הכינו את ילדיכם למעבר לחריש – טיפים ממנהלת השירות הפסיכולוגי

ראיון עם רחלי נבות אלירז, פסיכולוגית חינוכית ומנהלת השירות הפסיכולוגי חינוכי

אני מגיעה לפגישה עם רחלי נבות אלירז, תוך כדי שיטוט במבוך שהוא היום המועצה. מלמעלה בונים את ההרחבה של הבניין, ובינתיים כולם מצטופפים במבנה הישן, נכנסים מתוך פיגומים פנימה. ובפנים צפוף, רחלי מבררת אם יש חדר פנוי שנוכל להיכנס אליו. הכיסא החם מתברר ככסאו של יוסי בייר, מנהל מחלקת חינוך פנאי וקהילה, שלא נמצא כרגע במשרדו.

רחלי נבות אלירז
רחלי נבות אלירז

רחלי נבות אלירז, אמא לארבעה, תושבת מושב מאור, היא מנהלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי בחריש. רחלי פסיכולוגית חינוכית כבר 17 שנה, עובדת שנים רבות בעיר חדרה, שם היא מדריכה ומנהלת הטיפול בחינוך המיוחד. היא אוהבת לטייל, לקרוא ולגדל את המשפחה הפרטית שלה.

לפני שהראיון מתחיל באופן רשמי אני מספרת לרחלי קצת על גילאי הילדים שלי, ואילו צרכים יש לנו כמשפחה, והיא מיד מתעניינת ומבררת עבורי מה מצב ההרשמה של הילדים למוסדות החינוך. הגישה הזאת של סיוע לכל משפחה ולכל מקרה מאפיין את האג’נדה שרחלי מדברת עליה בהמשך. אחרי כל אלה, אנחנו צוללות פנימה אל הראיון:

מהו השירות הפסיכולוגי-חינוכי (להלן שפ”ח)?

שירות פסיכולוגי-חינוכי הוא שירות של כל מועצה ועיר המיועד לכל תושבי הרשות. השירות מתמקד במוסדות החינוך מגיל 3 ועד 18, או עד גיל 21 בחינוך המיוחד. חשוב לציין שהשירות הוא שירות קהילתי וכי הוא פתוח גם עבור ילדים שלא לומדים במסגרות חינוך בעיר.

השירותים שהשפ”ח נותן מגוונים:

  • ליווי והדרכה לצוותי החינוך במסגרות השונות: חשיבה על האקלים הבית ספרי, בעיות התנהגותיות ודגש על קליטה של ילדים רבים אל תוך המערכת.
  • ליווי למשפחות: זכותה של כל משפחה לפנות ולקבל סיוע מהשפ”ח ואנו מסייעים כמעט בכל תחום של התנהלות בהקשר המשפחתי.
  • מעקב אחרי כל ילדי החינוך המיוחד: לדאוג שכל ילד יקבל מענה בהקשר של אבחון, טיפול, השמה ומעקב.
  • אבחון וטיפול: האבחון הוא לא מטרה, אלא אמצעי שמאפשר לנו לטפל ולתת מענה נכון. בנוסף אנו עמלים על פתיחת מרכז טיפולי שיתכלל את החשיבה הטיפולית וייתן מענה רגשי מגוון, פרטני, קבוצתי, סדנאי ועוד.

יש כרגע משהו שפועל דרך הרווחה ובינתיים עדיין אין לנו כח אדם לפתוח משהו רחב יותר. אנו כבר במגעים עם קופות החולים על מנת לקבל את ההפניות גם דרכם. אנו רוצים שיהיה כאן מרכז שייתן שירותים מגוונים כגון טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד. חשוב שזה יהיה מרכז שלא פועל דרך הרווחה, וכך מאפשר לכל מי שזקוק לטיפול להגיע מבלי לפתוח תיק ברווחה. אנו רוצים לפתוח מרכז כזה כבר בספטמבר.

השפ”ח בחריש קיים החל מספטמבר 2015. הרצון שלנו הוא ליצור כאן בחריש מודל של שפ”ח קהילתי. זה מודל ראשון שלא ראיתי עוד מסוגו בארץ, מודל שמתאים לאג’נדה הקהילתית שמשריש כאן ראש המועצה, יצחק קשת, בכל המערכת. כיום האתגר הגדול שלנו הוא הקליטה. ההטרוגניות היא אחד האתגרים הגדולים. אנו רוצים ליצור כאן בחריש מציאות ארצישראלית שמקבלת את האחר, מתחברת ויוצרת שפה משותפת – חברתית תרבותית וקהילתית. בתוך כל אלה, השפ”ח הוא חלק מרכזי בחשיבה, איך עובדים על פיתוח דיאלוג, איך מפתחים חיבורים. חשוב לנו לתת מענה נכון וליצור שפ”ח שנותן מענה קהילתי רחב ולא רק דרך בית ספר.

איך עובדים היום, כשתמונת המצב על כמות התושבים ומתוך כך התלמידים, משתנה כל הזמן?

ראשית אנחנו מכינים את התשתית, והחשיבה המרכזית שלנו היא על איך קולטים. אנחנו ערוכים בתשתית מלאה כאילו כולם מגיעים. בקרוב גם נתחיל בהרצאות הקשורות לנושאים אלה, למשל הרצאה על נושא המעבר לעיר חדשה. אתם מוזמנים לעקוב אחר הפרסומים.

באתר המועצה העלינו מאמר הקשור בשיחה על ילדים סביב המעבר, ובהמשך נעלה גם שאלות ותשובות הקשורות לנושאים אלה.

את מביאה אותי לשאלה המרכזית – איך לתקשר לילדים את המעבר לחריש?

ראשית, נושא חשוב בגידול ילדים הוא נושא התקשורת. חשוב לדבר עם ילדים על המעבר, למצוא את הזמן לשיחה משפחתית רגועה. כל משפחה יש לה את זמן המפתח שלה, אם זה בארוחת ערב, או דווקא כשיוצאים לגן השעשועים. חשבו איך לדבר בהתאם לגיל של הילדים, אם יש הפרשי גילאים, ייתכן וכדאי לעשות שתי שיחות, לקטנים ולגדולים.

עוד לפני השיחה עם הילדים, חשוב שההורים יישבו קודם כזוג לדבר על ההתמודדות שלהם עצמם עם המעבר. לחשוב ולהיזכר איך אנחנו התמודדנו בעבר עם מעברים, מה עזר לנו, מה עשה לנו טוב. החוויה של הילדים היא פועל יוצא של התשדורת שהם מקבלים מההורים. חשוב להיות מוכנים לקשיים, ולתת לגיטימציה לכל דבר. זה בסדר שילד יגיד שהוא לא רוצה לעבור. מעברים בחיים מלמדים אותנו על היכולת שלנו להתמודד עם שינויים.

בשיחה עם הילדים טוב לדבר על עצמנו ועל ההתמודדות שלנו, כך הילד יכול להתחבר בעצמו אל המקום הרגשי שלו.

אז איך נפרדים מהשכונה הנוכחית, מהגן, מבית הספר?

עכשיו סוף שנה, וזה הזמן לעשות פרידות. לצלם את הדרך לגן או לבית ספר, לעשות מסיבות פרידה ולהזכיר לילדים שהיום לא צריך להיפרד לגמרי ואפשר לשמור על קשר עם החברים ואפילו להזמין אותם לבית החדש.

כשאורזים, זה לא הזמן לזרוק את כל הפיצ’פקס שהילד אוהב, ותמיד רציתם להיפטר מהם. תנו לילד ארגז בו הוא יארוז את הדברים שחשובים לו, שיצבע את הארגז כך שתוכלו למצוא אותו בקלות. סדרו את החדר החדש בצורה דומה לאיך שהיה החדר הקודם, וצרו תחושת ביתיות כמה שיותר מהר.

תעצימו את הצדדים הכיפיים של המעבר. יום גיבוש בבית ספר מפחית חרדות. חוג טוב, וחוויה קבוצתית טובה שווה בהקשר הזה הרבה יותר מטיפול רגשי. כאן בחריש, בעידודו של ראש המועצה, אנו נערכים לתת מענה לקליטה חלקה יותר בחודשים הקרובים בצורה של קייטנות, ימי גיבוש בבתי הספר והגנים, ועוד. כדאי גם להגיע למפגשים שונים שמתקיימים בעיר (שימו לב לפרסומים), למפגשים במוסדות החינוך, כך שתמצאו ילדים שגם הם עולים לאותו גן או לאותה כיתה, זה מייצר תחושה שלא מגיעים אל ריק. 

עניין משמעותי נוסף שחשוב לי להדגיש הוא שלא צריך להיבהל מרגרסיות של ילדים. ילדים בוכים יותר, מתקשים בפרידה, זה נורמטיבי ויכול להימשך חודש וחצי ואפילו חודשיים וחצי עם הקליטה במוסדות חינוך חדשים. באופן טבעי אחרי תקופה מסויימת הכל יחזור לקדמותו.

את יכולה לתת דוגמאות לתופעות שאינן נורמטיביות?

כמעט כל תופעה היא נורמטיבית כשהיא מתרחשת בטווח הזמן הסביר. אם עבר זמן רב והילד עדיין לא הסתגל, זה כבר יכול להעיד על קושי. אם אתם חוששים מתגובות שונות או מתלבטים לגבי משמעות של התנהגויות, אתם מוזמנים תמיד להתקשר אלינו ולהתייעץ.

מרבית הדברים מתעצמים סביב המעבר. הילד עולה בשני טונים, אבל חוזר חזרה. חשוב להדגיש כל הזמן לילדים שאתם כאן בשבילם.

לסיכום, חשוב לומר שגם ההורים זקוקים למערכת הכלה בתקופה הזאת. גם ההורים נפרדים ועוזבים, ועושים שינוי משמעותי בחייהם. הם צריכים להכיל את המעבר שלהם ושל הילדים, לעיתים כולל שינוי במקום עבודה, ועוד. חשבו מהי מערכת התמיכה שלכם והיעזרו בה. זה יכול להיות משפחה או חברים טובים. חשוב שלכם ההורים לא ייגמר האוויר, חשבו איך אתם מתמלאים. תנו מקום לפעילות של פנאי גם עבור עצמכם, יש פעילויות בחריש עצמה, אבל גם בסביבה הקרובה. האנרגיה שאתם מקרינים תעבור אל הילדים ואיך שאתם תחוו את המעבר, ככה גם הם יחוו אותו.

לפני סיום, תוכלי לספר קצת על המעבר שלך, על איך הגעת לעבודה כאן בחריש?

פנו אלי והסכמתי, כי הרגשתי רצון גדול להיענות לאתגר המיוחד של הקמת משהו חדש. מוקם כאן משהו מיוחד שלא קיים בארץ. יישוב שכל השותפים להקמתו, החל ממי שמוביל, חשים שהם במשימה לאומית ועובדים עם אור בעיניים. יש לנו כאן אפשרות להקים משהו אחר מכל הבחינות. זאת היתה הזדמנות של פעם בחיים. אני מאוד מאמינה במה שקורה כאן, באוכלוסיה, בכוחות, במערכת. חשוב לי להזמין גם אתכם, התושבים העתידיים, להגיע לכאן עם אור בעיניים.

השאר תגובה

גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה