מהים האדום לגבעות הירוקות: האילתים מצפינים לחריש

יותר ויותר משפחות אילתיות בוחרות לעבור לחריש. הן משאירות מאחור ים כחול, משפחה וחברים ומגיעות לעיר, שמציעה להן הזדמנויות חדשות ודיור בר השגה. “המעבר מאילת לחריש הוא מהלך דרמטי”

לחריש מגיעים זוגות צעירים, משפחות ובודדים מכל רחבי הארץ, אבל נדמה שהמעבר של תושבי אילת לעיר, הוא המעבר הקשה מכולם. נוי אסרף (30) ילידת אילת, המתגוררת בחריש כבר שנה ושלושה חודשים, מאמינה שהמעבר מעיר השמש הנצחית לחריש הוא לא פחות מדרמטי. לאחרונה, זרם התושבים החדשים שמגיעים לעיר, מהעיר הדרומית ביותר על המפה, מתגבר. “אילתים רבים שמתעניינים בחריש יוצרים איתי קשר בפייסבוק ושואלים שאלות. אני מבינה את הקושי שלהם. המעבר מאילת לחריש הוא מהלך דרמטי, ואני שמחה שאני יכולה לסייע בתהליך המורכב הזה”, אומרת אסרף.

נוי אסרף אילת
משפחת אסרף. מחלוצי האילתים בחריש

“יש טפטוף מתגבר של תושבי אילת שעוברים לחריש. רבים עוזבים את העיר, שספגה מכה קשה מאוד בתקופת הקורונה, ומחפשים לעצמם מיקום מרכזי יחסית עם מחירים טובים. חריש מספקת להם את האלטרנטיבה הזו”, היא מסבירה.

אילת צילום: בוריס איסמליוב
עסקי התיירות נפגעו. צילום: בוריס איסמליוב

על אילת, קורונה ומה שביניהם

בימי שגרה אילת ידועה כבירת הנופש של ישראל והיא מושכת אליה כ-2.8 מיליון תיירים בשנה. רבים מתושבי אילת מתפרנסים מעסקי המלונאות, המסעדות ואטרקציות תיירותיות. זו גם הסיבה שמשבר הקורונה היכה בה בחוזקה. בסוף אפריל 2020 נרשמו בה 46% אבטלה. המשבר הכלכלי בעיר נוסף על נזקי סופה קשה, שהיכתה באילת בתחילת השנה וגרמה לנזקים של עשרות מיליוני שקלים ולפגיעה משמעותית בעסקי התיירות בעיר.

רינת ושי זערור אילת
משפחת זערור: מחיי הלילה באילת לחריש

רינת ושי זערור הם דוגמה לזוג שביצע מעבר לחריש בעיצומו של משבר הקורונה. את ההחלטה הם קיבלו מספר שבועות קודם לכן, אבל המגפה העניקה להם את הנחישות לקדם את התהליך. בני הזוג התגוררו באילת ב-11 השנים האחרונות. רינת (31) עברה לעיר הדרומית כחיילת משוחררת, והתחילה את דרכה המקצועית בעבודה מועדפת, כצ’קרית במלון. בתפקידה האחרון עבדה כמנהלת קשרי אורחים במלון הרודס. “עברתי את כל המסלול שכלל תפקידים רבים בענפי המסעדנות ובתי המלון של אילת”, היא מסבירה. לפני שנה איבדה זערור את אביה והרצון להתקרב למשפחתה, המתגוררת במרכז, התעצם.

מקפצה כלכלית משמעותית

“הגענו לביקור בחריש בעקבות זוג חברים. התפעלנו מהעיר ואני מודה שגם מחירי השכירות הנמוכים משכו את תשומת ליבנו. חריש מעניקה לנו הזדמנות, מקפצה לעתיד כלכלי מסודר יותר. היא מאפשרת לנו להשכיר את הדירה שלנו באילת וליהנות מההפרש”.

זערור עצמה יצאה לחל”ת וככל הנראה, תחזור לשוק העבודה רק לאחר חופשת הלידה הקרובה. שי, הוא עצמאי בתחום הנדל”ן ומתכנן להשתלב בענף הצומח בעיר.

שדרת דרך ארץ
שדרת דרך ארץ בחריש: “עשרות פנו אלינו ושאלו היכן חריש נמצאת ואיך המגורים בעיר”

“אמנם חריש לא קרובה להכל ואין בה את כל השירותים הנדרשים אבל אני מתניעה את האוטו ונוסעת לישובים בסביבה, מה שלא יכולתי לעשות באילת. אם המכולת באילת סגורה, אין לי שום אלטרנטיבה אחרת”, היא מציינת בשמחה. גם המרחק ממרכז הארץ ‘קטן עליה’: “תוך 40 דקות אני מגיעה לבית הורי באור יהודה. זה ממש נוח וקל”.

בתקופה הקצרה שהם מתגוררים בעיר, הפכו השניים לשגרירים שלה והם משיבים לשאלות של מתעניינים נוספים. “עשרות פנו אלינו ושאלו היכן חריש נמצאת ואיך המגורים בעיר. אני משיבה כמיטב יכולתי על החיים פה, על המרחקים הנוחים, על מערכת החינוך שמותאמת לילדים וגם על מרחק הנסיעה מחוף הים הקרוב”.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, מחלק שי לנופשים שהגיעו לאילת עם סיום סגר הקורונה. מגבת חוף בקוטר 2 מטר, להבטחת המרחק התקני.  צילום: הדר אברהם
ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, מחלק שי לנופשים שהגיעו לאילת עם סיום סגר הקורונה. מגבת חוף בקוטר 2 מטר, להבטחת המרחק התקני. צילום: הדר אברהם

זערור מציינת גם כי המעבר לחריש התבצע על אף ולמרות השיח השלילי בפייסבוק על חריש. “אם היינו מקשיבים לכל הפוסטים בפייסבוק לא היינו עוברים. חשוב לי גם להעביר את המסר הזה הלאה, אל תפסלו מראש, נסו זאת בעצמכם”.

הזדמנויות עסקיות חדשות

השיח השלילי בפייסבוק לא הרתיע גם את דניאל וקארין אלופי. השניים עתידים לעבור בשבועיים הקרובים לחריש. בני הזוג מצפים לילדם הראשון ולעיר הם מגיעים אחרי תשע שנות מגורים באילת.

דניאל אלופי אילת
דניאל וקארין אלופי: “”הקורונה אתגרה אותי לחשוב על החיים קדימה”

“קארין היא ילידת אילת. אני עברתי לאילת עם פתיחתו של קניון אייס מול. היו לי שם עד לאחרונה מספר עסקים בקניון”, מסביר אלופי.

לדברי דניאל אלופי (37), הצורך בשינוי החל עוד לפני משבר הקורונה אבל המגיפה העניקה לו תובנות חדשות: “הקורונה אתגרה אותי לחשוב על החיים קדימה, ברמה האישית וגם ברמה המקצועית”, הוא מפרט. “בשורה התחתונה אילת מציעה אופקים מוגבלים לאלה שמבקשים להתפתח בה. חריש כעיר חדשה מספקת הזדמנויות רבות למי שמצליח לאתר אותן. חריש גם מספקת אופק תעסוקתי לאשתי, שהיא גננת במקצועה. החינוך בחריש מתרחב וצומח כל הזמן”, מסביר אלופי.

גני ילדים חדשים בחריש
מתכננת להשתלב במערכת החינוך הצומחת בעיר. צילום: דוברות עיריית חריש

לתפישתו, החיים בחריש משלבים גם הבט חשוב נוסף, קצב חיים רגוע יותר לעומת ערי המרכז התוססות: “מהמעט שבדקתי עולה כי חריש מאפשרת לך להשקיע זמן במשפחה, לחיות בקצב נינוח יותר. אחרי תשע שנים באילת, שבה הדינמיקה איטית יותר, לא רצינו לעבור לעיר עם קצב מסחרר. באילת למדתי שהקצב האיטי טומן בחובו דברים טובים. אני לא מחפש רק אטרקציות בחיים”.

עם זאת, אלופי מאמין שמדובר במצב זמני: “ההתפתחות של חריש מהירה, ומנסיוני, תוך שבע שנים לכל היותר, היא תהפוך לעיר מרכזית באיזור. בינתיים, היא מושכת אליה זוגות צעירים מכל הארץ. היא מאפשרת לרבים דיור בר השגה וזו התחלה נהדרת למי שמחפש מקום לגדול איתו”.

בני הזוג אלופי: “החברים מאילת כבר כאן”

בני הזוג מצטרפים כבר לארבעה זוגות חברים שמתגוררים בחריש. שניים מתוכם הם אילתים לשעבר, שהעתיקו את חייהם לחריש לאחרונה.

“יש לנו גם קרובי משפחה שגרים בעיר”, מציין אלופי ומסכם שמן הסתם הגעגועים לאילת עוד יהדהדו בו תקופה ארוכה: “לאילת יש את הקסם שלה. אני אתגעגע לצבעים של העיר, לעובדה שיש שם פחות פקקים ושהכל קרוב ונגיש”. עוד מדגיש אלופי את מרקם החיים בעיר: “אני מקווה שחריש תלמד מאילת ותאפשר לכולם לחיות בשקט, בלי התלהמות. באילת, דתיים, חילונים ושאנטים חיים בשקט. אני מקווה שזה יחלחל גם לחריש”.

יד מושטת לכולם

אילת אסתר ענבר ויקיפדיה
תחושת הקהילתיות קיימת גם באילת. צילום: אסתר ענבר, ויקיפדיה

הקהילה המגוונת של חריש בה חיים בשלום, מחוץ לבועת הפייסבוק, דתיים וחילונים יחד, היתה אחד מגורמי המשיכה עבור משפחת אסרף.

אסרף מפרטת: “כשהחלטנו לעזוב את אילת היה לנו חשוב לעבור לעיר מתפתחת עם קהילה פתוחה ומעורבת של דתיים וחילונים. אני מגיעה מבית כזה, של אמא חילונית ואבא דתי”. אסרף מציינת כי תחושת הקהילתיות באילת, עיר בת למעלה מ-50 אלף תושבים, עדיין קיימת. “זה קו דמיון נוסף שמצאתי בין הערים. בשתיהן יש קהילה חזקה”.

בני הזוג עזבו את אילת בעקבות חיפוש אחר מסגרת הולמת לבנם, שאובחן כסובל ממוגבלות שכלית. את בית הספר המתאים לו הם מצאו בחדרה, את הבית המתאים, הם מצאו בחריש.

המעבר היווה גם התחלה מקצועית חדשה לשניים. נוי עזבה את משרתה כמורה למורשת ישראל באילת והשתלבה בסוכנות הנדל”ן, רימקס בחריש. דניאל בעלה, שעבד כאב בית בבית ספר באילת, סיים לימודי הנדסת החשמל והפך בחריש לחשמלאי עצמאי.

נוי אסרף בחריש אילת
חריש סיפקה הזדמנויות תעסוקתיות חדשות לבני הזוג

“לא ממש הבנתי מה זה נדל”ן, הייתי מאוד רחוקה מהעולם הזה, אבל התאהבתי במקצוע. למדתי להכיר אנשים, להתאים להם את הדירה, זו עבודה עם תחושת סיפוק עצומה”.

נוי גם מציינת שהקשרים האילתים, אותם היא מתחזקת בעיקר דרך הפייסבוק, עוזרים לזוגות נוספים לצלוח את המעבר לחריש: “אני עוזרת לאנשים בשמחה בתהליך הקליטה שלהם”.

תחושת הקהילתיות שמעניקה אסרף לנקלטים החדשים אינה זמנית. “חריש היא עיר מדהימה מכילה, מחבקת ועוטפת. יש פה אנשים מכל קצות הקשת החברתית ולכולם יש מקום. נכון, צריך להגיע לכאן עם הרבה סבלנות ולהשתדל לראות את הטוב בעיר. מי שמסוגל לעשות זאת, יש לו מקום בעיר. אני מדגישה בפני המתעניינים כי השיח בפייסבוק הוא לא השיח ברחובות. בעיר יש המון הארת פנים. אנשים אומרים שלום ומחייכים ברחובות גם בלי להכיר, יש פה יד מושטת לכולם”.

אירוע "חרישבת" בחריש
אירוע קהילתי בחריש: “יש פה יד מושטת לכולם”. צילום: אורן קלר

לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש

יוזמה קהילתית חדשה מקדמת רכיבת אופניים משותפת להורים וילדים. אלון מייזליק, אייל גוטליב וניר עמיר הם רוכבי אופניים נלהבים, ששמחים לחלוק עם ילדיהם את התחביב. השלושה מציינים את יתרונות הפעילות המשותפת, קוראים למשפחות נוספות להצטרף לרכיבה ולא שוכחים ליהנות מהדרך

צילום: גבריאל אוסטרמן

רוכבי אופניים שמדוושים במרץ ברחובות חריש הם כבר מחזה שגרתי בעיר. גם שבילי האופניים המצויים במרחק רכיבה קצרה בלבד מארחים מדי יום ובסופי השבוע, קהילת רוכבים מקומית, גדולה ושוקקת. בקבוצת הוואטסאפ של ‘רוכבי חריש’ חברים למעלה מ-80 משתתפים ובקבוצה מתארגנים חדשות לבקרים, מפגשי רכיבה ברמות קושי שונות. לאחרונה, הרכיבה על שני גלגלים התרחבה והפכה לחוויה של שני דורות. יוזמה קהילתית בקרב חברי הקבוצה מציעה רכיבת אופניים קבוצתית המשותפת להורים וילדים.

אופניים, רוכבי אופניים, הורים וילדים
חוויה של שני דורות: רכיבה משותפת להורים וילדים. צילום: גבריאל אוסטרמן

“זו הגשמת חלום”, אומר אלון מייזליק (40), עובד בחברת ניהול קניונים ורוכב אופניים נלהב מזה מספר שנים. “אני רוכב בכל שבת, והחלום שלי היה שהילדים יבואו איתי. הם אמנם גילו עניין ברכיבה, אבל רק כשהגענו לחריש ופגשנו את אייל וילדיו, הזדמן לכולנו לרכוב יחד”.

אייל גוטליב (46) הוא חובב מושבע של ספורט הרכיבה מזה 15 שנים. גוטליב, תושב העיר מזה שנתיים ועובד בחברת תיווך מקומית מסביר על התפתחות הרעיון: “לאלון ולי יש ילדים באותם גילאים. התחברנו והחלטנו לצאת מדי פעם לרכיבה בימי שישי, לפני כניסת השבת. הרכיבות היו מהנות מאוד. נהגנו להגיע לנקודת תצפית מרהיבה על כביש 6, להתבונן בשקיעה וליהנות. באחד מהטיולים התגבש הרעיון לצרף הורים וילדים נוספים לחוויה”.

מסלולי רכיבה ברמת קושי מותאמת לילדים

הרכיבה המשותפת הקבוצתית הראשונה של הורים וילדים התרחשה ביום הזיכרון לחללי צה”ל. אירוע הרכיבה, פרי יוזמתו של מייזליק, פורסם תחת השם “רוכבים לזכרם”. האירוע קרא למשתתפים מקהילת רוכבי חריש להקיף את העיר ולסיים את המסלול ב’מצפה רז’, שהוקם לזכרו של לוחם השייטת, רז טבי ז”ל. “זו הייתה חוויה נהדרת והחלטנו שחייבים לחזור על זה”, משתף מייזליק.

אלון מייזליק
אלון מייזליק ובנו בנקודת תצפית על כביש 6

“לאחר מספר שבועות פרסמתי הזמנה נוספת בקהילה לאירוע “רוכבים עם ילדים”. המסלול שנבחר היה של מסלול סינגלים ברמת קושי קלה. הגיעו הורים עם 6-7 ילדים, שהצעיר ביותר ביניהם, בן שנה בלבד, רכוב על כיסא אחורי. המסלול היה כיפי, המשתתפים התלהבו, ולמפגש הבא כבר הגיעו 20 ילדים עם הוריהם. אנחנו מקווים שמפגשי הרכיבה האלו ימשיכו לגדול”.

רכיבה עם הילדים: “תחושת סיפוק עוצמתית”

ניר עמיר (34), השתתף לראשונה עם בנו במפגש רכיבה שארגן מייזליק. עמיר, מנהל פרוייקטים ואב לארבעה, רוכב על אופניים כבר שמונה שנים. “עברתי לחריש מקדומים, שם כמעט ואין היכן לרכוב. חריש, לעומת זאת, היא מקום אידיאלי לרכיבה, עם שפע של מסלולים, שמתאימים לכל סגנון רכיבה ולכל רמה, כולל למתחילים ולילדים.

ניר עמיר רוכבי אופניים
ניר עמיר ובנו. “צבר ביטחון ועבר מכשול שחשש מפניו”

“התחלתי לרכוב באיזור חריש יחד עם הבן שלי, וכיף לי לראות את ההתפתחות שלו ברכיבה. באחת הפעמים נתקלנו ב’דרופ’ (מכשול) שהוא חשש ממנו אבל אחרי מספר רכיבות במסלול הוא צבר ביטחון ועבר אותו. בשבילו זה היה ‘וואו’, וגם בשבילי”.

“זו בהחלט תחושה נפלאה”, מוסיף גוטליב. “ממש אפשר לראות את תחושת הסיפוק מהרכיבה בעיני המשתתפים”, הוא מדגיש ומוסיף בנימה אישית: “באחת הרכיבות הבת שלי הייתה הבת היחידה וכל השאר היו רוכבים בנים ולכן היא לא רצתה לצאת לרכיבה. בסופו של דבר, היא הצטרפה ורכבנו יחד במסלול קשה ומאתגר של 10 ק”מ. ילדים רבים התקשו לעבור מכשולים וירדו מהאופניים בעליות תלולות או בירידות מפחידות; אבל בסוף, כשסיימנו את המסלול, תחושת הסיפוק הייתה מאוד עוצמתית”.

אופניים זה הרבה יותר מספורט

“רכיבה על אופניים היא פעילות ספורטיבית נהדרת לילדים, והשאיפה שלי היא שחריש תמותג כעיר של ספורט שטח ואופניים”, מציין גוטליב. “אבל רכיבה היא הרבה יותר מספורט עבור ילדים: הם לומדים לבנות ביטחון, מפתחים קואורדינציה ומכירים את תנאי השטח. הרכיבה מעניקה לילדים הזדמנות לראות טבע, לשבור שגרה, ולהכיר אנשים חדשים, שאולי לא היו נקרים בדרכם בסיטואציה אחרת, וזה נהדר. זו חריש במיטבה”.

אייל גוטליב רוכבי אופניים
אייל גוטליב ובתו: “רכיבה היא הרבה יותר מספורט עבור ילדים”

“בעיני, לרכיבה עם הילד יש שלושה יתרונות גדולים”, מוסיף עמיר. “בראש ובראשונה זו חוויה משותפת שמחברת בין ההורה לילד. שנית, הרכיבה מאתגרת את הילד ובונה לו בהדרגה ביטחון עצמי. ככל שהוא משתפר ברכיבה ומבצע יותר אלמנטים טכניים, כך הוא בטוח יותר בעצמו. היתרון השלישי ברכיבת אופניים הוא הפן החברתי. זו קהילה מגובשת, והילד רואה איך אני רוכב עם חברים, איך אנחנו יושבים יחד בסיום הרכיבה ומחקה את ההתנהגות. גם הוא לומד לרכוב באותו אופן עם החברים שלו”.

רכיבת אופניים
רכיבת אופניים: “חוויה משולבת יקרת ערך”. צילום: אלון מייזליק

“החוויה המשולבת הזו היא יקרת ערך”, מסכם מייזליק. “ישנם הורים שמשחקים עם הילדים שלהם כדורגל, אבל אני לא יודע לשחק כדורגל. אני יודע לרכוב על אופניים ואני שמח שאני יכול לעשות את זה עם הילדים שלי. זה הכיף שלנו יחד”.


לכתבות נוספות בנושא: “חריש היא גן עדן לרוכבי אופניים” 


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שכונת הפרחים מתחדשת בשני בתי ספר יסודיים וארבע כיתות גן

בשנת תשפ”א יחלו לפעול בשכונת הפרחים שני בתי ספר יסודיים חדשים. מוסדות החינוך נבנים בימים אלו בהשקעה תקציבית גדולה ובסטנדרט גבוה. עוד מתוכנן להיפתח אשכול גנים נוסף שיצטרף לכיתות הגן בשכונה

בית ספר יסודי ברחוב סביון צילום: דוברות העיר חריש

שכונת הפרחים תתחדש בתחילת שנת הלימודים הקרובה בשני בתי ספר חדשים: בית ספר יסודי ממלכתי ברחוב כלנית המיועד להכיל כ-250 תלמידים ובית ספר יסודי ממלכתי-דתי (“כנפי רוח” לבנות), הממוקם ברחוב סביון, ובו צפויות ללמוד כ-350 תלמידות.

שני בתי הספר נמצאים כעת בהליכי בינוי והקמה ועתידים להיפתח כאמור, בתחילת שנת הלימודים הקרובה.

בישיבת המועצה שהתקיימה אתמול (א’) אישרו חברי המליאה את השלמות התקציב שניתן על ידי משרדי הממשלה, להקמת מוסדות החינוך אשר מתוכננים להיבנות בהשקעה גדולה ובסטנדרט גבוה. התקציב הכולל שנקבע עבור כל בית ספר הוא 17 מיליון שקלים.

מיקום בתי הספר והגנים החדשים. לחצו למעבר למפת העיר המלאה

מן הפרטים שמסרה המועצה עולה כי כל אחד מבתי הספר האמורים משתרע על פני כ-2,400 מ”ר, וכולל 18 כיתות לימוד, ספריה, מעבדות, חדר מורים ומגרש ספורט משולב הכולל שני מגרשי ספורט (כדורסל וכדורגל).

בית ספר יסודי ממלכתי שכונת הפרחים בחריש. צילום: דוברות העיר חריש
בי”ס יסודי ממלכתי הנבנה ברחוב כלנית בשכונת הפרחים. צילום: דוברות העיר חריש

בנוסף, עתידים להיבנות בשכונת הפרחים 4 כיתות גן ברחוב לוטם, שיצטרפו לאשכולות גני הילדים שכבר פועלים בשכונה.

יצחק קשת, ראש העיר: “משבר הקורונה הציב בפנינו אתגרים וקשיים לא פשוטים, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד בשיא המרץ. הצלחנו להשיג את התקציבים הנדרשים לבינוי, ונעשה הכל כדי לפתוח את שנת הלימודים הבאה עם בתי ספר וכיתות גן חדשים. אני רוצה להודות לחברי המליאה על השותפות המלאה בהשגת המטרות והיעדים למען תושבי חריש”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שלוש אחיות “משלנו” ושליחות אחת משותפת

צוותי הרפואה הם, ללא ספק, אנשי השעה בעת הזו. כיצד מצטייר משבר הקורונה בעיניהן של עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם, אחיות “משלנו” ותושבות חריש? מהם האתגרים שמציבה בפניהן הפנדמיה ומהי העצה שלהן, שתעזור לנו לצלוח את ימי הקורונה בשפיות יחסית?

משמאל: עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם

בשבוע שעבר יצא עם ישראל למרפסות כדי למחוא להם כפיים. נדמה שהעם כולו מוקיר תודה והערכה לצוותים הרפואיים של ישראל שעושים לילות כימים בחזית המלחמה החדשה שנחתה עלינו. כיצד חשות נשות השעה ואיך הן מתנהלות בין השליחות, העבודה והמשפחה? עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם משתפות אותנו בשגרה השוחקת והמאתגרת ובהשקפות ותפישות העולם, שעוזרות להן לצלוח את קשיי התקופה.

בצוותא - השכונה השיתופית בחריש

“בעתיד, אוכל לספר לנכדים, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”

עדי בקר (32) נשואה ואמא לתאומים בני שנתיים וחצי היא בעלת וותק של שלוש שנים במקצוע, מתוכן שנתיים במחלקת המטואונקולוגיה והשתלות מח עצם במרכז הרפואי איכילוב, תל אביב. בנוסף, מנהלת בקר את קבוצת הפייסבוק המצליחה Medikid, המספקת מענה רפואי להורים בנושא של בריאות ילדים.

עדי בקר
עדי בקר: להפגין אמפתיה במילים

בקר מעדכנת כי שגרת העבודה שלה עברה שינוי משמעותי: “עד עתה עבדתי במשמרות של שמונה שעות, שאפשרו לי לבלות עם בן הזוג והילדים. בעקבות המצב, עברנו למשמרות של 12 שעות בצוותים קבועים, כשהמטרה היא כמובן שבמידה ומישהו ידבק, רק צוות ספציפי יכנס לבידוד”.

“אני נמצאת במחלקה מאד מיוחדת”, מפרטת בקר. “מטופלים מאושפזים במחלקה במשך חודשים רבים, ואני האדם שהם פונים אליו כשהם בוכים, שמחים, מבריאים או לחלופין – לפני שהולכים למקום טוב יותר. כעת, אני נאלצת לפנות אליהם עם מסיכה ולשמור מהם מרחק, עד כמה שניתן. אני נאלצת להשתמש יותר במילים ובטון הדיבור כדי להראות אמפטיה, ופחות במגע”.

האם תחושת השליחות מתגברת בתקופה הזו?

“תחושת השליחות מאד חזקה, מרגש להיות בחזית ולחשוב שבעתיד, אוכל לספר לנכדים שלי, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”. מי שעוזר לבקר להגשים את תחושת השליחות הוא בעלה שמטפל בילדים לבדו. “אני לא רואה את הילדים שלי במשך ימים שלמים. אני מקפידה לערוך איתם לפחות שיחת וידאו ביום, כדי לשמוע את קולם ולראות אותם.  רוב הנטל כרגע נופל על בעלי, זה מאד לא פשוט אבל הוא עומד בזה בגבורה ובצורה מעוררת הערצה”.

בקר מעידה שלמרות המצב היא אופטימית: “אני מאמינה שזה עניין של זמן עד שימצא הפיתרון, כך שברור לי שהמצב הזה זמני. אני מעריכה שיהיו ימים קשים לפנינו, אבל אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף“.

ניידת מד"א צילום מד"א
“אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף”. צילום מד”א

“אני מבינה שהבידוד הוא מתיש”, מוסיפה בקר בנימה אישית, “וגם לא פשוטה המחשבה שחג הפסח, החג הכי משפחתי שיש, יתקיים במסגרת מאד מצומצמת אבל זכרו שיש לזה סיבה ובבקשה תישארו בבתים שלכם. בסין ודרום קוריאה שם האזרחים צייתו לסגר המוחלט, מתחילים לחזור לשגרה. זה יכול להיות כך גם אצלנו. אולי בפסח יהיה לנו קשה, אבל את ראש השנה נוכל לחגוג בגדול”.

“הבחירה לצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי”

שרה לנגה (32) נשואה ואם לשלושה ילדים עובדת, זו השנה הראשונה, כאחות במחלקה פנימית ד’ במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. גם אצלה שגרת העבודה השתנתה ועברה למשמרות בנות 12 שעות ובשעות אלה היא מעניקה טיפול וגם סעד, לאוכלוסיה מבוגרת וסיעודית. “אין מישהו אחר שיוכל לטפל בהם אם לא אנחנו”, היא מדגישה. “יש חולים עם בעיות אקוטיות שהם לאו דווקא קשורות לקורונה וחייבים גם בהם לטפל”.

שרה לנגה
לנגה: “תחושת השליחות מתגברת”

לנגה עובדת בעיקר בלילות ומטפלת בבקרים בילדים. כך היא מג’נגלת בין הלו”ז שלה לזה של בעלה. “בפועל אני לא ישנה הרבה, לא ביום ולא בלילה אבל איכשהו מתגברים על הקושי. אני מודה שלשנינו יש משכורות להביא הביתה, זה לא מובן מאליו בימים אלו”.

את המחסור בשעות שינה משלימה לנגה במשמעות: “תחושת השליחות מתגברת בימים האלה. נוח יותר היה להישאר בבית, מוגנת עם ילדיי, אך הבחירה ולצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי. שרשרת ההדבקה חייבת להיפסק וכדי שזה יקרה המחלה צריכה להיעצר ואנחנו שם לתת את המענה המקצועי. זו שליחות שאין כמותה”.

לנגה, מודה שאין לה מושג עד מתי המצב הבעייתי בו שרוי העולם ימשך אך היא חשה אופטימיות מתוך הבנה שהמצב הזה הוא בר חלוף ולא ימשך לעד.

היא גם שולחת מסר חשוב, שטרם זכה לתהודה: “תחושת היסטריה אינה בריאה לנו ולמערכת החיסונית שלנו. צריך לנסות ולשמור על פאסון ורוגע מול עצמנו ומול ילדינו”.

צוות רפואי בפעולה. הלל יפה
צוות רפואי בפעולה. הלל יפה

“כנטורופתית, אני מאמינה שיש להקפיד ולהשקיע יותר בחיזוק המערכת החיסונית שלנו, ולהיעזר בוויטמינים, תוספי תזונה וצמחי מרפא, שיכולים לחזק אותנו בתקופה הזאת”.

חלומות חריש - שיכון ובינוי

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד”

הילה שלם (33) נשואה ואם לשלושה ילדים היא אחות במחלקת אם-ילוד במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא. “סביבת העבודה שלי, עם נשים לאחר לידה הינה סביבה אמוציונלית מאוד בשגרה, כעת הרגישות עולה עוד יותר, אין אפשרות לבקר את היולדות והלחץ שלהן להשתחרר הביתה גובר, מה שמגביר גם את חשיבות מקומנו עבור צרכי היולדות”, מסבירה שלם על השגרה החדשה ומציעה ליולדות לנסות ולהתנתק מהחדשות כדי לשמור יותר על עצמן ולהוריד את מפלס הלחץ.

הילה שלם
“מעכלת את המציאות החדשה”

משפחת שלם חיה ‘ממשמרת למשמרת’ – כך לפחות מסבירה הילה על ההערכות וחלוקת התפקידים בינה לבין נתן, בעלה: “אני ובעלי מתחלקים במשימות, אבל זה לגמרי ‘חיים ממשמרת למשמרת’. אין רגע לנוח. כשנמצאים בעבודה עובדים יותר שעות וכשחוזרים הביתה יש ילדים לטפל בהם, זה בהחלט מוסיף מימד נוסף של עומס, אבל משתדלים להתמודד”.

לצד העומס תחושת השליחות מתגברת גם היא: “תחושת השליחות הובילה אותי לעולם הסיעוד והרפואה. כעת יותר מתמיד אני מאמינה שעלי לתת יותר עבור היולדות בכל הקשור לסיוע הן הרפואי והן המורלי”.

איפה את ממוקמת על ציר האופטימיות-פסימיות?

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד. אנחנו הולכים אל הלא נודע ואולי מה ששומר אותי שפויה הוא שאני משתדלת לא לחשוב לטווח ארוך מדי. אני עדיין מעכלת את המציאות החדשה. הדאגה היא בעיקר לדור המבוגר וכל אלו המוגדרים באוכלוסיית סיכון”.

שלם מוכרת לרבים בזכות סרטוני ה’טיקטוק’ ההומוריסטיים שהיא יוצרת ומפרסמת ברשת הפייסבוק. בימים בהם הביקוש לבידור גובר, הדרישה לסרטונים מצחיקים עולה. “זה ממש היומן האישי שלי בימים האלה. כל אחד פורק את המתחים בדרך שלו ועבורי יצירת הסרטונים היא הדרך הכי טובה עבורי, סוג של תרפיה עצמית. משמח שזה עושה טוב גם לאחרים”.

מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה
“אירוע שריגש אותי” – דיירים בדיור מוגן ‘אחוזת צהלה’ מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה

שלם מסכמת את הראיון בשני מסרים שחשוב לה להעביר: “אני רואה בלבול גדול בקרב הציבור. לטעמי, מאפשרים לתושבי המדינה יותר מדי פרצות. מנייני התפילה בציבור לדוגמא, הם מבחינתי טעות גדולה. כל יציאה למרחב הציבורי מסכנת אותנו חבל שנתעורר רק כשיהיה, חלילה, מאוחר מדי. בנוסף, אני רוצה לומר תודה לציבור שמעריך את פועלנו. מחיאות הכפיים עבורנו היה אירוע שריגש אותי מאוד”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

נחתמו טופסי 4 ראשונים לפרוייקט “מחיר למשתכן” בחריש בשכונת מעו”ף

נחתמו טופסי 4 ראשונים בשכונת מעו”ף. מסירת הדירות לדיירים הראשונים של דונה במסגרת פרויקט ‘מחיר למשתכן’ בחריש תחל בקרוב

היום (א’) נחתמו תעודות הגמר הראשונות בשכונת מעו”ף ל-6 בניינים הכוללים 208 יחידות דיור, שנבנו על ידי חברת הבנייה דונה במסגרת תכנית ‘מחיר למשתכן’.

מדובר באישור ראשון של פרויקט מגורים בשכונת מעו”ף, השכונה הרביעית של חריש ובאכלוס ראשון בחריש של פרויקט מגורים השייך לתכנית הלאומית ‘מחיר למשתכן’.

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) היא השכונה הרביעית שמתאכלסת בחריש והיא מצטרפת לשכונות החורש, אבני חן ושכונת הפרחים בהן מתגוררים כבר למעלה מ-16,000 אלף איש.

השכונה בה נבנות על פי התכניות הקיימות כ-664 יחידות דיור בשלושה פרויקטים שונים של ‘מחיר למשתכן’ צפויה להתאכלס בחודשים הקרובים. שאר שטחי השכונה מתוכננים להיות שטחי ציבור ומסחר, אולם בשלב זה תכנון השכונה, שעבר ריביזיה, טרם הסתיים ולא ברור אלו מבני מסחר ימוקמו בשכונה והיכן. (לסיור מצולם בשכונה)

מן התכנית המקורית אושרה רק הקמתו של מתחם חירום והצלה אחוד. מתחם החירום יכלול תחנת משטרה כיבוי אש ומד”א ובנייתו צפויה להסתיים, על פי גורמי התכנון במועצה, רק בעוד שלוש שנים ויותר. עוד עתיד לקום בשכונה בניין העירייה החדש.

בשלב זה ידוע כי המועצה בונה עבור תושבי שכונת מעו”ף המתאכלסת מתחם גני ילדים, שעתידים להתחיל לפעול כבר בספטמבר 2020. המתחם ישמש גם כמרכז ציבורי עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

ראוי לציין כי הפרויקט הראשון שקיבל טופס 4 מקדים את לוח הזמנים המתוכנן ואת מועד המסירה על פי החוזה בארבעה חודשים. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, בראשות דוד מגן, שמסרה את טופסי ה-4 ליזם ציינה כי היתה התגייסות מצד גורמים רבים על מנת להקדים את מועד המסירה ולהקל על הרוכשים בפרויקט.

מחברת דונה נמסר כי החברה שמחה לאשר כי התקבל טופס 4 ל-208 יח”ד בפרויקט מחיר למשתכן בחריש. החברה מאחלת לזוכים ברכת יישוב טוב ובהצלחה.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“התכנון החדשני מדבר בשפה של ‘קהילות למידה’ ולא בשפה של כיתות ומסדרונות”

מדוע נגנזו התכניות להקמת התיכון הראשון בחריש, מהי התפישה שעומדת מאחורי התכנית החדשה להקמתו, כיצד היא מתקשרת לחוויית פדגוגיה עדכנית ומתי זה סוף סוף יקרה? לישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש, יש תשובות

לצד הצמיחה של החינוך הקדם יסודי ויסודי בחריש בולט יותר חסרונו של תיכון ממלכתי בחריש. תכניות להקמת התיכון הראשון בחריש החלו להתרקם כבר לפני מספר שנים ועל פי התכנון המקורי תאריך היעד לפתיחתו של התיכון הראשון בעיר, עתיד היה להתרחש בשנת הלימודים תש”פ (ספטמבר 2020). על אף ההבטחות המקוריות, לא כך הדבר במבחן המציאות.

לאחרונה הודיעה מועצת חריש על התנעה מחודשת של תכנון ובניית התיכון הממלכתי הראשון בעיר. תכניות הבינוי המקוריות נגנזו בעקבות חשיבה מחודשת והוחלפו בתכניות עדכניות יותר.

ישראל שלו
שלו: “במקרים רבים של תכנון מוסדות חינוך, ישנו נתק בין החשיבה האדריכלית-הנדסית לחשיבה הפדגוגית”

“התכנון החדש נשען על כמה עקרונות של פדגוגיה ועיצוב, כך שגם הרעיון הפדגוגי וגם הבינוי מדברים אחד עם השני”, מספר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש.

“במקרים רבים של תכנון מוסדות חינוך, ישנו נתק בין החשיבה האדריכלית-הנדסית לחשיבה הפדגוגית. כדי לפעול בצורה הוליסטית בחרנו בגוף שיודע לעשות גם וגם, גם לדבר חינוך וגם לדבר אדריכלות”.

גוגיה רשת אמי"ת
גוגיה רשת אמי”ת. תמונה מתוך עמוד הפייסבוק

שלו מתייחס בדבריו לחברה הבינלאומית, EDI שהופקדה על התכנון המחודש. “החברה מביאה איתה ניסיון רחב”, הוא מוסיף. חברת EDI (בעברה FNI) בנתה בישראל את ה’גוגיה’ מתחם המדגים חדשנות פדגוגית ברשת אמי”ת ברעננה המשמש להכשרת ופיתוח של צוותי חינוך.

התפישה: מרחבים וחללים בגדלים שונים

שלו מאמין כי התיכון החדש יבנה בסטנדרטים עתידניים: “התכנון החדשני מדבר בשפה של ‘קהילות למידה’ ולא בשפה של כיתות ומסדרונות. מדובר בתיכון, מהראשונים בארץ, שהולך להיבנות כולו בשיטה של מרחבים וחללים בגדלים שונים, מעבדות וחדרי למידה בקבוצות או בלמידה פרטנית, עם מחשוב או בלעדיו”.

כיתת בית ספר
“הפורמט המוכר של 30 ילדים- מורה-לוח, הוא לא תמיד הפורמט היעיל”

“התפישה שלנו היא שצריך לאפשר לכל ילד להתנסות במגוון רחב של מרחבי למידה על מנת לעזור לו ללמוד היטב.  הפורמט המוכר של 30 ילדים- מורה-לוח, הוא לא תמיד הפורמט היעיל.

“ללמוד בין ארבע קירות למשך כל כך הרבה שעות לא מביא לתוצאה המיטבית. התנאים צריכים להשתנות בהתאם למטרת הלמידה, המקצוע הנלמד והדרך שבה המורה בוחר ללמד את החומר ולכן התיכון שייבנה יאפשר לתלמידים ללמוד במגוון מרחבים מסייעים ללמידה”, הוא מסכם.

הבעיה: התכנית לא הותאמה לעידן החדש

התכנון הקודם של בית הספר התיכון שהיה אמור להתחיל לפעול בספטמבר 2020 היה גם הוא חדשני לתקופתו, כך לפחות הבטיחו המתכננים דאז. מדוע אם כן נגנזו התכניות להקמתו?

שטח להקמת תיכון
השטח המתוכנן להקמת תיכון חריש

“כשנכנסתי לתפקידי ובחנתי את התכניות להקמת התיכון מול גורמי מקצוע פדגוגיים והנדסיים הבנתי שמדובר בתכנית פשוטה יחסית, שמזכירה כל תיכון אחר שנבנה ב-40 השנים האחרונות. לא היתה בעיה בפן ההנדסי, ניתן היה להתחיל ולבנות את בית הספר באופן מיידי אך לא ראיתי בתכנון שלו בשורה. הרגשתי שהתכנית איננה תואמת לעיר חריש, כעיר חדשה בישראל, אינה מתאימה לחינוך בעידן החדש ואינה מספיקה להקמת התיכון הגדול והמרכזי של חריש, שעתיד לשרת את תלמידי העיר שנים רבות קדימה. נכון וראוי לטובת תושבי חריש וילדיה לקבל תיכון עדכני וחדשני בהרבה ומכאן השינויים המשמעותיים שביצעתי בתכניות וגניזת התכנית הקודמת”.

פתיחה מתוכננת: תשפ”א

התכנון המחודש, הטיוב וההתאמה לצרכים העתידניים משמעותם גם שינוי לוחות הזמנים המתוכננים לפתיחת בית הספר. על פי הודעת העירייה, מבנה התיכון החדש יפתח רק בספטמבר 2021 (תשפ”א) ובנייתו תסתיים שנה לאחר מכן בספטמבר 2022 (תשפ”ב). יחד עם זאת, שלו אינו מייחס את העיכוב לשינויים שבוצעו. “כשנכנסתי לתפקידי, במאי 2019, תאריך היעד לפתיחת התיכון נקבע לספטמבר 2021 כך שלא מדובר בדחייה נוספת והוא נשאר על כנו על אף השינויים שהוכנסו. אנו עדיין עומדים בלו”ז ומתחייבים שבשנת הלימודים תשפ”ב יחלו ללמוד בתיכון הראשון של חריש ללא דחיות נוספות. זה היה גם תנאי בסיסי בכל ההתקשרות שלנו מול גורמי התכנון והתכנון המחודש”. מדווח שלו.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קליגרף, קריקטוריסט וחרישניק

אלחנן בן אורי מתמרן בין קריקטורות בועטות, פרות קדושות ורגישות אנושית בלוליינות ראויה להערצה. למרות השיח הפעיל ברשתות החברתיות בחריש הוא טרם מצא סיבה להקדיש לעיר המתהווה איור: “אין פה משהו קיצוני שראוי לקריקטורה”

תושבי העיר שפוקדים את בתי הכנסת בשבתות וודאי נתקלו בקריקטורות הפוליטיות של המאייר אלחנן בן אורי, המתפרסמות בעיתון “שביעי”, המחולק מדי שבוע בבתי הכנסת. בן אורי (32) הוא קליגרף, קריקטוריסט ומאייר לספרים ומגזינים, המתגורר בחצי השנה האחרונה בחריש יחד עם אשתו איילת, סטייליסטית ומעצבת תכשיטים, ושלושת ילדיהם.

לחריש הם הגיעו, כמו רבים אחרים, באמצעות חברים טובים שעברו להתגורר בעיר. “באנו לראות את העיר ואהבנו את מה שראינו, אז הצטרפנו”, הוא משתף בחיוך.

אלחנן בן אורי ואשתו
אלחנן ואיילת בן אורי

אל עולם הקריקטורה והאיור הגיע בן אורי מהעולם התורני: “למדתי כתיבת סת”ם בישיבה (גופן אלפבית המשמש לכתיבת תשמישי קדושה י.ל) והתחלתי לאייר כתובּות, קלף, ציורי קיר ומשם המשכתי לקומיקס. איירתי קומיקס לנוער במגזין הנוער של השבועון “עולם קטן”, ואיירתי כתבות במגזין לנשים “הלל”, שהתמזג לפני מספר שנים עם המגזין “פנימה”. בנוסף, פרסמתי את האיורים שלי ברשתות חברתיות ולאט לאט זה תפס”.

אלחנן
שואב השראה מהרשתות החברתיות

על פרות קדושות: “אני משתדל שלא לפגוע”

ההשפעות הניכרות באיורים ובקריקטורות של בן אורי הן רחבות ואקלקטיות. “גדלתי על ספרי קומיקס של אסטריקס, טינטין ולאקי לוק, וזה גיבש לי את הסגנון”, מציין בן אורי ומוסיף בנשימה אחת: “אבל במקביל גם גדלתי על אמנים ישראלים רבים, שי צ’רקה, שהוא קריקטוריסט דתי, מישל קישקה, יוסי אבולעפיה ואחרים. כיום ההשראות שלי הן מכל העולם. ההתפתחות של הסגנון שלי התרחשה באופן טבעי במהלך תהליך הלמידה העצמאי שלי ובעזרת אינספור חקירות ברשתות החברתיות”.

אהבה רבה אותיות סתם
אותיות סת”ם.

בן אורי גם מוצא את הקשר בין העולם התורני ממנו התחיל את דרכו המקצועית לעיסוקו המרכזי כיום: “בעיניי יש חיבור בין ציור קריקטורות לכתיבת סת”ם, ולכתיבה תמה (קליגרפיה). כמו בכתיבה, גם איור מצריך המון דיוק. כתיבה היא לפעמים כמו מדיטציה. כקליגרף, אני אוהב לצייר כל אות ואות, למרות שזה יכול להיות מאות אותיות ברצף. האיור מאפשר לי לצאת מכתיבת סת”ם לאזור של כתיבה תמה, שהוא יותר אמנותי וחופשי”.

ישנם נושאים שכקריקטוריסט תבחר לא לעסוק בהם?

“לכל אחד יש פרה קדושה משלו. ישנם נושאים שכאדם דתי אני מאוד נזהר בהם, כמו למשל קריקטורות על רבנים או צניעות. בנושאים רגישים, לדתיים ולאחרים, כמו להט”ב, אני משתדל שלא לפגוע. זו שאלה של רגישות אנושית. מצד שני, קריקטורה היא קריקטורה, ואם יש ביקורת חריפה אז אני לא מהסס לפעמים להקצין קצת. בסוף זה גם עניין של פרשנות אישית”.

אלחנן
קריקטורה היא עניין של פרשנות אישית

על חריש: “אין פה משהו קיצוני”

על המעבר מישוב קהילתי בשומרון לחריש יש לבן אורי רק מילים טובות: “אנחנו גרים בקצה העיר, מול החורש, וזה נותן לנו אווירה טובה. לא מרגישים חנוקים בתוך העיר. באנו מיישוב מוקף בהרים ועצים, ונשארנו עם אותו נוף. לפעמים יש לי צורך לצאת לטבע, עם הסקצ’בוק, וזה משחרר”.

גם התגובות להן זוכה בן אורי מקרב תושבי חריש הן חמות ומפרגנות: “מדהים. זה ממש קירב אותנו לקהילה. אנשים מזהים את הקריקטורות שלי ומתפתחת בינינו שיחה”.

אלחנן בן אורי
מקבל השראה מהחורש

כקריקטוריסט פוליטי מתחשק לך מדי פעם להגיב לשיח הער ברשתות החברתיות של חריש? 

“אין פה בחריש משהו קיצוני שראוי לקריקטורה. קריקטוריסט זה מישהו שבאמת רוצה להשפיע על דעת הציבור, כך שרק אם יש שיח שיוצא מפרופורציות אני אכניס את הראש שלי לתוכו. אני בקשר עם השכנים שלי; דתיים, חילוניים, ערבים, והכל בסדר, אין פה משהו קיצוני, יש כאלו שסתם אוהבים לנפח. זה בריא שאנשים מדברים, מגיבים, מפגינים, אבל מי שמתייחס יותר מדי לרעש ברשתות החברתיות – רעש שקיים בכל קהילה, עיר או שכונה, רק מגדיל אותו”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עוברים לחריש? תושבי העיר פותחים לכם דלת לקהילה

תושבים פעילים בקבוצת ‘המרכז לצדק חברתי’ קיימו ‘שיח חשיבה’, שמטרתו לקדם נחיתה רכה והתאקלמות מהירה לתושבים חדשים בעיר ופיתוח מענה מקיף לאתגרי המעבר בתחומי התעסוקה והשילוב החברתי

כיצד מייצרים נחיתה רכה והתאקלמות מהירה של ילדים ונוער בסביבה חדשה? אילו פעילויות פנאי יכולות לשמש כמפתח לחיבורים בקהילה וכיצד מספקים מענים לאתגרי המעבר שניצבים בפני בני הגיל השלישי?

על שאלות אלו ונוספות ניסו לענות אמש באירוע ‘פותחים דלת לקהילה’ נציגי ופעילי קבוצת המרכז לצדק חברתי’, הפועל בחריש מזה מספר חודשים. “המטרה היא לעודד הקמת קבוצות פעולה שיפגשו באופן קבוע לקידום נושא ספציפי”, מסבירה מיכל אגמון, המרכזת את פעילות המרכז לצדק חברתי בחריש יחד עם יעל עינהר.

יעל עינהר ומיכל אגמון
מימין: יעל עינהר ומיכל אגמון

ערב השיח היה גם ציון דרך, לסיום ההכשרה הראשונה שערך המרכז לצדק חברתי בחריש. 16 מתושבי העיר רכשו במהלך עשרה מפגשים כלים וידע לפעולה ולקידום הצדק החברתי ברשות המקומית. הקורס התמקד בעיקר בנושאים של תכנון עירוני, שיתוף ציבורי ומנהיגות תושבים.

“בחודשים האחרונים למדנו וגיבשנו גישה משותפת של אקטיביזם על האתגרים שעומדים בפני החברה שלנו והעיר שלנו”, ציין שני שם טוב, ממסיימי הכשרת המרכז.

מעורבות חברתית גבוהה בחריש

המרכז לצדק חברתי בחריש הוקם על ידי תנועת הבוגרים של ‘השומר הצעיר’ במטרה לארגן את החברה בישראל לפעולה אזרחית ולפעולה פוליטית – לא מפלגתית. המרכזים בחריש, רחובות וראשון לציון, מעודדים צמיחת שכבת מנהיגות מקומית וקרקע לקידום מהלכים עירוניים.

ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש
ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש

יעל עינהר, חברת הקיבוץ העירוני בחריש ומרכזת הפעילות של המרכז בחריש ציינה את סיפוקה הרב מהיקף הנוכחים והמשתתפים בקורס ובמפגש והשוותה את המעורבות המקומית בחריש לערים גדולות ומבוססות בהרבה. “זה מעל ומעבר לציפיותינו. קורה כאן משהו ייחודי וזה מרגש מאוד”.

ראש העיר, יצחק קשת, התייחס אף הוא למעורבות הגבוהה של אזרחי העיר בתהליכים הקהילתיים בחריש ועודד את הפעילות: “יכולת הרשות המקומית לקדם שירותים עירוניים היא מוגבלת מבחינת משאבי תקציב וכוח אדם. העיר חריש, כמו כל עיר אחרת, חייבת לייצר שותפויות קהילתיות כדי לתת מענה מלא לתושביה”. קשת הוסיף וציין כי פעילות התנדבותית איננה, לתפישתו, כוח עבודה זול אלא גישה בריאה של חברה שלוקחת אחריות על חייה. “אנחנו כרשות לא מתיימרים לקחת אחריות על כלל הפעילויות העיר ועל כן פעילות המרכז לצדק חברתי הינה מבורכת מאוד. הרשות תתמוך בכל יוזמה של תושבים ובכל מהלך עצמאי כל עוד יהיה נקי מאינטרסים פוליטיים”.

משלבים ידיים עם הרשות

שולחנות עגולים המרכז לצדק חברתי (1)

אחד הדיונים החשובים שהתנהלו אמש באירוע עסק בנושא התעסוקה והשתלבות במרחב התעסוקתי הגאוגרפי הקרוב. בתחום זה ניכר כבר כעת שיתוף פעולה בין ‘המרכז’ לרשות המקומית. יוסי גולדמן, חבר מועצת העיר והממונה על נושא העסקים שהשתתף במפגש מסביר: “המטרה היא לעבות ולהגדיל את היצע השירותים ושילוב כוחות ברמה המקצועית עבור התושבים ומכאן תמיכתנו כרשות בפעילות ‘המרכז לצדק חברתי'”.

בשורה נוספת התגלתה אתמול לפיה בזמן הקרוב יפתח בחריש סניף קבע של ‘מרכז חריש לצדק חברתי’, שיפעל בשדרת דרך ארץ, הרחוב הראשי בעיר.

“הסניף החדש ירכז את העשייה החברתית, יהווה בית לפעילים, וישמש מקום חברתי ותרבותי שמארגן הרצאות ואירועים לכלל הציבור”, סיכמה אגמון בהתרגשות.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מסוף תחבורה ציבורית יוקם בחריש

עבודות להקמת מסוף תחבורה ציבורית, ראשון בחריש, צפויות להתחיל בעוד מספר חודשים. המסוף יכלול 6 רציפים להעלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים. יצחק קשת, ראש העיר: “זוהי בשורה של ממש לתושבים”

בתום פגישת עבודה שקיים השבוע יצחק קשת, ראש העיר, עם המפקח על התעבורה במחוז חיפה של משרד התחבורה, אראל דמתי, וצוותו הוחלט על קידום מהיר להקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש.

על פי התכנון, מסוף התחבורה יוקם במערב חריש, בסמוך לכניסה לשדרות דרך ארץ. המסוף החדש יכלול 6 רציפי העלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים.

הדמיית מסוף תחבורה מערבי

הקמת המסוף היא בעלת משמעות דרמטית לפיתוח התחבורה הציבורית בחריש, והוא יאפשר הגדלה משמעותית של מסלולי הקווים העירוניים והבינעירוניים, וכן את תדירותם.

העבודות להקמת המסוף צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, והוא עתיד להתחיל לפעול בתוך כשנתיים וחצי. קשת: “קידום תחום התחבורה בחריש, והתחבורה הציבורית בפרט, נמצא אצלי בעדיפות גבוהה. אישור הקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש הוא שלב משמעותי בפיתוח התחבורה הציבורית בחריש וזוהי בשורה של ממש לתושבים”.

קרדיט הדמיות: משרד התחבורה וחברת יפה נוף  


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בשנה הבאה: חינוך על יסודי למגזר הדתי

בשנת הלימודים הקרובה, תשפ”א, יפתחו לראשונה בחריש שכבות כיתה ז’ בשני מוסדות חינוך שיפעלו ברוח הציונות הדתית. יצחק קשת, ראש העיר ציין במפגש הורים שקיימה העירייה: “אנחנו רוצים לתת מענה לכל ציבור ומגזר בחריש בכל התחומים, ובעיקר בתחום החינוך”

עיריית חריש מקימה בעיר ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות במטרה לתת מענה לצורכי החינוך העל-יסודי של הציבור הדתי-לאומי בתוך העיר. שכבת כיתה ז’ תיפתח בשני המוסדות החדשים כבר בשנת הלימודים הקרובה (תשפ”א) במודל של בית ספר צומח.

הישיבה התיכונית והאולפנה שיוקמו בחריש יחנכו את תלמידיהם ברוח הציונות הדתית. שני המוסדות יוקמו בשני מתחמים נפרדים וסמוכים בשכונת החורש. מבני הקבע מתוכננים ברוח הפדגוגיה החדשנית על מנת להתאים את דרכי ההוראה והלמידה למאה ה-21, והליך תכנון המבנים נמצא כעת בשלבים סופיים.

תהליך הבינוי אמור להסתיים לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ”ב, ובשנת הלימודים הקרובה ילמדו תלמידי כיתות ז’ של הישיבה התיכונית במתחם בית הספר היסודי הממ”ד “כנפי רוח” ותלמידות כיתות ז’ של האולפנה במתחם בית הספר החדש, שייפתח בשכונת הפרחים. בקרוב תתחיל העירייה לגייס צוותים חינוכיים למוסדות החדשים.

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
ראש העיר יצחק קשת בכנס הורים בנושא הקמת הישיבה התיכונית והאולפנה צילומים: דוברות עיריית חריש.

ביום ראשון השבוע קיימה העירייה כנס בהשתתפות עשרות הורים בהובלת ראש העיר יצחק קשת. בכנס הציג ראש העיר בהרחבה את תוכניות העירייה. ראש העיר: “המדיניות העירונית שאני מתווה היא מתן מענה לכל ציבור ומגזר בחריש בכל התחומים, ובעיקר בתחום החינוך. אנו משקיעים את מרב המשאבים והמאמצים העירוניים בחינוך, ועושים כל שנדרש כדי לספק את צורכי החינוך של תושבי העיר כאן בחריש”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מיומנו של שוטר קהילתי: “העבריינות בחריש קיימת באחוזים נמוכים”

הוא למד גישור, הוא מאמין בסובלנות ובשיתופי פעולה והוא מספק לתושבי חריש את המענה הנדרש בשעת צרה, תלונה או קושי. שחר עזרא, השוטר הקהילתי של חריש מסכם שנתיים (כמעט) בתפקיד

רס”ב שחר עזרא (43) הוא דמות מוכרת כאן בחריש. כבר קרוב לשנתיים שהוא ממלא את תפקיד השוטר הקהילתי בחריש. עזרא, במסגרת אחריותו, מספק את מרבית שירותי המשטרה הניתנים לאזרחים. מנעד התלונות שמגיעות אליו רחב ונע מגניבת מכונית, דרך סכסוך שכנים ועד להפרעה לסדר הציבורי. השוטר הקהילתי שנמצא בכוננות תמידית, מטפל בכולן. משימה לא פשוטה לכל הדעות. את הריאיון אנחנו מקיימים בזמן שעזרא נוסע ברכבו בדרך לאירוע נוסף אליו נקרא.

שחר, אתה אבא לשבעה ילדים. כיצד משלבים בין חיי משפחה וקריירה במשטרה?

“לא פעם אני שומע את הילדים שלי אומרים לי: ‘אבא תעזוב כבר את הטלפון!’. הם יודעים שאני צריך להיות זמין 24 שעות ביממה והם מבינים את זה היטב. הילדים רואים את העשייה הטובה של אבא שלהם ושומעים את העזרה הטלפונית מרחוק, אז ברור שזה מפיץ טוב גם בבית. אני מאמין שהדוגמה האישית שאני מעניק להם, היא החינוך הכי טוב שהם יכולים לקבל”.

ספר לנו בבקשה, מהו ההבדל בין שוטר רגיל לשוטר קהילתי? 

“שוטר סיור רגיל מגיע לאירוע נקודתי, מטפל ומדווח לתחנת האם וממשיך הלאה למקרה הבא. שוטר קהילתי עושה את העבודה המשלימה וממשיך בטיפול בקריאה כשהוא חוקר ובודק לעומק את כל הפרטים שמגיעים אליו. הוא למעשה גם הגורם הרשמי שאליו יפנו אחרי המקרה כדי לקבל מענה אנושי”.

בלי מנצחים או מפסידים

שחר עזרא
“שיניתי את התפישה לפיה בוויכוח יש תמיד ‘מנצחים’ ו’מפסידים’. זה לא תמיד חייב להיות כך”

המענה האנושי אותו מספק עזרא לתושבי חריש הפך אותו לכתובת ברורה לתלונות, טענות ומענות, חלקן לא שגרתיות. אחת התלונות המוזרות שהגיעו אליי הייתה כשבחור מבוגר התקשר אליי לטלפון וזעם על כך שסניף הדואר המקומי עדיין לא נפתח. אז הבנתי, שהעובדה שאני שוטר בתוך קהילה מגוונת, מזמנת לי אינספור מקרים שלא הייתי מורגל בהם בעבר ושמתוקף תפקידי, אני נדרש לברר ולעזור ככל האפשר”.

ספר לנו על אחוזי הפשיעה בחריש?

“בעיר שלנו, כמו בכל עיר אחרת, יש עבריינות, רק שכאן היא באחוזים נמוכים. רוב העבודה שלי מתמקדת בעבירות שבין אדם לחברו ובעיקר, בסכסוכי שכנים. לשם כך, עברתי קורס גישור מטעם משטרת ישראל כדי לקבל ‘ארגז כלים’ להתמודדות עם מצבים אלה. בלימודיי, שיניתי את התפישה לפיה בוויכוח יש תמיד ‘מנצחים’ ו’מפסידים’. זה לא תמיד חייב להיות כך. אם שני הצדדים בסכסוך יכולים לצאת ‘מנצחים’ אז למה לבזבז אנרגיות מיותרות ולהרוס את יחסי השכנות? אם נראה את הטוב והאחר ויהיה לנו סובלנות האחד כלפי השני, אז הדברים ייראו אחרת”.

מאמין בשיתופי פעולה

התפישה הרעיונית החדשה של עזרא באה לידי ביטוי גם ביחסי העבודה שהוא רוקם עם יישובי הסביבה. “אני בקשרי עבודה טובים מאוד עם ההנהגה המקומית של אום אל-קוטוף וגם של מצפה אילן”, הוא מסביר וגם מדגים: “מספר תושבים מאום אל קוטוף הניחו במעבר שבין חריש לאום אל-קוטוף, כוורות דבורים, שהיו עשויות לסכן את העוברים והשבים ולפגוע בחופש התנועה. שיחה קצרה שלנו עם אנשי הקשר בכפר הביאה למצב שיום למחרת, הכוורות כבר לא היו שם. אני באמת מאמין שרק עם שיתופי פעולה של האנשים במרחב הזה נוכל להתמודד עם כל אתגר שיונח לפתחנו”.

ספר על הפרויקטים הקהילתיים שאתה מוביל בעיר

“מגיע לבית הספר ונפגש פנים אל פנים עם קהל צעיר ומדבר איתו ב’גובה העיניים'”

“ישנם כמה פרוייקטים שפועלים במקביל. הראשון הוא ‘בטוחים מהיסוד’, סדרת הרצאות בנושא זהירות בדרכים וגלישה בטוחה שאני מעביר בבתי הספר ‘תלמי רון’ ו’תלמי הדר’. אם לומר את האמת, להורים ולמורים יש פחות זמן לגעת בנושאים הללו. כאן גם בא לידי ביטוי הידע המקצועי שלי בתחומים האלה. היום אני מרגיש כמו חלק מצוות המורים ודי מחמם לי את הלב לראות את הילדים אחרי שעות הלימודים ברחובות ובשכונות מיישמים את מה שלמדו ואפילו מנופפים לי לשלום ושואלים בשלומי. בעיניי, עצם זה ששוטר מגיע לבית הספר ונפגש פנים אל פנים עם קהל צעיר ומדבר איתו ב’גובה העיניים’, מפיג את החשש הראשוני שלהם עם אדם לובש מדים. הפרויקט השני שלי הוא ‘אני והשוטר שלי’ במסגרתו אני עורך הרצאות בגני הילדים בנושאים שונים; מפגש עם אנשים זרים, התנהלות ליד חפץ חשוד, התנהגות בטיחותית בזמן הליכה בדרך ובזמן משחק. וכן, כללי התנהגות ברכב בזמן הנסיעה”.

שוטרים ממרחב מנשה בפעילות עם ילדי בתי הספר בחריש
שוטרים ממרחב מנשה בפעילות עם ילדי בתי הספר בחריש

 חברה של עזרה הדדית

השמירה על כללי ההתנהגות הנדרשים מתבצעת בעיר גם בעזרתם של מתנדבי המשטרה. כיום פועלת בחריש סיירת מתנדבים לובשי מדים. “מדובר בחבר’ה רציניים ואיכותיים שהתגבשו בעיר לפני מספר שנים כשהתבצעו מספר גניבות כלי רכב בעיר”, מסביר עזרא. “האנשים האלה מקדישים מזמנם הפרטי לתרומה לקהילה. במקום לזרוק את האחריות הבלעדית על המשטרה, הם לוקחים אחריות ומצטרפים לעשייה הביטחונית ומסיירים בלילות בחריש”.

שחר עזרא עם מתנדבים
שחר עזרא ומתנדבי המשטרה בחריש

“זה מדהים בעיניי וראוי להערכה גדולה. כיום בשטח ישנם 12 מתנדבים לובשי מדים ואין ספק שזה מכפיל כוח משמעותי”.

עזרא מוסיף ומציין כי הרעיון של ‘עזרה עצמית’ ו’דאגה לקהילה’ הוא מוצלח בעיניו: “לא מזמן ראיתי הורים בבתי ספר בחריש בתורנות ‘נשק וסע’. החשיבה לפיה פתרון הבעיות מתבצע בצוותא, היא נכונה. יחד, כחברה, אנו ‘סותמים את הפרצה לגנב’ וכך נהיה חברה שכולה עזרה הדדית ורצון וטוב”.

מיזם 'נשק וסע' בתלמי הדר
מיזם ‘נשק וסע’ בתלמי הדר

כיצד אתה צופה שחריש תתפתח בחמש השנים הבאות?

“אני צופה לעיר עתיד טוב. כבר עכשיו רואים ביום-יום את הקהילה המדהימה והאנשים שרק רוצים לעזור ולתמוך. בזכות ההון האנושי המצוין והפרויקטים הרבים שנבנים יש לחריש פוטנציאל אדיר. היא רק צריכה להמשיך לעשות את מה שהיא טובה בו”.

ואיפה אתה תהיה עוד חמש שנים מהיום?

“אני לא מעסיק את עצמי בשאלה הזו. אני חושב כרגע על היום. על הדרך בה אוכל למלא את היום הנוכחי בעשייה טובה ומועילה לתושבים במקום”.


אשדר חריש

 

MORE חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

אירוע חרישבת: על פיקניק, קהילה ומה שביניהם

כ-400 מתושבי חריש השתתפו אתמול בפיקניק המוני, ‘חרישבת’, שארגנה קבוצת הפעילים ‘כוחנו באחדותנו’. היה טעים, מגבש וגם מעצים. מה צריך יותר מזה?

צילומים: נטליה נסטרוב. צילומי רחפן: אורן קלר

כ- 400 מתושבי חריש השתתפו אתמול (שבת) במפגש משפחות ובפיקניק משותף בפארק המועצה. על הרעיון, הפירסום והארגון אמונה קבוצת התושבים ‘כוחנו באחדותנו”.

קבוצת פעילים זו יוזמת עבור הציבור החילוני והמסורתי בחריש פעילויות משותפות במגוון תחומים רחב. פיקניקים, שיעורי זומבה, הפעלות מים ואירועים אחרים. לדבריהם, מטרת הפעילויות היא העצמה של הציבור החילוני והמסורתי בעיר ומתן מענה ישיר ואפקטיבי לשיווק מגמתי ושיקרי המציג את חריש כעיר חרדית.

אירוע "חרישבת" בחריש
אירוע חרישבת: העצמה של הציבור החילוני והמסורתי בעיר

אחד האירועים הגדולים שיזמו לפני כחודשיים חברי הקבוצה וזכה להצלחה גדולה היה ארוחת ערב שבת קהילתית, ‘חרישישי’, בהשתתפות כ-300 תושבים.

אירוע ‘חרישבת’ אמש, הצליח לדברי המארגנים להתעלות על ההישג הקודם ובשטח נצפתה השתתפות רבתית של כ-400 מתושבי חריש ואורחים רבים, ביניהם גם משפחות מהדרום שהגיעו להתאוורר בעיר ולהתארח בסוף השבוע. ניכר כי גם מזג האוויר הנוח התגייס לטובת הצלחת האירוע ותרם להגדלת כמות המשתתפים, שהגיעו לשתף ולטעום מתבשילי האחרים.

להרחיב את מעגל המשתתפים

לארגן שולחן עם כשרות
ההצעה: לארגן שולחן נוסף עם כשרות

גם הפעם נפרשו מחצלות ברחבי הפארק ומזון ושתייה קובצו יחד על טור ארוך של שולחנות. את הילדים פינקו המארגנים בצעצועים שניקנו ברכישה קבוצתית ובמגוון פעילויות יצירתיות. בלטו בהשתתפותם גם חברי תנועות הנוער, הצופים והנוער העובד, שארגנו הפעלות לצעירים.

איציק, תושב חריש שהיה בדרכו הביתה לאחר תפילה בבית הכנסת, זיהה את ההתקהלות הגדולה בפארק והחליט לקחת בה גם חלק. “אני בעד שיהיו פה כל הזמן מפגשים שיתרמו לאיחוד ושילוב בין מגזרים בחריש. רב הדומה על השונה ביננו. כיפה עולה חמישה שקלים וזקן צומח לבד”, סיפר בחיוך והוסיף: “מה שחשוב הוא מה שיש בלב, בתוכנו”. איציק גם הציע הצעת ייעול שתאפשר להרחיב באירוע הבא את מעגל המשתתפים עוד יותר: “כדאי להבא, להגדיר שולחנות לאוכל עם כשרות ושולחן כללי  – וכך נוכל להגדיל עוד יותר את מעגל המשתתפים ואת השמחה”, הוא סיכם.

כוחנו באחדותנו
יוסי כהן, שני מימין, יחד עם שאר חברי קבוצת ‘כוחנו באחדותנו’

יוסי כהן, תושב חריש וחבר בקבוצת ‘כוחנו באחדותנו’ משתף: “היה לנו הכיף והעונג לראות כל כך הרבה משפחות, מחייכות ושמחות. ‘חרישבת’ היה אירוע לכולם, ואנחנו מאוד שמחים שתושבים רבים הגיעו ואפילו זכינו בנוכחותם של משפחות מהדרום שבאו לנוח מעט בחריש, יחד כולנו נהנו משבת בבוקר, שבת עולמית, ביחד”.

יוסי הוסיף וציין: “זו הזדמנות נהדרת להודות לכל מי שתרם וסייע בהובלת וקיום האירוע ולתושבים רבים ומדהימים, שעזרו בכל דבר נדרש על מנת להפוך את האירוע הזה להרבה יותר טוב. תודה”.


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

כעבור 30 שנה: הקיבוצניקים חוזרים לחריש

בלי בריכה קיבוצית או חדר אוכל משותף אבל עם ערבות הדדית, כלכלה משותפת ותחושת הגשמה: חברי הקיבוץ העירוני ‘אמתי’ שעוסקים בחינוך מתוך שליחות וכמשימה ציונית עברו לחריש והם מתכננים לקחת חלק פעיל בעיצוב פני העיר

צילומים: אורן קלר

ביולי האחרון עברו להתגורר בחריש 15 מחברי קיבוץ ‘אמתי’ בשמונה דירות בבניין אחד. משפחות אלה מהוות את כוח החלוץ של הקיבוץ העירוני, שפעל בשנים האחרונות בעיר רחובות.

יעל עינהר, תושבת עתידית של חריש, המתגוררת עדיין ברחובות יחד עם בת זוגה ובנותיה התאומות בנות הארבע, משמשת כרכזת הקיבוץ, “כמו מזכיר הקיבוץ של פעם”, עתידה לעבור יחד עם שאר חברי הקיבוץ לחריש בקיץ הבא.

 

יעל עינהר
יעל עינהר: “הרגשנו שמצאנו פה בית מכל הבחינות”

“הקיבוץ העירוני ‘אמתי’ צמח מתוך תנועת הבוגרים של השומר הצעיר. הקיבוץ כולל כשישים חברים המחולקים לשתי קבוצות, אחת ממוקמת בגבעת חביבה והשנייה, פעלה בשמונה השנים האחרונות ברחובות. למרות המרחק הגאוגרפי אנו חשים כקבוצה אחת, המנהלת תהליכי עומק יחד”, היא מסבירה.

הרומן של חריש עם קיבוצניקים החל לפני שנים רבות, חריש הוקמה בשנות השמונים כהאחזות נח”ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהפכו לקיבוץ. בשנות התשעים הקיבוץ ננטש. כעת, שלושים שנה אחרי, הקיבוצניקים חוזרים לחריש.

“גילינו כאן מקום עם אנרגיה חלוצית, אדרנלין, חלומות ומעורבות גבוהה של תושבים עם רצון להקים את העיר הכי טובה בישראל – זה מכרה זהב עבורנו. זה הרגיש כמו שידוך מעולה מכל הבחינות”, מסבירה יעל את המעבר שביצעו חברי הקיבוץ לעיר. “חריש היא עיר צעירה עם אנשים שהם בגילאים שלנו ובמעמד שלנו ולכולם חשוב החינוך, כך שהרגשנו שמצאנו פה בית מכל הבחינות”.

קהילת מחנכים עם תחושת שליחות

חברי הקבוצה שעושים כבר כברת דרך ארוכה יחד מגיל השירות הצבאי, עוסקים רובם בחינוך. לכולם יש תעודת הוראה והם מתפרנסים מעבודות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

רמי בר
“הרעיונות שלנו בתחום החינוך זוכים לתמיכה ושותפות”

רמי בר (34) חבר הקיבוץ, עבר להתגורר בחריש לפני שלושה חודשים וכיום הוא מורה בחטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’. “עסקתי בחינוך מרגע שחרורי מהצבא והגעתי לחריש עם ניסיון חינוכי עשיר ומגוון. שמחתי לגלות שהנהלת חטיבת הביניים מתאמצת למצוא לתלמידים מוטיבציה שונה ללימודים שאינה מונעת מפחד מציונים או מתחרות.

אני גם שמח שחברי הקיבוץ זוכים לקבלת פנים חמה מהרשות. יצחק קשת עודד אותנו והזמין אותנו לעבור לכאן והרעיונות שלנו בתחום החינוך זוכים לתמיכה ושותפות. יש לנו תחושה נהדרת שאנו לוקחים חלק מרגש ומשמעותי בעיצוב העיר החדשה של ישראל”.

“בשנה שעברה היינו מעורבים בהקמת חטיבת הביניים הממלכתית של חריש, אתגרי העתיד”, מסבירה יעל. “העירייה הקימה את בית הספר, אבל ידעה לזהות כוח חינוכי ולשלב אותו בניהול בית הספר”, היא מפרטת ומתייחסת בדבריה לליאור לויתן, מנהל החטיבה וחבר קיבוץ אמתי בקבוצת גבעת חביבה.

הפעילות החינוכית של חברי הקבוצה כללה גם הקמה של קן השומר הצעיר שהחל לפעול בקיץ האחרון בחריש. “ריכזנו קייטנה של 70 ילדים בקיץ ועל בסיס זה הוקם הקן השנה”, מעדכנת יעל.

קן חריש - השומר הצעיר
חדש בחריש: קן השומר הצעיר

הפעילות הלימודית-חינוכית, לא מוגבלת רק לגילאים הצעירים. חברי הקהילה עומדים להקים בחריש ‘מרכז לצדק חברתי’, שיעזור לתושבים אקטיביסטים ללמוד כיצד לקדם דברים ברמה המוניציפלית ולשנות את חייהם בנושאים חשובים כדוגמת תחבורה וחינוך.

“חינוך הוא החלוציות של שנות האלפיים”, מצהירה יעל. אין לנו מערכת חינוך משלנו אבל אנו מתכוונים לפתוח בשנת הלימודים הקרובה גן ממלכתי בו הילדים שלנו ילמדו יחד ואליהם יצטרפו ילדים נוספים מחריש. כרגע יש לנו שישה חברי קיבוץ שלומדים לימודי השלמה לגיל הרך כדי שיוכלו לשמש כמחנכים בגן העתידי”.

קיבוץ אמתי
קיבוץ אמתי: “שדה החינוך החליף את מה שהיה פעם החקלאות והתעשייה בעולם הקיבוצי”

“אנחנו קוראים לעצמנו ‘קיבוץ מחנכים’. שדה החינוך החליף את מה שהיה פעם החקלאות והתעשייה בעולם הקיבוצי”, מסבירה יעל. “זה מגיע ממקום של שליחות. כולנו יכולנו לפעול בתחומים אחרים ולחפש משרות עם הכנסות גבוהות יותר אבל זו המשימה שלנו והשליחות שלנו”.

כלכלה שיתופית: מנהלים חשבון בנק משותף

העיסוק בחינוך, גם אם הוא מספק וממלא בתחושת יעוד ושליחות, אינו כולל בהכרח משכורות גבוהות. חברי הקיבוץ שהתגוררו ברחובות בשכירות, מתכננים להשתקע בחריש ולקנות יחד בניין שיכלול גם מרחבים משותפים לפעילויות שלהם. “הגענו לשלב בחיים בו אנו מבקשים לקנות בניין שיהיה שלנו, של הקיבוץ, שנוכל לממש בו את אורח החיים הקהילתי שלנו. הבנו שאזור המרכז לא יכול להציע לנו פתרון מגורים ארוך טווח וזו גם אחת הסיבות שבחרנו לעבור לחריש”, מסבירה יעל.

קיבוץ אמתי
הקיבוץ משלם לחבריו תשלומי שכירות, ארנונה, חשמל, חינוך, תחבורה ובריאות

ספרי על הכלכלה השיתופית שלכם 

“יש לנו חשבון בנק משותף. הקיבוץ משלם לחבריו תשלומי שכירות, ארנונה, חשמל, חינוך, תחבורה ובריאות. יש לנו כלי רכב משותפים וכעת כשהתרחבנו ויש לנו גם תינוקות וילדים, יש לנו מחסן בגדים וציוד לילדים. כל משפחה מקבלת גם תקציב פרטי להוצאות האישיות שלה”.

איך מתקבלות החלטות? בהצבעה?

“אנחנו לא מצביעים. הכל אצלנו מתקבל דרך שיחה והסכמות. אם אנחנו לא מסכימים אנחנו ממשיכים לדבר על זה עד שמגיעים להסכמה. ההחלטה לעבור לחריש התקבלה לאחר שנתיים של דיונים. ערכנו סיורים בעיר, נפגשנו עם תושבים, עם יועצי נדל”ן ועם ראש העיר יצחק קשת שקיבל אותנו בזרועות פתוחות וביצענו תהליך למידה לעומק והגענו למסקנה שהקהילה היא זו שחשובה, לא משנה היכן נהיה, העיקר שנישאר יחד”.

מקום נפלא לשגשוג

כאמור, מחצית מחברי קבוצת רחובות כבר מתגוררת בחריש, מתערה בה וגם מתאהבת בעיר.  “חריש היא ‘קסם של מקום חדש’. אנחנו מתגוררים בשמונה דירות בבניין ומהווים כשליש מכלל הדיירים בבניין.  ברחובות, השכנים שלי לא העסיקו אותי וגם אני לא עניינתי אותם, אבל בחריש  כולם חדשים ולכן כולם תוהים בינם לבין עצמם את אפשר להרחיב את ההכרות וליצור גם חברות”, מפרט רמי. “לשמחתי, המפגש עם השכנים הוא ממש טוב וכיפי. אני תולה זאת באווירה של ההתחדשות בחריש. חריש לדעתי היא מקום נפלא לשגשוג של קיבוץ עירוני בגלל האופי המיוחד של חדשנות ופתיחות שלא פגשתי במקומות אחרים עם רצון כנה של רבים להיפגש, להכיר ולהצמיח את העיר”.

אביטל כהן אריאלי
אביטל כהן אריאלי: “אני מחפשת את אלה שרוצים לעשות טוב ולא משנה לי אם יש להם כיפה”

אביטל כהן אריאלי (34) חברת הקיבוץ, עברה לחריש עם בן זוגה איתי וילדיהם שקד (4.5) ואלון (1.5). אביטל מרכזת את התחום המשימתי בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר ומזדהה עם דבריו של רמי. “אני עוקבת אחרי חריש באמצעות הפייסבוק בשנה האחרונה והחוויה שלי משם היא של מאבק עם מאפיינים של מלחמה ואלימות אבל החיים בפועל בחריש שונים לחלוטין. יש כאן שכנים מדהימים. דתיים וחילוניים, אתיופים, רוסים ומרוקאים. בחיים שלי לא גרתי בעבר עם דתיים באותו בנין וזו סיטואציה מדהימה”.

את מודעת לעובדה שאתם מתגוררים בסמיכות לקהילה חרדית?

“השיעור שאני למדתי מחריש הוא שהעולם לא מתחלק לקבוצות, אלא לאנשים שרוצים לעשות טוב וכל השאר. אני מחפשת את אלה שרוצים לעשות טוב ולא משנה לי אם יש להם כיפה, מה צבע העור שלהם או מה הם לובשים.

קיבוץ אמתי
חברי הקיבוץ חוגגים סוכות עם השכנים בבניין ברחוב שוהם

“בחג הסוכות בנינו סוכה בחצר הבניין והזמנו אליה את כל השכנים, לשבת ביחד, לשתות קפה, לדבר. היה פשוט מדהים וכך צריכה בעיני להיראות החברה הישראלית גם בעתיד.

“בכל קבוצה יש כוחות חיובים ואת אלה צריך לקרב אלינו.  אם יש כאן מישהו שמשאלת הלב שלו היא להעיף אותי כי אני לא מתלבשת בהתאם לקוד הלבוש שלו – הוא לא שותף שלי לעשיית הטוב בחיים”.

“אנחנו מביאים איתנו אמונה שלכולנו יהיה טוב ושביחד נעשה טוב”, מסכם רמי באופטימיות.


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

כבוד ליזמים: תושבי חריש יוזמים ומפיקים עצמאית אירועים קהילתיים

יותר ויותר תושבים בחריש יוזמים פעילויות קהילתיות עצמאיות ומספקים לתושבי העיר מגוון פעילויות מהנות. אז אם בא לכם לרקוד, לרוץ, לקרוא ספר, להתחפש, לשתות בירה, לבלות בפיקניק משותף או לקנות ולמכור חפצים משומשים – יש לכם על מי לסמוך!

ביום שישי הקרוב (1/11) יתקיים בחריש זו הפעם השנייה, שוק קח-תן שזכה לשם ‘שיקשוק חריש‘. האירוע, פרי יוזמה של חמש תושבות המקום, זכה עם השקתו להצלחה גדולה. מאות מתושבי חריש ביקרו בו ורבים אחרים אף לקחו בו חלק פעיל: מכרו מזון ושתייה תוצרת בית, חיטטו בארונות ומצאו בגדים, ספרים וצעצועים מהם היו מוכנים להיפרד תמורת כמה שקלים, ניצלו מיומנויות כמו קליעת צמות או איפור ונהנו מכל רגע.

איצקוביץ
מימין: יעל ושירה איצקוביץ

שירה איצקוביץ’ כהן, מיוזמות שיקשוק חריש יחד עם יערית לב, יעל איצקוביץ’, נתנאלה זילביגר ולילך כהן מכהנת ביום-יום כמנהלת לשכת מנכ”ל בגבעת חביבה. “ארגנתי יחד עם השותפות שלי את שיקשוק-חריש מתוך רצון אמתי להחזיר לקהילה בעיר את הטוב שהיא מרעיפה עלינו”, הוא מסבירה.

“חריש היא אחד מהמקומות בהם הקהילה היא מאוד חזקה. לשמחתי, למרות שהעיר גדלה בקצב מדהים, תחושת ה’ביחד’ ושיתופי הפעולה נשמרים”, היא מוסיפה ומפרטת: “הרעיון הוא ליצור מקום שיתופי ששייך לכולם בו אף אחד הוא לא מארח או מתארח. אין בשיקשוק שום פעילות מסחרית ממוסדת, לא מוכרים באירוע אפילו לא פחית שתייה ובטח לא מוצרים שנקנים ב’עלי אקספרס’. הרעיון הוא למכור דברים משומשים או תוצרת עצמית בלבד”.

האם המועצה היתה מעורבת בפעילות? 

“לא היה ביוזמה שום דבר שהצריך את המעורבות של המועצה ולא נעשתה פנייה אליהם בכלל”.

שיקשוק חריש. צילום: לידור שקד
“ארגנתי יחד עם השותפות שלי את שיקשוק-חריש מתוך רצון אמתי להחזיר לקהילה בעיר את הטוב”

כיצד עלה הרעיון ליצור אירוע קהילתי כזה? 

“השתתפנו בארוחת ‘חרישישי בפארק’ שהיתה נפלאה ומזה הסקנו שלא צריך לחכות שיעשו בשבילנו. מדהים היה לראות שכל מה שצריך הוא כמה אנשים מחויבים שמתאגדים יחד ומזיזים דברים ויוצרים לבד. השיקשוק הוא התרומה שלנו לקהילה. כמות התושבים שהגיעו לאירוע הראשון שלנו היתה גדולה וההענות היתה מדהימה. אנחנו מחכות כבר לאירוע הקרוב”.

כוחנו באחדותנו: כל השכונה ביחד בגינה

נראה כי אכן יוזמה אחת גוררת אחרת והנהנים העיקריים הם תושבי חריש. ארוחת ‘חרישישי’ שהתקיימה בספטמבר והניעה את איצקוביץ’ להקים את השיקשוק, היא פרי יוזמה של קבוצת ‘כוחנו באחדותנו’, קבוצה של פעילים מתושבי העיר, אשר פועלת כבר מספר חודשים בחריש ויוזמת עבור הציבור המסורתי והחילוני ביישוב, מגוון פעילויות משותפות: פיקניקים, שיעורי זומבה פומביים והפעלות מים. אחד האירועים הגדולים שארגנה הקבוצה עד כה, ‘חרישישי בפארק’, כלל ארוחת שבת משותפת בה לקחו חלק למעלה מ-300 איש, תושבים ותושבים לעתיד, משפחות ואורחיהם.

ארוחת ערב קהילתית חרישישי
300 משתתפים בארוחת חרישישי. צילום: לידור שקד

מארגני הקבוצה ציינו בכתבה שהתפרסמה באתר ‘חריש 24‘: “התקיים מפגש קהילתי אדיר שאיחד כ-300 מתושבי חריש לארוחת שישי משותפת. לא ציפינו להיענות כזו. התגובות היו מרגשות ויש רצון בקיום ארוחות כאלה גם בהמשך. היה מדהים ומרגש מאוד לראות את כל הילדים משחקים ומשתוללים יחד. זוהי חריש האמתית. אני לא חושב שיש דברים כאלה באף מקום אחר בארץ”.

הפעילויות הקהילתיות שיזמו חברי הקבוצה החלו בתחילת חופשת הקיץ כמענה ישיר לשני תהליכים עם מכנה משותף: הראשון, החשש מכניסתן של חסידויות בדלניות לעיר על בסיס שיווק שיקרי ומגמתי המציג את חריש כעיר חרדית, והאחר, עשייה לא מספקת, לדבריהם, בנושא מיתוג העיר חריש כלפי חוץ.

מנוע המיתוג של חריש

מי שגם חשוב לה נושא המיתוג של העיר, היא לא אחרת מאשר שירלי קרייר, תושבת העיר ובעלת החנות לחומרי יצירה, שירלי’ס, שרבים מכנים אותה ובצדק, יזמת חברתית-סדרתית.

שירלי קרייר
שירלי: אוהבת להפיק ואוהבת את קהילת חריש

שירלי ארגנה במהלך השנה האחרונה אינספור מיזמים קהילתיים, הבולטים בהם הם יריד אומנים, יריד ספרים משומשים, הקמת ספריה קהילתית הפתוחה לקהל הרחב, תערוכת צילום של שישה אמנים מקומיים בנושא פורטרטים ופרויקט צילום עם הצלם סטס קורינסקי של תושבים מקומיים המאופרים בהתאם לנושאים נבחרים.

שירלי, מה מניע אותך לקדם יוזמות קהילתיות?

“אני מאוד אוהבת להפיק, זה משהו בדם שלי ובמקביל אני מאוד אוהבת את הקהילה בחריש. חשוב לי לשמוע את האנשים ולעשות משהו למען הקהילה כאן”, משיבה שירלי ומוסיפה: “אנשים כאן צמאים לעניין, לבילוי. יש מחסור בפעילויות מתאימות גם לילדים וגם למבוגרים ואת החלל הזה משלימים תושבי המקום ביוזמות פרטיות. אולי בגלל שזו עיר בהקמה יש משהו יזמי באופי האנשים שמגיעים אליה”.

כיצד היוזמות הקהילתיות תורמות לדעתך למיתוג העיר?

“כשיש כאן מסיבות ותערוכות, ירידים ואירועים זה מייצר ענין ותוכן לתושבים המקומיים ומייצר שם טוב, מוניטין ומיתוג לחריש בעיני תושבי החוץ. אני חושבת שצריך כמה שיותר ליזום כדי לעזור לחריש להתרומם מעלה. הפעילויות הקהילתיות בעיר הן מנוע המיתוג של חריש”.

יריד ספרים
יריד ספרים משומשים. צילום: שירלי קרייר

לרוץ עם הקהילה עבור הקהילה

שירלי אינה היחידה שמרחיבה את תחום העיסוק והפרנסה שלה ומייצרת מהם יוזמות קהילתיות מבורכות. דוגמה דומה ניתן לשאוב מיסמין ואסף שחף, תושבי העיר המנהלים בעיר את קבוצת הריצה, ‘רצים עם השחפים’. מעבר לפעילות העסקית, דואגים השניים גם ליזום ריצות קהילתיות הפתוחות בפני כולם. בחול המועד סוכות, התקיימה ריצה קהילתית עם כמאה משתתפים מתושבי העיר.

אסף: “לא חושבים רק על הצד הכלכלי-פיננסי”

“אנחנו מתחברים לנושא הריצה, זה העיסוק שלנו וחריש היא מקום נפלא לריצות”, מסביר אסף שחף ומפרט: “השיפועים של חריש אמנם יכולים להיות קשוחים לרץ המתחיל, אך מנגד יש כאן מדרכות רחבות שמתאימות לריצה של קבוצה ובעיקר יש פה קהילה צעירה ורעננה ואווירה של התחדשות ויוזמה”.

מדוע החלטתם ליזום ריצה קהילתית?

“חשבנו להבליט את עצמנו בתחום הריצה וגם לתרום לקהילה. אני מוצא שאנשים מחריש נותנים מעצמם, תורמים לקהילה ולא חושבים רק על הצד הכלכלי-פיננסי. זה מאוד מוסיף לעיר ומייחד אותה כי אני לא מאמין שיש מקומות רבים בארץ כדוגמת חריש”.

הריצה הקהילתית בסוכות שהתארגנה גם בזכות תושב העיר, אפי שמס, היתה רביעית במספר. אסף מפרט: “עד כה קיימנו ארבע ריצות קהילתיות, בט”ו באב, ביום הזיכרון – ריצה לזכרו של רז טבי ז”ל שהמצפה שלו נחנך לאחרונה בחריש, בחג השבועות והאחרונה, כאמור, בחול המועד סוכות היתה הכי עוצמתית. השתתפו בה כ-100 איש היה גם מסלול צעדה למשפחות ועסקים רבים מחריש התגייסו והפכו לספונסרים וכך ארגנו חולצות שהוסיפו הרבה גאווה לתחושת המשתתפים”.

ריצה קהילתית בחריש
ריצה קהילתית בחריש: 100 משתתפים במסלולי הריצה והצעדה השונים. צילום: מיכל מור

חריש על מפת הריקודים

מי שפחות מתחבר לריצה, מוזמן להצטרף להרקדות שמארגנים בני הזוג, בתיה וצביקה יגר. “רציתי לשים את חריש על מפת ריקודי העם. חריש היא עיר קהילתית עם אוכלוסייה מגובשת, מה מחבר ומגבש יותר מאשר הרקדת ריקודי עם?” מסבירה בתיה, הבעלים של חנות הבגדים צ’ילדרנס לאב.

“בעלי ואני מלמדים בהרקדות, טכניקות שונות, מבנה הריקוד ועוד. מבחינה מקצועית יש לנו כל הציוד וההכשרה להרקיד. הוכשרנו בקמפוס ‘שיאים'”.

צביקה ובתיה יגר
צביקה ובתיה יגר. צילום: מיכל מור

בתיה גם מאמינה שריקודי עם יכולים לשמש אבן שואבת לתושבים מהסביבה. “עוד לפני שעברנו להתגורר בעיר, הצענו לעירייה להפעיל חוג קבוע של הרקדת ריקודי עם. בערים רבות מתקיימות הרקדות, אליהן מגיעים אפילו רוקדים מחוצה לה ( גן שמואל וכו’), מדוע לא לקיימן גם פה בחריש?”.

מה רמת ההיענות ליוזמה? פתחנו קבוצת וואטסאפ לרוקדים בה אנו מודיעים על מועדי ההרקדות. בינתיים יש היענות יפה של כ- 30 איש לפחות. בתחילה קיבלנו מהעירייה את הרחבה של המתנ”ס לפעילות. בפעם האחרונה, ההרקדה התקיימה בבית של מיכל מור, תושבת העיר, שנידבה את ביתה למפגש. אני מאמינה שנקבל בהמשך מקום קבוע לקיים בו את ההרקדות. יתרה מכך, אני מאמינה ומקווה שלהרקדות יגיעו גם אורחים מכל הארץ שיבואו וילמדו ריקודים חדשים ויעשירו את הרפרטואר הקיים”.

הרקדה קהילתית
הרקדה קהילתית. צילום: מיכל מור

בתיה, מה דעתך על היוזמות הקהילתיות בחריש?

“היוזמות הפרטיות כאן הן נהדרות. זה מחמם את הלב שאנשים איכותיים מגיעים הנה ויוזמים פעילויות, בעיר שהיא בתחילת דרכה, חלוצית והתושבים היוזמים את הפעילות לא נבלעים בהמון. יש את פאב ‘הדוק’ שפועל אחת לשבועיים, שישישוק אחת לחודש, מועדון סריגה ורקמה, פיקניקים המוניים והמון פעילויות פרטיות מבורכות. זה נפלא בעיני”.


אשדר חריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עו”ד אוהד לפידות: “המשקיעים בחריש צריכים להיות עם האצבע על הדופק”

חריש מאופיינת בשיעור גבוה במיוחד של משקיעים, שזיהו את הפוטנציאל של העיר החדשה. מה מאפיין את משקיעי חריש, אילו אתגרים ייחודיים מציבה בפניהם העיר החדשה ומהי הדרך הנכונה לנהל נכס להשקעה בעיר? את השאלות הללו הפנינו לעו”ד אוהד לפידות, מנהלה של קבוצת הפייסבוק ‘משקיעים בחריש’

“רכישת נכס להשקעה מהווה את אחד מדפוסי ההשקעה המקובלים בישראל. הישראלים חובבי נדל”ן והנתונים מלמדים כי אחד מעשרה ישראלים מחזיק בדירה נוספת כהשקעה”, מציין עו”ד אוהד לפידות, העוסק בתחום הנדל”ן, משקיע בעצמו, ומנהל קבוצת הפייסבוק ‘משקיעים בחריש‘. “העיר חריש מספקת מענה מדויק עבור רבים המחפשים בשנים האחרונות השקעות מעניינות בתחום הנדל“ן”, הוא מוסיף. “לפי הערכות שונות, כ-5,000 דירות בעיר משמשות כנכס מניב עבור בעליהן. משקיעים אלה הבינו כי לחריש פוטנציאל רב כעיר חדשה, שמחירי הדירות בה עדיין נמוכים. בשוק כזה, לצד התשואה משכר הדירה, ישנו גם פוטנציאל רב לעליית ערך הנכסים”.

עו"ד אוהד לפידות
עו”ד אוהד לפידות

איך היית מאפיין את המשקיע הטיפוסי בחריש?

“קשה לאפיין את המשקיע הממוצע בחריש. המשקיעים בחריש הם מגוונים – אלו אנשים מכל הארץ,  בגילאים שונים ובנקודות שונות במעגל החיים – זוגות צעירים, בעלי משפחות ופנסיונרים. עבור חלק מהמשקיעים, זהו הנכס הרביעי או החמישי שרכשו, ואצל אחרים – זהו נכס יחיד. האחרונים, ראו בחריש הזדמנות לרכישת דירה ראשונה במרחק גיאוגרפי סביר ממרכז הארץ, ובעלות אותה הם יכולים להרשות לעצמם. משקיעים אלה ממשיכים לגור במקום המגורים הנוכחי שלהם, אך רכישת הדירה בחריש איפשרה להם לקחת חלק פעיל בשוק הנדל“ן הגואה מעלה בשנים האחרונות”.

“השכבה המבוססת יותר מקרב המשקיעים, מחזיקה במספר דירות להשקעה, אם מתוך ראייה רחוקת טווח והבנה פיננסית מעמיקה, ואם כביטחון עבור דור העתיד, ילדיהם, שיזכו בבוא העת לדירה משלהם”.

ניהול נכס לאחר השקעה – לא עניין של מה בכך

על פי הערכות, רובם המוחלט של המשקיעים לא מתגוררים בחריש, וחלקם הגדול אף לא גרים בסביבה הקרובה לעיר. המשמעות היא שעליהם לנהל את הנכס ב’שלט רחוק’.

אז איך לומדים ביום בהיר אחד להיות בעלי בית ואיך מנהלים נכס מרחוק?

“ניהול נכון של נכס הוא עולם תוכן שלם, וכשמדובר על ניהול נכס מרחוק, הנושא מורכב עוד יותר”, מסביר עו”ד לפידות. “משקיעים מתחילים, ואפילו בעלי נכסים מנוסים יותר, עומדים עם רכישת הדירה להשקעה מול שאלות שונות: איך מוצאים שוכרים? האם יש בחריש יתרון לדירה מרוהטת? כיצד עוקבים אחר שווי הנכס וכיצד מחליטים מתי העיתוי הנכון למכור? אילו מיסים חלים על המשקיעים ברכישה ובמכירה? האם ישנה אפשרות להפחתת המיסוי?”

“אין ספק שלמשקיע הממוצע, שגר במרכז הארץ ולא מעורה בחיים היומיומיים בעיר, אין זה פשוט להתעדכן באופן שוטף לגבי הנעשה בחריש. עם זאת, בעידן הפייסבוק, כשיש לכל נושא כמעט שאפשר להעלות על הדעת קבוצה ייעודית, בעיית המרחק הופכת להיות שולית. לעניין זה, קבוצת הפייסבוק ‘משקיעים בחריש‘, מספקת מענה לפחות עבור חלק מהנושאים, מהווה מקום להתייעץ, ללמוד ולחלוק מידע, וכל זה על בסיס שיתוף הדדי ולמידה מניסיונם של אחרים”.

שכונת-הפרחים
“בחריש קורים כל הזמן דברים שיש להם משמעות עבור המשקיע” צילום: תהילה דויטש

למשקיע מהרצליה דרוש חשמלאי אמין

עובדה ידועה היא כי בחריש פועלות קבוצות קהילתיות רבות, אך סביר להניח כי הדיונים הנערכים בהן, ברובם, פחות רלוונטיים עבור המשקיע בשלט רחוק. “לא כל כך אכפת למשקיע מתי ההופעה הבאה של עידן רייכל בעיר ומן הסתם אין לו כל עניין במבצע מכירות אטרקטיביים בחנות כלי בית במרכז המסחרי”, מסביר עו”ד לפידות ומדגיש: “המשקיעים מתעניינים במגמות המאקרו בעיר – הגידול במסחר ובשירותים, קצב האכלוס, ביקוש לדירות גדולות או קטנות, עסקאות מכר מעניינות. המשקיעים רוצים לדעת איפה יוכלו למצוא חשמלאי אמין בחריש, שיעשה עבודה טובה למרות שהלקוח שלו נמצא מאות קילומטרים ממנו”.

“בגדול, בחריש קורים כל הזמן דברים שיש להם משמעות עבור המשקיע”, מציין עו”ד לפידות ומפרט: “פרויקטים שנמסרים ומציפים את השוק בדירות להשכרה לתקופה הקרובה, מרכז מסחרי חדש שנפתח ומשפר את תנאי החיים של השוכרים באזור מסוים. אלה הן דוגמאות לנתונים חשובים שהמשקיע יכול לעשות בהם שימוש ולהסיק מהם לגבי ההתנהלות שלו. כמנהל קבוצת הפייסבוק, אני מהווה איש קשר ”בשטח“ עבור המשקיעים החברים בה ועוזר להם למצוא את המידע הרלוונטי החיוני להם לניהול מיטבי של הנכס”.

האם חברי הקבוצה גם נעזרים בך באופן אישי בעינייני ניהול הנכס?

“כן, אפשר לומר. אני מקבל פניות רבות ממשקיעים. מעבר לשירותים המקצועיים שאני יודע להציע כעורך דין, הם רואים בי מעין שגריר שלהם בשטח. המשקיע הממוצע נעזר בי הן בעניינים מקצועיים והן בנושאים השוטפים: החל מניסוח חוזה, דרך מציאת שוכרים מתאימים, הפניה למתווכים, איתור בעלי מקצוע אמינים ועוד. במקרה הצורך, אני גם מעניק ייעוץ לגבי התמודדות משפטית במקרים של הפרת חוזה ונקיטת הליכים בבתי משפט. ככלל, נכון לומר כי חריש, כעיר בהקמה, מתמודדת עם אתגרים מיוחדים שמשקיע בחיפה או בתל אביב לא חשוף אליהם”.

רחוב יקינטון פרויקט דונה שכונת הפרחים
רחוב יקינטון בשכונת הפרחים: ניהול נכס מרחוק דורש גמישות, דינמיות ורמת עדכון גבוהה

כגון?

“כאשר מתגלות בעיות בנכס או ליקויי בנייה, למשל, המשקיעים תמיד שמחים לגלות שעורך הדין המקומי קובע עם המהנדס, שמבקר בנכס וכותב את חוות הדעת. עם הזמן למדתי להכיר את הפרויקטים הקבלניים השונים בעיר ואת ‘מחלות הילדות’ של כל אחד מהם”.

למשקיעים בחריש, כך ניתן לראות, צרכים רבים ומגוונים, לעתים שונים מאלה של משקיעים בערים אחרות בארץ. לחריש, כעיר חדשה ומתפתחת, מאפיינים ייחודיים המשתנים חדשות לבקרים, ממש כמו העיר עצמה. כל אלו הופכים את ניהול הנכס לאתגר הדורש גמישות, דינמיות ורמת עדכון גבוהה. בין אם באמצעות קבוצת פייסבוק, קשר ישיר עם עורך דין מקומי או בדרכים מגוונות אחרות שמוצאים לעצמם המשקיעים. כך או כך, מה שחשוב עבור אלה הרוצים לראות פירות להשקעתם, הוא להיות בעניינים, להתעדכן ולנשום את העיר שמבטיחה פוטנציאל השקעה גדול”.

רכשתם דירה להשקעה בחריש? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק והישארו מעודכנים.

– תוכן מקודם – 


MORE חריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בחצר האחורית של חריש – התגלתה “הניו-יורק של תקופת הברונזה”

בחפירות ענק, שערכה רשות העתיקות לקראת הקמת מחלף הכניסה החדש לחריש התגלה יישוב קדום וגדול בן 7,000 שנה, שמימדיו היו בבחינת הפתעה מרעישה. אתר החפירות, עין אסור, יהיה פתוח למבקרים בסוכות ולאחריו יאטם לצורך השלמת עבודות המחלף

תושבי חריש שנוסעים לאורך כביש 65 מכירים היטב את רשתות הצל בסמוך לכביש המעידות על חפירות שעורכת רשות העתיקות. היום, שנתיים וחצי אחרי תחילת הפרויקט חושפת רשות העתיקות את הממצאים שהתגלו באתר: עיר ענקית, הגדולה והמרכזית הידועה בישראל מלפני כ-5000 שנה. עיר שהשתרעה על פני כ-650 דונמים ואשר אכלסה כ-6,000 בני אדם. מנהלי החפירה: “זו הניו-יורק של אזורנו בתקופת הברונזה הקדומה; עיר קוסמופוליטית ומתוכננת שחיו בה אלפי בני אדם”.

החפירות הנרחבות באתר הארכיאולוגי עין אסור, אשר שוכן בסמוך לואדי ערה, מגלות עיר מתוכננת מתקופת הברונזה הקדומה 1ב’ (סוף האלף הרביעי לפנה”ס), מוקפת חומת ביצור עם אזורי מגורים ואזורים ציבוריים, רחובות וסמטאות. בחפירות שהעמיקו מתחת לבתיה של עיר זו, התגלה יישוב רחב ידיים קדום אף יותר, מהתקופה הכלקוליתית בן 7,000 שנה. נראה, כי שני מעיינות שופעים שנבעו באזור בעת העתיקה, היוו את גורם המשיכה לאתר לאורך התקופות.

עין אסור
מימין: איתי אלעד, ד”ר דינה שלם וד”ר יצחק פז. צילום: רשות העתיקות

לדברי איתי אלעד, ד”ר יצחק פז וד”ר דינה שלם, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, “אין ספק שהאתר הזה משנה באופן דרמטי את הידוע לנו על אופייה של התקופה ועל ראשית העיור בארץ ישראל. “זוהי תקופה מרתקת בקורותיה של ארץ ישראל – כנען של אותם ימים, שאוכלוסייתה עוברת תמורות שמשנות את פניה כליל. האוכלוסייה הכפרית מפנה את מקומה לחברה מורכבת, המתגוררת ברובה במסגרות עירוניות. אלו הם צעדיה הראשונים של התרבות הכנענית בארץ, המגבשת לעצמה זהות באתרים העירוניים שאך נוסדו, ומכאן חשיבותה העצומה של העיר הקדומה שנחשפה בצפון השרון. עיר שכזו לא היתה יכולה לצמוח ללא יד מכוונת ומנגנון מנהלי שעמד מאחורי הקמתה. תכנונה המרשים והעובדה שבאתר התגלו כלים שיובאו לארץ ממצרים וטביעות חותם, הם עדות לכך. שכנה כאן עיר ענקית – מגלופוליס ביחס לתקופת הברונזה הקדומה, אשר בה חיו אלפי בני אדם שהתפרנסו מחקלאות וקיימו קשרי מסחר עם אזורים שונים ואף עם תרבויות וממלכות שונות במרחב”.

צייר לי כבשה

צלמית כבשה
צלמית כבשה בעין אסור. צילום: רשות העתיקות

באזור הציבורי של העיר גילו הארכיאולוגים מתחם פולחני (מקדש) חריג במימדיו המרשימים, ובחצרו אגן אבן ענקי לנוזלים ששימש לטקסים פולחניים שנערכו במקום. “בתוך המקדש התגלה מתקן עם עצמות בעלי חיים שרופות – עדות להקרבת קורבנות, וכן צלמיות (פסלונים) נדירות, בהן ראש אדם וטביעת חותם של אדם הנושא ידיו מעלה ולידו דמות בעל חיים. ממצאים אלה מאפשרים לנו להביט מעבר לחומר אל חיי הרוח של הקהילה הגדולה שחיה באתר”, מסבירה ד”ר שלם.

אלעד מוסיף ומסביר כי הממצאים המפתיעים מאפשרים, לראשונה, להגדיר את מאפייני התרבות של תושבי אזור זה בתקופות הקדומות. “התושבים המקומיים התפרנסו מחקלאות בזכות המעיינות הקרובים, והמרחבים ששימשו לגידולים. שרידי מבני המגורים, המתקנים המגוונים והמבנים הציבוריים שנחשפו, מעידים על חברה מאורגנת ועל היררכיה חברתית שהיתה קיימת בעת ההיא. בחפירה נחשפו מליוני שברים של כלי חרס, כלי צור, כלי אבן מבזלת שיובאו למקום, ועוד”.

בעקבות חשיפת האתר הייחודי בחפירות של רשות העתיקות, בצעה חברת נתיבי ישראל שינויים תכנוניים על מנת לשמור על העיר המרשימה במקומה. השרידים הארכיאולוגיים מתועדים באמצעים מתקדמים, הם יכוסו בצורה מבוקרת, יילמדו וייחקרו על ידי חוקרי רשות העתיקות, והמחלף החדש, מחלף 65/444,  ייבנה גבוה מעליהם, כך שהאתר יישמר לדורות הבאים.

צלמיות בעין אסור
צלמיות: “מאפשרים לנו להביט מעבר לחומר אל חיי הרוח של הקהילה הגדולה שחיה באתר”. צילום: רשות העתיקות

רשות העתיקות וחברת נתיבי ישראל מזמינות את הציבור להפנינג חינמי של  סיורים, חפירות ארכיאולוגיות וסדנאות יצירה בחול המועד סוכות, ימים שלישי ורביעי, (15-16/10) בין השעות 10:00-14:00. יש להגיע עם נעליים סגורות, מכנסיים ארוכים, כובע ומים. ההורים אחראים על פעילות הילדים. פרטים נוספים בדף הפייסבוק “רשות העתיקות – לגעת בעבר“.


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קשה, אבל אופטימיים: התושבים החדשים של שכונת הפרחים מדברים

בלי מדרכות סלולות, בלי גינת משחקים ועם הרבה חול ואבק – כך חיים התושבים הראשונים של שכונת הפרחים. למרות הקושי בחיי היום יום, ארז חדד, אורטל עטר ואבי דוד מצביעים על היתרונות בשכונה המתפתחת ואוחזים באופטימיות

צילום רחפן של שכונת הפרחים: אורן קלר

 בתחילת חודש יוני 2019 קיבלו הבניינים הראשונים בשכונת הפרחים את טופס 4 המיוחל ושכונת הפרחים, השכונה השלישית של חריש, החלה להתאכלס. דיירים ראשונים בשכונה העתיקו את חייהם ומרכז עולמם לשכונה החדשה. מה קורה כיום, כעבור שלושה חודשים? כיצד מתנהלים חיי היום-יום של תושבי שכונת הפרחים? על מה הם חולמים? למה הם מייחלים ומהן הציפיות שלהם בעתיד?

אז איך החיים בשכונת הפרחים?

“החיים מאתגרים”, עונה ארז חדד (36), מרחוב סביון. “הכל בצמיחה וצריך להוכיח את עצמו. החיים כאן לא דומים לחיים בעיר בנויה ופעילה עם אורח חיים משלה. התחושה היא שרצו לקדם אכלוס מהיר ובנייה מהירה, אז קודם בנו בתים ורק אחרי כן התחילו לחשוב על תשתיות, תחבורה ציבורית ומקומות עבודה”.

חדד: “מחכים שיפתח בית ספר בשכונת הפרחים, אבל לא צופים שזה יקרה בקרוב”

ארז מתגורר בחריש למעלה משנה עם אשתו יעל (35) ושלושת ילדיהם. הוא יועץ שירות במוסך סקודה בנתניה ואשתו מעצבת אופנה בהכשרתה. לפני שעברו לשכונת הפרחים התגוררו ברחוב אורן, בשכונת החורש. ההבדל בנוחות בולט: “עכשיו אני לא יכול לצאת מהבית ברגל. הכל רחוק וחייבים רכב. שני ילדי לומדים בבית הספר הממלכתי החדש וילד שלישי נמצא בגן הסמוך אליו. אנחנו מחכים שיפתח בית ספר בשכונת הפרחים, אבל לא צופים שזה יקרה בקרוב”, מציין חדד ומוסיף: “הייתי רוצה שתהיה גינה ציבורית בשביל הילדים בשעות אחר הצהריים, והייתי שמח אם כבר היה לוח זמנים מתוכנן לזה, כדי שלפחות נדע מתי זה צפוי לקרות”.

שכונת הפרחים רחוב סביון
רחוב סביון בשכונת הפרחים

 דרושות תשובות ברורות

“אין אפילו מדרכות סלולות כמו שצריך. הכל חול ואבק”, אומרת אורטל עטר (36) המתגוררת ברחוב רקפת מחודש יולי עם בעלה אוראל (37), תאומים בני 8 שלומדים בבית הספר הממלכתי החדש וילדה בת 3 בגן בשכונת הפרחים. אורטל, לומדת כעת לימודי הסבה לאחיות בהלל יפה בחדרה, ואוראל מנהל איזור בתחום המימון בחברת כלמוביל בהרצליה.

גם אורטל חשה בחסרונה הבולט של גינת שעשועים בשכונה החדשה: “לפני המעבר לשכונת הפרחים גרנו בשכירות ברחוב גפן, והיה גן שעשועים מול הבית. אחרי שעות הלימודים, הילדים ירדו לשחק בגינה והיה איך להעביר את אחר הצהריים”.

אורטל עטר והמשפחה
עטר: “לכל דבר צריך לנסוע לחריש המיושבת יותר”

“אבל כאן אין שום דבר. מזל שיש לנו גינה בבית, אז זו אופציה טובה, אבל לכל דבר אחר צריך לנסוע לחריש המיושבת יותר. אפילו אם הילדים רוצים לרכוב על אופניים או לטייל ברגל אי אפשר”, מציינת אורטל ומבקשת: “היה נחמד אם מישהו מוסמך היה אומר לנו שתוך שלושה חודשים או חצי שנה תהיה גינה לילדים, מדרכות סלולות וכדומה. הייתי שמחה לקבל תשובות ברורות”, היא מציינת ומוסיפה: “קנינו את הדירה לפני שנתיים בערך. ידענו שחריש בבנייה ונדרשים סבלנות ואורך רוח, אבל לא ציפינו שהשכונה תהיה עד כדי כך לא בנויה. זה מבאס, פשוט אין כלום. מצד שני, אנחנו יודעים שיש רצון טוב וכוונה שהשכונה תתפתח למקום טוב, אז מתאזרים בסבלנות”.

 הציפיות על הנייר במבחן המציאות

שלוש שנים בקירוב אחרי קניית הדירה בשכונת הפרחים, גם לאבי דוד (33), המתגורר ברחוב רקפת, יש סבלנות. לו ולאשתו נטלי (35) יש ילדה בת כשנתיים וחצי ותינוק בן 7 חודשים. אבי מספק שירותי ניהול לוועדי בתים בחריש ונטלי בנקאית בפרדס חנה. “קנינו בנובמבר 2016 את הדירה על הנייר, וככל שהתקרב האכלוס של השכונה הבנו שהדברים עדיין לא התפתחו. אנחנו יודעים מה קנינו ומקבלים הכל באהבה, אבל יש הרבה ילדים קטנים בשכונה וצפויות להגיע משפחות נוספות, שיגורו כאן בשכירות. היה נחמד אם היתה גינה קטנה לילדים לשעות אחר הצהריים”.

אבי דוד והמשפחה
דוד: “היה נחמד אם היתה גינה קטנה לילדים לשעות אחר הצהריים”

ילדיו של אבי שוהים בבקרים במסגרות פרטיות בעין שמר. “זה יקר, אבל אין ברירה”, הוא אומר, “הקימו כמה גנים בשכונה. אחד, משום מה הפכו לגן חב”ד, וזה לא הגיוני כי עד כמה שאני מכיר את השכנים אין בשכונה אוכלוסייה דתית”, תוהה אבי ומוסיף: “כיום המצב בפועל הוא שלגני חב”ד מגיעים ילדים בהסעה ממרכז חריש, ואילו הילדים שלנו נוסעים לגן השני שהקימו בשכונה. לא מובן למה עשו את זה”.

אחרי המסגרות הילדים מבלים בעיקר בבית. “לפני המעבר לשכונת הפרחים התגוררנו בשדרת דרך ארץ והיה קל ונוח ללכת לגינה, אבל כרגע כל דבר מצריך נסיעה וזה לא נוח. אני מרחם על הכלבה שלנו, אין לה בכלל דשא שבו היא יכולה להתרוצץ, אז אני מסיע אותה לעין שמר כדי שתוציא שם אנרגיה”.

יחד עם זאת אבי לא מתחרט. “למרות כל החסרונות, לא הייתי מחליף את הפרויקט שבחרתי באחר”, הוא מצהיר. “חשוב לי לציין שאני מרגיש שהפרויקט שלנו מאוד מוצלח מבחינת הדיירים שהגיעו אליו. יש רצון להפוך לקהילה מאוד מגובשת. כל דבר שדייר רוצה או צריך, מיד עשרים שכנים קופצים לעזרתו. זה קורה בכל חריש אבל אצלנו זה מורגש אפילו יותר. זו הרגשה מדהימה”.

גם אורטל, המתגוררת באותו רחוב, מציינת שיש תחושה מאוד טובה וקהילתית בשכונה. “כל הדיירים הגיעו לשכונה ממקומות שונים בארץ, הרוב חסרי משפחה וחסרי חברים באיזור, אז יש מעין הבנה שכולם באותה סירה. זה נחמד כי נוצרות הרבה היכרויות וכולם מאוד פתוחים לחברויות חדשות ולעזרה בעת הצורך”.

רחוב רקפת בשכונת הפרחים

 הפרחים עוד יפרחו בעתיד

למרות הקשיים הברורים נאחזים תושבי שכונת הפרחים בתחושת החלוציות, בתכניות לפיתוח השכונה ובאופטימיות לעתיד. ארז: “לפי מה שידוע לי, שכונת הפרחים אמורה להיות שכונת הדגל היוקרתית של חריש; כרגע קשה להעריך כי השכונה עדיין בבנייה, אבל אנחנו בסך הכל די אופטימיים. אם התשתיות תאפשרנה את זה, חריש יכולה להשתוות ואף לעלות על מודיעין בעתיד”.

אורטל: “הבטיחו שיפתח קאנטרי בשכונה ואמור לקום גם פארק גדול. אני מקווה שזה יקרה. אנחנו אוהבים את חריש, אוהבים לטייל, בכל הסביבה יש הרבה טבע, חורשות, בעלי חיים. זה כיף ומרחיב את הלב. מדהים בעיני שחריש מספקת הזדמנות לאוכלוסייה צעירה להגיע לעיר ולרכוש דירה במחירים שפויים. אני מרגישה שבאמת יש כאן אוכלוסייה פלורליסטית מקסימה ויש מקום לכולם להביע דעות ורצונות”.

אבי: “בעתיד אני מקווה שהשכונה תהיה הטרוגנית מבחינת האנשים שיבואו אליה. דתיים, חילונים, השכונה פתוחה לכולם, העיקר שיקבלו ויכבדו אחד את השני”, מדגיש אבי ומסכם: “אני מקווה שמה שקורה עכשיו בפרוייקט מבחינת הקהילתיות והחיבור בין התושבים יימשך. עושה רושם שהעתיד מבטיח”.


הארבעה בחריש בפרחים

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

יש צופים בעיר: “כשאנחנו מסיירים בעיר במדי החאקי מקבלים אותנו בהתלהבות”

הם כבר מבלים בבית הקפה המקומי, מקבלים אהבה מתושבי העיר, מייחלים למקומות בילוי נוספים ונערכים בהתרגשות לפתיחת שנת הפעילות של שבט הצופים הראשון בחריש. ראיון בחאקי מלא עם אוהד, נדב, יעל, תמוז, עדן וגיל – הש”ש החדשים בחריש

מימין: גיל עמוס, עדן שכטר, תמוז סלע, יעל בין, נדב מרקוס ואוהד גוטליב. צילומים: אורן קלר

מחר, (חמישי 12.9) יתקיים הפנינג פתיחת השנה של צופי חריש בפארק העירייה. תנועת הצופים מצטרפת לתנועות נוער נוספות שפועלות בחריש בהצלחה בשנתיים האחרונות ביניהן, תנועת השומר החדש, השומר הצעיר ובני עקיבא.

יצאנו להכיר את ששת הש”ש (שנת שירות) שיקימו את שבט הצופים הראשון בחריש: אוהד גוטליב, נדב מרקוס, יעל בין, תמוז סלע, עדן שכטר וגיל עמוס.

שבט צופים בחריש
הש”ש הראשונים של תנועת הצופים בחריש

שבועיים עברו מאז שהתמקמו הצעירים בדירה ובעיר בהן יבלו את שנת השירות שלהם בטרם יתגייסו לצבא. השישה שהגיעו לחריש ממקומות שונים בארץ: כפר ורדים, מודיעין, להבים, עפולה, צור יגאל ומעלות תרשיחא, לומדים להכיר את העיר כמו כל תושב חדש.

מה ידעתם או שמעתם על חריש טרם הגעתכם?

עדן: “אמרו לי שאגיע ואראה מלא מלא בניינים”.

יעל: “לי סיפרו שיש כאן המון פיצריות”.

אוהד: “שמעתי שחריש זו עיר בהקמה, שהצביון שלה עוצב בזכות פעילות תושבים עיקשת שפעלו בזירה האזרחית והמשפטית לפתוח אותה לכלל אזרחי ישראל. עכשיו שאנו כאן בחריש, אנחנו באמת רואים את מגוון האוכלוסיה הרחב: חרדים, דתיים, חילוניים וערבים, וזה מדהים בעיני”.

גיל: “זהו מקום חדש כך שאין סטיגמה על העיר”.

מה גרם לכם לבחור דווקא בחריש לשנת השירות שלכם?

תמוז: “אני ממודיעין במקור. במהלך הצגת האפשרויות השונות לשנת שירות, הציגו בפנינו את חריש כ’קומונה של מודיעין החדשה’. זה קסם לי, אני חייבת להודות שבנראות שלה חריש מאוד מזכירה לי את מודיעין”.

יעל: “בנסיעות בכביש 6 חלפתי על פני חריש והסתקרנתי לראות מה צומח כאן. זו הזדמנות מטורפת להיות  חלק מקומונה ראשונה ולפתוח שבט צופים במקום שנבנה ומתפתח. אמרתי לעצמי: ‘זה המקום שלי, פה אני מתחילה משהו חדש'”.

נדב: “בחרתי בחריש בזכות ערך החלוציות והאפשרות להשאיר כאן חותם על אף האתגרים”.

לרכוש את אמון התושבים

אתגרים לא חסרים לצעירים הנלהבים. הם צריכים להסתגל לעיר, לחיות לראשונה מחוץ לבית בלי טיפול צמוד של אבא ואמא וגם לבצע את המשימה הענקית ולהקים שבט צופים מאפס. כיצד מתמודדים עם גודל המשימה?

גיל: “נדרשת סבלנות מרובה בפיתוח הקשרים וגיוס האנשים. היות ולא פעל כאן שבט לפנינו יש לרכוש את אמון התושבים. באנו מהערים בהן גדלנו עם רצון לנקות עצמנו מההרגלים הישנים ולנסות להתאים עצמנו לכאן כדי שיהיה לנו קל יותר להתחבר”.

אוהד: “הכל כאן מאוד דינמי, בכל יום עוברות לכאן משפחות חדשות והקהילה מתפתחת. מאוד אהבנו את האפשרות לקחת חלק ולעצב את הקהילה ולצקת בה את הערכים שאנחנו מאמינים בהם”.

ואיך מגיבים התושבים אליכם?

עדן: “זה מרגיש שכולם חיכו לנו שנגיע ושהביקוש לצופים כאן גדול. הקהילה כאן מאוד מחבקת וחמה”.

גיל: “התלהבות גדולה במיוחד ניתן לזהות אצל תושבים בוגרי תנועת הצופים שרוצים ליצור המשכיות של המוכר והידוע לילדיהם ואצל בני נוער שהיו בצופים לפני שעברו לחריש – זה מעין עוגן שיקל עליהם את הקליטה בעיר”.

יעל: “כשאנחנו מסיירים בעיר במדי החאקי מקבלים אותנו בהתלהבות. המראה שלנו מיד מעלה לתושבים חיוך על הפנים. אנו מקבלים חום ואהבה מכל עבר”.

נדב: “התגובות ברחוב מאוד חיוביות”.

שבט צופים חריש
“המראה שלנו מיד מעלה לתושבים חיוך על הפנים”

אז לאחר שבועיים של וותק בחריש אילו חוויות צברתם והיכן אתם מבלים בשעות הפנאי?

נדב: “התארחנו כבר פעמיים לארוחת שישי על ידי תושבים מקומיים והיה מאוד מהנה”.

תמוז: “יש לנו את בית הקפה, ‘סאנשיין’, ממש מתחת לבניין כך שאנחנו מסודרים. זה הפך למקום הבילוי שלנו”.

עדן: “כמובן  שלא היה מזיק שיהיו כאן גם מקומות בילוי”.

יעל: “הכירו לנו את ‘הדוק’, הפאב הקהילתי. מעבר לכך אנחנו כל כך עסוקים בהיערכות לפתיחת השנה, כך שנכון לעכשיו כמעט ולא נותר זמן פנוי לבילויים”.

להכשיר מדריכים מקומיים

החל מהשבוע הקרוב יחל השבט בפעילותו עם הילדים ובני הנוער בעיר. פעילויות אחר הצהריים של השבט, יתקיימו בימים ג’ ו-ה’ במועדון הנוער בישוב.

בשלב הראשון, מתוכננת פעילות לתלמידי כיתות ו’-יב’. “המטרה היא להכשיר במהלך השנה מדריכים בוגרים מקומיים, תושבי חריש ובעזרתם להרחיב את פעילות השבט בהמשך השנה גם לשכבות ד’ וה'”, מציינים השישה. בנוסף, יקיימו הש”ש התנדבויות בבתי הספר הממלכתיים בעיר.

שלט צופים
מחר: תחילת שנת הפעילות

מה מהות הפעילות בבתי הספר?

נדב: “לתת מענה לתלמידים מתקשים, שזקוקים לשיעורי עזר, ובנוסף לתפקד כחלק מהצוות הבוגר של בית הספר בהפסקות, בפעילות ובטקסים”.

מילה לסיכום?

“בואו, אנחנו כבר מחכים לכם”, מסכמים כל השישה בהתרגשות.


פרוייקטים בחרישלוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים כדי שירשמו אליהן לגן”

ענת אלבז, מנהלת מחלקת הגנים בחריש מסכמת שבוע ראשון לשנת הלימודים, מספרת על האתגרים וההישגים בחצי השנה הראשונה לתפקידה, על החשיבות שהיא מייחסת לפיקוח על מעונות היום וחושפת פרטים על ‘עליית המדרגה הבאה’ שהיא מתכננת למערכת הגנים בעיר

“החינוך הוא הקטר שמושך זוגות צעירים מכל הארץ להגיע לחריש”, כך התבטא יצחק קשת ראש העיר מספר פעמים בהתייחס למערכת החינוך בעיר.  מי שלוקחת חלק מרכזי בהפיכת החזון למציאות וביצירת חינוך איכותי בעיר היא ענת אלבז, מנהלת מחלקת הטרום יסודי בחריש.

אלבז (48) בעלת תואר ראשון בשירותי אנוש ותעודת הוראה, שימשה בעשר השנים האחרונות כמנהלת מערך גני הילדים בעפולה, שם היתה אחראית על 110 גני ילדים.

גני ילדים חדשים בחריש
גן ילדים חדש ומצוייד היטב. צילום: דוברות חריש

את תחילת השנה בחריש היא פתחה עם 1650 ילדים ב- 63 גנים מתוכם 20 גנים חדשים. “פתיחת השנה היתה יוצאת מן הכלל, זאת מעידים אנשים שליוו את מערכת החינוך בשלוש השנים האחרונות בעיר” מתגאה אלבז. “חנכנו 20 גנים חדשים מצוידים להפליא. משרד החינוך תקצב כל גן ב-24 אלף שקלים. לא הסתפקנו בכך וכל גן קיבל תוספת תקציב ל-52 אלף שקלים. דאגנו להצטיידות ומתקנים מהשורה הראשונה שקיימים כיום. איבזור שלא נראה כמותו”.

מהם האתגרים המשמעותיים בניהול מערכת גני הילדים בעיר?

“האתגר הוא בראש וראשונה ללמוד את המערכת, מערכת לא רגילה שמשתנה ונבנית מיום ליום. ההערכות לתחילת השנה כללה פתיחת 20 גנים חדשים, רכישת ציוד וגיוס 80 סייעות חדשות, שמחציתן עברו רק לאחרונה  לחריש. ראיינו קרוב ל-100 סייעות ובחרנו את הטובות ביותר. בחרנו את אלו שראינו אצלן ‘רעב’ בעיניים. לאורך כל שנות חיי, אני עובדת הרבה עם אינטואיציות ותחושות בטן ולרוב אני לא טועה בבחירות שלי”. אלבז מוסיפה כי היתה היענות גדולה למשרות. “זה מראה שישנה נהירה לעיר הזו”.

עוד היא מרחיבה ומציינת כי האתגר המקצועי הגדול היה לחבר את הסייעות החדשות לצוותים החינוכיים הוותיקים יותר וליצור  תחושת לכידות לצוותים שרק נפגשו. “ערכנו ימי הכרות  וגיבוש מקדימים. הסייעות והגננות השתתפו בסדנאות והדרכות שכללו דיונים על קבלת הילדים לגן, הגשת חומרים, שיח על תחושת השייכות הגן כבית. דגשים על ניהול תקשורת נכונה עם ההורים ותכנים מקצועיים נוספים”.

כנס הערכות לחינוך
כנס הערכות לחינוך בחריש

פיקוח על המעונות

אחד האתגרים הגדולים שלקחה אלבז על עצמה הוא פיקוח על מערך מעונות היום. החל משנת הלימודים הנוכחית מחלקת הגיל הרך בעיריית חריש גם תפקח באופן אישי על מעונות היום ברחבי העיר. “זהו רגע מכונן, הרשות לוקחת אחריות מלאה על תינוקות שיצאו מבטן אימן”. הצהירה אלבז. “כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, אנו בין היחידים שעשו מהלך כזה”.

עבודת הפיקוח תתקיים לאורך שנת הלימודים ותכלול ליווי ובקרה על התנהלות המעונות הרשמיים, הקמת פורום למנהלות המעונות, בניית תכנית חינוכית תומכת למעברים בין מעונות היום לגני משרד החינוך ותכנית עבודה סדורה לשימור הצוות החינוכי.

“בחרנו לתת לצוותים במעונות היום 10 ימים לפתוח את השנה, להסתגל ולעלות על דרך המלך לפני שנתחיל לבצע ביקורים. עם זאת, כבר נדרשתי להתערב במקרה בו מעון שמבקרים בו ילדים זו השנה השנייה, ניסה לסיים את יום הלימודים בשעות מוקדמות יותר, בניגוד לנהלי משרד העבודה והרווחה שקובעים מפורשות כי ילד שנה שנייה מחויב לקבל מסגרת של ימים מלאים החל מהיום הראשון. הבהרתי למנהל המעון שלא מדובר בעסק פרטי. אין סיבה שהורים עובדים יאלצו להפסיד שלושה ימי עבודה בגלל שמנהלי מעון בוחרים על דעת עצמם לחרוג מנהלים בסיסיים. המקרה הזה הראה להורים שיש רשות ויש להם כתובת לטענות שעולות. בשביל זה אני פה”.

נטעי חריש
מעון יום בחריש. אין למעון קשר לנאמר בכתבה

אילו מסקנות והתאמות נעשו בעקבות גילויי האלימות בארץ עוררו סערה ומחאה במהלך השנה האחרונה?

“רוב המקרים קרו במעונות פרטיים. זו אמירה להורים: רשמו את הילדים למעונות בפיקוח. העובדות מראות שבמוסדות מפוקחים מקרים כאלה לא קורים. מעבר לזה, הנושא עלה אצלנו במסגרת ההכנה וההדרכה לגננות וסייעות. דנו בשאלות חשובות כמו איך נוגעים בילד, איפה עובר הגבול, איך משתלטים על ילד שמתפרע וכדומה”.

מה לגבי דרישות ההורים להתקין מצלמות בגנים?

“הסתדרות המורים מתנגדת בתוקף להתקנת מצלמות בגנים בטענה שמדובר בפגיעה בצנעת הפרט של העובדות בגנים. זה לא משהו שצפוי לקרות בחריש”.

בעתיד: גנים יחודיים

מה שכן קרה בחריש השנה שלא היה קודם לכן הוא שמירה על רצף לימודים בגנים. “עד עתה מתחמי הגנים היו מחולקים לגילאים. שינינו את הפורמט וכעת בכל מתחם פועל גן לגילאי 3-4 (טרום חובה) ולגילאי 4-5 (גן חובה). כך שילד בן שלוש שעלה זה הרגע לגן ‘עירייה’ יבלה את כל שנות הגן באותו מתחם מוכר ולא יאלץ לחוות שינוי נוסף. המטרה היא שהילדים ישארו מגיל 3 עד 6 באותו מתחם גנים”.

“בנוסף, הקפדנו ליצור בגנים חלוקה נאותה בין שנתונים, דהיינו, כל גן טרום חובה יכיל מחציתו צעירים ומחציתו בוגרים. למידת העמיתים הזו היא מאוד חשובה. הוותיקים יחנכו את הקטנים. יש כאן גם פיתוח מנהיגות של הגדולים”.

גני ילדים בחריש
רצף חינוכי, הילד ישהה באותו מתחם מגיל 3-6

מה עוד יתחדש השנה בגנים?

“סל תרבות ארצי בגנים, הצגות בשלושה תחומים: מחול, מוזיקה ותנועה, ייגבה סכום סמלי והילדים יזכו להצגות שעברו בחינה של פסיכולוגים ואנשי מקצוע”. עוד מציינת אלבז כי גם פעילויות החוגים וההעשרה עברו שינוי השנה: “בעבר, כל גננת יצרה קשר באופן פרטי עם מפעילים והזמינה פעילויות בכסף שגבתה בעצמה מההורים. נדהמתי לגלות בגנים הפעלות שחלקן לא ראויות או לא שוות את הכסף שנגבה מההורים. פעילות ציור וצביעה אלו פעילויות יצירה שהגננת יכולה לבצע בעצמה. השנה, כל הגנים יעבדו מול חברה אחת, מפוקחת שתציע מגוון תכני העשרה לבחירת הגננות”.

מהן התכניות קדימה?

“אחרי שנייצב את המערכת הכוונה שלי היא לעלות לשלב הבא וליצור גנים ייחודיים, גנים המתמחים בנושאי מדעים, מוסיקה או אקולוגיה שהרישום אליהם יתבצע באמצעות הגרלה. נכון שכרגע אנחנו עוד בשלב הנחת אבני הדרך. אבל התקווה שהיא שבשנה הבאה זה יקרה. זה ייצר תחרות בריאה ובונה בין הגנים. אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים שירשמו אליהן לגן”.

ומילה אישית לסיכום?

“אני מאוד אוהבת את העבודה שלי אין לי בעיה לקחת את העבודה הביתה, אני עונה להורים גם בשעות הקטנות של הלילה. חברים קרובים מזהים אצלי את התרוממות הרוח והסיפוק שאני מקרינה כלפי חוץ ושואלים אותי: ‘ענת מה קורה לך, משהו טוב עובר עלייך’ ואני עונה ‘תבואו לחריש ותבינו הכל'”.


פרוייקטים בחרישלוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לאחר הגבלת הרישום לתושבים, המשפחות החליטו לעבור “בשביל חטיבת הביניים”

כ-100 משפחות מחוץ לחריש הגישו בקשת רישום לחטיבת הביניים הממלכתית ‘אתגרי העתיד’ ונענו בשלילה. חלקן לא התייאשו והחליטו לעבור להתגורר בעיר כדי לרשום את ילדיהן למסגרת החינוכית המבוקשת. “הגענו לערב הפתוח של החטיבה והרגשנו ש’מצאנו בית'”

לתלמידים קוראים ‘חניכים’, יש שני מחנכים בכיתה, הלימודים מתחילים בשעות 8:30-9:00 בבוקר, ואין לימודים ביום שישי. קשה להאמין כי מדובר בבית ספר “במסלול הרגיל” של מערכת החינוך, אבל חטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’, בניהולם של טלי הולן וליאור לויתן שהחלה לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשע”ט שייכת למערכת החינוך הקונבנציונאלית בחריש ומצליחה להוות מוקד משיכה לעיר החדשה בישראל.

כ-100 בקשות הרשמה של תלמידים המתגוררים מחוץ לחריש הוגשו בקיץ למחלקת החינוך, ואף אחת מהן לא נענתה. “החטיבה שייכת לתושבי חריש בלבד”, מסביר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך. “החטיבה צמחה משתי כיתות בשנה הראשונה לפעילותה לשבע כיתות בשנת הלימודים הקרובה. משפחות רבות החליטו לעבור לחריש על מנת לרשום את ילדיהן לחטיבה ואני שמח על ההצלחה שלה”.

“רואים את התלמידים”

משפחת קוניבסקי היא אחת מאותן משפחות שהחליטו לעבור לחריש על מנת שיוכלו לרשום את שני, בתם הצעירה לאתגרי העתיד. “חיפשנו מסגרת מתאימה יותר לביתנו הצעירה, שני”, מספר אבינועם קוניבסקי, הבעלים של “אולד סקול דראמז”, סדנה וחנות לתופים בפרדס חנה. לקוניבסקי תלמידים מחריש, מהם שמע על בית הספר המעניין, לא אחת. “הגענו ליום הפתוח והתרשמנו שמדובר בבית ספר עם גישה טובה יותר מבתי ספר אחרים”, מעיד קוניבסקי ומוסיף, “שוחחתי גם עם הורים נוספים. אנשים מרוצים, ויש הרגשה חיובית שרואים את התלמידים”. לפני כשלושה שבועות, ארזה משפחת קוניבסקי את הבית ועברה להתגורר בחריש.

שני ואבינועם קוניבסקי: “יש הרגשה חיובית שרואים את התלמידים”

אז פשוט החלטתם לעבור לחריש בגלל בית הספר לשני?

“אני ממשיך להפעיל את הסדנה וחנות התופים בפרדס חנה כרגיל, אשתי גרפיקאית במקומון בחיפה, כך שהחיים ממשיכים כרגיל בהיבט הזה, וכן, המעבר היה נטו בשביל בית ספר מתאים יותר לשני”.

איך התרשמת מבית הספר?

“אהבתי מאוד את הגישה, נראה שיש גישה יותר פרונטאלית לדברים, יותר עבודה עם הידיים ויותר עשייה באופן כללי. יש נגריה בבית הספר, יש לול, מכינים וידאו קליפים ותוכניות שיווק”.

מה הציפיות שלך מחריש, כביתכם החדש?

“אני בא פתוח, לא יודע בוודאות מה הכיוון של העיר, מקווה שהכל יתפתח לטובה. נהיה חכמים בעוד כמה שנים”.

שני קוניבסקי, בתו של אבינועם, תתחיל בקרוב את לימודיה בחטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’ בכיתה ז’. “אח של חברה שלי לומד בחטיבת הביניים, שמענו ממנו דברים ממש טובים”, מספרת שני. “הלכנו לראות את בית הספר והמקום נראה טוב, אני מתרגשת לקראת השנה החדשה בבית הספר החדש”, היא מסכמת.

“הכול התיישב ‘בול’ עם הערכים שלנו”

ליבי שלום, עולה לכיתה ח’, עברה גם היא עם משפחתה מפרדס חנה לחריש לפני כשלושה שבועות.  הוריה, הדס ותומר שלום, גרו בפרדס חנה כמעט 20 שנה. הדס קרמיקאית ותומר איש סאונד ותאורה, שניהם עצמאיים.

“הילדים למדו במסגרות של חינוך פרטי בפרדס חנה, עלה צורך בשינוי כללי של אווירה והכרויות חדשות”, מספרת הדס. גם בנם הצעיר אשר עולה לכיתה ג’ יצטרף לבית הספר היסודי הממלכתי החדש אשר עתיד להיפתח בשנת הלימודים הקרובה.

משפחת שלום
משפחת שלום: “הבנו שמי שלא תושב חריש לא בטוח שיהיה לו מקום”

מה משך אתכם לחטיבת הביניים בחריש?

“שמענו דברים ממש טובים ושבחים על בית הספר. הגענו לערב הפתוח ותוך כמה דקות הרגשנו ש’מצאנו בית’. הכול התיישב ‘בול’ עם הערכים שלנו, עם איך שאנחנו רואים את התפקיד של מערכת החינוך, ואז הבנו שמי שלא תושב חריש לא בטוח שיהיה לו מקום. זה היה הרגע בו החלטנו לשקול ברצינות את נושא המעבר”.

ליבי, מה הציפיות שלך מהמסגרת החדשה שאת מצטרפת אליה?

“אני רוצה להתמיד בלימודים, להשקיע, חשוב לי ליצור לעצמי סביבה נעימה ושתהיה הרגשה טובה ונוחה עם המורים והצוות בבית הספר, וכמובן עם החברים”.

את חוששת מההתחלה החדשה?

“תמיד יש חששות מסוימים אבל אני חברותית ואתרגל לסביבה, זה לא מטריד אותי. התרשמתי מאוד לטובה מבית הספר, ושאכפת להם מהתלמידים. כשהגעתי להכיר את המקום ישר ניגשו אליי תלמידים והכירו לי תלמידים אחרים, הייתה אווירה ממש טובה”.

“הטריגר היה החינוך”, מספרת הדס, אמא של ליבי. “זו הסיבה העיקרית שעברנו לחריש, אבל גם שמחנו לגלות ששכר הדירה נמוך באופן משמעותי מפרדס חנה”. בינתיים משפחת שלום מתגוררת בשכירות בחריש, אולם לא פוסלת רכישת דירה במקום בעתיד.

יש לך חששות מהמעבר לחריש?

כל שינוי ומעבר מביא איתו חששות, אבל בגלל שהתרשמנו מאוד לטובה, אנחנו מרגישים שבחרנו טוב. יש חששות טבעיים של להרגיש בבית ולהשתלב חברתית, אבל כולם פה חדשים, זה קיבוץ גלויות כזה”.

“חיפשנו מקום שמפתח כישורי למידה”

קרן כהן, אמא לגיל-לי בן 13 ולמאיה בת 8, גרושה מפרדס חנה וכהגדרתה “עוזרת לאנשים לפתור פלונטרים ולהתקדם בחיים”. השלושה החליטו בהחלטה משפחתית משותפת לעבור לחריש, לאחר 17 שנים בפרדס חנה. לפני שלושה שבועות משפחת כהן עברה להתגורר בחריש, בעלה לשעבר של קרן עתיד לעבור לחריש בשבועות הקרובים.

גיל-לי וקרן כהן. מאמינים בחינוך בלתי פורמלי

“בית הספר הזה מציע כישורי למידה שלא היו במסגרות אחרות” מספר גיל-לי, אשר עולה לכיתה ח’. גיל-לי אוהב בעיקר מתמטיקה וליצור דברים. “בבית ספר בחדרה היה מרכז יצירה שאפשר להתעסק עם רובוטיקה, לגו. בבית הספר החדש יש תפירה, חימר וכל מיני דברים שמזכירים את מרכז היצירה”.

“אנחנו מאמינים בחינוך לא פורמלי כשהילד בראש, והמערכת וההורים הם בסיס תומך”, מספרת קרן, אימו של גיל-לי. “בגנים הילדים היו בחינוך מונטסורי, ומכיתה א’ למדו בחינוך דמוקרטי”. קרן מספרת כיצד שמה לב שלגיל-לי חסרים כישורי למידה. “לא מספיקה רק היכולת ללמוד”, אומרת קרן, “ראיתי שלגיל-לי חסרים כישורי למידה, ואם הוא רוצה לגשת לבחינות בגרות, חשוב שהוא ילמד בבית ספר בו מקנים ומלמדים גם כישורי למידה”.

קרן שמעה על “אתגרי העתיד” בחריש והרגישה שזו חלופה הולמת לחינוך הדמוקרטי. “זהו בית ספר א-פורמלי שרשום במשרד החינוך כבית ספר לכל דבר, מה שאומר שמשלמים עליו כמו לבית ספר רגיל”, מספרת קרן.  תוך כמה ימים שני הילדים התרגלו לרעיון החדש של לעבור לחריש ולאחר שהשתתפו כאורחים במסיבת הסיום, הוחלט פה אחד: עוברים לחריש!”.

 את חוששת מהמעבר?

“אני לא אדם של חששות, ברגע שחיים כאן ועכשיו מתמודדים עם מה שקורה. אני מאוד רוצה ש’אתגרי העתיד’ יראו את גיל-לי והוא יוכל לקבל את העזרה בפיתוח כישורי למידה, יש גם צמצום פערים ביחס למה שלומדים בדמוקרטי לבין מה שלומדים בבית הספר החדש, נקווה שבית הספר ייקח על עצמו את האחריות על כך”.

“זו שליחות גדולה לייצר חינוך ציבורי, איכותי וחדשני”

אין ספק שעל ההצלחה של בית הספר חתומים השניים שחלמו עליו והקימו אותו, ליאור לויתן וטלי הולן, מנהלי בית הספר. בטקס הסיום של שנת הלימודים ובערב החשיפה למתעניינים ציינו השניים את תפישתם החינוכית: “עבורנו זו שליחות גדולה לייצר חינוך ציבורי, איכותי וחדשני שמאפשר לכל תלמיד גישה לחינוך מתקדם מבלי להירשם למסגרת פרטית ויקרה”.

ליאור לויתן טלי הולן
ליאור לויתן וטלי הולן בהכנות לקראת הצגת סיום שנה. צילום: אלה פאוסט

 

עוד הוסיפו השניים: “הצלחנו לקחת סיסמאות רבות על למידה מתוך סקרנות והנאה ולתרגם אותן למתרחש בשטח יום יום. זה לא היה מתאפשר ללא הצוות החינוכי שעבד מסביב לשעון בהמצאה ופיתוח של תכנים, במחויבות עמוקה ובמסירות למסע ההקמה של בית הספר. אנו מאוד מתרגשים מההצלחה שבית הספר חווה בשנתו הראשונה ושמחים שבית הספר הופך למנוע צמיחה של העיר ומהווה מקור גאווה כלפי הסביבה. האתגר הגדול של שנה הבאה יהיה להתמודד עם הגידול המשמעותי של בית הספר ושמירה על מהות בית הספר יחד עם החניכים, הוריהם והצוות החינוכי שלנו”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק