שכונת החורש, חריש

ירון מרחיב את דירת ה-4 חדרים שרכש ברחוב גפן, ב-3 חדרים נוספים "בשביל הילדים". שירה עוברת לחריש רק לאחר שתגדיל את דירתה מ-4 ל-5 חדרים "כדי להשתדרג". בשנה האחרונה זינק מעלה מספר הבקשות להרחבת הדירות בשכונות אבני חן והחורש, בהתאם לתב״ע הקיימת. סגן ראש העיר מאמין שהתופעה עוד תתרחב: "זה הרבה יותר זול מלקנות דירה חדשה"

שירה לביא (30) רכשה בשנת 2013 דירת 4 חדרים ברחוב גפן. לביא ומשפחתה אינם מתגוררים בעיר והדירה מושכרת לטווח ארוך, אך בעת האחרונה, חל שינוי בגישת המשפחה. "הגענו לצומת דרכים והבנו שאנו רוצים לעבור לחריש אבל לא משתלם לנו לעשות מעבר לדירת 4 חדרים בלבד, אנחנו חייבים להשתדרג כי אנחנו זקוקים ליותר חדרים".

"התלבטנו אם למכור את הדירה ולקנות דירת 5 חדרים או לפעול להגדלת הדירה הנוכחית ולבסוף החלטנו ללכת על האפשרות השנייה. אנחנו אוהבים את הדירה הזו".

לביא אינה היחידה. בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות בוחרות להגדיל את דירתן בהתאם לתב"ע המאושרת בחריש, ובשנה האחרונה, בעקבות שינוי המדיניות עליו הכריזה הוועדה המיוחדת המתירה לבעלי דירות גן להרחיב את הדירה מבלי להזדקק לאישור השכנים – שטף הבקשות גבר משמעותית.

היצע נמוך של דירות גדולות

אורי דימרי מלווה במסגרת עבודתו כאדריכל ומעצב פנים משפחות המעוניינות לבצע את תהליך ההרחבה. "בהחלט ניכרת התחזקות מגמה של משפחות שמבקשות להרחיב ולהוסיף חדר או מפלס לדירתן. אני מעריך ששתי הסיבות העיקריות הן ההיצע הנמוך יחסית של דירות 5 חדרים לעומת 4 חדרים בעיר והעובדה שמאז שמשפחות רכשו את הדירה "על הנייר" ועברו להתגורר בעיר חלפו מספר שנים בהן המשפחות גדלו והצרכים השתנו בהתאם".

ממצאי סקירת הנדל"ן של חריש סיטי מחזקים את דברי דימרי. על פי הסקירה, בין השנים 2017-2014 חלקן של דירות 5 חדרים מכלל הדירות בעיר היה נמוך מ-30%. בין השנים 2021-2018 חלקן של דירות 5 חדרים עלה בהדרגה עד ל-40% ואילו דירות 6 חדרים הן נדירות בחריש ואוחזות בנתח של כ-3%-4% בלבד מכלל הדירות בעיר.

תב"ע המתירה הגדלה בשכונות הוותיקות

בחריש קיימות שתי תוכניות בינוי עיר (תב"ע) לשכונות אבני חן וחורש (חריש 1/א) המתירות לבעלי הדירות להרחיב את הדירות הקיימות. על פי התוכניות שאושרו בשנת 2017 זכאים בעלי דירות לתוספת בנייה של חדר נוסף עד 25 מ"ר, ובתנאי כי הבנייה מתבצעת באגף כולו, כלומר הרחבת כלל הדירות באותו האגף בבניין. תוכנית שנייה מתירה לבעלי דירות בקומות העליונות לבנות על הגג 60 מ"ר נוספים.

כאמור, באוגוסט 2021 התירה הוועדה המיוחדת לבעלי דירות גן לבנות חדר ללא בניה של שאר השכנים בקומות שמעל באותו אגף. ההקלה המשמעותית מאפשרת למאות בעלי דירות גן בשתי השכונות הראשונות של העיר להרחיב את דירתן בהליך קל ונוח יחסית.

"לדירות בקומות האמצע אין הקלה. בעלי הדירות צריכים צריכות לבנות אגף שלם ביחד ולכן צריך את הסכמת השכנים לפחות בהיקף המעטפת. הסיכויים להוציא את זה לפועל הם הרבה יותר נמוכים כי נדרש מהם לשכנע אגף שלם של בניין להוציא סכום לא מבוטל עבור הבנייה הזו", מפרט דימרי.

"שינוי המדיניות שנכנס לתוקף לאחרונה ומאפשר לבנות מלמטה למעלה הוא מבורך ונכון. המדיניות החדשה בהחלט תרמה לחיזוק המגמה. בחצי השנה האחרונה אני מקבל שני טלפונים בנושא מדי שבוע. היות ואני לא היחיד בעיר שעוסק בנושא, אני מניח שמדובר בתופעה לא קטנה".

להישאר בסביבה הטבעית

"בשנה האחרונה ישנה התגברות של התופעה", מאשר סגן ראש העיר שלמה קליין וחבר בוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש. "ישנן הרבה בקשות להרחבה בעיקר בדירות שנבנו על ידי העמותות. עמותת נאות חנן לדוגמה, ממש יצרה תשתית לכך, ובנתה בבניינים שלה פיר שמיועד להוספת חדר של 25 מ"ר, בעיקר ברחובות אורן, רימון, תמר וגפן".

קליין מעריך שבשתי השכונות, חורש ואבני חן, יש כ 3,000-2,000 דירות של עמותות ולהערכתו, התופעה רק תלך ותתרחב. "אני מאמין שבהמשך זה יקרה גם בעמותות החילוניות שרק לאחרונה גמרו לאכלס את הבניינים. כשאנשים קצת יתמקמו ויחלוף מעט זמן גם הם יכנסו לתהליך כפי שקורה עכשיו בעמותות הדתיות".

רחלי יצחק, אדריכלית ובעלת עסק בעיר מטפלת כיום ב-15 לקוחות שונים בעיר שמבקשים להרחיב את דירתם: "עד לשינוי המדיניות של הוועדה לתו"ב – היה בלתי אפשרי לממש את ההרחבה כי היה קשה לגייס את כל השכנים. מאז המדיניות החדשה המאפשרת בנייה צומחת מלמטה למעלה, נעשתה קפיצה משמעותית בחצי השנה האחרונה. בעלי דירות רבים מעדיפים להישאר בסביבה המגורים המוכרת להם, עם מוסדות חינוך שהם מכירים ועם חיבור לבית שהם השקיעו בו", היא אומרת ומוסיפה: "מדובר במהלך שהוא בכל מקרה זול יותר מאשר למכור ולקנות דירה חדשה".

משקיעים מחפשים דירות גג

האמנם זול יותר? קליין מסכים: "שדרוג דירות 4 חדרים ל-5 חדרים כרוך בתוספת של 200-150 אלף שקלים. האלטרנטיבה של למכור את הדירה הנוכחית ולרכוש דירה גדולה יותר כרוכה בעלויות ביצוע עסקה ומיסים, ולאור העליה החדה במחירי הדירות בעיר זה הרבה פחות כדאי להערכתי".

"ההשקעה לתוספת חדר בגג בגודל של 60 מ"ר מסתכמת בכ-300 אלף שקלים, זה הרבה יותר זול מלקנות דירה חדשה בגדלים האלה. ישנם לא מעט משקיעים שמעוניינים לקנות דירות גג כהשקעה בחריש. הם עדיין חושבים, גם בשלב הזה, שאם הם יקנו דירה ויוסיפו לה את ה-60 מ"ר בגג הם יעשו רווח כלכלי".

יצחק מעריכה גם היא מגמת עליית מחירים: "הסברה שלי היא שהמחירים בשכונות החורש ואבני חן בהכרח יעלו. בשכונות החדשות WHAT YOU SEE IS WHAT YOU GET ואילו לדירות בחורש ואבני חורש יש פוטנציאל נדל"ני גדול".

עו"ד הראל לפידות ממשרד לפידות את לפידות, המעורה בשוק הנדל"ן בחריש, מצייר תמונה רחבה יותר: "אין הרבה מקומות בארץ בהן התב"ע קבעה מראש אפשרות להגדלה. חריש היא ייחודית בפרופורציה שלה, יש בה שתי שכונות שלמות שניתן להגדיל בהן את הדירות, ולא בנין בודד כזה או אחר.

"כבר לפני שלוש שנים המלצתי לאנשים לקנות דירות שאפשר להגדיל על הגג. כל מי שעיניו בראשו יכול להבין שאין מוצרים כאלה בחריש, אין הרבה דירות של 160 מ"ר לאחר הגדלה, אין בחריש דירות של 7-6 חדרים, והגידול במשפחות הדתיות בחריש, שמהוות כ-50% מהאוכלוסייה, דורש מענה מותאם לצרכים".

מדירת 4 חדרים לדירת 7 חדרים

ירון (שם בדוי) מתגורר עם משפחתו מזה שלוש שנים בחריש. לפני חודשיים עברה המשפחה לדירה שרכשה ברחוב גפן ובימים אלה הם לקראת סיום תהליך האישורים של הקמת אגף נוסף לדירה, על גג הבניין, בגודל של 60 מ"ר.

"במקור זו דירת 4 חדרים בקומה הרביעית בגודל של 96 מ"ר, התוספת שאנו מתכננים היא של 3 חדרים. היצע הדירות הגדולות בחריש מאוד מוגבל ונע סביב ה-110 מ"ר לכל היותר. חיפשנו ורכשנו דירה שנותנת לנו לנצל אפשרויות רבות יותר מהדירה הקודמת שהיתה לנו, ברחוב אורן. המטרה שלנו היתה לתת מענה לצרכים של הילדים. ההרחבה הזו הופכת את הדירה שלנו מדירת 4 חדרים לדירת 7 חדרים. זהו מהלך שהוא הרבה יותר אטרקטיבי מאשר לנסות לקנות דירת כזו. אין דירות כאלה ובטח לא במחירים נורמליים לאור עליית מחירי הנדל"ן".

כמה עלה כל התהליך?

"טרם ביצענו את הבינוי בפועל אבל ההערכה שלנו היא שסך ההוצאה תהיה בין 300-250 אלף שקלים וזה כולל את כל האישורים הנדרשים ליועצים למיניהם, תשלום היטל ההשבחה ובנייה  שתהיה ברמת סטנדרט שתאפשר לנו לגור בדירה. אנחנו לא הולכים על "הטופ", אלא על הסטנדרט, זו לא דירה להשקעה אלא למגורים שלנו".

שחיקה בכוח הקנייה

ההרחבה במקום הליך מכירה-וקנייה מציעה בתקופה של עליית ריבית וזינוק במחירים יתרון משמעותי נוסף. עו"ד לפידות מסביר: "התנודתיות במחירי הדירות בישראל מסכנת את כוח הקנייה. אתה לא קונה ומוכר דירה באותו רגע ולכן הפער בין זמן מכירת הדירה לבין קניית דירה חדשה יכול לארוך מספר חודשים במהלכן מחיר הדירות עולה במאות אלפי שקלים, ובממוצע של 3%-2% מדי חודש מה שגורם לשחיקת כוח הקנייה ב-8%-7%. מהסיבה הזו אנשים מעדיפים להישאר בדירה שלהם ולהרחיב אותה".

מהם החסרונות המרכזיים בהרחבת דירה?

"החיסרון הוא לעבור את התהליך כשאתה גר בדירה ובונים לך על הראש. חיסרון נוסף הוא המרחב הבסיסי בדירה. ישנם הבדלים ברורים במרחבים המשותפים (מטבח, סלון) של דירת 4 חדרים לעומת 5 חדרים ולכן הוספה של חדר לא הופכת את הדירה לשווה בגודלה לדירת 5 חדרים מקבלן".

תב"ע שונה לשכונות החדשות

נראה כי המגמה מתחזקת בשתי השכונות הוותיקות בחריש אך השכונות החדשות, הפרחים ובצוותא, נשארות מחוץ למשחק. התב"ע שלהן שונה ואינה מאפשרת הרחבה.

קליין מציין שבאופן גורף בשכונות החדשות אין אפשרות לתוספת חדר אלא אם הקבלנים לא ניצלו את כל זכויות הבנייה שניתנו להם, "אבל זה כמעט ולא קרה", הוא מוסיף. "תושבים רבים מהשכונות החדשות פנו אלי וביקשו ממני לבדוק את הנושא".

מדוע התב"ע של שכונות הפרחים ובצוותא אינה מאפשרת הרחבה?

התשובה לכך מורכבת ככל הנראה ממספר סיבות. התב״ע של השכונות החדשות תוכננה באופן שונה, חלקן היחסי של העמותות היה נמוך באופן משמעותי, הקבלנים ניצלו מראש את כל זכויות הבניה והציעו פנטהאוזים רחבי ידיים ובמקרים רבים דירות גדולות ומרווחות יותר. עוד מציין קליין כי "תושבים בשכונות החורש ואבני חן התלוננו על היטל ההשבחה שהם חויבו לשלם במכירת הדירה, גם אם הם לא בנו. הם חויבו לשלם על פוטנציאל ההשבחה של הדירה״.

"עם זאת ישנה חשיבה להחריג את ההיתר לתוספת של 60 מ"ר על הגג ולאשר אותו גם בשכונות הפרחים ובצוותא אבל זה עוד לא הבשיל לכדי מעשה", מסכם קליין.

לקריאה נוספת: תקדים בחריש: בעלי דירות גן הורשו לבנות חדר נוסף ללא תלות בשכנים

אין קופצים למים: המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש נסגר ללא הצעות. פרסום המכרז החדש נדחה למועד לא ידוע. שלמה קליין: ״נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים״

בתמונה: הדמיית הקאנטרי בחריש משנת 2018, מתוך פרסומי המועצה

מכרז היזמים להגשת הצעות לבניית מרכז הספורט והנופש של העיר (הקאנטרי העירוני) נסגר השבוע, ללא מציעים. מבירור הפרטים עולה כי שני יזמים בלבד רכשו את חוברת המכרז, אך אף אחד מהם לא הגיש הצעה.

כזכור, בחודש אפריל, פרסמה העירייה מכרז להקמת קאנטרי על של שטח כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, בסמוך לשכונת מעו"ף. על פי פרטי המכרז, צפוי מרכז ספורט והנופש לכלול 4 בריכות וכן מתקנים שונים כגון: ג'קוזי, סאונות, מגרשי טניס, קטרגל וכדורסל, חדרי כושר, אולמות חוגים וג'ימבורי מקורה. בסביבתו של הקאנטרי צפויים להיבנות בנוסף מדשאות גדולות, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא ומזנון.

כעת, לאחר סגירת מועד המכרז מתברר כי הפרויקט השאפתני והמורכב, שחייב את העירייה לקבל אישורים רבים ממשרדי הפנים והאוצר, אינו אטרקטיבי דיו עבור היזמים, לפחות לא בשלב זה. "נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים וננסה לשפר את תנאי המכרז". ציין מ״מ ראש העיר, שלמה קליין.

שני גרינברג, סגנית ראש העיר ויו"ר סיעת הליברלים נדרשה גם היא לנושא ונשאלה אם במכרז הבא יחול שינוי. לדבריה: "הנושא בבירור. אנחנו צפויים לקיים ישיבת הנהלה בנושא, לשמוע את ההשערות של הצוות המקצועי ובהתאם לזה לקבל החלטות אם לשנות דרישות במכרז".

המכרז המדובר נבנה בשיטת DBOT – Design-Build-Operate-Transfer, במסגרתו היזם הזוכה מתכנן את המבנה בשיתוף עם העירייה, ולאחר מכן בונה ומפעיל את המקום לתקופה של עד 25 שנה, ובסיומה מחזיר את המבנה לרשות העירייה.

קליין הדגיש כי שינוי בתנאי המכרז ישפיע על לוחות הזמנים של פרסום מכרז חדש והוא מסביר: "כל שינוי מהותי בסעיפי המכרז, דורש אישור גם של משרד האוצר וגם של מכרז הפנים ומן הסתם כדי להגדיל את הכדאיות ליזמים נזדקק לשינוי משמעותי".

"יש הרבה רעיונות איך להפוך את המיזם לכדאי יותר", מוסיף קליין. "לדוגמה, שינוי תב"ע שיאפשר הקמת מקורות רווח נוספים כמו מסעדות או מסחר. בסופו של דבר מדובר בעניין שנבחן על פי הכדאיות הכלכלית שלו", סיכם קליין.

לא המכרז הראשון שנכשל

מכרז הקאנטרי אינו המכרז הראשון שנכשל בעיר. בימים אלה עדיין פתוחים מכרזים שנכשלו בעבר, ופורסמו מחדש מספר פעמים, לשיווק שטחי תעסוקה ומסחר במעו"ף ולהקמת מתחם דיור מוגן בשכונת הפרחים.

הקמתו של קאנטרי עירוני מתוכננת מזה מספר שנים והופיעה בפרסומי המועצה לגבי פרוייקטים עתידיים כבר בשנת 2018, אם כי בשנים ההן לא היתה כדאיות כלכלית להקמתו בשל גודלה של אוכלוסיית העיר. בשנים שחלפו מאז הספיק הקאנטרי העירוני לשנות את מיקומו משכונת הפרחים למיקום הנוכחי בסמוך לשכונת בצוותא, ואף ליצור מחלוקת בקואליציה שזכתה לתהודה ארצית, בשל רצון חברי המליאה הדתיים לשנות סעיף במכרז המחייב את הפעלתו בשבת. כך או אחרת, נראה כי פתיחת מרכז הספורט העירוני בחריש נדחית בשלב זה למועד לא ידוע וכי תושבי העיר יידרשו להמשיך, בינתיים, לרחוץ בבריכות השחיה ביישובים הסמוכים לעיר.

לקריאה נוספת: פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש

ברבעון הראשון של שנת 2022 ייפתח לתנועה מחלף מג”ב וברבעון האחרון מסוף התחבורה המערבי יחל לפעול. בין לבין, תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה תוכפל, יושק קו בין-עירוני חדש למרכז ותתקבל ההכרעה הסופית על תוואי הרכבת. אלו אבני הדרך בתכנית התחבורה שהציגה עיריית חריש

עיריית חריש פרסמה השבוע את תכנית התחבורה המתוכננת לשנה הקרובה, 2022. על פי התכנית בינואר ייפתח מחלף מג"ב לתנועה. המחלף יבטל את צומת מג"ב, את הכיכר ואת קטע הכביש שבין הצומת לכיכר וצפוי להקל מעט על עומסי התנועה בדרכי הגישה לעיר.

קו חדש למרכז: היעד טרם נקבע

ברבעון הראשון של שנת 2022 תדירות קווי האוטובוס לחיפה ולתל אביב צפויה להכפיל עצמה, כך לפי הודעת העירייה. קו 631 לחיפה וקו 632 לתל אביב יצאו בתדירות גבוהה פי שניים החל מהרבעון הראשון של השנה. עוד מתוכנן קו בין עירוני נוסף חדש מחריש לאזור המרכז. היעד טרם נקבע.

לדברי סגן ראש העיר שלמה קליין בקרוב תצא העירייה לסקר צרכים בקרב תושבי חריש ובהתאם לתוצאותיו יקבע מסלול הקו והיעד הסופי. "תכנון הקו מתבסס על שני עקרונות, האחד, שרותיות – שיתן מענה לכמה שיותר צרכים של תושבים. השני, קישוריות – קו שיגיע למקומות עם קישוריות גבוהה על מנת שניתן יהיה להמשיך בתחבורה ציבורית למספר רב של יעדים".

קליין מציין כי בשלב זה לא מתוכנן קו תחבורה לבני ברק, וזאת בניגוד להחלטה שקידם סגן שר התחבורה היוצא, ח"כ אורי מקלב, שהודיע ביומה האחרון של הממשלה הקודמת על הפעלת קו 634, קו שירות חדש מחריש לבני ברק. 

קו עירוני חדש נוסף יחל לפעול גם הוא ברבעון הראשון של השנה. קו האוטובוס הפנימי יצטרף לקו 22 שפועל כעת. לדברי מהנדסת העיר שרון פישמן, עם השקת הקו החדש, יחול שינוי גם במסלול הנוכחי של קו 22 שפועל כיום כקו מאסף. מסלול שני הקווים יהיה קצר יחסית במטרה לשפר את התדירות והיעילות של מערך הקווים הפנימיים בחריש. בתכנון המסלול ניתן דגש על נגישות משכונות העיר למוקדי פעילות כמו בתי ספר ומתנ"סים.

מסוף תחבורה ציבורית

ברבעון השני של שנת 2022 יחלו העבודות להקמת מסוף התחבורה הציבורית במערב חריש. כזכור, שרת התחבורה מרב מיכאלי אישרה באוקטובר 2021 תקציב בסך 32 מיליון שקלים להקמת מסוף בסמוך לכניסה לשדרת דרך ארץ.

מסוף “מערב חריש” ישתרע על פני שטח של כ-5.5 דונם, ויכלול עשרה רציפי אוטובוסים וחנייה ל-37 אוטובוסים. המרכז יכלול אולם נוסעים בגודל של 540 מ”ר וכן קפיטריה, מודיעין, חדר אבידות ומציאות, חדר נהגים ומשרדים. המסוף ישמש את קווי התחבורה הציבורית העירוניים והבין-עירוניים של העיר חריש ויאפשר את הגדלת נפח קווי התחבורה העירוניים והבין-עירוניים. לדברי העירייה העבודות להקמתו יקודמו בקצב מהיר (6-9 חודשים בלבד) ופתיחתו לפעילות מתוכננת לדצמבר 2022.

כביש גישה דרומי והחלטה על תוואי הרכבת

ברבעון השלישי של שנת 2022 יפורסם המכרז לתכנון ולביצוע כביש גישה נוסף לחריש מכיוון דרום. כזכור, באוגוסט 2021 הודיעה שרת התחבורה מרב מיכאלי על הקצאת תקציב בסך 300 מיליון שקלים להקמת כביש הגישה הדרומי לעיר כחלק מכביש 611.

קליין מציין כי שלב התכנון המפורט של הכניסה הדרומית לעיר הסתיים וחברת נתיבי ישראל עתידה להוציא מכרז לבחירת קבלן מבצע, ברבעון השלישי של השנה. עבודות ראשוניות להקמת הפרויקט כבר בוצעו בשטח, ביניהן: סקר עצים, בדיקות של רשות העתיקות, בדיקות קרקע, סימון תוואי ועוד. על פי הלוח הזמנים המתוכנן, כביש הגישה ייפתח לתנועה בשנת 2025.

ברבעון השלישי של השנה צפויה להתקבל גם ההכרעה הסופית על תוואי הרכבת הסופי. בימים אלו, המועצה הארצית לתכנון ובנייה בוחנת את החלופות השונות לבחירת מסלול תוואי הרכבת. החלופה אותה מקדמת עיריית חריש היא הקמת מנהרה למעבר הרכבת מתחת לשטח הבנוי של חריש, חלופה שיקרה במאות מיליוני שקלים מהחלופה עליה המליצה וועדת הגבולות.

ראש העיר יצחק קשת: "אתגר התחבורה הוא המשמעותי ביותר שעומד לפתחנו. עומסי התנועה הם בעיה ארצית שמחריפה בקצב מהיר מאוד בכל עורקי התנועה בישראל. בחריש – עיר שנמצאת בשלבי התפתחות וצמיחה, מרגישים זאת היטב. מורכבותו של האתגר נעוצה בעובדה שמערך התחבורה הבין-עירוני לא נמצא באחריותנו וסמכותנו, לכו אנו פועלים, ביחד עם סגני שלמה קליין האחראי על תחום התחבורה במועצת העיר, מול הגורמים הממשלתיים, מציגים את הנתונים ודורשים את התקציבים כדילתת מענה לתושבי חריש. תחום התחבורה עומד בעדיפות עליונה בעירייה ומושקעים בו כל המשאבים הנדרשים".

לקריאה נוספת: שרת התחבורה הכריעה: 300 מיליון שקלים יוקצו להקמת כביש הגישה הדרומי לחריש

הוועדה המיוחדת לתו"ב אישרה לבעלי דירות גן היתר בנייה לחדר נוסף ללא תלות בבעלי דירות נוספים בבניין, וזאת בניגוד לתב"ע הקיימת, שחייבה הרחבה של אגף שלם בבניין. בקרוב תתפרסם המדיניות המקלה באופן רשמי. סגן ראש העיר: "יש בזה צורך"

בצילום: בניין טיפוסי בשכונת אבני חן, מתוך לוח דירות חריש

על פי תכנית בניין העיר (תב"ע) לשכונות אבני חן והחורש (חריש 1/א) זכאים בעלי דירות לתוספת בנייה של חדר נוסף עד 25 מ"ר, ובתנאי כי הבנייה מתבצעת באגף כולו, כלומר לכלל הדירות באותו האגף בבניין. ברור מאליו כי על פי הנחיה זו, התיאום הנדרש משכנים לבנות בו בעת חדר נוסף, הוא מורכב.

עם התפתחות העיר והתמורות שחלו בהרכב האוכלוסייה הוחלט בוועדה לשקול גיבוש מדיניות שתעניק רק למחצית מבעלי הדירות באגף לבצע הרחבה, כאשר הבנייה היא מלמטה למעלה, ברצף.

שתי בקשות של בעלי דירות גן לתוספת בנייה שהגיעו בחודש שעבר לפתחה של הוועדה לתו"ב הבקשה עוררו דיון רחב בנושא שבסיכומו החליטו חברי הוועדה לאפשר לבעלי דירות הגן אישור להרחיב את דירתם בחדר נוסף (עד 25 מ"ר) וללא תלות בשאר הדירות. עוד הוחלט בישיבה לנסח מדיניות חדשה ומקלה יותר לתוספות בנייה למגורים בעיר. על פי המדיניות החדשה יהיו רשאים בעלי דירות גן בשכונות החורש ואבני חן לבנות חדר נוסף מבלי שיידרשו לכך גם כל השכנים באותו אגף. שכנים מקומות גבוהות יותר שירצו להוסיף חדר יוכלו לקבל היתר בתנאי שקיימת הרחבה בדירות הגן, כלומר בנייה מלמטה למעלה.

בעד: "צריך לאפשר הרחבה של דירות בודדות"

"חריש התברכה בדירות רבות של 4 חדרים, ומעט מאוד דירות גדולות יותר, ויש בזה צורך. יש פה הרבה משפחות שהגיעו צעירות יותר והיום הן גדלות והדירות לא מספיקות", הסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה שלמה קליין.

"כיום יש מגבלות מאוד גדולות ואני חושב שיש מקום להקל. רוב האנשים שרוצים להרחיב מתגוררים בקומת קרקע ולדעתי צריך לאפשר הרחבה של דירות בודדות", הוסיף קליין והדגיש כי הרחבת דירה בקומות האמצעיות של הבניין תתאפשר רק במידה וקיימת כבר הרחבה בקומות התחתונות: "בהנחה שהתכנית מאפשרת לבנות אח"כ תוספת מעליה וזה לא הורס את הבניין והתוספת ממשיכה את הנראות הקיימת, אני בעד", ציין קליין.

סגנית ראש העיר שני גרינברג חיזקה את עמדתו של קליין: "הבינוי כמובן לא צריך להיות חורג מקו המתאר של הבניין, וכל בקשה צריכה לדון לגופה. בסה"כ אנחנו, כרשות מקומית – בעד", אמרה גרינברג.

נגד: נדרשת תפישה עירונית כוללת לתוספת בנייה

לעומתם הביעה יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה לתו"ב, הסתייגות: "אני מבינה שיש קושי לבנות באגף שלם ביחד, אבל אני גם לא רוצה שבניין יהיה אתר בנייה במשך כל כך הרבה זמן. לבנות טלאים-טלאים זה לא נכון בעיניי".

עפרה הראל, חברת הוועדה, הוסיפה גם היא אזהרה המתייחסת לאתגר שיעמוד בפני מתכנני העיר לשמור על אסתטיקה תכנונית ונראות שמתאימה לסביבה בתנאים בהם הבינוי יתבצע בשלבים שונים ובפער זמנים שעשוי להגיע לשנים: "אם זו בקשה אחת, אז אין בעיה להוציא פרסום הקלה. אבל אם אנחנו יודעים שזו תהיה מגמה, לדעתי צריך לנסח מדיניות ולפרסם אותה כך שכולם יידעו ותהיה שקיפות", היא הוסיפה. עמדה דומה הציג אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי והשיכון. טייכמן הסביר כי רצוי לקבל החלטה רוחבית בנושא ולגבש תפישה עירונית שתגדיר את המותר והאסור בנושא הרחבות הבנייה.

"כמובן שנמשיך לבחון כל בקשה לגופה, אך בראייה כוללת יש תמימות דעים בקרב חברי הועדה כי בעלי דירות הקרקע לא יצטרכו להיות תלויים בשאר האגף על מנת לבנות חדר נוסף", הסביר קליין בראיון ל'חריש 24'. "הכיוון הוא לגבש מדיניות שתעזור לבעלי העניין להבין מראש מה נדרש מהם כדי שבקשתם תתקבל בהתאם לסטנדרט אחיד". עוד הדגיש קליין כי תב"ע להרחבת דירות ותוספות בנייה קיימת בשלב זה רק בתכנית חריש/1/א' דהיינו, בשכונות אבני חן והחורש. "לשאר השכונות אין תב"ע המאפשרת תוספות בנייה", הוא סיכם.

שבעת חברי מועצת חריש שסיימו בימים אלה את שנתם הראשונה ב'קלחת הפוליטית המקומית' משתפים בתחושות האישיות בשנה מאתגרת זו. ספוילר: למרות הקושי, אף אחד לא מתחרט

בימים אלה מציינת הקואליציה בחריש שנה ראשונה לפעילותה. בשנה החולפת, נכנסו חברי הקואליציה שהיו ברובם המוחלט 'טירונים פוליטיים' לתפקיד הנדרש מהם, למרות שהיו עד לא מזמן תושבים מן המנין וחלקם כלל לא חלם או חשב שיעסוק בפוליטיקה מקומית.

יוצאי דופן הם ראש העיר, יצחק קשת, שנבחר לקדנציה נוספת ושלמה קליין, חבר סיעת הבית היהודי ששימש כחבר מליאה גם בקדנציה הקודמת. פנינו אל שבעת חברי המועצה שזו שנתם הראשונה בקלחת הפוליטית וביקשנו לדעת כיצד הם חוו שנה מאתגרת זו ברמה האישית של כל אחד ואחת מהם.

יוחאי פרג'י, הבית היהודי: "הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי"

"הכרתי את המערכת הפוליטית והמוניציפלית עוד לפני הבחירות, ועם זאת אני כל הזמן לומד, קורא, שומע ומתעניין. אני בעיקר מקשיב לבקשות ועצות והשילוב בין הניסיון והידע להקשבה ולמידה, בהחלט מקדם הצלחה.

הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי, ובעיקר מכך שפונים אליי אנשים שברור לי שלא הצביעו עבורי. משמח אותי שרואים בי כתובת ואני נרתם כמיטב יכולתי. בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה.

אני גאה באפשרות להשפיע. כתושב השפעתי לא מעט אבל כיום אני מצליח הרבה יותר. חריש היא מקום מורכב והמערכת עוד צריכה להתמקצע ולהתייעל, אך הכיוון בהחלט חיובי ואנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה.

בחריש בולטת מאוד האכפתיות של התושבים, היוזמה והשותפות. לכן יש לפעמים ויכוחים והטונים יכולים לעלות אבל אני יודע שזה מגיע ממקום טוב. כשאני מדבר עם אנשים אני מבקש: דברו בדרך ארץ. בכבוד. אל תשכחו שאנחנו פה לאותה מטרה ובסוף, מחוץ למסכי המחשב, אנחנו שכנים וחיים יחד".

 יוסי גולדמן, הבית היהודי: "אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'"

"אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'. המונח שיותר מתאים כאן, לעניות דעתי, הוא 'שליח ציבור'. באתי לעבוד ולקדם את העיר מתוך תחושת שליחות. בשנה החולפת נגלה לפני מערך תפעולי שלם של אנשים שעובדים ונותנים מעצמם כדי לגרום לעיר להתפתח ולהתקדם בצורה מדהימה. ככל שעובר הזמן תחושת השליחות מובילה אותי ומעודדת אותי לקחת חלק ולהוביל בנושאים נוספים שבהם אני מרגיש שאני יכול לתרום להשפיע ולשנות, כדי שהעיר תוכל להמשיך ולגדול ותאפשר למספר גדול יותר של אנשים לעבור ולהשתקע בחריש.

אני חושב שבפוליטיקה בארץ יש בשנים האחרונות פנים חדשות שמביאות רוח צעירה ונמרצת שבאמת רוצה לחולל מהפך, ובחריש ספציפית אני חש שזה קיים בצורה חזקה יותר. יש רוח של בנייה והקמה של אנשים שמוכנים לעבוד קשה כדי להביא הישגים גדולים לעיר. אני גאה להיות חלק מהקמת העיר הזו; לראות איך כל יום נפתחות חנויות חדשות ויש יותר ויותר אנשים ברחובות ובגינות השעשועים הפזורות בעיר. אני צופה לעיר עתיד מזהיר ושמח על הזכות להשפיע ולתרום לכך".

עידית ינטוב, ישראל ביתנו: "חשבתי שיהיה לי קל יותר להביא תקציבים"

"זמן קצר לפני פתיחת מערכת הבחירות המוניציפליות טיילתי באודסה שבאוקראינה. התרשמתי מאוד מהעיר, ומהקשר החזק שלה לישראל ולציונות. על אחד הבניינים שם ראיתי שלט בעברית: 'ישראל המודרנית נולדה כאן', והתמלאתי מוטיבציה לחזור ארצה ולעשות דבר דומה בחריש. עם חזרתי לארץ קיבלתי את ההחלטה הסופית להצטרף לפוליטיקה, כך שאני מניחה שאפשר להגיד שעבורי, 'חריש המודרנית נולדה באודסה'.

זו השנה הראשונה שלי בפוליטיקה אבל לא הראשונה בתפקיד ציבורי. לפני כן הייתי עובדת קהילתית, האחראית על תחום האזרחים הוותיקים והעולים כאן בחריש, וגם אז אנשים פנו אלי בבקשות שונות. כשנבחרתי נאלצתי להתפטר מעבודתי במועצה, ומאז אני לא עובדת אלא מתמקדת בפעילות הציבורית. זה מאתגר. חשבתי שכחברת מועצה יהיה לי קל יותר להביא תקציבים, תקנים ופרויקטים, שהדרך תהיה יותר קצרה – אבל הבירוקרטיה נשארה אותה בירוקרטיה.

לאחרונה, בגלל סיבות אישיות, הורדתי מעט פרופיל ברשתות החברתיות. אני מבינה שזה יכול להיראות כאילו נעלמתי מהשטח, אבל זה ממש לא נכון. אני לא מתכוונת להוריד פרופיל בתפקיד הציבורי ובטח שלא לפרוש, אלא להמשיך לפעול למען חריש ככל שביכולתי".

 שני גרינברג, הליברלים: "רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי"

"המעבר מ"תושבת מן המניין" ל"חברת מועצה" הוא אכן אתגר. גיליתי שהעבודה המוניציפלית מורכבת יותר משציפיתי, ומה שהכי הפתיע הוא העבודה החיובית עם חברי הקואליציה: למרות שיש לנו תפישות עולם שונות, רב המשותף על המפריד וכולנו רוצים את המיטב עבור התושבים. יש לי הערכה עצומה לכל אחת ואחד מחברי המועצה ובייחוד לראש המועצה, שעושה את המיטב כדי לנווט במים הסוערים של חריש ברגישות ובאחריות כלפי כל המגזרים.

מה שלא הייתי מוכנה אליו בכלל הוא עוצמת הקשר עם הבוחרים. הציבור בחריש הוא מאוד מעורב וזו ברכה אדירה, אך יחד עם זאת רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי. לפעמים לא זוכרים שזו לא העבודה שלנו. לפעמים לא זוכרים שאנחנו בני אדם מאחורי התפקיד. חלק גדול מהעבודה האישית שלי הוא ללמוד לא לקחת את זה ללב ולא להיפגע, אלא לנסות להתבונן בביקורת עניינית, לגדול ולהשתפר ממנה. מצד שני, כאשר הביקורת פוגענית להניח אותה בצד ולא לאפשר לה לפגוע בעשייה.

הסיפוק הגדול ביותר הוא שנפלה בחלקי הזכות לעצב את העיר מבראשית. הרבה דברים שאני עוסקת בהם הם לא זוהרים, אבל הם בהחלט ייצרו תשתית ליברלית שתשרת אותנו הרבה שנים קדימה. המשפט שהכי משקף את ההרגשה שלי הוא הציטוט ממבצע סבתא: "יש רק דרך אחת לרוץ 100 מטר. אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר".

גיל פישר, הליברלים: דברים שרואים משם

"כתושב חריש אתה מודע לבעיות בעיר ולכל מה שעדיין חסר כאן ונתפש כמובן מאליו בערים אחרות. אני מבין שהתושבים רוצים פתרונות מהירים ולא תמיד מודעים לתהליכים שמתרחשים אולם כחבר מועצה נחשפתי לתהליכים שמתבצעים בעירייה, לעבודה הקשה שמשקיעים העובדים, לפעמים גם בשעות שאינן קונבנציונליות, ולמחשבה הרבה והתכנון שעומד מאחורי כל התהליכים. נקודת מבט חדשה זו שינתה במידה רבה את מה שחשבתי לפני כן על הפעילות בעירייה".

נגה עוז, הליברלים: "נבחרנו במטרה לקדם את העיר, פחות להתעסק בפוליטיקה"

"אם היו מספרים לי לפני שנה וחצי שאהיה חברת מועצה, לא הייתי מאמינה. מעולם לא עסקתי בפעילות פוליטית, לכל היותר הייתי חברת ועד בגן הילדים והנהגת ההורים בבית הספר. הגעתי למועצה למען העתיד של הילדים שלי; אני רוצה שתהיה להם מערכת חינוך טובה, שיהיה להם טוב לגדול בחריש. זה אחד הנושאים שאני חושבת שמשותף לרוב חברי המועצה הנוכחית, מעבר לעובדה שרובנו מתחת לגיל 40, זו ההתנסות הפוליטית הראשונה שלנו, וכולנו נבחרנו במטרה לעשות ולקדם את העיר ופחות להתעסק בפוליטיקה.

השנה הראשונה שלי במועצה כללה למידה מרובה. מה זה מועצה, מה מותר, מה אסור. לדוגמה, אישור התקציב: חודש לאחר כינון המועצה היינו צריכים לאשר את תקציב 2019. לא היה לי מושג כיצד ניגשים לנושא ולמדתי את הנושא במהירות. כיום אני יכולה לומר בוודאות שאגש באופן שונה לאישור תקציב 2020. אני שמחה שגם לאחר שנה בתפקיד, המניעים שלי הם חברתיים ולא פוליטיים, ואני ממוקדת בעשייה בנושאי מיתוג העיר וקידום מעמד האשה".

 שלמה פרץ, ש"ס: "רואה פחות את המשפחה והילדים"

"בשנה החולפת למדתי להכיר את המערכת ואת השותפים בקואליציה אני מקווה שגם בעתיד תימשך ההבנה בין כל חברי המועצה ושנדע לא להתעכב על הדברים הקטנים אלא לראות את התמונה הגדולה של טובת חריש. פונים אלי גם תושבים שעדיין לא היו כאן בבחירות ואני עושה כמיטב יכולתי כדי לעזור להם. זה ממלא אותי בתחושת סיפוק, דלתי תמיד פתוחה ואני מתכנן להמשיך להיות אוזן קשבת לתושבים גם בעתיד.

השינוי המשמעותי ביותר שחל עבורי בשנה האחרונה מבחינה אישית הוא שבערבים יש הרבה ועדות, ישיבות מליאה, ישיבות הנהלה וכדומה, כך שאני רואה פחות את המשפחה והילדים. מצד שני, גם המשפחה שלי מבינה את השליחות ואת העובדה שאני פועל למען כלל תושבי חריש, שהם בעצם סוג של משפחה אחת גדולה".

לאחר שנים, בהן נמנעה הוועדה לתחבורה בין-יבשתית מלכלול את דרך 611 כדרך העוקפת את חריש מדרום, הצליחו אמש עיריית חריש, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה להעלות את הדרך על המפה הארצית. המשמעות: הצבעת אמון בחריש ובפיתוחה העתידי

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה אמש (ג') את בקשתה של העיר חריש לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי.

מהי חשיבותה של ההחלטה שהתקבלה? בראש וראשונה, חריש מקבלת כניסה ויציאה נוספת חדשה לעיר, המתווספת לזו הקיימת מתוך הבנה שעיר, שעתידה לגדול ולתת מענה לכ-100 אלף תושבים, צריכה לתת מענה מרחבי לעומס התחבורתי הצפוי ואינה יכולה להסתמך על כניסה ויציאה בודדת בלבד, כפי שקיים כיום.

בנוסף, התוואי החדש של כביש 611 יתמוך משמעותית באזורי התעשייה והתעסוקה בעיר (שכונת מעו"ף, חריש דרום) ויסיט את התנועה הצפויה מיישובי צפון השומרון לעורקי התחבורה הראשיים.

על פי התוכנית המקודמת, צפוי הכביש החדש, באורך של כ־2.5 קילומטר ועם ארבעה נתיבים (שניים בכל כיוון), לחלוף מעל כביש 6 באמצעות הפרדה מפלסית, בדומה לכביש הקיים, הארוך יותר, המחבר כעת את העיר לכביש 574. הכביש החדש מצוי כיום בהליכי תכנון שעל פי ההערכות יסתיימו בשנה הבאה.

מהו לוח הזמנים הצפוי? במהלך דצמבר 2019 צפויה ממשלת ישראל לאשר את תמ"א 42 ולאשר את כביש 611. מכרז ההקמה לכביש החדש צפוי על פי ההערכות להתפרסם בסוף 2020 ופתיחתו מתוכננת לשנת 2023. העלות הכוללת של הקמת הכביש מוערכת בכ- 250-300 מיליון שקלים, כאשר משרד הבינוי והשיכון יממן 100 מיליון ש"ח ואת יתרת התקציב יממן משרד התחבורה.

היתכנות לחיבור עתידי לכביש 6

תמ"א 42 היא תכנית המתאר הארצית לתחבורה יבשתית משולבת. שלמה קליין, חבר מועצת העיר חריש, המעורה בקידום נושא התחבורה העיר, מברך על ההחלטה לכלול את כביש 611 בתכנית התחבורה האסטרטגית של ישראל, מסביר על מה נאבקה מועצת חריש בשנים האחרונות ומהו היתרון בתוואי החדש של כביש 611: "בתכנון המקורי הכביש שנכנס כיום לחריש ממזרח היה אמור להמשיך דרומה, לעבור דרך שכונות הפרחים והחורש בקטע הקרוי גם 1H ולהמשיך עד המפגש עם צומת נרבתה (צומת שער מנשה). המועצה דרשה והצליחה לקדם תוואי עדיף משמעותית. כביש שיעקוף את חריש מדרום לעיר ולא ייכנס לתוכה. יש לכך מספר יתרונות משמעותיים:

"הראשון, התוואי החדש יחלוף כולו דרומית לחריש ויווסת את כל תנועת הרכבים מצפון השומרון, והכפרים הערבים אל מחוץ לחריש, ולא בתווך בין שכונות מעו"ף ובצוותא, כפי שהציע המתווה הקודם.

השני, קידום התוואי שדרשנו יאפשר לנו לחבר גם את אזור התעשייה ב'חריש דרום' לכביש הגישה הדרומי 611 (במתווה המקורי דרך 1H הכביש לא היה חולף בסמוך לרובע חריש דרום אלא מתחיל מערבה יותר).

נקודה משמעותית נוספת, כביש 611 בהיותו כביש במסגרת תכנית הכבישים הארצית ישנה דרמטית לטובה את ההיתכנות לחבר אותו בעתיד לכביש 6. זה אמנם לא הוחלט כעת, אבל זה בהחלט יתכן בעתיד".

יריית פתיחה להתפתחות עצומה

"עיריית חריש פועלת כבר מספר חודשים לקידום הכביש ואישורו הינו בשורה גדולה לתושבי העיר ולאזור כולו", ציין בסיפוק יצחק קשת, ראש העיר, בסיום הישיבה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. קשת אף היה מרוצה מהתמיכה הגורפת לה זכתה ההצעה ברוב של 14 נציגי ממשלה מול 3 מתנגדים מהארגונים הירוקים. "הכביש הזה, הוא יריית הפתיחה של ההתפתחות העצומה, שמצפה לחריש בשנים הקרובות. זו בהחלט החלטה חשובה וגורלית, שתזניק את העיר למקום הראוי ותוביל את חריש בבטחה להפוך לאחת מהערים הגדולות, החשובות והמתקדמות בישראל. אין לי ספק שבהרבה בתים ברחבי העיר, יש היום אנחת רווחה גדולה וסיפוק עצום מהאמון המוחלט של ממשלת ישראל בעתידה של העיר הזאת".

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".

עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".

בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים

עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023

שלמה קליין, המשמש כסגן ראש מועצת חריש ומתמודד לבחירות לראשות המועצה זו הפעם השנייה מאמין שהחינוך הוא הדבר החשוב ביותר לעתיד חריש: "אני רוצה שכל תושב יקבל מענה מעולה לילדיו על פי אמונתו וצרכיו, מבלי שהוא צריך להתפשר על כך"

שלמה קליין (41) הוא דמות מוכרת בחריש. הוא מתגורר בחריש 16 שנים מתוכן בחמש השנים האחרונות הוא משמש כסגן ראש מועצת חריש, כחבר בכיר בהנהלת המועצה, חבר בוועדה לתכנון ובנייה בחריש, חבר בוועדת מכרזים ויו"ר הוועדה היישובית לקידום ילדים ונוער בסיכון.

"במהלך השנים שימשתי כמנכ"ל של חמישה ארגונים, שעסקו בתחומי החינוך, חברה ורווחה. עבודתי כמנכ"ל כללה הנעת מאות עובדים וניהול תקציבים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. אני בעל ניסיון רב, בעל יכולת מנהיגות ויכולת הובלת תהליכים ועובדים מוכחת", הוא משתף.

מהו לדעתך ההישג הגדול שלך בתקופת הקדנציה האחרונה במועצת חריש?

"ההישג המרכזי שלי כסגן ראש מועצת חריש בקדנציה האחרונה הוא שהייתי שותף בהעברת החלטות להתפתחות הישוב במיליארדי שקלים ונתתי לאנשי המקצוע לעבוד, ללא הפרעות שאינן ענייניות או עיסוק בפוליטיקה קטנה. היכן שהיה צריך להתערב- התערבתי. הכל נעשה ממקום ענייני ומקצועי בלבד.

"כמו כן, במסגרת תפקידי השונים במועצה, זכיתי לקדם את תמרור העיר, את תחום הטיפול בנוער בסיכון ולהקים את המרכז הטיפולי של חריש. שנים רבות חריש הייתה מקום קטן ומוזנח. בשנים האחרונות יש לי את הזכות (והחובה) לסייע בהתפתחותה של חריש. חריש התפתחה מאוד אך אין ספק שיש בפניה אתגרים רבים על מנת להמשיך ולגדול ובאופן המיטבי ביותר עבור התושבים. בכוונתי להמשיך ולפעול עבור תושבי חריש, ממקום נקי וללא משוא פנים".

מהן לדעתך, הסוגיות החשובות של חריש שדורשות את התייחסותך?

"אני מאמין שהקהילה היא הבסיס הנכון ליצירת חוסן ישובי וההשקעה בה משתלמת. לכן יש צורך להשקיע משאבים רבים בפיתוח הקהילות השונות והמגוונת שישנן בחריש, בעידוד התנדבות של התושבים, וביצירת תמיכה וערבות הדדית בתוך הקהילות בעיר וביניהן על מנת לשמור על האקלים הקהילתי המיוחד שיש לנו פה, של חיים בשכנות טובה, כבוד הדדי וקבלת השונה.

"כמו כן, אני רואה לנגד עיני את החשיבות בחינוך למצוינות ערכית והישגית. חיוני בעיני לקבוע חזון מסודר ופרקטי לבנייה יסודית ומעמיקה של מוסדות החינוך בחריש.

"סוגיות נוספות חשובות הן  קידום המסחר והתעסוקה בחריש ופיתוח מסיבי של התחבורה הציבורית".

מתוך כלל הנושאים שציינת, מהן שתי הסוגיות החשובות ביותר לדעתך?

"החינוך הוא הדבר החשוב ביותר לעתיד חריש והוא הדבר החשוב ביותר גם לי. אני רוצה שכל תושב יקבל מענה מעולה לילדיו על פי אמונתו וצרכיו, מבלי שהוא צריך להתפשר על כך.

"הדרך להגיע ליעד זה היא לייצר בחריש בתי ספר גדולים ויציבים (מבחינת מספר שעות תקן ויכולת ניהול אוטונומית), עם מסלולי חינוך מגוונים.

"צריך לשאוף לכך שחריש תקבל את הציונים הגבוהים ביותר בכל מדדי החינוך. על מנת לעשות זאת יש להביא את המנהלים הטובים והמנוסים ביותר ולמצוא את הדרך לתגמל אותם בהתאם.

"יש להקדיש משאבים כספיים רבים להשבחת חווית הלימוד של הילדים (החל מגיל מעון ועד לגיל סיום התיכון) ולתוכניות העשרה משמעותיות לכל הגילאים. יש להקים בחריש מסגרות על יסודי לכלל האוכלוסיות, שישאפו למצויינות ערכית וטכנולוגית.

"כמו כן יושקעו משאבים בתנועות הנוער בחריש, שהן הבסיס ליצירת מנהיגות צעירה בעלת חוט שדרה ערכי ואידיאליסטי".

"סוגיה חשובה משולבת בעיני היא התעסוקה/תחבורה ציבורית. חריש צריכה רכבת וחיבור מהיר וממוקד למרכזי תעסוקה ולמסופי תחבורה. זה יעשה ע"י קידום נמרץ של הוצאה לפועל של תכנית חיבור המסילה המזרחית עד לחריש וקידום מסוף התחבורה על כביש 65. 

"לגבי תעסוקה – המטרה בעיני ברורה: שכונת המע"ר תהיה פארק ההיי-טק של חריש (כדוגמת פארק ההיי טק ביקנעם) וזה יעשה ע"י הבאת חברות גדולות שיתמקמו ויפעלו משם.

"בנוגע לעסקים מקומיים, אני אדאג למתן הקלה בארנונה לעסקים קטנים, למשך שנת ההקמה של העסק, ואפעל ללא לאות למציאת דרכים יצירתיות נוספות לעידוד ותמיכה בעסקים בחריש ע"י חשיבה משותפת עם בעלי העסקים ומענה לצרכים".

מהי ההבטחה שלך לבוחר?

"במהלך 16 שנותיי כתושב חריש אני פעיל ופועל למען ציבור התושבים. תמיד שמתי לנגד עיני אך ורק את האינטרס של הציבור והתפתחות הישוב – כך אני מבטיח לעשות גם בהמשך עשייתי הציבורית.

"אני אעשה תמיד מה שטוב לחריש. יש לי היכרות מעמיקה עם המתרחש בחריש, עם הצרכים ועם האתגרים הקיימים והעומדים לפתחנו, ויש לי פתרונות ראויים לתושבי חריש היקרים.

"המחויבות שלי כלפי תושבי העיר היא טוטאלית (תשאלו את אשתי והילדים…) בכל חמש שנותיי בתפקידים בכירים במועצה אני מסור לתפקידי, בהתנדבות מלאה, ללא כל קבלת שכר.

"כאדם דתי-לאומי, אני רואה עצמי כגשר בין האוכלוסיות השונות בחריש. אני מכיר את ה"שפות"  השונות של חלקי הציבור השונים כאן ויכול לבצע את החיבורים ביניהם בהצלחה.

"כמי שמאמין בכך שהתושב הוא הלקוח, בכוונתי לנהל תהליכים מקצועיים ושיטתיים של שיתוף ציבור בנושאים מרכזיים הנוגעים לחיי התושבים, ולעודד שיח ישיר וכן בין הקהילות השונות החיות כאן. זאת על מנת להמשיך ולבנות חיים משותפים, עם כבוד ועזרה הדדית בין הגוונים השונים והנפלאים שיש לנו בעירנו חריש".

כשאתה מדמיין את חריש העתידית כעיר בוגרת, לאיזו עיר אחרת היא תדמה לדעתך? 

"אני אשמח שחריש תדמה לתל אביב ברמת הניהול העירוני; לגבעת שמואל ברמת הביטחון האישי; לרמת השרון בתחום החברה; לקריית אונו בתחום החינוך; לאשדוד בתחבורה ובתנועה וליקנעם בתחום התעסוקה".

ליצירת קשר עם שלמה: klainshlo@gmail.com

עוד בנושא: בחירות בחריש 2018 – הכירו את כל המועמדים

כנס תוכניות עבודה 2017 וערב גיבוש עובדי המועצה התקיים אמש (חמישי) ביס פלנט בחיפה

אחרי שעשו את דרכם באוטובוס בפקקים של חמישי בערב מחריש לחיפה, זכו עובדי המועצה לקבלת פנים מושקעת שכללה ארוחת ערב קלה. בהמשך התקיים הכנס עצמו באחד מאולמות הקולנוע במתחם יס פלנט בחיפה ולאחריו הוקרן הסרט “על חבל דק”. הכנס אורגן ע”י גלית אבישי, מנהלת מחלקות משאבי אנוש וקליטה במועצה והשתתפו בו עובדי המועצה, חברי מליאת המועצה ואורחים.

מעטים מול רבים בדרך למנהטן

מתבונן מהצד היה עשוי לחשוב שלא מדובר בכנס של עובדי מועצה אלא של יחידה צבאית מובחרת. כמו בצבא, האמצעים מוגבלים, המשימה נראית בלתי אפשרית והעובדים צועדים קדימה, נכונים לאתגר, נעזרים במעט מדי אמצעים, אך עם תחושת שליחות לאומית ומוטיבציה שמקורה בהרגשה שהם חלק ממשהו גדול שקורה. מנכ”ל המועצה, ראש המועצה וסגנו, שנשאו דברים במהלך הכנס הקדישו דקות ארוכות מדבריהם לתחושת השליחות שמלווה אותם בעשייה ולזריקות עידוד ומוטיבציה לעובדים. המשימה היא לאומית והצלחה = ניצחון. כך למשל מנכ”ל המועצה יעקב נתניהו: “יש לנו את הלוקסוס לדעת שמה שאנחנו עושים יש בו אחיזה בנצח. חשוב שלא נשכח את זה ביום-יום ושנדע להתחבר למקום הזה ונשאב ממנו כח. התפקיד של כל אחד ואחד מאיתנו הוא לאפשר לחריש לנצח”. ראש המועצה יצחק קשת דיבר על האחריות שיש לעובדים ולמועצה כולה על חייהם של עשרות אלפי תושבים ועל ההשפעה האדירה שיש לפעילות המועצה על חייהם ועתידם של התושבים. סגנו, שלמה קליין תיאר זאת במונחים של בית השקעות: “10,000 משפחות שהשקיעו כמיליון ש”ח בדירה זאת השקעה כוללת של 10 מיליארד שקלים שאנחנו אחראים לנהל אותה”.

וכמו במקרים רבים בהיסטוריה של העם היהודי, גם הפעם צפויה התמודדות בין מעטים לרבים. משימת הדגל לשנה הקרובה זכתה לכינוי “פרוייקט מנהטן”. אם עד היום האיכלוס בחריש נעשה במנות קטנות, כעת מתחילים להרגיש את גל הצונאמי שמתקרב – האיכלוס הגדול של הקיץ. “אנחנו כמו סטארט-אפ שיודע לתת שירות מופלא ללקוחות הראשונים שלו אך האתגר האמיתי הוא לשמר רמת שירות טובה כשכמות הלקוחות קופצת. חברות רבות נופלות בדיוק בשלב הזה וזה האתגר הכי גדול שלנו לשנה הקרובה” ציין ראש המועצה. נשאלת השאלה מה מקור השם “מנהטן” (בהנחה שאין כאן רמיזה לפרוייקט הידוע של פיתוח נשק גרעיני במלחה"ע השנייה…)? האם חריש לאחר האיכלוס הגדול תהיה צפופה כמו מנהטן? האם כהמחשה לסטארט-אפ הפרובינציאלי שעומד לכבוש את ניו-יורק או שמא מדובר בשם של ציר תנועה שעל עובדי המועצה לפתוח על מפת הקוד הצבאית? כך או כך בחירת השם טובה, והאתגר – באמת באמת גדול.

2017 – שנה רווייה באתגרים

במהלך הכנס קיבלו הנוכחים תזכורת לעשייה הרבה שליוותה את שנת 2016. נציין רק חלק מהדברים – קליטת למעלה מ-2,000 תושבים, קליטת עשרות עובדי מועצה חדשים, פתיחת שנת לימודים במוסדות החינוך החדשים, הקמת מרכז השירות לתושב, עיבוי מערך התחבורה הציבורית, גיבוש מערך ביטחון, בניית מערך רישוי עסקים, קיום כנסי תושבים ויזמים, הפעלת חוגים וארגון אירועי תרבות, גיבוש תקציב ל-2017 ועוד.

על אף העשייה הרבה, השנה החולפת נראית כעת כמו אימון “על יבש” לקראת הקרב האמיתי שצפוי בשנה הקרובה. בכל תחום ותחום בפעילות המועצה נראה שהאתגר צפוי להיות לפחות מוכפל. סדרי הגודל בקליטת התושבים יהיו אחרים לגמרי, בתחום החינוך דרושה השלמת המערך של מוסדות החינוך השונים ומענה לצרכים רבים יותר, כולל שילוב נושא החינוך הבלתי פורמלי והיערכות ליום לימודים ארוך. בתחום השירותים החברתיים המעבר מיישוב לעיר יגזור צרכים אחרים ובתחום הקהילה – בניית הקהילה המורכבת מכל כך הרבה תושבים חדשים היא אתגר בפני עצמה. בתחום ההנדסה יידרש קידום של פרוייקטים תשתיתיים רבים, פתיחת עוד מבני ציבור וגנים ציבוריים וכמובן שותפות יחד עם הוועדה המיוחדת ומשרדי הממשלה בתכנון ארוך הטווח שירחיב את גבולות העיר ויספק לה גם אזורי תעסוקה. בתחום הביטחון, החירום וההצלה תידרש בנייה של מערך עירוני מתאים, שנכון להיום הוא עדיין מאד מצומצם. וכך הלאה בכל אחד מאגפי המועצה.

הדקו חגורות, הסרט מתחיל

לסיכום הערב ולפני הקרנת הסרט הדגיש שוב יצחק קשת שבעיניו “הכל תלוי באנשים וביכולת שלנו לרתום את האנשים הכי טובים ואם לחזור למונחים של צבא, אני יודע שנצליח בזכות האנשים שהולכים יחד איתי ונמצאים מאחורי”. אז את המימיה ומנת הקרב החליפו הפעם כוס קולה ופופקורן והערב כולו היווה הפוגה מרעננת, רגע לפני שחוזרים לשולחנות העבודה, לשולחנות השרטוטים, למחשבים, לרחובות מלאי האבק ולאתגרי היום-יום, בדרך להגשמת החלום – הקמת העיר החדשה.