הפנויים והפנויות של חריש מחפשים את מקומם בעיר המשפחות הצעירות

דניאל קזין, סיגי אריה ושנית חסן מתגוררים בחריש ומעוניינים לקדם פעילויות והכרות לפנויים ופנויות בחריש. זו אינה משימה קלה בהתחשב בעובדה שרוב תושבי העיר הם זוגות צעירים, אבל השלושה אינם אומרים נואש. סיגי: "אני חותרת להקמת קהילה חזקה שתהווה אבן שואבת לרבים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ"

הדיון העכשווי על מיתוג העיר חריש ועל הסלוגן המתאים לה, שמתקיים ברשתות החברתיות של חריש, תפס את דניאל קזין (54) גרוש ואב לשני ילדים בוגרים שמתגוררים באזור תל אביב, באמצע השיחה על מצב הפנויים והפנויות של חריש. "שווה לעירייה לשווק את העיר גם לגרושים-גרושות, ולטפח את פלח האוכלוסייה הזה בחריש", הוא אומר. "בולט כי חריש מנסה למשוך לעיר משפחות צעירות בלבד".

דניאל מתגורר בחריש מאוקטובר 2018 אליה עבר ממשמר הירדן שברמת הגולן. "עד תחילת השנה עבדתי בקצרין חמישה ימים בשבוע", הוא מסביר. "כשהתחלתי לעבוד גם באוהלו ובעפולה, מצאתי שחריש היא מקום טוב באמצע. חשוב היה לי גם להתקרב לילדי. לא באמת ידעתי על חריש שום דבר לפני שעברתי הנה, רק הבנתי שזול לגור פה ושהיא אמורה להיות עיר חדשה ומודרנית".

דניאל קזין. ישמח להשתתף באירועים של פנויים-פנויות בחריש

כיצד אתה מוצא כעת את חריש?

"לפנויים ופנויות האזור מציע הרבה אופציות אך חריש עצמה לא נותנת מענה לבילויים כרגע".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"הכרות שטחית בלבד. רובם משפחות צעירות עם ילדים".

האם אתה בקשר עם פנויים ופנויות נוספים בחריש?

"לא, אני לא מכיר. אני לא מהיזמים", הוא מציין בחיוך, "אבל הייתי משתתף באירועים של פנויים-פנויות, בעיקר בקטע חברתי, לאו דווקא זוגי. במשך שנים הייתי מוקף אנשים במשך כמעט 12 שעות ביום ואז כשחזרתי הביתה רציתי להיות לבד. עכשיו זה הפוך, שעות העבודה שלי התקצרו וקצת חברה בהחלט תתאים לי".

מישהו צריך 'להוציא אותם מהחורים'

סיגי אריה (49), גרושה 6 שנים, אם לשני ילדים גדולים (19, 24), מסכימה עם דניאל שקשה לפגוש גרושים וגרושות בחריש. "מישהו צריך ליזום, מישהו צריך להוציא אותם מהחורים", היא אומרת, ומתכוונת לפנויים ולפנויות. אך בניגוד לדניאל, סיגי היא אחת מהכוחות המניעים והיוזמים של קהילה זו. היא עברה לחריש לפני קצת יותר מחצי שנה, מחדרה, ומיד כשעברה הנה פתחה קבוצת ווטסאפ של פנויים-פנויות. לדבריה, היא לא הצליחה באמת להניע דברים וליזום אירועים, אבל לא וויתרה. לאחרונה פתחה קבוצת פייסבוק, שמונה כעשרים חברים, פנויים ופנויות מכל הסוגים, מחריש ומהאזור כולו.

סיגי אריה: "החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים ודווקא מפה"

"אף פעם אסור להתייאש", אומרת סיגי. "אני קצת עקשנית. ואני יודעת שיש פה הרבה פנויים ופנויות גם בגלל מחירי הדירות, אז החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים, ודווקא מפה. כדי שאף אחד מאיתנו לא ירגיש את הבדידות הזאת".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"רוב האנשים שאני מכירה כאן הם משפחות. הם חמודים ודואגים לי, תמיד יש לי עם מי לשתות קפה בבניין, ועשינו פורים יחד והמון דברים, אבל אני רוצה להיות גם עם אנשים כמוני. אין סיבה שגרושות או פנויות מחריש יאלצו להשתתף באירועים שמתקיים במרכז הארץ. למה שלא יהיו לנו פה דברים משלנו"?

אין מענה מסודר – ויש כמיהה לחברה

שנית חסן (32), גרושה 9 חודשים ואם לשלושה ילדים (12, 10, 6). מתגוררת בחריש 8 חודשים. עבור שנית זוגיות לא הייתה אחד השיקולים למעבר, אבל המחשבה שיש כאן אוכלוסיה צעירה ומגוונת בהחלט הלהיבה אותה.

שנית חסן: "חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל"

"חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל, אבל צריך להתחיל ממשהו. אין פה עדיין פאבים, אין בתי קפה, אין מקומות בילוי שיוכלו לעזור לשבור שגרה, להוציא את האנשים מהבתים לבילוי, לפגוש אנשים".

"הייתי שמחה שיתקיימו בחריש אירועים לפנויים-פנויות, פחות מסיבות, יותר אירועים של הכרות ויצירת חברה. אני אשמח להשתתף בכל אירוע שיתקיים לפנויים-פנויות: טיול, הרצאה… כל דבר".

ארוחת בוקר יחד על הדשא

אבל מציאות לחוד ותכניות לעתיד לחוד. סיגי, למרות העובדה שאין בנמצא כעת מענה בעיר העתיד של ישראל, לקבוצת הפנויים והפנויות, מאמינה שהדברים עדיין יכולים להשתנות:

"בחריש יש אווירה מדהימה שאני מאוד אוהבת. אני מרגישה שאנשים רוצים להתחבר, מחפשים את זה". היא מדגישה וממשיכה: "בשבת ראיתי בניין שלם עושה ארוחת בוקר משותפת בפארק על הדשא. ככה אני רוצה שיהיה גם אצלנו, אצל הפנויים-פנויות. ואני בטוחה שכך יהיה", היא מוסיפה בחיוך רחב. אמונה לא חסרה לה, זה בטוח. עכשיו רק צריך שהקריאה החמה שלה תישמע, והפנויים-פנויות מכל הסוגים – "יצאו מהחורים שלהם", כמו שהיא קוראת לזה. "אני חותרת להקמת קהילה חזקה, שתהווה אבן שואבת לרבים אחרים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בטחון בתפישה חכמה: ראיון עם מורדי בן שמעון על היערכות חריש לשעת חירום

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת?" ראיון עם מורדי בן שמעון, מנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש, על תפקיד המחלקה, ההערכות לעתיד והקשר עם התושבים

בארבע השנים האחרונות מכהן מורדי בן שמעון (49), כמנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש. בן שמעון, יוצא פיקוד העורף וגמלאי צה"ל, מילא שלל תפקידים בעברו שהכשירו אותו לתפקיד המאתגר בחריש. ביניהם: סגן מפקד יחידת חילוץ ארצית, רמ"ד אימוני חילוץ בבה"ד 16 וראש ענף אוכלוסיה בפיקוד העורף, מחוז חיפה. "כשהגעתי לחריש לא היה כאן כלום. הייתי כאן לבדי. הקמתי את כל התחום מאפס", נזכר בן שמעון. "כיום המחלקה מונה ארבעה בעלי תפקידים בניהול, 15 מאבטחים במוסדות חינוך במשך היום וסיור לילה קבוע 24/7, עם שני שומרים".

בן שמעון מסביר כי התפקידים העיקריים של המחלקה הם פיקוח על אבטחת מוסדות החינוך בעיר הכוללים בתי ספר וגני ילדים, אבטחת מוסדות ואירועים עירוניים, תכנון והכנת העיר להתמודדות במצבי חירום שונים ומתן בטחון והגברת תחושת בטחון לתושבי העיר.

ביטחון בתפישה חכמה

המשרד של בן שמעון צמוד למוקד העירוני החדש אליו מתנקזות פניות התושבים בשלל נושאים, כולל הנושאים הבטיחותיים והבטחוניים. "כל פנייה שמתקבלת בנושאים אלו מטופלת אצלנו במהירות וביעילות", מציין בן שמעון ומוסיף: "מחלקת החירום והביטחון של חריש נבנית בהתאם לקווי המדיניות וההפעלה של עיר חכמה בחריש. אגף הביטחון הוא אחד הראשונים במועצה שאימץ ויישם את החזון העירוני בנושא זה".

כיצד זה בא לידי ביטוי?

"אחד מהם הוא רישות העיר במערך של מצלמות סיבים אופטיים. חריש מרושתת כיום במערך של 100 מצלמות, שמצלמות את המתרחש בחללים הציבוריים בעיר, על מנת לשמור על ביטחון התושבים. חלק מן המצלמות מוצבות ליד בריכות המים שמספקות מים לחריש, בצמוד לאום אל קוטוף ובסמוך לברטעה. בעתיד אנחנו מתכננים פרויקט נוסף של הצבת מצלמות בשכונת הפרחים".

זה גם קצת מדאיג לשמוע שקיימות 100 מצלמות, שמצלמות כל תזוזה בעיר

"המצלמות, לא פונות למרחב הפרטי אלא למרחב הציבורי בלבד. המצלמות הן מצלמות מתנייעות, שניתן להזיז אותן. אם הן מכוונות למרחב פרטי בבניין, מיד מופיע ריבוע כחול, שמסתיר את הנעשה בדירות ובמרחבים הפרטיים. כך נשמרת הפרטיות של תושבי חריש".

כיצד החיבור עם סלקום לפיתוח חריש כעיר חכמה יתרום למחלקת החירום והביטחון?

"במסגרת ההסכם עם החברה, לחצני המצוקה במוסדות החינוך, יהיו דו צדדיים. אם גננת בגן ילדים תלחץ על לחצן מצוקה, ניתן יהיה לדבר איתה וגם לראות אותה".

"בנוסף, יתווספו עוד כ-40 מצלמות במקומות חסרים, והדבר החשוב ביותר הוא שכל המערכות, כולל מערכות ההתראה, לחצני מצוקה ומצלמות ימומשקו למערכת שליטה ובקרה אחת, כאן במוקד".

מוקד חריש
המוקד העירוני החדש של חריש

איך אתה מגן על מערכת שליטה ובקרה מאיומי סייבר?

"נכון להיום המערכת היא לא אינטרנטית, היא אינטרהנט והגישה אליה פתוחה רק לעובדי הארגון. ברגע שנכניס את המערכת לפעולה, נוודא שיש את כל הפיצ'רים המתאימים, כדי להבטיח שלא תהיה זליגת מידע".

חיים על קו התפר

אחד מהנושאים החשובים ביותר בישראל הוא ביטחון אישי ואיומי טרור. כיצד חריש נערכת לאיומים אלה?

"חריש מוגדרת כישוב קו תפר, והיא באחריות ביטחונית של המשרד לביטחון פנים, באמצעות משטרת ישראל. עם צמיחת העיר הוקמה נקודת משטרה בחריש הכוללת 14 שוטרים, שמתוכננת לגדול לתחנת משטרה גדולה עם 50 שוטרים".

"בנוסף, המועצה החליטה שכל מוסדות החינוך יאובטחו על ידי מאבטח. חשוב להבין שזה לא מצב רגיל. ברשויות אחרות הפועלות בקו התפר, גני ילדים לא מאובטחים על ידי מאבטח, אלא באמצעות מרכיבי ביטחון מחייבים כמו גדר, אינטרקום, שערי חירום, שערי כניסה ולחצן מצוקה. בחריש, גני הילדים מאובטחים באמצעים אלה ובנוסף התקבלה ההחלטה שאנחנו נאבטח גם באמצעות מאבטח מתקציב הרשות המקומית".

מדוע בעצם? מפחיד פה בחריש?

"ממש לא, לא היה פה אפילו אירוע פח"ע אחד (פעילות חבלנית עוינת). הרעיון הוא להעניק לתושבים שקט ותחושת ביטחון, במיוחד עבור תושבים חדשים שמגיעים מאזור המרכז ולא רגילים לסביבה".

"חשוב להבהיר, אנחנו לא מאבטחים בגלל ישובי ואדי עארה והישובים הערבים בסביבה, איתם אנו פועלים בשיתוף פעולה ומפתחים קשרי שכנות ומסחר. ההגנה שאנחנו נותנים, היא הגנה מפני איומים שקיימים במרחב שלנו; הסמיכות לקו התפר, פועלים זרים, פועלים פלסטינאים ושב"חים (שוהה בלתי חוקי) וזה מבוצע בתיאום עם משטרת ישראל".

"ישנם ישובי קו תפר שבוחרים להקים גדר היקפית אבל אנו רואים את החיים בחריש כחיים פתוחים והרמוניים עם השכנים. מצד שני, תושב שבא מהמרכז מחפש את תחושת הביטחון ותחושה זו אנו מקנים לו גם על בסיס דברים שנראים לעין".

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת? זה המרווח שבו אנחנו חיים".

מרכז שליטה ובקרה לשעת חירום

אחד התפקידים החשובים של האגף הוא הערכות למקרי חירום, שמירה על תפקוד המועצה ומוכנות התושבים לתפקוד בזמן אסונות כדוגמת רעידות אדמה ואסונות טבע, מלחמה, ירי טילים ואסונות המוניים גדולים. בן שמעון מפרט על ההערכות של המחלקה:

"באתר האינטרנט מפורסמות הנחיות לתושבים כיצד להיערך לקראת חירום. בנוסף, אנחנו מתרגלים את עובדי המועצה המקומית, חברי וועדת מל"ח (משק לשעת חירום) בתרחישים שונים. התרגילים מבוצעים יחד עם פיקוד העורף, רשות חירום לאומית וארגוני החירום".

"לפני כחודשיים חנכנו בחריש מרכז הפעלה בנוכחות של אלוף פיקוד העורף, שהוא מתחם מוגן, בונקר, בו חברי המל"ח יוכלו לתת מענה בזמן חירום וישלטו משם במה שמתרחש בעיר במצב של חירום".

טקס חנוכת מרכז הפעלה רשותי
טקס חנוכת מרכז ההפעלה הרשותי. צילום: דוברות חריש

מה כולל מרכז ההפעלה?

"מרכז ההפעלה הוא מרכז שליטה ובקרה בו מתקבלות כל ההחלטות. המרכז מצויד בטלפוניה ומערכות קשר למשטרת ישראל, לפיקוד העורף, ומגובה במידע שזורם אליו באמצעות המצלמות והמערכות האינטרנטיות. חברי המל"ח חייבים להרגיש מוגנים על מנת שיוכלו לתפקד ולנהל את האירוע או המשבר".

"גם המוקד החדש וגם מרכז ההפעלה הם זמניים ויעברו, בסופו של דבר, למתחם החירום המתוכנן בשכונת מעו"ף".

מתי להערכתך מתחם החירום יוקם?

"אנחנו כרגע בשלבי איפיון צרכים ובניית התכניות והפרוגרמות של כל הגופים שישבו במתחם החירום: מגן דוד אדום, משטרה, מג"ב, כיבוי אש והצלה וגם הרשות המקומית, להערכתי, מתחם החירום יוקם תוך שלוש שנים".

מהו הערך המוסף של בניית מתחם חירום המאחד את כל הכוחות יחד תחת קורת גג אחת?

"זמן התגובה לאירוע מתקצר משמעותית".

הכשרות למתנדבי חריש

עד לפתיחתו העתידי של מרכז החירום, עומד בפני מחלקת הביטחון אתגר לא פשוט, להעניק מענה כולל לתושבי חריש עבור כל תרחיש אפשרי, באמצעים הקיימים. בן שמעון מפרט על ההערכות הקיימת:

"כאמור, בחריש פועלת נקודת משטרה ויש לנו מערך מתנדבים של המשמר האזרחי (משטרה) ושל מתמיד (מתנדבי מג"ב) שעוברים פה הכשרות".

מה לגבי עזרה ראשונה?

"קיימת בחריש נקודת הזנקה של מד"א עם אמבולנס. בנוסף, השקנו תכנית הכשרות של נאמני חיים, קורס חובשים ורפואת חירום ואיחוד הצלה. המתנדבים מצוידים בבתים שלהם עם תיקי עזרה ראשונה. ישנן גם הכשרות למתנדבים לקורס סע"ר (סיוע עצמי ראשוני). שעוברים הכשרה של חילוץ קל ומשמשים ככיתת כוננות יישובית לאירועים של רעידות אדמה למטרות חילוץ עד להגעתו של פיקוד העורף. 26 מתנדבים מחריש סיימו עד כה את ההכשרה הזו".

מתנדבי קורס סע"ר
אימון מתנדבי קורס סע"ר. צילום: דוברות חריש

מה לגבי כיבוי אש?

"כיום השירות של כיבוי אש של חריש נסמך על תחנת חדרה ותחנת אום אל פאחם ויש כבאית הזנקה במועצה אזורית מנשה. במקביל, אנחנו מכשירים מתנדבים לכיבוי אש ובמחסנים שלנו יש ציוד לכיבוי אש. אני מקווה שבסוף תהליך ההכשרה תהיה לנו גם כבאית שתפעל בחריש".

מהו המסר המרכזי שאתה רוצה להעביר לתושבי חריש?

"חשוב שתושבי חריש ידעו שנושא הביטחון, בטיחות והיערכות לחירום, מעסיק אותנו יוםיום, שעהשעה ואנו עושים הכל על מנת לשמור על תחושת הביטחון שלהם. אני קורא לתושבי חריש להמשיך ולהתנדב. ההיענות של התושבים עד היום היא מדהימה ואני חושב שנכונות לשיתוף פעולה ורצון להתנדב הם חשובים מאוד וניתן להשיג איתם הישגים גדולים שאפילו עם כסף לא ניתן".


לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

"אנחנו לא לומדים רק מספרים, הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים"

עוד יוזמה של תלמידי חטיבת אתגרי העתיד – בונים ריהוט גן למכירה לתושבי חריש כדי לממן טיול שנתי ועל הדרך מקבלים שיעור חשוב על כלכלה מקומית, עסק שיתופי, שיתוף פעולה והתמודדות עם פחדים

צילום: אורן קלר

שני תלמידים משייפים, אחד עובד עם מסור חשמלי והרביעי מבריג רגל עץ לשולחן – כך נראית הכניסה לחטיבת הביניים אתגרי העתיד בתקופה האחרונה, בה פועלים חברי ה'קואופרטיב' של אתגרי העתיד. מדובר בעסק לכל דבר ועניין שמטרתו לייצר ולמכור לתושבי חריש ריהוט גן לחצר או למרפסת.

 

"קואופרטיב זה עסק שיתופי", מסבירה חנה ויצמן (13) תלמידת כיתה ז' שהיא חלק מצוות 'שירות הלקוחות'. "אנחנו רוצים לבנות ספסלים ושולחנות ולמכור אותם גם בזול וגם מאוד איכותי לתושבי חריש".

סהר יוחאי (12), מצוות שירות הלקוחות מפרטת: "אנחנו לא לומדים רק מהספרים. הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים".

אוריאן תמיר (13) הצלע השלישית בצוות שירות הלקוחות מוסיף: "זה מפתח גם את הכלכלה המקומית ושומר שהכסף ישמר פה. כלומר, ילך אלינו למטרות של מימון טיול שנתי, ובהמשך לימודים, קניית לפטופים למשל".

מימין: חנה ויצמן, אוריאן תמיר וסהר יוחאי

הכסף ילך לכל התלמידים בבית הספר או רק לחברי הקואופרטיב?

"לכולם", עונים שלושתם ללא היסוס. "אנחנו רוצים את הכסף לטיול של שלושה ימים למצפה רמון, הוא עולה הרבה, אנחנו  רוצים לכסות את זה", מוסיפה סהר.

אז בחרתם לעבוד קשה כדי לממן את הטיול ולא לבקש כסף מההורים?

חנה: "אנחנו לא עובדים קשה, כיף לנו וזה גם מקל על ההורים שלנו".

אוריאן: "אם זה לא היה כיף לא היית רואה פה ילדים בונים ספסלים ונשארים אחרי שעות הלימודים כדי לסיים את זה".

כולם עושים הכל

15 תלמידים לוקחים חלק בקואופרטיב ומחלקים ביניהם שלל משימות: צוות הנגרות, שאמון על הבנייה בפועל של הספסלים והשולחנות, צוות התמחיר שבודק מחירים מול מתחרים וספקים וקובע את מחירי המוצרים למכירה, צוות האתר שבונה אתר מפורט דרכו ניתן יהיה להתרשם מקטלוג המוצרים וצוות שירות הלקוחות שעוסק כעת בשלל משימות עד להגעתו של הלקוח הראשון.

קואופרטיב אתגרי העתיד
צוות תמחיר: בודקים עלויות, מחירי ספקים ומחירים של מתחרים

כל אחד מהצוותים עובד באופן עצמאי לחלוטין ומייצר 'קשרי עבודה' עם המחלקות האחרות. שיתוף הפעולה מרשים ובימים הקרובים הם ישיקו את האתר עם קטלוג המוצרים ויחכו לטלפונים של תושבי חריש, שיהיו מעוניינים לקנות מהם את המוצרים עליהם הם עומלים קשה כל כך.

ספרו לי מה אתם עושים כעת, לפני שיתחילו הלקוחות להתקשר

חנה: "אנחנו מקימים מחלקה של שרות לקוחות, בודקים מחירים עם ספקים, מנהלים מו"מ".

איך הספקים מתייחסים אליכם?

סהר: "הם מתייחסים רגיל וגם רוצים לעזור. זה כיף ונותן לנו יותר תחושת עצמאות וביטחון".

איך מתבצעת החלוקה ביניכם בתפקידים השונים?

אוריאן: "כל אחד קיבל בהתחלה תפקיד מרכזי, אני יותר טוב בדיבור ואני מתאים יותר למחלקת שירות הלקוחות. כל שיעור יש רשימה מפורטת עם המשימות שיש למלא. אם מישהו לא אוהב לבנות, הוא תורם לעסק בדרך אחרת, לדוגמא, בודק מחירים של חברות אחרות".

ואיך באמת המחירים שלכם לעומת המתחרים?

סהר: "הרוב יותר יקרים, אנחנו זולים ב-100-50 שקלים".

אוריאן: "בהתחלה המחיר גרם לנו להפסיד, בדקנו מה צריך לעשות ושינינו כדי שגם נרוויח".

יש אחריות על המוצרים שאתם מוכרים?

חנה: "אם תהיה בעיה אנחנו נתקן אותה או שנביא להם מוצר חדש, אבל רק אם אנשים יתקשרו תוך חצי שנה – שנה. אחריות שנתיים זה כבר לא".

צוות האתר: בונים אתר מאפס עם תמונות של המוצרים ומחירים.

פחד שלא יקנו מאיתנו

את הרעיון לבניית ריהוט גן שכולל קטלוג מרשים של ספסל יחיד, ספסל זוגי, שולחן, שולחן קק"ל, אדנית עץ ופינת זולה קיבלו לאחר שספסלים שנבנו בשיעור נגריה, עבור בית הספר, זכו למשוב חיובי ולהתעניינות לגבי קנייה.

סהר: "בנינו ספסלים בבית הספר ואנשים התלהבו ורצו לקנות מאיתנו אז החלטנו להפוך את זה לעסק".

אוריאן: "אנחנו משתמשים בספסלים האלה בבית הספר והם טובים".

חנה: "רוב הבתים הם חדשים בחריש ולאנשים אין את כל הריהוט, אז הקואופרטיב שלנו עוזר לאנשים בלהשיג מוצר איכותי ודי זול".

קואופרטיב אתגרי העתיד
חברי קואופרטיב אתגרי העתיד

כמה ספסלים ושולחנות כבר הכנתם?

סהר: "חמישה ספסלים, אנחנו נכין ספסלים לפי הזמנות, שבוע מועד אספקה".

אוריאן: "אנחנו רוצים לקבל מלא הזמנות, יש לנו מלא עצים שקנינו ממחסן עצים".

ואם יהיו מלא הזמנות, תצליחו לעמוד בזה?

סהר: "אני חושבת שנעמוד בזה, אם יהיה קשה אז נצטרך לעבוד קשה".

חנה: "אנחנו מבינים את הסיכון שיש בעסק הזה".

אוריאן: "אם נצטרך להישאר כדי לעבוד, אז נישאר, אנחנו לא מתבאסים אנחנו שמחים להישאר כאן, זה כיף שנותנים לילדים להתבגר ולהתחשל".

יש איזה חשש שאתם מתמודדים איתו בפרויקט הזה?

חנה: "אני חושבת שיש סוג של פחד שאנשים לא יקנו דברים שילדים עושים, אבל הם צריכים לדעת שזה מאוד איכותי".

 


MORE חריש


לוח דירות חריש

"לבנות ולהיבנות בה" – על שלושה עולים ואולפן אחד בחריש

שלושה סיפורים של אנשים שעלו לארץ ובחרו לבנות את חייהם בחריש, חושפים בפנינו הגשמה ציונית מודל 2019 המתרחשת ממש כאן, מתחת לאף שלנו, באולפן העולים של חריש

תלמידי המחזור הראשון באולפן חריש. צילום: דוברות העיר

הצצה אל כיתת הלימוד במבנה הפיס, בו מתקיימים לימודי האולפן לעברית בחריש, מגלה לנו כיתה מרווחת ומוארת, בעלת שולחנות ארוכים ונוחים המאכלסת 24 עולים חדשים, תושבי חריש. לכל אחד מהם יש סיפור משלו. אלה מאיתנו שנולדו בארץ אולי אינם מכירים את התחושה הזו, הרצון לקחת חלק בהגשמה ציונית והחיפוש אחר שייכות למקום. ג'ייסון דאקר ויואל ינקילביץ', עולים חדשים, תלמידי האולפן בחריש יחד עם אלונה גבר קרקליס, רכזת תחום העליה והקליטה בעירייה ועולה ותיקה, משתפים אותנו בסיפור האישי, בתחושות ובתובנות.

"ביום שהאולפן נפתח, הגיעו לפתיחה החגיגית עולים שכבר התקבלו ללמוד בו, עולים שבאו לבקש ללמוד בו, ראש העירייה, אנשים ממשרד הקליטה ואנשים ממשרד החינוך. ההתרגשות הייתה גדולה," משתפת אלונה.

אולפן העברית בחריש החל לפעול בדצמבר 2018 לאחר מאמץ מתמשך ותהליך בירוקרטי ארוך ומייגע של חמש שנים, אותו ניהלה עיריית חריש בראשותם של יצחק קשת ושל חברת המועצה  עידית ינטוב, מתוקף תפקידה הקודם, כמנהלת מערך הקליטה בעיריית חריש.

כאמור, כיום מונה האולפן בחריש 24 תלמידים – דוברי ספרדית, פורטוגזית, אנגלית ורוסית. הוא מתוקצב, כיתר האולפנים הממלכתיים בארץ, על ידי משרד הקליטה ומשרד החינוך, בתמיכה של העירייה.

מקדמה על הבית – עוד באותו ערב

ג'ייסון: "יש פה אפשרות ליצור משהו חדש יחד עם כולם, לא רק עולים חדשים. עבורי זה מרגש מאוד".

ג'ייסון דאקר (33) הוא אחד מתלמידי האולפן. הוא מתגורר בחריש כמעט שנתיים. הוא עלה מארצות הברית, ניו ג'רזי, בשנת 2012, והספיק ללמוד באולפן ברעננה לפני שהגיע לחריש. עם זאת, הרגיש שהיה חסר לו משהו בבסיס השפה. ההבדל בין הלימודים באולפן כאן בחריש  ובין הלימודים באולפן ברעננה משמעותי מבחינתו. "באולפן ברעננה היו המון אנשים בכיתה, והיה קשה ללמוד. כשיש ארבעים אנשים וכל אחד מהם מדבר שפה אחרת – זה קשה… כאן הכיתה קטנה יחסית, והמורה מדהימה. היא מלמדת בשיטות מעולות, ואנחנו מדברים עברית כל הזמן". מדבריו אף משתמע שהאולפן מהווה מקום מפגש עבור העולים הלומדים בו, דרך להכיר באופן אישי עולים נוספים כמותם ולהרחיב את הקשרים שלהם בחריש. "באולפן אני מכיר אנשים חדשים וכולנו מדברים עברית, נוצרות חברויות ונוצרים בינינו קשרים מתוך הלמידה המשותפת".

"לדעתי זו הזדמנות גדולה, לגור בחריש," אומר ג'ייסון. "זו עיר מתפתחת, יש פה קהילה מגוונת ומעניינת, ויש אפשרות להיות חלק ממשהו חדש". אפשר לחוש אצלו את השמחה שבבנייה ובהשתתפות במקום שמתרקם, דווקא בראשוניות. "באנו לראות את הדירה, ועוד באותו ערב שילמנו מקדמה על הבית," הוא מספר. "אני אוהב לגור פה. הקהילה פה מתאימה לי כי היא מגוונת, לא הייתי רוצה לגור בשטעטל, כמו בבני ברק, אני רוצה סביבי את כל הסוגים של האנשים, ויש פה אפשרות ליצור משהו חדש יחד עם כולם, לא רק עולים חדשים. עבורי זה מרגש מאוד".

עברה את כל המסלול בעצמה

אלונה גבר קרקליס - אולפן עולים
אלונה: "בשונה מאולפן בעיר הגדולה, שם נפתחות כיתות כל הזמן, בחריש יש התייחסות אישית לכל עולה".

"האולפן בחדרה רחוק," מסבירה אלונה המנהלת. "הלמידה באולפן, לזכאים, מתבצעת במשך חמישה ימים בשבוע, בכל יום משמונה וחצי ועד אחת בצהריים. עולים שצריכים לנסוע באוטובוס לעיר שהם לא מכירים, כשהם לא יודעים באיזו תחנה לרדת ולא יודעים איך לשאול… באיזשהו שלב הם נשברים ומחליפים את האולפן בחיפוש עבודה. זה פרקטי יותר".

אלונה מבינה לליבם של העולים, שכן גם היא, על אף ההתערות שלה בחברה ושרידי המבטא שכבר כמעט אינם מורגשים, הייתה עולה חדשה מרוסיה, לא כל כך מזמן. לאחר שעלתה לארץ והתחתנה עם בן זוג מטבעון, שרצה "להקים משהו מאפס, כמו סבא שלו", הם בחרו לגור בחריש  וזה היה הפתרון המושלם מבחינת שניהם להגשמה הציונית שלהם, כל אחד על פי דרכו. "הוא קיבל אפשרות להיות חלק ממשהו חדש ולהקים מאפס, ואני קיבלתי חיים בעיר ואפשרות להיות חלק מהקהילה המתהווה. לתרום ולעשות – זה תמיד היה חשוב לי, גם ברוסיה הייתי תמיד פעילה מאוד בקהילה היהודית".

היא מדברת בהתרגשות על העבודה עם העולים: "בשונה מאולפן בעיר הגדולה, שם נפתחות כיתות כל הזמן, בחריש יש התייחסות אישית לכל עולה. חלקם שומעים על האולפן ומגיעים אלינו דרך המשפחות שלהם עוד לפני שהם עולים או עוברים פיזית לחריש, ואנחנו בקשר אישי איתם. מנסים להבין אם הם זקוקים לעזרה, עוזרים להם בתרגום ומכירים כל אחד מהם. חשוב לנו שאף אחד מהעולים לא ייפול בין הכיסאות".

"הייחוד בחריש", היא מוסיפה, "הוא העובדה כי העולים הם חלק מהמערך הקהילתי, ונתפשים ככאלה. המטרה היא שילוב העולים בקהילה כולה, ולא הנצחה של היותם עולים". על פניו נראה שמדובר במשהו סמנטי, אך מדובר בתפישה שונה. בערים אחרות העולים מקבלים מענה מקיף, אך בדרך כלל הם נשארים סגורים בתוך הקהילות שלהם, דוברות השפה שלהם ובעלות המנהגים שלהם. בחריש המטרה והתפישה היא שילוב שלהם בקהילה כמו כל תרבות אחרת שקיימת בתוך הקהילה המגוונת של העיר.

"לדוגמה, לקראת פורים, העולים אומנם יקבלו הודעות בשפתם על החגיגות המתקיימות, אך הם יחגגו עם כולם," מספרת אלונה. "לפני כמה חודשים," היא ממשיכה, "ציינו בחריש את חג הסיגד, של הקהילה האתיופית, והקהילה עשתה אירוע לכל יתר העיר – במקום שיעשו אירוע רק לעצמם".

 "איפה יש בית שימוש?"

יואל: "חסרות לי בחריש מסעדות טובות ותחבורה ציבורית נוחה, אבל אני מרגיש שמצאתי את המקום שלי".

עבור יואל ינקילביץ' (61), שעלה מברזיל, לפני ארבעה חודשים בלבד, המפגש עם העברית הוא מעט שונה. יואל הגיע לכאן בעקבות שתי בנותיו המתגוררות בחריש, אחת מהן מתגוררת בישראל כבר 18 שנה.

"למדתי בבית ספר יהודי בברזיל, וכך גם ילדיי," מספר יואל, "הייתי מעורה בקהילה היהודית – זה חשוב מאוד כשאתה גר בחו"ל, אבל לא באמת ידעתי לדבר. הדבר היחיד שידעתי להגיד בביטחון הוא 'איפה יש בית שימוש?'".

"המורה באולפן נהדרת, היא מדברת לאט, והיום אני מדבר עברית הרבה יותר טוב. אני מרגיש שכל יום השפה שלי משתפרת, ואני לא מפחד לדבר".

העובדה כי מדובר בעיר בהתהוות אינה מרתיעה אותו, להפך. "אני אוהב לגור בחריש, זה קרוב לילדים שלי ולנכדים, ואני מרגיש שייכות סוף סוף. כולם כאן ישראלים, לא כמו בברזיל, שהייתי אומנם חלק מהקהילה היהודית, אבל גרתי במקום שלא היה יהודי או ישראלי".

יואל אינו שוכח לציין יתרון אחד נוסף עבור עולים חדשים: "כאן בחריש כולם חדשים, לא רק אנחנו, ואני לוקח חלק בבנייה של משהו חדש. חסרות לי בחריש מסעדות טובות או חנויות כמו סופר פארם ותחבורה ציבורית נוחה, אבל אני מרגיש שמצאתי את המקום שלי".

חלק אינטגרלי מהקהילה המתהווה

"המטרה שלנו היא לעזור לעולים להתערות בחברה מבלי למחוק את השורשים והזהות התרבותית שלהם. העולים רוצים להפוך לישראלים – עם כל מה שהם מביאים איתם, ולהעניק את זה לחברה שאליה הם משתייכים", מסבירה אלונה.

"לשמחתי, העולים בחריש הם חלק מהקהילה, שכולה נמצאת בהתהוות ובהתפתחות. העובדה כי כיום קיים אולפן בעיר מושכת רבים מהם להיות חלק מהעיר הנבנית ומקלה עליהם את האפשרות לעשות זאת. וכך הם זוכים להגשמה ציונית מודל 2019, כזו שאינה קיימת בשום עיר אחרת בארץ".

 


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

טעמים חדשים בחריש: חוויית הקולינאריה המקומית מתפתחת

לאכול טוב, לשתות, להיפגש עם חברים, לבלות וליהנות. חווית האוכל בחריש עברה לאחרונה שדרוג עם פתיחתם של עסקי מזון חדשים. מה עוד צפוי לנו בעתיד הקולינארי של חריש?

 

מזה שנים מתפתחת בישראל אחת מסצנות הקולינריה הלוהטות ביותר בעולם. שפים ישראלים זוכים להערכה בינלאומית ומאכלים אופייניים כמו חומוס, מוגשים בגאווה במסעדות נחשבות ברחבי הגלובס.

המטבח הישראלי שזוכה לשבחים נהנה משילוב מושלם של חומרי גלם טריים, מסורות בישול עתיקות לצד יצירתיות וטכניקות מתקדמות. מטבע הדברים, תל אביב, בירת הבילויים הישראלית, מיצבה עצמה כמעצמה קולינארית המציעה למבקרים אינספור חוויות אוכל בטעמים שונים ובמנעד מחירים מגוון מאוד. יחד עם זאת, בשנים האחרונות לא ניתן להתעלם מהפריחה הגסטרונומית של הפריפריה הישראלית. מסעדות בערי הלווין של תל אביב או בצפון הרחוק הצליחו לבסס לעצמן מוניטין, שמושך אליהן גם את הקהל התל אביבי אנין הטעם. היכן נמצאת חריש על רצף קולינארי זה?

חומוס זכריה
חומוס זכריה: "מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס". צילום: שי חי טוב

בסיסי, מוכר ונדרש

בהיסטוריה הקולינארית של חריש שמור מקום של כבוד לחלוצות המזון המהיר, הפיצריות 'פיצריש' ו'אמריקן פיצה' שנפתחו ראשונות והעניקו לתושבי חריש טעימה קטנה מהמתרחש בעיר הגדולה. לצד הפיצריות פועלים בהצלחה עסקי מזון מהיר נוספים שמעניקים לתושבי חריש מאכלים עממיים ומבוקשים כדוגמת פלאפל ברזילי, חומוס זכריה, מאפיית בון-ג'ורנו ושניצל פיקס.

זכריה פלד, הבעלים של 'חומוס זכריה', שהגשים חלום ופתח את החומוסייה הראשונה בחריש, עיר שהוא מאמין בעתידה, מפרט: "אנחנו מעניקים ללקוחות שלנו שירות חם מכל הלב. מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס ומרקים, ובקרוב נציע להם גם פלאפל וצ'יפס".

אך לא רק מנות בסיסיות ניתן למצוא בחריש. כפיר בוארון, מנהל 'פיצריש' ,שזוכה לפופולריות בקרב תושבי חריש מפרט: "ההצלחה של פיצריש בחריש היא לא רק בזכות הפיצות שלנו, אלא גם בזכות המנות המיוחדות שאנו מציעים ללקוחות בתפריט. זיוה, קלצונה, כריכים, סלטים ומגוון רחב של קינוחים מושקעים הן מנות מבוקשות מאוד. צריך לזכור גם שעד פתיחתו של דנגורי בר בורגר, הישיבה אצלנו היתה האפשרות היחידה לקיים בחריש בילוי אוכל משפחתי על פיצה וקולה".

פיצריש
פיצריש: "מציעים ללקוחות מגוון רחב של מנות מיוחדות נוספות" צילום: אור ראובני

 

"מסעדה בצהריים ובר בערב"

בחודש האחרון השתדרגה חריש ונפתחו בה שני מקומות, שמציעים לסועדים לראשונה תפריט בשרי,'דנגורי בר בורגר' ו'המנגליסטיות'. יחד עם המענה לצורך של תושבי חריש במאכלים בשריים, מספקים המקומות החדשים גם חווית בילוי משופרת. שף עומר שירזי מ'דנגורי בר בורגר' מסביר: "עבדתי במסעדות תל אביב. הפתיחה של המקום שלנו היא עליית מדרגה בכמה רמות שתביא לתושבי חריש דברים שראו רק מחוצה לה".

דנגורי בר בורגר
דנגורי בר בורגר: "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב"

בתפריט ניתן למצוא מנות ספיישל של בורגרים לצד תפריט משקאות רחב הכולל בירות, יינות מבעבעים, קוקטיילים וצ'יסרים. "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב", מוסיף עומר. "זה בהחלט מקום בילוי עם חברים שמספק צ'ופרים ופינוקים ללקוחות".

כפיר מפיצריש, מפרגן לקולגות החדשים: "הפתיחה של המקומות החדשים מסמנת שינוי קונספט, זה כבר לא אוכל שנמסר ללקוח מהדלפק, אלא זה מקום לבוא ולקבל שירות ולהתפנק עם חברים. זו אווירה אחרת לגמרי. מקום כזה מאפשר לי ולתושבי חריש להתרענן ולצאת לבלות בלי לצאת מחוץ לעיר ולבזבז זמן וכסף על נסיעה רחוקה. אני מצפה ומחכה ליום שכל שדרת דרך ארץ תהיה מלאה בחנויות, שאוכל לטייל בשדרה בלי שום סיבה, סתם כדי להציץ בחלונות הראווה, שאוכל לרדת מטה לרחוב וליהנות מעירוניות שוקקת".

שאלה של איכות

את חווית העירוניות השוקקת מחפשת גם פרח קוזחי, תושבת העיר שמתחילה את הבוקר שלה ב'קפה סאנשיין'. "חסרה לי חווית האוכל, בדיוק כמו שחסרה לי חווית הקנייה בסופר גדול, עשיר ומפנק במוצרים שניתן לקנות בו הכל", היא משתפת.

יחד עם זאת, פרח לא שוכחת לציין שהיא מעריכה את האיכות המשובחת של הקפה אותו היא לוגמת בקפה סאנשיין ואת התפריט המשובח במאפיית 'סבתא עוגיה'. במיוחד היא מציינת לטובה את הכריכים האיכותיים שהמקום מציע.

קפה סאנשיין
קפה סאנשיין: "איכות היא לא מילה גסה"

איכות היא מילה נרדפת לחוויית אוכל משובחת. האם מקומות ההסעדה בחריש הם איכותיים? האם הקהל בחריש מעריך מוצר איכותי ויקר?

נאור שמש, הבעלים של קפה סאנשיין משיב: "יש שמוכנים לשלם על קפה טעים ומשובח ויש שמסתפקים בכוס קפה חם. חריש צריכה לספק לתושבים שלה מגוון אפשרויות בחירה. קיימים בחריש מקומות נוספים שמוכרים קפה זול יותר אבל ההבדלים באיכות הם משמעותיים".

"יחד עם זאת, איכות היא לא מילה גסה. התפישה שחריש כפריפריה צריכה להיות זולה היא שגויה. אנשים שעברו לגור פה שדרגו לעצמם את רמת החיים, עברו לדירה חדשה מהניילונים בשכירות נמוכה אבל לא כולם מוציאים את הפרש הכסף על איכות. אני שומע לקוחות שאומרים לי שקפה בבנימינה זול יותר, אבל אלו לקוחות שלא מודעים לעלויות הגבוהות של תפעול עסק בחריש".

אליאור שרון, הבעלים של 'סבתא עוגיה' מתייחס גם הוא לסוגיה זו ומסביר את התפישה העסקית שלו: "אנחנו לא מכוונים לכלל האוכלוסיה בחריש אלא למרביתה, לאלה שמחפשים איכות וטעם טוב", הוא מסביר. "כמו שלא כל בצק עם רוטב אדום וגבינה צהובה הוא פיצה, כך גם בעולם האפייה ישנן רמות שונות של מוצרים. המטרה שלנו היא להעניק לתושבי חריש מוצרי פרימיום במחירים נגישים".

"לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן. אנשים יודעים להעריך איכות. יש לנו גם לקוחות מחדרה שמגיעים לחריש במיוחד כדי לקנות את החלות שלנו בימי שישי. מצד שני, יהיו גם לקוחות שיכנסו לחנות ויתלוננו שמחיר הפיתות גבוה מדי, זאת למרות שמשקל הפיתות שלנו הוא גבוה יותר ומעניק תמורה מלאה בטעם, במחיר ובערך המוסף".

מיקרוקוסמוס של ישראל

על ההבדלים בגישות השונות של תושבי חריש מעיד אליאור: "חריש היא מיקרוקוסמוס של ישראל. יש כאן מגוון של אנשים שמגיעים עם צרכים והרגלים קולינאריים מהבית. המנעד של תושבי חריש הוא רחב מאוד, מהפשוט ביותר ועד אנין הטעם, רק השבוע היתה לי לקוחה שביקשה לרכוש לחמנית המבורגר בריוש, אחד ממוצרי הלחם הכי מורכבים לאפיה".

סבתא עוגיה
סבתא עוגיה: "לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן"

מהם לדעתך עסקי האוכל הכי מתאימים לחריש?

"בעוד חמש שנים יהיה פה הכל, מרמה ואיכות גבוהים ועד מוצרי לואו קוסט. כרגע, חריש הולכת לכיוון של בייסיק, אלו העסקים שיחזיקו כאן מעמד".

היית ממליץ למשל, על פתיחת מסעדה איטלקית? סושי?

"התמהיל השיווקי הנכון יהיה מענה לצורך קיים. יקח זמן עד שיצליחו לייצר ביקוש כאן. חשוב גם לציין כי מבחינה לוגיסטית הליך הרישוי עלול להיות מורכב למסעדות מסוג זה, בעוד שפתיחת פלאפל או חומוסיה היא פשוטה יותר. אין ספק שלחריש יקח זמן עד שנגיע לפתיחת מסעדות קז'ואל ומסעדות שף".

אליאור אינו שוכח לציין שחלק מהדרישה לאוכל ופינוקים בחריש מקבל מענה בזכות עסקי האוכל שפועלים בבתים ומשווקים לתושבי חריש מכל וכל.  "סצינת האוכל הביתי בחריש היא מפותחת מאוד. זה נותן מענה משמעותי לצרכי התושבים, גם אם מדובר בתופעה שהיא בעייתית מבחינת הרשויות ומבחינת עסקי מזון מקומיים שמתמודדים עם עלויות גבוהות שאין לעסקים הביתיים".

העתיד הקולינארי של חריש: "מותאם לחרישניקים"

פתיחתן הצפויה של רשתות ארציות מובילות כדוגמת מקדונלדס, קפה גרג  וגלידה גולדה בקניון MORE בכניסה לעיר תעניק לתושבי חריש מענה נוסף, חווית בילוי חדשה במתחם מזון ייעודי כמקובל בכל הקניונים בארץ, אך אלו לא גורעים מהרצון הקיים לקבל חווית בילוי בלב העיר חריש.

אחד הפוסטים החוזרים והפופולריים בקהילת חריש עוסק בשאלה 'איזה עסק חסר בחריש', במיוחד אם השאלה מתייחסת לעסקי מזון. אין ספק, התשובות של תושבי חריש מגוונות ויצירתיות, אבל החלטנו הפעם לשאול את המומחה. גיא יצחקי, יזם אורבני של 'חצר השוק כפר סבא' ו'חצר השוק בפרדס חנה' משיב: "סצינת האוכל שמתפתחת בחריש היא עצמאית לחלוטין ומנותקת ממה שמתרחש במרכז".

"תל אביב מספקת חווית בילוי ואוכל לתיירים מחו"ל ותיירים מקומיים, אנשים שעובדים בעיר ומגיעים לבלות בה. חריש מן הסתם תספק בעיקר את צרכי תושבי חריש. בהתאם לזה כל מקום שיפתח צריך להיות מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר".

המנגליסטיות3
"מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר". המנגליסטיות. צילום: דן פטילון

"גם ההתפתחות הרגילה של סצנת האוכל שקיימת בכל ערי ישראל מן המרכזים הוותיקים והחוצה לאיזורי תעשיה ולשכונת החדשות לא תקפה לחריש בה הכל נבנה מחדש ומאפס".

האם ניתן להניח שסצנת האוכל תתפתח מאוכל בסיסי לאוכל משודרג?

"הבנתי שכיום מתגוררים כ-12 אלף איש בחריש. זה גודל של חצי שכונה בכפר סבא ולכן אי אפשר לנבא מהם הכיוונים הקולינאריים האפשריים בהם תתפתח חריש. לא בכל יום מוקמת עיר חדשה בישראל, הניסיון היחידי לנבא הוא להשוות אותה למודיעין, שנבנתה כעיר חדשה לפני עשרים שנה, אבל המיקום של מודיעין בין ירושלים לתל אביב אפשר לתושבים שלה לבלות מחוץ לעיר. המקרה של חריש הוא מאוד ייחודי".

אז מהי העצה המקצועית שלך?

"יזמי מזון צריכים לזהות את הצרכים החדשים של תושבים חדשים ושל שכונות חדשות ואיתם תגיע גם ההתפתחות הקולינארית בצמוד לחתך הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה החדשה. יתכן ובהמשך השכונות החדשות של חריש יקבלו אופי ייחודי, ימשכו אליהם עסקים עם אווירה ייחודית, איכות מזון ושירות מסוג מסוים. אבל כאמור, זה שלב מוקדם מדי מכדי לצפות ולאפיין דברים, הכל עדיין פתוח".

 


MORE STREET חריש

לוח דירות חריש

התחלות חדשות בחריש: משנות מקום, משנות מזל

הן השאירו מאחוריהן עבודות בטוחות וניצלו את המעבר לחריש כדי ללכת אחרי הלב, להגשים חלום, לשנות עבודה ולהמציא את עצמן מחדש. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אלישיב משתפות בתהליך השינוי שחוו ובתובנות החדשות שהשיגו 

 

אחת החוויות שמובטחת לתושבי חריש היא חוויה חוזרת ונשנית של התחלה חדשה. בכל פעם נפתח גן חדש, גינה ציבורית חדשה, עסק חדש או שכן חדש שמצטרף לבניין. אך יש שאינם מסתפקים רק במעבר לעיר חדשה אלא מינפו את ההתחלה החדשה לשינוי מעמיק יותר; ללכת אחרי הלב, להגשים תשוקות, להעז. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אליישיב, הן נשים חזקות שבחרו לחולל שינוי בחייהם, לשנות עיסוק, מקצוע ופרנסה ולחפש אחר האושר בדרכים חדשות.

 

לילך גרנדיר: "כבר שנים שאני מכינה עוגות ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק"

לילך גרנדיר צילום טל בדרק
לילך גרנדיר: "מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי'" צילום: טל בדרק

"המעבר לחריש וההתנתקות מהסביבה המוכרת לי גרמו לי לחפש מחדש את החיבור לעצמי. הרגשתי דחף חזק לשינוי והבנתי שיש לי הזדמנות להתחיל משהו חדש בשביל עצמי. אז עזבתי את העבודה בקיבוץ כצעד ראשון ומשם התהליך התגלגל", כך משתפת לילך גרנדיר (31), המתגוררת בחריש עם משפחתה מזה עשרה חודשים.

לילך נולדה בברזיל ובגיל שלושה חודשים אומצה על ידי משפחתה בקיבוץ עין שמר. עד למעבר לחריש, התגוררה לילך בקיבוץ יחד עם בן זוגה וילדיהם, ועבדה בענף החינוך, במכבסה ובמרכולית של הקיבוץ. לאחר המעבר לחריש, המשיכה בעבודתה בקיבוץ, "אבל משהו לא הסתדר לי כבר", היא נזכרת. "במשך יותר מחצי שנה חיפשתי עבודה, חיפשתי כיוון, חיפשתי את עצמי, הרגשתי אבודה. זה לא היה פשוט", היא משתפת.

"לקראת גיל 30 הציפו אותי המון מחשבות על קושי, שעולה אצלי כל שנה להכניס שמחה ליום ההולדת שלי מאחר והיום בו באתי לעולם הוא גם היום בו הופרדתי מאמי הביולוגית. אז קיבלתי החלטה לצרף ליום המיוחד שלי את השמחה לצד העצב. כבר שנים שאני מכינה עוגות לימי הולדת ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק".

יש לך רקע מוקדם בנושא?

"לפני תשע שנים למדתי לימודי קונדיטוריה ועיצוב בצק סוכר ב'לגעת באוכל' וקורס עיצוב גרפי במכללת 'מעוף'. תמיד הייתה לי אהבה מיוחדת לעוגות בחושות בזכות פשטות ההכנה שלהן והתחושה הביתית שהן מעניקות. לאורך השנים קיבלתי הזמנות מזדמנות מהסביבה הקרובה אבל לא חשבתי למנף את העניין לעסק רציני, עד השינוי שהתחולל בי".

לילך פתחה לאחרונה עסק חדש 'הבחושה', שמציע עוגות בחושות, עוגות יום הולדת מעוצבות, קאפקייק'ס וקינוחי גביעים גדולים. היא מתכננת בזמן הקרוב לפתוח סטודיו בו יוכלו ילד יום ההולדת והוריו לקחת חלק בעיצוב עוגת יום ההולדת.

מהי המסקנה שלך מהתהליך שעברת?

"להיות מחוברת לעצמי. הרינגטון בפלאפון שלי הוא שיר ברזילאי שמתחיל בשאלה, 'האם זה בשבילי', זה מנחה אותי בכל רגע ביום. אני מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי' ולהקשיב לתשובה עד כמה שאפשר".


חריש SOHO


סון פייגין: "כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת"

סון פייגין
סון פייגין: "אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית"

סון פייגין, 29, נשואה ומצפה לילד ראשון, עברה מתל אביב לחריש עם בן זוגה בקיץ האחרון. סון עבדה בשנים האחרונות בגן ילדים. היא אהבה את העבודה אבל הרגישה שליבה מושך אותה למקום אחר והחליטה לנצל את המעבר לחריש לשינוי מקצועי. סון נרשמה ללימודי טיפולי גוף במכללת 'רידמן' והדרכת פילאטיס בקמפוס 'שיאים'.

"המעבר המתוכנן לבית חדש ולסביבת מגורים חדשה הביאו אותי להחלטה לשנות כיוון. תמיד רציתי ללמוד עיסוי אבל פשוט עשיתי דברים אחרים. כשסיימתי ללמוד עדיין גרתי בתל אביב אבל לא הצלחתי ליישם שם את השינוי המקצועי. כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת".

ספרי על השינוי, במה את עוסקת כיום?

"אני עובדת בתור מעסה בספא בקיסריה ובקרוב אפתח קליניקה פרטית לטיפולי גוף בחריש. בנוסף אני מדריכת פילאטיס בקופת חולים מאוחדת בחריש ובחדרה ומעבירה אימונים אישיים".

חריש, כעיר חדשה, היא קרקע פורייה לעסקים חדשים. מצד שני, היקף האוכלוסייה בחריש עדיין לא גדול כשל עיר. איך זה משפיע עלייך בתור עוסקת עצמאית חדשה? 

"בגלל שקהילת חריש היא קהילה בהתהוות ובגלל שרובנו חדשים פה אני מרגישה שקיים בחריש רצון קולקטיבי להתחבר ולהכיר. בנוסף, במסגרת עבודתי כמדריכת פילאטיס אני פוגשת נשים רבות מחריש ומקבלת מהן המון פרגון. אני שמחה על ההזדמנות להכיר את הקהילה".

האם את מרוצה היום מהבחירה לשינוי כיוון מקצועי בחייך?

"לגמרי. אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית. תחום ה'גוף-נפש' הוא עולם ומלואו. תמיד יש עוד ללמוד ואני מקווה להמשיך ולהתפתח בתחום".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שבריא יותר לנפש לעסוק במה שאנחנו אוהבים. ברור שלא קל לערוך שינוי בחיים, אבל פשוט צריך להחליט ולהתחיל. אני מאמינה במוטו, "Be the change you want to see in the world", זה משפט שמלווה אותי ועזר לי לבצע את הבחירה המקצועית החדשה שלי".

אורטליה אלישיב: " למדתי לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שלמה שזה יוביל אותי למקום הנכון בשבילי"

אורטליה אלישיב. צילום אלנתן ליברמן
אורטליה אלישיב: "זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא". צילום אלנתן ליברמן

אורטליה אלישיב, בת 29, נשואה ואם לשלושה ילדים. לפני כשנתיים עברה עם משפחתה לעין עירון מהיישוב תקוע שבגוש עציון כדי להתחיל להתמקם באזור לקראת המעבר לחריש. לפני תשעה חודשים עברה להתגורר בחריש.

במה עסקת לפני המעבר לחריש?

"כשגרנו בתקוע עבדתי בתור בימאית ומורה לתיאטרון בבתי ספר שונים. אהבתי את זה מאוד, אהבתי לביים, להרים הפקות ולהפתיע את עצמי כל פעם מחדש. תמיד היה ברור לי שהשליחות שלי קשורה באנשים ובתור מורה ובימאית הרגשתי שאני עוזרת לאנשים ולילדים להעצים את הביטוי האישי שלהם".

ספרי על הצורך בשינוי שחשת

"התחלתי לעבוד בתור מורה לתאטרון בבית ספר בכרכור אבל די מהר הרגשתי שזה לא זה. הרגשתי שלא בא לי והיה לי ברור שזה לא נכון להמשיך שם כשאני לא מרגישה את התשוקה. הבנתי שהחיים זימנו לי הזדמנות לשינוי, הזדמנות לעשות חשיבה מחודשת".

במה את עוסקת כיום?

"אני מנחת מעגלי נשים בהם אני מלמדת נשים להקשיב ולהתחבר לתשוקה שלהן. אני אוהבת להגדיר את התפקיד שלי במעגל כ'דולה', אני עוזרת לנשים ללדת את עצמן מחדש ולהגשים את עצמן בעולם. אני עדיין מחזיקה משרה חלקית בתור שכירה בצהרון בבית ספר בזיכרון יעקב וזה מאפשר לי להיות עצמאית בנחת. אני עובדת בתור שכירה לפרנסה כדי לאפשר לעצמי את השינוי. אני רוצה לעודד נשים להעז ללכת עם הרצון שלהן ולעשות שינוי אבל חשוב לי גם להדגיש את החיבור למציאות".

 האם קהילת חריש עזרה לך בתהליך השינוי?

"כן, קהילת חריש היא מקבץ של אנשים בתדר של שינוי, הרי כולם פה חדשים, והמשמעות היא שאנשים בחריש מאוד פתוחים לדברים חדשים. כשאדם נמצא בתוך תהליך של שינוי ומצליח להרפות מהפחד הוא מזמן אליו דברים. כעיר, כולנו כישות אחת, מסתובבים עם תדר פתוח, עם תשוקה ללמוד, להכיר, לקבל משהו חדש".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שקשה למצוא את התשובה לשאלה מה היעוד שלנו. אני כבר הפסקתי לשאול את השאלה הזאת. במקום זה למדתי להקשיב לחשק שלי, לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שמה ש'בא לי' יוביל אותי למקום הנכון בשבילי. לכאורה, נשמע שזו גישה מאוד נועזת, אבל מסתבר שלא. זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא. משם זה ממשיך לתהליך של חידוד הקשב לרצון המזוקק. בשביל זה צריך לעזוב את הראש, לרדת לבטן, שם יש את כל התשובות לרצונות הפנימיים שלנו, וזה מה שמוביל להגשמה עצמית".

 


הדר בחריש

לוח דירות חריש

נדחתה התכנית להקמת מגדלי יוקרה בני 27 קומות בחריש

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לא אישרה את תכנית 'הטרפז' להקמת חמישה מגדלי מגורים בני 27 קומות וביקשה לבחון חלופות בינוי, שייצרו בחריש 'עירוניות ראויה' ויתחשבו בגובה המתוכנן של שכונת מעוף הסמוכה, ובהולכי הרגל בכניסה לעיר. אחת החלופות שנבחנת היא קידום שני טורי בניינים בני 15 קומות בלבד

 

צילום: אורן קלר

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה לאחרונה את תכנית “הטרפז” להקמת חמישה מגדלי מגורים בני 27 קומות בחלקה המזרחי של שכונת אבני-חן, בחריש, בסמוך לכניסה המרכזית לעיר.

התכנית המקורית, שאושרה על ידי 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' באוקטובר 2017, ראתה במגדלי היוקרה מקור משיכה לאוכלוסייה חזקה לחריש. עוד קידמה התכנית ניצול אפקטיבי יותר של הקצאות הקרקעות לבנייה על ידי הגדלת מספר היחידות בשטח נתון, ובולטות אסתטית המשדרת יוקרה למרחוק.

מפת שטח תכנית הטרפז בחריש
לחצו על המפה למעבר למפת חריש האינטראקטיבית

אך לא כולם שותפים לדעה זו. בערר שהגיש עלי כבהא, תושב אום אל קוטוף, הוא טען כי מגדלים אלה יפגעו באופי הכפרי של המקום.

הלל זוסמן, חבר הוועדה ונציג רשות הטבע והגנים צידד בטענות אלה וציין בדיון שהתקיים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי מגדלים בני 27 קומות אינם מתאימים לבנייה המרקמית הכללית בחריש ולמרחב בו היא יושבת. עוד הוזכר כי רוב הבנייה בחריש כיום היא של בניינים בני 6-8 קומות.

מנגד, ציין אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתאר עירוני במשרד השיכון, כי תכנית המגדלים מתאימה ויאה לחריש העתידית: "אם נסתכל 30-40 שנה קדימה, חריש תהיה עיר של 200-250 אלף תושבים, מה שהופך אותה לאחת מ-10 הערים הגדולות בישראל". עוד הוסיף טייכמן כי תכנית הטרפז ממוקמת ליד שכונת מעוף, שצפויה להיות מרכז עירוני ראשי לתעסוקה ומסחר בחריש, ובהתאם לזאת, כמקובל בכל הערים המובילות בישראל, גורדי שחקים הם תבנית מקובלת במרקם הנוף העירוני האורבני.

יו"ר ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית, עו"ד סילביה רביד ציינה: "הוועדה סבורה לאחר שבחנה את החלופות שהוצגו בפניה כי בנייה של חמישה מגדלים בני 27 קומות אינה מייצרת עירוניות ראויה, שכן המגדלים מייצרים מרחב בלתי מנוצל בעל מרווחים גדולים בין המגדלים, התפוס בחלקו על ידי חניות עיליות, באופן שאינו יוצר דופן רחוב ומרחב ציבורי איכותי להולכי הרגל ברחובות הסמוכים". רביד הנחתה את 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' לבחון חלופות בנייה שאינן משנות או מפחיתות ממספר יחידות הדיור המתוכנן (624) אולם מציעות פרישה שונה, כזו שמצליחה לייצר עירוניות ראויה. כך לדוגמא, אחת ההצעות היא הקמה של שני טורי בניינים מקבילים בני 15 קומות בלבד.

בתגובה לפנייה של מערכת 'חריש סיטי' השיבה הוועדה לתכנון ובנייה חריש: "משרד הבינוי והשיכון והוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, יפעלו בהתאם להחלטת ועדת הערר, יכניסו את השינויים המתבקשים ויביאו את התוכנית המתוקנת למתן תוקף".


MORE STREET חריש

לוח דירות חריש

חברי המועצה החדשים מסכמים 100 ימים בתפקיד ומסמנים מטרות לקדנציה

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

הבית היהודי חריש
מימין: יוסי גולדמן, יוחאי פרג'י, שלמה קליין

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

אישור תקציב 2019
ישיבת אישור תקציב 2019 שאושר פה אחד

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".


עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

עידית ינטוב

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".


בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים


עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

שדרת דרך ארץ ממשיכה להתאכלס: הכירו את העסקים החדשים

השבוע תיפתח שיפודיה חדשה, 'המנגליסטיות', שתציע לתושבי חריש הקרניבורים תפריט בשרי. עוד עתידות להיפתח בקרוב: מכבסה, חנות תשמישי קדושה וחנות וילונות. שדרת דרך ארץ מתאכלסת בעסקים חדשים וחיוניים לקהילה

 

אולי זה ריח האביב שבאוויר או שמא התקנה החדשה שמשנה את מתן טפסי 4 לבעלי נכסים מסחריים ומטרתה לעודד השכרה של חנויות במחירים נוחים יותר, אבל נדמה שזרזיף העסקים החדשים שנפתחו בחורף מתחזק. בזמן הקרוב עתידים להיפתח מספר עסקים. סקרנו עבורכם חלק מן העסקים שמצטרפים לקהילה.

'המנגליסטיות'

המנגליסטיות
מימין: שלי ומורן המנגליסטיות. בתמונה העליונה: חלל הפנים של השיפודיה.

זהו. אפשר להירגע. התאווה לבשר באה על סיפוקה. החל מהשבוע תחל לפעול בהשקה לא רשמית השיפודיה הפועלת תחת השם 'המנגליסטיות' בבעלותן של  שלי אבוטבול ומורן קלאורה. השתיים, מוכרות לנו מחנות הפרחים שפתחו בשדרת דרך ארץ לפני כחצי שנה. בשיפודיה בר גדול בו ניתן לשבת ולהזמין בפיתה או בצלחת או מיטב מנות הבשר האהובות: פרגיות, מעורב ירושלמי, קציצות מרוקאיות, סטייק אנטריקוט, נקניקיות מרגז, שיפודי לבבות ועוד. המנה מגיעה עם תוספת סלטים ובהמשך מתכננות השתיים לדאוג גם למשלוחים לבתי תושבי חריש הרעבים. "מורן ואני נדאג לבשרים", מעדכנת שלי, שפתיחת השיפודיה מהווה עבורה הגשמה של חלום.

עברתן מפרחים לבשרים?

"את חנות הפרחים מנהלת אמא שלי. אנחנו נהיה כאן ונדאג לעסק החדש".

מה לגבי כשרות?

"כל מוצרי הבשר הם בכשרות מהדרין. יש לנו את עמרני המשגיח והעסק בכללותו קיבל כשרות של הרבנות הראשית. אני עוד לומדת את כל נושא הכשרויות", מעדכנת שלי ומזמינה את תושבי חריש להגיע בשעות הפתיחה.

כתובת: דרך ארץ 45, חריש

שעות פתיחה:  12:00-24:00 או עד אחרון הסועדים

כשרות: מוצרי בשר בכשרות מהדרין. כשרות רבנות ראשית


WHITE & CLEAN

הסניף התל אביבי של מכבסת White & Clean

אסף לוי, הבעלים והמנכ"ל של מכבסת  WHITE & CLEAN הממוקמת בתל אביב לא מאמין שאת הכביסה המלוכלכת צריך לכבס בבית… בעוד כשבועיים עתידה להיפתח המכבסה הראשונה של חריש, האחות הקטנה של סניף הדגל התל אביבי. המכבסה שתעניק שירותי ניקוי יבש, כביסות וגיהוץ תנוהל על ידי איש צוות מנוסה, לא מקומי.

"החלטתי לפתוח מכבסה בחריש כי אני איש עסקים שמאמין שחריש מעניקה הזדמנות עסקית יוצאת מן הכלל", הוא מסביר. "חריש היא עדיין לא עיר. יקח לה לפחות שנתיים-שלוש, אבל אני מביט לטווח הארוך ומאמין שההחלטה שלי תצדיק את עצמה עם הזמן".

מועד פתיחה משוער: סוף פברואר / כתובת: דרך ארץ 51, חריש

 


וילונות הם צו השעה

אלון עמר נחת בחריש עם משפחתו היישר מניו יורק. "למרות השהיה הממושכת בחו"ל, הילדים התאקלמו והם אוהבים מאוד את חריש", הוא מדווח. אחרי שנה של מגורים בעיר, החליט אלון לפתוח עסק בתחום המקצועיות שלו. "חריש היא מקום טוב לפתוח בו עסקים. זה מקום חדש, מתפתח וגדל", הוא פוסק. אלון שעסק במשך 27 שנים בווילונות בארה"ב החליט להביא לכאן את כל הידע, המקצועיות, הטרנדים והאהבה לתחום. בחנות הוא יציע, וילונות, פתרונות הצללה, טפטים שחזרו כעת לאופנה ומגוון פתרונות נוספים שיעזרו לתושבי חריש לעצב את ביתם בהתאם לצו האופנה העדכנית של בירת העולם.

מועד פתיחה משוער: סוף פברואר / כתובת: דרך ארץ 47, חריש


תרי"ג – תשמישי קדושה ויודאיקה

איתן יצחקי מתעתד לעבור להתגורר בחריש בקיץ. עד אז הוא מתכנן להגיע כל בוקר מפרדסיה לחריש כדי לפתוח את חנות תשמישי הקדושה ויודאיקה הראשונה בעיר. "החנות תיפתח בשבועיים הקרובים", הוא מדווח. יצחקי, מחנך ומורה במקצועו החליט לשנות כיוון ולעשות אתנחתא מספסל הלימודים של תלמידיו. "ראיתי בחריש הזדמנות עסקית וחיפשתי עסק שאוכל להתפרנס ממנו וגם יהיה עסק חיובי מבחינת המשמעות העמוקה יותר שלו", הוא מסביר. "החנות תציע תפילין, כיפות, מזוזות, מוצרי יודאיקה וגם מוצרי אמנות".

בחריש פועלת חנות חב"ד וחנות יודאיקה נוספת עתידה להיפתח גם כן, אתה ערוך לתחרות? "שמענו על פתיחתה של החנות הנוספת שעתידה להיפתח ממש מולנו, כשכבר היינו בשלבי שיפוץ מתקדמים ולאחר השקעה כספית. זה מצב קצת מביך אבל אני מקווה ומאמין שתהיה פרנסה לכולם".

מועד פתיחה משוער: סוף פברואר / כתובת: דרך ארץ 54, חריש


תודה לרינה מאירי מתיווך רימקס על עזרתה בהכנת הכתבה!


MORE STREET חריש

 

 

 

 

נתיבי ישראל: "תוך שמונה-תשע שנים ניתן לחנוך את תחנת רכבת חריש"

על פי תכנון חברת נתיבי ישראל תוקם תחנת רכבת חריש כחלק ממסילת מנשה והעיר חריש תחובר לרשת ענפה של כבישים. גלעד צוובנר, סגן מנהל היחידה הארצית בנת"י: "בחריש אנו מתכננים הקמה של מסילה דו כיוונית מחושמלת. אנו שמים דגש מיוחד על חיבור חריש למרחב באמצעות סלילת כביש בין עירוני 444 והשקעה בנתיבי תחבורה ציבורית עתירת נוסעים"

בתמונה: גלעד צוובנר. צילום: בן גוטמן

חברת נתיבי ישראל ערכה בינואר 2019 מסיבת עיתונאים בה הציגה את תכניותיה לשנים הקרובות. "אחת מהבשורות החשובות היא קבלת אור ירוק להקמת מסילת הרכבת המזרחית, שתשתרע לאורך כ-65 ק"מ במזרח שפלת החוף, ממסילת החוף באזור פרדס חנה דרך חדרה מזרח, אחיטוב, כפר סבא, נתב"ג ועד ללוד תוך עקיפת גוש דן וצוואר הבקבוק של מסילות הרכבת בפרוזדור האיילון. כמו כן, היא תיצור עורק תחבורה עיקרי לסחורות שיגדיל את יכולת השינוע מנמלי חיפה ואשדוד לכל הארץ". מסביר המהנדס גלעד צוובנר, סגן מנהל היחידה הארצית בנתיבי ישראל.

עוד הציגה חברת נתיבי ישראל לראשונה את התכניות להקמת מסילת מנשה והשקה של 'פרוזדור תחבורה חריש'. על פי התכנון, מסילת מנשה תחבר בין המסילה המזרחית לבין מסילת העמק החדשה. (ראו שרטוט) ותיצור חיבור ישיר ומהיר בין עמק יזרעאל למרכז המדינה.

מסילת מנשה ומסדרון תחבורה ורכבת חריש
מפות נת"י – מימין: פרוזדור תחבורה חריש. משמאל: מסילת מנשה

היכן תמוקם תחנת רכבת חריש?

"באזור צומת מג"ב, היכן שתמוקם הכניסה החדשה למחלף 65".

כלומר בסמוך למיקום הנוכחי של צומת חריש?

"כן. עשויה להיות תזוזה של מספר מטרים לכאן או לכאן".

לא תקום תחנה בתוך העיר חריש?

"להעביר את המסילה בעיר חריש עצמה זה אתגר בלתי אפשרי כיום. זה לא ישרת את העיר, זה רק יעכב משמעותית את הקמת המסילה. לו זה היה נעשה לפני עשר שנים, זה היה סיפור אחר, אבל התכנון הקיים מתחשב במצב נכון להיום ובגידול העתידי המתוכנן של העיר".

אז האם לדעתך, מדובר בבשורה משמעותית לתושבי חריש?

"בהחלט כן, בכל מקום שהרכבת מגיעה אליו, העיר מקבלת תנופת פיתוח משמעותית. בחריש אנו מתכננים הקמה של מסילה דו כיוונית מחושמלת שתסיע נוסעים במהירות גבוהה וגם לא תזהם את הסביבה. תחנת הרכבת תחובר לעיר באמצעות שירותי תחבורה משלימים של שאטלים, שבילי אופנים כחלק מתפישה מתקדמת ותחבורה ציבורית ענפה. עוד מתוכנן פרוזדור תחבורה משמעותי שיחבר את העיר למרחב. חריש זוכה לדגש מיוחד בנושא התחבורה והקמת מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים".

למה אתה מתכוון בביטוי 'פרוזדור תחבורה חריש'?

צוובנר מסביר כי במסגרת הפרויקט יסלל מקטע חדש של כביש 444, שיתחבר למחלף החדש בכביש 65, יעבור דרך אחיטוב וימשיך במקביל לכביש 6 עד לכביש 57 (איזור ניצני עוז).

"הקמת הכביש הבין עירוני ברמה הגבוהה ביותר מבוצעת כחלק מפרויקט הארכת ושדרוג כביש 444 ככביש מקביל לכביש 6 אשר יאפשר גישה נוחה לתושבים באזור לכבישים רוחביים ולתחנות הרכבת לאורך תוואי המסילה וישרת פיתוח אזורי והגעה לאזורי התעסוקה של חריש".

מהו הצפי להקמה בפועל של תחנת הרכבת בחריש?

"התכנית נמצאת בשלבי אישור סטטוטורי בהסכמה מול כל הגורמים. להערכתי, יארך כשנתיים עד שנתיים וחצי לסיומו של שלב זה וחמש שנים נוספות לביצוע. אם לא יהיו עיכובים, תוך שמונה-תשע שנים ניתן יהיה לחנוך את תחנת רכבת חריש".

האם חריש תהיה התחנה הכי צפונית עד שתיסלל מסילת מנשה במלואה ותחובר עם מסילת העמק?

"החלק שמחבר את חריש למסילה המזרחית יבוצע ראשון. סלילת החלק הצפוני של מסילת מנשה (צפונית לחריש) היא מורכבת וכבדה יותר מבחינה הנדסית ודורשת מינהור".

כמה זמן תארך נסיעה מתחנת חריש לתל אביב והאם מדובר בנסיעה ישירה או שיהיה צורך להחליף רכבת?

"תכנון המסילה מאפשר נסיעה ישירה מחריש לתל אביב אבל אין לי אפשרות לדעת כמה זמן היא תיארך והאם בפועל יהיה מדובר בנסיעה ישירה או לא. זה נתון לבחירה תפעולית של הנהלת הרכבת אם להנהיג רכבת מאספת או ישירה בתוואי זה".


עוד בנושא: הצצה ראשונה לתכנון המחלף החדש על כביש 65 שצפוי להיפתח בשנת 2021


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק