, להורים ולמורים יש פחות זמן לגעת בנושאים הללו. כאן גם בא לידי ביטוי הידע המקצועי שלי בתחומים האלה. היום אני מרגיש כמו חלק מצוות המורים ודי מחמם לי את הלב לראות את הילדים אחרי שעות הלימודים ברחובות ובשכונות מיישמים את מה שלמדו ואפילו מנופפים לי לשלום ושואלים בשלומי. בעיניי, עצם זה ששוטר מגיע לבית הספר ונפגש פנים אל פנים עם קהל צעיר ומדבר איתו ב’גובה העיניים’, מפיג את החשש הראשוני שלהם עם אדם לובש מדים. הפרויקט השני שלי הוא ‘אני והשוטר שלי’ במסגרתו אני עורך הרצאות בגני הילדים בנושאים שונים; מפגש עם אנשים זרים, התנהלות ליד חפץ חשוד, התנהגות בטיחותית בזמן הליכה בדרך ובזמן משחק. וכן, כללי התנהגות ברכב בזמן הנסיעה”.

שוטרים ממרחב מנשה בפעילות עם ילדי בתי הספר בחריש
שוטרים ממרחב מנשה בפעילות עם ילדי בתי הספר בחריש

 חברה של עזרה הדדית

השמירה על כללי ההתנהגות הנדרשים מתבצעת בעיר גם בעזרתם של מתנדבי המשטרה. כיום פועלת בחריש סיירת מתנדבים לובשי מדים. “מדובר בחבר’ה רציניים ואיכותיים שהתגבשו בעיר לפני מספר שנים כשהתבצעו מספר גניבות כלי רכב בעיר”, מסביר עזרא. “האנשים האלה מקדישים מזמנם הפרטי לתרומה לקהילה. במקום לזרוק את האחריות הבלעדית על המשטרה, הם לוקחים אחריות ומצטרפים לעשייה הביטחונית ומסיירים בלילות בחריש”.

שחר עזרא עם מתנדבים
שחר עזרא ומתנדבי המשטרה בחריש

“זה מדהים בעיניי וראוי להערכה גדולה. כיום בשטח ישנם 12 מתנדבים לובשי מדים ואין ספק שזה מכפיל כוח משמעותי”.

עזרא מוסיף ומציין כי הרעיון של ‘עזרה עצמית’ ו’דאגה לקהילה’ הוא מוצלח בעיניו: “לא מזמן ראיתי הורים בבתי ספר בחריש בתורנות ‘נשק וסע’. החשיבה לפיה פתרון הבעיות מתבצע בצוותא, היא נכונה. יחד, כחברה, אנו ‘סותמים את הפרצה לגנב’ וכך נהיה חברה שכולה עזרה הדדית ורצון וטוב”.

מיזם 'נשק וסע' בתלמי הדר
מיזם ‘נשק וסע’ בתלמי הדר

כיצד אתה צופה שחריש תתפתח בחמש השנים הבאות?

“אני צופה לעיר עתיד טוב. כבר עכשיו רואים ביום-יום את הקהילה המדהימה והאנשים שרק רוצים לעזור ולתמוך. בזכות ההון האנושי המצוין והפרויקטים הרבים שנבנים יש לחריש פוטנציאל אדיר. היא רק צריכה להמשיך לעשות את מה שהיא טובה בו”.

ואיפה אתה תהיה עוד חמש שנים מהיום?

“אני לא מעסיק את עצמי בשאלה הזו. אני חושב כרגע על היום. על הדרך בה אוכל למלא את היום הנוכחי בעשייה טובה ומועילה לתושבים במקום”.


אשדר חריש

 

MORE חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

אירוע חרישבת: על פיקניק, קהילה ומה שביניהם

כ-400 מתושבי חריש השתתפו אתמול בפיקניק המוני, ‘חרישבת’, שארגנה קבוצת הפעילים ‘כוחנו באחדותנו’. היה טעים, מגבש וגם מעצים. מה צריך יותר מזה?

צילומים: נטליה נסטרוב. צילומי רחפן: אורן קלר

כ- 400 מתושבי חריש השתתפו אתמול (שבת) במפגש משפחות ובפיקניק משותף בפארק המועצה. על הרעיון, הפירסום והארגון אמונה קבוצת התושבים ‘כוחנו באחדותנו”.

קבוצת פעילים זו יוזמת עבור הציבור החילוני והמסורתי בחריש פעילויות משותפות במגוון תחומים רחב. פיקניקים, שיעורי זומבה, הפעלות מים ואירועים אחרים. לדבריהם, מטרת הפעילויות היא העצמה של הציבור החילוני והמסורתי בעיר ומתן מענה ישיר ואפקטיבי לשיווק מגמתי ושיקרי המציג את חריש כעיר חרדית.

אירוע "חרישבת" בחריש
אירוע חרישבת: העצמה של הציבור החילוני והמסורתי בעיר

אחד האירועים הגדולים שיזמו לפני כחודשיים חברי הקבוצה וזכה להצלחה גדולה היה ארוחת ערב שבת קהילתית, ‘חרישישי’, בהשתתפות כ-300 תושבים.

אירוע ‘חרישבת’ אמש, הצליח לדברי המארגנים להתעלות על ההישג הקודם ובשטח נצפתה השתתפות רבתית של כ-400 מתושבי חריש ואורחים רבים, ביניהם גם משפחות מהדרום שהגיעו להתאוורר בעיר ולהתארח בסוף השבוע. ניכר כי גם מזג האוויר הנוח התגייס לטובת הצלחת האירוע ותרם להגדלת כמות המשתתפים, שהגיעו לשתף ולטעום מתבשילי האחרים.

להרחיב את מעגל המשתתפים

לארגן שולחן עם כשרות
ההצעה: לארגן שולחן נוסף עם כשרות

גם הפעם נפרשו מחצלות ברחבי הפארק ומזון ושתייה קובצו יחד על טור ארוך של שולחנות. את הילדים פינקו המארגנים בצעצועים שניקנו ברכישה קבוצתית ובמגוון פעילויות יצירתיות. בלטו בהשתתפותם גם חברי תנועות הנוער, הצופים והנוער העובד, שארגנו הפעלות לצעירים.

איציק, תושב חריש שהיה בדרכו הביתה לאחר תפילה בבית הכנסת, זיהה את ההתקהלות הגדולה בפארק והחליט לקחת בה גם חלק. “אני בעד שיהיו פה כל הזמן מפגשים שיתרמו לאיחוד ושילוב בין מגזרים בחריש. רב הדומה על השונה ביננו. כיפה עולה חמישה שקלים וזקן צומח לבד”, סיפר בחיוך והוסיף: “מה שחשוב הוא מה שיש בלב, בתוכנו”. איציק גם הציע הצעת ייעול שתאפשר להרחיב באירוע הבא את מעגל המשתתפים עוד יותר: “כדאי להבא, להגדיר שולחנות לאוכל עם כשרות ושולחן כללי  – וכך נוכל להגדיל עוד יותר את מעגל המשתתפים ואת השמחה”, הוא סיכם.

כוחנו באחדותנו
יוסי כהן, שני מימין, יחד עם שאר חברי קבוצת ‘כוחנו באחדותנו’

יוסי כהן, תושב חריש וחבר בקבוצת ‘כוחנו באחדותנו’ משתף: “היה לנו הכיף והעונג לראות כל כך הרבה משפחות, מחייכות ושמחות. ‘חרישבת’ היה אירוע לכולם, ואנחנו מאוד שמחים שתושבים רבים הגיעו ואפילו זכינו בנוכחותם של משפחות מהדרום שבאו לנוח מעט בחריש, יחד כולנו נהנו משבת בבוקר, שבת עולמית, ביחד”.

יוסי הוסיף וציין: “זו הזדמנות נהדרת להודות לכל מי שתרם וסייע בהובלת וקיום האירוע ולתושבים רבים ומדהימים, שעזרו בכל דבר נדרש על מנת להפוך את האירוע הזה להרבה יותר טוב. תודה”.


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

כעבור 30 שנה: הקיבוצניקים חוזרים לחריש

בלי בריכה קיבוצית או חדר אוכל משותף אבל עם ערבות הדדית, כלכלה משותפת ותחושת הגשמה: חברי הקיבוץ העירוני ‘אמתי’ שעוסקים בחינוך מתוך שליחות וכמשימה ציונית עברו לחריש והם מתכננים לקחת חלק פעיל בעיצוב פני העיר

צילומים: אורן קלר

ביולי האחרון עברו להתגורר בחריש 15 מחברי קיבוץ ‘אמתי’ בשמונה דירות בבניין אחד. משפחות אלה מהוות את כוח החלוץ של הקיבוץ העירוני, שפעל בשנים האחרונות בעיר רחובות.

יעל עינהר, תושבת עתידית של חריש, המתגוררת עדיין ברחובות יחד עם בת זוגה ובנותיה התאומות בנות הארבע, משמשת כרכזת הקיבוץ, “כמו מזכיר הקיבוץ של פעם”, עתידה לעבור יחד עם שאר חברי הקיבוץ לחריש בקיץ הבא.

 

יעל עינהר
יעל עינהר: “הרגשנו שמצאנו פה בית מכל הבחינות”

“הקיבוץ העירוני ‘אמתי’ צמח מתוך תנועת הבוגרים של השומר הצעיר. הקיבוץ כולל כשישים חברים המחולקים לשתי קבוצות, אחת ממוקמת בגבעת חביבה והשנייה, פעלה בשמונה השנים האחרונות ברחובות. למרות המרחק הגאוגרפי אנו חשים כקבוצה אחת, המנהלת תהליכי עומק יחד”, היא מסבירה.

הרומן של חריש עם קיבוצניקים החל לפני שנים רבות, חריש הוקמה בשנות השמונים כהאחזות נח”ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהפכו לקיבוץ. בשנות התשעים הקיבוץ ננטש. כעת, שלושים שנה אחרי, הקיבוצניקים חוזרים לחריש.

“גילינו כאן מקום עם אנרגיה חלוצית, אדרנלין, חלומות ומעורבות גבוהה של תושבים עם רצון להקים את העיר הכי טובה בישראל – זה מכרה זהב עבורנו. זה הרגיש כמו שידוך מעולה מכל הבחינות”, מסבירה יעל את המעבר שביצעו חברי הקיבוץ לעיר. “חריש היא עיר צעירה עם אנשים שהם בגילאים שלנו ובמעמד שלנו ולכולם חשוב החינוך, כך שהרגשנו שמצאנו פה בית מכל הבחינות”.

קהילת מחנכים עם תחושת שליחות

חברי הקבוצה שעושים כבר כברת דרך ארוכה יחד מגיל השירות הצבאי, עוסקים רובם בחינוך. לכולם יש תעודת הוראה והם מתפרנסים מעבודות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

רמי בר
“הרעיונות שלנו בתחום החינוך זוכים לתמיכה ושותפות”

רמי בר (34) חבר הקיבוץ, עבר להתגורר בחריש לפני שלושה חודשים וכיום הוא מורה בחטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’. “עסקתי בחינוך מרגע שחרורי מהצבא והגעתי לחריש עם ניסיון חינוכי עשיר ומגוון. שמחתי לגלות שהנהלת חטיבת הביניים מתאמצת למצוא לתלמידים מוטיבציה שונה ללימודים שאינה מונעת מפחד מציונים או מתחרות.

אני גם שמח שחברי הקיבוץ זוכים לקבלת פנים חמה מהרשות. יצחק קשת עודד אותנו והזמין אותנו לעבור לכאן והרעיונות שלנו בתחום החינוך זוכים לתמיכה ושותפות. יש לנו תחושה נהדרת שאנו לוקחים חלק מרגש ומשמעותי בעיצוב העיר החדשה של ישראל”.

“בשנה שעברה היינו מעורבים בהקמת חטיבת הביניים הממלכתית של חריש, אתגרי העתיד”, מסבירה יעל. “העירייה הקימה את בית הספר, אבל ידעה לזהות כוח חינוכי ולשלב אותו בניהול בית הספר”, היא מפרטת ומתייחסת בדבריה לליאור לויתן, מנהל החטיבה וחבר קיבוץ אמתי בקבוצת גבעת חביבה.

הפעילות החינוכית של חברי הקבוצה כללה גם הקמה של קן השומר הצעיר שהחל לפעול בקיץ האחרון בחריש. “ריכזנו קייטנה של 70 ילדים בקיץ ועל בסיס זה הוקם הקן השנה”, מעדכנת יעל.

קן חריש - השומר הצעיר
חדש בחריש: קן השומר הצעיר

הפעילות הלימודית-חינוכית, לא מוגבלת רק לגילאים הצעירים. חברי הקהילה עומדים להקים בחריש ‘מרכז לצדק חברתי’, שיעזור לתושבים אקטיביסטים ללמוד כיצד לקדם דברים ברמה המוניציפלית ולשנות את חייהם בנושאים חשובים כדוגמת תחבורה וחינוך.

“חינוך הוא החלוציות של שנות האלפיים”, מצהירה יעל. אין לנו מערכת חינוך משלנו אבל אנו מתכוונים לפתוח בשנת הלימודים הקרובה גן ממלכתי בו הילדים שלנו ילמדו יחד ואליהם יצטרפו ילדים נוספים מחריש. כרגע יש לנו שישה חברי קיבוץ שלומדים לימודי השלמה לגיל הרך כדי שיוכלו לשמש כמחנכים בגן העתידי”.

קיבוץ אמתי
קיבוץ אמתי: “שדה החינוך החליף את מה שהיה פעם החקלאות והתעשייה בעולם הקיבוצי”

“אנחנו קוראים לעצמנו ‘קיבוץ מחנכים’. שדה החינוך החליף את מה שהיה פעם החקלאות והתעשייה בעולם הקיבוצי”, מסבירה יעל. “זה מגיע ממקום של שליחות. כולנו יכולנו לפעול בתחומים אחרים ולחפש משרות עם הכנסות גבוהות יותר אבל זו המשימה שלנו והשליחות שלנו”.

כלכלה שיתופית: מנהלים חשבון בנק משותף

העיסוק בחינוך, גם אם הוא מספק וממלא בתחושת יעוד ושליחות, אינו כולל בהכרח משכורות גבוהות. חברי הקיבוץ שהתגוררו ברחובות בשכירות, מתכננים להשתקע בחריש ולקנות יחד בניין שיכלול גם מרחבים משותפים לפעילויות שלהם. “הגענו לשלב בחיים בו אנו מבקשים לקנות בניין שיהיה שלנו, של הקיבוץ, שנוכל לממש בו את אורח החיים הקהילתי שלנו. הבנו שאזור המרכז לא יכול להציע לנו פתרון מגורים ארוך טווח וזו גם אחת הסיבות שבחרנו לעבור לחריש”, מסבירה יעל.

קיבוץ אמתי
הקיבוץ משלם לחבריו תשלומי שכירות, ארנונה, חשמל, חינוך, תחבורה ובריאות

ספרי על הכלכלה השיתופית שלכם 

“יש לנו חשבון בנק משותף. הקיבוץ משלם לחבריו תשלומי שכירות, ארנונה, חשמל, חינוך, תחבורה ובריאות. יש לנו כלי רכב משותפים וכעת כשהתרחבנו ויש לנו גם תינוקות וילדים, יש לנו מחסן בגדים וציוד לילדים. כל משפחה מקבלת גם תקציב פרטי להוצאות האישיות שלה”.

איך מתקבלות החלטות? בהצבעה?

“אנחנו לא מצביעים. הכל אצלנו מתקבל דרך שיחה והסכמות. אם אנחנו לא מסכימים אנחנו ממשיכים לדבר על זה עד שמגיעים להסכמה. ההחלטה לעבור לחריש התקבלה לאחר שנתיים של דיונים. ערכנו סיורים בעיר, נפגשנו עם תושבים, עם יועצי נדל”ן ועם ראש העיר יצחק קשת שקיבל אותנו בזרועות פתוחות וביצענו תהליך למידה לעומק והגענו למסקנה שהקהילה היא זו שחשובה, לא משנה היכן נהיה, העיקר שנישאר יחד”.

מקום נפלא לשגשוג

כאמור, מחצית מחברי קבוצת רחובות כבר מתגוררת בחריש, מתערה בה וגם מתאהבת בעיר.  “חריש היא ‘קסם של מקום חדש’. אנחנו מתגוררים בשמונה דירות בבניין ומהווים כשליש מכלל הדיירים בבניין.  ברחובות, השכנים שלי לא העסיקו אותי וגם אני לא עניינתי אותם, אבל בחריש  כולם חדשים ולכן כולם תוהים בינם לבין עצמם את אפשר להרחיב את ההכרות וליצור גם חברות”, מפרט רמי. “לשמחתי, המפגש עם השכנים הוא ממש טוב וכיפי. אני תולה זאת באווירה של ההתחדשות בחריש. חריש לדעתי היא מקום נפלא לשגשוג של קיבוץ עירוני בגלל האופי המיוחד של חדשנות ופתיחות שלא פגשתי במקומות אחרים עם רצון כנה של רבים להיפגש, להכיר ולהצמיח את העיר”.

אביטל כהן אריאלי
אביטל כהן אריאלי: “אני מחפשת את אלה שרוצים לעשות טוב ולא משנה לי אם יש להם כיפה”

אביטל כהן אריאלי (34) חברת הקיבוץ, עברה לחריש עם בן זוגה איתי וילדיהם שקד (4.5) ואלון (1.5). אביטל מרכזת את התחום המשימתי בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר ומזדהה עם דבריו של רמי. “אני עוקבת אחרי חריש באמצעות הפייסבוק בשנה האחרונה והחוויה שלי משם היא של מאבק עם מאפיינים של מלחמה ואלימות אבל החיים בפועל בחריש שונים לחלוטין. יש כאן שכנים מדהימים. דתיים וחילוניים, אתיופים, רוסים ומרוקאים. בחיים שלי לא גרתי בעבר עם דתיים באותו בנין וזו סיטואציה מדהימה”.

את מודעת לעובדה שאתם מתגוררים בסמיכות לקהילה חרדית?

“השיעור שאני למדתי מחריש הוא שהעולם לא מתחלק לקבוצות, אלא לאנשים שרוצים לעשות טוב וכל השאר. אני מחפשת את אלה שרוצים לעשות טוב ולא משנה לי אם יש להם כיפה, מה צבע העור שלהם או מה הם לובשים.

קיבוץ אמתי
חברי הקיבוץ חוגגים סוכות עם השכנים בבניין ברחוב שוהם

“בחג הסוכות בנינו סוכה בחצר הבניין והזמנו אליה את כל השכנים, לשבת ביחד, לשתות קפה, לדבר. היה פשוט מדהים וכך צריכה בעיני להיראות החברה הישראלית גם בעתיד.

“בכל קבוצה יש כוחות חיובים ואת אלה צריך לקרב אלינו.  אם יש כאן מישהו שמשאלת הלב שלו היא להעיף אותי כי אני לא מתלבשת בהתאם לקוד הלבוש שלו – הוא לא שותף שלי לעשיית הטוב בחיים”.

“אנחנו מביאים איתנו אמונה שלכולנו יהיה טוב ושביחד נעשה טוב”, מסכם רמי באופטימיות.


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

כבוד ליזמים: תושבי חריש יוזמים ומפיקים עצמאית אירועים קהילתיים

יותר ויותר תושבים בחריש יוזמים פעילויות קהילתיות עצמאיות ומספקים לתושבי העיר מגוון פעילויות מהנות. אז אם בא לכם לרקוד, לרוץ, לקרוא ספר, להתחפש, לשתות בירה, לבלות בפיקניק משותף או לקנות ולמכור חפצים משומשים – יש לכם על מי לסמוך!

ביום שישי הקרוב (1/11) יתקיים בחריש זו הפעם השנייה, שוק קח-תן שזכה לשם ‘שיקשוק חריש‘. האירוע, פרי יוזמה של חמש תושבות המקום, זכה עם השקתו להצלחה גדולה. מאות מתושבי חריש ביקרו בו ורבים אחרים אף לקחו בו חלק פעיל: מכרו מזון ושתייה תוצרת בית, חיטטו בארונות ומצאו בגדים, ספרים וצעצועים מהם היו מוכנים להיפרד תמורת כמה שקלים, ניצלו מיומנויות כמו קליעת צמות או איפור ונהנו מכל רגע.

איצקוביץ
מימין: יעל ושירה איצקוביץ

שירה איצקוביץ’ כהן, מיוזמות שיקשוק חריש יחד עם יערית לב, יעל איצקוביץ’, נתנאלה זילביגר ולילך כהן מכהנת ביום-יום כמנהלת לשכת מנכ”ל בגבעת חביבה. “ארגנתי יחד עם השותפות שלי את שיקשוק-חריש מתוך רצון אמתי להחזיר לקהילה בעיר את הטוב שהיא מרעיפה עלינו”, הוא מסבירה.

“חריש היא אחד מהמקומות בהם הקהילה היא מאוד חזקה. לשמחתי, למרות שהעיר גדלה בקצב מדהים, תחושת ה’ביחד’ ושיתופי הפעולה נשמרים”, היא מוסיפה ומפרטת: “הרעיון הוא ליצור מקום שיתופי ששייך לכולם בו אף אחד הוא לא מארח או מתארח. אין בשיקשוק שום פעילות מסחרית ממוסדת, לא מוכרים באירוע אפילו לא פחית שתייה ובטח לא מוצרים שנקנים ב’עלי אקספרס’. הרעיון הוא למכור דברים משומשים או תוצרת עצמית בלבד”.

האם המועצה היתה מעורבת בפעילות? 

“לא היה ביוזמה שום דבר שהצריך את המעורבות של המועצה ולא נעשתה פנייה אליהם בכלל”.

שיקשוק חריש. צילום: לידור שקד
“ארגנתי יחד עם השותפות שלי את שיקשוק-חריש מתוך רצון אמתי להחזיר לקהילה בעיר את הטוב”

כיצד עלה הרעיון ליצור אירוע קהילתי כזה? 

“השתתפנו בארוחת ‘חרישישי בפארק’ שהיתה נפלאה ומזה הסקנו שלא צריך לחכות שיעשו בשבילנו. מדהים היה לראות שכל מה שצריך הוא כמה אנשים מחויבים שמתאגדים יחד ומזיזים דברים ויוצרים לבד. השיקשוק הוא התרומה שלנו לקהילה. כמות התושבים שהגיעו לאירוע הראשון שלנו היתה גדולה וההענות היתה מדהימה. אנחנו מחכות כבר לאירוע הקרוב”.

כוחנו באחדותנו: כל השכונה ביחד בגינה

נראה כי אכן יוזמה אחת גוררת אחרת והנהנים העיקריים הם תושבי חריש. ארוחת ‘חרישישי’ שהתקיימה בספטמבר והניעה את איצקוביץ’ להקים את השיקשוק, היא פרי יוזמה של קבוצת ‘כוחנו באחדותנו’, קבוצה של פעילים מתושבי העיר, אשר פועלת כבר מספר חודשים בחריש ויוזמת עבור הציבור המסורתי והחילוני ביישוב, מגוון פעילויות משותפות: פיקניקים, שיעורי זומבה פומביים והפעלות מים. אחד האירועים הגדולים שארגנה הקבוצה עד כה, ‘חרישישי בפארק’, כלל ארוחת שבת משותפת בה לקחו חלק למעלה מ-300 איש, תושבים ותושבים לעתיד, משפחות ואורחיהם.

ארוחת ערב קהילתית חרישישי
300 משתתפים בארוחת חרישישי. צילום: לידור שקד

מארגני הקבוצה ציינו בכתבה שהתפרסמה באתר ‘חריש 24‘: “התקיים מפגש קהילתי אדיר שאיחד כ-300 מתושבי חריש לארוחת שישי משותפת. לא ציפינו להיענות כזו. התגובות היו מרגשות ויש רצון בקיום ארוחות כאלה גם בהמשך. היה מדהים ומרגש מאוד לראות את כל הילדים משחקים ומשתוללים יחד. זוהי חריש האמתית. אני לא חושב שיש דברים כאלה באף מקום אחר בארץ”.

הפעילויות הקהילתיות שיזמו חברי הקבוצה החלו בתחילת חופשת הקיץ כמענה ישיר לשני תהליכים עם מכנה משותף: הראשון, החשש מכניסתן של חסידויות בדלניות לעיר על בסיס שיווק שיקרי ומגמתי המציג את חריש כעיר חרדית, והאחר, עשייה לא מספקת, לדבריהם, בנושא מיתוג העיר חריש כלפי חוץ.

מנוע המיתוג של חריש

מי שגם חשוב לה נושא המיתוג של העיר, היא לא אחרת מאשר שירלי קרייר, תושבת העיר ובעלת החנות לחומרי יצירה, שירלי’ס, שרבים מכנים אותה ובצדק, יזמת חברתית-סדרתית.

שירלי קרייר
שירלי: אוהבת להפיק ואוהבת את קהילת חריש

שירלי ארגנה במהלך השנה האחרונה אינספור מיזמים קהילתיים, הבולטים בהם הם יריד אומנים, יריד ספרים משומשים, הקמת ספריה קהילתית הפתוחה לקהל הרחב, תערוכת צילום של שישה אמנים מקומיים בנושא פורטרטים ופרויקט צילום עם הצלם סטס קורינסקי של תושבים מקומיים המאופרים בהתאם לנושאים נבחרים.

שירלי, מה מניע אותך לקדם יוזמות קהילתיות?

“אני מאוד אוהבת להפיק, זה משהו בדם שלי ובמקביל אני מאוד אוהבת את הקהילה בחריש. חשוב לי לשמוע את האנשים ולעשות משהו למען הקהילה כאן”, משיבה שירלי ומוסיפה: “אנשים כאן צמאים לעניין, לבילוי. יש מחסור בפעילויות מתאימות גם לילדים וגם למבוגרים ואת החלל הזה משלימים תושבי המקום ביוזמות פרטיות. אולי בגלל שזו עיר בהקמה יש משהו יזמי באופי האנשים שמגיעים אליה”.

כיצד היוזמות הקהילתיות תורמות לדעתך למיתוג העיר?

“כשיש כאן מסיבות ותערוכות, ירידים ואירועים זה מייצר ענין ותוכן לתושבים המקומיים ומייצר שם טוב, מוניטין ומיתוג לחריש בעיני תושבי החוץ. אני חושבת שצריך כמה שיותר ליזום כדי לעזור לחריש להתרומם מעלה. הפעילויות הקהילתיות בעיר הן מנוע המיתוג של חריש”.

יריד ספרים
יריד ספרים משומשים. צילום: שירלי קרייר

לרוץ עם הקהילה עבור הקהילה

שירלי אינה היחידה שמרחיבה את תחום העיסוק והפרנסה שלה ומייצרת מהם יוזמות קהילתיות מבורכות. דוגמה דומה ניתן לשאוב מיסמין ואסף שחף, תושבי העיר המנהלים בעיר את קבוצת הריצה, ‘רצים עם השחפים’. מעבר לפעילות העסקית, דואגים השניים גם ליזום ריצות קהילתיות הפתוחות בפני כולם. בחול המועד סוכות, התקיימה ריצה קהילתית עם כמאה משתתפים מתושבי העיר.

אסף: “לא חושבים רק על הצד הכלכלי-פיננסי”

“אנחנו מתחברים לנושא הריצה, זה העיסוק שלנו וחריש היא מקום נפלא לריצות”, מסביר אסף שחף ומפרט: “השיפועים של חריש אמנם יכולים להיות קשוחים לרץ המתחיל, אך מנגד יש כאן מדרכות רחבות שמתאימות לריצה של קבוצה ובעיקר יש פה קהילה צעירה ורעננה ואווירה של התחדשות ויוזמה”.

מדוע החלטתם ליזום ריצה קהילתית?

“חשבנו להבליט את עצמנו בתחום הריצה וגם לתרום לקהילה. אני מוצא שאנשים מחריש נותנים מעצמם, תורמים לקהילה ולא חושבים רק על הצד הכלכלי-פיננסי. זה מאוד מוסיף לעיר ומייחד אותה כי אני לא מאמין שיש מקומות רבים בארץ כדוגמת חריש”.

הריצה הקהילתית בסוכות שהתארגנה גם בזכות תושב העיר, אפי שמס, היתה רביעית במספר. אסף מפרט: “עד כה קיימנו ארבע ריצות קהילתיות, בט”ו באב, ביום הזיכרון – ריצה לזכרו של רז טבי ז”ל שהמצפה שלו נחנך לאחרונה בחריש, בחג השבועות והאחרונה, כאמור, בחול המועד סוכות היתה הכי עוצמתית. השתתפו בה כ-100 איש היה גם מסלול צעדה למשפחות ועסקים רבים מחריש התגייסו והפכו לספונסרים וכך ארגנו חולצות שהוסיפו הרבה גאווה לתחושת המשתתפים”.

ריצה קהילתית בחריש
ריצה קהילתית בחריש: 100 משתתפים במסלולי הריצה והצעדה השונים. צילום: מיכל מור

חריש על מפת הריקודים

מי שפחות מתחבר לריצה, מוזמן להצטרף להרקדות שמארגנים בני הזוג, בתיה וצביקה יגר. “רציתי לשים את חריש על מפת ריקודי העם. חריש היא עיר קהילתית עם אוכלוסייה מגובשת, מה מחבר ומגבש יותר מאשר הרקדת ריקודי עם?” מסבירה בתיה, הבעלים של חנות הבגדים צ’ילדרנס לאב.

“בעלי ואני מלמדים בהרקדות, טכניקות שונות, מבנה הריקוד ועוד. מבחינה מקצועית יש לנו כל הציוד וההכשרה להרקיד. הוכשרנו בקמפוס ‘שיאים'”.

צביקה ובתיה יגר
צביקה ובתיה יגר. צילום: מיכל מור

בתיה גם מאמינה שריקודי עם יכולים לשמש אבן שואבת לתושבים מהסביבה. “עוד לפני שעברנו להתגורר בעיר, הצענו לעירייה להפעיל חוג קבוע של הרקדת ריקודי עם. בערים רבות מתקיימות הרקדות, אליהן מגיעים אפילו רוקדים מחוצה לה ( גן שמואל וכו’), מדוע לא לקיימן גם פה בחריש?”.

מה רמת ההיענות ליוזמה? פתחנו קבוצת וואטסאפ לרוקדים בה אנו מודיעים על מועדי ההרקדות. בינתיים יש היענות יפה של כ- 30 איש לפחות. בתחילה קיבלנו מהעירייה את הרחבה של המתנ”ס לפעילות. בפעם האחרונה, ההרקדה התקיימה בבית של מיכל מור, תושבת העיר, שנידבה את ביתה למפגש. אני מאמינה שנקבל בהמשך מקום קבוע לקיים בו את ההרקדות. יתרה מכך, אני מאמינה ומקווה שלהרקדות יגיעו גם אורחים מכל הארץ שיבואו וילמדו ריקודים חדשים ויעשירו את הרפרטואר הקיים”.

הרקדה קהילתית
הרקדה קהילתית. צילום: מיכל מור

בתיה, מה דעתך על היוזמות הקהילתיות בחריש?

“היוזמות הפרטיות כאן הן נהדרות. זה מחמם את הלב שאנשים איכותיים מגיעים הנה ויוזמים פעילויות, בעיר שהיא בתחילת דרכה, חלוצית והתושבים היוזמים את הפעילות לא נבלעים בהמון. יש את פאב ‘הדוק’ שפועל אחת לשבועיים, שישישוק אחת לחודש, מועדון סריגה ורקמה, פיקניקים המוניים והמון פעילויות פרטיות מבורכות. זה נפלא בעיני”.


אשדר חריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עו”ד אוהד לפידות: “המשקיעים בחריש צריכים להיות עם האצבע על הדופק”

חריש מאופיינת בשיעור גבוה במיוחד של משקיעים, שזיהו את הפוטנציאל של העיר החדשה. מה מאפיין את משקיעי חריש, אילו אתגרים ייחודיים מציבה בפניהם העיר החדשה ומהי הדרך הנכונה לנהל נכס להשקעה בעיר? את השאלות הללו הפנינו לעו”ד אוהד לפידות, מנהלה של קבוצת הפייסבוק ‘משקיעים בחריש’

“רכישת נכס להשקעה מהווה את אחד מדפוסי ההשקעה המקובלים בישראל. הישראלים חובבי נדל”ן והנתונים מלמדים כי אחד מעשרה ישראלים מחזיק בדירה נוספת כהשקעה”, מציין עו”ד אוהד לפידות, העוסק בתחום הנדל”ן, משקיע בעצמו, ומנהל קבוצת הפייסבוק ‘משקיעים בחריש‘. “העיר חריש מספקת מענה מדויק עבור רבים המחפשים בשנים האחרונות השקעות מעניינות בתחום הנדל“ן”, הוא מוסיף. “לפי הערכות שונות, כ-5,000 דירות בעיר משמשות כנכס מניב עבור בעליהן. משקיעים אלה הבינו כי לחריש פוטנציאל רב כעיר חדשה, שמחירי הדירות בה עדיין נמוכים. בשוק כזה, לצד התשואה משכר הדירה, ישנו גם פוטנציאל רב לעליית ערך הנכסים”.

עו"ד אוהד לפידות
עו”ד אוהד לפידות

איך היית מאפיין את המשקיע הטיפוסי בחריש?

“קשה לאפיין את המשקיע הממוצע בחריש. המשקיעים בחריש הם מגוונים – אלו אנשים מכל הארץ,  בגילאים שונים ובנקודות שונות במעגל החיים – זוגות צעירים, בעלי משפחות ופנסיונרים. עבור חלק מהמשקיעים, זהו הנכס הרביעי או החמישי שרכשו, ואצל אחרים – זהו נכס יחיד. האחרונים, ראו בחריש הזדמנות לרכישת דירה ראשונה במרחק גיאוגרפי סביר ממרכז הארץ, ובעלות אותה הם יכולים להרשות לעצמם. משקיעים אלה ממשיכים לגור במקום המגורים הנוכחי שלהם, אך רכישת הדירה בחריש איפשרה להם לקחת חלק פעיל בשוק הנדל“ן הגואה מעלה בשנים האחרונות”.

“השכבה המבוססת יותר מקרב המשקיעים, מחזיקה במספר דירות להשקעה, אם מתוך ראייה רחוקת טווח והבנה פיננסית מעמיקה, ואם כביטחון עבור דור העתיד, ילדיהם, שיזכו בבוא העת לדירה משלהם”.

ניהול נכס לאחר השקעה – לא עניין של מה בכך

על פי הערכות, רובם המוחלט של המשקיעים לא מתגוררים בחריש, וחלקם הגדול אף לא גרים בסביבה הקרובה לעיר. המשמעות היא שעליהם לנהל את הנכס ב’שלט רחוק’.

אז איך לומדים ביום בהיר אחד להיות בעלי בית ואיך מנהלים נכס מרחוק?

“ניהול נכון של נכס הוא עולם תוכן שלם, וכשמדובר על ניהול נכס מרחוק, הנושא מורכב עוד יותר”, מסביר עו”ד לפידות. “משקיעים מתחילים, ואפילו בעלי נכסים מנוסים יותר, עומדים עם רכישת הדירה להשקעה מול שאלות שונות: איך מוצאים שוכרים? האם יש בחריש יתרון לדירה מרוהטת? כיצד עוקבים אחר שווי הנכס וכיצד מחליטים מתי העיתוי הנכון למכור? אילו מיסים חלים על המשקיעים ברכישה ובמכירה? האם ישנה אפשרות להפחתת המיסוי?”

“אין ספק שלמשקיע הממוצע, שגר במרכז הארץ ולא מעורה בחיים היומיומיים בעיר, אין זה פשוט להתעדכן באופן שוטף לגבי הנעשה בחריש. עם זאת, בעידן הפייסבוק, כשיש לכל נושא כמעט שאפשר להעלות על הדעת קבוצה ייעודית, בעיית המרחק הופכת להיות שולית. לעניין זה, קבוצת הפייסבוק ‘משקיעים בחריש‘, מספקת מענה לפחות עבור חלק מהנושאים, מהווה מקום להתייעץ, ללמוד ולחלוק מידע, וכל זה על בסיס שיתוף הדדי ולמידה מניסיונם של אחרים”.

שכונת-הפרחים
“בחריש קורים כל הזמן דברים שיש להם משמעות עבור המשקיע” צילום: תהילה דויטש

למשקיע מהרצליה דרוש חשמלאי אמין

עובדה ידועה היא כי בחריש פועלות קבוצות קהילתיות רבות, אך סביר להניח כי הדיונים הנערכים בהן, ברובם, פחות רלוונטיים עבור המשקיע בשלט רחוק. “לא כל כך אכפת למשקיע מתי ההופעה הבאה של עידן רייכל בעיר ומן הסתם אין לו כל עניין במבצע מכירות אטרקטיביים בחנות כלי בית במרכז המסחרי”, מסביר עו”ד לפידות ומדגיש: “המשקיעים מתעניינים במגמות המאקרו בעיר – הגידול במסחר ובשירותים, קצב האכלוס, ביקוש לדירות גדולות או קטנות, עסקאות מכר מעניינות. המשקיעים רוצים לדעת איפה יוכלו למצוא חשמלאי אמין בחריש, שיעשה עבודה טובה למרות שהלקוח שלו נמצא מאות קילומטרים ממנו”.

“בגדול, בחריש קורים כל הזמן דברים שיש להם משמעות עבור המשקיע”, מציין עו”ד לפידות ומפרט: “פרויקטים שנמסרים ומציפים את השוק בדירות להשכרה לתקופה הקרובה, מרכז מסחרי חדש שנפתח ומשפר את תנאי החיים של השוכרים באזור מסוים. אלה הן דוגמאות לנתונים חשובים שהמשקיע יכול לעשות בהם שימוש ולהסיק מהם לגבי ההתנהלות שלו. כמנהל קבוצת הפייסבוק, אני מהווה איש קשר ”בשטח“ עבור המשקיעים החברים בה ועוזר להם למצוא את המידע הרלוונטי החיוני להם לניהול מיטבי של הנכס”.

האם חברי הקבוצה גם נעזרים בך באופן אישי בעינייני ניהול הנכס?

“כן, אפשר לומר. אני מקבל פניות רבות ממשקיעים. מעבר לשירותים המקצועיים שאני יודע להציע כעורך דין, הם רואים בי מעין שגריר שלהם בשטח. המשקיע הממוצע נעזר בי הן בעניינים מקצועיים והן בנושאים השוטפים: החל מניסוח חוזה, דרך מציאת שוכרים מתאימים, הפניה למתווכים, איתור בעלי מקצוע אמינים ועוד. במקרה הצורך, אני גם מעניק ייעוץ לגבי התמודדות משפטית במקרים של הפרת חוזה ונקיטת הליכים בבתי משפט. ככלל, נכון לומר כי חריש, כעיר בהקמה, מתמודדת עם אתגרים מיוחדים שמשקיע בחיפה או בתל אביב לא חשוף אליהם”.

רחוב יקינטון פרויקט דונה שכונת הפרחים
רחוב יקינטון בשכונת הפרחים: ניהול נכס מרחוק דורש גמישות, דינמיות ורמת עדכון גבוהה

כגון?

“כאשר מתגלות בעיות בנכס או ליקויי בנייה, למשל, המשקיעים תמיד שמחים לגלות שעורך הדין המקומי קובע עם המהנדס, שמבקר בנכס וכותב את חוות הדעת. עם הזמן למדתי להכיר את הפרויקטים הקבלניים השונים בעיר ואת ‘מחלות הילדות’ של כל אחד מהם”.

למשקיעים בחריש, כך ניתן לראות, צרכים רבים ומגוונים, לעתים שונים מאלה של משקיעים בערים אחרות בארץ. לחריש, כעיר חדשה ומתפתחת, מאפיינים ייחודיים המשתנים חדשות לבקרים, ממש כמו העיר עצמה. כל אלו הופכים את ניהול הנכס לאתגר הדורש גמישות, דינמיות ורמת עדכון גבוהה. בין אם באמצעות קבוצת פייסבוק, קשר ישיר עם עורך דין מקומי או בדרכים מגוונות אחרות שמוצאים לעצמם המשקיעים. כך או כך, מה שחשוב עבור אלה הרוצים לראות פירות להשקעתם, הוא להיות בעניינים, להתעדכן ולנשום את העיר שמבטיחה פוטנציאל השקעה גדול”.

רכשתם דירה להשקעה בחריש? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק והישארו מעודכנים.

– תוכן מקודם – 


MORE חריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בחצר האחורית של חריש – התגלתה “הניו-יורק של תקופת הברונזה”

בחפירות ענק, שערכה רשות העתיקות לקראת הקמת מחלף הכניסה החדש לחריש התגלה יישוב קדום וגדול בן 7,000 שנה, שמימדיו היו בבחינת הפתעה מרעישה. אתר החפירות, עין אסור, יהיה פתוח למבקרים בסוכות ולאחריו יאטם לצורך השלמת עבודות המחלף

תושבי חריש שנוסעים לאורך כביש 65 מכירים היטב את רשתות הצל בסמוך לכביש המעידות על חפירות שעורכת רשות העתיקות. היום, שנתיים וחצי אחרי תחילת הפרויקט חושפת רשות העתיקות את הממצאים שהתגלו באתר: עיר ענקית, הגדולה והמרכזית הידועה בישראל מלפני כ-5000 שנה. עיר שהשתרעה על פני כ-650 דונמים ואשר אכלסה כ-6,000 בני אדם. מנהלי החפירה: “זו הניו-יורק של אזורנו בתקופת הברונזה הקדומה; עיר קוסמופוליטית ומתוכננת שחיו בה אלפי בני אדם”.

החפירות הנרחבות באתר הארכיאולוגי עין אסור, אשר שוכן בסמוך לואדי ערה, מגלות עיר מתוכננת מתקופת הברונזה הקדומה 1ב’ (סוף האלף הרביעי לפנה”ס), מוקפת חומת ביצור עם אזורי מגורים ואזורים ציבוריים, רחובות וסמטאות. בחפירות שהעמיקו מתחת לבתיה של עיר זו, התגלה יישוב רחב ידיים קדום אף יותר, מהתקופה הכלקוליתית בן 7,000 שנה. נראה, כי שני מעיינות שופעים שנבעו באזור בעת העתיקה, היוו את גורם המשיכה לאתר לאורך התקופות.

עין אסור
מימין: איתי אלעד, ד”ר דינה שלם וד”ר יצחק פז. צילום: רשות העתיקות

לדברי איתי אלעד, ד”ר יצחק פז וד”ר דינה שלם, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, “אין ספק שהאתר הזה משנה באופן דרמטי את הידוע לנו על אופייה של התקופה ועל ראשית העיור בארץ ישראל. “זוהי תקופה מרתקת בקורותיה של ארץ ישראל – כנען של אותם ימים, שאוכלוסייתה עוברת תמורות שמשנות את פניה כליל. האוכלוסייה הכפרית מפנה את מקומה לחברה מורכבת, המתגוררת ברובה במסגרות עירוניות. אלו הם צעדיה הראשונים של התרבות הכנענית בארץ, המגבשת לעצמה זהות באתרים העירוניים שאך נוסדו, ומכאן חשיבותה העצומה של העיר הקדומה שנחשפה בצפון השרון. עיר שכזו לא היתה יכולה לצמוח ללא יד מכוונת ומנגנון מנהלי שעמד מאחורי הקמתה. תכנונה המרשים והעובדה שבאתר התגלו כלים שיובאו לארץ ממצרים וטביעות חותם, הם עדות לכך. שכנה כאן עיר ענקית – מגלופוליס ביחס לתקופת הברונזה הקדומה, אשר בה חיו אלפי בני אדם שהתפרנסו מחקלאות וקיימו קשרי מסחר עם אזורים שונים ואף עם תרבויות וממלכות שונות במרחב”.

צייר לי כבשה

צלמית כבשה
צלמית כבשה בעין אסור. צילום: רשות העתיקות

באזור הציבורי של העיר גילו הארכיאולוגים מתחם פולחני (מקדש) חריג במימדיו המרשימים, ובחצרו אגן אבן ענקי לנוזלים ששימש לטקסים פולחניים שנערכו במקום. “בתוך המקדש התגלה מתקן עם עצמות בעלי חיים שרופות – עדות להקרבת קורבנות, וכן צלמיות (פסלונים) נדירות, בהן ראש אדם וטביעת חותם של אדם הנושא ידיו מעלה ולידו דמות בעל חיים. ממצאים אלה מאפשרים לנו להביט מעבר לחומר אל חיי הרוח של הקהילה הגדולה שחיה באתר”, מסבירה ד”ר שלם.

אלעד מוסיף ומסביר כי הממצאים המפתיעים מאפשרים, לראשונה, להגדיר את מאפייני התרבות של תושבי אזור זה בתקופות הקדומות. “התושבים המקומיים התפרנסו מחקלאות בזכות המעיינות הקרובים, והמרחבים ששימשו לגידולים. שרידי מבני המגורים, המתקנים המגוונים והמבנים הציבוריים שנחשפו, מעידים על חברה מאורגנת ועל היררכיה חברתית שהיתה קיימת בעת ההיא. בחפירה נחשפו מליוני שברים של כלי חרס, כלי צור, כלי אבן מבזלת שיובאו למקום, ועוד”.

בעקבות חשיפת האתר הייחודי בחפירות של רשות העתיקות, בצעה חברת נתיבי ישראל שינויים תכנוניים על מנת לשמור על העיר המרשימה במקומה. השרידים הארכיאולוגיים מתועדים באמצעים מתקדמים, הם יכוסו בצורה מבוקרת, יילמדו וייחקרו על ידי חוקרי רשות העתיקות, והמחלף החדש, מחלף 65/444,  ייבנה גבוה מעליהם, כך שהאתר יישמר לדורות הבאים.

צלמיות בעין אסור
צלמיות: “מאפשרים לנו להביט מעבר לחומר אל חיי הרוח של הקהילה הגדולה שחיה באתר”. צילום: רשות העתיקות

רשות העתיקות וחברת נתיבי ישראל מזמינות את הציבור להפנינג חינמי של  סיורים, חפירות ארכיאולוגיות וסדנאות יצירה בחול המועד סוכות, ימים שלישי ורביעי, (15-16/10) בין השעות 10:00-14:00. יש להגיע עם נעליים סגורות, מכנסיים ארוכים, כובע ומים. ההורים אחראים על פעילות הילדים. פרטים נוספים בדף הפייסבוק “רשות העתיקות – לגעת בעבר“.


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קשה, אבל אופטימיים: התושבים החדשים של שכונת הפרחים מדברים

בלי מדרכות סלולות, בלי גינת משחקים ועם הרבה חול ואבק – כך חיים התושבים הראשונים של שכונת הפרחים. למרות הקושי בחיי היום יום, ארז חדד, אורטל עטר ואבי דוד מצביעים על היתרונות בשכונה המתפתחת ואוחזים באופטימיות

צילום רחפן של שכונת הפרחים: אורן קלר

 בתחילת חודש יוני 2019 קיבלו הבניינים הראשונים בשכונת הפרחים את טופס 4 המיוחל ושכונת הפרחים, השכונה השלישית של חריש, החלה להתאכלס. דיירים ראשונים בשכונה העתיקו את חייהם ומרכז עולמם לשכונה החדשה. מה קורה כיום, כעבור שלושה חודשים? כיצד מתנהלים חיי היום-יום של תושבי שכונת הפרחים? על מה הם חולמים? למה הם מייחלים ומהן הציפיות שלהם בעתיד?

אז איך החיים בשכונת הפרחים?

“החיים מאתגרים”, עונה ארז חדד (36), מרחוב סביון. “הכל בצמיחה וצריך להוכיח את עצמו. החיים כאן לא דומים לחיים בעיר בנויה ופעילה עם אורח חיים משלה. התחושה היא שרצו לקדם אכלוס מהיר ובנייה מהירה, אז קודם בנו בתים ורק אחרי כן התחילו לחשוב על תשתיות, תחבורה ציבורית ומקומות עבודה”.

חדד: “מחכים שיפתח בית ספר בשכונת הפרחים, אבל לא צופים שזה יקרה בקרוב”

ארז מתגורר בחריש למעלה משנה עם אשתו יעל (35) ושלושת ילדיהם. הוא יועץ שירות במוסך סקודה בנתניה ואשתו מעצבת אופנה בהכשרתה. לפני שעברו לשכונת הפרחים התגוררו ברחוב אורן, בשכונת החורש. ההבדל בנוחות בולט: “עכשיו אני לא יכול לצאת מהבית ברגל. הכל רחוק וחייבים רכב. שני ילדי לומדים בבית הספר הממלכתי החדש וילד שלישי נמצא בגן הסמוך אליו. אנחנו מחכים שיפתח בית ספר בשכונת הפרחים, אבל לא צופים שזה יקרה בקרוב”, מציין חדד ומוסיף: “הייתי רוצה שתהיה גינה ציבורית בשביל הילדים בשעות אחר הצהריים, והייתי שמח אם כבר היה לוח זמנים מתוכנן לזה, כדי שלפחות נדע מתי זה צפוי לקרות”.

שכונת הפרחים רחוב סביון
רחוב סביון בשכונת הפרחים

 דרושות תשובות ברורות

“אין אפילו מדרכות סלולות כמו שצריך. הכל חול ואבק”, אומרת אורטל עטר (36) המתגוררת ברחוב רקפת מחודש יולי עם בעלה אוראל (37), תאומים בני 8 שלומדים בבית הספר הממלכתי החדש וילדה בת 3 בגן בשכונת הפרחים. אורטל, לומדת כעת לימודי הסבה לאחיות בהלל יפה בחדרה, ואוראל מנהל איזור בתחום המימון בחברת כלמוביל בהרצליה.

גם אורטל חשה בחסרונה הבולט של גינת שעשועים בשכונה החדשה: “לפני המעבר לשכונת הפרחים גרנו בשכירות ברחוב גפן, והיה גן שעשועים מול הבית. אחרי שעות הלימודים, הילדים ירדו לשחק בגינה והיה איך להעביר את אחר הצהריים”.

אורטל עטר והמשפחה
עטר: “לכל דבר צריך לנסוע לחריש המיושבת יותר”

“אבל כאן אין שום דבר. מזל שיש לנו גינה בבית, אז זו אופציה טובה, אבל לכל דבר אחר צריך לנסוע לחריש המיושבת יותר. אפילו אם הילדים רוצים לרכוב על אופניים או לטייל ברגל אי אפשר”, מציינת אורטל ומבקשת: “היה נחמד אם מישהו מוסמך היה אומר לנו שתוך שלושה חודשים או חצי שנה תהיה גינה לילדים, מדרכות סלולות וכדומה. הייתי שמחה לקבל תשובות ברורות”, היא מציינת ומוסיפה: “קנינו את הדירה לפני שנתיים בערך. ידענו שחריש בבנייה ונדרשים סבלנות ואורך רוח, אבל לא ציפינו שהשכונה תהיה עד כדי כך לא בנויה. זה מבאס, פשוט אין כלום. מצד שני, אנחנו יודעים שיש רצון טוב וכוונה שהשכונה תתפתח למקום טוב, אז מתאזרים בסבלנות”.

 הציפיות על הנייר במבחן המציאות

שלוש שנים בקירוב אחרי קניית הדירה בשכונת הפרחים, גם לאבי דוד (33), המתגורר ברחוב רקפת, יש סבלנות. לו ולאשתו נטלי (35) יש ילדה בת כשנתיים וחצי ותינוק בן 7 חודשים. אבי מספק שירותי ניהול לוועדי בתים בחריש ונטלי בנקאית בפרדס חנה. “קנינו בנובמבר 2016 את הדירה על הנייר, וככל שהתקרב האכלוס של השכונה הבנו שהדברים עדיין לא התפתחו. אנחנו יודעים מה קנינו ומקבלים הכל באהבה, אבל יש הרבה ילדים קטנים בשכונה וצפויות להגיע משפחות נוספות, שיגורו כאן בשכירות. היה נחמד אם היתה גינה קטנה לילדים לשעות אחר הצהריים”.

אבי דוד והמשפחה
דוד: “היה נחמד אם היתה גינה קטנה לילדים לשעות אחר הצהריים”

ילדיו של אבי שוהים בבקרים במסגרות פרטיות בעין שמר. “זה יקר, אבל אין ברירה”, הוא אומר, “הקימו כמה גנים בשכונה. אחד, משום מה הפכו לגן חב”ד, וזה לא הגיוני כי עד כמה שאני מכיר את השכנים אין בשכונה אוכלוסייה דתית”, תוהה אבי ומוסיף: “כיום המצב בפועל הוא שלגני חב”ד מגיעים ילדים בהסעה ממרכז חריש, ואילו הילדים שלנו נוסעים לגן השני שהקימו בשכונה. לא מובן למה עשו את זה”.

אחרי המסגרות הילדים מבלים בעיקר בבית. “לפני המעבר לשכונת הפרחים התגוררנו בשדרת דרך ארץ והיה קל ונוח ללכת לגינה, אבל כרגע כל דבר מצריך נסיעה וזה לא נוח. אני מרחם על הכלבה שלנו, אין לה בכלל דשא שבו היא יכולה להתרוצץ, אז אני מסיע אותה לעין שמר כדי שתוציא שם אנרגיה”.

יחד עם זאת אבי לא מתחרט. “למרות כל החסרונות, לא הייתי מחליף את הפרויקט שבחרתי באחר”, הוא מצהיר. “חשוב לי לציין שאני מרגיש שהפרויקט שלנו מאוד מוצלח מבחינת הדיירים שהגיעו אליו. יש רצון להפוך לקהילה מאוד מגובשת. כל דבר שדייר רוצה או צריך, מיד עשרים שכנים קופצים לעזרתו. זה קורה בכל חריש אבל אצלנו זה מורגש אפילו יותר. זו הרגשה מדהימה”.

גם אורטל, המתגוררת באותו רחוב, מציינת שיש תחושה מאוד טובה וקהילתית בשכונה. “כל הדיירים הגיעו לשכונה ממקומות שונים בארץ, הרוב חסרי משפחה וחסרי חברים באיזור, אז יש מעין הבנה שכולם באותה סירה. זה נחמד כי נוצרות הרבה היכרויות וכולם מאוד פתוחים לחברויות חדשות ולעזרה בעת הצורך”.

רחוב רקפת בשכונת הפרחים

 הפרחים עוד יפרחו בעתיד

למרות הקשיים הברורים נאחזים תושבי שכונת הפרחים בתחושת החלוציות, בתכניות לפיתוח השכונה ובאופטימיות לעתיד. ארז: “לפי מה שידוע לי, שכונת הפרחים אמורה להיות שכונת הדגל היוקרתית של חריש; כרגע קשה להעריך כי השכונה עדיין בבנייה, אבל אנחנו בסך הכל די אופטימיים. אם התשתיות תאפשרנה את זה, חריש יכולה להשתוות ואף לעלות על מודיעין בעתיד”.

אורטל: “הבטיחו שיפתח קאנטרי בשכונה ואמור לקום גם פארק גדול. אני מקווה שזה יקרה. אנחנו אוהבים את חריש, אוהבים לטייל, בכל הסביבה יש הרבה טבע, חורשות, בעלי חיים. זה כיף ומרחיב את הלב. מדהים בעיני שחריש מספקת הזדמנות לאוכלוסייה צעירה להגיע לעיר ולרכוש דירה במחירים שפויים. אני מרגישה שבאמת יש כאן אוכלוסייה פלורליסטית מקסימה ויש מקום לכולם להביע דעות ורצונות”.

אבי: “בעתיד אני מקווה שהשכונה תהיה הטרוגנית מבחינת האנשים שיבואו אליה. דתיים, חילונים, השכונה פתוחה לכולם, העיקר שיקבלו ויכבדו אחד את השני”, מדגיש אבי ומסכם: “אני מקווה שמה שקורה עכשיו בפרוייקט מבחינת הקהילתיות והחיבור בין התושבים יימשך. עושה רושם שהעתיד מבטיח”.


הארבעה בחריש בפרחים

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

יש צופים בעיר: “כשאנחנו מסיירים בעיר במדי החאקי מקבלים אותנו בהתלהבות”

הם כבר מבלים בבית הקפה המקומי, מקבלים אהבה מתושבי העיר, מייחלים למקומות בילוי נוספים ונערכים בהתרגשות לפתיחת שנת הפעילות של שבט הצופים הראשון בחריש. ראיון בחאקי מלא עם אוהד, נדב, יעל, תמוז, עדן וגיל – הש”ש החדשים בחריש

מימין: גיל עמוס, עדן שכטר, תמוז סלע, יעל בין, נדב מרקוס ואוהד גוטליב. צילומים: אורן קלר

מחר, (חמישי 12.9) יתקיים הפנינג פתיחת השנה של צופי חריש בפארק העירייה. תנועת הצופים מצטרפת לתנועות נוער נוספות שפועלות בחריש בהצלחה בשנתיים האחרונות ביניהן, תנועת השומר החדש, השומר הצעיר ובני עקיבא.

יצאנו להכיר את ששת הש”ש (שנת שירות) שיקימו את שבט הצופים הראשון בחריש: אוהד גוטליב, נדב מרקוס, יעל בין, תמוז סלע, עדן שכטר וגיל עמוס.

שבט צופים בחריש
הש”ש הראשונים של תנועת הצופים בחריש

שבועיים עברו מאז שהתמקמו הצעירים בדירה ובעיר בהן יבלו את שנת השירות שלהם בטרם יתגייסו לצבא. השישה שהגיעו לחריש ממקומות שונים בארץ: כפר ורדים, מודיעין, להבים, עפולה, צור יגאל ומעלות תרשיחא, לומדים להכיר את העיר כמו כל תושב חדש.

מה ידעתם או שמעתם על חריש טרם הגעתכם?

עדן: “אמרו לי שאגיע ואראה מלא מלא בניינים”.

יעל: “לי סיפרו שיש כאן המון פיצריות”.

אוהד: “שמעתי שחריש זו עיר בהקמה, שהצביון שלה עוצב בזכות פעילות תושבים עיקשת שפעלו בזירה האזרחית והמשפטית לפתוח אותה לכלל אזרחי ישראל. עכשיו שאנו כאן בחריש, אנחנו באמת רואים את מגוון האוכלוסיה הרחב: חרדים, דתיים, חילוניים וערבים, וזה מדהים בעיני”.

גיל: “זהו מקום חדש כך שאין סטיגמה על העיר”.

מה גרם לכם לבחור דווקא בחריש לשנת השירות שלכם?

תמוז: “אני ממודיעין במקור. במהלך הצגת האפשרויות השונות לשנת שירות, הציגו בפנינו את חריש כ’קומונה של מודיעין החדשה’. זה קסם לי, אני חייבת להודות שבנראות שלה חריש מאוד מזכירה לי את מודיעין”.

יעל: “בנסיעות בכביש 6 חלפתי על פני חריש והסתקרנתי לראות מה צומח כאן. זו הזדמנות מטורפת להיות  חלק מקומונה ראשונה ולפתוח שבט צופים במקום שנבנה ומתפתח. אמרתי לעצמי: ‘זה המקום שלי, פה אני מתחילה משהו חדש'”.

נדב: “בחרתי בחריש בזכות ערך החלוציות והאפשרות להשאיר כאן חותם על אף האתגרים”.

לרכוש את אמון התושבים

אתגרים לא חסרים לצעירים הנלהבים. הם צריכים להסתגל לעיר, לחיות לראשונה מחוץ לבית בלי טיפול צמוד של אבא ואמא וגם לבצע את המשימה הענקית ולהקים שבט צופים מאפס. כיצד מתמודדים עם גודל המשימה?

גיל: “נדרשת סבלנות מרובה בפיתוח הקשרים וגיוס האנשים. היות ולא פעל כאן שבט לפנינו יש לרכוש את אמון התושבים. באנו מהערים בהן גדלנו עם רצון לנקות עצמנו מההרגלים הישנים ולנסות להתאים עצמנו לכאן כדי שיהיה לנו קל יותר להתחבר”.

אוהד: “הכל כאן מאוד דינמי, בכל יום עוברות לכאן משפחות חדשות והקהילה מתפתחת. מאוד אהבנו את האפשרות לקחת חלק ולעצב את הקהילה ולצקת בה את הערכים שאנחנו מאמינים בהם”.

ואיך מגיבים התושבים אליכם?

עדן: “זה מרגיש שכולם חיכו לנו שנגיע ושהביקוש לצופים כאן גדול. הקהילה כאן מאוד מחבקת וחמה”.

גיל: “התלהבות גדולה במיוחד ניתן לזהות אצל תושבים בוגרי תנועת הצופים שרוצים ליצור המשכיות של המוכר והידוע לילדיהם ואצל בני נוער שהיו בצופים לפני שעברו לחריש – זה מעין עוגן שיקל עליהם את הקליטה בעיר”.

יעל: “כשאנחנו מסיירים בעיר במדי החאקי מקבלים אותנו בהתלהבות. המראה שלנו מיד מעלה לתושבים חיוך על הפנים. אנו מקבלים חום ואהבה מכל עבר”.

נדב: “התגובות ברחוב מאוד חיוביות”.

שבט צופים חריש
“המראה שלנו מיד מעלה לתושבים חיוך על הפנים”

אז לאחר שבועיים של וותק בחריש אילו חוויות צברתם והיכן אתם מבלים בשעות הפנאי?

נדב: “התארחנו כבר פעמיים לארוחת שישי על ידי תושבים מקומיים והיה מאוד מהנה”.

תמוז: “יש לנו את בית הקפה, ‘סאנשיין’, ממש מתחת לבניין כך שאנחנו מסודרים. זה הפך למקום הבילוי שלנו”.

עדן: “כמובן  שלא היה מזיק שיהיו כאן גם מקומות בילוי”.

יעל: “הכירו לנו את ‘הדוק’, הפאב הקהילתי. מעבר לכך אנחנו כל כך עסוקים בהיערכות לפתיחת השנה, כך שנכון לעכשיו כמעט ולא נותר זמן פנוי לבילויים”.

להכשיר מדריכים מקומיים

החל מהשבוע הקרוב יחל השבט בפעילותו עם הילדים ובני הנוער בעיר. פעילויות אחר הצהריים של השבט, יתקיימו בימים ג’ ו-ה’ במועדון הנוער בישוב.

בשלב הראשון, מתוכננת פעילות לתלמידי כיתות ו’-יב’. “המטרה היא להכשיר במהלך השנה מדריכים בוגרים מקומיים, תושבי חריש ובעזרתם להרחיב את פעילות השבט בהמשך השנה גם לשכבות ד’ וה'”, מציינים השישה. בנוסף, יקיימו הש”ש התנדבויות בבתי הספר הממלכתיים בעיר.

שלט צופים
מחר: תחילת שנת הפעילות

מה מהות הפעילות בבתי הספר?

נדב: “לתת מענה לתלמידים מתקשים, שזקוקים לשיעורי עזר, ובנוסף לתפקד כחלק מהצוות הבוגר של בית הספר בהפסקות, בפעילות ובטקסים”.

מילה לסיכום?

“בואו, אנחנו כבר מחכים לכם”, מסכמים כל השישה בהתרגשות.


סביוני חריש - אפריקה ישראל

הארבעה בחריש בפרחים

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים כדי שירשמו אליהן לגן”

ענת אלבז, מנהלת מחלקת הגנים בחריש מסכמת שבוע ראשון לשנת הלימודים, מספרת על האתגרים וההישגים בחצי השנה הראשונה לתפקידה, על החשיבות שהיא מייחסת לפיקוח על מעונות היום וחושפת פרטים על ‘עליית המדרגה הבאה’ שהיא מתכננת למערכת הגנים בעיר

“החינוך הוא הקטר שמושך זוגות צעירים מכל הארץ להגיע לחריש”, כך התבטא יצחק קשת ראש העיר מספר פעמים בהתייחס למערכת החינוך בעיר.  מי שלוקחת חלק מרכזי בהפיכת החזון למציאות וביצירת חינוך איכותי בעיר היא ענת אלבז, מנהלת מחלקת הטרום יסודי בחריש.

אלבז (48) בעלת תואר ראשון בשירותי אנוש ותעודת הוראה, שימשה בעשר השנים האחרונות כמנהלת מערך גני הילדים בעפולה, שם היתה אחראית על 110 גני ילדים.

גני ילדים חדשים בחריש
גן ילדים חדש ומצוייד היטב. צילום: דוברות חריש

את תחילת השנה בחריש היא פתחה עם 1650 ילדים ב- 63 גנים מתוכם 20 גנים חדשים. “פתיחת השנה היתה יוצאת מן הכלל, זאת מעידים אנשים שליוו את מערכת החינוך בשלוש השנים האחרונות בעיר” מתגאה אלבז. “חנכנו 20 גנים חדשים מצוידים להפליא. משרד החינוך תקצב כל גן ב-24 אלף שקלים. לא הסתפקנו בכך וכל גן קיבל תוספת תקציב ל-52 אלף שקלים. דאגנו להצטיידות ומתקנים מהשורה הראשונה שקיימים כיום. איבזור שלא נראה כמותו”.

מהם האתגרים המשמעותיים בניהול מערכת גני הילדים בעיר?

“האתגר הוא בראש וראשונה ללמוד את המערכת, מערכת לא רגילה שמשתנה ונבנית מיום ליום. ההערכות לתחילת השנה כללה פתיחת 20 גנים חדשים, רכישת ציוד וגיוס 80 סייעות חדשות, שמחציתן עברו רק לאחרונה  לחריש. ראיינו קרוב ל-100 סייעות ובחרנו את הטובות ביותר. בחרנו את אלו שראינו אצלן ‘רעב’ בעיניים. לאורך כל שנות חיי, אני עובדת הרבה עם אינטואיציות ותחושות בטן ולרוב אני לא טועה בבחירות שלי”. אלבז מוסיפה כי היתה היענות גדולה למשרות. “זה מראה שישנה נהירה לעיר הזו”.

עוד היא מרחיבה ומציינת כי האתגר המקצועי הגדול היה לחבר את הסייעות החדשות לצוותים החינוכיים הוותיקים יותר וליצור  תחושת לכידות לצוותים שרק נפגשו. “ערכנו ימי הכרות  וגיבוש מקדימים. הסייעות והגננות השתתפו בסדנאות והדרכות שכללו דיונים על קבלת הילדים לגן, הגשת חומרים, שיח על תחושת השייכות הגן כבית. דגשים על ניהול תקשורת נכונה עם ההורים ותכנים מקצועיים נוספים”.

כנס הערכות לחינוך
כנס הערכות לחינוך בחריש

פיקוח על המעונות

אחד האתגרים הגדולים שלקחה אלבז על עצמה הוא פיקוח על מערך מעונות היום. החל משנת הלימודים הנוכחית מחלקת הגיל הרך בעיריית חריש גם תפקח באופן אישי על מעונות היום ברחבי העיר. “זהו רגע מכונן, הרשות לוקחת אחריות מלאה על תינוקות שיצאו מבטן אימן”. הצהירה אלבז. “כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, אנו בין היחידים שעשו מהלך כזה”.

עבודת הפיקוח תתקיים לאורך שנת הלימודים ותכלול ליווי ובקרה על התנהלות המעונות הרשמיים, הקמת פורום למנהלות המעונות, בניית תכנית חינוכית תומכת למעברים בין מעונות היום לגני משרד החינוך ותכנית עבודה סדורה לשימור הצוות החינוכי.

“בחרנו לתת לצוותים במעונות היום 10 ימים לפתוח את השנה, להסתגל ולעלות על דרך המלך לפני שנתחיל לבצע ביקורים. עם זאת, כבר נדרשתי להתערב במקרה בו מעון שמבקרים בו ילדים זו השנה השנייה, ניסה לסיים את יום הלימודים בשעות מוקדמות יותר, בניגוד לנהלי משרד העבודה והרווחה שקובעים מפורשות כי ילד שנה שנייה מחויב לקבל מסגרת של ימים מלאים החל מהיום הראשון. הבהרתי למנהל המעון שלא מדובר בעסק פרטי. אין סיבה שהורים עובדים יאלצו להפסיד שלושה ימי עבודה בגלל שמנהלי מעון בוחרים על דעת עצמם לחרוג מנהלים בסיסיים. המקרה הזה הראה להורים שיש רשות ויש להם כתובת לטענות שעולות. בשביל זה אני פה”.

נטעי חריש
מעון יום בחריש. אין למעון קשר לנאמר בכתבה

אילו מסקנות והתאמות נעשו בעקבות גילויי האלימות בארץ עוררו סערה ומחאה במהלך השנה האחרונה?

“רוב המקרים קרו במעונות פרטיים. זו אמירה להורים: רשמו את הילדים למעונות בפיקוח. העובדות מראות שבמוסדות מפוקחים מקרים כאלה לא קורים. מעבר לזה, הנושא עלה אצלנו במסגרת ההכנה וההדרכה לגננות וסייעות. דנו בשאלות חשובות כמו איך נוגעים בילד, איפה עובר הגבול, איך משתלטים על ילד שמתפרע וכדומה”.

מה לגבי דרישות ההורים להתקין מצלמות בגנים?

“הסתדרות המורים מתנגדת בתוקף להתקנת מצלמות בגנים בטענה שמדובר בפגיעה בצנעת הפרט של העובדות בגנים. זה לא משהו שצפוי לקרות בחריש”.

בעתיד: גנים יחודיים

מה שכן קרה בחריש השנה שלא היה קודם לכן הוא שמירה על רצף לימודים בגנים. “עד עתה מתחמי הגנים היו מחולקים לגילאים. שינינו את הפורמט וכעת בכל מתחם פועל גן לגילאי 3-4 (טרום חובה) ולגילאי 4-5 (גן חובה). כך שילד בן שלוש שעלה זה הרגע לגן ‘עירייה’ יבלה את כל שנות הגן באותו מתחם מוכר ולא יאלץ לחוות שינוי נוסף. המטרה היא שהילדים ישארו מגיל 3 עד 6 באותו מתחם גנים”.

“בנוסף, הקפדנו ליצור בגנים חלוקה נאותה בין שנתונים, דהיינו, כל גן טרום חובה יכיל מחציתו צעירים ומחציתו בוגרים. למידת העמיתים הזו היא מאוד חשובה. הוותיקים יחנכו את הקטנים. יש כאן גם פיתוח מנהיגות של הגדולים”.

גני ילדים בחריש
רצף חינוכי, הילד ישהה באותו מתחם מגיל 3-6

מה עוד יתחדש השנה בגנים?

“סל תרבות ארצי בגנים, הצגות בשלושה תחומים: מחול, מוזיקה ותנועה, ייגבה סכום סמלי והילדים יזכו להצגות שעברו בחינה של פסיכולוגים ואנשי מקצוע”. עוד מציינת אלבז כי גם פעילויות החוגים וההעשרה עברו שינוי השנה: “בעבר, כל גננת יצרה קשר באופן פרטי עם מפעילים והזמינה פעילויות בכסף שגבתה בעצמה מההורים. נדהמתי לגלות בגנים הפעלות שחלקן לא ראויות או לא שוות את הכסף שנגבה מההורים. פעילות ציור וצביעה אלו פעילויות יצירה שהגננת יכולה לבצע בעצמה. השנה, כל הגנים יעבדו מול חברה אחת, מפוקחת שתציע מגוון תכני העשרה לבחירת הגננות”.

מהן התכניות קדימה?

“אחרי שנייצב את המערכת הכוונה שלי היא לעלות לשלב הבא וליצור גנים ייחודיים, גנים המתמחים בנושאי מדעים, מוסיקה או אקולוגיה שהרישום אליהם יתבצע באמצעות הגרלה. נכון שכרגע אנחנו עוד בשלב הנחת אבני הדרך. אבל התקווה שהיא שבשנה הבאה זה יקרה. זה ייצר תחרות בריאה ובונה בין הגנים. אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים שירשמו אליהן לגן”.

ומילה אישית לסיכום?

“אני מאוד אוהבת את העבודה שלי אין לי בעיה לקחת את העבודה הביתה, אני עונה להורים גם בשעות הקטנות של הלילה. חברים קרובים מזהים אצלי את התרוממות הרוח והסיפוק שאני מקרינה כלפי חוץ ושואלים אותי: ‘ענת מה קורה לך, משהו טוב עובר עלייך’ ואני עונה ‘תבואו לחריש ותבינו הכל'”.


פרוייקטים בחרישלוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לאחר הגבלת הרישום לתושבים, המשפחות החליטו לעבור “בשביל חטיבת הביניים”

כ-100 משפחות מחוץ לחריש הגישו בקשת רישום לחטיבת הביניים הממלכתית ‘אתגרי העתיד’ ונענו בשלילה. חלקן לא התייאשו והחליטו לעבור להתגורר בעיר כדי לרשום את ילדיהן למסגרת החינוכית המבוקשת. “הגענו לערב הפתוח של החטיבה והרגשנו ש’מצאנו בית'”

לתלמידים קוראים ‘חניכים’, יש שני מחנכים בכיתה, הלימודים מתחילים בשעות 8:30-9:00 בבוקר, ואין לימודים ביום שישי. קשה להאמין כי מדובר בבית ספר “במסלול הרגיל” של מערכת החינוך, אבל חטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’, בניהולם של טלי הולן וליאור לויתן שהחלה לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשע”ט שייכת למערכת החינוך הקונבנציונאלית בחריש ומצליחה להוות מוקד משיכה לעיר החדשה בישראל.

כ-100 בקשות הרשמה של תלמידים המתגוררים מחוץ לחריש הוגשו בקיץ למחלקת החינוך, ואף אחת מהן לא נענתה. “החטיבה שייכת לתושבי חריש בלבד”, מסביר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך. “החטיבה צמחה משתי כיתות בשנה הראשונה לפעילותה לשבע כיתות בשנת הלימודים הקרובה. משפחות רבות החליטו לעבור לחריש על מנת לרשום את ילדיהן לחטיבה ואני שמח על ההצלחה שלה”.

“רואים את התלמידים”

משפחת קוניבסקי היא אחת מאותן משפחות שהחליטו לעבור לחריש על מנת שיוכלו לרשום את שני, בתם הצעירה לאתגרי העתיד. “חיפשנו מסגרת מתאימה יותר לביתנו הצעירה, שני”, מספר אבינועם קוניבסקי, הבעלים של “אולד סקול דראמז”, סדנה וחנות לתופים בפרדס חנה. לקוניבסקי תלמידים מחריש, מהם שמע על בית הספר המעניין, לא אחת. “הגענו ליום הפתוח והתרשמנו שמדובר בבית ספר עם גישה טובה יותר מבתי ספר אחרים”, מעיד קוניבסקי ומוסיף, “שוחחתי גם עם הורים נוספים. אנשים מרוצים, ויש הרגשה חיובית שרואים את התלמידים”. לפני כשלושה שבועות, ארזה משפחת קוניבסקי את הבית ועברה להתגורר בחריש.

שני ואבינועם קוניבסקי: “יש הרגשה חיובית שרואים את התלמידים”

אז פשוט החלטתם לעבור לחריש בגלל בית הספר לשני?

“אני ממשיך להפעיל את הסדנה וחנות התופים בפרדס חנה כרגיל, אשתי גרפיקאית במקומון בחיפה, כך שהחיים ממשיכים כרגיל בהיבט הזה, וכן, המעבר היה נטו בשביל בית ספר מתאים יותר לשני”.

איך התרשמת מבית הספר?

“אהבתי מאוד את הגישה, נראה שיש גישה יותר פרונטאלית לדברים, יותר עבודה עם הידיים ויותר עשייה באופן כללי. יש נגריה בבית הספר, יש לול, מכינים וידאו קליפים ותוכניות שיווק”.

מה הציפיות שלך מחריש, כביתכם החדש?

“אני בא פתוח, לא יודע בוודאות מה הכיוון של העיר, מקווה שהכל יתפתח לטובה. נהיה חכמים בעוד כמה שנים”.

שני קוניבסקי, בתו של אבינועם, תתחיל בקרוב את לימודיה בחטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’ בכיתה ז’. “אח של חברה שלי לומד בחטיבת הביניים, שמענו ממנו דברים ממש טובים”, מספרת שני. “הלכנו לראות את בית הספר והמקום נראה טוב, אני מתרגשת לקראת השנה החדשה בבית הספר החדש”, היא מסכמת.

“הכול התיישב ‘בול’ עם הערכים שלנו”

ליבי שלום, עולה לכיתה ח’, עברה גם היא עם משפחתה מפרדס חנה לחריש לפני כשלושה שבועות.  הוריה, הדס ותומר שלום, גרו בפרדס חנה כמעט 20 שנה. הדס קרמיקאית ותומר איש סאונד ותאורה, שניהם עצמאיים.

“הילדים למדו במסגרות של חינוך פרטי בפרדס חנה, עלה צורך בשינוי כללי של אווירה והכרויות חדשות”, מספרת הדס. גם בנם הצעיר אשר עולה לכיתה ג’ יצטרף לבית הספר היסודי הממלכתי החדש אשר עתיד להיפתח בשנת הלימודים הקרובה.

משפחת שלום
משפחת שלום: “הבנו שמי שלא תושב חריש לא בטוח שיהיה לו מקום”

מה משך אתכם לחטיבת הביניים בחריש?

“שמענו דברים ממש טובים ושבחים על בית הספר. הגענו לערב הפתוח ותוך כמה דקות הרגשנו ש’מצאנו בית’. הכול התיישב ‘בול’ עם הערכים שלנו, עם איך שאנחנו רואים את התפקיד של מערכת החינוך, ואז הבנו שמי שלא תושב חריש לא בטוח שיהיה לו מקום. זה היה הרגע בו החלטנו לשקול ברצינות את נושא המעבר”.

ליבי, מה הציפיות שלך מהמסגרת החדשה שאת מצטרפת אליה?

“אני רוצה להתמיד בלימודים, להשקיע, חשוב לי ליצור לעצמי סביבה נעימה ושתהיה הרגשה טובה ונוחה עם המורים והצוות בבית הספר, וכמובן עם החברים”.

את חוששת מההתחלה החדשה?

“תמיד יש חששות מסוימים אבל אני חברותית ואתרגל לסביבה, זה לא מטריד אותי. התרשמתי מאוד לטובה מבית הספר, ושאכפת להם מהתלמידים. כשהגעתי להכיר את המקום ישר ניגשו אליי תלמידים והכירו לי תלמידים אחרים, הייתה אווירה ממש טובה”.

“הטריגר היה החינוך”, מספרת הדס, אמא של ליבי. “זו הסיבה העיקרית שעברנו לחריש, אבל גם שמחנו לגלות ששכר הדירה נמוך באופן משמעותי מפרדס חנה”. בינתיים משפחת שלום מתגוררת בשכירות בחריש, אולם לא פוסלת רכישת דירה במקום בעתיד.

יש לך חששות מהמעבר לחריש?

כל שינוי ומעבר מביא איתו חששות, אבל בגלל שהתרשמנו מאוד לטובה, אנחנו מרגישים שבחרנו טוב. יש חששות טבעיים של להרגיש בבית ולהשתלב חברתית, אבל כולם פה חדשים, זה קיבוץ גלויות כזה”.

“חיפשנו מקום שמפתח כישורי למידה”

קרן כהן, אמא לגיל-לי בן 13 ולמאיה בת 8, גרושה מפרדס חנה וכהגדרתה “עוזרת לאנשים לפתור פלונטרים ולהתקדם בחיים”. השלושה החליטו בהחלטה משפחתית משותפת לעבור לחריש, לאחר 17 שנים בפרדס חנה. לפני שלושה שבועות משפחת כהן עברה להתגורר בחריש, בעלה לשעבר של קרן עתיד לעבור לחריש בשבועות הקרובים.

גיל-לי וקרן כהן. מאמינים בחינוך בלתי פורמלי

“בית הספר הזה מציע כישורי למידה שלא היו במסגרות אחרות” מספר גיל-לי, אשר עולה לכיתה ח’. גיל-לי אוהב בעיקר מתמטיקה וליצור דברים. “בבית ספר בחדרה היה מרכז יצירה שאפשר להתעסק עם רובוטיקה, לגו. בבית הספר החדש יש תפירה, חימר וכל מיני דברים שמזכירים את מרכז היצירה”.

“אנחנו מאמינים בחינוך לא פורמלי כשהילד בראש, והמערכת וההורים הם בסיס תומך”, מספרת קרן, אימו של גיל-לי. “בגנים הילדים היו בחינוך מונטסורי, ומכיתה א’ למדו בחינוך דמוקרטי”. קרן מספרת כיצד שמה לב שלגיל-לי חסרים כישורי למידה. “לא מספיקה רק היכולת ללמוד”, אומרת קרן, “ראיתי שלגיל-לי חסרים כישורי למידה, ואם הוא רוצה לגשת לבחינות בגרות, חשוב שהוא ילמד בבית ספר בו מקנים ומלמדים גם כישורי למידה”.

קרן שמעה על “אתגרי העתיד” בחריש והרגישה שזו חלופה הולמת לחינוך הדמוקרטי. “זהו בית ספר א-פורמלי שרשום במשרד החינוך כבית ספר לכל דבר, מה שאומר שמשלמים עליו כמו לבית ספר רגיל”, מספרת קרן.  תוך כמה ימים שני הילדים התרגלו לרעיון החדש של לעבור לחריש ולאחר שהשתתפו כאורחים במסיבת הסיום, הוחלט פה אחד: עוברים לחריש!”.

 את חוששת מהמעבר?

“אני לא אדם של חששות, ברגע שחיים כאן ועכשיו מתמודדים עם מה שקורה. אני מאוד רוצה ש’אתגרי העתיד’ יראו את גיל-לי והוא יוכל לקבל את העזרה בפיתוח כישורי למידה, יש גם צמצום פערים ביחס למה שלומדים בדמוקרטי לבין מה שלומדים בבית הספר החדש, נקווה שבית הספר ייקח על עצמו את האחריות על כך”.

“זו שליחות גדולה לייצר חינוך ציבורי, איכותי וחדשני”

אין ספק שעל ההצלחה של בית הספר חתומים השניים שחלמו עליו והקימו אותו, ליאור לויתן וטלי הולן, מנהלי בית הספר. בטקס הסיום של שנת הלימודים ובערב החשיפה למתעניינים ציינו השניים את תפישתם החינוכית: “עבורנו זו שליחות גדולה לייצר חינוך ציבורי, איכותי וחדשני שמאפשר לכל תלמיד גישה לחינוך מתקדם מבלי להירשם למסגרת פרטית ויקרה”.

ליאור לויתן טלי הולן
ליאור לויתן וטלי הולן בהכנות לקראת הצגת סיום שנה. צילום: אלה פאוסט

 

עוד הוסיפו השניים: “הצלחנו לקחת סיסמאות רבות על למידה מתוך סקרנות והנאה ולתרגם אותן למתרחש בשטח יום יום. זה לא היה מתאפשר ללא הצוות החינוכי שעבד מסביב לשעון בהמצאה ופיתוח של תכנים, במחויבות עמוקה ובמסירות למסע ההקמה של בית הספר. אנו מאוד מתרגשים מההצלחה שבית הספר חווה בשנתו הראשונה ושמחים שבית הספר הופך למנוע צמיחה של העיר ומהווה מקור גאווה כלפי הסביבה. האתגר הגדול של שנה הבאה יהיה להתמודד עם הגידול המשמעותי של בית הספר ושמירה על מהות בית הספר יחד עם החניכים, הוריהם והצוות החינוכי שלנו”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הבשורה: בקרוב תחל בנייתם של שני מרכזים מסחריים חדשים

הכירו: בחודשים הקרובים יחלו העבודות להקמת שני מרכזים שכונתיים קהילתיים חדשים: MORE אבני חן ו-MORE החורש. יוסי קורן, סמנכ”ל הקבוצה: “המטרה היא להקים ולפתח סביבות חיים מלאות בעיר, שמשלבות בהרמוניה מגורים לצד שטחי מסחר, תעסוקה, שירותים וקהילה”

פתיחתו של קניון MORE ביוני האחרון, הקניון הראשון בחריש, הפכה את העיר המתפתחת באחת לעיר ככל הערים. תושבי חריש, החדשים והוותיקים גם יחד, שחיכו בכיליון עיניים לעסקים החדשים ולרשתות הארציות הביעו עם פתיחת הקניון אמון במקום, הצביעו ברגליים (ובארנק) ופקדו את העסקים הפעילים בו במהלך השבוע ובסופו.

“פתיחת הקניון היא לא רק בשורה צרכנית, היא גם חותמת להפיכתה של חריש לעיר מתקדמת ועכשווית”, מדגיש יוסי קורן, סמנכ”ל השיווק של קבוצת MORE. “את העובדה הזו מרגישים התושבים בכל יום עם התקדמות מיזמי המגורים, ההגירה החיובית אליה, פתיחת העסקים המקומיים והתרחבות שירותי הקהילה שמוצעים בה”, הוא מסביר.

קבוצת MORE היא אחת מיזמיות הנדל”ן המובילות בחריש. הקבוצה בונה בחריש מעבר לבנייני מגורים גם שטחי מסחר רבים המתפרסים בכל העיר. אין ספק, שמדובר בהבעת אמון גדולה בעתיד העיר. אולם לצד האמון נדרשת גם אסטרטגיה נכונה. קורן מסביר את התפישה שעומדת בבסיס הפעילות העסקית: “קבוצת הנדל”ן MORE, שמה לה למטרה להקים ולפתח סביבות חיים מלאות בעיר, שמשלבות בהרמוניה מגורים לצד שטחי מסחר, תעסוקה שירותים וקהילה”, מפרט קורן.

איך בפועל אתם מיישמים את שיטת המסחר שלכם בחריש?

יוסי קורן סמנכל שיווק קבוצת הנדלן מור קרדיט אייל טואג
יוסי קורן. צילום: אייל טואג

“אסטרטגיית הנכסים המניבים של החברה מבוססת על שלושה פורמטים משלימים – האחד, קניון עירוני, השני, מרכז קניות ותעסוקה שכונתי והשלישי, שדרת חנויות לאורך הרחוב מתחת למבני מגורים”, מסביר קורן. “את האסטרטגיה הזו של הקבוצה אפשר לראות גם ממעוף הציפור – בכניסה לעיר ממוקם כאמור קניון MORE חריש, שנותן מענה רחב לקניות הגדולות, לבילוי לפעילויות למשפחה ולמפגש עם תושבי האזור. לאורך שדרת דרך ארץ ממוקמת שדרת העסקים  MORE דרך ארץ הכוללת כ- 100 חנויות וחללי מסחר משני צידי השדרה, שיעניקו לתושבי העיר מענה לצרכים מידיים ממש מתחת לבית. כבר כיום פועלים בשדרה קופות חולים, תחנה לאם ולילד, חנויות פרחים, תבלינים, מזון לבעלי חיים, פיצוציה, פיצרייה, מאפייה, מרכז לחוגים, בית קפה וסניף מכונות אוטומטיות של בנק לאומי”.

את הקניון ושדרת החנויות כבר אפשר לראות, מה לגבי המרכזים הנוספים?

“הפורמט השלישי והמסקרן בתוכנית “סביבות החיים המלאות” הוא מרכז שכונתי קהילתי. שניים כאלה: MORE אבני חן ו-MORE החורש, ייבנו במרכז שתי השכונות הראשונות של חריש, באמצע הדרך בין שדרת החנויות לקניון החדש. מדובר במרכזי קניות בילוי ותעסוקה שכונתיים המשולבים היטב במרקם העירוני, בלב שכונות המגורים. הם יכילו קומות משרדים, קומות מסחר, חנויות ועוגנים דוגמת סופרמרקט או דראגסטור גדול סביב כיכר ציבורית להתכנסויות, הופעות ואירועים חגיגיים מקומיים. שני המרכזים בשתי השכונות יהיו ‘תאומים’ קונספטואלית אך יכילו כמובן, עסקים שונים וישרתו בהתאמה את מי שגר בסמיכות אליהם”.

אלו עוד יתרונות יציעו המרכזים?

“למרכזים תהיה נגישות קלה לאמא שיורדת מהבית עם עגלה ותינוק בחורף. הנגישות היא עניין מרכזי ונלקחת בחשבון הן להגעה ברגל מהשכונה והן מהשכונות הסמוכות באמצעות כלי הרכב הפרטיים. המרכזים יכללו 6,000 מ”ר קומות משרדים להשכרה, שבהם ימוקמו, בין היתר, קופת חולים ושירותי מוניציפליים, חניות תת קרקעיות ושטחים מסחריים שיאופיינו בתמהיל המותאם לחיי היומיום של המשפחה: עסקי אופנה, מסעדות, בתי קפה, מזון מהיר, חנויות פרחים, ולצידם דואר, מכבסה חדר כושר ועוד”.

מתי להערכתך צפויים המרכזים המסחריים החדשים לפעול?

“העבודות להקמת שני המרכזים התאומים יחלו כבר בחודשים הקרובים והם צפויים להיפתח בעוד כשנה וחצי. יחד עם שני המיזמים הנוספים, קניון חריש ושדרת העסקים, צפויה חריש להיות מהערים המובילות בארץ באסטרטגיה של סביבות החיים המלאות, ולהציע לתושבי העיר הקיימים והמצטרפים החדשים פתרונות מגוונים ושלמים לחיי היומיום של מחר”.

– תוכן מקודם –


MORE STREET חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

האחד בספטמבר בפתח, ואגף החינוך שלו

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים נפגשנו עם ישראל שלו, המנהל החדש של אגף החינוך בעיר ושמענו ממנו מה הולך לקרות השנה בתחום החינוך. רמז: לא מעט

לישראל שלו (40), שנכנס לתפקיד מנהל אגף החינוך בחריש, היו כמעט שלושה חודשים בתפקידו החדש כדי להתכונן לקראת המבחן הגדול מכולם: פתיחת שנת הלימודים החדשה בחריש.

מצויד בעשרים שנות ניסיון בעולם החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, כשבאמתחתו שלל תפקידים מאתגרים ובתואר שני לניהול מערכות חינוך, שלו חש מוכן להתמודדות עם האתגר הגדול ששמו חריש. בין התפקידים אותם מילא: מנהל מחוז שרון-שומרון של תנועת בני עקיבא, שליחות מטעם תנועת בראשית המחזקת את הקהילה בפריפריה, מורה ורכז חברתי בתיכון ומנהל חטיבת אמי”ת יהודה בעפולה.

בתפקידו האחרון כיהן שלו כמנהל תיכון כפר הנוער תו”מ (תורה ומדע), שעבר מהפכה של ממש בחמש שנות ניהולו. שלו פתח את הפנימיה לתלמידים נושרים מכל הסביבה והקים מסלול בגרות חרדי בתיכון. בשנת תשע”ז זכה המוסד בפרס הצטיינות, ותלמידי התיכון הגיעו להישגים אקדמיים גבוהים מהממוצע בהשוואה למוסדות דומים. עתה, הוא מגיע לחריש. האם גם כאן צפויה לנו מהפכה חינוכית?

ישראל שלו, האם מערכת החינוך בחריש מוכנה למבחן ה-אחד בספטמבר? האם אתה מוכן?

“לקראת שנת הלימודים הקרבה, אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך (ושל חריש בכלל), הוא לראות את התמונה המלאה של העיר, את המכלול. התפקיד שלי הוא להבין את האוכלוסיות השונות, את תתי האוכלוסיות ולהיות קשוב לרחשי השטח. זה מחייב הקשבה עמוקה והבנה של כל אחד מהציבורים כדי לנסות ולהתכנס בהמשך ולהבין כיצד מובילים יחד את העיר”.

גני ילדים בחריש
ב-1.9 יבקרו ב-60 גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים

איך מקשיבים ולא רק שומעים?

“הקשבה היא לא שלב טכני בלבד, כדי להקשיב ולייצר תשובה, אתה נדרש להיות שם, להבין לעומק את הצרכים ושתהיה אמפתיה”, מדגיש שלו, ומוסיף בנשימה אחת אתגר נוסף: “האתגר הגדול הוא בניית אמון. אמון נוצר כשיש שיח משמעותי שגם מייצר התקדמות והתנהלות, ולא נותר רק ברמת השיח. לשם כך יש לייצר פלטפורמות שיעגנו את השיח בצורה מוסדרת בלוח השנה ובתכניות עבודה מול עובדי הרשות, הצוותים החינוכיים וההורים”.

בתפישתך, אתה מעודד שיח עם הקהילה. אתה בוודאי מודע למעורבות הגבוהה בחינוך של ההורים בחריש. איך יתנהל השיח איתם?

“סבלנות – לזה לא יהיה תחליף. כדי לעבד את ההטרוגניות וליצוק ממנה מרקם אחר יש לייסד הידברות שתהיה מעוגנת וסדורה. את זה אפשר לעשות בפורומים קבועים בלוח שנתי של הדברות, שיח, הקשבה וחשיבה משותפת שצריכה להתכנס להסכמות שיפגשו באמצע. זה המפתח. חשוב להבין שחריש נמצאת בנקודת זמן ייחודית: מצד אחד זו עיר בהקמה, הכל אינטנסיבי וניכרת ציפייה לתוצאות מידיות ומהירות. מצד שני, בתוך הזרמים עצמם אין מספרים גדולים של אנשים, וחלק מן הזרמים חוששים שלא ישמעו את קולם. זהו שיח שתורם להקצנה של עמדות”.

בהינתן שזה המצב, איך מייצרים הידברות ומרגיעים את החששות?

“התפקיד שלי הוא לקחת את הרעיון, ההקשבה וההידברות ולעגן אותם לתכנית עבודה. להבין את החלומות ולנהל אותם. אני לא מחפש חלומות ורעיונות חדשים, יש לנו מהם למכביר. האתגר שלנו הוא להפוך את החלומות להתנהלות מקצועית שמתוכה מגשימים חלומות. אבל, כמובן, זה לא קורה ברגע”.

ישראל שלו
“נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול”

קרו (וקורים) כאן דברים גדולים

שלו אינו שוכח להזכיר את אחד האתגרים הידועים לכולנו – “קצב גדילת העיר”. הגידול המהיר באוכלוסייה מותיר בתחומים רבים את התקנים מאחור. התמודדות זו גורמת לעומס גדול על עובדי הרשות שמשקיעים את מלוא המשאבים במלאכה. “האנשים כאן נשארים עד הערב מרצונם כדי לתת מענה מערכתי. במהלך כל הקיץ, וגם בשלושת השבועות הקרובים, 80% מעובדי הרשות עסוקים בנושא החינוך – בבינוי, בציוד, בכוח האדם”, אומר שלו.

עיון במספרים מגלה כי גם השנה משקפת מערכת החינוך המקומית את הגידול העצום באוכלוסיית העיר: ב-1.9 יבקרו ב-60 אשכולות גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים, 250 סייעות יחלו את עבודתן בגנים ובצהרונים, ובבתי הספר של כלל הזרמים החינוכיים ילמדו כ-1,894 תלמידים בכיתות א’-ט’. בכלל הזרמים החינוכיים. לשם השוואה בשנה החולפת למדו בכיתות א’-ח’ 1,217 תלמידים בלבד. “לפתוח בית ספר חדש עם 300 תלמידים זו תופעה שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בארץ”, מדגיש שלו.

בית ספר ממלכתי חדש 1
בית ספר ממלכתי חדש: 300 תלמידים בשנה הראשונה לפתיחתו

עם כניסתך לאגף, קיבלת ירושה של שני מנהלי אגף קודמים. האם יישמר הרצף? האם יש בכוונתך להמשיך מהמקום בו סיימה שלי קרן, קודמתך בתפקיד?

“אני מתחבר למרכיבים רבים ששלי קרן יצרה בעבודתה. קרו כאן דברים גדולים ואני אמשיך לקדם אותם במלוא העוצמה. בשל המיוחדות והמורכבות המאפיינות את חריש, הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי הוא הקשבה עמוקה לקולות השטח. אני עושה זאת באגף, ברשות, בגנים, בקהילה ובפייסבוק. הקשבה אמתית כדי להבין מורכבות ודקויות היא קריטית, במיוחד לאור החילופים של שני מנהלי אגף מצוינים”.

הכוח שבכוח האדם

לתפישתו של שלו, הסוד החשוב להצלחה טמון באיכות כוח האדם של הצוותים החינוכיים: המורות, הגננות, הסייעות, המורים והמנהלים. לשם כך ניתן דגש על העצמה של הצוותים הקיימים וגיוס אנשים חדשים. כך למשל, מונה יגאל אריכא, כמנהל בית הספר החדש ששלו היה שותף בבחירתו.

“הקדשנו מחשבה רבה לבחירת המנהל. אריכא נבחר פה אחד מתוך לא מעט מועמדים ראויים”, מספר שלו. “בערב החשיפה להורים קיבל יגאל תגובות חיוביות מאוד. השנה אמנם עוד לא התחילה, אבל התחושה טובה”.

רוח של אופטימית מנשבת מכיוון ההורים?

“אם אני משווה את השיח הקיים כיום ברשתות למה שהיה לפני חודשים מספר, הרי שזה שינוי דרמטי. נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, באמירות של הורים שהמערכת קורסת, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול, ופתאום משהו מתנהל לו בצורה שקטה יותר”.

איך אתה מסביר את זה? 

“השקענו בפעולות הסברה חשובות, כמו סרטון ההסבר על השיקולים בשיבוץ לגנים. מחלקת הדוברות באגף מספקת מידע לציבור בצורה מוקפדת מאוד ולאחר חשיבה מרובה. פיתחנו מערך הסברה מקיף בנוגע לסוגיות חשובות כמו ההרשמה לצהרונים, הסעות וגני ילדים. אף פעם אין 100% שביעות רצון ועדיין יש מה לשפר, אבל נעשתה כאן דרך”.

דוברות חינוך
מתוך עמוד הפייסבוק של דוברות חריש: מייצרים קשר אחר עם ההורים

בוא נדבר רגע על המסגרות אליהן יצאו הילדים שלנו באחד בספטמבר. נתחיל עם הקטנטנים. מה קורה עם מהפכת המעונות בעיר?

“החל משנת הלימודים הקרובה תפעיל מועצת חריש מערך פיקוח ובקרה על ההתנהלות השוטפת במעונות הילדים. גייסנו חברה מקצועית שתהווה זרוע ביצועית. כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, חריש היא בין הערים הבודדות שאכן עשו מהלך כזה. התפישה שעומדת מאחורי המהלך ברורה, אי אפשר לומר שילדים מגיל 3 הם שלנו וילדים מתחת לגיל זה אינם. אנחנו דואגים לכלל הילדים בחריש”.

ומה עם גני הילדים? הרישום עבר יחסית חלק?

“התהליך כולו הוקדם השנה והסתיים כבר ביולי. 1300 ילדים שובצו בבת אחת. ההורים קיבלו הסבר על העקרונות שהנחו אותנו בשיבוץ, קיבלו תאריכים מסודרים לערעור, וזה בונה אמון. לא כולם יכולים להיות מרוצים אבל זה מייצר קשר אחר מול הציבור”.

ספר על החינוך העל יסודי בחריש

“החינוך העל יסודי נמצא בצמיחה מתמדת. בשנת תשפ”א, 2020, תפתח בחינוך הדתי שכבת ז’ לבנים ולבנות. בחינוך הממלכתי תיפתח לראשונה כיתת י’ של התיכון. בשנת תשפ”ב יפתחו מבנים ייעודיים לשלושה מוסדות – תיכון אתגרי העתיד, אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים”.

 

החינוך – סל”ע קיומנו

תפיסת העולם של שלו חקוקה בשלושה עוגני סל”ע: סביבה, למידה וערכים:

סביבה – פיתוח הזהות הקשורה למגורים בחריש, יצירת גאווה מקומית וחיבור לעיר.

למידה – למידה חדשנית מותאמת לעידן שלנו עם דגש על מיומנויות המאה ה-21 במרכזן יצירתיות, יוזמה וחדשנות לצד יכולת לעבוד בצוות.

ערכים – מיהו האדם, איזו חברה אנו שואפים לעצב? חינוך לאכפתיות ותרומה לקהילה.

שלא במפתיע, מדגיש שלו בראש וראשונה את נושא הערכים שקודם מבחינתו ללמידה ולכל נושא אחר.

ובתוך כל אלה, מהי תפישתך הניהולית?

“אני מאמין בתיאום ציפיות בהתאם לתפישת העולם ולחזון. אני שואף להעניק לאנשים תחתיי מקסימום אוטונומיה לעבוד לבד. מרגע שנערך תיאום ציפיות, הושגו הבנות והוגדרו יעדים, למנהלי בתי הספר יש את כל החופש והמרחב לעשות זאת בדרכם. הדבר נכון גם לבעלי תפקידים באגף שמונה כעת 17 איש”.

ושאלה לסיום, מהן החששות שלך?

“אני לא חושש. אני מודע לעובדה שלקחתי אתגר גדול על עצמי אבל אני מאמין שאפשר לצלוח אותו. אני חש בחריש התרחשות מאוד חיובית, אנרגיות טובות ורצון לעשות טוב. כמות האנשים שהציעו לי עזרה היא אינסופית. אני גם מבין שהסערות המתרחשות מדי פעם הן תולדה של מוטיבציה, חלומות ורצונות. חריש מעניקה הזדמנות ענקית לרבים, מה שחשוב הוא להקפיד לא להיגרר לשיח מפלג ומקצין. השאר כבר יסתדר”.


אשדר חריש

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הומור משובח: ב’ממים על חריש’ עושים צחוק מהקמת העיר החדשה

חשד לפלילים בחריש? הנתנייתים מרגישים סוף סוף בבית! כמה התינוק בכה הלילה? הוא העיר את המואזין! קבוצת הפייסבוק ‘ממים על חריש’, המקום הוירטואלי הכי מצחיק להיות בו, מציינת (כמעט) שנה של הומור חוצה מגזרים וקהילות

ממים (באנגלית: Memes) אותן תמונות בעלות כיתובים הומוריסטים, הפכו זה מכבר, לשפה של ממש. בעולם דיגיטלי בו המילה הכתובה נדחקת הצידה לטובת ריגשונים (אימוג’ים) וגיפים, עולה קרנם גם של הממים כערוץ הומוריסטי להבעת דעה, להעברת ביקורת ולהעלאת נושאים חשובים לסדר היום.

חריש מתהדרת בתואר (לא רשמי) של עיר עם מעורבות אזרחית מהגבוהות בארץ. בהתאם, קבוצות הפייסבוק של חריש גדושות בשאלות ותשובות, תלונות ופירגונים, עצות, הערות והארות. בין כל אלה יש מקום אחד שבו נשמרת הזכות (וגם החובה) לצחוק על הכל.

עידית שדה עפרוני
עידית שדה עפרוני

ומסתבר שההומור המקומי משובח. “זה התחיל ממם אחד שהעלתי כבדיחה באחת הקבוצות ה’רציניות’ של חריש”, נזכרת עידית שדה עפרוני, מייסדת ומנהלת הקבוצה. “ראיתי את התגובה הנלהבת והחלטתי לפתוח קבוצה מקומית ולנסות לסחוף אחרי את התושבים. אני מודה שבהתחלה הייתי סקפטית אבל מהר מאוד זה תפס. אנשים רבים הצטרפו”. נכון לכתיבת שורות אלה, מונה הקבוצה 831 חברים.

מהם כללי הקבוצה? יש קוים אדומים? “בעיני, הייחודיות בקבוצה היא שאפשר להגיד בה הכל – ולצאת בסדר, גם על דברים שהם טאבו, נושאים קשים או פחות מקובלים”, מסבירה עידית. “אנחנו משתדלים לשמור על אווירה טובה ולהימנע מירידה לפסים אישיים, אך אנשים בלי חוש הומור לא ימצאו את עצמם בקבוצה”, מוסיפה עידית ומדגישה: “עבורי, הומור הוא כלי לחיים, שמאפשר לומר דברים שהם לא פשוטים וגם לצחוק על עצמך ועל העיר”.

“אתה נכנס לקבוצה ואתה פשוט נהנה, פה ושם יש אנשים שעדיין לא הבינו שזאת קבוצת ממים וכותבים תגובות כועסות – זה מצחיק בפני עצמו”, מציין אביחי כהן, תושב חריש ואחד מיצרני הממים הפעילים ביותר בקבוצה. “לפני כמה חודשים לדוגמא, היתה בחריש הפסקת חשמל, לרבע שעה בסך הכל וקבוצות הפייסבוק הוצפו בתלונות על העיר. אנחנו בקבוצת הממים בחרנו להתייחס להכל בהומור ולהעביר מסר של: היי, תרגעו, זה קורה בכל מקום, זה לא שרק בחריש ישנן הפסקות חשמל”.

אביחי כהן
אביחי כהן

מה צריך כדי להכין מם, חוץ מהומור כמובן? “לממים יש חוקים. צריך ללמוד קצת את השפה של הממים ואת התבניות. ברמה הפרקטית ישנן אפליקציות וקיימים אתרי מאגרים של תבניות. מוסיפים את הטקסט ויש לך מם”, מסבירה עידית. “החוכמה היא לדעת לקלוע בדיוק לתבנית הנכונה כדי להעביר את המסר”, מוסיף אביחי. “צריך שהמם יהיה גם מצחיק גם מקורי, גם ראשוני וגם מיידי כדי שהוא יצליח”.

ואתם בהחלט מהירים שם בקבוצה. לעיתים תכופות קורה שגולשים נחשפים לאירוע שהתרחש בעיר בזכות המם של אחד מחברי הקבוצה.

אביחי: “נכון. היו מקרים בהם העליתי במהירות ממים על הפסקת מים או על פוסט שהעלה בטעות ראש המועצה בעמוד הרשמי שלו שכלל שרבוב אותיות סתמיות, עוד לפני שאנשים נחשפו לנושא ושאלו אותי על מה אני מדבר”.

ממים על חריש

צוחקים יחד על הכל

אם חריש נחשבת כמיקרו קוסמוס של ישראל, בקבוצת הממים ניתן לראות הוכחות לכך כשחילונים ודתיים צוחקים יחד על הכל. “לגמרי”, מאשרת עידית “הקבוצה היא מדגם מייצג של קהלים, מגזרים ודעות שונות ומגוונות בחריש ואפשר לראות את זה בשיח יפה, שנשמר בגבולות ההומור. גם אם יש ביקורת ודיונים סביב נושאים בוערים וסוערים, אנשים יודעים לאסוף את עצמם ולזכור את מהות הקבוצה”.

מהם הנושאים שהכי נהנים לצחוק עליהם בקבוצה? מה תמיד עובד?

עידית: “הממים הכי פופולריים עוסקים בעיקר בהלך הרוח בשאר קבוצות הפייסבוק בחריש. התפישה היא לצחוק על תלונות, על עצם קיום התלונות, על העובדה שכולם מתלוננים ונזעקים מכל פיפס”.

אתם מעידים על עצמכם כאנשים מצחיקים גם מחוץ לקבוצת הממים?

אביחי: “תמיד אהבתי לצחוק ולהצחיק וקבוצת הממים נתנה לי במה. אנשים פוגשים אותי ברחוב ונותנים לי פידבקים חיוביים ש’הרגתי אותם מצחוק’, זה נחמד לשמוע”.

עידית: “אני עובדת סוציאלית כך שאני מתעסקת בצד הפחות מבדח בחיים. הכתיבה בקבוצה מאזנת אותי. אצלנו מדובר בתחביב משפחתי, הילדים שלי יושבים וקוראים את הבדיחות וגם בעלי נוהג להעלות ממים וישנה מעין תחרות בבית מי מצליח יותר להצחיק, אבל אני בדרך כלל מנצחת, כך שאין באמת תחרות”.

“לקבוצת הממים מקום חשוב בשיח המקומי”, מסכם אביחי. “במיוחד בזמנים קשים שמלווים בדיונים שעלולים לפגוע במורל, אתה יכול לבקר בקבוצת הממים ולקבל פרופורציות. “תושב חדש שעבר אלינו רק החודש ועוקב זמן מה אחרי הקבוצה שיתף ואמר שהדיונים בקבוצה עושים לו טוב ומפיגים עבורו מתחים. גם עבורי, זו דרך טובה להתמודד עם האתגרים שחווה העיר והתושבים”.

אתם חושבים שגם על הריאיון הזה יהיה מם בקבוצה?

עידית: “כבר היה, עוד לפני שהתחלנו. אנחנו עד כדי כך מהירים… מוזמנים לחפש בקבוצה”.


אשדר חריש

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק