שוק הנדל”ן בחריש: נסיקה במחירי דירות גן ופנטהאוזים

שוק הנדל״ן בחריש ממשיך להתפתח ומשנה את פניו. סקירת הנדל״ן העדכנית מצביעה על עלייה חדה במחירי הדירות המיוחדות בעיר, גיוון בתמהיל הדירות ומגמת עלייה מתונה בכמות הדירות הנמכרות מדי חודש

בתמונה: דירות גן ופנטהאוזים בחריש, מתוך ״לוח דירות חריש״

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי, עודכנה השבוע, על בסיס נתוני רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לחודש מרץ 2021. עיון בנתונים מעניק הצצה מעניינת במיוחד למגמות שוק הנדל”ן בחריש בחודשים האחרונים, עם היציאה ממשבר הקורונה ועל רקע המשבר הפוליטי המתמשך בישראל, שהשפעתו ניכרת גם על שוק הנדל״ן הארצי.

את שוק הנדל״ן המקומי בחריש אנו מודדים ראשית בהיקף מכירת הדירות החודשי. במדד זה ניתן לזהות המשך של המגמה המצביעה על עלייה מתונה בכמות הדירות הנמכרות בעיר בממוצע חודשי.

כמות דירות שנמכרו בחריש לפי חודשים | סקירת נדל״ן בחריש
גרף מכירות הדירות בחריש. מתוך סקירת הנדל”ן של “חריש סיטי”

עיקר המכירות – בשכונות הפרחים ובצוותא

במהלך השנים ניתן לראות את המעבר ההדרגתי של מוקדי המכירות המרכזיים בחריש מהשכונות ״הוותיקות״ – אבני חן והחורש, לשכונות החדשות יותר – הפרחים ובצוותא. ברבעון הראשון של שנת 2021 כ-70% מהדירות שנמכרו ממוקמות בשכונות הפרחים ובצוותא.

עוד ניתן לראות כי שיעור העסקאות בשכונת מעו״ף הצטמצם מאוד בשנת 2021 ומהווה אחוז אחד בלבד מסך המכירות בעיר. הפרוייקטים בשכונה נבנו בתוכנית “מחיר למשתכן” וניתן לייחס זאת לסיום השיווק ע״י היזמים ולכך שטרם התפתח בשכונה שוק יד שניה, בשל מגבלת מכירת הדירות לפי תנאי התוכנית.

התפלגות מכירות הדירות בחריש לפי שכונות | סקירת נדל״ן בחריש
הפרחים ובצוותא: כ-70% מהדירות שנמכרו בתחילת 2021

>> לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדלן המלאה


נסיקה במחירן של הדירות המיוחדות בחריש

בעוד שמחירי הדירות הרגילות בחריש נותרו יחסית יציבים לאורך השנים האחרונות, מחיריהן של הדירות המיוחדות – דירות גן ופנטהאוזים, עלו בצורה חדה. זהו למעשה, הסיפור המרכזי העולה מניתוח נתוני השוק. עדות לעליית המחירים של הדירות המיוחדות ניתן לראות במדד כמות הדירות שנמכרו במחיר שמעל ל-1.7 מיליון שקלים. עד שנת 2019 נמכרו במחיר זה, מדי שנה, דירות בודדות בלבד ואילו בשנת 2020 עלה מספרן הכולל ל-40. מגמה זו נמשכה גם בחודשים הראשונים של שנת 2021.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה בחריש עד כה היא דירת גן בפרוייקט של י.ח דמרי בשכונת החורש. הדירה נמכרה בחודש יולי 2020 בעסקת יד שניה תמורת 2,088,000 שקלים.

לאחרונה אושרה סופית תוכנית לבנייתם של מגדלי מגורים ראשונים בחריש, שניים מהם ימנו 27 קומות. המהלך צפוי להוסיף מספר רב יחסית של דירות יוקרה בעיר, והוא מקבל חיזוק מהמגמה הכללית של התייקרות הדירות המיוחדות בחריש.

כמות הדירות שנמכרו בחריש במחיר מעל 1.7 מיליון | סקירת נדל״ן בחריש
עלייה חדה בכמות הדירות שמחירן גבוה מ 1.7 מיליון שקלים

הגיוון בתמהיל הדירות נמשך

בשנים הראשונות דירות 4 חדרים היו ”המוצר הסטנדרטי“ בחריש ושיעורן עמד על למעלה מ-70% מסך הדירות שנמכרו בעיר. נתוני המכירות ברבעון הראשון של 2021 מצביעים על תמהיל שונה לחלוטין. חלקן היחסי של דירות 4 חדרים הצטמצם מאוד והסתכם בכ-42% בלבד. לצד זאת חל גידול משמעותי בשיעור הדירות בנות 5 חדרים, שהיוו כמחצית מסך המכירות ברבעון זה. גם דירות בנות 6 חדרים ודירות בנות 3 חדרים, הגדילו את חלקן היחסי.

השינוי בתמהיל הדירות מצביע על מגמה של גיוון באוכלוסיית העיר. בשנים הראשונות היתה הטייה ברורה למשפחות צעירות בתחילת דרכן, וכעת עולה הביקוש לדירות בנות חמישה חדרים הנותנות מענה למשפחות בוגרות יותר וכן לדירות קטנות המתאימות לצעירים ולגמלאים.

סקירת הנדל”ן המלאה של חריש כוללת ניתוחים רבים נוספים ומידע על המגמות השונות ולמתעניינים, מומלץ לקרוא אותה במלואה.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדלן המלאה


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לזכרה של בתי: “הכדורגל מעניק לחיים שלי משמעות והמשכיות”

גבריאל פינקלשטיין איבד לפני שנה את בתו שנולדה ללא רוח חיים בלידה ביתית. בשבוע הבא יתקיים טורניר כדורגל בחריש שהוא מקדיש לזכרה. שמונה קבוצות יתחרו בטורניר ביניהן קבוצה מהכפר הערבי הסמוך לחריש ואחת מההתנחלות חיננית. “אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה”

בשבוע הבא יתקיים בחריש טורניר קטרגל לחובבים. הרוח החיה מאחורי היוזמה הוא תושב העיר גבריאל פינקלשטיין שמקדיש את האירוע לזכרה של בתו התינוקת, ברוריה ז”ל. בעוד כחודש תמלא שנה למותה של ברוריה, שנולדה בלידה ביתית ללא רוח חיים.

גבריאל פינקלשטיין
פינקלשטיין: “זו היתה שנה מאוד קשה לאשתי ולי. זה כואב אבל החיים ממשיכים”

ההודעה הלקונית שהתפרסמה בעיתונות ובישרה על “לידת בית בחריש שהשתבשה” לא חשפה את הכאב הגדול שהסתתר מאחורי האירוע. פינקלשטיין, בחר להתראיין ולספר על הרגעים הבודדים בהם הספיק לחבק את בתו לפני שמסר אותה לידי כוחות ההצלה, בידיעה ששום דבר כבר לא יעזור להחזיר אותה לחיים. ההחלטה לחשוף בפני כולם את האסון שפקד את המשפחה נבעה מתוך שכנוע עמוק: “למרות הקושי היה לי חשוב לשתף כדי לא להרתיע את אלו שבוחרים בלידות ביתיות. 99% שהכל יהיה בסדר. במקרה שלנו הקדוש ברוך הוא החליט אחרת”, הוא הסביר בראיון שהתפרסם ב׳חריש 24׳.

מספר חובבי הכדורגל עולה

בשנה החולפת התמודדו בני הזוג פינקלשטיין יחד עם בנם הבכור, שיבדל לחיים ארוכים, עם הכאב והעצב שליוו אותם. “זו היתה שנה מאוד קשה לאשתי ולי. רק לפני שבוע קבענו מצבה בבית העלמין בפרדס חנה שם ברוריה נקברה. זה כואב, אבל החיים ממשיכים”. אחת הנחמות המרכזיות שהעניקו לגבריאל ניצוץ של חיות ואופטימיות היתה משחקי הכדורגל בחריש.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל ילדים
מארגן אירועי ספורט לילדים ונוער

פינקלשטיין מארגן בעיר אירועי ספורט לילדים ונוער. הוא גם דמות מוכרת ופעילה מאוד בקרב חובבי הכדורגל המבוגרים בעיר. לדבריו, ענף הכדורגל בחריש מתפתח בצורה מרשימה: “עד לפני מספר חודשים היו כ-80 חובבי כדורגל ששיחקו בקביעות בשני המגרשים בעיר. כיום יש כבר גרעין של 150 תושבים שמשחקים כדורגל בקביעות”, הוא מפרט.

על ההחלטה ליזום את הטורניר הוא מסביר בפשטות: “רציתי לארגן לזכרה של ברוריה ז”ל משהו שישמח אנשים, אז החלטתי על טורניר קטרגל. פניתי לקרין פלג נוימן, ראש מחלקת הספורט בעיריית חריש ולראש העיר יצחק קשת והם הבטיחו לי שהיוזמה תתקדם. הם עמדו במילה שלהם ואני מודה להם על כך”.

פינקלשטיין לא שוכח לציין את תרומתה של אשתו למאמץ שלו: “אשתי מקבלת בשמחה את הפעילויות שמעניקות לחיים שלי משמעות והמשכיות. אני חושב שגם ברוריה היתה שמחה לדעת שאבא שלה מארגן טורניר כדורגל. זה מעניק לי תחושה של המשכיות בחיים”.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל
מספר חובבי הכדורגל בעיר עולה

שלום על המגרש

אם הכל ילך כמתוכנן, ביום רביעי ה-19 במאי יתקיים טורניר הקטרגל בשיתוף מחלקת הספורט של עיריית חריש. שמונה קבוצות יתחרו ביניהן בשני בתים, והקבוצות המנצחות יעפילו לשלב הבא, עד לגמר הגדול. חמש קבוצות חובבים כבר הבטיחו את השתתפותן בטורניר, ביניהן קבוצה מהכפר הסמוך אום אל קוטוף, מההתנחלות חיננית וקבוצות מקומיות כמו “השמש העולה”, “החרישניקים”, “הפועל צעקות”.

“יש מקום עדיין לשלוש קבוצות נוספות, כל הקודם זוכה”, אומר פינקלשטיין ומדגיש: “זה לא טורניר לקבוצות מקצועיות, אלו קבוצות כדורגל של חובבים וחובבנים, מוזמנים להירשם“.

יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה

פינקלשטיין פנה לבעלי עסקים בעיר והשיג חסויות לטורניר. כך לדוגמה, שחקני הקבוצה המנצחת בטורניר יקבלו מעבר לגביע הקבוצתי, תיק ספורט וכדור מקצועי. “הקבוצות שיסיימו במקום השני והשלישי יזכו בארוחה קבוצתית במסעדות בעיר שנתנו את חסותן לאירוע”, מפרט פינקלשטיין, אך ממהר להדגיש את הרוח הספורטיבית ואת הערכים המוספים בטורניר.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל אום אל קוטוף
פינקלשטיין בביקור בביתו של הייתם כבהא, שחקן כדורגל המתגורר באום אל קוטוף

“כדורגל הוא משחק נפלא שמחבר בין אנשים. יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה. אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לראשונה בחריש: מגדלי מגורים בני 27 קומות

שנים לאחר שהופקדה לראשונה, ולאחר שינויים וגלגולים רבים, התכנית של מתחם ‘הטרפז’ בשכונת אבני חן אושרה. במתחם החדש ייבנו 11 בנייני מגורים, מתוכם שני מגדלים בני 27 קומות, וכן למעלה מ-20 אלף מ“ר של שטחי תעסוקה ומסחר

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש אישרה סופית תכנית לתוספת יחידות דיור ושטחי תעסוקה בחריש במסגרת תוכנית חריש 1/י’, המוכרת בשם ‘מתחם הטרפז’. התכנית שקודמה ע”י משרד הבינוי והשיכון והוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש, עברה מספר שינויים לאורך השנים והיא כוללת בגירסתה הסופית 624 יחידות דיור וכ-20 אלף מ”ר שטחי תעסוקה ומסחר.

המתחם המדובר ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר ולמרכז העירוני העתידי והוא כולל בין היתר 2 מגדלים בגובה של 27 קומות (120 דירות בכל בניין). עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

מפת שטח תכנית הטרפז בחריש
מפת שטח תכנית הטרפז בחריש

רבי הקומות אשר ממוקמים בכניסה לעיר ייראו למרחוק ויהוו במידה רבה סמן היכר לעיר החדשה. מטרת המתכננים, בין היתר, היא למשוך לחריש אוכלוסיה חזקה שיכולה להרשות לעצמה לגור בבניינים שדורשים עלויות תחזוקה גבוהות.

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ”ים.

חתך תרשימי של מתחם הטרפז

מרבית שטחי המסחר והתעסוקה מרוכזים במבנה אחד על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק העירוני העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ”ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ”ר.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

שכונת בצוותא מתאכלסת: שבעה בניינים ראשונים קיבלו טופס 4

נחתמו טופסי 4 ראשונים בשכונת בצוותא. מסירת הדירות ל-122 המשפחות הראשונות תחל בקרוב. השכונה שתחל להתאכלס בקרוב צפויה לקלוט אלפי תושבים בשנתיים הקרובות

רחובות קהילה ורעות, שכונת בצוותא; צילום: מיכל מור

שבעה בניינים ראשונים ברחובות ‘קהילה’ ו’רעות’ קיבלו טופס 4 ראשון בשכונת ‘בצוותא’. טופסי 4 נוספים למתחמים נוספים בשכונה נמצאים בהליכי אישור וצפויים להתקבל בקרוב.

122 משפחות קיבלו בשמחה את ההודעה על קבלת טופס 4 לדירות שרכשו בשכונה. בצוותא היא השכונה החמישית שמתאכלסת בחריש והיא מצטרפת לשכונות החורש, אבני חן, הפרחים ומעו”ף בהן מתגוררים כבר למעלה מ-24,000 אלף איש.

טופסי 4 ראשונים בשכונת בצוותא
מתחם ראשון בשכונה לקבל טופס 4. לחצו למעבר למפת חריש המלאה

באפריל 2021 ימלאו 40 חודשים מאז החלה חברת שפיר מגורים את פרויקט הבניה של השכונה וזהו המועד לסיום עליו התחייבה מול משרד הבינוי והשיכון. השכונה נבנתה, לראשונה בארץ, במסגרת ‘תכנן ובנה’ – תכנון ובנייה של שכונה ע”י יזם אחד, שבונה הן את בנייני המגורים והן את מבני הציבור. השכונה כוללת 1,519 דירות ב-86 בניינים, שני בתי ספר יסודיים, 11 כיתות גן ילדים, מרכז מסחרי, מתנ”ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב.

שכונת בצוותא שנבנתה עי שפיר מגורים- קרדיט רודי אלמוג (1)
שכונת בצוותא; צילום: רודי אלמוג

בספטמבר 2021, תחילת שנת הלימודים תשפ”ב יחלו לפעול בשכונה שני בתי הספר היסודיים שנבנו, האחד מיועד לחינוך ממלכתי והאחר לחינוך ממלכתי דתי. עוד יחלו לפעול בשכונה גני הילדים.

ברבעון האחרון של שנת 2021 מתוכנן להיפתח לפעילות גם המתנ”ס הקהילתי הראשון של שכונת בצוותא ואולם הספורט.

גן משחקים בסמוך למתחם הבניינים שקיבלו טופס 4. צילום: מיכל מור
גן משחקים בסמוך למתחם הבניינים שקיבלו טופס 4. צילום: מיכל מור

טלי כהן סמנכ”לית שיווק בשפיר מגורים: “אנחנו נרגשים מאד מתחילת האכלוס של שכונת בצוותא. בתוך שלוש שנים בלבד הצלחנו לתכנן ולבנות שכונה שלמה מהיסוד. מדובר בקצב חסר תקדים במדינת ישראל. קבלת טופסי 4 ותחילת האיכלוס הם ההוכחה לכך שהפיילוט הראשון של “תכנן ובנה” הוכתר בהצלחה, עמדנו בכל היעדים שהוצבו לנו ואף הקדמנו את מסירת הדירות למרות משבר הקורונה. רוכשי הדירות ייהנו משכונה איכותית עם ערך קהילתי ושיתופי יחודי”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה

חוק עזר לפתיחת עסקים וסגירתם המוכר כ”חוק השבת” אושר במליאת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר במהלך השבוע כולו כולל בימי המנוחה.  אישור החוק משמעותו הסדרה של סטטוס קוו מוסכם בין חילונים לדתיים בעיר. ראש העיר: “החוק  מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם. החוק הזה דואג לצרכים של כולם, וכולם מרוויחים ממנו”

חוק עזר לחריש (פתיחת עסקים וסגירתם) אושר אמש (ד’) במועצת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר, והוגדרו בו שעות פתיחת וסגירת עסקים, כולל בשעות הלילה, בימי מנוחה, בימי זיכרון ובמועדים.

האזורים המותרים לפתיחה בשכונת מעו”ף

עיקרי החוק: החוק החדש אוסר על פתיחת מרכולים ומסחר בכל רחבי העיר, וככלל חל איסור על פתיחת עסקים בימי מנוחה. עם זאת, האיסור על בית אוכל, עינוג ציבורי וקיוסקים לא יחול במספר מקומות שהוגדרו מראש, ובהם הקניון בכניסה לעיר, הפארק העירוני העתידי ורצועת מסחר עתידית בקצה שכונת המעו”ף. כמו כן, הקאנטרי העתידי יוכל להיות פתוח בשבת.

בנוסף, יותרו פתיחת קיוסקים ובתי קפה בשלושה מרכזים שכונתיים: בשכונת החורש מול פארק המועצה, במרכז אודם באבני חן, ובשדרה בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא.

קניון מור
קניון MORE : בתי קפה ומסעדות יהיו פתוחים בשבת

עד היום לא היה בחריש חוק עירוני שמונע פתיחת עסקים בשבת. למעשה, המצב איפשר פתיחת עסקים בשבת בכל מקום בעיר. החוק החדש, שהושג בהסכמה עם נציגי הציבור החילוניים והדתיים, מסדיר את המצב החוקי בעניין זה.

החוק עבר ברוב של שבעה תומכים מול שני מתנגדים. הוא זכה בתמיכת ראש העיר יצחק קשת, חברת סיעתו, עידית ינטוב, שלושת חברי סיעת הליברלים ושני חברי סיעת בית טב לחריש. שני חברי המליאה שהתנגדו להצעת החוק הם שלמה פרץ, מסיעת ש”ס ויוחאי פרג’י, יו”ר סיעת בית טב לחריש.

“חריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים”

יצחק קשת
יצחק קשת: “הופעלו עליי לחצים אדירים, אבל אני לא התקפלתי”

“חריש היא עיר חדשה. אין לה היסטוריה, ולכן גם אין סטטוס קוו היסטורי ומוסכם. הקו המנחה שלי מאז ומתמיד הוא שחריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים”, הסביר ראש העיר יצחק קשת לאחר אישור החוק. “הציבור הסמיך אותנו לקבל החלטות והכרעות, והיום הגיע הרגע לקבל את ההחלטה החשובה ביותר בהיסטוריה של חריש. הרוב המוחלט של הציבור מעוניין בחיים משותפים. הקיצונים שמקבלים תשומת לב לא מייצגים אף אחד מלבד את עצמם. החוק שגיבשנו אחרי עבודה קשה מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מרומא לחריש: הטביע חותם על חיי האנשים בתקופה קשה

אורן שפילמן זכה בפרס השליח המצטיין של הסוכנות היהודית על תפקודו כשליח ברומא ועל הסיוע שהעניק לקהילה היהודית באיטליה בהתמודדות הקשה עם הקורונה. כיום הוא מתגורר בחריש בסמוך לחברי הקיבוץ העירוני ולא במקרה: “תושבים רבים שמגיעים לחריש מבינים את הפוטנציאל של חיים שיתופיים וקהילתיים”

בשלהי שנת 2017 יצא אורן שפילמן (36) יחד עם משפחתו לשליחות של שלוש שנים ברומא.  שפילמן נשלח על ידי הסוכנות היהודית שפועלת בשיתוף פעולה עם תנועות הנוער. כך יצא ששפילמן הגיע לרומא כשליח עם שני כובעים: האחד, שליח השומר הצעיר העולמי והאחר, שליח הסוכנות.

אולם שום דבר לא הכין אותו לשנה האחרונה שלו ברומא. משבר הקורונה היכה בחוזקה באיטליה והתמונות מרחובות רומא הריקים, קצב התמותה הגבוה וחוסר האונים של מערכת הרפואה האיטלקית, נצרבו בזיכרון העולמי. בתקופה מתוחה וחסרת וודאות, נשאר שפילמן, כל העת ברומא, כדי לתמוך בבני הנוער ובמשפחות הקהילה היהודית.

חלוקת סלי מזון למשפחות באיטליה; צילום: חני חמווי
חלוקת מזון למשפחות באיטליה; צילום: חני חמווי

“הקהילה האיטלקית-יהודית היא קהילה קסומה, ותיקה מאוד ובעלת היסטוריה עשירה. זו קהילה ציונית מאוד ומחוברת לנעשה בישראל. ישראל חשובה להם והם אוהבים מאוד את המדינה”, מעיד שפילמן.

עוד הוא מספר כי “פוטנציאל העשייה הוא עצום והעשיה היא אינסופית. בני הקהילה היהודית באיטליה שגרים בכפרים או בערי ספר ולא לומדים בבתי ספר יהודים נחשפים ליהדות רק דרך החגים היהודיים. ישנה תרבות יהודית שלמה שהדור הצעיר אינו נחשף אליה. זו הסיבה שהמחנה של ה’שומר הצעיר‘, בו הילדים מוקפים בבני גילם וכולם שרים שירי חג ומדברים על ערכי התנועה וציונות, מעניק לילדים ולנערים ערך משמעותי מאין כמוהו”.

את הבחירה שלו להישאר באיטליה בתקופת הקורונה מסביר שפילמן בעובדה שדווקא בגלל המשבר, לשליחים הישראלים היה תפקיד חשוב במיוחד בתגבור מערכות החינוך והרווחה בקהילות היהודיות.

רב הדומה על השונה

שיתוף פעולה מיוחד נרקם באיטליה בין אורן לחנן מגל, שליח תנועת ‘בני עקיבא’ לרומא. השניים עבדו במשותף וארגנו פעילויות חינוכיות לילדים ונוער בני הקהילה היהודית באיטליה, חיזקו את התרבות היהודית ואת הקשר לישראל.

חנן מגל שליח בני עקיבא
חנן מגל, שליח בני עקיבא

“בישראל, תנועות השומר הצעיר ובני עקיבא מזוהות עם שני קצוות המפה הפוליטית. היינו צריכים להרחיק עד רומא כדי לגלות עד כמה המרחק בינינו קטן”, אומר שפילמן ומוסיף:  “רבים אמרו לנו בהלצה שאנחנו צריכים לרוץ יחד לכנסת היות ושידרנו לכאורה, ניגודים שלא ייתכן שיעבדו בשיתוף פעולה ובחברות קרובה. צבע החולצה שלנו והתפישה האידיאלוגית השונה לא השפיעו על הכבוד ההדדי בינינו ולא גרעו מהיכולת שלנו לפעול יחד”.

ואכן שיתוף הפעולה בין שני השליחים זכה להוקרה ממוסדת. פרס השליח המצטיין לשנת 2020 הוענק החודש לשפילמן ולמגל, על התמיכה המיוחדת שהעניקו לקהילה היהודית באיטליה, אשר התמודדה עם משבר קשה במישור הבריאותי, הכלכלי והקהילתי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.

בטקס הענקת הפרס שיבח יו”ר הסוכנות יצחק (בוזי’) הרצוג את שפילמן ומגל: “עברתם שנים מאתגרות, והשפעתם על חייהם של יהודים בכל העולם. עברתם גם את הקורונה ואת המשבר הגדול של כל הקהילות והטבעתם חותם עצום בכל הקהילות”.

בנימוקים לקבלת הפרס צוין, כי השנה, על רקע משבר הקורונה, מילאו השליחים תפקיד קריטי בתגבור מערכות החינוך והרווחה והובילו יוזמות מיוחדות לתמיכה בעשרות אלפי משפחות וצעירים, גם באמצעים מקוונים בצל הסגרים בעולם.

אורן שפילמן
טקס הענקת פרס הסוכנות לשליח מצטיין

עוגן קריטי לילדים בסגר

שפילמן נזכר בתקופה בה החלה הקורונה להתפשט במדינה וזרעה תחושת אימה של ממש בציבור. “התקופה הראשונה היתה מלווה בחוסר ודאות עצום. הקהילה היהודית באיטליה התגיסה באופן מעורר כבוד וריכזה מאמצים לייצר מערך תמיכה כוללני. אנחנו, בקן השומר הצעיר ובסוכנות היהודית, עמדנו בקשר רציף עם הממשלה והשגרירות כדי לסייע בכך”.
שפילמן בנה תכנית מיוחדת לתמיכה בקהילה היהודית הן ברמה הכלכלית והן ברמה החברתית. “התפקיד שלנו היה להיות העוגן ולספק יציבות עבור החניכים הצעירים שביום אחד הכל עצר עבורם, אוסרים על כולם לצאת מהבית ולאף אחד אין שמץ של מושג מתי זה ייגמר. אנחנו היינו שם כדי לשמור על קשר איתם. כשמדריכה מתקשרת לילד ומתעניינת בשלומו היא נותנת לו אפשרות לשחרר לחץ ולחייך – זה עוגן קריטי”.
שפילמן גם יזם מערך תמיכה למדריכי התנועה. אלה קיבלו כלים להתמודד בצורה טובה יותר עם המשבר שעוברים החניכים והוריהם. “המטרה היתה לעזור להם להתמודד ולייצר אי של שפיות בסגר הארוך שהיינו מצויים בו”.

אורן שפילמן
אורן שפילמן ובני משפחתו

“לייצר מרחב נעים וטוב”

באוגוסט 2020 סיימה משפחת שפילמן את משימתה, חזרה ארצה והשתקעה בחריש. ההיכרות עם חברים בקיבוץ ‘אמתי’, הקיבוץ העירוני בחריש, שכנעה את משפחת שפילמן להתמקם דווקא כאן. “הכרנו את הרעיון של הקיבוץ ואת האנשים שחברים בו ורצינו לחזור לארץ ולהקיף עצמנו באנשים טובים. האמנו שזה עשוי להקל על הקליטה המחודשת שלנו בישראל במיוחד לאחר שנת קורונה לא פשוטה באיטליה. זה הוכיח עצמו כהחלטה נהדרת. לשמחתי, היתה דירה פנויה בבניין בו מתגוררים חברי הקיבוץ וקפצנו על ההזדמנות. יש בינינו יחסי שכנות מדהימים וזה לפעמים כל מה שאדם צריך”.

חברי קיבוץ אמתי חריש
חברי הקיבוץ העירוני אמתי בחריש; צילום: אורן קלר

שפילמן, שעשייה קהילתית היתה בדמו במהלך שלוש השנים האחרונות באיטליה, משבח את היוזמות הקהילתיות והתארגנויות התושבים בחריש והערבות ההדדית שהוא מזהה בעיר: “ישנה תחושה כללית שתושבים רבים שמגיעים לחריש מבינים את הפוטנציאל של חיים שיתופיים וקהילתיים ומאוד רוצים לקחת חלק בכך ולייצר מרחב נעים וטוב המבוסס על שיח  – זה כיף גדול”.

לקריאה נוספת: כעבור 30 שנה: הקיבוצניקים חוזרים לחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מסכמים שנה, סוגרים עשור: נקודות הציון החשובות של חריש

עשר שנים חלפו מאז התקבלה, בשנת 2010, החלטת הממשלה להקמת העיר חריש. מהן נקודות הציון המשמעותיות, המרגשות והחשובות בהתפתחותה של חריש בעשור האחרון? קבלו את “קיצור תולדות חריש” עם מספר קטעי היסטוריה מעניינים וקורטוב נוסטלגיה לרגשנים

🗓️ מרץ 2010

ממשלת ישראל מחליטה על הקמת ועדת מנכ”לים שתפעל לקידום חריש

אות הפתיחה להקמת העיר החדשה חריש ניתן בתחילת שנת 2010. עשור חלף מיום קבלת ההחלטה ההיסטורית ועד היום ובמהלכו, קרם חלום הקמת העיר עור וגידים. כיום מונה חריש כ-24 אלף תושבים וממשיכה להיערך לקליטת עשרות אלפי תושבים חדשים נוספים.

שכונה צפונית חריש
חריש בשנת 2013. בתמונה: שטח השכונה הצפונית, אבני חן

🗓️ ינואר 2012

בית המשפט אמר “לא” לחריש חרדית

לקראת פתיחתו של מכרז הקבלנים הראשון, שבמסגרתו שווקו הקרקעות הראשונות לבניית העיר החדשה, פסק בית המשפט המחוזי בחיפה לטובת מטה המאבק של תושבי חריש, שדרש לפתוח את העיר לכלל האוכלוסייה ולא לייעדה לחרדים בלבד. בחריש התגוררו אז מאות בודדות של משפחות, רובן מהמגזר החילוני והדתי-לאומי.

בשנים שקדמו לכך, החל משנת 2007, גובש מהלך ביוזמת ש”ס שנועד לקדם את חריש כעיר לחרדים בלבד. מטה מאבק התושבים פתח במאמצי הידברות למניעת הגבלת העיר לחרדים בלבד, ואף פנה לשר הפנים אטיאס בבקשה להקים עיר מעורבת לחילונים וחרדים יחד. כשלון השיחות הוביל להקמת מאהל היאחזות בתחומי העיר במחאה על התנהלות משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון ולבסוף לפנייה לבית המשפט, שכאמור הכשיל את הניסיון לייעד את חריש עבור מגזר אחד ופתח את מכרז הקרקעות לציבור כולו.

מאבק תושבי חריש צילום: המטה לעתיד חריש
מאבק תושבי חריש צילום: המטה לעתיד חריש

🗓️ ינואר 2013

העמותות החרדיות נפסלו במכרז הקרקעות

ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל פסלה הצעותיהן של 12 קבוצות חרדיות לרכישת קרקעות לבנייה בחריש עקב תיאום מחירים ביניהן.

בעקבות פסילת העמותות החרדיות זכו במכרז קבלנים מהמגזר הכללי, שמרביתם כלל לא ציפו לזכות ועל כן הגישו הצעות נמוכות עד כדי גיחוך. בעקבות תוצאות המכרז, נפתחה העיר בפועל לציבור הכללי והחלה להתפתח כעיר חדשה בישראל הפתוחה לכולם.

גמלא 2012
שדרת גמלא, הרחוב המרכזי בחריש בשנת 2012

🗓️ מאי 2013

תם עידן המועצה הקרואה בחריש

בין השנים 2003-2013 לא התקיימו בחירות בישוב הקטן חריש והמקום נוהל ע“י ועדה קרואה מטעם משרד הפנים.

בעקבות עתירה לבג”ץ שהגישו תנועת אומ”ץ ושניים מתושבי חריש, קבע שר הפנים דאז, גדעון סער, כי הוא אינו רואה צורך להעניק הארכה נוספת לכהונת הוועדה הממונה. לפיכך, קבע בית המשפט העליון שיש לקיים בחירות כלליות בישוב, לראשונה מזה עשר שנים.

גדעון סער
שר הפנים דאז, גדעון סער, תמך בסיום מנדט הוועדה הקרואה

🗓️ אוקטובר 2013

יצחק קשת נבחר לראש המועצה

בבחירות לראשות מועצת חריש, שהתקיימו בשנת 2013, התמודדו שני מועמדים מרכזיים – יצחק קשת ושלמה קליין. המועמדים התחרו על קולותיהם של כ-300 בתי אב שמנה אז היישוב הקטן. יצחק קשת נבחר לתפקיד כשהוא בן 35 ואילו שלמה קליין הפך לסגנו במועצה.

כבר אז היה ברור שראש המועצה הנבחר יהיה זה שיוביל את חריש בתהליך הפיכתה מיישוב קטן לעיר גדולה.

בראיון שהתפרסם בספטמבר 2014 ציין קשת, כסוג של מסר או חזון להתפתחותה של העיר כי “מי שלא יכול לחיות בסביבה סובלנית, שלא יבוא לגור בחריש. אנחנו חיים במדינה שבה כל מגזר מנסה לחטוף את הנתח שלו על חשבון השני. בחריש, כל אחד, ללא קשר להשתייכות מגזרית כזאת או אחרת, ירגיש נוח בסביבתו הקרובה לקיים את אורח חייו כרצונו, וירגיש נוח ברמת העיר כולה כי ידע שמקבלים אותו ומכבדים את זכותו הבסיסית לחיות את חייו כרצונו”.

יצחק קשת ספטמבר 2014
יצחק קשת ב-2014: “מי שלא יכול לחיות בסביבה סובלנית, שלא יבוא לגור בחריש”

🗓️ אוגוסט 2014

נפתחה קבוצת הפייסבוק הראשונה של העיר – “קהילת חריש”

קשה להמעיט בחשיבות הקבוצות החברתיות של חריש שחלקן קמו עוד לפני שהגיעו לכאן התושבים החדשים הראשונים. לראשונה, קמה בישראל עיר בעידן הרשתות החברתיות והן מילאו, ועדיין ממלאות, תפקיד משמעותי בהתהוות הקהילה, בזרימת המידע ובחיבור בין אנשים ומשפחות שהגיעו למקום המגורים החדש מכל קצוות הארץ.

לצד הכוח החברתי האדיר ומאגר המידע הבלתי נדלה שמספקת קהילת חריש, אחת מקבוצות הפייסבוק הפעילות והמובילות בעיר, נשמעת לעיתים גם ביקורת על השיח בפייסבוק שלעיתים תורם דווקא להעצמת מחלוקות בין תושבי העיר. האיזון בין כוחן החיובי לכוחן השלילי של הרשתות החברתיות נמצא כיום במרכזו של דיון גלובלי, ובזעיר אנפין קיים בעצימות גבוהה גם בקהילה המקומית של חריש.

הקמה של עיר בעידן הרשתות החברתיות
הקמה של עיר בעידן הרשתות החברתיות

🗓️ נובמבר 2015

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים ביקור מתוקשר ראשון בחריש

לקראת אישור החלטת הממשלה המתקצבת את הקמת העיר, ביקר ראש הממשלה בליווי שרי ממשלה נוספים בעיר ונפגש עם ראש המועצה ויו”ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה.

במהלך הביקור ציין נתניהו כי “הבקשה הראשונה שהפנה אלי ראש העיר היא לחבר את חריש לכביש 6, זה ברור, אנחנו נפתור גם את זה. אנשים צריכים לדעת שהם יחיו בחריש ויקח להם בדיוק 30 שניות להגיע מכביש 6 לשדרה המרכזית. אני חושב שיש פה בשורה גדולה. בשורה ישראלית, בשורה ציונית, בשורה לאזרחי ישראל. העיר הזאת תיבנה מהר מאד”. העיר אכן נבנית מהר, אך לחיבור המהיר לכביש 6 תושבי העיר עדיין מחכים, כמו גם להחלטת ממשלה חדשה שנדרשת כיום להמשך תהליך ההקמה.

ביקור ראש הממשלה בחריש
ביקור ראש הממשלה בחריש, נובמבר 2015

🗓️ דצמבר 2015

אושרה החלטת ממשלה 870 בנוגע לתקצוב הקמתה של חריש

בתאריך 20.12.15, אישרה הממשלה את החלטה 870 המעגנת את המחויבות של משרדי הממשלה השונים לפיתוחה של העיר ומקצה משאבים כספיים של למעלה ממיליארד שקלים לטובת פיתוח העיר והשירותים השונים לתושביה.

תוקפה של החלטת הממשלה הינו למשך חמש שנים, עד לסופה של שנת 2020. במהלך זה כיוונה הממשלה להגברת קצב פיתוח התשתיות והשירותים בעיר, על מנת להשיג את קצב האיכלוס ולהביא למצב שבו העיר תהיה מוכנה מראש לקליטה מלאה של התושבים. חמש השנים חלפו, אך טרם התקבלה החלטת ממשלה חדשה המייעדת לחריש תקציבים נדרשים נוספים.

העיר חריש
בנייה בשדרת דרך ארץ, דצמבר 2015

🗓️ אפריל 2016

טופסי 4 ראשונים נמסרו ל-100 דירות ראשונות בחריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, בראשות דוד מגן-מונסונגו אישרה את הבקשות לחיבור תשתיות חיוניות ואספקת חשמל, מים ותקשורת, לפי טופס 4 ליזמים י.ח דימרי ומגידו בשכונת אבני חן.

חברי הוועדה המיוחדת בחריש ציינו בישיבה חגיגית כי האכלוס הוא הפחת רוח חיים ביישוב ואבן דרך בולטת בהקמה ופיתוח העיר.

מסירת טופס 4 ראשון בחריש
מסירת טופס 4 ראשון בחריש

הפנינג פסח בחריש בהשתתפות מאות משפחות

מאות משפחות מרחבי הארץ הגיעו להפנינג גדול שנערך במהלך חול המועד וזכו להכיר את העיר בעזרת סיורים מודרכים, תצפית על העיר ממנוף, טיולי אופנים לכל המשפחה ואטרקציות נוספות.

חלק מהמשפחות כבר רכשו דירה בחריש וחלקן הגיעו כדי לבחון מקרוב את העיר הנבנית. את האירוע ארגנה המועצה המקומית בסיוע משרד הבינוי והשיכון והוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש.

הפנינג משפחות בחריש - פסח 2016
הפנינג משפחות בחריש, אפריל 2016

🗓️ מאי 2016

נעים להכיר: המשפחה הראשונה בחריש החדשה

משפחת פיינגולד היתה המשפחה הראשונה שעברה להתגורר בחריש החדשה. בני הזוג גיל וכנרת פיינגולד יחד עם שני ילדיהם הקטנים הם המשפחה הראשונה שהתחילה את חייה בעיר המתהווה.

ראש העיר, יצחק קשת, הגיע לכבד בנוכחותו את המשפחה הראשונה ואף קבע מזוזה על דלתם. ארבע שנים מאוחר יותר, עזבה המשפחה את העיר.

משפחת פיינגולד המשפחה הראשונה שעברה לחריש
משפחת פיינגולד, המשפחה הראשונה שעברה לחריש החדשה

🗓️ ספטמבר 2016

נפתחה שנת הלימודים הראשונה בחריש

ארבעה בתי ספר ועשרים גנים ומעונות יום נפתחו לראשונה בחריש בשנת תשע“ו. ההתרגשות החגיגית ותחושת החלוציות לא פסחה על הילדים והוריהם ששמחו לקחת חלק בציון דרך היסטורי לעיר.

כעבור ארבע שנים, בספטמבר 2020, נפתחו הלימודים בעיר עם לא פחות מ-15 בתי ספר ו-94 גנים.

פתיחת שנת הלימודים בחריש
פתיחת שנת הלימודים הראשונה בחריש

🗓️ מרץ 2017

נפתחה החנות הראשונה על ”דרך ארץ“ – השדרה המרכזית בחריש

“מאור משקאות”, החנות הראשונה על השדרה, נפתחה כחנות נוחות המציעה מגוון רחב של מוצרים כמענה לצרכים המיידיים של תושבי העיר.

החנות הציעה לתושבי חריש מוצרי מזון בסיסיים לצד מקומות ישיבה לשתיית קפה ותחנת טוטו לוטו. את החנות פתח דימה ניסנוב, שגדל בחריש הוותיקה כילד. בהמשך פתח ניסנוב בצמוד לחנות המשקאות גם את “שניצל-פיקס”. חנות המשקאות נסגרה באוגוסט 2019, שנתיים וחצי לאחר פתיחתה ולאחר מכן גם חנות השניצל נסגרה.

מאור משקאות חריש
דימה ניסנוב ב”מאור משקאות” – החנות הראשונה בשדרת דרך ארץ

🗓️ ספטמבר 2017

נחנך בית הכנסת הראשון בחריש במעמד הרב הראשי לישראל

מבנה בית הכנסת הראשון ברחוב ספיר 28 נחנך במעמד הראש הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף.

האירוע נערך בהשתתפותם של ראש המועצה יצחק קשת, רב קהילת ‘לעבדך באמת’ הרב אשר זיגדון והרב אורי חיזקיה, סופר סת”ם שכתב באותה עת את ספר התורה הראשון שמומן מתרומות תושבי חריש. כיום פועלים בחריש שמונה בתי כנסת במבנים ייעודיים ברחבי העיר ועוד מניינים רבים של מתפללים הפזורים במבני ציבור, גנים ובתי ספר.

מבנה בית הכנסת הראשון בחריש
מבנה בית הכנסת הראשון בחריש, ברחוב ספיר

🗓️ מאי 2018

נפתח בית הקהילה של חריש

לראשונה בחריש החל לפעול בית קהילה לאירועים שונים. בית הקהילה ברחוב גפן 78 נוהל בתחילה על ידי עידית ינטוב, שהפכה כעבור חודשיים לחברת מליאה מטעם סיעת ישראל ביתנו.

“פתיחת בית הקהילה הוא רגע משמח עבור כל תושבי חריש. בית הקהילה יהווה בית עבור כלל תושבי חריש, יחזק את תחושת השייכות והגאווה המקומית על ידי מעורבות ואחריות חברתית, יוביל ויעודד תכניות ויוזמות קהילתיות בתחומי פנאי ותרבות תוך שמירה על מקצועיות, יזמות וחדשנות”, ציינה ינטוב במועד הפתיחה. כיום מופעל באחד מאולמות בית הקהילה, האב חריש, מרחב עבודה שיתופי.

בית הקהילה החדש בחריש
בית הקהילה הראשון בחריש

🗓️ ספטמבר 2018

יום לימודים ראשון ב”אתגרי העתיד”, חטיבת הביניים הראשונה של חריש

פתיחת שנת הלימודים השנייה בחריש, תשע”ז, החלה בסימן צמיחה וגדילה. מספר התלמידים בגנים ובבתי הספר צמח משמעותית ולראשונה נפתח בחריש בית ספר על יסודי בחינוך הממלכתי.

חטיבת “אתגרי העתיד” החלה דרכה עם שתי כיתות ו-61 תלמידים בלבד. במהרה הפכה החטיבה, יוצאת הדופן, למקור משיכה למשפחות רבות שהגיעו לעיר במיוחד בכדי שילדיהן ילמדו בה. כיום, בשנה השלישית לפעילותו מונה בית הספר 14 כיתות בהן לומדים 418 תלמידים בשכבות ז‘-י’ והוא ימשיך לצמוח עד שכבת י“ב.

חטיבת הביניים אתגרי העתיד בחריש
תלמידים בחטיבת הביניים אתגרי העתיד תשע”ז; צילום: שמרית שחף-גלעד

🗓️ אוקטובר 2018

והיי לרבבה: התושב ה-10,000 הגיע לחריש

בחודשי הקיץ של 2018 עברו לחריש כ-500 משפחות חדשות שהגדילו משמעותית את מניין האוכלוסיה בעיר.

אחת מהן, משפחת קרפט, זכתה לקבלת פנים ייחודית: בטקס מיוחד שערכה מחלקת הקליטה של מועצת חריש, קיבלה משפחת קרפט את תעודת התושב ה-10,000. חציית רף ה-10,000 תושבים סימלה את סופו של היישוב הקטן ואת תחילת המעבר ההדרגתי מיישוב לעיר.

משפחת קרפט בטקס קבלת תעודת התושב ה-10,000 בחריש
משפחת קרפט בטקס קבלת תעודת התושב ה-10,000 בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש

🗓️ אוקטובר 2018

ראש המועצה יצחק קשת נבחר לכהונה נוספת

יצחק קשת, אריק מויאל וגבי קדוש התמודדו בבחירות מקומיות סוערות, על קולותיהם של כ-3,500 בעלי זכות בחירה בחריש. על פי נתוני ועדת הבחירות בחריש זכה יצחק קשת, שהתמודד תחת מפלגת הליכוד, בקולותיהם של כ-64% מהבוחרים.

מעורבותם הגבוהה של תושבי חריש באה לידי ביטוי גם באחוז ההצבעה הגבוה – 78.26% מבעלי זכות הבחירה ניצלו את הזכות להשפיע על עתידה של העיר. רשימותיהם של מויאל וקדוש לא זכו לייצוג במליאה ושניהם נעלמו מאז מהמפה הפוליטית של חריש. שתי הסיעות הגדולות המרכיבות כיום את הקואליציה בעיר הינן סיעת הליברלים העצמאית בראשותה של שני גרינברג וסיעת בית טוב לחריש (הבית היהודי) בראשות יוחאי פרג‘י.

פעילים במטה הבחירות של יצחק קשת
פעילים במטה הבחירות של יצחק קשת. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של יצחק קשת

🗓️ נובמבר 2018

אושרה תכנית “חריש דרום”

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש אישרה להפקדה תכנית חדשה הכוללת 1,430 יחידות דיור (כ-7,000 תושבים), 332 אלף מ”ר שטחי תעסוקה ו-130 אלף מ”ר שטחי שרות.

רובע המגורים החדש ואזור התעסוקה הגדול המוכר כ’חריש דרום’ חיוני לצמיחת העיר. התכנון כולל גם כניסה דרומית לעיר באמצעות כביש 611 המתוכנן להיסלל בשנים הקרובות. יישום התוכנית בפועל מוקפא כרגע וממתין לאישור הוועדה, וזאת ככל הנראה בשל העדר תקציב מדינה שיאפשר קבלת החלטת ממשלה חדשה לתקצוב העיר ולאור התנגדותו של יצחק קשת להמשך בנייה למגורים בעיר ללא תקצוב ממשלתי נוסף.

האזור המיועד להקמת רובע חריש דרום. צילום: אורן קלר
האזור המיועד להקמת רובע חריש דרום. צילום: אורן קלר

🗓️ אפריל 2019

קו אוטובוס ישיר החל לפעול בין חריש לתל אביב

השקת הקו החדש היוותה צעד נוסף בשיפור ועיבוי מערך התחבורה הציבורית הפועל בחריש לרווחת התושבים.

הקו החדש 632 לתל אביב התווסף לקווים הפועלים בין חריש לחיפה, פרדס חנה, בנימינה וחדרה.

אוטובוס בחריש
חריש מתחברת למרכז הארץ

🗓️ יוני 2019

שכונת הפרחים מתאכלסת: חמישה בניינים ראשונים קיבלו טופסי 4

שני בניינים של חברת ‘דונה’ ברחוב יקינתון 12 ורחוב נרקיס 24 קיבלו טופס 4 ראשון בשכונת הפרחים. גם שלושה בניינים מתוך ארבעה בפרויקט ‘הארבעה‘ של חברת נמדר קיבלו את טופס 4 המיוחל.

שכונת הפרחים היא השכונה השלישית שנערכה לקבל דיירים חדשים בחריש והיא הצטרפה לשכונות החורש ושכונות אבני חן בהן התגוררו באותה עת למעלה מ-12,000 אלף איש.

יקינטון - דונה - שכונת הפרחים
רחוב יקינתון בשכונת הפרחים

🗓️ יוני 2019

קניון MORE חריש נפתח

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש העניקה תעודת גמר לקניון MORE הממוקם בכניסה לחריש.

הקניון, המשתרע על פני שטח של 20,000 מ”ר, מתוכם 10,000 מ”ר שטחי מסחר, מעניק לתושבי חריש מאז השקתו ועד היום חלופה ראויה לקניות בתוך העיר וכולל סניפים של רשתות ארציות בתחומי קמעונאות שונים.

קניון MORE
תעודת גמר לקניון MORE

🗓️ יולי 2019

נפתח מתנ“ס חריש

מרכז התרבות הראשון בחריש נפתח לפעילות. המרכז ממוקם ברחוב שוהם 73 ומשתרע על שטח של  1,700 מ”ר.

המבנה כולל, בין השאר, כיתות לפעילויות וחוגים, חדר מוסיקה חדשני, סטודיו ריקוד ואולם אירועים עם 197 מושבים. מרגע השקתו ועד לפרוץ מגפת הקורונה הספיק מרכז התרבות לארח מספר פסטיבלים, אירועים, חוגים לצד מיזמים פרטיים.

מתנס חריש
מתנ”ס חריש

🗓️ מרץ 2020

נחתמו טופסי 4 ראשונים לפרויקט “מחיר למשתכן” בשכונת מעו”ף

נחתמו תעודות הגמר הראשונות בשכונת מעו”ף ל-6 בניינים הכוללים 208 יחידות דיור, שנבנו על ידי חברת הבנייה דונה.

מדובר באישור ראשון של פרויקט מגורים בשכונת מעו”ף ובאכלוס של אחד מפרוייקטי המגורים הראשונים שנבנה במסגרת תוכנית ‘מחיר למשתכן“ בעיר. דיירי שכונת מעו“ף החדשים חנכו את השכונה הרביעית של חריש והצטרפו לשלוש השכונות האחרות, בהן התגוררו באותה עת כ-16,000 אלף איש.

פרוייקט דונה בשכונת מעו"ף בחריש
פרוייקט דונה בשכונת מעו”ף. צילום: לידור שקד

🗓️ אוקטובר 2020

ועדת הגבולות קבעה את מפת ההתרחבות של חריש ל- 100 אלף תושבים

על פי התוכנית של הוועדה הגאוגרפית יוגדל שטח השיפוט של העיר בכ-46%, הן לכיוון צפון והן לכיוון דרום, על מנת לאפשר את המשך התרחבותה של העיר וגידולה לעיר של 100,000 תושבים, עפ”י החזון המקורי.

מפת הרחבת שטח השיפוט של חריש לפי המלצות הוועדה הגיאוגרפית
מפת הרחבת שטח השיפוט של חריש לפי המלצות הוועדה הגיאוגרפית

עם הכניסה לעשור חדש, מגדירה המפה את תוואי ההתפתחות של חריש לשנים הבאות. בעשור החדש, עד לשנת 2030, יימשך האיכלוס של חמש השכונות הראשונות של העיר עד להיקף של כ- 50 אלף תושבים, יחל הפיתוח של רובע ”חריש דרום“ החדש הכולל אזורי תעסוקה לצד מגורים, יסללו כבישים חדשים, יתוכננו וייבנו שכונות ותשתיות חדשות. אין ספק שהעשור החדש יספק לעיר נקודות ציון היסטוריות נוספות רבות.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח?

חריש עתידה להתרחב ולהפוך לעיר שתאכלס כ-100 אלף תושבים. כיצד ניתן לעשות זאת ובו בזמן לשמור על בעלי החיים ומיני הצמחים בשטחים הסובבים של העיר? תכנית אב חדשה לתשתית האקולוגית בסביבת חריש מנסה להעניק לפרנסי העיר כלי עבודה שיאפשרו להם לשלב היבטים אקולוגיים בניהול המרחב הציבורי הפתוח של העיר

עץ במרחב הסובב את חריש; צילום: רון פרומקין

בתחילת החודש פרסם משרד הבינוי והשיכון דו”ח מיוחד שעוסק בפיתוח העיר חריש בראייה משולבת של טבע-אדם-עיר: “תכנית אב לתשתית אקולוגית חריש”. מטרת הדו”ח, כך על פי מחבריו, היא לתת רקע מקצועי וכלים לתכנון, ניהול ותחזוקה של שטחי הפיתוח העתידי של העיר כמו גם לשטחי העיר הקיימת והבנויה תוך שמירה מירבית על הטבע.

כזכור, הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה לאחרונה שתחום השיפוט של חריש יגדל ב-46%. העברת השטחים הנוספים לחריש תאפשר לה לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה. האם ההתרחבות העתידית יכולה להיעשות תוך שמירה על בעלי החיים ומיני סוגי הצומח מסביב?

מפת הרחבת שטח השיפוט של חריש לפי המלצות הוועדה הגיאוגרפית
חריש מתרחבת: בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

תרומת מרחבי הטבע לחיי התושבים

ג’ולי פלד, אדריכלית נוף, היא מכותבות התכנית שהוכנה בשיתוף פעולה עם האקולוגים ד”ר רון פרומקין וד”ר תמר מרכוס. היא מסבירה על ייחודה של תכנית האב שפורסמה: “התכנית הזו לוקחת מידע ונתונים קיימים של ערכי טבע ונוף ומייצרת מהם כוונות תכנון לפיתוח עירוני. התוכנית נותנת את הכבוד והמשקל הראוי והחשוב למרכיב הטבע בעיר והוא חלק בלתי נפרד משיקולי התכנון. החשיבות של ‘טבע עירוני’, אינה בהכרח בהיותו מכיל ערכי טבע נדירים או בתי גידול ייחודיים אלא בתרומה חינוכית, חברתית ונפשית של מרחבי טבע נגישים יומיומיים לחייהם של התושבים”. פלד מוסיפה ומציינת: “תהליכי העיור והציפוף העצומים שעתידים להתרחש בעשרות השנים הבאות בארץ מחייבים הגדרה מחדש של הסטנדרט של המרחב העירוני בהיבט הירוק שלו ופיתוח כלים יישומים לביצוע של ‘אקולוגיה עירונית’. בשיח הזה, המחשבה היא על האדם, ועד כמה הטבע תורם לבריאותו הנפשית והפיזית”.

תל זאבים לידור שקד
תל זאבים – פנינת טבע ירוקה

כלי שימושי למחלקות הנדסה ושפ”ע

מחברי התכנית התייחסו בתכנית האב לשני מצבים שונים: לעיר הקיימת והבנויה, ולתכנית המתאר, המתבוננת על שטחי ההרחבה העתידיים של חריש בהתאם לתמ”א 35. פלד מסבירה כי בהתאם, האיזון בין ערכיות אקולוגית לרווחת האדם משתנה. “למשל חשיבות שמירת מסדרון אקולוגי המקיף את העיר לעומת הקמת גינה שכונתית ועידוד ציפורים ופרפרים להגיע אליה”.

תוכנית אב לתשתית אקולוגית במרחב הבנוי בחריש
תוכנית אב לתשתית אקולוגית במרחב הבנוי

בשני המקרים התכנית נותנת את הכלים התכנוניים ליצירת תנאים סביבתיים מתאימים, בכדי לאזן בין הערכים השונים. “התכנית נותנת כלי לרשות לנהל את המרחב הציבורי הפתוח של חריש גם מההיבט האקולוגי בנוסף להרבה מאוד רבדים ושיקולים אחרים שהם נדרשים להם. המטרה שלנו היא שהתכנית הזו תהווה כלי שימושי יום-יומי לקבלת החלטות מקצועיות במחלקת שפ”ע ומחלקת ההנדסה. למשל, כמה גינות פרפרים יש בעיר ובאיזו פריסה? מה הממשק שלהן עם מוסדות ציבור או רווחה? מה המרחק בין יערות המאכל? אילו ממשקים אפשר לייצר עם מחלקת חינוך סביב תיבות הקינון? איפה ממוקמים גרעיני קהילה פעילים ועל מה הם לוקחים אחריות?” מסבירה פלד.

אקולוגיה כשיקול בתכנון ופיתוח העיר

ג'ולי פלד
ג’ולי פלד

עד כמה ההמלצות בדוח הן ישימות ועד כמה הן מחייבות את מתכנני העיר? פלד מציינת שהתכנית אינה מחייבת: “ההמלצות המובאות בעבודה זו יצטרכו לפגוש בתהליך התכנון המתקדם כמו גם בניהול העיר אתגרים רבים ובמהלך תהליכים אלו יעובדו ויותאמו פעם נוספת. עם זאת, ישנה חשיבות רבה בהנחת בסיס הנתונים, הנחות היסוד והניתוח של עבודה זו, על שולחנם של הצוותים המקצועיים כמסד לקבלת החלטות בתכנון ובניהול העיר. העבודה מכוונת זרקור על השטחים הפתוחים והמרחב הטבעי ובמידה רבה מקדימה את התכנון המתארי ואת התכנון העתידי של חריש על מורכבותו ועל הצרכים הרבים שיהיו לעיר”. עוד היא מוסיפה: “בוודאי שהמשך העבודה עוד רב והוא תלוי ברבדים וגורמים רבים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נהדר עם מיכל פישל, אדריכלית הנוף של העיר חריש, והיום כל אדריכל נוף שמתכנן בעיר מקבל את העבודה ונדרש לעבוד עימה. פישל משתמשת בה ככלי ואנחנו מחפשים יחד איתה דרכים נוספות ליישם ולקדם את החשיבה של החזון”.

כך לדוגמה, העבודה מפרטת כלים שימושיים לתכנון ופיתוח העיר ביניהם: חלוקת השצ”פים בעיר לרמות שונות לפי מיקומם היחסי בעיר בין המרחב הבנוי למרחב הפתוח; הנחיות פיתוח בנושא תאורה שאינה מזהמת, גידור, פסולת, חומרי גמר, תנועת אופניים והולכי רגל, קרקע, חינוך סביבתי ודגש על נושא בחירת הצמחיה בעיר.

חלופות לשמירה על ערכיות אקולוגית ושטחים פתוחים בסביבת חריש
חלופות לשמירה על ערכיות אקולוגית ורצף שטחים פתוחים

חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח?

אך יש מי שגם לא אהב את התכנית ורואה בה “עלה תאנה” לתכנית ההתרחבות הבלתי מבוקרת של חריש על חשבון שטחים ירוקים ובעלי חיים. יעל לביא אפרת, נציגת החברה להגנת הטבע בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש: “תשתיות טבע עירוניות הן משאב לא אכזב להנאת הציבור, ומדיניות ועקרונות ניהול למשאב זה הם ברוכים. כל זה טוב ויפה לתחום עירוני שזה מכבר נבנה, אך בשום אופן אין בדבר כדי להצדיק פיתוח היישוב העירוני אל תוך הטבע הפתוח! בניגוד לשם “תכנית טבע בעיר” – התוכנית היא למעשה “עיר בטבע”. זהו Green wash מהסוג המוכר שנועד לצבוע בירוק סביבתי את כוונות משרד השיכון למתוח את חריש הבנויה למרחק רב, לברא יערות ולבנות עליהם, תוך פגיעה קשה פגיעה בחי ובצומח, ובמסדרונות האקולוגיים הקריטיים לקיומם”.

רוחב מסדרונות אקולוגיים נדרשים לפי קבוצות בעלי חיים
רוחב מסדרונות אקולוגיים נדרשים לפי קבוצות בעלי חיים

לביא אפרת גם מזהירה מתוצאות חזויות בעיתיות של פלישת חריש אל מרחבי הטבע: “פלישה של פיתוח עירוני אל השטח הטבעי, כרוכה בדחיקת בעלי החיים ממקומם, ומייצרת בהכרח קונפליקט בין אדם ובין חיות הבר. מוכרים הקונפליקטים עם חזירי הבר בטבעון, בחיפה, בירושלים, ועם צבועים במודיעין ובמקומות אחרים. קונפליקטים כאלה עלולים להוות לא רק אי נעימות במפגשים לא רצויים, אלא גם סיכון. זוהי תוצאה חזויה גם בסובב חריש, והיא תחריף ככל שדחיקת בעלי החיים תמשיך להתרחב מצד אחד, והפיתוח העירוני יציע להם שפע מזמין מהצד השני (גינות מושקות, האכלת בע”ח, ניהול פסולת וכיוצ”ב)”.

מחצבת ורד, צילום: אורי נחשון
מחצבת ורד – הוגדרה כעתודה לפיתוח עירוני עם תום החציבה. צילום: אורי נחשון

לביא אפרת גם מציעה לפרנסי העיר כמו גם לתושביה לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנויה לא מבוקרת: “המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב כולם, להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש, הוא החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. מדוחות קודמים של משרד הבינוי והשיכון עולה, כי תכניתם מייעדת את מחצבת ורד להרחבה על מנת להשמיש אותה לצרכי הפיתוח של העיר. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח עם מחצבה רחבה על מפגעיה ו’גינות’ כלואות המכונות ‘טבע’?”

“לחריש אתגרים רבים לפניה, אנו מציעים למנהיגי העיר ולתושביה לפעול יחד איתנו לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמנו, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות”.

עץ אלון במרחב חריש צילום: רון פרומקין
עץ אלון עתיק במרחב חריש; צילום: רון פרומקין

עיר בת קיימא – הלכה למעשה

פלד אינה מתעלמת מהביקורת אלא מקבלת כעובדה את תכנית ההתפתחות העתידית ומנסה, לתפישתה, למזער את הקונפליקט הצפוי בין בעלי חיים ואנשים: “התכנית הוכנה מתוך נקודת מוצא של התכניות הסטוטוריות התקפות החלות על העיר, למשל תמ”א 35 שקבעה את השטחים הסובבים את חריש כיעד לפיתוח עירוני. אין עוררין שבמרחב הזה יש ערכי טבע חשובים. דווקא מנקודה זו יש חשיבות לתכנית שבוחנת כיצד מפתחים שטח ערכי המיועד לפיתוח עירוני. למשל התכנית מצביעה כיצד ניתן לשמור על תפקוד המסדרונות האקולוגיים ברמה האזורית על ידי שמירה של טבעת של שטחים פתוחים רציפים המקיפים את העיר. טבעת אשר תאפשר נתיבי מעבר לבעלי חיים, בדגש על בעלי חיים גדולים ובינוניים. המרחב הזה, קראנו לו ‘הטבעת הכפולה’, ישמש גם את המטיילים ורוכבי האופניים, אבל הדגש הוא שמירה על הערכיות האקולוגית שלו”.

מסדרונות אקולוגיים סביב חריש
תיאור סכמטי של המסדרונות האקולוגיים הנדרשים

פלד מתייחסת גם לנושא הקונפליקט בין חזירי הבר לתושבי הערים: “לאור הציפוף העירוני הקיים והעתידי, הקונפליקט מתחדד. המטרה להגיע לשילוב מיטבי בין פיתוח עירוני, חווית התושב והדרוש לקיום המגוון הביולוגי. כיצד אנחנו ממתנים בין דרישות השימוש האנושי והשפעתן על מיני הבר? העבודה מציגה כלים לבחון את ההיתכנות של קיום השימושים זה לצד זה. למשל: יצירת שטחי חיץ, הגבלת תאורה, שימוש במכלי אשפה מכוסים או הגדרת אזורים ללא פחי אשפה, תכנון מהלך תנועת הולכי הרגל באתר, שימוש באמצעי הגנה והפרדה ועוד”.

חזירי בר בחריש. צילום: טום מודן
חזירי בר בחריש. צילום: טום מודן

פלד שולחת גם היא מסר להנהגת העיר ולתושביה: “פרנסי העיר חרטו על דגלם לתכנן עיר חדשנית ובת קיימא. אנחנו יצרנו כלי תכנוני מקצועי שמתכתב עם החזון והרוח שנושבת מהעיר ומנסה לתרגם אותו למעשה. הכלי הזה הוא לא סוף פסוק הוא צריך להתפתח ולגדול להיות יותר מדויק, למצוא את הממשקים הנכונים עם אנשי המקצוע ברשות המקומית, עם אנשי החינוך ועם הקהילות שפועלות ומקדמות חיים ברי קיימא בסביבה העירונית. אנחנו רוצים שכל הגורמים המעורבים בעיר יעשו בו שימוש, כל אחד בתחומו, וינהלו איתנו דו-שיח לגבי האתגרים והפתרונות שעולים בתהליך היישום. נושא הסביבה והאקולוגיה הוא כל כך רחב ומאתגר, אבל זה בנפשנו וזה מרתק ומהנה בכל קנה מידה. בואו תהיו שותפים”.

מדוברות רשות הטבע והגנים נמסר: “שמירת טבע בעיר אינה באה במקום הצורך לשמור על הטבע בשמורות , בגנים ובשטחים הפתוחים. לשמירת הטבע בעיר יש חשיבות רבה גם לתושבי המקום. אנו מברכים על קידום הנושא, נלמד בזמן הקרוב את התכנית ונמשיך בשיתופי הפעולה עם משרד הבינוי והשיכון”.

עוד בנושא: הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בשורה לחינוך הממ”ד: החלה בניית המבנים למוסדות החינוך העל יסודיים

השנה נפתחו שכבות כיתה ז’ בשני המוסדות החדשים במתחמים זמניים, ובשנה הבאה יעברו שני בתי הספר למבני קבע שבנייתם החלה כעת. שני המבנים מוקמים משני צידי הפארק ברחוב רימון

 מבני הקבע של הישיבה התיכונית והאולפנה נבנים בימים אלה משני צידי הפארק שברחוב רימון. בכל אחד מהמבנים יהיו 18 כיתות, והמבנים יכללו אלמנטים של חדשנות כדוגמת: שימוש גמיש במרחבים, למידה מגוונת וחווייתית ומענה מותאם לכל תלמיד.

הישיבה התיכונית הדמיה - אלייקים אדריכלים (1)
הישיבה התיכונית הדמיה: אלייקים אדריכלים

כיום לומדים בחטיבה הצומחת כ-30 בנים בישיבה וכ-50 בנות באולפנה.על פי מודל בית הספר הצומח ייפתחו בשנה הבאה לפחות שתי שכבות. מבנה הקבע המתוכנן של הישיבה התיכונית יהיה בן שלוש קומות. הכניסה שתיבנה מכיוון הפארק היא למרכז המבנה – שמתפצל לקהילות למידה מימין ומשמאל.

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
כנס הורים לפני פתיחת שכבות הלימוד החדשות בעיר לישיבה ולאולפנה

מרחב למידה משותף

במרכז הישיבה יוקמו חדר מורים, מעבדות ומרחבי למידה שימושיים. מבנה הישיבה יכלול שלוש קומות וחצי. המעבדות תוכננו כמרחב רב תכליתי עם כניסה נפרדת וקיר נייד. בחצר הישיבה מתוכנן לקום מגרש ספורט. התפישה האדריכלית מאפשרת להכניס את מגמת החדשנות החינוכית הנהוגה בחריש גם לישיבה התיכונית, והכיתות יוכלו להיפתח האחת כלפי השנייה וליצור מרחב למידה משותף. כחלק מיישום תפישת החדשנות, ייבנו דלתות הזזה מזכוכית וכך יווצר רצף של כיתות מחוברות. המורים יוכלו לעבוד במקביל ובשיתוף פעולה, והתלמידים ילמדו בקבוצות קטנות יותר ויזכו לחוויית למידה מצד צוות מחנכים ולא רק ממורה אחד בכל שעת למידה.

אולפנה לבנות: אלמנטים של חדשנות

בצד השני של הפארק מוקמת אולפנה לבנות, שגם בה יהיו 18 כיתות. גם באולפנה מתוכננים אלמנטים של חדשנות. בשל הטופוגרפיה (תנאי השטח) הכניסה אליה תהיה באמצעות גשר לקומה האמצעית, ממנה תהיה גישה לקומה התחתונה ולקומה העליונה, כאשר בכל אחת מהן יפעלו שתי קהילות למידה.

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
כנס הורים שהתקיים לפני הקמת הישיבה והאולפנה בחריש

הקומה התחתונה, שלה כניסה נפרדת, תהיה רב תכליתית ותיועד גם לחוגים בשעות אחר הצהריים. התלמידות ייהנו ממרחב גדול שיאפשר לכל קהילת למידה לעבוד כיחידה שלמה או לחוד, וזאת באמצעות קירות הזזה מזכוכית שיוצבו בין הכיתות. השינוי במרחבי הלימוד הגמישים יאפשר תקשורת בינאישית טובה יותר בין תלמידים ויפתח מיומניות חברתיות חשובות. האולפנה והישיבה התיכונית יעוטרו בחזיתות צבעוניות שיעניקו לבית הספר חזות יוצאת דופן, שתשדר שמחה וקבלת פנים מאירה לקראת יום הלמידה.

ראש העיר יצחק קשת: “שנת הלימודים הנוכחית היא ציון דרך משמעותי עבור מערכת החינוך הציונית-דתית בחריש: העירייה הקימה ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות ופתחה את שכבת ז’ הראשונה בכל אחד מהמוסדות, במודל של בית ספר צומח. את שנת הלימודים פתחו התלמידים והתלמידות במתחמים זמניים בכנפי רוח בנים ובכנפי רוח בנות, וכבר בשנה הבאה הם צפויים לעבור למבני הקבע שלהם. במקביל אנו ממשיכים בתהליכי בינוי של מוסדות חינוך חדשים נוספים בחריש, שייפתחו כבר ב-1 בספטמבר 2021”.

חברי סיעת בית טב לחריש בסמוך לאולפנה הראשונה בחריש בתחילת שנת הלימודים תשפ”א

שמחה על התקדמות החינוך העל יסודי ממ”ד בחריש הביעו גם חברי סיעת בית טב בחריש שציינו בתחילת השנה “הבטחנו וקיימנו” בהתייחסם לפתיחת הישיבה והאולפנה במודל בית ספר צומח בחריש.

עוד בנושא: בשנה הבאה: חינוך על יסודי למגזר הדתי


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בעליות ובירידות: חריש בשביל האופניים

עד כמה ידידותית חריש לרוכבי האופניים, מהי רמת המודעות לרכיבה נכונה בעיר והאם ניתן להקל על עומס התנועה באמצעות שיפור רווחת רוכבי הדו-גלגלי? חברי הקבוצה “חריש בשביל האופניים” בראיון מתגלגל

שבוע הבטיחות בדרכים 2020, שחל השבוע, עומד בסימן מודל “עיר בטוחה” והפחתת מהירות הנהיגה במרחב העירוני. אחד מהפתרונות הפופולריים יותר להתמודדות עם עומס התנועה הוא עידוד השימוש באופניים ככלי תחבורה חלופי ומרכזי בערים.

מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן
מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן

“אופניים הם כלי תחבורה שאינו רק ספורטיבי וידידותי לסביבה, אלא הוא ממש בחזקת “צו השעה” בתקופת הקורונה” – כך לפחות מאמינים חברי קבוצת “חריש בשביל האופניים”. התארגנות אזרחית זו הציבה לעצמה  מטרה לקדם את הרכיבה על דו-גלגלי בעיר באמצעות שיפור תשתית נדרשת, הצבת מתקנים ייעודיים לאופניים, חינוך, הסברה ושינוי הרגלים.

שיפור זרימת התנועה בעיר

התשתית הרעיונית לקידום התחבורה הירוקה בעיר הוקמה על ידי בוגרי ההכשרה של ‘המרכז לצדק חברתי’ בחריש. אל היוזמה הצטרפו תושבים נוספים וכך התגבש צוות “חריש בשביל האופניים” המונה חמישה פעילים: מיכל אגמון, איציק לב, ענבל קומפל-גולדשטיין, יניב הכהן וינון בירן.

יניב הכהן
יניב הכהן

“ה’אני מאמין’ שלי מתבסס על קיימות והפחתת זיהום האוויר. מעבר לספורט וההנאה מרכיבה, קיום תשתית ראויה לרוכבים יביא לשיפור זרימת התנועה בעיר ויגביר את בטיחות משתמשי הדרך”, מסביר יניב הכהן, שגם משמש כפעיל בפורום תחבורה חריש, שפועל בשיתוף פעולה עם המועצה.

ינון בירן, מדריך לרכיבת אופניים ומקים ‘מועדון אופניים חריש’ מחזיק בדעה דומה: “אנו מנסים להביא לידיעת הרשות את התהליכים הקורים בתחום בעולם ובארץ, במיוחד בתקופת הקורונה בה אופניים הפכו לחלופה בריאה לתחבורה ציבורית, אשר מטבע הדברים, גורמת לחשיפה גבוהה יותר לאנשים.  בתקופה כזו ישנה עדיפות ברורה לתחבורה דו-גלגלית”.

זוג אחד, מענים מרובים

בירן והכהן מאמינים שקידום התחבורה הדו-גלגלית עשוי לתת מענה גם למצוקה אחרת המתהווה בעיר: “אני רואה באופניים אלטרנטיבה למצוקת עומסי התחבורה בעיר ומענה למחסור בתחבורה ציבורית פנימית. אם יהיו שבילים מסומנים ומסודרים אל מוסדות החינוך, ילדים רבים  יוכלו לרכוב לבית הספר ולאפשר להורים לצאת בזמנם החופשי מן העיר, מה שעשוי לפזר את עומסי התנועה על טווח זמן רחב יותר”, מסביר כהן.

ינון בירן חריש בשביל האופניים
ינון בירן חריש בשביל האופניים

עם זאת, השניים מציינים כי רכיבה בטוחה על אופניים, לילדים ולמבוגרים כאחד, דורשת תשתית מתאימה. התשתית המרכזית לרוכבי אופניים היא שבילי אופניים ייעודיים. פתרון זה חשוב במיוחד ברחובות או דרכים בהם המכוניות ושאר הרכב המנועי נוסעים במהירות של 50 קמ”ש ומעלה, ברחובות עם אוטובוסים או משאיות או שיש בהם תנועה רבה של מכוניות.

בירן מציין שנדרש גם מערך תומך רחב נוסף: “מעברי חציה מותאמים, מתקני קשירה ואף עמדות תיקון וניפוח זמינות לציבור”. לדבריו, תשתיות אלה מקובלות מאוד בעולם אך טרם הגיעו לארץ. “אנו רוצים לייצר בחריש שבילים רציפים עבור רוכבי אופניים ואנחנו מאמינים שזה אפשרי”, מוסיף הכהן.

מיתון תנועה כתכנית עולמית

חברי “חריש בשביל האופניים” מסתמכים בדבריהם על מגמות עולמיות. הכשרת שבילי אופניים למשתמשים, לדוגמה, היא חלק מתכנית “המערכת הבטוחה”. תכנית זו נדונה בוועידת שטוקהולם, שהתכנסה בפברואר האחרון, בהשתתפות נציגים של כ-140 מדינות, והגדירה יעדים בינלאומיים בנושא בטיחות בדרכים, בין היתר הורדת ההרוגים והפצועים באורח קשה ב-50% עד 2030.

שביל אופניים בחריש
רחוב תמר: שביל אופניים בחריש

מטרת תכנית הבטיחות החדשה, שאמורה להיות מוגשת בחודשים הקרובים גם לאישור בארץ, היא ליצור “מערכת תחבורה שצופה ומקבלת טעויות אנוש ומונעת הרוגים ופציעות”, כמו גם “תכנון סלחני שלא מטיל את האשמה על משתמש הדרך או הנהג”.

ההצעה מבוססת על תפישה הוליסטית של מיתון תנועה. במסגרת התכנית, נתיבי התנועה הוצרו, המדרכות ושבילי האופניים הורחבו והמהירות המותרת ירדה ל-30 קמ”ש.  חריש, יש להזכיר, נבנתה ותוכננה מראש במתכונת זו.

רחוב גפן בחריש
רחוב ממותן תנועה בחריש. המהירות המותרת היא 30 קמ”ש

“לחריש יש פוטנציאל עצום”

כיום מסומנים בחריש שלושה שבילי אופניים בלבד: שדרת דרך ארץ, ציר רחוב תמר וציר רחוב ספיר. שבילי האופניים מסומנים ברחובות המרכזיים של העיר בהם מהירות הנהיגה המותרת היא 50 קמ”ש.

על פי תכניות העירייה שבילי אופניים נוספים יחברו גם את השכונות החדשות, הפרחים ומעו”ף למערך השבילים הקיים.

חריש בשביל האופניים
שבילי אופניים יחברו את כל הצירים המרכזיים ובין שכונות חריש

בשאר הרחובות, ברחובות ממותני התנועה, בהם המהירות המותרת היא עד 30 קמ”ש, צריכים רוכבי האופניים לרכוב על הכביש.

“זה בעייתי”, בירן פוסק. הוא מתייחס בדבריו לעובדה כי בפועל, נוהגים תושבי חריש במהירות גבוהה יותר מן המותר. זה מתאפשר להם הן בשל האכלוס החלקי והן בשל חוסר אכיפה. עוד הוא מוסיף כי “אין ברחובות הללו עדות לתמרורים המעידים על אופיים ככבישים משולבים”.

הכהן מוסיף: “גם אם היו תמרורים אני לא בטוח שהורים יסכימו שילדיהם ירכבו על כבישים משולבים כאלה, ובהיעדר נתיבים מסומנים בכביש, רבים מרוכבי הדו- גלגלי מעדיפים לרכוב על המדרכה”.

חריש בשביל אופניים
“ביקשנו מהמועצה להשלים את סלילת וסימון השבילים הקיימים”

“בנוסף, לא נלקחה בחשבון הטופוגרפיה של חריש”, מדגיש בירן. “רכיבה בטיפוס מביאה לירידה במהירות של רוכבי אופניים. ברחובות הצרים הללו מדובר בסיכון של כלל משתמשי הדרך”.

ביולי 2020 נפגשו חברי הקבוצה עם יניב מרכנתי, מ”מ מהנדס העיר, ודנו בשיפור התשתיות של שבילי האופניים הקיימים. “ביקשנו מהמועצה וגורמי ההנדסה להשלים, כקו ראשון, את סלילת וסימון השבילים הקיימים והצבת תמרורים מותאמים. בנוסף דרשנו לסמן מעברי חצייה לדו גלגלי  – החסרים במספר מוקדים. כשלב ביניים הצענו לסמן ‘שבילים טקטיים’, צביעת מסלול לאופניים על חלקה של מדרכת אספלט עבור מסלול לאופניים. לטובת המשימה לא נדרש תקציב מיוחד או תכנון מקדים. מאז השיחה היתה צביעה של כמה מקומות. אך לא הכל הושלם”, אומר בירן ומסכם: לחריש יש פוטנציאל עצום ומאידך, היא מתמודדת בשלב זה עם לא מעט בעיות ברמת התשתית”.

מיכל אגמון אופניים
חברי הקבוצה: המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה

“הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק”

אחד הנושאים שהציבה הקבוצה בראש מעייניה הוא תחום ההסברה והחינוך. עם פתיחת שנת הלימודים יצאו החברים בפרסומים בקבוצות הפייסבוק המקומיות עם מספר המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה. “בחריש יש כמות עצומה של רוכבי אופניים. עם זאת, המודעות לבטיחות ברכיבה דו-גלגלית היא נמוכה מאוד”, מציין בירן. “הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק”.

רכיבת אופניים בחריש
רוכבים בחריש

כהן תומך בדברי בירן: “יש בחריש ציבורים שלמים שלא התחנכו על חשיבותה של הקסדה. חשוב לבצע הסברה ולהשריש זאת. באוכלוסייה המקומית שכמעט מחציתה ילדים זה בגדר חובה בעיני. בזכות זה ניתן לבסס הליך חינוכי שמתחיל מלמטה בתהליך שיחלחל בכיוון הפוך ובו ילדים יחנכו את המבוגרים מהם”.

קבוצת הרוכבים ממתינה כעת לפגישה עם מחלקת החינוך במועצה, בה יבקשו לקבל אישור לקיום הדרכות ושיעורי הסברה לרכיבה נכונה ובטוחה למורים ולתלמידים במוסדות החינוך. עוד מנסה לקבל הקבוצה בשיתוף חבר המועצה גיל פישר, תקציב להצבת מתקני אופניים בבתי הספר ברחבי העיר.

מעיריית חריש נמסר: “שבילי אופניים מופרדים בתשתית בלעדית מתוכננים רק ברחובות בהם מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ”ש. שבילים אלו מתוכננים בעשרה רחובות ברחבי חריש. בקרוב צפויות להסתיים עבודות הסימון והתמרור של השבילים הייעודים, שמתוכננים בשכונות אבני חן והחורש. בשאר רחובות העיר שהינם רחובות מקומיים ממותני תנועה, שבהם מהירות הנסיעה המותרת 30 קמ”ש תנועת האופניים משולבת בכביש.
חריש מתאפיינת בטופוגרפיה גבעית, ובהליך התכנון של העיר תוכננו שיפועי הדרכים של עד 6% מתוך שיקול נוחות ההליכה והרכיבה על אופניים”.

עוד בנושא: דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש

 


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

התכנית להקמת מגדלי מגורים בני 27 קומות לקראת אישור סופי

שבע שנים לאחר שהופקדה לראשונה, ולאחר התנגדויות ושינויים רבים, התכנית של מתחם ‘הטרפז’ בשכונת אבני חן מגיעה לקו הסיום. במתחם החדש ייבנו 11 בנייני מגורים, מתוכם שני מגדלים בני 27 קומות, וכן למעלה מ-20,000 מ“ר של שטחי תעסוקה ומסחר, בצמוד לציר הכניסה לחריש

בשבוע שעבר התקדמה תכנית הטרפז, תכנית להקמת מגדלי המגורים הראשונים בחריש, צעד נוסף. בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, הצביעו חברי הוועדה על מתן חלון זמן להתנגדויות של 60 ימים. אם לא יעלו התנגדויות נוספות, התכנית שבמהלך שבע השנים האחרונות עברה תהפוכות רבות, התנגדויות ושינויים – תאושר סופית.

מתחם ‘הטרפז’, ששטחו 100 דונמים, ממוקם בכניסה לעיר, בין כביש 6353, בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן – אזור מרכזי מאוד עם נגישות גבוהה ליציאה מהעיר.

מפת שטח תכנית הטרפז בחריש
מפת שטח תכנית הטרפז בחריש

התכנית העדכנית שעומדת לאישור כוללת 624 יחידות דיור בגדלים משתנים, החל מדירות קטנות (20% מכלל הדירות במתחם) המשך בדירות 4 ו-5 חדרים וכלה בדירות יוקרה. במתחם ייבנו שני מגדלים בני 27 קומות (120 דירות בכל בניין). שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

המתחם כולו, ושני המגדלים הגבוהים בפרט, ממוקמים ממש במרכזה של העיר, מול הפארק המרכזי העתידי ובחיבור בין 4 השכונות הראשונות של חריש – אבני חן, החורש, הפרחים ומעו“ף. לדיירי הקומות הגבוהות מובטחת נקודת תצפית ייחודית ובעיני המתבונן מלמטה, יהוו המגדלים סימן היכר של העיר שיראה מרחוק, גם מחלונות המכוניות הנוסעות על כביש 6, כך לפי המתכננים.

שבע קומות של משרדים

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ”ים, באחת הגינות כבר תוכנן מבנה להקמת בית קפה.

שטחי המסחר והתעסוקה במתחם כוללים כ-23,000 מ”ר של שטחי מסחר ומשרדים. מרביתם מרוכזים במבנה מרכזי על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק המרכזי העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ”ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ”ר. תוספת שטחי המסחר, ובעיקר המשרדים, שחסרים כיום בעיר, צפויה לתרום נתח משמעותי של הכנסות מארנונה לעירייה, המשוועת לכך.

מפת מתחם הטרפז בחריש
מפת מתחם הטרפז בחריש

למשוך לעיר אוכלוסייה חזקה

מתחם הטרפז הינו מתחם המגורים האחרון בשכונות הראשונות של חריש (אבני חן והחורש) שטרם שווק ליזמים. בשנת 2013, בתחילת דרכו, תוכנן המתחם לכלול בנייה נמוכה הדומה באופייה לשאר מתחמי המגורים שנבנו בשכונות החורש ואבני חן. אולם הרצון לשפר את התכנון ולהגדיל את ניצול הקרקע ולהגדיל את הצע הדירות, גרם למשרד הבינוי והשיכון להציג תכנית חדשה ותקדימית שכללה בניית מגדלי יוקרה רבי קומות.

בפברואר 2018 הוצגה תכנית חדשה לבניית 5 רבי קומות בני 25-27 קומות לצד מבני מסחר ותעסוקה נמוכים יותר, מבני ציבור וכן מספר שצ”פים, כולל פארק שכונתי.

המתכננים ראו ב’טרפז’ ובמגדלי היוקרה שעתידים היו להיבנות בו, מקור משיכה לאוכלוסייה חזקה לחריש והדגישו את גיוון תמהיל הדירות המוצעות בעיר, לצד שיפור פני העיר בזכות בולטות המגדלים והנראות המרשימה למרחוק. עם זאת, התנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, גרמו לשינוי נוסף ולעיכוב של מספר שנים וכעת הוצגה התכנית מחדש, כתכנית שמשלבת בין רבי קומות לבנייה מרקמית.

עירוניות מתקדמת

האם מגדלי מגורים גבוהים יתאימו וישתלבו בנראות הקיימת בחריש? יש החוששים כי רבי הקומות בפרויקט יהיו חריגים על רקע הבנייה הנמוכה הקיימת בעיר. אחרים התריעו מפני המורכבות בתחזוקת מגדלים גבוהים הדורשים ידע, הערכות נמוכה ועלויות גבוהות.

אילן טייכמן
טייכמן: “אין שום ספק שבנייה לגובה היא לגיטימית וראויה”

אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי והשיכון ואחד מהתומכים הבולטים בתכנית המגדלים ציין מהן הסיבות לבחירה בהקמת מגדלים רבי קומות במתחם הטרפז: “חריש תהפוך לעיר מאוד גדולה, עיר משמעותית, סביר להניח שהיא תהיה יותר גדולה מחדרה. אין שום ספק שבנייה לגובה היא לגיטימית וראויה. אנחנו נמצאים ליד המע”ר העירוני של עיר שהיום היא חסרה לחלוטין בנייה גבוהה”.

התכנית החדשה להקמת מתחם הטרפז

ראש העיר לא יאשר יחידות חדשות לבינוי

כאמור, בשבוע שעבר החליטה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש לאפשר פרק זמן אחרון של 60 ימים להתנגדויות לתכנית העדכנית וזאת בשל השינויים הרבים שחלו ותיקוני התכנון ביחס לתכנית המופקדת. בתום התקופה שהוקצתה להגשת ההתנגדות, צפויה הוועדה לאשר סופית את תוכנית המתחם.

עם זאת, פרויקט הטרפז צריך להתמודד עם קושי אחד נוסף. לא ברור עדיין אם עיריית חריש תתמוך במימוש מיידי של התכנית שתוסיף לתב”ע של חריש מאות יחידות דיור חדשות.

בנייה בחריש
בנייה בחריש

בחודש יוני האחרון הצהיר יצחק קשת, ראש העיר, כי הוא מתנגד לאשר יחידות דיור חדשות בחריש, ללא הבטחה לתמיכה ממשלתית בעיר. בריאיון לאתר ’חריש 24‘ ציין קשת: “אני נחוש שלא לאשר את המשך התפתחות יחידות המגורים בעיר, עד שנצליח לקבל ערובות מהממשלה באשר לעתידה הכלכלי של חריש”.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: “תכנית חריש1/י הידועה גם כתכנית “הטרפז” מצויה כיום בהשלמת הליך אישור התכנית בוועדה המיוחדת חריש שלאחריו תקבל התכנית תוקף. התכנית מצויה בסמיכות למע”ר העירוני של חריש ולדרך ארץ ונהנית מרמת נגישות גבוהה לחלקי העיר השונים כמו גם ליציאה מהעיר. התכנית כולל 624 יח”ד ועוד למעלה מ-20 אלף מ”ר שטחי תעסוקה ומסחר.
במהלך התהליך לאישור התכנית ולאחר דיונים בהתנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, ובכלל זה בוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוכנסו בתכנית שינויים. העיקרי בהם הוא שינוי מתכנית שכללה 5 מגדלים בגובה 27 קומות כל אחד, לתכנית מרקמית יותר, הכוללת מגוון בניינים החל משש קומות ועד שני מגדלים הכוללים 27 קומות כל אחד. כל זאת ללא שינוי במספר יחידות הדיור הנכללות בתכנית. התכנית תורמת תרומה משמעותית להשלמת הפיתוח בתחומי העיר חריש בדגש על תוספת שטחי תעסוקה ומסחר משמעותיים לעיר”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

“רעיון המגורים המשותפים בין דתים, חרדים וחילונים הצליח פה בגדול”

הוא מחובר לגורמים פוליטיים ארציים, הוא מקשיב לעצת גדולי התורה, הוא עונה לעשרות תושבים ביום ופועל נמרצות לקידום החלטת ממשלה חדשה לחריש. שלמה פרץ, נציג ש”ס במועצת העיר, בראיון ראשון

צילום: מור שקיפי-לאטי

אין לו חשבון פייסבוק, הוא לא מתראיין ולא יוצא בהצהרות על הישגים אישיים וגם בישיבות המועצה הפומביות קולו נשמע לעיתים רחוקות. את רוב הפעילות שלו הוא מנהל מאחורי הקלעים והוא מהווה כתובת מוכרת לציבור החרדי בעיר.

כבר שנתיים ששלמה פרץ (28) נציג סיעת ש”ס בעיריית חריש, סיעת יחיד בקואליציה, פועל במליאה ולא נחשף לציבור החילוני. אחרי פניות מרובות, הוא נעתר ולראשונה מתראיין לכלי תקשורת וחושף מה מניע אותו, כיצד מתנהל סדר היום שלו ומה הוא מתכנן להשיג בשנים הקרובות עבור הציבור החרדי אותו הוא מייצג ועבור כלל תושבי העיר.

שלמה פרץ, שני מימין: סיעת יחיד בקואליציה מטעם ש”ס

“מחובר לגורמים פוליטיים ארציים”

את מרבית מרצו בתקופה האחרונה מפנה פרץ לקידום החלטת ממשלה חדשה לסיוע כלכלי לחריש. “אני עושה מאמץ לקדם מול משרד הפנים החלטת ממשלה חדשה שתזרים כספים לעיר. בשבוע שעבר ביקרתי בשלושה משרדי ממשלה. סגן שר הפנים ואני נמצאים ביחסי חברות קרובים, כך שיש לי ערוץ ישיר למשרד הפנים ואני נמצא עימם בקשר רציף כדי לעזור לעיר בנושא ההחלטה המחודשת ובנושא קידום ועדת הגבולות”.

סגן שר הפנים, הפריפריה, נגב וגליל, הרב יואב בן צור, הגיע לסיור ופגישת עבודה עם ראש העירייה והנציגים המקומיים
סגן שר הפנים, הפריפריה, נגב וגליל, הרב יואב בן צור, בסיור ופגישת עבודה בחריש

פרץ מדגיש שמטרתו היא לעזור לכלל התושבים בעיר ו”לא חלילה עבור מגזר מסוים”. עוד הוא מציין: “מאז כניסתנו לתפקיד חברי המועצה (באוקטובר 2018) התנהלנו שנה וחצי מול ממשלת מעבר. לא יכולנו לקדם כמעט כלום עבור חריש. הממשלה המכהנת כרגע גם היא בעיני ‘חצי-ממשלת מעבר’, אך אני עושה מה שביכולתי עבור קידום העיר”. לדבריו, המטרה היא להשיג תקציבים לחינוך, להסעות אל מוסדות מחוץ לעיר עבור כלל האוכלוסיה ולתקצוב בניית בתי כנסת נוספים. “אני נלחם שחריש תישאר בהגדרה של פריפריה חברתית בכל נושא המכרזים. כל עוד אנו עיר בהקמה שזקוקה לעזרת המדינה”.

“אני אמנם נציג יחיד במועצה”, מוסיף פרץ “אך אני האדם עם הכי הרבה כוח השפעה מול הממשלה. אני מחובר מאוד לגורמים פוליטיים ארציים ובמישור הזה אני חושב שיכולת ההשפעה שלי גבוהה יותר משאר חברי המועצה”.

רשימת הנושאים בהם טיפל פרץ בשנתיים האחרונות כוללת קידום התרבות התורנית, הקמת מוסדות חינוך המשתייכים לזרם המוכר שאינו רשמי, וקידום תכניות מנע וזיהוי משפחות במצוקה בתחום הרווחה. “אני דואג לציבור החלש בחריש באמצעות חלוקת מזון וחלוקת שוברים לחג”, מציין פרץ שאוחז גם בכובע של יו”ר ועדת הרווחה בחריש. “אני דואג שלציבור החרדי יהיה מענה בכל התחומים ושיהיה שוויון בין המגזרים. זו מלחמתי בחצי שנה האחרונה”.

פרץ עם נציגי הקהילות בחריש וס (1)
“סגן שר הפנים ואני נמצאים ביחסי חברות קרובים”

“אני שומע לדעת חכמים”

לעולם הפוליטיקה הגיע פרץ באמצעות מורו ורבו: “מורה הדרך שלי הוא הרב שמעון בעדני, מגדולי הדור של תנועת ש”ס הארצית, הוא זה שמינה אותי להיות נציג ש”ס המקומי בבחירות למועצה. הרב בעדני מעודכן באופן שוטף על הנעשה בחריש, הוא פוקד את המקום לא מעט ומרגיש ממש כאחד ממקימיה. אין צעד שעשיתי מבלי שהתייעצתי איתו”.

ההתייעצות עם גדולי התורה מתנהלת דרך קבע ומתמקדת גם בנושאי המחלוקת בין חילונים ודתיים בחריש, המרכזי בהם הוא פתיחת העסקים בשבת.

קניון מור
פתוחים בשבת: ‘גלידה גולדה’ ו’מקדונלד’ס’

עמדתו של פרץ בנושא ברורה: “אני נגד פתיחת עסקים בשבת במיוחד ליד איזור מגורים. אחת לחודש אני מכנס את רבני הקהילות בעיר למפגש ומעלה בפניהם את הלך הרוח בנושאים שונים. אני מעדכן כמובן בכל הקשור לסוגיית השבת ופעילות עסקים בשבת. ברגע שתהליך הגישור בין חברי הקואליציה בנושא השבת יסתיים, אציג את ההחלטה בפני הרבנים והם יגידו לי מה לעשות, האם לשבת באופוזיציה או להישאר בקואליציה. אני שומע נטו לדעת חכמים, הם אלה שמנווטים אותי במיוחד בסוגיות הדורשות ‘כתפיים רחבות'”.

נושא אחר שזכה כעת בתשומת לבו הוא מחסור בתי הכנסת בשכונות החדשות בחריש. “במעו”ף לדוגמה, יש ציבור ענק בלי בית תפילה. זה לא הגיוני ששכונה שלמה תהיה ללא בית כנסת, כך גם בשכונת הפרחים. אני דוחף בכל הכוח למציאת פיתרון לנושא. אני מניח שעדיין ניתן להביא תקציבים מהמדינה לבניית בתי כנסת”, הוא מציין ומוסיף: “בניית בתי כנסת מעל גני ילדים כפי שמתוכננת במעו”ף היא פיתרון טוב מאוד ויש להמשיך בשיטה הזו, שאינה מבזבזת קרקעות ותורמת לחיסכון בעלויות”.

קומה שנייה גנים במעו"ף
בניית הקומה השנייה עבור בית כנסת בשכונת מעו”ף לא הסתיימה

“אני לא מכיר ניסיונות תעמולה בעיתונות”

פרץ מעיד על עצמו כאדם ש’חי’ בעיקר בציבור החרדי. אין לו חשבון פייסבוק, ואת הקשר הרציף עם הציבור החרדי הוא מקיים דרך מספר קבוצות וואטסאפ אותן הוא מנהל. “חלקים גדולים מהציבור התורני והחרדי מחוברים לקבוצות האלה, שם אני מפרסם את כל הפעילות שלי”, מסביר פרץ. בחודש האחרון הוא החל גם בהפצת עלון דו-שבועי המחולק בבתי הכנסת בסופי השבוע. “יש לי מחשבה לפתוח חשבון פייסבוק ולהיות יותר מעורב בדיגיטל, אך אני עסוק כל כך במענה לציבור שלי שאני לא בטוח שתהיה לי פניות לעוד ערוצים”.

לפרץ חשוב להדגיש כי בניגוד לערים אחרות, פעילותו נעשית בהתנדבות מלאה: “תושבים רבים, במיוחד בקרב הציבור החרדי, בטוחים כי חברי המליאה וסגני ראש הרשות בפרט, פועלים בשכר. אני מקבל למעלה מ-40 שיחות טלפון ביום בממוצע. יש שמתקשרים אלי גם בחצות הלילה. תושבים רבים מצפים ממני לזמינות מלאה, 24 שעות ביממה. העשייה הפוליטית אינה קלה. זו עבודה שגוזלת שעות רבות.

ישיבת מליאה
“העשייה הפוליטית אינה קלה” בתמונה: הצבעה על תקציב חריש לשנת 2020

“צריך לזכור”, הוא מוסיף “שמרבית חברי המועצה, כמוני, הם חבר’ה צעירים בעלי מודעות לאקטואליה ומעודכנים במדיה וטכנולוגיה, ויש לכך ערך מוסף לעיר חריש. מצד שני, חברי המועצה ואני ביניהם, עדיין צריכים לקלח ילדים לפני השינה. זה לא פשוט”.

ההיעדרות שלו מעולם הרשתות החברתיות עוזרת לפרץ להימנע מנושא שמסעירים את הציבור החילוני בחריש וביניהם ניסיונות התעמולה והמידע כוזב המופצים בעיתונים החרדיים על חריש. פרץ לא מתעסק בזה: “אני לא מכיר ניסיונות תעמולה בעיתונות. אני בן אדם שפחות קורא עיתונים, לא נמצא במקומות האלה או מדבר על הנושאים הללו. אני בדעה שכולם צריכים לחיות כאן יחד. אם יש אנשים שכותבים תוכן על סמך דעתם, אין לי דרך לעצור אותם”.

רחוב אורן חריש
“הרעיון של מגורים משותפים בין דתיים, חרדיים וחילונים יחד בעיר, הצליח פה בגדול”

גם המתח שצץ דרך קבע בין דתים וחילונים ברשתות החברתיות בחריש אינו מוכר לו. פרץ חש שקיימת דווקא סולידריות מוצלחת בין המגזרים בעיר: “אני מרגיש שהרעיון של מגורים משותפים בין דתים, חרדים וחילונים יחד בעיר, הצליח פה בגדול. אני רואה פה סובלנות יפה בין המגזרים ולא רואה שום מתח. משפחות חרדיות רבות שמגיעות לעיר הן משפחות של חוזרים בתשובה, שמכירים את שני העולמות ואני לא רואה בחריש קבוצות אוכלוסייה קיצוניות. בסך הכל, נרקמים כאן יחסי שכנות טובים מאוד בעיר”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

יוזמה: בית הספר ‘תלמי רון’ ייקרא על שמו של רון ארד

הנהגת הורי ‘תלמי רון’ בשיתוף עם ענת אורגד, מנהלת בית הספר, מובילה מהלך בסיומו ייקרא בית הספר הממלכתי על שמו של רון ארד, הנווט הנעדר

 ‘תלמי רון’, בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש, נפתח לראשונה בפברואר 2017 וכיום הוא המוסד החינוכי הגדול ביותר בעיר, עם למעלה מ- 500 תלמידות ותלמידים. השם ‘רון’ אינו מיוחס לדמות כלשהי אלא נבחר כשם כללי בלבד.

“חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי ‘תלמי רון’, אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד”, הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם ענת אורגד, מנהלת בית הספר. בהודעה שנשלחה להורים התבקשו האחרונים למלא את פרטיהם האישיים ולהצביע בעד או נגד המהלך.

בית הספר תלמי רון בחריש
טקס פתיחת הלימודים בבית הספר ‘תלמי רון’ בשנת 2017

“הנצחת רון ארד בשם בית הספר – תלמי רון, מהווה בעינינו חינוך ציוני וערכי בעל מוטיבים של נתינה והקרבה למען האחר, שליחות וקשר עמוק להיסטוריה של עם ישראל”, פירט ועד ההורים את הנימוקים והוסיף: “חובתנו ותפקידנו להנחיל לילדינו את מורשת ישראל. הענקת משמעות לשם בית הספר, מהווה בעינינו צעד מתבקש”.

תמי ארד מברכת על המהלך

שלומי כהן, יו”ר ועד ההורים של תלמי רון משתף כי “עד כה חתמו על הבקשה, למעלה מ-200 הורים. אנו מעוניינים להגיע לאחוז הצבעה של לפחות 50 אחוז מההורים”.

שלומי כהן
שלומי כהן

כהן מעדכן כי הרעיון לקרוא לבית הספר על שם רון ארד נמצא על הפרק כבר שלוש שנים אולם רק כעת בשלו התנאים להנעת המהלך. לדבריו, גם תמי ארד, אשתו לשעבר של הנווט, עמה הוא מצוי בקשר רציף, מודעת למהלך: “תמי מודעת ליוזמה ומברכת עליה. גם חברו הקרוב של רון ל’טייסת הפטישים’ (טייסת פנטומים) נמצא עמנו בקשר”.

כעת כאמור, ממתין כהן להיענות רחבה ככל הניתן של הורי בית הספר אך כבר פועל במקביל במישורים נוספים: “יצחק קשת, ראש הרשות אהב את הרעיון והיוזמה והביע בהם תמיכה. כך גם יתר חברי המליאה. וועדת השמות הבאה תתכנס בעוד שבועות ספורים ואנו מקווים שנושא שינוי השם יעלה בישיבה וגם יאושר”, מסביר כהן.

פעילויות חינוכיות לזכרו

ב-16 לאוקטובר השנה, ימלאו 34 שנים לנפילתו של הנווט רון ארד בשבי. “הדור הצעיר של ימינו כלל לא מכיר את רון ארד. חשוב לנו שהילדים ילמדו על פועלו, על הערכים שעליהם גדל ועל המורשת שלו. חשוב לנו גם להדגיש את חשיבות הזיכרון של הנופלים והנעדרים”, מסביר כהן ומוסיף כי עוד מתכננים ההורים לקיים שיעורי ניווט ולהקים פינת ערכים בדמותו של רון ארד. “נפעל ליצור פעילויות חינוכיות לזכרו, נטמיע בילדינו את מורשתו ונזכה לתת משמעות להנצחתו”, התחייב ועד ההורים של ‘תלמי רון’.

תלמי רון
תלמי רון: ממתינים להצבעת ההורים

מהלך דומה לבחירת שם לבית ספר בעיר, התקיים במרץ האחרון, כאשר שמה של ‘רונה רמון’ נבחר לשמש כשמו של בית הספר הממלכתי החדש בשכונת החורש, זאת, לאחר הצבעת ההורים והתלמידים.

במידה ואכן יושלם המהלך, יהיה בית הספר היסודי בחריש למוסד החינוכי השני בארץ הקרוי על שמו של הנווט הנעדר, ויצטרף לקריית החינוך העל-יסודית ע”ש ‘רון ארד’ שברחובות.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

שכונת הפרחים מתחדשת בשני בתי ספר יסודיים וארבע כיתות גן

בשנת תשפ”א יחלו לפעול בשכונת הפרחים שני בתי ספר יסודיים חדשים. מוסדות החינוך נבנים בימים אלו בהשקעה תקציבית גדולה ובסטנדרט גבוה. עוד מתוכנן להיפתח אשכול גנים נוסף שיצטרף לכיתות הגן בשכונה

בית ספר יסודי ברחוב סביון צילום: דוברות העיר חריש

שכונת הפרחים תתחדש בתחילת שנת הלימודים הקרובה בשני בתי ספר חדשים: בית ספר יסודי ממלכתי ברחוב כלנית המיועד להכיל כ-250 תלמידים ובית ספר יסודי ממלכתי-דתי (“כנפי רוח” לבנות), הממוקם ברחוב סביון, ובו צפויות ללמוד כ-350 תלמידות.

שני בתי הספר נמצאים כעת בהליכי בינוי והקמה ועתידים להיפתח כאמור, בתחילת שנת הלימודים הקרובה.

בישיבת המועצה שהתקיימה אתמול (א’) אישרו חברי המליאה את השלמות התקציב שניתן על ידי משרדי הממשלה, להקמת מוסדות החינוך אשר מתוכננים להיבנות בהשקעה גדולה ובסטנדרט גבוה. התקציב הכולל שנקבע עבור כל בית ספר הוא 17 מיליון שקלים.

מיקום בתי הספר והגנים החדשים. לחצו למעבר למפת העיר המלאה

מן הפרטים שמסרה המועצה עולה כי כל אחד מבתי הספר האמורים משתרע על פני כ-2,400 מ”ר, וכולל 18 כיתות לימוד, ספריה, מעבדות, חדר מורים ומגרש ספורט משולב הכולל שני מגרשי ספורט (כדורסל וכדורגל).

בית ספר יסודי ממלכתי שכונת הפרחים בחריש. צילום: דוברות העיר חריש
בי”ס יסודי ממלכתי הנבנה ברחוב כלנית בשכונת הפרחים. צילום: דוברות העיר חריש

בנוסף, עתידים להיבנות בשכונת הפרחים 4 כיתות גן ברחוב לוטם, שיצטרפו לאשכולות גני הילדים שכבר פועלים בשכונה.

יצחק קשת, ראש העיר: “משבר הקורונה הציב בפנינו אתגרים וקשיים לא פשוטים, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד בשיא המרץ. הצלחנו להשיג את התקציבים הנדרשים לבינוי, ונעשה הכל כדי לפתוח את שנת הלימודים הבאה עם בתי ספר וכיתות גן חדשים. אני רוצה להודות לחברי המליאה על השותפות המלאה בהשגת המטרות והיעדים למען תושבי חריש”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

שלוש אחיות “משלנו” ושליחות אחת משותפת

צוותי הרפואה הם, ללא ספק, אנשי השעה בעת הזו. כיצד מצטייר משבר הקורונה בעיניהן של עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם, אחיות “משלנו” ותושבות חריש? מהם האתגרים שמציבה בפניהן הפנדמיה ומהי העצה שלהן, שתעזור לנו לצלוח את ימי הקורונה בשפיות יחסית?

משמאל: עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם

בשבוע שעבר יצא עם ישראל למרפסות כדי למחוא להם כפיים. נדמה שהעם כולו מוקיר תודה והערכה לצוותים הרפואיים של ישראל שעושים לילות כימים בחזית המלחמה החדשה שנחתה עלינו. כיצד חשות נשות השעה ואיך הן מתנהלות בין השליחות, העבודה והמשפחה? עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם משתפות אותנו בשגרה השוחקת והמאתגרת ובהשקפות ותפישות העולם, שעוזרות להן לצלוח את קשיי התקופה.

“בעתיד, אוכל לספר לנכדים, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”

עדי בקר (32) נשואה ואמא לתאומים בני שנתיים וחצי היא בעלת וותק של שלוש שנים במקצוע, מתוכן שנתיים במחלקת המטואונקולוגיה והשתלות מח עצם במרכז הרפואי איכילוב, תל אביב. בנוסף, מנהלת בקר את קבוצת הפייסבוק המצליחה Medikid, המספקת מענה רפואי להורים בנושא של בריאות ילדים.

עדי בקר
עדי בקר: להפגין אמפתיה במילים

בקר מעדכנת כי שגרת העבודה שלה עברה שינוי משמעותי: “עד עתה עבדתי במשמרות של שמונה שעות, שאפשרו לי לבלות עם בן הזוג והילדים. בעקבות המצב, עברנו למשמרות של 12 שעות בצוותים קבועים, כשהמטרה היא כמובן שבמידה ומישהו ידבק, רק צוות ספציפי יכנס לבידוד”.

“אני נמצאת במחלקה מאד מיוחדת”, מפרטת בקר. “מטופלים מאושפזים במחלקה במשך חודשים רבים, ואני האדם שהם פונים אליו כשהם בוכים, שמחים, מבריאים או לחלופין – לפני שהולכים למקום טוב יותר. כעת, אני נאלצת לפנות אליהם עם מסיכה ולשמור מהם מרחק, עד כמה שניתן. אני נאלצת להשתמש יותר במילים ובטון הדיבור כדי להראות אמפטיה, ופחות במגע”.

האם תחושת השליחות מתגברת בתקופה הזו?

“תחושת השליחות מאד חזקה, מרגש להיות בחזית ולחשוב שבעתיד, אוכל לספר לנכדים שלי, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”. מי שעוזר לבקר להגשים את תחושת השליחות הוא בעלה שמטפל בילדים לבדו. “אני לא רואה את הילדים שלי במשך ימים שלמים. אני מקפידה לערוך איתם לפחות שיחת וידאו ביום, כדי לשמוע את קולם ולראות אותם.  רוב הנטל כרגע נופל על בעלי, זה מאד לא פשוט אבל הוא עומד בזה בגבורה ובצורה מעוררת הערצה”.

בקר מעידה שלמרות המצב היא אופטימית: “אני מאמינה שזה עניין של זמן עד שימצא הפיתרון, כך שברור לי שהמצב הזה זמני. אני מעריכה שיהיו ימים קשים לפנינו, אבל אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף“.

ניידת מד"א צילום מד"א
“אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף”. צילום מד”א

“אני מבינה שהבידוד הוא מתיש”, מוסיפה בקר בנימה אישית, “וגם לא פשוטה המחשבה שחג הפסח, החג הכי משפחתי שיש, יתקיים במסגרת מאד מצומצמת אבל זכרו שיש לזה סיבה ובבקשה תישארו בבתים שלכם. בסין ודרום קוריאה שם האזרחים צייתו לסגר המוחלט, מתחילים לחזור לשגרה. זה יכול להיות כך גם אצלנו. אולי בפסח יהיה לנו קשה, אבל את ראש השנה נוכל לחגוג בגדול”.

“הבחירה לצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי”

שרה לנגה (32) נשואה ואם לשלושה ילדים עובדת, זו השנה הראשונה, כאחות במחלקה פנימית ד’ במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. גם אצלה שגרת העבודה השתנתה ועברה למשמרות בנות 12 שעות ובשעות אלה היא מעניקה טיפול וגם סעד, לאוכלוסיה מבוגרת וסיעודית. “אין מישהו אחר שיוכל לטפל בהם אם לא אנחנו”, היא מדגישה. “יש חולים עם בעיות אקוטיות שהם לאו דווקא קשורות לקורונה וחייבים גם בהם לטפל”.

שרה לנגה
לנגה: “תחושת השליחות מתגברת”

לנגה עובדת בעיקר בלילות ומטפלת בבקרים בילדים. כך היא מג’נגלת בין הלו”ז שלה לזה של בעלה. “בפועל אני לא ישנה הרבה, לא ביום ולא בלילה אבל איכשהו מתגברים על הקושי. אני מודה שלשנינו יש משכורות להביא הביתה, זה לא מובן מאליו בימים אלו”.

את המחסור בשעות שינה משלימה לנגה במשמעות: “תחושת השליחות מתגברת בימים האלה. נוח יותר היה להישאר בבית, מוגנת עם ילדיי, אך הבחירה ולצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי. שרשרת ההדבקה חייבת להיפסק וכדי שזה יקרה המחלה צריכה להיעצר ואנחנו שם לתת את המענה המקצועי. זו שליחות שאין כמותה”.

לנגה, מודה שאין לה מושג עד מתי המצב הבעייתי בו שרוי העולם ימשך אך היא חשה אופטימיות מתוך הבנה שהמצב הזה הוא בר חלוף ולא ימשך לעד.

היא גם שולחת מסר חשוב, שטרם זכה לתהודה: “תחושת היסטריה אינה בריאה לנו ולמערכת החיסונית שלנו. צריך לנסות ולשמור על פאסון ורוגע מול עצמנו ומול ילדינו”.

צוות רפואי בפעולה. הלל יפה
צוות רפואי בפעולה. הלל יפה

“כנטורופתית, אני מאמינה שיש להקפיד ולהשקיע יותר בחיזוק המערכת החיסונית שלנו, ולהיעזר בוויטמינים, תוספי תזונה וצמחי מרפא, שיכולים לחזק אותנו בתקופה הזאת”.

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד”

הילה שלם (33) נשואה ואם לשלושה ילדים היא אחות במחלקת אם-ילוד במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא. “סביבת העבודה שלי, עם נשים לאחר לידה הינה סביבה אמוציונלית מאוד בשגרה, כעת הרגישות עולה עוד יותר, אין אפשרות לבקר את היולדות והלחץ שלהן להשתחרר הביתה גובר, מה שמגביר גם את חשיבות מקומנו עבור צרכי היולדות”, מסבירה שלם על השגרה החדשה ומציעה ליולדות לנסות ולהתנתק מהחדשות כדי לשמור יותר על עצמן ולהוריד את מפלס הלחץ.

הילה שלם
“מעכלת את המציאות החדשה”

משפחת שלם חיה ‘ממשמרת למשמרת’ – כך לפחות מסבירה הילה על ההערכות וחלוקת התפקידים בינה לבין נתן, בעלה: “אני ובעלי מתחלקים במשימות, אבל זה לגמרי ‘חיים ממשמרת למשמרת’. אין רגע לנוח. כשנמצאים בעבודה עובדים יותר שעות וכשחוזרים הביתה יש ילדים לטפל בהם, זה בהחלט מוסיף מימד נוסף של עומס, אבל משתדלים להתמודד”.

לצד העומס תחושת השליחות מתגברת גם היא: “תחושת השליחות הובילה אותי לעולם הסיעוד והרפואה. כעת יותר מתמיד אני מאמינה שעלי לתת יותר עבור היולדות בכל הקשור לסיוע הן הרפואי והן המורלי”.

איפה את ממוקמת על ציר האופטימיות-פסימיות?

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד. אנחנו הולכים אל הלא נודע ואולי מה ששומר אותי שפויה הוא שאני משתדלת לא לחשוב לטווח ארוך מדי. אני עדיין מעכלת את המציאות החדשה. הדאגה היא בעיקר לדור המבוגר וכל אלו המוגדרים באוכלוסיית סיכון”.

שלם מוכרת לרבים בזכות סרטוני ה’טיקטוק’ ההומוריסטיים שהיא יוצרת ומפרסמת ברשת הפייסבוק. בימים בהם הביקוש לבידור גובר, הדרישה לסרטונים מצחיקים עולה. “זה ממש היומן האישי שלי בימים האלה. כל אחד פורק את המתחים בדרך שלו ועבורי יצירת הסרטונים היא הדרך הכי טובה עבורי, סוג של תרפיה עצמית. משמח שזה עושה טוב גם לאחרים”.

מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה
“אירוע שריגש אותי” – דיירים בדיור מוגן ‘אחוזת צהלה’ מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה

שלם מסכמת את הראיון בשני מסרים שחשוב לה להעביר: “אני רואה בלבול גדול בקרב הציבור. לטעמי, מאפשרים לתושבי המדינה יותר מדי פרצות. מנייני התפילה בציבור לדוגמא, הם מבחינתי טעות גדולה. כל יציאה למרחב הציבורי מסכנת אותנו חבל שנתעורר רק כשיהיה, חלילה, מאוחר מדי. בנוסף, אני רוצה לומר תודה לציבור שמעריך את פועלנו. מחיאות הכפיים עבורנו היה אירוע שריגש אותי מאוד”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

נחתמו טופסי 4 ראשונים לפרוייקט “מחיר למשתכן” בחריש בשכונת מעו”ף

נחתמו טופסי 4 ראשונים בשכונת מעו”ף. מסירת הדירות לדיירים הראשונים של דונה במסגרת פרויקט ‘מחיר למשתכן’ בחריש תחל בקרוב

היום (א’) נחתמו תעודות הגמר הראשונות בשכונת מעו”ף ל-6 בניינים הכוללים 208 יחידות דיור, שנבנו על ידי חברת הבנייה דונה במסגרת תכנית ‘מחיר למשתכן’.

מדובר באישור ראשון של פרויקט מגורים בשכונת מעו”ף, השכונה הרביעית של חריש ובאכלוס ראשון בחריש של פרויקט מגורים השייך לתכנית הלאומית ‘מחיר למשתכן’.

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) היא השכונה הרביעית שמתאכלסת בחריש והיא מצטרפת לשכונות החורש, אבני חן ושכונת הפרחים בהן מתגוררים כבר למעלה מ-16,000 אלף איש.

השכונה בה נבנות על פי התכניות הקיימות כ-664 יחידות דיור בשלושה פרויקטים שונים של ‘מחיר למשתכן’ צפויה להתאכלס בחודשים הקרובים. שאר שטחי השכונה מתוכננים להיות שטחי ציבור ומסחר, אולם בשלב זה תכנון השכונה, שעבר ריביזיה, טרם הסתיים ולא ברור אלו מבני מסחר ימוקמו בשכונה והיכן. (לסיור מצולם בשכונה)

מן התכנית המקורית אושרה רק הקמתו של מתחם חירום והצלה אחוד. מתחם החירום יכלול תחנת משטרה כיבוי אש ומד”א ובנייתו צפויה להסתיים, על פי גורמי התכנון במועצה, רק בעוד שלוש שנים ויותר. עוד עתיד לקום בשכונה בניין העירייה החדש.

בשלב זה ידוע כי המועצה בונה עבור תושבי שכונת מעו”ף המתאכלסת מתחם גני ילדים, שעתידים להתחיל לפעול כבר בספטמבר 2020. המתחם ישמש גם כמרכז ציבורי עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

ראוי לציין כי הפרויקט הראשון שקיבל טופס 4 מקדים את לוח הזמנים המתוכנן ואת מועד המסירה על פי החוזה בארבעה חודשים. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, בראשות דוד מגן, שמסרה את טופסי ה-4 ליזם ציינה כי היתה התגייסות מצד גורמים רבים על מנת להקדים את מועד המסירה ולהקל על הרוכשים בפרויקט.

מחברת דונה נמסר כי החברה שמחה לאשר כי התקבל טופס 4 ל-208 יח”ד בפרויקט מחיר למשתכן בחריש. החברה מאחלת לזוכים ברכת יישוב טוב ובהצלחה.


פרוייקטים בחריש

“התכנון החדשני מדבר בשפה של ‘קהילות למידה’ ולא בשפה של כיתות ומסדרונות”

מדוע נגנזו התכניות להקמת התיכון הראשון בחריש, מהי התפישה שעומדת מאחורי התכנית החדשה להקמתו, כיצד היא מתקשרת לחוויית פדגוגיה עדכנית ומתי זה סוף סוף יקרה? לישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש, יש תשובות

לצד הצמיחה של החינוך הקדם יסודי ויסודי בחריש בולט יותר חסרונו של תיכון ממלכתי בחריש. תכניות להקמת התיכון הראשון בחריש החלו להתרקם כבר לפני מספר שנים ועל פי התכנון המקורי תאריך היעד לפתיחתו של התיכון הראשון בעיר, עתיד היה להתרחש בשנת הלימודים תש”פ (ספטמבר 2020). על אף ההבטחות המקוריות, לא כך הדבר במבחן המציאות.

לאחרונה הודיעה מועצת חריש על התנעה מחודשת של תכנון ובניית התיכון הממלכתי הראשון בעיר. תכניות הבינוי המקוריות נגנזו בעקבות חשיבה מחודשת והוחלפו בתכניות עדכניות יותר.

ישראל שלו
שלו: “במקרים רבים של תכנון מוסדות חינוך, ישנו נתק בין החשיבה האדריכלית-הנדסית לחשיבה הפדגוגית”

“התכנון החדש נשען על כמה עקרונות של פדגוגיה ועיצוב, כך שגם הרעיון הפדגוגי וגם הבינוי מדברים אחד עם השני”, מספר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש.

“במקרים רבים של תכנון מוסדות חינוך, ישנו נתק בין החשיבה האדריכלית-הנדסית לחשיבה הפדגוגית. כדי לפעול בצורה הוליסטית בחרנו בגוף שיודע לעשות גם וגם, גם לדבר חינוך וגם לדבר אדריכלות”.

גוגיה רשת אמי"ת
גוגיה רשת אמי”ת. תמונה מתוך עמוד הפייסבוק

שלו מתייחס בדבריו לחברה הבינלאומית, EDI שהופקדה על התכנון המחודש. “החברה מביאה איתה ניסיון רחב”, הוא מוסיף. חברת EDI (בעברה FNI) בנתה בישראל את ה’גוגיה’ מתחם המדגים חדשנות פדגוגית ברשת אמי”ת ברעננה המשמש להכשרת ופיתוח של צוותי חינוך.

התפישה: מרחבים וחללים בגדלים שונים

שלו מאמין כי התיכון החדש יבנה בסטנדרטים עתידניים: “התכנון החדשני מדבר בשפה של ‘קהילות למידה’ ולא בשפה של כיתות ומסדרונות. מדובר בתיכון, מהראשונים בארץ, שהולך להיבנות כולו בשיטה של מרחבים וחללים בגדלים שונים, מעבדות וחדרי למידה בקבוצות או בלמידה פרטנית, עם מחשוב או בלעדיו”.

כיתת בית ספר
“הפורמט המוכר של 30 ילדים- מורה-לוח, הוא לא תמיד הפורמט היעיל”

“התפישה שלנו היא שצריך לאפשר לכל ילד להתנסות במגוון רחב של מרחבי למידה על מנת לעזור לו ללמוד היטב.  הפורמט המוכר של 30 ילדים- מורה-לוח, הוא לא תמיד הפורמט היעיל.

“ללמוד בין ארבע קירות למשך כל כך הרבה שעות לא מביא לתוצאה המיטבית. התנאים צריכים להשתנות בהתאם למטרת הלמידה, המקצוע הנלמד והדרך שבה המורה בוחר ללמד את החומר ולכן התיכון שייבנה יאפשר לתלמידים ללמוד במגוון מרחבים מסייעים ללמידה”, הוא מסכם.

הבעיה: התכנית לא הותאמה לעידן החדש

התכנון הקודם של בית הספר התיכון שהיה אמור להתחיל לפעול בספטמבר 2020 היה גם הוא חדשני לתקופתו, כך לפחות הבטיחו המתכננים דאז. מדוע אם כן נגנזו התכניות להקמתו?

שטח להקמת תיכון
השטח המתוכנן להקמת תיכון חריש

“כשנכנסתי לתפקידי ובחנתי את התכניות להקמת התיכון מול גורמי מקצוע פדגוגיים והנדסיים הבנתי שמדובר בתכנית פשוטה יחסית, שמזכירה כל תיכון אחר שנבנה ב-40 השנים האחרונות. לא היתה בעיה בפן ההנדסי, ניתן היה להתחיל ולבנות את בית הספר באופן מיידי אך לא ראיתי בתכנון שלו בשורה. הרגשתי שהתכנית איננה תואמת לעיר חריש, כעיר חדשה בישראל, אינה מתאימה לחינוך בעידן החדש ואינה מספיקה להקמת התיכון הגדול והמרכזי של חריש, שעתיד לשרת את תלמידי העיר שנים רבות קדימה. נכון וראוי לטובת תושבי חריש וילדיה לקבל תיכון עדכני וחדשני בהרבה ומכאן השינויים המשמעותיים שביצעתי בתכניות וגניזת התכנית הקודמת”.

פתיחה מתוכננת: תשפ”ב

התכנון המחודש, הטיוב וההתאמה לצרכים העתידניים משמעותם גם שינוי לוחות הזמנים המתוכננים לפתיחת בית הספר. על פי הודעת העירייה, מבנה התיכון החדש יפתח בספטמבר 2021 (תשפ”ב) ובמקביל תימשך הבנייה, שתסתיים שנה לאחר מכן בספטמבר 2022 (תשפ”ג). יחד עם זאת, שלו אינו מייחס את העיכוב לשינויים שבוצעו. “כשנכנסתי לתפקידי, במאי 2019, תאריך היעד לפתיחת התיכון נקבע לספטמבר 2021 כך שלא מדובר בדחייה נוספת והוא נשאר על כנו על אף השינויים שהוכנסו. אנו עדיין עומדים בלו”ז ומתחייבים שבשנת הלימודים תשפ”ב יחלו ללמוד בתיכון הראשון של חריש ללא דחיות נוספות. זה היה גם תנאי בסיסי בכל ההתקשרות שלנו מול גורמי התכנון והתכנון המחודש”. מדווח שלו.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

קליגרף, קריקטוריסט וחרישניק

אלחנן בן אורי מתמרן בין קריקטורות בועטות, פרות קדושות ורגישות אנושית בלוליינות ראויה להערצה. למרות השיח הפעיל ברשתות החברתיות בחריש הוא טרם מצא סיבה להקדיש לעיר המתהווה איור: “אין פה משהו קיצוני שראוי לקריקטורה”

תושבי העיר שפוקדים את בתי הכנסת בשבתות וודאי נתקלו בקריקטורות הפוליטיות של המאייר אלחנן בן אורי, המתפרסמות בעיתון “שביעי”, המחולק מדי שבוע בבתי הכנסת. בן אורי (32) הוא קליגרף, קריקטוריסט ומאייר לספרים ומגזינים, המתגורר בחצי השנה האחרונה בחריש יחד עם אשתו איילת, סטייליסטית ומעצבת תכשיטים, ושלושת ילדיהם.

לחריש הם הגיעו, כמו רבים אחרים, באמצעות חברים טובים שעברו להתגורר בעיר. “באנו לראות את העיר ואהבנו את מה שראינו, אז הצטרפנו”, הוא משתף בחיוך.

אלחנן בן אורי ואשתו
אלחנן ואיילת בן אורי

אל עולם הקריקטורה והאיור הגיע בן אורי מהעולם התורני: “למדתי כתיבת סת”ם בישיבה (גופן אלפבית המשמש לכתיבת תשמישי קדושה י.ל) והתחלתי לאייר כתובּות, קלף, ציורי קיר ומשם המשכתי לקומיקס. איירתי קומיקס לנוער במגזין הנוער של השבועון “עולם קטן”, ואיירתי כתבות במגזין לנשים “הלל”, שהתמזג לפני מספר שנים עם המגזין “פנימה”. בנוסף, פרסמתי את האיורים שלי ברשתות חברתיות ולאט לאט זה תפס”.

אלחנן
שואב השראה מהרשתות החברתיות

על פרות קדושות: “אני משתדל שלא לפגוע”

ההשפעות הניכרות באיורים ובקריקטורות של בן אורי הן רחבות ואקלקטיות. “גדלתי על ספרי קומיקס של אסטריקס, טינטין ולאקי לוק, וזה גיבש לי את הסגנון”, מציין בן אורי ומוסיף בנשימה אחת: “אבל במקביל גם גדלתי על אמנים ישראלים רבים, שי צ’רקה, שהוא קריקטוריסט דתי, מישל קישקה, יוסי אבולעפיה ואחרים. כיום ההשראות שלי הן מכל העולם. ההתפתחות של הסגנון שלי התרחשה באופן טבעי במהלך תהליך הלמידה העצמאי שלי ובעזרת אינספור חקירות ברשתות החברתיות”.

אהבה רבה אותיות סתם
אותיות סת”ם.

בן אורי גם מוצא את הקשר בין העולם התורני ממנו התחיל את דרכו המקצועית לעיסוקו המרכזי כיום: “בעיניי יש חיבור בין ציור קריקטורות לכתיבת סת”ם, ולכתיבה תמה (קליגרפיה). כמו בכתיבה, גם איור מצריך המון דיוק. כתיבה היא לפעמים כמו מדיטציה. כקליגרף, אני אוהב לצייר כל אות ואות, למרות שזה יכול להיות מאות אותיות ברצף. האיור מאפשר לי לצאת מכתיבת סת”ם לאזור של כתיבה תמה, שהוא יותר אמנותי וחופשי”.

ישנם נושאים שכקריקטוריסט תבחר לא לעסוק בהם?

“לכל אחד יש פרה קדושה משלו. ישנם נושאים שכאדם דתי אני מאוד נזהר בהם, כמו למשל קריקטורות על רבנים או צניעות. בנושאים רגישים, לדתיים ולאחרים, כמו להט”ב, אני משתדל שלא לפגוע. זו שאלה של רגישות אנושית. מצד שני, קריקטורה היא קריקטורה, ואם יש ביקורת חריפה אז אני לא מהסס לפעמים להקצין קצת. בסוף זה גם עניין של פרשנות אישית”.

אלחנן
קריקטורה היא עניין של פרשנות אישית

על חריש: “אין פה משהו קיצוני”

על המעבר מישוב קהילתי בשומרון לחריש יש לבן אורי רק מילים טובות: “אנחנו גרים בקצה העיר, מול החורש, וזה נותן לנו אווירה טובה. לא מרגישים חנוקים בתוך העיר. באנו מיישוב מוקף בהרים ועצים, ונשארנו עם אותו נוף. לפעמים יש לי צורך לצאת לטבע, עם הסקצ’בוק, וזה משחרר”.

גם התגובות להן זוכה בן אורי מקרב תושבי חריש הן חמות ומפרגנות: “מדהים. זה ממש קירב אותנו לקהילה. אנשים מזהים את הקריקטורות שלי ומתפתחת בינינו שיחה”.

אלחנן בן אורי
מקבל השראה מהחורש

כקריקטוריסט פוליטי מתחשק לך מדי פעם להגיב לשיח הער ברשתות החברתיות של חריש? 

“אין פה בחריש משהו קיצוני שראוי לקריקטורה. קריקטוריסט זה מישהו שבאמת רוצה להשפיע על דעת הציבור, כך שרק אם יש שיח שיוצא מפרופורציות אני אכניס את הראש שלי לתוכו. אני בקשר עם השכנים שלי; דתיים, חילוניים, ערבים, והכל בסדר, אין פה משהו קיצוני, יש כאלו שסתם אוהבים לנפח. זה בריא שאנשים מדברים, מגיבים, מפגינים, אבל מי שמתייחס יותר מדי לרעש ברשתות החברתיות – רעש שקיים בכל קהילה, עיר או שכונה, רק מגדיל אותו”.


פרוייקטים בחריש

עוברים לחריש? תושבי העיר פותחים לכם דלת לקהילה

תושבים פעילים בקבוצת ‘המרכז לצדק חברתי’ קיימו ‘שיח חשיבה’, שמטרתו לקדם נחיתה רכה והתאקלמות מהירה לתושבים חדשים בעיר ופיתוח מענה מקיף לאתגרי המעבר בתחומי התעסוקה והשילוב החברתי

כיצד מייצרים נחיתה רכה והתאקלמות מהירה של ילדים ונוער בסביבה חדשה? אילו פעילויות פנאי יכולות לשמש כמפתח לחיבורים בקהילה וכיצד מספקים מענים לאתגרי המעבר שניצבים בפני בני הגיל השלישי?

על שאלות אלו ונוספות ניסו לענות אמש באירוע ‘פותחים דלת לקהילה’ נציגי ופעילי קבוצת המרכז לצדק חברתי’, הפועל בחריש מזה מספר חודשים. “המטרה היא לעודד הקמת קבוצות פעולה שיפגשו באופן קבוע לקידום נושא ספציפי”, מסבירה מיכל אגמון, המרכזת את פעילות המרכז לצדק חברתי בחריש יחד עם יעל עינהר.

יעל עינהר ומיכל אגמון
מימין: יעל עינהר ומיכל אגמון

ערב השיח היה גם ציון דרך, לסיום ההכשרה הראשונה שערך המרכז לצדק חברתי בחריש. 16 מתושבי העיר רכשו במהלך עשרה מפגשים כלים וידע לפעולה ולקידום הצדק החברתי ברשות המקומית. הקורס התמקד בעיקר בנושאים של תכנון עירוני, שיתוף ציבורי ומנהיגות תושבים.

“בחודשים האחרונים למדנו וגיבשנו גישה משותפת של אקטיביזם על האתגרים שעומדים בפני החברה שלנו והעיר שלנו”, ציין שני שם טוב, ממסיימי הכשרת המרכז.

מעורבות חברתית גבוהה בחריש

המרכז לצדק חברתי בחריש הוקם על ידי תנועת הבוגרים של ‘השומר הצעיר’ במטרה לארגן את החברה בישראל לפעולה אזרחית ולפעולה פוליטית – לא מפלגתית. המרכזים בחריש, רחובות וראשון לציון, מעודדים צמיחת שכבת מנהיגות מקומית וקרקע לקידום מהלכים עירוניים.

ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש
ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש

יעל עינהר, חברת הקיבוץ העירוני בחריש ומרכזת הפעילות של המרכז בחריש ציינה את סיפוקה הרב מהיקף הנוכחים והמשתתפים בקורס ובמפגש והשוותה את המעורבות המקומית בחריש לערים גדולות ומבוססות בהרבה. “זה מעל ומעבר לציפיותינו. קורה כאן משהו ייחודי וזה מרגש מאוד”.

ראש העיר, יצחק קשת, התייחס אף הוא למעורבות הגבוהה של אזרחי העיר בתהליכים הקהילתיים בחריש ועודד את הפעילות: “יכולת הרשות המקומית לקדם שירותים עירוניים היא מוגבלת מבחינת משאבי תקציב וכוח אדם. העיר חריש, כמו כל עיר אחרת, חייבת לייצר שותפויות קהילתיות כדי לתת מענה מלא לתושביה”. קשת הוסיף וציין כי פעילות התנדבותית איננה, לתפישתו, כוח עבודה זול אלא גישה בריאה של חברה שלוקחת אחריות על חייה. “אנחנו כרשות לא מתיימרים לקחת אחריות על כלל הפעילויות העיר ועל כן פעילות המרכז לצדק חברתי הינה מבורכת מאוד. הרשות תתמוך בכל יוזמה של תושבים ובכל מהלך עצמאי כל עוד יהיה נקי מאינטרסים פוליטיים”.

משלבים ידיים עם הרשות

שולחנות עגולים המרכז לצדק חברתי (1)

אחד הדיונים החשובים שהתנהלו אמש באירוע עסק בנושא התעסוקה והשתלבות במרחב התעסוקתי הגאוגרפי הקרוב. בתחום זה ניכר כבר כעת שיתוף פעולה בין ‘המרכז’ לרשות המקומית. יוסי גולדמן, חבר מועצת העיר והממונה על נושא העסקים שהשתתף במפגש מסביר: “המטרה היא לעבות ולהגדיל את היצע השירותים ושילוב כוחות ברמה המקצועית עבור התושבים ומכאן תמיכתנו כרשות בפעילות ‘המרכז לצדק חברתי'”.

בשורה נוספת התגלתה אתמול לפיה בזמן הקרוב יפתח בחריש סניף קבע של ‘מרכז חריש לצדק חברתי’, שיפעל בשדרת דרך ארץ, הרחוב הראשי בעיר.

“הסניף החדש ירכז את העשייה החברתית, יהווה בית לפעילים, וישמש מקום חברתי ותרבותי שמארגן הרצאות ואירועים לכלל הציבור”, סיכמה אגמון בהתרגשות.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מסוף תחבורה ציבורית יוקם בחריש

עבודות להקמת מסוף תחבורה ציבורית, ראשון בחריש, צפויות להתחיל בעוד מספר חודשים. המסוף יכלול 6 רציפים להעלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים. יצחק קשת, ראש העיר: “זוהי בשורה של ממש לתושבים”

בתום פגישת עבודה שקיים השבוע יצחק קשת, ראש העיר, עם המפקח על התעבורה במחוז חיפה של משרד התחבורה, אראל דמתי, וצוותו הוחלט על קידום מהיר להקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש.

על פי התכנון, מסוף התחבורה יוקם במערב חריש, בסמוך לכניסה לשדרות דרך ארץ. המסוף החדש יכלול 6 רציפי העלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים.

הדמיית מסוף תחבורה מערבי

הקמת המסוף היא בעלת משמעות דרמטית לפיתוח התחבורה הציבורית בחריש, והוא יאפשר הגדלה משמעותית של מסלולי הקווים העירוניים והבינעירוניים, וכן את תדירותם.

העבודות להקמת המסוף צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, והוא עתיד להתחיל לפעול בתוך כשנתיים וחצי. קשת: “קידום תחום התחבורה בחריש, והתחבורה הציבורית בפרט, נמצא אצלי בעדיפות גבוהה. אישור הקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש הוא שלב משמעותי בפיתוח התחבורה הציבורית בחריש וזוהי בשורה של ממש לתושבים”.

קרדיט הדמיות: משרד התחבורה וחברת יפה נוף  


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש