חריש תקים אלמנט הנצחה לזכר חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה במתנ"ס בשכונת אבני חן "מקום מרכזי ונגיש"

מליאת העיר החליטה אתמול (שני) שאנדרטת ההנצחה לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה תוקם ברחבת מרכז התרבות והפנאי שברחוב שוהם.

הבחירה בחלופת המתנ"ס נעשתה לאחר בחינה של ארבע חלופות נוספות שנפסלו. "קיבלנו את ההחלטה לאחר עבודת תכנון מעמיקה, שכללה בחינת מספר אתרים ברחבי העיר והתייעצות עם בני משפחות שכולות", ציין ראש העיר יצחק קשת.

"התחשבנו בבקשתם של הורים שכולים להנציח את יקיריהם בחיי היומיום ממש ולא רק בימי זיכרון. כלומר, במקום עירוני מרכזי, נגיש ותוסס, וכחלק בלתי נפרד מחיי השגרה בחריש".

בין החלופות שנבחנו היו הקמת אנדרטה בפארק המועצה, בגינה בפינת תמר-גפן בסמוך למבנה הרווחה, בפארק חלום עליכם ברחוב שוהם, ובפארק המרכזי העתידי, שטרם הוקם.

קשת הדגיש כי המיקום שנבחר מתאים גם לקיום טקסים ממלכתיים ומדובר במקום פעיל ולא באתר שעדיין נמצא בפיתוח, ולכן תהליך הקמת אלמנט ההנצחה יוכל לצאת לפועל מהר יותר.

"הנצחה עירונית היא המעט שאנו יכולים ומחויבים לעשות למען הנצחת זכרם של בני ובנות חריש ולמען המשפחות השכולות", הוא סיכם.

אופי ההנצחה משתנה

בשמונה השנים שחלפו מאכלוס חריש ועד היום הונצחו בעיר שמונה חיילים וחיילות, חללי מערכות ישראל, בשתי דרכים מרכזיות. האחת, באמצעות גנים ציבוריים ונקודות תצפית, והשנייה באמצעות בתי  ספר בעיר, שנקראו על שם הנופלים ומנציחים את מורשתם ואת ערכיהם (ראו פירוט מטה).

הנופלים, לא היו בני העיר. הנצחתם קודמה, לרוב, בעידוד בני משפחותיהם שעברו להתגורר בחריש ודאגו לזכר יקיריהם בעיר החדשה, בדרכים בהן חפצו.

אירועי 7 באוקטובר, טרפו את הקלפים. שישה מבני ובנות חריש נפלו או נרצחו במהלך השנה האחרונה. לשאלת המשפחות בנוגע לאופי ההנצחה העירוני, לא היתה תשובה סדורה עד עתה.

"לצערנו הרב, שנת 2023 הייתה השנה שבה לראשונה חריש חוותה אובדן ישיר של לא פחות מ-6 תושבים ותושבות. כשהלכתי לנחם – בדרך כלל עלתה השאלה כיצד העירייה מנציחה. כאב לי הלב על שלא הייתה לי תשובה ברורה, ולא יכולתי להעניק למשפחות באופן מיידי את הידיעה שיקיריהם יונצחו בעיר בה הם חיו", אמרה בעבר סגנית ומ"מ ראש העיר שני גרינברג.

כעת התשובה ברורה יותר. העירייה תקים  אלמנט זיכרון (קיר הנצחה/ אנדרטה) להנצחת חללי צה"ל ונרצחי פעולות האיבה, תושבי חריש בעת מותם, שבו יהיה מקום צופה פני עתיד לחקיקת כל שמות החללים.

ואלו הם אתרי הזיכרון בחריש

מצפה רז על שם רז טבי

סמ"ר רז טבי ז"ל נפל בקרב בלבנון ביום ג' באלול תשנ"ז (5.9.1997), יחד עם אחד-עשר מחבריו בשייטת 13, במבואות הכפר אנצריה בלבנון, באירוע שמוכר כ'אסון השייטת'. הוריו של רז, נחשון וקלרה טבי, עברו לחריש מראשון לציון באוקטובר 2018 אך החלו לקדם את רעיון הקמת המצפה כבר בשנת 2015 עת רכשו את דירתם בעיר. בספטמבר 2019 נחנך מצפה רז על שמו ברחוב הגפן.

 גינת רויטל על שם רויטל שטינברג

רויטל שטינברג ז"ל התגייסה לנח"ל ושירתה בקיבוץ רמות מנשה ובקיבוץ חריש. ב-7 במאי 1986 נפלה רויטל בעת מילוי תפקידה, באזור קיבוץ חריש. משפחתה הקימה עבורה גלעד הנצחה וביקשה מעיריית חריש להמשיך ולשמור על המקום גם עם פיתוח העיר. בדצמבר 2021 נחנכה 'גינת רויטל' בשכונת הפרחים הכוללת גם פינת הנצחה לרויטל.

 גן הנץ על שם רועי קליין

רס"ן רועי קליין נהרג בשנת 2006 בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו. הוא שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז. תצפית על שם רועי קליין נבנתה בגן הנץ ברחוב אורן, בשכונת חורש.

 בי"ס תלמי הדר על שם הדר גולדין

בדצמבר 2017 ערכו תלמידי בית הספר הממלכתי הדתי הראשון בעיר, טקס במסגרתו הקדישו את שם בית הספר לזכרו של סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי, שנהרג באוגוסט 2014 בקרב רפיח במהלך צוק איתן, וגופתו נחטפה על ידי החמאס.  גולדין מוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

 בי"ס פסגת אמיר על שם אמיר מי-טל

בדצמבר 2019 חנכה עיריית חריש יחד עם משרד החינוך ועמותת אמיר את בית הספר לחינוך מיוחד פסגת אמיר. בית הספר קרוי על שם סא"ל אמיר מי-טל ז"ל שנפל בדרום לבנון בשנת 1988 בעת שפיקד על כוח במהלך פשיטת צה"ל על יעדי מחבלים.

 בי"ס תלמי רון על שם רון ארד

בספטמבר 2020 קיבל בית הספר תלמי רון,  בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש משמעות חדשה. בית הספר נפתח בפברואר 2017 והשם רון נבחר כשם כללי בלבד.

"חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי 'תלמי רון', אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד", הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם מנהלת בית הספר. רון ארד היה נווט קרב בחיל האוויר שנפל בשבי ארגון אמל בלבנון באוקטובר 1986 ונחשב כנעדר לאחר שעקבותיו אבדו במאי 1988.

בי"ס נעימת הלב על שם עמית בן יגאל ונעם דב רז

במאי 2023 הוכרזה שמה החדש של חטיבת הביניים הממלכתית החדשה נעימת הלב, על שמם של הלוחמים עמית בן יגאל ונעם דב רז ז”ל.

שם בית הספר, 'נעימת הלב' נבחר בתום תהליך שנמשך שנה בהשתתפות התלמידים, ההורים וצוות הניהול המורחב. המילה "נעימת" מהווה הלחם של השמות עמית ונעם על שמם של סמל ראשון עמית בן יגאל ז"ל, לוחם גולני שנהרג במאי 2020 בפעילות מבצעית, לא רחוק מחריש, ונעם דב רז ז"ל, לוחם הימ"מ שנהרג במאי 2022 במבצע שובר גלים, במהלך מעצר מחבלים בגזרת ג'נין.   

לקריאה נוספת: חרבות ברזל: רשימת הנופלים והנרצחים מחריש

בשבע השנים האחרונות הונצחו ברחבי העיר שמונה נופלים, לרוב ביוזמת בני משפחותיהם. אולם במהלך השנה האחרונה איבדה חריש שישה מבניה ובנותיה, תושבי העיר, ולשאלה על אופי ההנצחה העירונית לא היתה תשובה סדורה. בשבוע שעבר הוחלט על הקמת אלמנט הנצחה עירוני ושביל לכל נופל בגינות העירוניות. "לא נקדיש פארק שלם לכל נופל כי אנחנו לא באותה סיטואציה כפי שהיתה לפני ה-7 באוקטובר"

בשבע השנים שחלפו מאכלוס חריש ועד היום הונצחו בעיר שמונה חיילים וחיילות, חללי מערכות ישראל, בשתי דרכים מרכזיות. האחת, באמצעות גנים ציבוריים ונקודות תצפית, והשנייה באמצעות בתי  ספר בעיר, שנקראו על שם הנופלים ומנציחים את מורשתם ואת ערכיהם (ראו פירוט מטה).

הנופלים, לא היו בני העיר. הנצחתם קודמה, לרוב, בעידוד בני משפחותיהם שעברו להתגורר בחריש ודאגו לזכר יקיריהם בעיר החדשה, בדרכים בהן חפצו.

אירועי 7 באוקטובר, טרפו את הקלפים. שישה מבני ובנות חריש נפלו או נרצחו במהלך השנה האחרונה. לשאלת המשפחות בנוגע לאופי ההנצחה העירוני, לא היתה תשובה סדורה.

שישה חללים בשישה חודשים

"לצערנו הרב, שנת 2023 הייתה השנה שבה לראשונה חריש חוותה אובדן ישיר של לא פחות מ-6 תושבים ותושבות. כשהלכתי לנחם – בדרך כלל עלתה השאלה כיצד העירייה מנציחה. כאב לי הלב על שלא הייתה לי תשובה ברורה, ולא יכולתי להעניק למשפחות באופן מיידי את הידיעה שיקיריהם יונצחו בעיר בה הם חיו", אמרה סגנית ומ"מ ראש העיר שני גרינברג.

בשבוע שעבר גרינברג יזמה הצעת ישיבת מליאה בנושא, וההחלטה שהתקבלה פה אחד, קובעת כי העירייה תקים אלמנט זיכרון (קיר הנצחה/ אנדרטה) להנצחת חללי צה"ל ונרצחי פעולות האיבה, תושבי חריש בעת מותם, שבו יהיה מקום צופה פני עתיד לחקיקת כל שמות החללים.

עוד נקבע כי אלמנט ההנצחה ימוקם בפארק שיהיה בסמיכות לשטח חום (ככל הניתן), שיאפשר בניית יד לבנים בהמשך.

בנוסף, על שם כל אחד מהחללים ייקרא שביל באחד הפארקים והגינות הציבוריים בעיר. העירייה גם תבחן אפשרות להנצחת כלל הנופלים והנרצחים גם באחד מבתי הכנסת בחריש.

הסיטואציה השתנתה

"אף אחד לא חשב שיהיו לנו כאלה מספרים של חללים, שנגיע למצב הזה", הסביר ראש עיריית חריש יצחק קשת. "לא נקדיש פארק שלם לכל נופל כי אנחנו לא באותה סיטואציה כפי שהיתה לפני ה-7 באוקטובר".

עוד הוסיף כי "הנצחה עירונית היא המעט שאנו יכולים ומחויבים לעשות למען הנצחת זכרם ולמען המשפחות השכולות. העירייה תתחיל בהקדם בהכנות לביצוע פרויקט ההנצחה, במטרה לסיים אותו עוד לפני יום הזיכרון הבא".

בית יד לבנים כמקום חי ותוסס

"לצערי הרב אנחנו חיים בישראל, מדינה מוקפת אויבים, וכנראה אנחנו נמשיך להילחם על מקומנו היום ובעתיד", הוסיף חבר המועצה איציק לב. בהתאם, הוא הדגיש את חשיבות ההנצחה "פתוחת הקצה" – שמאפשרת הוספת שמות בעתיד.

"ברוב הערים בארץ יש בתי "יד לבנים" ואף הם עברו שינוים בתפישה הציבורית, זה כבר לא רק הנצחה, אלא גם ספריות, אולמות מופעים וחדרי חוגים הפעילים במשך כל ימי השנה.

"עיר כדוגמת חריש צריכה לתכנן, להוביל, לגייס כספים ולפעול בהקדם להנצחת החללים, מורשת ישראל, סיפורה הקמת העיר חריש, ומקום חיי ותוסס שיפעל ויכבד את החללים שלנו תושבי חריש", הוא סיכם.

תוכנית מנהיגות לבני נוער

חבר המועצה אבשלום סלוק מקווה להנציח את הנופלים גם בפרויקטים חברתיים. לסלוק, קצין שריון, הכרות אישית ממושכת, של 20 שנים ויותר, עם רס"ם (מיל') גיל פישיץ ז"ל.

פישיץ, תושב חריש, היה לוחם שריון בגדוד 9 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), ונפל ב-2 בנובמבר בקרב בצפון רצועת עזה.

"גיל היה חייל שלי. הוא עשה כברת דרך משלב הסדיר שבו היה עריק ורדפו אחריו, עד לשלב שבו הוא היה המתנדב הראשון לכל משימה. בגיל שלו, 39, הוא יכול היה מזמן להפסיק לעשות מילואים אבל היה לו חשוב להמשיך ולהתנדב ולכן הוא גם הסתיר מאיתנו מחלת ריאות, שגילינו רק אחרי ביקור בשבעה.
"בעיניי, הנצחה יותר משמעותית היא עשייה חיובית שתדגיש את הערכים ואת הדרך שגיל עשה מעריק לחייל מסור. לדוגמה, לקרוא לתוכנית מעצימה  לבני נוער שמעודדת התנדבות לצבא, או פרויקט הכנה לצבא על שמו של גיל. זה מאוד מתאים וראוי בעיניי".

ואלו הם אתרי הזיכרון בחריש

מצפה רז על שם רז טבי

סמ"ר רז טבי ז"ל נפל בקרב בלבנון ביום ג' באלול תשנ"ז (5.9.1997), יחד עם אחד-עשר מחבריו בשייטת 13, במבואות הכפר אנצריה בלבנון, באירוע שמוכר כ'אסון השייטת'. הוריו של רז, נחשון וקלרה טבי, עברו לחריש מראשון לציון באוקטובר 2018 אך החלו לקדם את רעיון הקמת המצפה כבר בשנת 2015 עת רכשו את דירתם בעיר. בספטמבר 2019 נחנך מצפה רז על שמו ברחוב הגפן.

 גינת רויטל על שם רויטל שטינברג

רויטל שטינברג ז"ל התגייסה לנח"ל ושירתה בקיבוץ רמות מנשה ובקיבוץ חריש. ב-7 במאי 1986 נפלה רויטל בעת מילוי תפקידה, באזור קיבוץ חריש. משפחתה הקימה עבורה גלעד הנצחה וביקשה מעיריית חריש להמשיך ולשמור על המקום גם עם פיתוח העיר. בדצמבר 2021 נחנכה 'גינת רויטל' בשכונת הפרחים הכוללת גם פינת הנצחה לרויטל.

 גן הנץ על שם רועי קליין

רס"ן רועי קליין נהרג בשנת 2006 בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו. הוא שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז. תצפית על שם רועי קליין נבנתה בגן הנץ ברחוב אורן, בשכונת חורש.

 בי"ס תלמי הדר על שם הדר גולדין

בדצמבר 2017 ערכו תלמידי בית הספר הממלכתי הדתי הראשון בעיר, טקס במסגרתו הקדישו את שם בית הספר לזכרו של סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי, שנהרג באוגוסט 2014 בקרב רפיח במהלך צוק איתן, וגופתו נחטפה על ידי החמאס.  גולדין מוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

 בי"ס פסגת אמיר על שם אמיר מי-טל

בדצמבר 2019 חנכה עיריית חריש יחד עם משרד החינוך ועמותת אמיר את בית הספר לחינוך מיוחד פסגת אמיר. בית הספר קרוי על שם סא"ל אמיר מי-טל ז"ל שנפל בדרום לבנון בשנת 1988 בעת שפיקד על כוח במהלך פשיטת צה"ל על יעדי מחבלים.

 בי"ס תלמי רון על שם רון ארד

בספטמבר 2020 קיבל בית הספר תלמי רון,  בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש משמעות חדשה. בית הספר נפתח בפברואר 2017 והשם רון נבחר כשם כללי בלבד.

"חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי 'תלמי רון', אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד", הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם מנהלת בית הספר.

רון ארד היה נווט קרב בחיל האוויר שנפל בשבי ארגון אמל בלבנון באוקטובר 1986 ונחשב כנעדר לאחר שעקבותיו אבדו במאי 1988.

בי"ס נעימת הלב על שם עמית בן יגאל ונעם דב רז

במאי 2023 הוכרזה שמה החדש של חטיבת הביניים הממלכתית החדשה נעימת הלב, על שמם של הלוחמים עמית בן יגאל ונעם דב רז ז”ל.

שם בית הספר, 'נעימת הלב' נבחר בתום תהליך שנמשך שנה בהשתתפות התלמידים, ההורים וצוות הניהול המורחב.

המילה "נעימת" מהווה הלחם של השמות עמית ונעם על שמם של סמל ראשון עמית בן יגאל ז"ל, לוחם גולני שנהרג במאי 2020 בפעילות מבצעית, לא רחוק מחריש, ונעם דב רז ז"ל, לוחם הימ"מ שנהרג במאי 2022 במבצע שובר גלים, במהלך מעצר מחבלים בגזרת ג'נין.   

לקריאה נוספת: חרבות ברזל: רשימת הנופלים והנרצחים מחריש

כ-1,200 תלמידים בחריש עולים השנה לכיתה א' בכלל בתי הספר בחריש. איזו מסגרת תספק להם תמיכה רגשית, חינוך לערכים לצד יכולות למידה והכנה לעתיד? ארבע משפחות משתפות בהתלבטויות, בחששות וברישום לבית הספר המתאים ביותר לילדיהם

12,315 תלמידים מגן ועד י"ב יחלו מחר את שנת הלימודים תשפ"ד בחריש. 24 בתי ספר, 159 גני ילדים וכ-700 אנשי הוראה יקלטו את התלמידים. כ-10% מכלל התלמידים הם תלמידי שכבת א' שמצטרפים זו הפעם הראשונה אל ספסל הלימודים.

הרישום לבתי הספר בעיר הוא בהתאם לאזור המגורים והזרם החינוכי המבוקש. עם זאת, פתיחת בתי ספר חדשים, מספקת מדי פעם להורים גם אפשרות בחירה.

שוחחנו עם ארבע משפחות שילדיהן מתחילים השנה ללמוד בכיתה א' בבתי ספר חדשים או "ותיקים" – עד כמה שמערכת חינוך בת 7 שנים יכולה להיחשב ותיקה – כדי לשמוע מהם על החששות והציפיות מבית הספר וממערכת החינוך המקומית.

משפחת קורצר: "מאמינים מאוד בקהילה של שכונת בצוותא"

איתמר קורצר בן ה-7, עולה לכיתה א' בבית הספר הממלכתי בצוותא. אחותו טליה עולה לכיתה ג' באותו בית ספר. לשניים אחות קטנה, מיכאלה (בת שנתיים), והם מתגוררים עם הוריהם סוניה (30), סייעת כיתתית בבי"ס בחריש, ודימה (30), עובד במפעל קוסמטיקה, כבר 6.5 שנים בחריש, מתוכן, שנתיים בשכונת בצוותא.

למה בחרתם דווקא בבית הספר הזה?

"היה לנו ברור שנרשום אותם לבית ספר הזה כי הוא קרוב לבית, וגם כי אנחנו מאמינים מאוד בקהילה של שכונת בצוותא, עד כה אנחנו אכן מרוצים מאוד מבית הספר. הבת שלנו כבר שנתיים שם, אז לא הייתה לנו התלבטות לגבי איתמר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר?

"הכי חשוב לנו שהצוות יהיה מכיל ושימשיכו באמת לראות את הילדים, אנחנו מרגישים שיש מענה רגשי לילדים – שזה הרבה יותר חשוב מהלימודים עצמם. אנחנו סומכים על המנהלת אביבית שתביא מורות טובות".

ספרו על הניסיון שלכם עד כה עם מערכת החינוך בחריש?

"אנחנו ממש מרוצים מהכול, גם כשהשכונה הייתה חדשה והיה בלגן עם הגנים ולא ידענו איזה גן יהיה איפה, היינו בסוף ממש מרוצים מהשיבוצים, ומרוצים גם השנה".

מה תאחלו לילד שלכם לקראת השנה החדשה?

"לשני ילדינו שמתחילים שנה חדשה בבית הספר – אנחנו אוהבים אתכם מאוד וגאים בכם, מאחלים לכם שתדעו לראות את הטוב גם בעצמכם. אנחנו פה לכל דבר – לתמוך, לייעץ, ובטוחים שגם הצוות יהיה שם. איתמר הבוגר – אתה עולה כבר לכיתה א', כל כך חיכית לזה, שיהיה לך בהצלחה! בטוחים שתפגיז בלימודים ויהיו לך המון חברים, אתה ילד קסם".

איתמר, איך אתה מרגיש לקראת כיתה א'?

"אני מרגיש בסדר, מתרגש מאוד, מחכה לזה מלא מלא מלא מלא".

מה תאחל לעצמך?

"אני כבר יודע לשחק כדורגל, אז מאחל לעצמי שיהיה לי כיף, שאני אלמד ושאני לא אחשוש".

משפחת חזות: "הציפייה היא שהיחס יהיה אישי יותר"

כמו בכל שנה, גם השנה נפתחים מספר בתי ספר חדשים בחריש, ואחד מהם הוא בית הספר היסודי של אתגרי העתיד בשכונת הפרחים, שאמור לספק רצף חינוכי לחטיבת הביניים והתיכון העונים לאותו שם. בבית הספר הצומח ייפתחו השנה כיתות א'-ג', ובין ההורים שקפצו על ההזדמנות ורשמו את ילדיהם לכיתה א' בבית הספר בעל הגישה החינוכית החדשנית, נמצאים ענבל ויובל חזות המתגוררים בחריש חמש שנים, שנתיים מתוכן בשכונת בצוותא. ענבל (36), היא דוקטורנטית בתחום האימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ויובל (39) הוא וטרינר. להם שני ילדים: ארבל שעולה ל-א', וגבע שעולה לטרום חובה.

למה בחרתם דווקא בבית הספר הזה? האם היו התלבטויות?

"הסיבה העיקרית שבחרנו בבית הספר הזה היא כי ידענו שאנשי ההוראה שעומדים ללמד שם הם "אנשי ההוראה של פעם", שההוראה היא בנפשם, וציפינו שאיכות החינוך תהיה גם בהתאם.

"התלבטנו בגלל המרחק ובגלל שמדובר בבי"ס שהפדגוגיה שלו תהיה בהוראה אלטרנטיבית, וכיוון שלא הגענו מהעולם הזה אז לא כל כך ידענו מה זה אומר. חקרנו את הנושא לעומק עם אנשי הוראה שהרגיעו אותנו ונתנו לנו להבין שמדובר בשיטות הרבה יותר טובות למעבר מגן לכיתה א'. לגבי המרחק – פשוט ויתרנו על הנוחות של הליכה ברגל למוסד החינוכי, והשלמנו עם זה שתהיה נסיעה ופיצול בין שני ילדים בשני נקודות שונות בעיר, אבל מקווים שבהמשך תהיה הסעה כדי להקל. ואם לא, אז אולי נשתף מדי פעם פעולה עם חברים מהשכונה שרשמו גם הם את ילדיהם לבית הספר הזה".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר?

"אנחנו מצפים להנחלה של קרוא וכתוב וחשבון, שהחינוך האלטרנטיבי לא יבוא על חשבון יסודות הלימוד. הציפיה הנוספת היא שיהיו מחנכות שרואות את הילדים ויודעות לתת מענה לקשיים אינדיבידואלים. יש בכיתה שתי מחנכות אז הציפייה היא שהיחס יהיה אישי יותר ושהן יצליחו להגיע לכל ילד, ושיהפכו את החוויה הלימודית לחוויה חיובית וטובה לילדים".

ספרו על הניסיון שלכם עד כה עם מערכת החינוך בחריש?

"החוויה עד כה לא הייתה טובה, לא מה שהיינו חושבים שצריכה להיות. מערכות החינוך בחריש עמוסות והצוות החינוכי לא בהכרח מתאים למקצוע או מבין מה זה אומר לחנך ילדים".

מה תאחלו לילד שלכם לקראת השנה החדשה?

"מאחלים לו לפרוח מבחינה חברתית, לא חסר לו כרגע אבל שהתהליך לא יכבה אותו. בנוסף מאחלים שיתאהב בבית הספר ובמורים. שיהיה בהצלחה לכולם בראשון בספטמבר, בתקווה שבתי הספר באמת ייפתחו בזמן".

ארבל, איך אתה מרגיש לקראת כיתה א'?

"אני מתרגש מאוד".

מה תאחל לעצמך בשנה החדשה?

"שיהיה לי הרבה כיף!"

 משפחת אוזן: "מענה רגשי נכון ומדויק לכל ילד"

אילון אוזן עולה לכיתה א' בבית הספר תלמי הדר בשכונת אבני חן. אחותו הגדולה שירה עולה לכיתה ה' באותו בית ספר. הם גרים ב-6 השנים האחרונות בשכונת החורש ביחד עם הוריהם ליטל (38), שמכירה היטב את מערכת החינוך מעבודתה כמורה מחוץ לחריש, ואוריאל (41) אשר עובד בביטחון. עוד במשפחה רוני (בת 3.5) עולה לגן עירייה, וכרמי הפעוטה שמתחילה גן פרטי.

למה בחרתם דווקא בבית הספר הזה והאם התלבטתם?

"בחרנו בבית הספר שמתאים להשקפה הדתית שלנו – שומרי שבת עם כיפה סרוגה. התלבטנו בינו לבין כנפי רוח, אבל בסוף בחרנו בתלמי הדר בגלל שאחותו הגדולה שם וזה יקל עלינו. היא לומדת שם מכיתה א', סך הכול מרוצים מבית הספר אבל הייתי שמחה שבית הספר ילך גם לתחומי האומנויות, חסרים לי למשל שיעורי מוזיקה".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר?

"אני מצפה קודם כל שבית הספר ידע לתת את המענה הנכון במעבר מהגן לכיתה א', שיקנה לו את הכלים הנכונים ללמידה עצמאית, ושייתן מענה רגשי נכון ומדויק לכל ילד. חשוב לי שאילון יקבל מורה מכילה, שתדע להוביל ולהעניק לילד שלי את הכלים הנכונים ותחושת ביטחון ושייכות לבית הספר".

ספרו על הניסיון שלכם עד כה עם מערכת החינוך בחריש?

"אני מרוצה מאוד מבית הספר וגם מגני העירייה. אילון היה בגן יסמין אצל הגננת לילך, ואפילו כתבנו מכתב למפקחת ולראש מחלקת החינוך על הגננת שהיא אשת חינוך בחסד, זכינו בה".

מה תאחלו לילד שלכם לקראת השנה החדשה?

"אני מאחלת שיהיה לו מעבר קל, שיהיה לו כיף ושמח, שיכיר חברים, ואני סומכת עליו שיצליח גם בלימודים".

אילון, איך אתה מרגיש לקראת כיתה א'?

"אני לא מתרגש, אבל מחכה מאוד להתחיל כיתה א'".

מה תאחל לעצמך בשנת הלימודים החדשה?

"לשחק הרבה כדורגל, ושיהיה לי כיף!".

משפחת מזרחי: "מסגרת חינוכית שתספק ערכי יהדות"

אוריה מזרחי בת ה-6 תעלה לכיתה א' בבית הספר הממלכתי-דתי "שבילי בצוותא". אחותה מריאל, עולה לכיתה ה' ותתחיל גם היא לראשונה את לימודיה באותו בית ספר. עד היום למדה מריאל ברונה רמון. ההורים דנה (39), בעלת קליניקה לטיפולי עור בחריש, ומשה (49), בעל חברת ניקיון, גרים כבר חמש שנים בחריש, שלוש שנים מתוכן, בשכונת מעו"ף.

למה בחרתם דווקא בבית הספר הזה?

"בתנו הגדולה מריאל למדה בבית ספר רונה רמון. עם הזמן הבנו שאנחנו רוצים מסגרת חינוכית עם ערך מוסף. בחרנו בשבילי בצוותא כיוון שאנו בית מסורתי ורצינו מסגרת חינוכית שתספק ערכי יהדות. קיבלנו המון המלצות והייתה לי פגישת זום עם המנהלת והצוות, כשהסתיימה הפגישה לא היה לי ספק שבחרתי במקום הנכון. יצאתי בהרגשה נהדרת שזה בית חם ומקצועי הרואה ומטפל בכל ילד בהתאם לצרכיו האישיים".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר?

"אנחנו מצפים ומאמינים שיראו את הצרכים אישיים של כל ילד או ילדה ויכולותיהם, ומאמינים בהעצמה אישית וחיזוק חוזקותיהן של בנותינו".

ספרו על הניסיון שלכם עד כה עם מערכת החינוך בחריש?

"עד כה היה פחות מוצלח, אולי כי כשהגענו לחריש היינו רק כ-6,000 תושבים והיה צריך לתת זמן למערכת להתבסס. אבל עדיין נדרש שיפור".

מה תאחלו לילדה שלכם לקראת השנה החדשה?

"אנחנו מאחלים לאוריה שתצליח בלימודים, שיהיו לה הרבה חברים ושתיהנה בבית הספר החדש".

אוריה, איך את מרגישה לקראת תחילת השנה?

"אני שמחה מאוד לקראת השנה החדשה בבית הספר החדש".

מה תאחלי לעצמך בשנה החדשה?

"מאחלת שאני אקשיב למורה ואלמד ושיהיו לי הרבה חברות".

לקריאה נוספת: מנהל אגף החינוך: "מערכת החינוך בישראל בקריסה. חריש מצליחה להיות מובלעת"

אביה הראל, לי-אם שמעון, נועם ג'יקובס ושון שגיב – ארבעתם עולים לכיתה א' בחריש בשנת הלימודים המתרגשת עלינו לטובה. מה הם מאחלים לעצמם, מה הם יודעים על בית הספר, ומה אומרים הוריהם שבחרו עבורם את המסגרת החינוכית המתאימה ביותר עבורם? ארבע משפחות שמשתפות אותנו בתחילת הדרך המרגשת של תלמידים במערכת החינוך בחריש

משפחת שגיב: "בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית"

משפחת שגיב עברה לגור בחריש בדיוק לפני שנה. מירי (40) מגדלת את התאומים בני השנתיים, ונמרוד (40) מנהל מחלקה כלכלית בחברת שפיר תעשיות. השניים משתפים אותנו בשיח הפנימי שלהם לקראת עלייתו של שון, בנם הבכור, לכיתה א' בבית הספר הממלכתי החדש (בשכונת החורש).

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה כמתאים ביותר עבור בנכם? "כאשר בדקנו את האפשרות לעבור לגור בחריש, בדיוק דיברו ברשתות החברתיות על כך שעומד להיפתח בית ספר דמוקרטי, וזה היה אחד הדברים שבכלל גרמו לנו לרצות לעבור לגור בחריש. כשהגענו לכאן הבנו שזה לא עומד להתממש, ואז רצינו להתפשר על הדבר הכי קרוב לזה – משהו שיהיה לפחות כמו חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד'. אנחנו מקווים שהממלכתי החדש יהיה ברמה דומה".

מהן התחושות שלכם לקראת יומו הראשון בבית הספר? "אנחנו מאוד מתרגשים לקראת היום הראשון, עדיין לא מעכלים את זה שהבן הראשון שלנו, שרק אתמול נולד, כבר עולה לכיתה א'".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבנכם? "אנחנו מקווים שבית הספר היום לא יהיה כמו בית הספר שבו למדנו לפני שלושים שנה… אנחנו מצפים ומקווים שזה יהיה בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית. בית ספר שידע לפתח את מי שהוא, שיהיה קשוב לילדים ולהורים, שתהיה שקיפות מלאה מול ההורים. הציפיות שלנו מבננו – פשוט שיהיה הכי הוא שהוא יכול".

מה אתם מאחלים לילדכם ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים? "מאחלים הצלחה ומעבר קל לעולם ה"בוגר", שימצאו חברים בקלות ובכלל – את מקומם במסגרת החדשה".

שון, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני מתרגש, אני מרגיש שהולך להיות לי כיף ואני מאוד שמח להתחיל ללמוד בבית הספר".

האם יש לך חבר מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "אני רוצה שרותם יהיה איתי (חבר שלא עולה לכיתה א') וגם יותם".

מה אתה מאחל לעצמך? "אני רוצה ללמוד לכתוב, אני רוצה שיהיה לי שמח בבית הספר, אני רוצה שיהיו לי הרבה חברים".

מה אתה מאחל לשאר התלמידים שיהיו איתך בכיתה? "אני רוצה שלכולם בכיתה יהיה שמח וכיף".

משפחת ג'יקובס: "שיראו את הילד כעולם ומלואו"

מאיר ג'יקובס (35) הוא רב סרן בפיקוד הדרום, ולילך (33) גננת בחריש. הם מתגוררים זה שנתיים בחריש, ובשנת הלימודים הקרובה יצטרף נועם, בנם ללימודים בבית הספר 'תלמי הדר'.

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור נועם? "הבן הגדול שלנו איתן נמצא בבית הספר כבר שנה שנייה, ואנו מאוד מרוצים מהיחס האישי, מהחמימות ובעיקר מכך שמסתכלים על הטוב אצל הילד ומפתחים בו את הכישורים שלו. מעבר לזה, חיפשנו בית ספר שמשלב לימודי קודש וחול, ובתלמי הדר יודעים לשלב אותם בצורה נהדרת. כמו כן יש שם צוות מורים והנהלה מאוד מסור וקשוב".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר? "מבית הספר אנחנו מצפים לספק לילדים חוויית למידה עשירה וחיובית, אתגרים מעניינים ומשמעותיים בכל תחומי הליבה ובתחום התורני שיטפח בהם זהות דתית ציונית מתוך אהבת ה' ויראת ה'. וכמובן, שיראו את הילד כעולם ומלואו".

האם ישנם חששות כלשהם? "ישנם מעט חששות של התחלה, אבל אנחנו מאוד מאמינים בנועם וביכולות שלו ובטוחים שהוא יצליח, בעז"ה. אנחנו בטוחים שבית הספר יעטוף אותו ואת חבריו לכיתה ויעשה את המעבר לקל ורגוע".

מה אתם מאחלים לילדכם ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים? "אנחנו מאחלים לנועם ולכל התלמידים שנה של הצלחות, שנה של חברויות חדשות, שילמדו לכבד את המורים ואת החברים ושילכו כל בוקר לבית הספר בחיוך על הפנים".

נועם, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני ממש מתרגש, אבל אני בטוח שיהיה לי כיף".

האם יש לך חבר מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "בטח, כמעט כל החברים של מהגן עולים איתי לכיתה א'".

מה אתה מאחל לעצמך? "אני מאחל לעצמי שיהיה לי טוב, שהחברים שלי יהיו איתי בכיתה ושאני אצליח בכל דבר".

משפחת הראל: "קצת עצוב-קצת שמח"

משפחת הראל הגיעה מאבן יהודה לחריש ממש בתחילת אוגוסט. הם מתאקלמים בעיר, אבל כבר מוכנים נפשית ורגשית לתחילת שנת הלימודים של אביה. סיוון (37), מנהל פרויקטים בחברת בנייה, ואורנית (33) – עובדת ב"מי נתניה", מספרים לנו על הבחירה לשלוח את בתם, אביה, לבית הספר 'תלמי רון'.

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר 'תלמי רון' כמתאים ביותר עבור אביה? "מאחר שעברנו לעיר רק לא מזמן, ביררנו כמובן לפני המעבר, וההמלצות המשמעותיות ביותר של חברים שלנו שגרים בחריש, היו על 'תלמי רון'".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון בבית הספר? "אנחנו חשים התרגשות, וגם קצת חוששים שההתאקלמות תהיה מעט קשה".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר? "הציפיות שלנו מבית הספר הן שיעשירו את אביה בידע, ושישימו לב אליה אם יהיו קשים".

מה אתם מאחלים לאביה ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים? "אנחנו מאחלים לכל העולים לכיתה א' התאקלמות קלה, ולכל ילדי חריש – שתהיה שנה מוצלחת".

אביה, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "קצת עצוב-קצת שמח… עצוב כי אני כבר לא אהיה בגן, ושמח כי גדלתי".

האם יש לך חברה מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "אין לי חברה מהגן שעולה איתי כי אנחנו חדשים בחריש".

מה ההבדל, לדעתך, בין בית ספר לגן? "בגן משחקים ויש גננת, ובבית הספר רק לומדים בכיתה".

מה את מאחלת לעצמך להתחלה החדשה בבית הספר? "אני מאחלת לעצמי שיהיה לי כיף, ושכולם יהיו חברים ויהיה להם כיף".

משפחת שמעון: "אני מצפה למסגרת אוהבת, משפחתית, תומכת וקשובה"

אוסנת שמעון (37), אימא יחידנית, לשעבר מ"מ למנהלת מרפאה ומזכירה רפואית בקופת חולים מאוחדת בקריית עקרון. כיום מובטלת עקב המעבר לחריש ומחפשת אחר הקריירה הבאה. בתה, לי-אם, עולה לכיתה א בבית הספר 'כנפי רוח'.

כמה זמן אתן מתגוררות בחריש? "אנו מתגוררת בחריש מתחילת יולי 2019".

מה גרם לך לבחור דווקא בבית הספר הזה כמתאים ביותר עבור בתך? "בחרתי בבית הספר 'כנפי רוח' כי אני מאמינה שהחינוך שלה צריך להיות מתוך הערכים הכתובים בתורה. כמו כן קיבלתי המלצות חמות על בית הספר מהורים נוספים ואף התרשמתי אישית במהלך ביקור בביה"ס".

מהן התחושות שלך לקראת יומה הראשון בבית הספר? "התחושה האישית שלי היא התרגשות – יש לי ילדה אחת, שהיא ורק היא כל עולמי".

מהן הציפיות שלך מבית הספר? "אני שואפת שהבת שלי תקבל מבית הספר מסגרת יציבה, בטוחה, משכילה ומלאה בערכים מן התורה, הערכים שאיתם גדלתי גם אני. אני מצפה מבית הספר להעניק לבת שלי ולכלל התלמידים  מסגרת אוהבת, משפחתית, תומכת, קשובה עם אנשי צוות מקצועיים, שיוכלו לגלות ולהעצים את הכישרונות של הילדים שלנו. אני מצפה לצוות שיעניק אהבה, שיחזק את הביטחון העצמי ושיחזק את הילדים במקצועות השונים בקצב אישי. כמו כן אני מקווה לקבל שיתוף פעולה ושיקוף מצד הצוות החינוכי".

מה את מאחלת לילדתך ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים? "אני מאחלת לילדתי הקטנה, אוצר חיי, לי-אם, ולשאר תלמידי חריש הצלחה ומיצוי ערכים, הקשבה, התמדה ושיתוף, שנת לימודים קלה ומלאה בחברים והרבה שמחת חיים".

לי-אם, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני מרגישה התרגשות והתלהבות, מרגישה כיף שאני בוגרת יותר".

מה לדעתך ההבדל בין בית ספר לגן? "אני חושבת שההבדל הוא שבבית הספר כבר לא משחקים, אלא לומדים, ובגן משחקים".

מה את מאחלת לעצמך לקראת שנת הלימודים? "אני מאחלת שאני אצליח בשיעורים, שאקשיב למורה, שאמצא חברים חדשים, שתהיה לי מורה שאוהבת אותי ושאימא תשמח בי".