ראיון חג: יצחק קשת על הישגי השנה החולפת שהקפיצו לדבריו את חריש קדימה

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

"ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית".

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

"המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי".

"ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים".

בית ספר ממלכתי חדש
בית הספר הממלכתי החדש. צילום: לידור כהן

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. "עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים".

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

"אנו בשלבים מתקדמים לקליטת 'קהילת מחנכים' בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר".

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד'ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: "בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש".

קניון More
קניון More צילום: מור לאטי

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

"אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט 'קהילה מקדמת עסקים', 'פורום עסקים', והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם".

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

"הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה", מוסיף קשת ומדגיש: "אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ"ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ"ר".

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע"ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ"י כשלו בה?

שכונת מעו"ף בחריש. ספטמבר 2019
שכונת מעו"ף בבנייה. צילום: אורן קלר

"כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו"ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים".

קווים ייעודיים לרכבת

"ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה", מציין קשת ומסביר: "למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים".

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. "זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו", הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. "הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים", מציין קשת ומיד מסביר: "ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6".

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

"העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר".

"ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז".

תחבורה ציבורית בחריש
בקרוב: קווים יעודיים המתואמים לזמני הנסיעה של הרכבת

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות 'תולדות אהרן' להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

"לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש".

הפגנה בחריש
תושבי חריש מפגינים נגד מכירת דירות לחסידויות בדלניות

"ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה".

"אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה".

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

"יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר".

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

"חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי"ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי".

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

"אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר".

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

"זה לא פשוט", מודה קשת "זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים".

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. "חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית".

"קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד".

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

"שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

יש צופים בעיר: "כשאנחנו מסיירים בעיר במדי החאקי מקבלים אותנו בהתלהבות"

הם כבר מבלים בבית הקפה המקומי, מקבלים אהבה מתושבי העיר, מייחלים למקומות בילוי נוספים ונערכים בהתרגשות לפתיחת שנת הפעילות של שבט הצופים הראשון בחריש. ראיון בחאקי מלא עם אוהד, נדב, יעל, תמוז, עדן וגיל – הש"ש החדשים בחריש

מימין: גיל עמוס, עדן שכטר, תמוז סלע, יעל בין, נדב מרקוס ואוהד גוטליב. צילומים: אורן קלר

מחר, (חמישי 12.9) יתקיים הפנינג פתיחת השנה של צופי חריש בפארק העירייה. תנועת הצופים מצטרפת לתנועות נוער נוספות שפועלות בחריש בהצלחה בשנתיים האחרונות ביניהן, תנועת השומר החדש, השומר הצעיר ובני עקיבא.

יצאנו להכיר את ששת הש"ש (שנת שירות) שיקימו את שבט הצופים הראשון בחריש: אוהד גוטליב, נדב מרקוס, יעל בין, תמוז סלע, עדן שכטר וגיל עמוס.

שבט צופים בחריש
הש"ש הראשונים של תנועת הצופים בחריש

שבועיים עברו מאז שהתמקמו הצעירים בדירה ובעיר בהן יבלו את שנת השירות שלהם בטרם יתגייסו לצבא. השישה שהגיעו לחריש ממקומות שונים בארץ: כפר ורדים, מודיעין, להבים, עפולה, צור יגאל ומעלות תרשיחא, לומדים להכיר את העיר כמו כל תושב חדש.

מה ידעתם או שמעתם על חריש טרם הגעתכם?

עדן: "אמרו לי שאגיע ואראה מלא מלא בניינים".

יעל: "לי סיפרו שיש כאן המון פיצריות".

אוהד: "שמעתי שחריש זו עיר בהקמה, שהצביון שלה עוצב בזכות פעילות תושבים עיקשת שפעלו בזירה האזרחית והמשפטית לפתוח אותה לכלל אזרחי ישראל. עכשיו שאנו כאן בחריש, אנחנו באמת רואים את מגוון האוכלוסיה הרחב: חרדים, דתיים, חילוניים וערבים, וזה מדהים בעיני".

גיל: "זהו מקום חדש כך שאין סטיגמה על העיר".

מה גרם לכם לבחור דווקא בחריש לשנת השירות שלכם?

תמוז: "אני ממודיעין במקור. במהלך הצגת האפשרויות השונות לשנת שירות, הציגו בפנינו את חריש כ'קומונה של מודיעין החדשה'. זה קסם לי, אני חייבת להודות שבנראות שלה חריש מאוד מזכירה לי את מודיעין".

יעל: "בנסיעות בכביש 6 חלפתי על פני חריש והסתקרנתי לראות מה צומח כאן. זו הזדמנות מטורפת להיות  חלק מקומונה ראשונה ולפתוח שבט צופים במקום שנבנה ומתפתח. אמרתי לעצמי: 'זה המקום שלי, פה אני מתחילה משהו חדש'".

נדב: "בחרתי בחריש בזכות ערך החלוציות והאפשרות להשאיר כאן חותם על אף האתגרים".

לרכוש את אמון התושבים

אתגרים לא חסרים לצעירים הנלהבים. הם צריכים להסתגל לעיר, לחיות לראשונה מחוץ לבית בלי טיפול צמוד של אבא ואמא וגם לבצע את המשימה הענקית ולהקים שבט צופים מאפס. כיצד מתמודדים עם גודל המשימה?

גיל: "נדרשת סבלנות מרובה בפיתוח הקשרים וגיוס האנשים. היות ולא פעל כאן שבט לפנינו יש לרכוש את אמון התושבים. באנו מהערים בהן גדלנו עם רצון לנקות עצמנו מההרגלים הישנים ולנסות להתאים עצמנו לכאן כדי שיהיה לנו קל יותר להתחבר".

אוהד: "הכל כאן מאוד דינמי, בכל יום עוברות לכאן משפחות חדשות והקהילה מתפתחת. מאוד אהבנו את האפשרות לקחת חלק ולעצב את הקהילה ולצקת בה את הערכים שאנחנו מאמינים בהם".

ואיך מגיבים התושבים אליכם?

עדן: "זה מרגיש שכולם חיכו לנו שנגיע ושהביקוש לצופים כאן גדול. הקהילה כאן מאוד מחבקת וחמה".

גיל: "התלהבות גדולה במיוחד ניתן לזהות אצל תושבים בוגרי תנועת הצופים שרוצים ליצור המשכיות של המוכר והידוע לילדיהם ואצל בני נוער שהיו בצופים לפני שעברו לחריש – זה מעין עוגן שיקל עליהם את הקליטה בעיר".

יעל: "כשאנחנו מסיירים בעיר במדי החאקי מקבלים אותנו בהתלהבות. המראה שלנו מיד מעלה לתושבים חיוך על הפנים. אנו מקבלים חום ואהבה מכל עבר".

נדב: "התגובות ברחוב מאוד חיוביות".

שבט צופים חריש
"המראה שלנו מיד מעלה לתושבים חיוך על הפנים"

אז לאחר שבועיים של וותק בחריש אילו חוויות צברתם והיכן אתם מבלים בשעות הפנאי?

נדב: "התארחנו כבר פעמיים לארוחת שישי על ידי תושבים מקומיים והיה מאוד מהנה".

תמוז: "יש לנו את בית הקפה, 'סאנשיין', ממש מתחת לבניין כך שאנחנו מסודרים. זה הפך למקום הבילוי שלנו".

עדן: "כמובן  שלא היה מזיק שיהיו כאן גם מקומות בילוי".

יעל: "הכירו לנו את 'הדוק', הפאב הקהילתי. מעבר לכך אנחנו כל כך עסוקים בהיערכות לפתיחת השנה, כך שנכון לעכשיו כמעט ולא נותר זמן פנוי לבילויים".

להכשיר מדריכים מקומיים

החל מהשבוע הקרוב יחל השבט בפעילותו עם הילדים ובני הנוער בעיר. פעילויות אחר הצהריים של השבט, יתקיימו בימים ג' ו-ה' במועדון הנוער בישוב.

בשלב הראשון, מתוכננת פעילות לתלמידי כיתות ו'-יב'. "המטרה היא להכשיר במהלך השנה מדריכים בוגרים מקומיים, תושבי חריש ובעזרתם להרחיב את פעילות השבט בהמשך השנה גם לשכבות ד' וה'", מציינים השישה. בנוסף, יקיימו הש"ש התנדבויות בבתי הספר הממלכתיים בעיר.

שלט צופים
מחר: תחילת שנת הפעילות

מה מהות הפעילות בבתי הספר?

נדב: "לתת מענה לתלמידים מתקשים, שזקוקים לשיעורי עזר, ובנוסף לתפקד כחלק מהצוות הבוגר של בית הספר בהפסקות, בפעילות ובטקסים".

מילה לסיכום?

"בואו, אנחנו כבר מחכים לכם", מסכמים כל השישה בהתרגשות.


פרוייקטים בחרישלוח דירות חריש

"אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים כדי שירשמו אליהן לגן"

ענת אלבז, מנהלת מחלקת הגנים בחריש מסכמת שבוע ראשון לשנת הלימודים, מספרת על האתגרים וההישגים בחצי השנה הראשונה לתפקידה, על החשיבות שהיא מייחסת לפיקוח על מעונות היום וחושפת פרטים על 'עליית המדרגה הבאה' שהיא מתכננת למערכת הגנים בעיר

"החינוך הוא הקטר שמושך זוגות צעירים מכל הארץ להגיע לחריש", כך התבטא יצחק קשת ראש העיר מספר פעמים בהתייחס למערכת החינוך בעיר.  מי שלוקחת חלק מרכזי בהפיכת החזון למציאות וביצירת חינוך איכותי בעיר היא ענת אלבז, מנהלת מחלקת הטרום יסודי בחריש.

אלבז (48) בעלת תואר ראשון בשירותי אנוש ותעודת הוראה, שימשה בעשר השנים האחרונות כמנהלת מערך גני הילדים בעפולה, שם היתה אחראית על 110 גני ילדים.

גני ילדים חדשים בחריש
גן ילדים חדש ומצוייד היטב. צילום: דוברות חריש

את תחילת השנה בחריש היא פתחה עם 1650 ילדים ב- 63 גנים מתוכם 20 גנים חדשים. "פתיחת השנה היתה יוצאת מן הכלל, זאת מעידים אנשים שליוו את מערכת החינוך בשלוש השנים האחרונות בעיר" מתגאה אלבז. "חנכנו 20 גנים חדשים מצוידים להפליא. משרד החינוך תקצב כל גן ב-24 אלף שקלים. לא הסתפקנו בכך וכל גן קיבל תוספת תקציב ל-52 אלף שקלים. דאגנו להצטיידות ומתקנים מהשורה הראשונה שקיימים כיום. איבזור שלא נראה כמותו".

מהם האתגרים המשמעותיים בניהול מערכת גני הילדים בעיר?

"האתגר הוא בראש וראשונה ללמוד את המערכת, מערכת לא רגילה שמשתנה ונבנית מיום ליום. ההערכות לתחילת השנה כללה פתיחת 20 גנים חדשים, רכישת ציוד וגיוס 80 סייעות חדשות, שמחציתן עברו רק לאחרונה  לחריש. ראיינו קרוב ל-100 סייעות ובחרנו את הטובות ביותר. בחרנו את אלו שראינו אצלן 'רעב' בעיניים. לאורך כל שנות חיי, אני עובדת הרבה עם אינטואיציות ותחושות בטן ולרוב אני לא טועה בבחירות שלי". אלבז מוסיפה כי היתה היענות גדולה למשרות. "זה מראה שישנה נהירה לעיר הזו".

עוד היא מרחיבה ומציינת כי האתגר המקצועי הגדול היה לחבר את הסייעות החדשות לצוותים החינוכיים הוותיקים יותר וליצור  תחושת לכידות לצוותים שרק נפגשו. "ערכנו ימי הכרות  וגיבוש מקדימים. הסייעות והגננות השתתפו בסדנאות והדרכות שכללו דיונים על קבלת הילדים לגן, הגשת חומרים, שיח על תחושת השייכות הגן כבית. דגשים על ניהול תקשורת נכונה עם ההורים ותכנים מקצועיים נוספים".

כנס הערכות לחינוך
כנס הערכות לחינוך בחריש

פיקוח על המעונות

אחד האתגרים הגדולים שלקחה אלבז על עצמה הוא פיקוח על מערך מעונות היום. החל משנת הלימודים הנוכחית מחלקת הגיל הרך בעיריית חריש גם תפקח באופן אישי על מעונות היום ברחבי העיר. "זהו רגע מכונן, הרשות לוקחת אחריות מלאה על תינוקות שיצאו מבטן אימן". הצהירה אלבז. "כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, אנו בין היחידים שעשו מהלך כזה".

עבודת הפיקוח תתקיים לאורך שנת הלימודים ותכלול ליווי ובקרה על התנהלות המעונות הרשמיים, הקמת פורום למנהלות המעונות, בניית תכנית חינוכית תומכת למעברים בין מעונות היום לגני משרד החינוך ותכנית עבודה סדורה לשימור הצוות החינוכי.

"בחרנו לתת לצוותים במעונות היום 10 ימים לפתוח את השנה, להסתגל ולעלות על דרך המלך לפני שנתחיל לבצע ביקורים. עם זאת, כבר נדרשתי להתערב במקרה בו מעון שמבקרים בו ילדים זו השנה השנייה, ניסה לסיים את יום הלימודים בשעות מוקדמות יותר, בניגוד לנהלי משרד העבודה והרווחה שקובעים מפורשות כי ילד שנה שנייה מחויב לקבל מסגרת של ימים מלאים החל מהיום הראשון. הבהרתי למנהל המעון שלא מדובר בעסק פרטי. אין סיבה שהורים עובדים יאלצו להפסיד שלושה ימי עבודה בגלל שמנהלי מעון בוחרים על דעת עצמם לחרוג מנהלים בסיסיים. המקרה הזה הראה להורים שיש רשות ויש להם כתובת לטענות שעולות. בשביל זה אני פה".

נטעי חריש
מעון יום בחריש. אין למעון קשר לנאמר בכתבה

אילו מסקנות והתאמות נעשו בעקבות גילויי האלימות בארץ עוררו סערה ומחאה במהלך השנה האחרונה?

"רוב המקרים קרו במעונות פרטיים. זו אמירה להורים: רשמו את הילדים למעונות בפיקוח. העובדות מראות שבמוסדות מפוקחים מקרים כאלה לא קורים. מעבר לזה, הנושא עלה אצלנו במסגרת ההכנה וההדרכה לגננות וסייעות. דנו בשאלות חשובות כמו איך נוגעים בילד, איפה עובר הגבול, איך משתלטים על ילד שמתפרע וכדומה".

מה לגבי דרישות ההורים להתקין מצלמות בגנים?

"הסתדרות המורים מתנגדת בתוקף להתקנת מצלמות בגנים בטענה שמדובר בפגיעה בצנעת הפרט של העובדות בגנים. זה לא משהו שצפוי לקרות בחריש".

בעתיד: גנים יחודיים

מה שכן קרה בחריש השנה שלא היה קודם לכן הוא שמירה על רצף לימודים בגנים. "עד עתה מתחמי הגנים היו מחולקים לגילאים. שינינו את הפורמט וכעת בכל מתחם פועל גן לגילאי 3-4 (טרום חובה) ולגילאי 4-5 (גן חובה). כך שילד בן שלוש שעלה זה הרגע לגן 'עירייה' יבלה את כל שנות הגן באותו מתחם מוכר ולא יאלץ לחוות שינוי נוסף. המטרה היא שהילדים ישארו מגיל 3 עד 6 באותו מתחם גנים".

"בנוסף, הקפדנו ליצור בגנים חלוקה נאותה בין שנתונים, דהיינו, כל גן טרום חובה יכיל מחציתו צעירים ומחציתו בוגרים. למידת העמיתים הזו היא מאוד חשובה. הוותיקים יחנכו את הקטנים. יש כאן גם פיתוח מנהיגות של הגדולים".

גני ילדים בחריש
רצף חינוכי, הילד ישהה באותו מתחם מגיל 3-6

מה עוד יתחדש השנה בגנים?

"סל תרבות ארצי בגנים, הצגות בשלושה תחומים: מחול, מוזיקה ותנועה, ייגבה סכום סמלי והילדים יזכו להצגות שעברו בחינה של פסיכולוגים ואנשי מקצוע". עוד מציינת אלבז כי גם פעילויות החוגים וההעשרה עברו שינוי השנה: "בעבר, כל גננת יצרה קשר באופן פרטי עם מפעילים והזמינה פעילויות בכסף שגבתה בעצמה מההורים. נדהמתי לגלות בגנים הפעלות שחלקן לא ראויות או לא שוות את הכסף שנגבה מההורים. פעילות ציור וצביעה אלו פעילויות יצירה שהגננת יכולה לבצע בעצמה. השנה, כל הגנים יעבדו מול חברה אחת, מפוקחת שתציע מגוון תכני העשרה לבחירת הגננות".

מהן התכניות קדימה?

"אחרי שנייצב את המערכת הכוונה שלי היא לעלות לשלב הבא וליצור גנים ייחודיים, גנים המתמחים בנושאי מדעים, מוסיקה או אקולוגיה שהרישום אליהם יתבצע באמצעות הגרלה. נכון שכרגע אנחנו עוד בשלב הנחת אבני הדרך. אבל התקווה שהיא שבשנה הבאה זה יקרה. זה ייצר תחרות בריאה ובונה בין הגנים. אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים שירשמו אליהן לגן".

ומילה אישית לסיכום?

"אני מאוד אוהבת את העבודה שלי אין לי בעיה לקחת את העבודה הביתה, אני עונה להורים גם בשעות הקטנות של הלילה. חברים קרובים מזהים אצלי את התרוממות הרוח והסיפוק שאני מקרינה כלפי חוץ ושואלים אותי: 'ענת מה קורה לך, משהו טוב עובר עלייך' ואני עונה 'תבואו לחריש ותבינו הכל'".


פרוייקטים בחרישלוח דירות חריש

שלום כיתה א' בחריש: מתחילים שנת לימודים חדשה

אביה הראל, לי-אם שמעון, נועם ג'יקובס ושון שגיב – ארבעתם עולים לכיתה א' בחריש בשנת הלימודים המתרגשת עלינו לטובה. מה הם מאחלים לעצמם, מה הם יודעים על בית הספר, ומה אומרים הוריהם שבחרו עבורם את המסגרת החינוכית המתאימה ביותר עבורם? ארבע משפחות שמשתפות אותנו בתחילת הדרך המרגשת של תלמידים במערכת החינוך בחריש

 

משפחת שגיב: "בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית"

משפחת שגיב עברה לגור בחריש בדיוק לפני שנה. מירי (40) מגדלת את התאומים בני השנתיים, ונמרוד (40) מנהל מחלקה כלכלית בחברת שפיר תעשיות. השניים משתפים אותנו בשיח הפנימי שלהם לקראת עלייתו של שון, בנם הבכור, לכיתה א' בבית הספר הממלכתי החדש (בשכונת החורש).

משפחת שגיב
"אנחנו מצפים ומקווים שזה יהיה בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית"

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה כמתאים ביותר עבור בנכם"כאשר בדקנו את האפשרות לעבור לגור בחריש, בדיוק דיברו ברשתות החברתיות על כך שעומד להיפתח בית ספר דמוקרטי, וזה היה אחד הדברים שבכלל גרמו לנו לרצות לעבור לגור בחריש. כשהגענו לכאן הבנו שזה לא עומד להתממש, ואז רצינו להתפשר על הדבר הכי קרוב לזה – משהו שיהיה לפחות כמו חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד'. אנחנו מקווים שהממלכתי החדש יהיה ברמה דומה".

מהן התחושות שלכם לקראת יומו הראשון בבית הספר? "אנחנו מאוד מתרגשים לקראת היום הראשון, עדיין לא מעכלים את זה שהבן הראשון שלנו, שרק אתמול נולד, כבר עולה לכיתה א'".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבנכם"אנחנו מקווים שבית הספר היום לא יהיה כמו בית הספר שבו למדנו לפני שלושים שנה… אנחנו מצפים ומקווים שזה יהיה בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית. בית ספר שידע לפתח את מי שהוא, שיהיה קשוב לילדים ולהורים, שתהיה שקיפות מלאה מול ההורים. הציפיות שלנו מבננו – פשוט שיהיה הכי הוא שהוא יכול".

מה אתם מאחלים לילדכם ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים"מאחלים הצלחה ומעבר קל לעולם ה"בוגר", שימצאו חברים בקלות ובכלל – את מקומם במסגרת החדשה".

שון, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני מתרגש, אני מרגיש שהולך להיות לי כיף ואני מאוד שמח להתחיל ללמוד בבית הספר".

האם יש לך חבר מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "אני רוצה שרותם יהיה איתי (חבר שלא עולה לכיתה א') וגם יותם".

מה אתה מאחל לעצמך"אני רוצה ללמוד לכתוב, אני רוצה שיהיה לי שמח בבית הספר, אני רוצה שיהיו לי הרבה חברים".

מה אתה מאחל לשאר התלמידים שיהיו איתך בכיתה"אני רוצה שלכולם בכיתה יהיה שמח וכיף".

משפחת ג'יקובס: "שיראו את הילד כעולם ומלואו"

מאיר ג'יקובס (35) הוא רב סרן בפיקוד הדרום, ולילך (33) גננת בחריש. הם מתגוררים זה שנתיים בחריש, ובשנת הלימודים הקרובה יצטרף נועם, בנם ללימודים בבית הספר 'תלמי הדר'.

משפחת ג'יקובס

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור נועם"הבן הגדול שלנו איתן נמצא בבית הספר כבר שנה שנייה, ואנו מאוד מרוצים מהיחס האישי, מהחמימות ובעיקר מכך שמסתכלים על הטוב אצל הילד ומפתחים בו את הכישורים שלו. מעבר לזה, חיפשנו בית ספר שמשלב לימודי קודש וחול, ובתלמי הדר יודעים לשלב אותם בצורה נהדרת. כמו כן יש שם צוות מורים והנהלה מאוד מסור וקשוב".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר"מבית הספר אנחנו מצפים לספק לילדים חוויית למידה עשירה וחיובית, אתגרים מעניינים ומשמעותיים בכל תחומי הליבה ובתחום התורני שיטפח בהם זהות דתית ציונית מתוך אהבת ה' ויראת ה'. וכמובן, שיראו את הילד כעולם ומלואו".

האם ישנם חששות כלשהם"ישנם מעט חששות של התחלה, אבל אנחנו מאוד מאמינים בנועם וביכולות שלו ובטוחים שהוא יצליח, בעז"ה. אנחנו בטוחים שבית הספר יעטוף אותו ואת חבריו לכיתה ויעשה את המעבר לקל ורגוע".

מה אתם מאחלים לילדכם ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים"אנחנו מאחלים לנועם ולכל התלמידים שנה של הצלחות, שנה של חברויות חדשות, שילמדו לכבד את המורים ואת החברים ושילכו כל בוקר לבית הספר בחיוך על הפנים".

נועם, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני ממש מתרגש, אבל אני בטוח שיהיה לי כיף".

האם יש לך חבר מהגן שעולה איתך לכיתה א'"בטח, כמעט כל החברים של מהגן עולים איתי לכיתה א'".

מה אתה מאחל לעצמך"אני מאחל לעצמי שיהיה לי טוב, שהחברים שלי יהיו איתי בכיתה ושאני אצליח בכל דבר".

משפחת הראל: "קצת עצוב-קצת שמח"

משפחת הראל הגיעה מאבן יהודה לחריש ממש בתחילת אוגוסט. הם מתאקלמים בעיר, אבל כבר מוכנים נפשית ורגשית לתחילת שנת הלימודים של אביה. סיוון (37), מנהל פרויקטים בחברת בנייה, ואורנית (33) – עובדת ב"מי נתניה", מספרים לנו על הבחירה לשלוח את בתם, אביה, לבית הספר 'תלמי רון'.

משפחת הראל
"ההמלצות המשמעותיות ביותר של חברים שלנו שגרים בחריש, היו על 'תלמי רון'"

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר 'תלמי רון' כמתאים ביותר עבור אביה"מאחר שעברנו לעיר רק לא מזמן, ביררנו כמובן לפני המעבר, וההמלצות המשמעותיות ביותר של חברים שלנו שגרים בחריש, היו על 'תלמי רון'".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון בבית הספר"אנחנו חשים התרגשות, וגם קצת חוששים שההתאקלמות תהיה מעט קשה".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר"הציפיות שלנו מבית הספר הן שיעשירו את אביה בידע, ושישימו לב אליה אם יהיו קשים".

מה אתם מאחלים לאביה ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים"אנחנו מאחלים לכל העולים לכיתה א' התאקלמות קלה, ולכל ילדי חריש – שתהיה שנה מוצלחת".

אביה, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "קצת עצוב-קצת שמח… עצוב כי אני כבר לא אהיה בגן, ושמח כי גדלתי".

האם יש לך חברה מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "אין לי חברה מהגן שעולה איתי כי אנחנו חדשים בחריש".

מה ההבדל, לדעתך, בין בית ספר לגן"בגן משחקים ויש גננת, ובבית הספר רק לומדים בכיתה".

מה את מאחלת לעצמך להתחלה החדשה בבית הספר"אני מאחלת לעצמי שיהיה לי כיף, ושכולם יהיו חברים ויהיה להם כיף".

משפחת שמעון: "אני מצפה למסגרת אוהבת, משפחתית, תומכת וקשובה"

אוסנת שמעון (37), אימא יחידנית, לשעבר מ"מ למנהלת מרפאה ומזכירה רפואית בקופת חולים מאוחדת בקריית עקרון. כיום מובטלת עקב המעבר לחריש ומחפשת אחר הקריירה הבאה. בתה, לי-אם, עולה לכיתה א בבית הספר 'כנפי רוח'.

אסנת שמעון
"בחרתי בבית הספר 'כנפי רוח' כי אני מאמינה שהחינוך שלה צריך להיות מתוך הערכים הכתובים בתורה"

כמה זמן אתן מתגוררות בחריש? "אנו מתגוררת בחריש מתחילת יולי 2019".

מה גרם לך לבחור דווקא בבית הספר הזה כמתאים ביותר עבור בתך"בחרתי בבית הספר 'כנפי רוח' כי אני מאמינה שהחינוך שלה צריך להיות מתוך הערכים הכתובים בתורה. כמו כן קיבלתי המלצות חמות על בית הספר מהורים נוספים ואף התרשמתי אישית במהלך ביקור בביה"ס".

מהן התחושות שלך לקראת יומה הראשון בבית הספר"התחושה האישית שלי היא התרגשות – יש לי ילדה אחת, שהיא ורק היא כל עולמי".

מהן הציפיות שלך מבית הספר"אני שואפת שהבת שלי תקבל מבית הספר מסגרת יציבה, בטוחה, משכילה ומלאה בערכים מן התורה, הערכים שאיתם גדלתי גם אני. אני מצפה מבית הספר להעניק לבת שלי ולכלל התלמידים  מסגרת אוהבת, משפחתית, תומכת, קשובה עם אנשי צוות מקצועיים, שיוכלו לגלות ולהעצים את הכישרונות של הילדים שלנו. אני מצפה לצוות שיעניק אהבה, שיחזק את הביטחון העצמי ושיחזק את הילדים במקצועות השונים בקצב אישי. כמו כן אני מקווה לקבל שיתוף פעולה ושיקוף מצד הצוות החינוכי".

מה את מאחלת לילדתך ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים"אני מאחלת לילדתי הקטנה, אוצר חיי, לי-אם, ולשאר תלמידי חריש הצלחה ומיצוי ערכים, הקשבה, התמדה ושיתוף, שנת לימודים קלה ומלאה בחברים והרבה שמחת חיים".

לי-אם, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני מרגישה התרגשות והתלהבות, מרגישה כיף שאני בוגרת יותר".

מה לדעתך ההבדל בין בית ספר לגן? "אני חושבת שההבדל הוא שבבית הספר כבר לא משחקים, אלא לומדים, ובגן משחקים".

מה את מאחלת לעצמך לקראת שנת הלימודים? "אני מאחלת שאני אצליח בשיעורים, שאקשיב למורה, שאמצא חברים חדשים, שתהיה לי מורה שאוהבת אותי ושאימא תשמח בי".


לוח דירות חרישפרוייקטים בחריש

האחד בספטמבר בפתח, ואגף החינוך שלו

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים נפגשנו עם ישראל שלו, המנהל החדש של אגף החינוך בעיר ושמענו ממנו מה הולך לקרות השנה בתחום החינוך. רמז: לא מעט

לישראל שלו (40), שנכנס לתפקיד מנהל אגף החינוך בחריש, היו כמעט שלושה חודשים בתפקידו החדש כדי להתכונן לקראת המבחן הגדול מכולם: פתיחת שנת הלימודים החדשה בחריש.

מצויד בעשרים שנות ניסיון בעולם החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, כשבאמתחתו שלל תפקידים מאתגרים ובתואר שני לניהול מערכות חינוך, שלו חש מוכן להתמודדות עם האתגר הגדול ששמו חריש. בין התפקידים אותם מילא: מנהל מחוז שרון-שומרון של תנועת בני עקיבא, שליחות מטעם תנועת בראשית המחזקת את הקהילה בפריפריה, מורה ורכז חברתי בתיכון ומנהל חטיבת אמי"ת יהודה בעפולה.

בתפקידו האחרון כיהן שלו כמנהל תיכון כפר הנוער תו"מ (תורה ומדע), שעבר מהפכה של ממש בחמש שנות ניהולו. שלו פתח את הפנימיה לתלמידים נושרים מכל הסביבה והקים מסלול בגרות חרדי בתיכון. בשנת תשע"ז זכה המוסד בפרס הצטיינות, ותלמידי התיכון הגיעו להישגים אקדמיים גבוהים מהממוצע בהשוואה למוסדות דומים. עתה, הוא מגיע לחריש. האם גם כאן צפויה לנו מהפכה חינוכית?

ישראל שלו, האם מערכת החינוך בחריש מוכנה למבחן ה-אחד בספטמבר? האם אתה מוכן?

"לקראת שנת הלימודים הקרבה, אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך (ושל חריש בכלל), הוא לראות את התמונה המלאה של העיר, את המכלול. התפקיד שלי הוא להבין את האוכלוסיות השונות, את תתי האוכלוסיות ולהיות קשוב לרחשי השטח. זה מחייב הקשבה עמוקה והבנה של כל אחד מהציבורים כדי לנסות ולהתכנס בהמשך ולהבין כיצד מובילים יחד את העיר".

גני ילדים בחריש
ב-1.9 יבקרו ב-60 גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים

איך מקשיבים ולא רק שומעים?

"הקשבה היא לא שלב טכני בלבד, כדי להקשיב ולייצר תשובה, אתה נדרש להיות שם, להבין לעומק את הצרכים ושתהיה אמפתיה", מדגיש שלו, ומוסיף בנשימה אחת אתגר נוסף: "האתגר הגדול הוא בניית אמון. אמון נוצר כשיש שיח משמעותי שגם מייצר התקדמות והתנהלות, ולא נותר רק ברמת השיח. לשם כך יש לייצר פלטפורמות שיעגנו את השיח בצורה מוסדרת בלוח השנה ובתכניות עבודה מול עובדי הרשות, הצוותים החינוכיים וההורים".

בתפישתך, אתה מעודד שיח עם הקהילה. אתה בוודאי מודע למעורבות הגבוהה בחינוך של ההורים בחריש. איך יתנהל השיח איתם?

"סבלנות – לזה לא יהיה תחליף. כדי לעבד את ההטרוגניות וליצוק ממנה מרקם אחר יש לייסד הידברות שתהיה מעוגנת וסדורה. את זה אפשר לעשות בפורומים קבועים בלוח שנתי של הדברות, שיח, הקשבה וחשיבה משותפת שצריכה להתכנס להסכמות שיפגשו באמצע. זה המפתח. חשוב להבין שחריש נמצאת בנקודת זמן ייחודית: מצד אחד זו עיר בהקמה, הכל אינטנסיבי וניכרת ציפייה לתוצאות מידיות ומהירות. מצד שני, בתוך הזרמים עצמם אין מספרים גדולים של אנשים, וחלק מן הזרמים חוששים שלא ישמעו את קולם. זהו שיח שתורם להקצנה של עמדות".

בהינתן שזה המצב, איך מייצרים הידברות ומרגיעים את החששות?

"התפקיד שלי הוא לקחת את הרעיון, ההקשבה וההידברות ולעגן אותם לתכנית עבודה. להבין את החלומות ולנהל אותם. אני לא מחפש חלומות ורעיונות חדשים, יש לנו מהם למכביר. האתגר שלנו הוא להפוך את החלומות להתנהלות מקצועית שמתוכה מגשימים חלומות. אבל, כמובן, זה לא קורה ברגע".

ישראל שלו
"נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול"

קרו (וקורים) כאן דברים גדולים

שלו אינו שוכח להזכיר את אחד האתגרים הידועים לכולנו – "קצב גדילת העיר". הגידול המהיר באוכלוסייה מותיר בתחומים רבים את התקנים מאחור. התמודדות זו גורמת לעומס גדול על עובדי הרשות שמשקיעים את מלוא המשאבים במלאכה. "האנשים כאן נשארים עד הערב מרצונם כדי לתת מענה מערכתי. במהלך כל הקיץ, וגם בשלושת השבועות הקרובים, 80% מעובדי הרשות עסוקים בנושא החינוך – בבינוי, בציוד, בכוח האדם", אומר שלו.

עיון במספרים מגלה כי גם השנה משקפת מערכת החינוך המקומית את הגידול העצום באוכלוסיית העיר: ב-1.9 יבקרו ב-60 אשכולות גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים, 250 סייעות יחלו את עבודתן בגנים ובצהרונים, ובבתי הספר של כלל הזרמים החינוכיים ילמדו כ-1,894 תלמידים בכיתות א'-ט'. בכלל הזרמים החינוכיים. לשם השוואה בשנה החולפת למדו בכיתות א'-ח' 1,217 תלמידים בלבד. "לפתוח בית ספר חדש עם 300 תלמידים זו תופעה שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בארץ", מדגיש שלו.

בית ספר ממלכתי חדש 1
בית ספר ממלכתי חדש: 300 תלמידים בשנה הראשונה לפתיחתו

עם כניסתך לאגף, קיבלת ירושה של שני מנהלי אגף קודמים. האם יישמר הרצף? האם יש בכוונתך להמשיך מהמקום בו סיימה שלי קרן, קודמתך בתפקיד?

"אני מתחבר למרכיבים רבים ששלי קרן יצרה בעבודתה. קרו כאן דברים גדולים ואני אמשיך לקדם אותם במלוא העוצמה. בשל המיוחדות והמורכבות המאפיינות את חריש, הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי הוא הקשבה עמוקה לקולות השטח. אני עושה זאת באגף, ברשות, בגנים, בקהילה ובפייסבוק. הקשבה אמתית כדי להבין מורכבות ודקויות היא קריטית, במיוחד לאור החילופים של שני מנהלי אגף מצוינים".

הכוח שבכוח האדם

לתפישתו של שלו, הסוד החשוב להצלחה טמון באיכות כוח האדם של הצוותים החינוכיים: המורות, הגננות, הסייעות, המורים והמנהלים. לשם כך ניתן דגש על העצמה של הצוותים הקיימים וגיוס אנשים חדשים. כך למשל, מונה יגאל אריכא, כמנהל בית הספר החדש ששלו היה שותף בבחירתו.

"הקדשנו מחשבה רבה לבחירת המנהל. אריכא נבחר פה אחד מתוך לא מעט מועמדים ראויים", מספר שלו. "בערב החשיפה להורים קיבל יגאל תגובות חיוביות מאוד. השנה אמנם עוד לא התחילה, אבל התחושה טובה".

רוח של אופטימית מנשבת מכיוון ההורים?

"אם אני משווה את השיח הקיים כיום ברשתות למה שהיה לפני חודשים מספר, הרי שזה שינוי דרמטי. נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, באמירות של הורים שהמערכת קורסת, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול, ופתאום משהו מתנהל לו בצורה שקטה יותר".

איך אתה מסביר את זה? 

"השקענו בפעולות הסברה חשובות, כמו סרטון ההסבר על השיקולים בשיבוץ לגנים. מחלקת הדוברות באגף מספקת מידע לציבור בצורה מוקפדת מאוד ולאחר חשיבה מרובה. פיתחנו מערך הסברה מקיף בנוגע לסוגיות חשובות כמו ההרשמה לצהרונים, הסעות וגני ילדים. אף פעם אין 100% שביעות רצון ועדיין יש מה לשפר, אבל נעשתה כאן דרך".

דוברות חינוך
מתוך עמוד הפייסבוק של דוברות חריש: מייצרים קשר אחר עם ההורים

בוא נדבר רגע על המסגרות אליהן יצאו הילדים שלנו באחד בספטמבר. נתחיל עם הקטנטנים. מה קורה עם מהפכת המעונות בעיר?

"החל משנת הלימודים הקרובה תפעיל מועצת חריש מערך פיקוח ובקרה על ההתנהלות השוטפת במעונות הילדים. גייסנו חברה מקצועית שתהווה זרוע ביצועית. כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, חריש היא בין הערים הבודדות שאכן עשו מהלך כזה. התפישה שעומדת מאחורי המהלך ברורה, אי אפשר לומר שילדים מגיל 3 הם שלנו וילדים מתחת לגיל זה אינם. אנחנו דואגים לכלל הילדים בחריש".

ומה עם גני הילדים? הרישום עבר יחסית חלק?

"התהליך כולו הוקדם השנה והסתיים כבר ביולי. 1300 ילדים שובצו בבת אחת. ההורים קיבלו הסבר על העקרונות שהנחו אותנו בשיבוץ, קיבלו תאריכים מסודרים לערעור, וזה בונה אמון. לא כולם יכולים להיות מרוצים אבל זה מייצר קשר אחר מול הציבור".

ספר על החינוך העל יסודי בחריש

"החינוך העל יסודי נמצא בצמיחה מתמדת. בשנת תשפ"א, 2020, תפתח בחינוך הדתי שכבת ז' לבנים ולבנות. בחינוך הממלכתי תיפתח לראשונה כיתת י' של התיכון. בשנת תשפ"ב יפתחו מבנים ייעודיים לשלושה מוסדות – תיכון אתגרי העתיד, אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים".

 

החינוך – סל"ע קיומנו

תפיסת העולם של שלו חקוקה בשלושה עוגני סל"ע: סביבה, למידה וערכים:

סביבה – פיתוח הזהות הקשורה למגורים בחריש, יצירת גאווה מקומית וחיבור לעיר.

למידה – למידה חדשנית מותאמת לעידן שלנו עם דגש על מיומנויות המאה ה-21 במרכזן יצירתיות, יוזמה וחדשנות לצד יכולת לעבוד בצוות.

ערכים – מיהו האדם, איזו חברה אנו שואפים לעצב? חינוך לאכפתיות ותרומה לקהילה.

שלא במפתיע, מדגיש שלו בראש וראשונה את נושא הערכים שקודם מבחינתו ללמידה ולכל נושא אחר.

ובתוך כל אלה, מהי תפישתך הניהולית?

"אני מאמין בתיאום ציפיות בהתאם לתפישת העולם ולחזון. אני שואף להעניק לאנשים תחתיי מקסימום אוטונומיה לעבוד לבד. מרגע שנערך תיאום ציפיות, הושגו הבנות והוגדרו יעדים, למנהלי בתי הספר יש את כל החופש והמרחב לעשות זאת בדרכם. הדבר נכון גם לבעלי תפקידים באגף שמונה כעת 17 איש".

ושאלה לסיום, מהן החששות שלך?

"אני לא חושש. אני מודע לעובדה שלקחתי אתגר גדול על עצמי אבל אני מאמין שאפשר לצלוח אותו. אני חש בחריש התרחשות מאוד חיובית, אנרגיות טובות ורצון לעשות טוב. כמות האנשים שהציעו לי עזרה היא אינסופית. אני גם מבין שהסערות המתרחשות מדי פעם הן תולדה של מוטיבציה, חלומות ורצונות. חריש מעניקה הזדמנות ענקית לרבים, מה שחשוב הוא להקפיד לא להיגרר לשיח מפלג ומקצין. השאר כבר יסתדר".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הומור משובח: ב'ממים על חריש' עושים צחוק מהקמת העיר החדשה

חשד לפלילים בחריש? הנתנייתים מרגישים סוף סוף בבית! כמה התינוק בכה הלילה? הוא העיר את המואזין! קבוצת הפייסבוק 'ממים על חריש', המקום הוירטואלי הכי מצחיק להיות בו, מציינת (כמעט) שנה של הומור חוצה מגזרים וקהילות

ממים (באנגלית: Memes) אותן תמונות בעלות כיתובים הומוריסטים, הפכו זה מכבר, לשפה של ממש. בעולם דיגיטלי בו המילה הכתובה נדחקת הצידה לטובת ריגשונים (אימוג'ים) וגיפים, עולה קרנם גם של הממים כערוץ הומוריסטי להבעת דעה, להעברת ביקורת ולהעלאת נושאים חשובים לסדר היום.

חריש מתהדרת בתואר (לא רשמי) של עיר עם מעורבות אזרחית מהגבוהות בארץ. בהתאם, קבוצות הפייסבוק של חריש גדושות בשאלות ותשובות, תלונות ופירגונים, עצות, הערות והארות. בין כל אלה יש מקום אחד שבו נשמרת הזכות (וגם החובה) לצחוק על הכל.

עידית שדה עפרוני
עידית שדה עפרוני

ומסתבר שההומור המקומי משובח. "זה התחיל ממם אחד שהעלתי כבדיחה באחת הקבוצות ה'רציניות' של חריש", נזכרת עידית שדה עפרוני, מייסדת ומנהלת הקבוצה. "ראיתי את התגובה הנלהבת והחלטתי לפתוח קבוצה מקומית ולנסות לסחוף אחרי את התושבים. אני מודה שבהתחלה הייתי סקפטית אבל מהר מאוד זה תפס. אנשים רבים הצטרפו". נכון לכתיבת שורות אלה, מונה הקבוצה 831 חברים.

מהם כללי הקבוצה? יש קוים אדומים? "בעיני, הייחודיות בקבוצה היא שאפשר להגיד בה הכל – ולצאת בסדר, גם על דברים שהם טאבו, נושאים קשים או פחות מקובלים", מסבירה עידית. "אנחנו משתדלים לשמור על אווירה טובה ולהימנע מירידה לפסים אישיים, אך אנשים בלי חוש הומור לא ימצאו את עצמם בקבוצה", מוסיפה עידית ומדגישה: "עבורי, הומור הוא כלי לחיים, שמאפשר לומר דברים שהם לא פשוטים וגם לצחוק על עצמך ועל העיר".

"אתה נכנס לקבוצה ואתה פשוט נהנה, פה ושם יש אנשים שעדיין לא הבינו שזאת קבוצת ממים וכותבים תגובות כועסות – זה מצחיק בפני עצמו", מציין אביחי כהן, תושב חריש ואחד מיצרני הממים הפעילים ביותר בקבוצה. "לפני כמה חודשים לדוגמא, היתה בחריש הפסקת חשמל, לרבע שעה בסך הכל וקבוצות הפייסבוק הוצפו בתלונות על העיר. אנחנו בקבוצת הממים בחרנו להתייחס להכל בהומור ולהעביר מסר של: היי, תרגעו, זה קורה בכל מקום, זה לא שרק בחריש ישנן הפסקות חשמל".

אביחי כהן
אביחי כהן

מה צריך כדי להכין מם, חוץ מהומור כמובן? "לממים יש חוקים. צריך ללמוד קצת את השפה של הממים ואת התבניות. ברמה הפרקטית ישנן אפליקציות וקיימים אתרי מאגרים של תבניות. מוסיפים את הטקסט ויש לך מם", מסבירה עידית. "החוכמה היא לדעת לקלוע בדיוק לתבנית הנכונה כדי להעביר את המסר", מוסיף אביחי. "צריך שהמם יהיה גם מצחיק גם מקורי, גם ראשוני וגם מיידי כדי שהוא יצליח".

ואתם בהחלט מהירים שם בקבוצה. לעיתים תכופות קורה שגולשים נחשפים לאירוע שהתרחש בעיר בזכות המם של אחד מחברי הקבוצה.

אביחי: "נכון. היו מקרים בהם העליתי במהירות ממים על הפסקת מים או על פוסט שהעלה בטעות ראש המועצה בעמוד הרשמי שלו שכלל שרבוב אותיות סתמיות, עוד לפני שאנשים נחשפו לנושא ושאלו אותי על מה אני מדבר".

ממים על חריש

צוחקים יחד על הכל

אם חריש נחשבת כמיקרו קוסמוס של ישראל, בקבוצת הממים ניתן לראות הוכחות לכך כשחילונים ודתיים צוחקים יחד על הכל. "לגמרי", מאשרת עידית "הקבוצה היא מדגם מייצג של קהלים, מגזרים ודעות שונות ומגוונות בחריש ואפשר לראות את זה בשיח יפה, שנשמר בגבולות ההומור. גם אם יש ביקורת ודיונים סביב נושאים בוערים וסוערים, אנשים יודעים לאסוף את עצמם ולזכור את מהות הקבוצה".

מהם הנושאים שהכי נהנים לצחוק עליהם בקבוצה? מה תמיד עובד?

עידית: "הממים הכי פופולריים עוסקים בעיקר בהלך הרוח בשאר קבוצות הפייסבוק בחריש. התפישה היא לצחוק על תלונות, על עצם קיום התלונות, על העובדה שכולם מתלוננים ונזעקים מכל פיפס".

אתם מעידים על עצמכם כאנשים מצחיקים גם מחוץ לקבוצת הממים?

אביחי: "תמיד אהבתי לצחוק ולהצחיק וקבוצת הממים נתנה לי במה. אנשים פוגשים אותי ברחוב ונותנים לי פידבקים חיוביים ש'הרגתי אותם מצחוק', זה נחמד לשמוע".

עידית: "אני עובדת סוציאלית כך שאני מתעסקת בצד הפחות מבדח בחיים. הכתיבה בקבוצה מאזנת אותי. אצלנו מדובר בתחביב משפחתי, הילדים שלי יושבים וקוראים את הבדיחות וגם בעלי נוהג להעלות ממים וישנה מעין תחרות בבית מי מצליח יותר להצחיק, אבל אני בדרך כלל מנצחת, כך שאין באמת תחרות".

"לקבוצת הממים מקום חשוב בשיח המקומי", מסכם אביחי. "במיוחד בזמנים קשים שמלווים בדיונים שעלולים לפגוע במורל, אתה יכול לבקר בקבוצת הממים ולקבל פרופורציות. "תושב חדש שעבר אלינו רק החודש ועוקב זמן מה אחרי הקבוצה שיתף ואמר שהדיונים בקבוצה עושים לו טוב ומפיגים עבורו מתחים. גם עבורי, זו דרך טובה להתמודד עם האתגרים שחווה העיר והתושבים".

אתם חושבים שגם על הריאיון הזה יהיה מם בקבוצה?

עידית: "כבר היה, עוד לפני שהתחלנו. אנחנו עד כדי כך מהירים… מוזמנים לחפש בקבוצה".

"התכנון העירוני טוב מאד, בנושא התחבורה התושבים צריכים להיות עם היד על הדופק"

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה, מתרשמת מאוד מתכנון העיר חריש: "ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה". עם זאת, ההצלחה של חריש תלויה לתפישתה לא בתכנון המוקפד אלא דווקא בתושבים

"לא הייתי מעורבת כלל וכלל בתכנון העיר חריש, אבל אני חושבת שעשו כאן עבודה טובה וממשיכים לעשות מדי יום. הייתי רוצה שאנשים שמתלבטים אם לעבור לכאן, יראו את הפוטנציאל העצום של המקום הזה ויאמינו בחריש כמו שאני מאמינה". במילים אלה פותחת הדר מידן (34) תושבת חריש מזה שנה ומתכננת ערים במקצועה את הריאיון. "יש פה קהילה מאד מסורה שרוצה שחריש תצליח ולדעתי אנחנו בכיוון הנכון", היא מוסיפה.

מידן, בוגרת תואר שני בתכנון ערים מהאוניברסיטה העברית הייתה אחראית על הקמת מערך קידום התכנון במשרד הביטחון וליווי הייעוץ התכנוני, וכיום משמשת כמתכננת ערים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרדס חנה-כרכור. "הקמתי את מחלקת התכנון בוועדה ואני מקדמת תכנון וייזום תב"עות (תכניות בניין עיר) ביישוב", היא מסבירה.

ספרי על המעבר שביצעת מפרדס חנה לחריש

"כמתכננת ערים, מעבר למקום מגורים חדש הרבה יותר מאתגר מאשר אצל תושבים שאינם עוסקים בתחום. לפני שהחלטנו על המעבר, פתחתי את כל התב"עות של חריש, עשיתי קומפילציה (תרגום לשפת מחשב) של תכניות ישנות וחדשות וכאלה שנמצאות בהליכי תכנון, ערכתי ניתוח מושכל של איך יראו השכונות, הגנים הציבוריים, בתי הספר, מבני המגורים. בדקתי את הנוף, המהמם, מאלף כיוונים, ומיפיתי את כל דרכי הגישה והתחבורה לישוב ובתוך היישוב. אחרי שבחנתי את כל הפרמטרים בעין מקצועית, אני יכולה להגיד בלב שלם שהתרשמתי מאד וזו גם הסיבה שרכשתי דירה בעיר".

חריש. צילום: הדר מידן
מבט על חריש: "תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל"

ממה התרשמת? שתפי אותנו

"תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל. התב"ע מייצרת פתרונות דיור מגוונים, דירות לזוגות צעירים, דירות המיועדות לזוגות עם מספר ילדים, דירות ליחידים ודירות המיועדות לבני הגיל השלישי. לצד פתרונות דיור מגוונים התב"ע מייעדת שטחים משמעותיים למוסדות ציבור עבור מגוון שימושים, שיוכלו לשרת את שכבות הגיל השונות החל ממעונות יום, גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, ודרך לא מעט שטחי מסחר ושטחים פתוחים.
בשלב המתקדם שחריש מצויה בו של הוצאת התכנית מהכוח אל הפועל, ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה", מסבירה מידן.

חריש כקנווס לבן

"אני מאמינה שהמקום הזה יצליח בגדול, שזו תהיה עיר נהדרת עם מוסדות חינוך ותרבות איכותיים, חדישים ומגוונים, שירותים לכל שכבות הגיל, פעילויות בשעות הפנאי, רחובות מטופחים ומסחר שוקק".

"יחד עם זאת, יש דבר אחד שאני כמתכננת ערים לא יכולה לחזות וזה טיב האוכלוסיה. בעוד שבערים אחרות המצב התכנוני מורכב לעיתים וקשה לתמרון, חריש היא בחזקת קנווס לבן. היא לא צריכה תכניות לתמ"א 38 או להחליף צינורי ביוב ישנים, לכן, לדעתי מה שיגדיר את ההצלחה של חריש זה האוכלוסיה ולא התכנון. זו גם הסיבה שבחרתי להיות פעילה ביישוב זה כדי לעודד הגעה של אוכלוסיה איכותית, יצרנית, צורכת ופעילה שתהפוך את חריש לסיפור הצלחה".

הדברים שאת אומרת מנוגדים לדעה הרווחת בקרב תושבי חריש שמעבירים תכופות ביקורות על התכנון של חריש

"חריש בדרך הנכונה. כמתכננת ערים אני רואה שעשו כאן הכל לפי הספר. שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. מגורים לצד שטחי מסחר, משרדים ושימושים ציבוריים. צריך פשוט זמן, סבלנות, וכח קנייה נוסף של תושבים חדשים. גם בקנדה, שמעודדת מדיניות של אורבניות חדשה ועירוב שימושים, לא כל המתחמים הצליחו מההתחלה. זה תהליך ארוך, של שנים, צריך המון סבלנות".

טיילת דרך ארץ בחריש. צילום: הדר מידן
שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. צילום: הדר מידן

מה לגבי תקני החנייה שהפכו כבר למצוקה לכל דבר? לא מדובר בחלמאות?

"בראייה עתידית זה מובן מאליו שתקני החנייה יורדים. אי אפשר לתכנן עיר לרכב פרטי. נסיעה של שלוש דקות ברכב בשביל לקנות חלב זו מחשבה שצריכה לחלוף מהעולם. ברוב הערים הגדולות מורידים את תקני החנייה כי עיר בריאה נועדה להולכי רגל ולא למכוניות. צמצום חנייה זה אומר יותר מדרכות, יותר שטחים פתוחים, יותר תושבים שמסתובבים ברחובות. זה מהלך חיובי. אם יספקו פתרונות הצללה ועצים במדרכות, אנשים באמת יוכלו ללכת בנחת".

"מה שכן כדאי לקדם זה חנייה מוסדרת לכלי רכב כבדים ומשאיות, שלא יתפסו חניות ולא יחנו בשכונות המגורים".

מידן מציינת את המובן מאליו, שצמצום תקני חנייה הולך יד ביד עם תחבורה ציבורית מוסדרת ונוחה. "עיר טובה צריכה תחבורה ציבורית טובה. משרד התחבורה צריך סף כניסה גבוה של תושבים כדי לקיים תחבורה ציבורית כלכלית שתממן את עצמה. מצד שני, תחבורה ציבורית צריכה להיות יעילה כדי שאנשים באמת ישתמשו בה. אז יש פה עניין של ביצה ותרנגולת. לכן, בתחום התחבורה הציבורית, יותר מכל תחום אחר, התושבים צריכים להיות עם יד על הדופק ובמהלך תהליך ההתפתחות העירוני נציגי הציבור צריכים להכתיב את דרישות התושבים. זה תהליך ארוך".

רבים תוהים לגבי יעילותה של מגמת מיתון התנועה והכבישים הצרים. את מאמינה בתפישה הזו?

רחוב אורן חריש
רחוב אורן בחריש: כבישים צרים, מדרכות רחבות

"יש כל מיני דרכים למיתון תנועה. כבישים צרים זה אחד מהם. ברחובות שיש בהם הרבה ילדים
ותנועת הולכי רגל ערה, מיתון תנועה הוא דבר הכרחי. לתפישתי, בחריש יש איזון בין הכבישים הצרים ובין השדרות. מיתון תנועה שומר על הולכי רגל ועיר נבנית עבור הולכי רגל. אם יסתבר שבחלק מהרחובות הצרים, נוצרים עומסי תנועה לא סבירים אז צריך לשקול להפוך את הרחוב לחד סטרי".

 תב"ע חרדית? אז מה?

מבקרים רבים מרבים לחפור בהסטוריה ולציין כי חריש תוכננה במקור כעיר חרדית. עובדה זו מספקת, לתפישתם, הסבר על כשלים תכנוניים בעיר, אולם מידן חושבת אחרת:

"חריש אמנם תוכננה כעיר חרדית, אבל בת'כלס לאמירה הזאת אין אחיזה במציאות. זו סיסמא שאוהבים לזרוק. התכנון של חריש הוא תכנון אורבני על פי סטנדרטים ומגמות עולמיות. גם יש לזכור שהתכנון התפתח ונוספו תכניות חדשות שהשכילו להטמיע את השינויים בצרכים. יתרה מזאת, גם התכנון המקורי לאוכלוסיה החרדית היה תכנון עירוני בריא, שנשען על עקרונות פיתוח המעודדים הליכה רגלית, שימוש בתחבורה ציבורית ואופניים, תכנון יותר פארקים וגנים ציבוריים קרובים לבית. זה בדיוק התכנון שאני כחילונית, מחפשת במקום המגורים שלי".

אחת הביקורות האחרונות של החברה להגנת הטבע על חריש היתה שהיא לא צפופה מספיק. מה דעתך?

"כתושבת, הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים. מרחב מחיה, נוף ושטחים פתוחים הם מהדברים החשובים ביותר לאיכות חיים. כמתכננת ערים, ברור היום לכולם שצריך להגדיל את נפחי הבנייה בארץ ולהעלות משמעותית את הצפיפות למגורים בכל הארץ, וגם בחריש".

שדרת דרך ארץ בחריש. צילום: הדר מידן
"הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים" צילום: הדר מידן

"עם זאת, ניתן להשיג בנייה בצפיפות טובה מבלי לעלות למגדלים של 20 קומות, בתנאי שמייצרים מספיק שטחים פתוחים שניתן לעשות בהם שימוש ראוי לרווחת התושבים. בחריש יש איזון טוב בין מבני המגורים והגנים הציבוריים".

אחת הטענות המרכזיות היא שבחריש קידמו את המגורים בלבד. מה דעתך על המחסור בפתרונות תעסוקה ומסחר בעיר?

"אזור תעסוקה לא מקימים בראשיתה של עיר וזה לא דבר שנוחת מהשמיים. בינתיים יש תעסוקה של מסחר בחריש, וזה הדבר שצריך לפתח ולקדם. במקביל צריך כמובן לתכנן אזורי תעסוקה לטווח הארוך. חשוב להבין שלוקח הרבה יותר זמן לממש תעסוקה מאשר מגורים. לממש מתחם תעסוקה שוקק זה תהליך שאורך אפילו 15 שנה. מה שכן, המדינה צריכה לעודד את זה. בפרדס חנה-כרכור למשל, הישוב גדל מאד מבחינת מגורים, אך פיתוח התעסוקה לא התממש ונוצר פער משמעותי בין ארנונה מניבה לתעסוקה ולמגורים. אני מאמינה שבחריש למדו מהניסיון הזה והבינו את החשיבות, ויקדמו תכנון בהתאם".

יש לך מסר לסיכום לתושבי חריש?

"בצבא שירתי כמש"קית תקשורת בדובר צה"ל. המוטו שליווה אותנו לאורך השירות היה 'היוזמה היא נשמת אפה של הדוברות'. לקחתי את המשפט הזה איתי הלאה כמעט בכל מובן והקשר. היוזמה בונה קהילה, בונה עיר, בונה מדינה. יוזמה היא ההיפך מלקטר. יוזמה זה להיות צעד אחד קדימה לפני כולם. זה מה שאני מאחלת לעיר חריש".


לוח דירות חריש

דוד מגן: "כל מי שמגדיר את חריש כעיר העתיד – אינו טועה"

"אין ספק שלחריש יש פוטנציאל עצום לגדול לממדים הרבה יותר גדולים מאלו שמדברים עליהם כיום ובתנאי שהחסמים בתשתיות יוסרו ותכנון איזורי התעסוקה יושלם". דוד מגן, יו"ר 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' בראיון על התכניות העתידיות ועל אופיה המיוחד של העיר

"בעוד שנתיים ורבע", כך לדברי דוד מגן, יו"ר ’הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש', תסיים הוועדה את תפקידה. במהלך שנות פעילות הוועדה, הפכה חריש מרעיון למציאות, מתכנונים ושרטוטים לעיר חיה ונושמת.

עד לסיומו של המנדט המתוכנן, פועל דוד מגן, לקדם את חריש בכל התחומים החשובים להפיכתה לעיר מרכזית במרחב ולהסרת חסמים, שמונעים את התפתחותה. יתרה מכך, מגן מאמין באדיקות בעתיד המשגשג הצפוי לעיר ולתושביה, לאחר שיוסרו המכשולים הזמניים.

אחד החסמים המשמעותיים שמגן פועל להסרתו הוא חיבור חריש למרחב באמצעות תשתיות תחבורה מתקדמות.

"מחלף 65/444 אמור להיחנך באוגוסט 2021 והוא יעניק גישה נוחה ומהירה לחריש", הוא מציין. "בנוסף, משרד השיכון עומד להקים מעבר מעל כביש שש, שיחבר אותנו לכביש 611, כביש הכניסה הדרומי החדש של חריש.

עבודות להקמת המחלף החדש בכביש 65
עבודות להקמת המחלף החדש בכביש 65

הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) אישרה את החלק המערבי של כביש 611 ומשרד הבינוי והשיכון מתחיל בעבודה התכנונית. היום (חמישי) יציגו את התכנית בפני הוועדה. אותנו ענין במיוחד הקטע המערבי, שחוצה את כביש 6 וזו החלטה חיובית מבחינתנו".

בפברואר 2019 קראת לשר האוצר דאז, משה כחלון, להאיץ את הליך התכנון לחיבור חריש לכביש שש. היכן זה עומד היום?

"קיימת התנגדות של משרד התחבורה לחיבור חריש לכביש שש בנימוק שאני לא מקבל אותו. כיום מחלף באקה אלגרביה מצוי במרחק של 5 ק“מ מחריש לכיוון דרום ומחלף עין עירון מצוי במרחק של חמישה קילומטר מצפון לחריש. הקמתו של מחלף חדש ביניהם משמעו שבכביש שש המרחקים בין המחלפים יעמדו על 5 קילומטרים בלבד והם לא מוכנים לכך“.

"אני מאמין, שבסופו של דבר, גם אם זה יארך שנתיים או שלוש, החיבור לכביש שש יאושר"

"אני אומר, שאין תקדים לכך שישוב שעתיד לגדול לעיר של 70 אלף איש ויושב על כביש שש, לא יוכל להתחבר אליו. אני מאמין, שבסופו של דבר, גם אם זה יארך שנתיים או שלוש, החיבור לכביש שש יאושר“.

מגן גם אינו חוסך את ביקורתו על התכנית החדשה להקמת תחנת רכבת חריש כחלק ממסילת מנשה. "התכנית המקורית היא תכנית רכבת ישראל לקו עפולה חדרה (המסילה המזרחית). אני קורא לממשלה להיצמד לתכנית המקורית והמאושרת ולהחזיר את קו חדרה עפולה לשולחן הדיונים והתכנונים ולתת לנו רכבת כאן, בתחומי העיר חריש".

"אני מייחס חשיבות רבה מאוד לתחבורה לעיר ובתוך העיר. גישה קלה ותנועה זורמת לחריש ובתוך חריש יגרמו לכך שהביקוש לדירות בעיר יהיה גבוה והאכלוס יהיה מלא".

אוכלוסיה איכותית, מיתוג חדש

על פי הערכות, בקיץ הקרוב עתידה חריש לקלוט אלפי תושבים חדשים ולבצע קפיצה מספרית לכ-20 אלף תושבים. "אני גאה להיות שותף לרשות מקומית שמקבלת את האזרחים החדשים כשכל התשתית הקהילתית הכוללת בתי ספר, מעונות, בתי כנסת, מקוואות ומתנ"ס כבר קיימת. אין ולא היתה לזה דוגמה בכל הארץ", מציין מגן.

ובכל זאת האכלוס לא התנהל על פי התחזיות הראשוניות…

"ענין  האכלוס התנהל בעצלתיים משום שהמיתוג של חריש לא עלה יפה ותושבים פוטנציאלים לא ידעו לזהות את מיקומה של חריש ואת אופייה המיוחד“.

"המצב משתנה, הרבה בזכות הקמפיין הפרסומי של חברת שפיר על שכונת בצוותא. אנחנו קוראים לזוגות צעירים מרחבי הארץ לבוא לגור בחריש, בעיר מתקדמת באיזור השרון“.

עיר הצעירים
חריש, עיר הצעירים. פרסום באתר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה -חריש

חריש לא זוכה בעיתונות הארצית למחמאות רבות ולכן גם לא מושכת זוגות צעירים

"אנחנו יודעים שיש לחריש בעיה גדולה של מיתוג. אנחנו בוועדה לא מתעסקים במיתוג, זה לא מתפקידנו, אבל מההכרות שלנו עם תושבי חריש, הצענו להשתמש בתושבי חריש כאלמנט מיתוגי".

"האוכלוסיה בחריש היא מדהימה, שיחות אקראיות עם אנשים ברחוב מראות שהתושבים מאוד מרוצים מהעיר ואין עד טוב יותר לאופיה של העיר מאשר מי שגר פה ומהלל ומשבח את העיר".

"אני סומך על ראש המועצה יצחק קשת, ועל מנכ"ל המועצה, יעקב נתניהו, שימשיכו למנף את ההישגים גם בתחום הגברת האכלוס".

המשימה: הקמת פארק מרכזי

מגן מאמין שאחת הדרכים, שיעזרו למשוך לחריש תושבים פוטנציאליים, היא הקמת הפארק המרכזי בין שכונת הפרחים והחורש, שמתוכנן להשתרע על שטח של 103 דונם. התכניות להקמתו אושרו אך המועצה הקפיאה אותן בשל עלויות התחזוקה הצפויות הגבוהות.

"הפארק הציבורי הוא חלק ממיתוג העיר", מסביר מגן.  "ההבדל בין לראות ערימות של עפר בליבה של העיר לבין סיור בפארק ירוק ויפה הוא עצום ולכן הקמת הפארק צריכה להיות אחת המשימות הראשונות של הרשות".

הדמייה פארק מרכזי
הדמייה של הפארק המרכזי. באדיבות דוברות עיריית חריש

"המועצה המקומית חוששת לקבל פרויקט כזה גדול בשל הוצאות התחזוקה השוטפות ואני מבין ומעריך את זה. אבל אם יש תקציב להקמת הפארק, צריך לדאוג שהוא אכן יוקם ובמקביל למצוא גורם, שיתחייב לסייע באחזקתו ב-10-15 שנים הבאות".

על אילו מקורות תקציביים אתה מדבר? ממשלתיים? תרומות מחו“ל?

"צריך בראש וראשונה לפנות לממשלה ולהשיג תקציב ממשלתי. לומר בצורה פשוטה שחריש זקוקה לעזרה באחזקת הפארק עד שיקומו פה איזורי תעסוקה ולחריש יהיו מקורות הכנסה משלה. אפשר לפנות גם למקורות אחרים כמו תרומות מחו"ל או לקדם הסכמים בנוסח 'שותפות 2000'".

אתה מדבר על גיוס תקציבים בתקופה בה אנחנו נמצאים במצב ייחודי בלי ממשלה מכהנת ובחירות חדשות בספטמבר. לא ברור גם מה יעלה בגורלה של חריש, שהחלטת הממשלה, שהעניקה לה מעמד ייחודי מסתיימת בסוף שנת 2019

 "נכון, החלטת ממשלה 870 מדצמבר 2015  שמגדירה את חריש כעיר עדיפות לאומית, מסתיימת בשנת 2019. אני בטוח שמיד עם כינון הממשלה, הממשלה החדשה תידרש לענין של חריש.

"אנחנו נפעיל את כל כלי השכנוע שיש בידינו, בהובלת הרשות המקומית, כדי להגדיר תקופה נוספת של 3-5 שנים בה חריש תמשיך להיחשב כפרויקט לאומי. הרבה מאוד תלוי במדיניות האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון אולם המסורת עד היום הוכיחה שחריש קיבלה תשומת לב ראויה ואין סיבה שהממשלה והמדינה לא ימשיכו כך בעתיד".

חסמי התעסוקה יפתרו

"אין ספק שלחריש יש פוטנציאל עצום לגדול לממדים הרבה יותר גדולים מאלו שמדברים עליהם כיום ובתנאי שהחסמים בתשתיות יוסרו ותכנון איזורי התעסוקה יושלם", מציין מגן ומשתף בבשורה החשובה: "אנחנו לקראת אישור תכנית חריש דרום".

חריש דרום תקום על 300 דונם (בגבול קיבוץ מצר) ועתידה לכלול כ-1,400 יחידות דיור, 3,300 מ"ר שטחי תעסוקה ו-1,500 מ"ר של שטחי שירות. "זה יהיה איזור התעסוקה הראשון של חריש שיאושר ויוקם", מציין מגן.

"התכנית ראשונה נדונה בוועדה לפני שבעה חודשים ואושרה בתנאים שמתמלאים כעת. לפני ראש השנה, התכנית תהיה להפקדה. זוהי תכנית רלוונטית, מתקדמת ואקטואלית שהוועדה משקיעה בה מאמץ רב", מפרט מגן. "אנחנו מכוונים למשיכת חברות הייטק לעיר כיאה לעיר מתקדמת עם זוגות צעירים, משכילים וברמה סוציו-אקונומית גבוהה".

מגן מוסיף ומציין כי בימים אלו נדונה מחדש התכנית לתכנון איזורי הסחר בשכונת מעו"ף וכי תושבי חריש יוכלו למצוא עבודה גם באיזור המסחר המתוכנן של מועצה איזורית מנשה, שעתיד לקום בסמוך לצומת מג"ב. עוד הוא מציין כי החלה החשיבה הראשונית על איזור 'חריש צפון', שגם הוא עתיד לספק איזורי סחר ותעסוקה לתושבי חריש והכנסות לקופת המועצה.

מהו המסר שלך לסיום לתושבי חריש?

"כל מי שמגדיר את חריש כעיר העתיד –  אינו טועה. אנחנו נצליח בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית ועם התושבים הדומיננטיים של חריש להקים את המחלף המבוקש בכביש שש. איזורי התעסוקה של חריש יקרמו עור וגידים עוד מעבר למה שניתן לראות היום ובצנרת ממתינים גם רעיונות מחוץ לקופסא כמו הקמת איזור תעסוקה משותף לחריש, כפר קרע ומ.א מנשה מצפון לכביש 65. ברגע שהדברים האלה יסתדרו התפישה הרווחת על חריש תהיה שונה לגמרי".


פרוייקטים בחריש

התחלות חדשות בחריש: משנים מקום, משנים תעסוקה

מה אתה עושה כאשר אי אפשר להמשיך ולעשות את מה שעשית קודם? כאשר אתה שומע קריאה פנימית חזקה ללכת אחרי מה שנכון לך? האם אתה קופץ אל הלא נודע ומעז? אסף אלישיב, יואב גן ברוך ודרור אברהם הרמיס הלכו בעקבות צו ליבם והעזו

לעיתים נסיבות חיצוניות, כמו מעבר לעיר חדשה, כופות עלינו לחולל שינוי בחיינו, ולפעמים הצורך בשינוי הוא פנימי. כך או אחרת, מוטלת עלינו החובה להתמודד עם התחלה חדשה (ומפחידה). המעבר לחריש מביא עימו בהכרח התחלות חדשות. כולנו כאן (כמעט) תושבים חדשים שמתמודדים עם שכנים חדשים, מסגרות לימודיות לילדים וריחוק מהמשפחה, אבל יש כאלה שעשו צעד אחד נוסף – ומינפו את המעבר לחריש להתחדשות עצמית.

"העובדה שכולם פה חדשים מאפשרת לכל אחד להמציא את עצמו מחדש"

אסף אלישיב
אסף אלישיב. צילום: ג'ני קשת

אסף אלישיב (29) הגיע לחריש לפני שנה. הוא עבר עם אשתו ועם שלושת ילדיו מעין עירון, שם התגוררו תקופה קצרה ואליה הגיעו מתקוע, שם חיו במשך שמונה שנים.

במה עסקת לפני שעברת לחריש?

"אני הנדסאי תעשייה וניהול. עבדתי כשכיר בניהול לוגיסטי של פרויקטים בנדל"ן במשך כמה שנים, מול קבלנים, פיתוח תשתיות, רשויות מקומיות, דיירים וכן הלאה".

מתי היה השינוי התעסוקתי שביצעת?

"בעין עירון הייתה תחילת הטרנספורמציה. הרגשתי שאני מאוד נשאב לעבודה ושזה לא באמת מתגמל. הוצאתי אנרגיה ובסוף מישהו אחר קצר את הפירות במקומי. הרגשתי שאני יכול ורוצה לתעל את כל האנרגיה הזאת ולקצור בעצמי את הפירות. התעורר בי רצון להיות עצמאי".

אלישיב החל לחתום אבטלה ונרשם לקורס מטעם משרד הכלכלה. "למדתי מסחר אלקטרוני באמזון בג'ון ברייס בחיפה. לקחתי ברצינות את הקורס, והתחלתי לעסוק בזה במהלך הלימודים. כיום יש לי מוצר מטבח עם מיתוג פרטי משלי, שנמכר בארצות הברית".

אבל זה אינו עצם העניין מבחינתו. הוא מספר כי כיום, במסגרת השינויים הגדולים שהוא ואשתו עוברים, נפתח עולם היצירה שלו, שלדבריו, היה חסום במשך הרבה שנים.

"אני מרגיש שכיום אני בדרך לשליחות שלי. כיום אני מתייחס לעצמי בעיקר כאל אדם יוצר. יש לי יֶצֶר ליצירה. אני כותב ומשחק – יש לי משיכה מאוד חזקה לבמה וזו אהבת ילדות שלי שעכשיו אני מאפשר לה לחזור בגדול. אשתי ואני מעבירים יחד הרצאות וקטעי משחק מהשנים הראשונות של הנישואים שלנו, שהיו מאוד מאתגרות".

האם חריש תרמה לשינוי שעברת?

"בהחלט כן, העובדה שכולם פה חדשים מאפשרת לכל אחד להמציא את עצמו מחדש, איך שהוא רוצה, כולם מתחילים דף חדש אם הם רק בוחרים לעשות זאת".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמין שלכל אחד יש מתנה שמנחה אותנו לשליחות ולהגשמה שלנו. זה מתחיל מלהקשיב ללב. כל אחד הוא שחקן ראשי בחיים שלו, במחזה שלו, וכדאי שיעשה זאת כך שהתשוקה שלו תוביל אותו. חבל שאנשים עושים ויתורים ומחזיקים בדברים שלא נכונים להם".

 "ברגע שאנחנו פותחים את העיניים, יש המון אופציות"

יואב גן ברוך
יואב גן ברוך. צילום: רפאל מזרחי

"אנשים אוהבים להיות באזור הנוחות שלהם, ואני מאוד בעד שינויים. אני חושב ששינוי עוזר להתפתח," אומר יואב גן ברוך (50) תושב חריש, שאליה עבר מחולון לפני כארבעה חודשים. הוא מביא כחיזוק לדבריו את הפסוק: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך". "גם בורא עולם אומר ללכת – לצאת מאזור הנוחות, מכל מה שמולד בך", הוא מדגיש.

ספר לי על הדרך המקצועית שלך.

"אישית, תמיד העזתי לנסות ולגוון מבחינת תעסוקה. אחרי הצבא פתחתי חברת שיווק גדולה, בשלב אחר היה לי מועדון סלסה. כבר שנים רבות שאני שף קונדיטור. עבדתי בחברות קייטרינג ובמסעדות והרציתי בבתי ספר לבישול ולקונדיטוריה. לאחרונה, עבדתי במסעדה טבעונית בתל אביב, עד שהבנתי שהנסיעות מחריש למרכז לא מתאימות לי יותר ופתחתי עסק עצמאי".

לא פחדת לעזוב משרה בטוחה?

"היה לי ברור שיש לי אפשרויות, וזה לא הפחיד אותי. ברגע שאנחנו פותחים את העיניים, יש המון אופציות. אני עוסק כיום בדברים שעסקתי בהם גם קודם, אבל פיתחתי עסק חדשני בתחומי הקונדיטוריה עם דגש על אוכל בריאותי. חשוב לי לחנך אנשים לבריאות. כשאדם אוכל עוגה ממש טעימה, ומגלה שהיא עשויה מרכיבים טבעיים ובריאים בלבד הוא מופתע".

איך אתה עושה את זה בפועל?

"אני אופה עוגות בריאות ולחמים. יש לי אתר אינטרנט שהקמתי לא מזמן ואני עורך סדנאות והרצאות בנושא. אני גם מלווה אנשים בתהליכי שינוי של ירידה במשקל ובהורדת רמות סוכר, באמצעות שינוי הרגלי חיים".

האם לדעתך חריש מאפשרת לעסקים או לעצמאיים להתפתח בקלות?

"בכנות?" הוא אומר, "השאיפה שלי היתה לפתוח מקום בחריש. בדקתי אופציה לחנויות לפני שעברתי, אבל ראיתי שהעלויות מאוד יקרות. כרגע, לא נראה לי שזה יקרה פה".

 "כשכואב מספיק – אדם יוצא לעשות שינוי"

דרור הרמיס
דרור הרמיס

דרור אברהם הרמיס (37) גדל בשערי תקווה, וגר שם עד לפני שנתיים וחצי. בשנת 2014 הוא ואשתו חיפשו בית לרכישה, וזיהו את חריש כמקום בעל פוטנציאל. הם עברו לגור כאן בפועל באוקטובר 2016. דרור לא ידע שההחלטה הזאת תהיה כל כך משמעותית עבורו.

ספר לי על תהליך השינוי המקצועי שעברת

"זה לא היה רק שינוי מקצועי", הוא מבקש לדייק. "המהלך הזה של לצאת מהמקום שבו גדלתי כל חיי, להיפרד מ'ארצי וממולדתי', כמו שאומרים, גרם לי להתבונן בעצמי הרבה יותר עמוק. הבנתי שאני לא נמצא במקום שנכון לי מבחינת עיסוק. וכשכואב מספיק – אדם יוצא לעשות שינוי".

"בשנה וחצי הראשונות למעבר עוד המשכתי לעבוד בביצוע ובניהול פרויקטים של בנייה. עבדתי באותה חברה, ברעננה, כמעט עשר שנים כשכיר. כל התהליך של ההתנתקות מהשורשים המוכרים שלי הביא אותי להתבונן בעצמי בצורה אותנטית יותר, ולהבין שמרכז העניין שאני רוצה בחיי הוא עבודה עם אנשים. בסופו של דבר החלטתי להישאר באותו שדה, אבל בכיוון אחר, והתחלתי לעסוק בתיווך".

זה היה שינוי מהותי?

"מאוד מהותי", הוא אומר. "התעסקתי בענייני חומר וביצוע, וכיום אני מוביל את האדם אל הבית שלו. התפישה שלי שונה ב-180 מעלות. מה שחשוב לי כיום הוא התהליך שאני עושה עם האנשים, המפגש איתם, מה נכון להם – האדם במרכז. חשבתי ללכת לכיוון טיפולי ממש, כי הבנתי שאני עובד לפי רגש ושאני מחובר אל האנשים שאני עובד איתם ומבין את מה שהם עוברים".

מה אתה מאחל לעצמך להמשך?

"אם אצליח לחבר בין תהליכי התפתחות של אנשים ובין נדל"ן, זה יכול להיות מדהים. דבר נוסף שאני רוצה הוא להשתלב בפרויקטים בחריש. כרגע אני עובד בעיקר במערב חדרה, אבל אני בהחלט 'שחקן ביתי' מטבעי, ולכן הייתי שמח לעבוד בחריש".

איזו עצה היית נותן לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"לייצר שינוי מבפנים החוצה ולהיות קשוב לסימנים בדרך, לגילוי שלנו, לייעוד של כל אחד מאיתנו. הדרך היחידה לחיות בנוכחות ובסוג של קתרזיס וסיפוק היא להתקרב לייעוד שלנו. אני חושב שזה ממש שמחה או אומללות… אין אפשרות לא לעשות את זה".


הכירו את הנשים שעשו שינוי מקצועי בחריש, בכתבה קודמת בנושא: משנות מקום משנות מזל


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חריש אוהבת כלבים: קהילת הנובחים של העיר צומחת ועולה

המפגש בין האמפי, זואי, בוטן, ספידו, ג'נגו ומיקה בגינת הכלבים סיפק לנו תירוץ מצוין להכיר מקרוב את בעליהם, חובבי הכלבים בעיר, ולהתוודע לקהילה צומחת. מה הם חושבים על גינת הכלבים החדשה בעיר, כיצד הקשר בין הכלבים מחזק את הקשרים החברתיים ומה ניתן לעשות עם בעיית הגללים בעיר? ראיון מכושכש

צילום: אורן קלר

על פי נתוני איגוד ערים וטרינרי שומרון, בחריש רשומים רק 285 כלבים, אבל המספרים בפועל גבוהים הרבה יותר. ד"ר יובל חזות, וטרינר, הבעלים של מרפאת החיות המקומית 'אנימד' וחבר פעיל בקבוצת הואטסאפ 'כלבים בע"מ', המונה למעלה ממאה חברים מעריך שמספר הכלבים בפועל נושק לכ-1,000 – פי שלושה ויותר מהרישום בפועל. לאחרונה, נחנכה גינת כלבים ראשונה בעיר, ברחוב ברקת 17 בשכונת אבני חן.

"אני שמח מאוד על השקתה של גינת הכלבים בחריש", מצהיר חזות. "חשוב לנו להראות שיש בחריש אוכלוסיה שאוהבת בעלי חיים. זו אוכלוסיה שחשוב לטפח אותה", הוא מוסיף.

יובל חזות, חריש
ד"ר יובל חזות: "להעלות את המודעות לקהילת אוהבי הכלבים"

"אנחנו בקשר עם המועצה בנושאים אלה כדי להעלות את המודעות לנושא ולהביא לחריש תושבים חדשים שיכולים להצטרף לקהילה זו".

אתה מתכוון לזוגות צעירים?

"לא רק, אבל חריש רוויה במשפחות צעירות ובדרך כלל יש להן חיבור מצוין עם כלבים. אנחנו פה כדי לעזור, לדוגמא, לחשוב קדימה ולתכנן מראש בשכונות החדשות הקמה של גינות כלבים".

על פי פרסומי המועצה, שתי גינות נוספות עתידות להיפתח בחודשים הקרובים, שתיהן בשכונת החורש, האחת בין הרחובות אורן ורימון והאחרת בין הרחובות אתרוג ואלון. ההשקה המתוכננת היום של גינת הכלבים באירוע שיזמה המועצה מהווה את אות הפתיחה בתחום. מה חושבים בעלי הכלבים על גינת הכלבים הראשונה בחריש?

איתי בר נוי: העצמה של ילדים

איתי בר נוי גינת כלבים
איתי וספידו במסלול המכשולים בגינה

איתי בר נוי תושב חריש מזה שמונה חודשים הוא מאלף כלבים ומדריך טיפולי בעזרת כלבים. לגינה ברחוב ברקת 17, הוא מגיע עם ספידו, בורדר קולי ושותפו לעבודה. "אני מאוד מרוצה מהגינה, אפשר להפגיש פה כלב עם כלב ואפשר להרחיב את האינטראקציה לקשר ופעילות בין אדם וכלב ובין אדם לאדם". הוא מסביר.

איתי מסביר גם על מתקני משחק הכלבים המצויים בגינה: "מהות המסלול היא להעביר את הכלב דרך מכשולים שונים בזמן המהיר ביותר ובדיוק המירבי. בעולם Dog agility הוא ספורט מוכר ומוערך המושך אליו אלפי אנשים". עוד מציין איתי כי במסגרת עבודתו, ספידו, תורם להעצמה של ילדים ומטופלים רבים. "חיבור לכלב הוא חיבור משמעותי במיוחד אם מדובר בילדים או במטופלים עם בעיות קשב וריכוז, בעיות רגשיות או אוטיזם. לפעמים גם ההורים והמטפלים נדהמים מקשת התגובות שכלב מצליח להוציא מהאדם מולו הוא מתקשר".

דן ווקסלר ומגי משעל:  "אני אוספת גללים שהם לא של הכלב שלי"

דן ווקסלר מגי משעל
ג'נגו: מתרגש להגיע לגינה

בני הזוג מתגוררים שנתיים וחצי בחריש ופוקדים בקביעות את גינת הכלבים החדשה יחד עם ג'נגו, לברדור לבן מעורב בן שנה, שאימץ את מגי ודן אחרי שהתגלגל באינספור משפחות אומנה. "ג'נגו אוהב את הגינה, כשהוא שומע את משפט הקסם 'הולכים לטיול', הוא יודע שמגיעים לפה", מפרט דן. "אני מאוד שמח על ההשקה של הגינה, חשוב שיהיו לכלבים מקום לרוץ ולשחק בו.

לדן, ארכיטקט במקצועו יש גם כמה הצעות ייעול. "כדאי להגביה את הגדר, יש כלבים שקופצים מעליה, מומלץ לדאוג להצללה עבור בעלי הכלבים ולבנות גם מסדרון בטיחות כפול כדי שכלבים לא יברחו מהגינה".

מה לגבי איסוף קקי? אני רואה שהדשא בגינה פה לא ממש נקי…

"אין ספק שצריך לחנך את כל בעלי הכלבים לאסוף את הצרכים. פעמים רבות אני אוספת גללים שהם לא של הכלב שלי", משיבה מגי ומוסיפה הצעת ייעול: "ברגע שהבניינים יתאכלסו כאן, לא בטוח שהם יאהבו את נביחות הכלבים. לכן כדאי לדעתי לפתוח גינות כלבים בפאתי העיר ולא במרכזה. בין כה וכה אנחנו נוסעים לגינה ולא מגיעים אליה רגלית".

מה ג'נגו הכי אוהב בעולם?

 "ג'נגו אוהב את העולם; ילדים, כלבים, חתולים וצמחים", פוסקים השניים.

איה זינגר: דרושים: דשא וקירוי

איה זינגר גינת הכלבים
איה זינגר עם בוטן וזואי

איה זינגר, תושבת חריש מזה שנתיים אינה מתגוררת בסמיכות לגינת הכלבים. "אני לא יכולה להגיע לגינה ברגל, אשמח מאוד אם יהיו גינות נוספות במרחק הליכה בשכונת אבני חורש", היא מציינת. "הגעתי לחריש עם 'קשישון', שנפטר וקבור בחורשה תחת עץ אלון ענק כמוהו", משתפת איה. "אימצתי את זואי ובוטן, כלבות נטושות, שהועברו לאחד ההסגרים הקשים בארץ ומשם חילצתי אותן".

זואי, כלבת ג'ק ראסל שאוהבת לשחק מחבואים ותופסת ובוטן, תחש מעורב, שאוהבת לצוד ובעיקר לאכול, מצאו מהר מאוד את מקומן בגינה ושיחקו עם שאר הכלבים."היינו שמחים לקצת דשא במתחם גינת הכלבים כי בחורף החול יהפוך לבוץ ויקשה על כולנו. גם קירוי צל יעזור לנו בקיץ", מסכמת איה.

אפרת חבקין: "הופתעתי לטובה מהגינה"

אפרת חבקין גינת כלבים
אפרת חבקין ומיקה: "ניכרת פה השקעה"

אפרת חבקין מתגוררת שבעה חודשים בחריש יחד עם מיקה, גולדן רטריבר בת שש וחצי. את גינת הכלבים הן פוקדות כבר הרבה זמן, כשהיא היתה עדיין ריקה ולפני שגילו אותה חברים נוספים בקבוצת הואטסאפ. "הופתעתי לטובה מהגינה", היא משתפת. "ניכרת פה השקעה, הגינה גדולה והמתקנים לכלבים טובים. בכל פתח תקווה לא מצאתי גינות כלבים כדוגמתה, אלא רק פינות, שעברו הסבה על מנת שיוכלו לשמש את הכלבים ובעליהם או גינות קטנטנות בלבד".

אפרת גם מצטרפת לתלונות על איסוף הגללים: "רכשנו מתקן שמחובר לרצועת הטיול עם גלגלת מלאה בשקיות, כך שתמיד אנו מצוידים ויכולים לאסוף את הגללים. אני מקווה שרבים נוספים יהיו מודעים לנושא, יעשו את חובתם ויאספו את הגללים".

מה מיקה הכי אוהבת בעולם? "מיקה אוהבת לאכול, חיבוקים, נשיקות, לישון וטיולים – בסדר הזה", היא מסכמת.

כדן ושיר יערי: "חשוב שתהיה אכיפה בעניין"

כדן ושיר יערי בגינת הכלבים בחריש
שיר יערי: "שואלת בקבוצה מי מצטרף לטיול בגינה, אחרת מפחיד כאן לבד"

בני הזוג יחד עם בנם שחר, בן השבעה חודשים מטפחים את האמפי, כלב האסקי מעורב שנמצא איתם כבר שנה. לחריש הם הגיעו מזכרון יעקב לפני ארבעה חודשים בלבד: "ההתפתחות בחריש מהירה מאוד, אנחנו מרוצים מאיכות חיים טובה כאן", מציין כדן.

שיר מודה שחלק מן הקשרים החברתיים החדשים בעיר נרקמו בזכות קבוצת הואטסאפ 'כלבים בע"מ'. "הגינה ממוקמת באמצע שכונה לא מאוכלסת ולכן מפחיד אותי להגיע אליה לבד. אני תמיד שואלת בקבוצה מי מצטרף, אחרת מפחיד לשבת כאן לבד".

בקבוצות הפייסבוק של חריש יש תגובות זועמות על בעלי כלבים שלא אוספים גללים ומזהמים את המדרכות. מה דעתכם?

"אנחנו אוספים את הקקי של האמפי. שמעתי שיש פקח שמסתובב ומחלק דוחו"ת לבעלי כלבים, ולדעתי חשוב שתהיה אכיפה בעניין", מסכם כדן.

מה האמפי הכי אוהב בעולם?

"האמפי הכי אוהב לתת נשיקות בפה ולרוץ חופשי ומאושר בטיולים ביער חריש".

כלבים משתובבים. גינת הכלבים
כלבים משתובבים. גינת הכלבים ברחוב ברקת 17

לוח דירות חריש

הפנויים והפנויות של חריש מחפשים את מקומם בעיר המשפחות הצעירות

דניאל קזין, סיגי אריה ושנית חסן מתגוררים בחריש ומעוניינים לקדם פעילויות והכרות לפנויים ופנויות בחריש. זו אינה משימה קלה בהתחשב בעובדה שרוב תושבי העיר הם זוגות צעירים, אבל השלושה אינם אומרים נואש. סיגי: "אני חותרת להקמת קהילה חזקה שתהווה אבן שואבת לרבים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ"

הדיון העכשווי על מיתוג העיר חריש ועל הסלוגן המתאים לה, שמתקיים ברשתות החברתיות של חריש, תפס את דניאל קזין (54) גרוש ואב לשני ילדים בוגרים שמתגוררים באזור תל אביב, באמצע השיחה על מצב הפנויים והפנויות של חריש. "שווה לעירייה לשווק את העיר גם לגרושים-גרושות, ולטפח את פלח האוכלוסייה הזה בחריש", הוא אומר. "בולט כי חריש מנסה למשוך לעיר משפחות צעירות בלבד".

דניאל מתגורר בחריש מאוקטובר 2018 אליה עבר ממשמר הירדן שברמת הגולן. "עד תחילת השנה עבדתי בקצרין חמישה ימים בשבוע", הוא מסביר. "כשהתחלתי לעבוד גם באוהלו ובעפולה, מצאתי שחריש היא מקום טוב באמצע. חשוב היה לי גם להתקרב לילדי. לא באמת ידעתי על חריש שום דבר לפני שעברתי הנה, רק הבנתי שזול לגור פה ושהיא אמורה להיות עיר חדשה ומודרנית".

דניאל קזין. ישמח להשתתף באירועים של פנויים-פנויות בחריש

כיצד אתה מוצא כעת את חריש?

"לפנויים ופנויות האזור מציע הרבה אופציות אך חריש עצמה לא נותנת מענה לבילויים כרגע".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"הכרות שטחית בלבד. רובם משפחות צעירות עם ילדים".

האם אתה בקשר עם פנויים ופנויות נוספים בחריש?

"לא, אני לא מכיר. אני לא מהיזמים", הוא מציין בחיוך, "אבל הייתי משתתף באירועים של פנויים-פנויות, בעיקר בקטע חברתי, לאו דווקא זוגי. במשך שנים הייתי מוקף אנשים במשך כמעט 12 שעות ביום ואז כשחזרתי הביתה רציתי להיות לבד. עכשיו זה הפוך, שעות העבודה שלי התקצרו וקצת חברה בהחלט תתאים לי".

מישהו צריך 'להוציא אותם מהחורים'

סיגי אריה (49), גרושה 6 שנים, אם לשני ילדים גדולים (19, 24), מסכימה עם דניאל שקשה לפגוש גרושים וגרושות בחריש. "מישהו צריך ליזום, מישהו צריך להוציא אותם מהחורים", היא אומרת, ומתכוונת לפנויים ולפנויות. אך בניגוד לדניאל, סיגי היא אחת מהכוחות המניעים והיוזמים של קהילה זו. היא עברה לחריש לפני קצת יותר מחצי שנה, מחדרה, ומיד כשעברה הנה פתחה קבוצת ווטסאפ של פנויים-פנויות. לדבריה, היא לא הצליחה באמת להניע דברים וליזום אירועים, אבל לא וויתרה. לאחרונה פתחה קבוצת פייסבוק, שמונה כעשרים חברים, פנויים ופנויות מכל הסוגים, מחריש ומהאזור כולו.

סיגי אריה: "החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים ודווקא מפה"

"אף פעם אסור להתייאש", אומרת סיגי. "אני קצת עקשנית. ואני יודעת שיש פה הרבה פנויים ופנויות גם בגלל מחירי הדירות, אז החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים, ודווקא מפה. כדי שאף אחד מאיתנו לא ירגיש את הבדידות הזאת".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"רוב האנשים שאני מכירה כאן הם משפחות. הם חמודים ודואגים לי, תמיד יש לי עם מי לשתות קפה בבניין, ועשינו פורים יחד והמון דברים, אבל אני רוצה להיות גם עם אנשים כמוני. אין סיבה שגרושות או פנויות מחריש יאלצו להשתתף באירועים שמתקיים במרכז הארץ. למה שלא יהיו לנו פה דברים משלנו"?

אין מענה מסודר – ויש כמיהה לחברה

שנית חסן (32), גרושה 9 חודשים ואם לשלושה ילדים (12, 10, 6). מתגוררת בחריש 8 חודשים. עבור שנית זוגיות לא הייתה אחד השיקולים למעבר, אבל המחשבה שיש כאן אוכלוסיה צעירה ומגוונת בהחלט הלהיבה אותה.

שנית חסן: "חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל"

"חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל, אבל צריך להתחיל ממשהו. אין פה עדיין פאבים, אין בתי קפה, אין מקומות בילוי שיוכלו לעזור לשבור שגרה, להוציא את האנשים מהבתים לבילוי, לפגוש אנשים".

"הייתי שמחה שיתקיימו בחריש אירועים לפנויים-פנויות, פחות מסיבות, יותר אירועים של הכרות ויצירת חברה. אני אשמח להשתתף בכל אירוע שיתקיים לפנויים-פנויות: טיול, הרצאה… כל דבר".

ארוחת בוקר יחד על הדשא

אבל מציאות לחוד ותכניות לעתיד לחוד. סיגי, למרות העובדה שאין בנמצא כעת מענה בעיר העתיד של ישראל, לקבוצת הפנויים והפנויות, מאמינה שהדברים עדיין יכולים להשתנות:

"בחריש יש אווירה מדהימה שאני מאוד אוהבת. אני מרגישה שאנשים רוצים להתחבר, מחפשים את זה". היא מדגישה וממשיכה: "בשבת ראיתי בניין שלם עושה ארוחת בוקר משותפת בפארק על הדשא. ככה אני רוצה שיהיה גם אצלנו, אצל הפנויים-פנויות. ואני בטוחה שכך יהיה", היא מוסיפה בחיוך רחב. אמונה לא חסרה לה, זה בטוח. עכשיו רק צריך שהקריאה החמה שלה תישמע, והפנויים-פנויות מכל הסוגים – "יצאו מהחורים שלהם", כמו שהיא קוראת לזה. "אני חותרת להקמת קהילה חזקה, שתהווה אבן שואבת לרבים אחרים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בטחון בתפישה חכמה: ראיון עם מורדי בן שמעון על היערכות חריש לשעת חירום

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת?" ראיון עם מורדי בן שמעון, מנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש, על תפקיד המחלקה, ההערכות לעתיד והקשר עם התושבים

בארבע השנים האחרונות מכהן מורדי בן שמעון (49), כמנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש. בן שמעון, יוצא פיקוד העורף וגמלאי צה"ל, מילא שלל תפקידים בעברו שהכשירו אותו לתפקיד המאתגר בחריש. ביניהם: סגן מפקד יחידת חילוץ ארצית, רמ"ד אימוני חילוץ בבה"ד 16 וראש ענף אוכלוסיה בפיקוד העורף, מחוז חיפה. "כשהגעתי לחריש לא היה כאן כלום. הייתי כאן לבדי. הקמתי את כל התחום מאפס", נזכר בן שמעון. "כיום המחלקה מונה ארבעה בעלי תפקידים בניהול, 15 מאבטחים במוסדות חינוך במשך היום וסיור לילה קבוע 24/7, עם שני שומרים".

בן שמעון מסביר כי התפקידים העיקריים של המחלקה הם פיקוח על אבטחת מוסדות החינוך בעיר הכוללים בתי ספר וגני ילדים, אבטחת מוסדות ואירועים עירוניים, תכנון והכנת העיר להתמודדות במצבי חירום שונים ומתן בטחון והגברת תחושת בטחון לתושבי העיר.

ביטחון בתפישה חכמה

המשרד של בן שמעון צמוד למוקד העירוני החדש אליו מתנקזות פניות התושבים בשלל נושאים, כולל הנושאים הבטיחותיים והבטחוניים. "כל פנייה שמתקבלת בנושאים אלו מטופלת אצלנו במהירות וביעילות", מציין בן שמעון ומוסיף: "מחלקת החירום והביטחון של חריש נבנית בהתאם לקווי המדיניות וההפעלה של עיר חכמה בחריש. אגף הביטחון הוא אחד הראשונים במועצה שאימץ ויישם את החזון העירוני בנושא זה".

כיצד זה בא לידי ביטוי?

"אחד מהם הוא רישות העיר במערך של מצלמות סיבים אופטיים. חריש מרושתת כיום במערך של 100 מצלמות, שמצלמות את המתרחש בחללים הציבוריים בעיר, על מנת לשמור על ביטחון התושבים. חלק מן המצלמות מוצבות ליד בריכות המים שמספקות מים לחריש, בצמוד לאום אל קוטוף ובסמוך לברטעה. בעתיד אנחנו מתכננים פרויקט נוסף של הצבת מצלמות בשכונת הפרחים".

זה גם קצת מדאיג לשמוע שקיימות 100 מצלמות, שמצלמות כל תזוזה בעיר

"המצלמות, לא פונות למרחב הפרטי אלא למרחב הציבורי בלבד. המצלמות הן מצלמות מתנייעות, שניתן להזיז אותן. אם הן מכוונות למרחב פרטי בבניין, מיד מופיע ריבוע כחול, שמסתיר את הנעשה בדירות ובמרחבים הפרטיים. כך נשמרת הפרטיות של תושבי חריש".

כיצד החיבור עם סלקום לפיתוח חריש כעיר חכמה יתרום למחלקת החירום והביטחון?

"במסגרת ההסכם עם החברה, לחצני המצוקה במוסדות החינוך, יהיו דו צדדיים. אם גננת בגן ילדים תלחץ על לחצן מצוקה, ניתן יהיה לדבר איתה וגם לראות אותה".

"בנוסף, יתווספו עוד כ-40 מצלמות במקומות חסרים, והדבר החשוב ביותר הוא שכל המערכות, כולל מערכות ההתראה, לחצני מצוקה ומצלמות ימומשקו למערכת שליטה ובקרה אחת, כאן במוקד".

מוקד חריש
המוקד העירוני החדש של חריש

איך אתה מגן על מערכת שליטה ובקרה מאיומי סייבר?

"נכון להיום המערכת היא לא אינטרנטית, היא אינטרהנט והגישה אליה פתוחה רק לעובדי הארגון. ברגע שנכניס את המערכת לפעולה, נוודא שיש את כל הפיצ'רים המתאימים, כדי להבטיח שלא תהיה זליגת מידע".

חיים על קו התפר

אחד מהנושאים החשובים ביותר בישראל הוא ביטחון אישי ואיומי טרור. כיצד חריש נערכת לאיומים אלה?

"חריש מוגדרת כישוב קו תפר, והיא באחריות ביטחונית של המשרד לביטחון פנים, באמצעות משטרת ישראל. עם צמיחת העיר הוקמה נקודת משטרה בחריש הכוללת 14 שוטרים, שמתוכננת לגדול לתחנת משטרה גדולה עם 50 שוטרים".

"בנוסף, המועצה החליטה שכל מוסדות החינוך יאובטחו על ידי מאבטח. חשוב להבין שזה לא מצב רגיל. ברשויות אחרות הפועלות בקו התפר, גני ילדים לא מאובטחים על ידי מאבטח, אלא באמצעות מרכיבי ביטחון מחייבים כמו גדר, אינטרקום, שערי חירום, שערי כניסה ולחצן מצוקה. בחריש, גני הילדים מאובטחים באמצעים אלה ובנוסף התקבלה ההחלטה שאנחנו נאבטח גם באמצעות מאבטח מתקציב הרשות המקומית".

מדוע בעצם? מפחיד פה בחריש?

"ממש לא, לא היה פה אפילו אירוע פח"ע אחד (פעילות חבלנית עוינת). הרעיון הוא להעניק לתושבים שקט ותחושת ביטחון, במיוחד עבור תושבים חדשים שמגיעים מאזור המרכז ולא רגילים לסביבה".

"חשוב להבהיר, אנחנו לא מאבטחים בגלל ישובי ואדי עארה והישובים הערבים בסביבה, איתם אנו פועלים בשיתוף פעולה ומפתחים קשרי שכנות ומסחר. ההגנה שאנחנו נותנים, היא הגנה מפני איומים שקיימים במרחב שלנו; הסמיכות לקו התפר, פועלים זרים, פועלים פלסטינאים ושב"חים (שוהה בלתי חוקי) וזה מבוצע בתיאום עם משטרת ישראל".

"ישנם ישובי קו תפר שבוחרים להקים גדר היקפית אבל אנו רואים את החיים בחריש כחיים פתוחים והרמוניים עם השכנים. מצד שני, תושב שבא מהמרכז מחפש את תחושת הביטחון ותחושה זו אנו מקנים לו גם על בסיס דברים שנראים לעין".

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת? זה המרווח שבו אנחנו חיים".

מרכז שליטה ובקרה לשעת חירום

אחד התפקידים החשובים של האגף הוא הערכות למקרי חירום, שמירה על תפקוד המועצה ומוכנות התושבים לתפקוד בזמן אסונות כדוגמת רעידות אדמה ואסונות טבע, מלחמה, ירי טילים ואסונות המוניים גדולים. בן שמעון מפרט על ההערכות של המחלקה:

"באתר האינטרנט מפורסמות הנחיות לתושבים כיצד להיערך לקראת חירום. בנוסף, אנחנו מתרגלים את עובדי המועצה המקומית, חברי וועדת מל"ח (משק לשעת חירום) בתרחישים שונים. התרגילים מבוצעים יחד עם פיקוד העורף, רשות חירום לאומית וארגוני החירום".

"לפני כחודשיים חנכנו בחריש מרכז הפעלה בנוכחות של אלוף פיקוד העורף, שהוא מתחם מוגן, בונקר, בו חברי המל"ח יוכלו לתת מענה בזמן חירום וישלטו משם במה שמתרחש בעיר במצב של חירום".

טקס חנוכת מרכז הפעלה רשותי
טקס חנוכת מרכז ההפעלה הרשותי. צילום: דוברות חריש

מה כולל מרכז ההפעלה?

"מרכז ההפעלה הוא מרכז שליטה ובקרה בו מתקבלות כל ההחלטות. המרכז מצויד בטלפוניה ומערכות קשר למשטרת ישראל, לפיקוד העורף, ומגובה במידע שזורם אליו באמצעות המצלמות והמערכות האינטרנטיות. חברי המל"ח חייבים להרגיש מוגנים על מנת שיוכלו לתפקד ולנהל את האירוע או המשבר".

"גם המוקד החדש וגם מרכז ההפעלה הם זמניים ויעברו, בסופו של דבר, למתחם החירום המתוכנן בשכונת מעו"ף".

מתי להערכתך מתחם החירום יוקם?

"אנחנו כרגע בשלבי איפיון צרכים ובניית התכניות והפרוגרמות של כל הגופים שישבו במתחם החירום: מגן דוד אדום, משטרה, מג"ב, כיבוי אש והצלה וגם הרשות המקומית, להערכתי, מתחם החירום יוקם תוך שלוש שנים".

מהו הערך המוסף של בניית מתחם חירום המאחד את כל הכוחות יחד תחת קורת גג אחת?

"זמן התגובה לאירוע מתקצר משמעותית".

הכשרות למתנדבי חריש

עד לפתיחתו העתידי של מרכז החירום, עומד בפני מחלקת הביטחון אתגר לא פשוט, להעניק מענה כולל לתושבי חריש עבור כל תרחיש אפשרי, באמצעים הקיימים. בן שמעון מפרט על ההערכות הקיימת:

"כאמור, בחריש פועלת נקודת משטרה ויש לנו מערך מתנדבים של המשמר האזרחי (משטרה) ושל מתמיד (מתנדבי מג"ב) שעוברים פה הכשרות".

מה לגבי עזרה ראשונה?

"קיימת בחריש נקודת הזנקה של מד"א עם אמבולנס. בנוסף, השקנו תכנית הכשרות של נאמני חיים, קורס חובשים ורפואת חירום ואיחוד הצלה. המתנדבים מצוידים בבתים שלהם עם תיקי עזרה ראשונה. ישנן גם הכשרות למתנדבים לקורס סע"ר (סיוע עצמי ראשוני). שעוברים הכשרה של חילוץ קל ומשמשים ככיתת כוננות יישובית לאירועים של רעידות אדמה למטרות חילוץ עד להגעתו של פיקוד העורף. 26 מתנדבים מחריש סיימו עד כה את ההכשרה הזו".

מתנדבי קורס סע"ר
אימון מתנדבי קורס סע"ר. צילום: דוברות חריש

מה לגבי כיבוי אש?

"כיום השירות של כיבוי אש של חריש נסמך על תחנת חדרה ותחנת אום אל פאחם ויש כבאית הזנקה במועצה אזורית מנשה. במקביל, אנחנו מכשירים מתנדבים לכיבוי אש ובמחסנים שלנו יש ציוד לכיבוי אש. אני מקווה שבסוף תהליך ההכשרה תהיה לנו גם כבאית שתפעל בחריש".

מהו המסר המרכזי שאתה רוצה להעביר לתושבי חריש?

"חשוב שתושבי חריש ידעו שנושא הביטחון, בטיחות והיערכות לחירום, מעסיק אותנו יוםיום, שעהשעה ואנו עושים הכל על מנת לשמור על תחושת הביטחון שלהם. אני קורא לתושבי חריש להמשיך ולהתנדב. ההיענות של התושבים עד היום היא מדהימה ואני חושב שנכונות לשיתוף פעולה ורצון להתנדב הם חשובים מאוד וניתן להשיג איתם הישגים גדולים שאפילו עם כסף לא ניתן".


לוח דירות חריש

"אנחנו לא לומדים רק מספרים, הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים"

עוד יוזמה של תלמידי חטיבת אתגרי העתיד – בונים ריהוט גן למכירה לתושבי חריש כדי לממן טיול שנתי ועל הדרך מקבלים שיעור חשוב על כלכלה מקומית, עסק שיתופי, שיתוף פעולה והתמודדות עם פחדים

צילום: אורן קלר

שני תלמידים משייפים, אחד עובד עם מסור חשמלי והרביעי מבריג רגל עץ לשולחן – כך נראית הכניסה לחטיבת הביניים אתגרי העתיד בתקופה האחרונה, בה פועלים חברי ה'קואופרטיב' של אתגרי העתיד. מדובר בעסק לכל דבר ועניין שמטרתו לייצר ולמכור לתושבי חריש ריהוט גן לחצר או למרפסת.

 

"קואופרטיב זה עסק שיתופי", מסבירה חנה ויצמן (13) תלמידת כיתה ז' שהיא חלק מצוות 'שירות הלקוחות'. "אנחנו רוצים לבנות ספסלים ושולחנות ולמכור אותם גם בזול וגם מאוד איכותי לתושבי חריש".

סהר יוחאי (12), מצוות שירות הלקוחות מפרטת: "אנחנו לא לומדים רק מהספרים. הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים".

אוריאן תמיר (13) הצלע השלישית בצוות שירות הלקוחות מוסיף: "זה מפתח גם את הכלכלה המקומית ושומר שהכסף ישמר פה. כלומר, ילך אלינו למטרות של מימון טיול שנתי, ובהמשך לימודים, קניית לפטופים למשל".

מימין: חנה ויצמן, אוריאן תמיר וסהר יוחאי

הכסף ילך לכל התלמידים בבית הספר או רק לחברי הקואופרטיב?

"לכולם", עונים שלושתם ללא היסוס. "אנחנו רוצים את הכסף לטיול של שלושה ימים למצפה רמון, הוא עולה הרבה, אנחנו  רוצים לכסות את זה", מוסיפה סהר.

אז בחרתם לעבוד קשה כדי לממן את הטיול ולא לבקש כסף מההורים?

חנה: "אנחנו לא עובדים קשה, כיף לנו וזה גם מקל על ההורים שלנו".

אוריאן: "אם זה לא היה כיף לא היית רואה פה ילדים בונים ספסלים ונשארים אחרי שעות הלימודים כדי לסיים את זה".

כולם עושים הכל

15 תלמידים לוקחים חלק בקואופרטיב ומחלקים ביניהם שלל משימות: צוות הנגרות, שאמון על הבנייה בפועל של הספסלים והשולחנות, צוות התמחיר שבודק מחירים מול מתחרים וספקים וקובע את מחירי המוצרים למכירה, צוות האתר שבונה אתר מפורט דרכו ניתן יהיה להתרשם מקטלוג המוצרים וצוות שירות הלקוחות שעוסק כעת בשלל משימות עד להגעתו של הלקוח הראשון.

קואופרטיב אתגרי העתיד
צוות תמחיר: בודקים עלויות, מחירי ספקים ומחירים של מתחרים

כל אחד מהצוותים עובד באופן עצמאי לחלוטין ומייצר 'קשרי עבודה' עם המחלקות האחרות. שיתוף הפעולה מרשים ובימים הקרובים הם ישיקו את האתר עם קטלוג המוצרים ויחכו לטלפונים של תושבי חריש, שיהיו מעוניינים לקנות מהם את המוצרים עליהם הם עומלים קשה כל כך.

ספרו לי מה אתם עושים כעת, לפני שיתחילו הלקוחות להתקשר

חנה: "אנחנו מקימים מחלקה של שרות לקוחות, בודקים מחירים עם ספקים, מנהלים מו"מ".

איך הספקים מתייחסים אליכם?

סהר: "הם מתייחסים רגיל וגם רוצים לעזור. זה כיף ונותן לנו יותר תחושת עצמאות וביטחון".

איך מתבצעת החלוקה ביניכם בתפקידים השונים?

אוריאן: "כל אחד קיבל בהתחלה תפקיד מרכזי, אני יותר טוב בדיבור ואני מתאים יותר למחלקת שירות הלקוחות. כל שיעור יש רשימה מפורטת עם המשימות שיש למלא. אם מישהו לא אוהב לבנות, הוא תורם לעסק בדרך אחרת, לדוגמא, בודק מחירים של חברות אחרות".

ואיך באמת המחירים שלכם לעומת המתחרים?

סהר: "הרוב יותר יקרים, אנחנו זולים ב-100-50 שקלים".

אוריאן: "בהתחלה המחיר גרם לנו להפסיד, בדקנו מה צריך לעשות ושינינו כדי שגם נרוויח".

יש אחריות על המוצרים שאתם מוכרים?

חנה: "אם תהיה בעיה אנחנו נתקן אותה או שנביא להם מוצר חדש, אבל רק אם אנשים יתקשרו תוך חצי שנה – שנה. אחריות שנתיים זה כבר לא".

צוות האתר: בונים אתר מאפס עם תמונות של המוצרים ומחירים.

פחד שלא יקנו מאיתנו

את הרעיון לבניית ריהוט גן שכולל קטלוג מרשים של ספסל יחיד, ספסל זוגי, שולחן, שולחן קק"ל, אדנית עץ ופינת זולה קיבלו לאחר שספסלים שנבנו בשיעור נגריה, עבור בית הספר, זכו למשוב חיובי ולהתעניינות לגבי קנייה.

סהר: "בנינו ספסלים בבית הספר ואנשים התלהבו ורצו לקנות מאיתנו אז החלטנו להפוך את זה לעסק".

אוריאן: "אנחנו משתמשים בספסלים האלה בבית הספר והם טובים".

חנה: "רוב הבתים הם חדשים בחריש ולאנשים אין את כל הריהוט, אז הקואופרטיב שלנו עוזר לאנשים בלהשיג מוצר איכותי ודי זול".

קואופרטיב אתגרי העתיד
חברי קואופרטיב אתגרי העתיד

כמה ספסלים ושולחנות כבר הכנתם?

סהר: "חמישה ספסלים, אנחנו נכין ספסלים לפי הזמנות, שבוע מועד אספקה".

אוריאן: "אנחנו רוצים לקבל מלא הזמנות, יש לנו מלא עצים שקנינו ממחסן עצים".

ואם יהיו מלא הזמנות, תצליחו לעמוד בזה?

סהר: "אני חושבת שנעמוד בזה, אם יהיה קשה אז נצטרך לעבוד קשה".

חנה: "אנחנו מבינים את הסיכון שיש בעסק הזה".

אוריאן: "אם נצטרך להישאר כדי לעבוד, אז נישאר, אנחנו לא מתבאסים אנחנו שמחים להישאר כאן, זה כיף שנותנים לילדים להתבגר ולהתחשל".

יש איזה חשש שאתם מתמודדים איתו בפרויקט הזה?

חנה: "אני חושבת שיש סוג של פחד שאנשים לא יקנו דברים שילדים עושים, אבל הם צריכים לדעת שזה מאוד איכותי".

 


לוח דירות חריש

טעמים חדשים בחריש: חוויית הקולינאריה המקומית מתפתחת

לאכול טוב, לשתות, להיפגש עם חברים, לבלות וליהנות. חווית האוכל בחריש עברה לאחרונה שדרוג עם פתיחתם של עסקי מזון חדשים. מה עוד צפוי לנו בעתיד הקולינארי של חריש?

מזה שנים מתפתחת בישראל אחת מסצנות הקולינריה הלוהטות ביותר בעולם. שפים ישראלים זוכים להערכה בינלאומית ומאכלים אופייניים כמו חומוס, מוגשים בגאווה במסעדות נחשבות ברחבי הגלובס.

המטבח הישראלי שזוכה לשבחים נהנה משילוב מושלם של חומרי גלם טריים, מסורות בישול עתיקות לצד יצירתיות וטכניקות מתקדמות. מטבע הדברים, תל אביב, בירת הבילויים הישראלית, מיצבה עצמה כמעצמה קולינארית המציעה למבקרים אינספור חוויות אוכל בטעמים שונים ובמנעד מחירים מגוון מאוד. יחד עם זאת, בשנים האחרונות לא ניתן להתעלם מהפריחה הגסטרונומית של הפריפריה הישראלית. מסעדות בערי הלווין של תל אביב או בצפון הרחוק הצליחו לבסס לעצמן מוניטין, שמושך אליהן גם את הקהל התל אביבי אנין הטעם. היכן נמצאת חריש על רצף קולינארי זה?

חומוס זכריה
חומוס זכריה: "מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס". צילום: שי חי טוב

בסיסי, מוכר ונדרש

בהיסטוריה הקולינארית של חריש שמור מקום של כבוד לחלוצות המזון המהיר, הפיצריות 'פיצריש' ו'אמריקן פיצה' שנפתחו ראשונות והעניקו לתושבי חריש טעימה קטנה מהמתרחש בעיר הגדולה. לצד הפיצריות פועלים בהצלחה עסקי מזון מהיר נוספים שמעניקים לתושבי חריש מאכלים עממיים ומבוקשים כדוגמת פלאפל ברזילי, חומוס זכריה, מאפיית בון-ג'ורנו ושניצל פיקס.

זכריה פלד, הבעלים של 'חומוס זכריה', שהגשים חלום ופתח את החומוסייה הראשונה בחריש, עיר שהוא מאמין בעתידה, מפרט: "אנחנו מעניקים ללקוחות שלנו שירות חם מכל הלב. מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס ומרקים, ובקרוב נציע להם גם פלאפל וצ'יפס".

אך לא רק מנות בסיסיות ניתן למצוא בחריש. כפיר בוארון, מנהל 'פיצריש' ,שזוכה לפופולריות בקרב תושבי חריש מפרט: "ההצלחה של פיצריש בחריש היא לא רק בזכות הפיצות שלנו, אלא גם בזכות המנות המיוחדות שאנו מציעים ללקוחות בתפריט. זיוה, קלצונה, כריכים, סלטים ומגוון רחב של קינוחים מושקעים הן מנות מבוקשות מאוד. צריך לזכור גם שעד פתיחתו של דנגורי בר בורגר, הישיבה אצלנו היתה האפשרות היחידה לקיים בחריש בילוי אוכל משפחתי על פיצה וקולה".

פיצריש
פיצריש: "מציעים ללקוחות מגוון רחב של מנות מיוחדות נוספות" צילום: אור ראובני

 "מסעדה בצהריים ובר בערב"

בחודש האחרון השתדרגה חריש ונפתחו בה שני מקומות, שמציעים לסועדים לראשונה תפריט בשרי,'דנגורי בר בורגר' ו'המנגליסטיות'. יחד עם המענה לצורך של תושבי חריש במאכלים בשריים, מספקים המקומות החדשים גם חווית בילוי משופרת. שף עומר שירזי מ'דנגורי בר בורגר' מסביר: "עבדתי במסעדות תל אביב. הפתיחה של המקום שלנו היא עליית מדרגה בכמה רמות שתביא לתושבי חריש דברים שראו רק מחוצה לה".

דנגורי בר בורגר
דנגורי בר בורגר: "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב"

בתפריט ניתן למצוא מנות ספיישל של בורגרים לצד תפריט משקאות רחב הכולל בירות, יינות מבעבעים, קוקטיילים וצ'יסרים. "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב", מוסיף עומר. "זה בהחלט מקום בילוי עם חברים שמספק צ'ופרים ופינוקים ללקוחות".

כפיר מפיצריש, מפרגן לקולגות החדשים: "הפתיחה של המקומות החדשים מסמנת שינוי קונספט, זה כבר לא אוכל שנמסר ללקוח מהדלפק, אלא זה מקום לבוא ולקבל שירות ולהתפנק עם חברים. זו אווירה אחרת לגמרי. מקום כזה מאפשר לי ולתושבי חריש להתרענן ולצאת לבלות בלי לצאת מחוץ לעיר ולבזבז זמן וכסף על נסיעה רחוקה. אני מצפה ומחכה ליום שכל שדרת דרך ארץ תהיה מלאה בחנויות, שאוכל לטייל בשדרה בלי שום סיבה, סתם כדי להציץ בחלונות הראווה, שאוכל לרדת מטה לרחוב וליהנות מעירוניות שוקקת".

שאלה של איכות

את חווית העירוניות השוקקת מחפשת גם פרח קוזחי, תושבת העיר שמתחילה את הבוקר שלה ב'קפה סאנשיין'. "חסרה לי חווית האוכל, בדיוק כמו שחסרה לי חווית הקנייה בסופר גדול, עשיר ומפנק במוצרים שניתן לקנות בו הכל", היא משתפת.

יחד עם זאת, פרח לא שוכחת לציין שהיא מעריכה את האיכות המשובחת של הקפה אותו היא לוגמת בקפה סאנשיין ואת התפריט המשובח במאפיית 'סבתא עוגיה'. במיוחד היא מציינת לטובה את הכריכים האיכותיים שהמקום מציע.

קפה סאנשיין
קפה סאנשיין: "איכות היא לא מילה גסה"

איכות היא מילה נרדפת לחוויית אוכל משובחת. האם מקומות ההסעדה בחריש הם איכותיים? האם הקהל בחריש מעריך מוצר איכותי ויקר?

נאור שמש, הבעלים של קפה סאנשיין משיב: "יש שמוכנים לשלם על קפה טעים ומשובח ויש שמסתפקים בכוס קפה חם. חריש צריכה לספק לתושבים שלה מגוון אפשרויות בחירה. קיימים בחריש מקומות נוספים שמוכרים קפה זול יותר אבל ההבדלים באיכות הם משמעותיים".

"יחד עם זאת, איכות היא לא מילה גסה. התפישה שחריש כפריפריה צריכה להיות זולה היא שגויה. אנשים שעברו לגור פה שדרגו לעצמם את רמת החיים, עברו לדירה חדשה מהניילונים בשכירות נמוכה אבל לא כולם מוציאים את הפרש הכסף על איכות. אני שומע לקוחות שאומרים לי שקפה בבנימינה זול יותר, אבל אלו לקוחות שלא מודעים לעלויות הגבוהות של תפעול עסק בחריש".

אליאור שרון, הבעלים של 'סבתא עוגיה' מתייחס גם הוא לסוגיה זו ומסביר את התפישה העסקית שלו: "אנחנו לא מכוונים לכלל האוכלוסיה בחריש אלא למרביתה, לאלה שמחפשים איכות וטעם טוב", הוא מסביר. "כמו שלא כל בצק עם רוטב אדום וגבינה צהובה הוא פיצה, כך גם בעולם האפייה ישנן רמות שונות של מוצרים. המטרה שלנו היא להעניק לתושבי חריש מוצרי פרימיום במחירים נגישים".

"לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן. אנשים יודעים להעריך איכות. יש לנו גם לקוחות מחדרה שמגיעים לחריש במיוחד כדי לקנות את החלות שלנו בימי שישי. מצד שני, יהיו גם לקוחות שיכנסו לחנות ויתלוננו שמחיר הפיתות גבוה מדי, זאת למרות שמשקל הפיתות שלנו הוא גבוה יותר ומעניק תמורה מלאה בטעם, במחיר ובערך המוסף".

מיקרוקוסמוס של ישראל

על ההבדלים בגישות השונות של תושבי חריש מעיד אליאור: "חריש היא מיקרוקוסמוס של ישראל. יש כאן מגוון של אנשים שמגיעים עם צרכים והרגלים קולינאריים מהבית. המנעד של תושבי חריש הוא רחב מאוד, מהפשוט ביותר ועד אנין הטעם, רק השבוע היתה לי לקוחה שביקשה לרכוש לחמנית המבורגר בריוש, אחד ממוצרי הלחם הכי מורכבים לאפיה".

סבתא עוגיה
סבתא עוגיה: "לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן"

מהם לדעתך עסקי האוכל הכי מתאימים לחריש?

"בעוד חמש שנים יהיה פה הכל, מרמה ואיכות גבוהים ועד מוצרי לואו קוסט. כרגע, חריש הולכת לכיוון של בייסיק, אלו העסקים שיחזיקו כאן מעמד".

היית ממליץ למשל, על פתיחת מסעדה איטלקית? סושי?

"התמהיל השיווקי הנכון יהיה מענה לצורך קיים. יקח זמן עד שיצליחו לייצר ביקוש כאן. חשוב גם לציין כי מבחינה לוגיסטית הליך הרישוי עלול להיות מורכב למסעדות מסוג זה, בעוד שפתיחת פלאפל או חומוסיה היא פשוטה יותר. אין ספק שלחריש יקח זמן עד שנגיע לפתיחת מסעדות קז'ואל ומסעדות שף".

אליאור אינו שוכח לציין שחלק מהדרישה לאוכל ופינוקים בחריש מקבל מענה בזכות עסקי האוכל שפועלים בבתים ומשווקים לתושבי חריש מכל וכל.  "סצינת האוכל הביתי בחריש היא מפותחת מאוד. זה נותן מענה משמעותי לצרכי התושבים, גם אם מדובר בתופעה שהיא בעייתית מבחינת הרשויות ומבחינת עסקי מזון מקומיים שמתמודדים עם עלויות גבוהות שאין לעסקים הביתיים".

העתיד הקולינארי של חריש: "מותאם לחרישניקים"

פתיחתן הצפויה של רשתות ארציות מובילות כדוגמת מקדונלדס, קפה גרג  וגלידה גולדה בקניון MORE בכניסה לעיר תעניק לתושבי חריש מענה נוסף, חווית בילוי חדשה במתחם מזון ייעודי כמקובל בכל הקניונים בארץ, אך אלו לא גורעים מהרצון הקיים לקבל חווית בילוי בלב העיר חריש.

אחד הפוסטים החוזרים והפופולריים בקהילת חריש עוסק בשאלה 'איזה עסק חסר בחריש', במיוחד אם השאלה מתייחסת לעסקי מזון. אין ספק, התשובות של תושבי חריש מגוונות ויצירתיות, אבל החלטנו הפעם לשאול את המומחה. גיא יצחקי, יזם אורבני של 'חצר השוק כפר סבא' ו'חצר השוק בפרדס חנה' משיב: "סצינת האוכל שמתפתחת בחריש היא עצמאית לחלוטין ומנותקת ממה שמתרחש במרכז".

"תל אביב מספקת חווית בילוי ואוכל לתיירים מחו"ל ותיירים מקומיים, אנשים שעובדים בעיר ומגיעים לבלות בה. חריש מן הסתם תספק בעיקר את צרכי תושבי חריש. בהתאם לזה כל מקום שיפתח צריך להיות מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר".

המנגליסטיות3
"מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר". המנגליסטיות. צילום: דן פטילון

"גם ההתפתחות הרגילה של סצנת האוכל שקיימת בכל ערי ישראל מן המרכזים הוותיקים והחוצה לאיזורי תעשיה ולשכונת החדשות לא תקפה לחריש בה הכל נבנה מחדש ומאפס".

האם ניתן להניח שסצנת האוכל תתפתח מאוכל בסיסי לאוכל משודרג?

"הבנתי שכיום מתגוררים כ-12 אלף איש בחריש. זה גודל של חצי שכונה בכפר סבא ולכן אי אפשר לנבא מהם הכיוונים הקולינאריים האפשריים בהם תתפתח חריש. לא בכל יום מוקמת עיר חדשה בישראל, הניסיון היחידי לנבא הוא להשוות אותה למודיעין, שנבנתה כעיר חדשה לפני עשרים שנה, אבל המיקום של מודיעין בין ירושלים לתל אביב אפשר לתושבים שלה לבלות מחוץ לעיר. המקרה של חריש הוא מאוד ייחודי".

אז מהי העצה המקצועית שלך?

"יזמי מזון צריכים לזהות את הצרכים החדשים של תושבים חדשים ושל שכונות חדשות ואיתם תגיע גם ההתפתחות הקולינארית בצמוד לחתך הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה החדשה. יתכן ובהמשך השכונות החדשות של חריש יקבלו אופי ייחודי, ימשכו אליהם עסקים עם אווירה ייחודית, איכות מזון ושירות מסוג מסוים. אבל כאמור, זה שלב מוקדם מדי מכדי לצפות ולאפיין דברים, הכל עדיין פתוח".


לוח דירות חריש

התחלות חדשות בחריש: משנות מקום, משנות מזל

הן השאירו מאחוריהן עבודות בטוחות וניצלו את המעבר לחריש כדי ללכת אחרי הלב, להגשים חלום, לשנות עבודה ולהמציא את עצמן מחדש. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אלישיב משתפות בתהליך השינוי שחוו ובתובנות החדשות שהשיגו 

אחת החוויות שמובטחת לתושבי חריש היא חוויה חוזרת ונשנית של התחלה חדשה. בכל פעם נפתח גן חדש, גינה ציבורית חדשה, עסק חדש או שכן חדש שמצטרף לבניין. אך יש שאינם מסתפקים רק במעבר לעיר חדשה אלא מינפו את ההתחלה החדשה לשינוי מעמיק יותר; ללכת אחרי הלב, להגשים תשוקות, להעז. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אליישיב, הן נשים חזקות שבחרו לחולל שינוי בחייהם, לשנות עיסוק, מקצוע ופרנסה ולחפש אחר האושר בדרכים חדשות.

לילך גרנדיר: "כבר שנים שאני מכינה עוגות ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק"

לילך גרנדיר צילום טל בדרק
לילך גרנדיר: "מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי'" צילום: טל בדרק

"המעבר לחריש וההתנתקות מהסביבה המוכרת לי גרמו לי לחפש מחדש את החיבור לעצמי. הרגשתי דחף חזק לשינוי והבנתי שיש לי הזדמנות להתחיל משהו חדש בשביל עצמי. אז עזבתי את העבודה בקיבוץ כצעד ראשון ומשם התהליך התגלגל", כך משתפת לילך גרנדיר (31), המתגוררת בחריש עם משפחתה מזה עשרה חודשים.

לילך נולדה בברזיל ובגיל שלושה חודשים אומצה על ידי משפחתה בקיבוץ עין שמר. עד למעבר לחריש, התגוררה לילך בקיבוץ יחד עם בן זוגה וילדיהם, ועבדה בענף החינוך, במכבסה ובמרכולית של הקיבוץ. לאחר המעבר לחריש, המשיכה בעבודתה בקיבוץ, "אבל משהו לא הסתדר לי כבר", היא נזכרת. "במשך יותר מחצי שנה חיפשתי עבודה, חיפשתי כיוון, חיפשתי את עצמי, הרגשתי אבודה. זה לא היה פשוט", היא משתפת.

"לקראת גיל 30 הציפו אותי המון מחשבות על קושי, שעולה אצלי כל שנה להכניס שמחה ליום ההולדת שלי מאחר והיום בו באתי לעולם הוא גם היום בו הופרדתי מאמי הביולוגית. אז קיבלתי החלטה לצרף ליום המיוחד שלי את השמחה לצד העצב. כבר שנים שאני מכינה עוגות לימי הולדת ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק".

יש לך רקע מוקדם בנושא?

"לפני תשע שנים למדתי לימודי קונדיטוריה ועיצוב בצק סוכר ב'לגעת באוכל' וקורס עיצוב גרפי במכללת 'מעוף'. תמיד הייתה לי אהבה מיוחדת לעוגות בחושות בזכות פשטות ההכנה שלהן והתחושה הביתית שהן מעניקות. לאורך השנים קיבלתי הזמנות מזדמנות מהסביבה הקרובה אבל לא חשבתי למנף את העניין לעסק רציני, עד השינוי שהתחולל בי".

לילך פתחה לאחרונה עסק חדש 'הבחושה', שמציע עוגות בחושות, עוגות יום הולדת מעוצבות, קאפקייק'ס וקינוחי גביעים גדולים. היא מתכננת בזמן הקרוב לפתוח סטודיו בו יוכלו ילד יום ההולדת והוריו לקחת חלק בעיצוב עוגת יום ההולדת.

מהי המסקנה שלך מהתהליך שעברת?

"להיות מחוברת לעצמי. הרינגטון בפלאפון שלי הוא שיר ברזילאי שמתחיל בשאלה, 'האם זה בשבילי', זה מנחה אותי בכל רגע ביום. אני מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי' ולהקשיב לתשובה עד כמה שאפשר".


לוח דירות חריש


סון פייגין: "כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת"

סון פייגין
סון פייגין: "אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית"

סון פייגין, 29, נשואה ומצפה לילד ראשון, עברה מתל אביב לחריש עם בן זוגה בקיץ האחרון. סון עבדה בשנים האחרונות בגן ילדים. היא אהבה את העבודה אבל הרגישה שליבה מושך אותה למקום אחר והחליטה לנצל את המעבר לחריש לשינוי מקצועי. סון נרשמה ללימודי טיפולי גוף במכללת 'רידמן' והדרכת פילאטיס בקמפוס 'שיאים'.

"המעבר המתוכנן לבית חדש ולסביבת מגורים חדשה הביאו אותי להחלטה לשנות כיוון. תמיד רציתי ללמוד עיסוי אבל פשוט עשיתי דברים אחרים. כשסיימתי ללמוד עדיין גרתי בתל אביב אבל לא הצלחתי ליישם שם את השינוי המקצועי. כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת".

ספרי על השינוי, במה את עוסקת כיום?

"אני עובדת בתור מעסה בספא בקיסריה ובקרוב אפתח קליניקה פרטית לטיפולי גוף בחריש. בנוסף אני מדריכת פילאטיס בקופת חולים מאוחדת בחריש ובחדרה ומעבירה אימונים אישיים".

חריש, כעיר חדשה, היא קרקע פורייה לעסקים חדשים. מצד שני, היקף האוכלוסייה בחריש עדיין לא גדול כשל עיר. איך זה משפיע עלייך בתור עוסקת עצמאית חדשה? 

"בגלל שקהילת חריש היא קהילה בהתהוות ובגלל שרובנו חדשים פה אני מרגישה שקיים בחריש רצון קולקטיבי להתחבר ולהכיר. בנוסף, במסגרת עבודתי כמדריכת פילאטיס אני פוגשת נשים רבות מחריש ומקבלת מהן המון פרגון. אני שמחה על ההזדמנות להכיר את הקהילה".

האם את מרוצה היום מהבחירה לשינוי כיוון מקצועי בחייך?

"לגמרי. אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית. תחום ה'גוף-נפש' הוא עולם ומלואו. תמיד יש עוד ללמוד ואני מקווה להמשיך ולהתפתח בתחום".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שבריא יותר לנפש לעסוק במה שאנחנו אוהבים. ברור שלא קל לערוך שינוי בחיים, אבל פשוט צריך להחליט ולהתחיל. אני מאמינה במוטו, "Be the change you want to see in the world", זה משפט שמלווה אותי ועזר לי לבצע את הבחירה המקצועית החדשה שלי".

אורטליה אלישיב: " למדתי לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שלמה שזה יוביל אותי למקום הנכון בשבילי"

אורטליה אלישיב. צילום אלנתן ליברמן
אורטליה אלישיב: "זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא". צילום אלנתן ליברמן

אורטליה אלישיב, בת 29, נשואה ואם לשלושה ילדים. לפני כשנתיים עברה עם משפחתה לעין עירון מהיישוב תקוע שבגוש עציון כדי להתחיל להתמקם באזור לקראת המעבר לחריש. לפני תשעה חודשים עברה להתגורר בחריש.

במה עסקת לפני המעבר לחריש?

"כשגרנו בתקוע עבדתי בתור בימאית ומורה לתיאטרון בבתי ספר שונים. אהבתי את זה מאוד, אהבתי לביים, להרים הפקות ולהפתיע את עצמי כל פעם מחדש. תמיד היה ברור לי שהשליחות שלי קשורה באנשים ובתור מורה ובימאית הרגשתי שאני עוזרת לאנשים ולילדים להעצים את הביטוי האישי שלהם".

ספרי על הצורך בשינוי שחשת

"התחלתי לעבוד בתור מורה לתאטרון בבית ספר בכרכור אבל די מהר הרגשתי שזה לא זה. הרגשתי שלא בא לי והיה לי ברור שזה לא נכון להמשיך שם כשאני לא מרגישה את התשוקה. הבנתי שהחיים זימנו לי הזדמנות לשינוי, הזדמנות לעשות חשיבה מחודשת".

במה את עוסקת כיום?

"אני מנחת מעגלי נשים בהם אני מלמדת נשים להקשיב ולהתחבר לתשוקה שלהן. אני אוהבת להגדיר את התפקיד שלי במעגל כ'דולה', אני עוזרת לנשים ללדת את עצמן מחדש ולהגשים את עצמן בעולם. אני עדיין מחזיקה משרה חלקית בתור שכירה בצהרון בבית ספר בזיכרון יעקב וזה מאפשר לי להיות עצמאית בנחת. אני עובדת בתור שכירה לפרנסה כדי לאפשר לעצמי את השינוי. אני רוצה לעודד נשים להעז ללכת עם הרצון שלהן ולעשות שינוי אבל חשוב לי גם להדגיש את החיבור למציאות".

 האם קהילת חריש עזרה לך בתהליך השינוי?

"כן, קהילת חריש היא מקבץ של אנשים בתדר של שינוי, הרי כולם פה חדשים, והמשמעות היא שאנשים בחריש מאוד פתוחים לדברים חדשים. כשאדם נמצא בתוך תהליך של שינוי ומצליח להרפות מהפחד הוא מזמן אליו דברים. כעיר, כולנו כישות אחת, מסתובבים עם תדר פתוח, עם תשוקה ללמוד, להכיר, לקבל משהו חדש".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שקשה למצוא את התשובה לשאלה מה היעוד שלנו. אני כבר הפסקתי לשאול את השאלה הזאת. במקום זה למדתי להקשיב לחשק שלי, לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שמה ש'בא לי' יוביל אותי למקום הנכון בשבילי. לכאורה, נשמע שזו גישה מאוד נועזת, אבל מסתבר שלא. זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא. משם זה ממשיך לתהליך של חידוד הקשב לרצון המזוקק. בשביל זה צריך לעזוב את הראש, לרדת לבטן, שם יש את כל התשובות לרצונות הפנימיים שלנו, וזה מה שמוביל להגשמה עצמית".


לוח דירות חריש

דברים שרואים משם: הליברלים וש"ס מסכמים 100 ימים ראשונים במועצת חריש

שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבורית לסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה

צילומים: מור לאטי

סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.

במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.

שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"

המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.

"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".

מפגש תושבים עם חברי הסיעה הליברלית

מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"

שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".

איך קיבלו אתכם במועצה?

"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".

אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?

"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".

"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".

מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי,  זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.

שטח הפארק העירוני בחריש
שטח הפארק המרכזי שיעבור שינוי תכנוני. צילום: אורן קלר

קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"

נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:

"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".

ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?

"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".

מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".

עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"

האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".

גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".

פח כתום
פחי מיחזור בחריש

ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה". 

הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"

בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".

מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.

"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".

תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"

"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".

"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.

עסקים פתוחים בשבת

בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.

שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".

"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".


שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"

שלמה פרץ. צילום: מור לאטי

ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.

ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".

תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".

במה אתה עסוק כיום?

"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".

אילו פרויקטים מעניינים אותך?

"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".

"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".

"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".

לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".

מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?

"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".


פרוייקטים בחריש

חברי המועצה החדשים מסכמים 100 ימים בתפקיד ומסמנים מטרות לקדנציה

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

הבית היהודי חריש
מימין: יוסי גולדמן, יוחאי פרג'י, שלמה קליין

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

אישור תקציב 2019
ישיבת אישור תקציב 2019 שאושר פה אחד

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".


עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

עידית ינטוב

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".


בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים


עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לקחו יוזמה: הכירו את הכתומים שהחליטו לפתח את ענף הכדורסל בחריש

קבוצת הכדורסל 'חריש' אולי לא ממוקמת בראש טבלת הליגה אבל היא בהחלט שמה את העיר חריש על מפת הספורט התחרותי ומסמנת לה יעד ברור: חינוך דור העתיד

מימין (עומדים): איל ורדי, אליאור ארביב, אלעד שמעיה, אורי לנגה, שי אלקובי.
(יושבים): עמית אקשטיין, אסף אלישיב, יואב יערי ,יובל גודרד, שיבי מאור, נתנאל אנזל. צילום: אורן קלר

"כשאני עולה למגרש, אני תמיד חושב על הילד הקטן שבא לראות אותי בפעם הראשונה ועל כך שאסור לי לאכזב אותו", כך הסביר מייקל ג'ורדן, שחקן הכדורסל האמריקאי האגדי את המוטיבציה שדירבנה אותו להפוך לאחד מהשחקנים המוערכים והטובים בכל הזמנים. עבור איל ורדיירון אסולין ואליאור ארביב, הקמת קבוצת הבוגרים התחרותית בכדורסל שנושאת את השם 'חריש' ניזונה מסיבות דומות, הרצון לחנך את הדור הצעיר ולהפוך את הכדורסל למשחק אהוב שטבוע ב-DNA של העיר החדשה.

קבוצת כדורסל חריש
מימין: איל ורדי, ירון אסולין ואליאור ארביב. צילומים: אורן קלר

אבל ההתחלה היתה צנועה יותר; כמה חברים שנפגשים במגרשי הספורט בעיר ומשחקים כדורסל להנאתם. "ירון התחיל עם הרעיון של הקמת הקבוצה התחרותית", משתף אליאור ארביב (32) קצין בחיל האוויר, שמשחק כדורסל מנערותו. כיום 15 חברי הקבוצה לוקחים חלק בליגה האזורית, ליגת קהילות חוף הכרמל, הכוללת 12 קבוצות מהסביבה הקרובה: חדרה, בנימינה, קיסריה, אור עקיבא, ניר עציון, ימין אורד ועוד.

העיניים נשואות קדימה

עבור ירון אסולין (31) מאמן כדורסל ילדים במקצועו שגם מאמן את הקבוצה מדובר באתגר מקצועי מסוג אחר. "רוב השחקנים בקבוצה לא שיחקו במסגרת קבוצתית בעבר ולכן אנו עובדים על מהלכים בסיסיים מאוד כמו איך לחדור נכון להגנה של הקבוצה היריבה, איך לשמור הגנה וכדומה", הוא מסביר.

ואיך הולך עד עתה? מה הדירוג שלכם?

"אנחנו נמצאים בתחתית הטבלה עם שישה הפסדים וניצחון אחד בעונה הזו, אבל היעד שלי נשאר ללא שינוי. היעד הוא להקים ליגה מקצוענית ולפתח את התחום בחריש כבר מגילאי גן".

"לצערי לא ניצחנו במשחק האחרון שהתקיים במוצאי שבת מול קבוצת ניר עציון ולא עלינו לפלייאוף", מוסיף איל ורדי, "אבל כמו שאמרתי לשחקנים אנחנו שומרים על הרוח הספורטיבית שלנו, והמטרה שלנו בעונה הזו היא להתחבר כקבוצה ולעשות התאמות על מנת להוביל ולהקים בחריש מורשת כדורסל שידברו עליה לדורות".

גם אליאור שמאוכזב מההפסד האחרון רואה קדימה: "אני אוהב את תחושת החלוציות בחריש ואני מאוד מקווה שהאהבה למשחק תחלחל ותגיע מטה. בצעירותי, הייתי שייך לקבוצת הכדורסל הראשונה של העיר אזור, היום יש שם קבוצות, תרבות של משחק ואהבה למשחק וזה מה שחשוב".

קבוצת כדורסל חריש
המשחק במוצ"ש מול קבוצת בני עציון וההפסד

חברות מקומית

נראה שההפסדים אינם תלויים רק בהרכב האנושי המתגבש והמתהווה ובעובדה שמדובר בקבוצה חדשה שמתמודדות מול קבוצות וותיקות ממנה בהרבה ומגובשות הרבה יותר. גם מחסור לוגיסטי בציוד ובאולמות מקשה על חברי הקבוצה לנצח. "אין לנו אולם סגור לאימונים ואנו שוכרים אולם בפרדס חנה אחת לשבוע. שאר הפעמים אנו מתאמנים במגרשים הפתוחים של בית הספר תלמי הדר בחריש. אנחנו מחכים בקוצר רוח לפתיחתו של אולם הספורט הראשון בחריש", מעיד ירון ומוסיף כי כיום, המשפחות והילדים הם היחידים שמעניקים את התמיכה והעידוד לה זקוקים חברי הקבוצה.

"קשה להתחרות מול קבוצה שמגיעה עם תמיכה פיננסית", מוסיף אליאור. "אין לנו מגרש, ציוד לוגיסטי או תקציב. אנחנו מנסים לבנות משהו שירוץ גם בשנים הבאות, לא לבנות אירוע חולף, זו קבוצה שבנינו בעשר אצבעות".

"פנינו מספר פעמים למועצה כדי לקבל תמיכה, אבל טרם נענינו", מוסיף איל שמקווה שתקציב 2019 יכלול מענק תמיכה בקבוצה שחבריה מממנים כעת את כל ההוצאות, כולל שכירת אולם עם לוח תוצאות ממוחשב עבור המשחקים ותשלום לשופטים הליגה עבור עבודתם במשחקים. במקביל, מנסים שלושת חברי ה'רוח החיה של הקבוצה' לקדם מגעים מול מכבי כדי לזכות בחסות ובתמיכה ומחפשים חסות/ספונסר גם בכיוונים אחרים.

קבוצת כדורסל חריש
"אנחנו פה אחד עבור השני". קבוצת כדורסל חריש

אבל על דבר אחד אין עוררין, הקבוצה היום מהווה בית תומך לכלל החברים בה שגם נמצאים, פחות או יותר, באותה שכבת גיל 26-33 ובאותו סטטוס משפחתי של זוגות צעירים עם ילדים קטנים. "אנחנו פוגשים אחד את השני ברחובות העיר ובכניסה לגנים וזה נותן לנו הרגשה טובה ומוסיף לצביון המקומי המגבש, מפרט ירון ואילו אליאור מוסיף: "חוץ מהצפייה המשותפת במשחקי מכבי שאנו עורכים בבתים, יצאנו יחד לבלות אחרי הניצחון שהיה לנו בפאב בפרדס חנה. היה ממש כיף ואנחנו מצפים ומייחלים לניצחונות נוספים".

"אין ספק שהפכנו לקבוצה שתומכת בחברים שלה ואנחנו פה אחד עבור השני", מסכם איל בחיוך.

תגובת עיריית חריש: "הרשות מברכת כל יוזמה העולה מן השטח למען קידום הספורט אך היא איננה גורם מממן של יוזמות פרטיות שאין להן יחסים פורמלים עם הרשות. עיריית חריש מקדמת פעילויות ספורט שונות ומגוונות באמצעות חוגים, קבוצות תחרותיות, סדנאות וכיוצא בזה".


עוד בנושא: קרין פלג נוימן: "קיבלתי מנדט לבנות את הספורט בחריש ולהצעיד אותו קדימה"


לוח דירות חריש

חריש בראי העדשה של צלמי העיר

שמונה צלמים תושבי חריש משתפים בתמונות שמייצגות עבורם את העיר ומציגות את יופיה של חריש

 

חריש כרך נולד

סטס קורינסקי
התחלה חדשה. צילום: סטס קורינסקי

סטס קורינסקי, צלם מסחרי, מצלם להנאתו בחודשים האחרונים את תושבי חריש. לדבריו: "התמונה של גילי ואופיר הרמיס משקפת חיים חדשים והתחלה חדשה בדומה למה שחש כל תושב שבוחר לעבור לחריש ולבנות בה חיים".

לפייסבוק של סטס


 

חריש בצמיחה

בניינים צצים וצומחים. צילום: טל סתת

טל סתת, צלמת המתגוררת במתחם גמלא הוותיק מציגה בתמונה את התפתחות העיר: "כמו רקפות אחרי הגשם הצומחות לצידם של עצים וותיקים רבי שנים – יסודות של בנייה חדשה צומחים מן הקרקע הפוריה של חריש הקיימת".

לפייסבוק של טל


 

חריש צעירה (ואטרקטיבית)

מור שקיפי לאטי
זוג, שני ילדים וכלב. צילום: מור שקיפי לאטי

מור שקיפי לאטי שמתמחה בצילומי משפחות, ילדים ותינוקות נוהגת לצאת עם המצולמים ליער חריש לצוד רגעי קסם. "התמונה של משפחת נחמיאס מייצגת את חריש בשבילי כי היא מציגה משפחה ישראלית צעירה וטיפוסית בדומה לרוב האוכלוסיה בעיר".

לפייסבוק של מור


 

השגרה בחריש: התחדשות

בן כחלון
חיי שגרה בצל המנופים. צילום: בן כחלון

בן כחלון, צלם אירועים, בחר בתמונה שממחישה את תנופת הבנייה אל מול ניהול אורח חיים יומיומי. הניגודיות באה לידי ביטוי גם בצבעים החיוורים של הבניינים לעומת הירוק הדומיננטי של הפארק וכחול השמיים.

לפייסבוק של בן


 

רגע של שקט (ויופי) בחריש

שלומי אל השחר
דברים שרואים מכאן. צילום: שלומי אל השחר

שלומי אל השחר, צלם בדימוס, בחר להציג את תמונת המרפסת שלו ביום חורפי. הזגוגיות השקופות שהן סימן הכר בולט של מרפסות חריש החדשה, משקפות לנו נוף עירוני טיפוסי בחריש. תמונה עליונה: שקיעה במרפסת.


 

חריש למתבונן מרחוק: דברים שרואים משם

דניאל שרון שלייקס

דניאל שרון מסטודיו שלייקס שמתמחה בצילומי זוגות בחר בתמונה המשקפת את השתלבות העיר במארג הטבע הקיים. כך נראית חריש למתבוננים בה מרחוק.

לפייסבוק של דניאל


 

חריש למתבונן מקרוב: ממרפסת ביתי

נטליה נסטרוב

נטליה נסטרוב, מקימת קבוצת הפייסבוק 'מועדון צלמי חריש' בחרה במראה המשתקף ממרפסת ביתה. "זוהי חריש עבורי. אני רואה מן המרפסת בניינים חדשים, דיירים חדשים ושילוב מופלא של עיר עם טבע".


 

חריש: הבית של כולנו

יושבים יחד. צילום: אורן קלר

אורן קלר, בחר בתמונה שמנציחה את הרבגוניות של הקהילה ואחדותה: "חילונים, דתיים, עולים חדשים, צברים, אשכנזים, מזרחיים – וכולם חברים טובים" מסביר אורן שבחר בתמונה מתקופת הבחירות לראשות המועצה. "תקופה שתיזכר כתקופה סוערת של ויכוחים ועימותים אין-סופיים ב-Facebook. אבל כש'יוצאים מה-Facebook'- כולם חברים טובים".

לפייסבוק של אורן

המטרה: להפוך את חריש לעיר דינמית וחדשנית

יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, מסכמת את התפתחות חריש בשנה החולפת, משרטטת את האתגרים שעומדים לפתחה בשנת 2019 ומייחלת להתקדמות משמעותית בסוגיות המרכזיות שמשפיעות על עתיד כולנו

כבר שש שנים מלווה יבגניה מלכין, מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש את התפתחות העיר, רואה את צמיחתה וחשה תחושת גאווה והישג. "כיף לי להסתובב בחריש. אני רואה בנין חדש שהתאכלס, שכונה חדשה שנבנית וחשה גאווה על הנגיעה האישית שלי והתרומה שלי לעיר. אני זוכרת את כל ההתחלות המרגשות כמו הנפקת היתרים ראשונים לעלייה לקרקע ורואה את השינוי האדיר שחל פה במספר שנים בלבד", היא מציינת.

מהם ההישגים המשמעותיים שהושגו בעבודת הוועדה במהלך השנה האחרונה?

"אפשר לציין מספר נקודות חשובות בשנה החולפת, הראשונה בהן היא קבלת השטח הנוסף לגבולות העיר חריש, שאיפשר לנו לתכנן ולהציג תכנית להפקדה עבור השכונה הדרומית של חריש".

"במקביל, החלו העבודות במסגרת תכנית 'תכנן ובנה' בשכונת בצוותא שבונה חברת שפיר. ניתן לראות כיום את העבודות שמתבצעות בשטח ובהשוואה למה שהיה שם שנה קודמת, חלה התקדמות ממשית".

"חלה התקדמות חשובה גם בתכנון נקודתי של מגרשים ומתחמים ציבוריים חיוניים וניתן לומר שגם סיימנו להוציא את היתרי הבנייה הנדרשים למגורים בשכונת הפרחים. התחלנו גם לתכנן את השלב הראשון של מוסדות ציבור וחינוך בשכונת הפרחים אבל עוד לא הגענו לשלב היתרי הבנייה. מקווה שנוכל לעשות זאת בקרוב".

גני ילדים בחריש
מוסדות חינוך בחריש, שכונת אבני חן

השכונה אמורה להתאכלס השנה לקראת פתיחת שנת הלימודים. האם יש עדכונים לגבי התקדמות התשתיות בשכונת הפרחים?

"משרד הבינוי והשיכון מבצע ובונה את התשתיות בשכונה. יחד עם זאת, אני לא יודעת לענות בשלב זה אם אכן יהיו מוסדות ציבור מוכנים ואם השכונה תהיה מוכנה לאכלוס לקראת שנת הלימודים הבאה. אני מקווה שיהיו תעודות גמר ראשונות בשכונה במהלך המחצית הראשונה של השנה, אם התשתיות לא יהיו מוכנות, לא נוציא תעודות גמר בלי קשר לתחילת שנת הלימודים".

נשמח לשמוע מה קורה עם הפארק העירוני של חריש – מה הסטטוס שלו נכון לימים אלה?

"התכנית להקמת הפארק אושרה על ידי הוועדה. כרגע, התכנון בפועל נמצא בטיפולה של המועצה. למיטב ידיעתי הם עצרו את התכנון של הפארק בשלב זה. אני מקווה ומאמינה שעם כניסתו לתפקיד של יובל ברק, מהנדס העיר החדש, הוא ילווה את התכנון ויקדם את הנושא".

ביולי 2018 זכתה הוועדה להארכת כהונתה בשלוש שנים נוספות. האם מתבצעות הכנות להעברת השרביט של פעילות הוועדה למועצה?

"השאלה החשובה יותר היא האם לקראת סיום המנדט נספיק לתכנן את הנדרש עבור חריש במסגרת הגבולות המוניציפליים של העיר. אם נספיק לסיים את התכניות, אז להוציא היתרי בנייה יכולה להוציא כל ועדה מקומית. על מנת להחליף את הוועדה המיוחדת בוועדה מקומית, נדרשת היערכות של המועצה לכך כבר בימים אלה. צריך להקים מבנה ארגוני חדש שיפעל כגוף עצמאי בתוך המועצה, כפי שקורה עם ועדות תכנון בערים אחרות, לתקצב את המחלקה, לבנות תכנית להקמת צוות זה ולקלוט אנשי מקצוע עם ניסיון מוניציפאלי".

להפוך את חריש לאטרקטיבית

לתפישתה של מלכין, תושבי חריש שעברו להתגורר בה בשנתיים האחרונות וגם אלה שעתידים לעבור אליה בשנה הקרובה זכאים לתואר ציונים. "צריך להאמין בחריש ולאהוב אותה כדי לבצע את המעבר הזה בשלב הזה בו חריש היא עדיין לא עיר", היא מסבירה.

"יש לחריש מיקום מצוין באמצע הדרך לצפון ולדרום הארץ אבל עד שהיא לא תהפוך לאטרקטיבית יותר מבחינת נגישות תחבורתית קשה לתושבים שמתגוררים בה וצריכים למצוא פרנסה מחוץ לגבולות העיר. כיום מטפלים בחיבור לכבישים המרכזיים ובחיבור לרכבת ואני מקווה שהנושאים האסטרטגיים האלה יפתרו בקרוב. נגישות גבוהה יותר למרכז תעניק לתושבי חריש הקלה בזמני הנסיעה ותהפוך את חריש לאטרקטיבית יותר גם עבור יזמים שצריכים להסיע סחורה או עבור חברות ענק שמסיעות את העובדים שלהן ולכן התקווה היא שעסקים אלה יקלטו בחריש בעתיד".

את מציינת את בעיית הנגישות, אך מה לגבי בעיית החניה שקיימת בעיר?

"ניסינו לטפל בנושא והגדלנו את תקן החניה בעיר, אך בעיות חניה קיימות בכל המדינה, לא רק בחריש. הבעיה האמיתית יותר היא התחבורה הציבורית, אם היא היתה פועלת כראוי, משפחה ישראלית לא היתה צריכה להחזיק שתי מכוניות".

"כרגע, לא ניתן לעשות מעבר למה שאנו עושים. אפשר להפוך שטחים חומים (שטחים המיועדים למבני ציבור) למגרשי חניה, אבל אז נשאלת השאלה איפה נבנה גני ילדים? אי אפשר להפוך את חריש למגרש מכוניות או חניון ענק".

"אני שומעת פעמים רבות תושבים מתלוננים, אבל צריך לזכור גם שתושבים רבים שיכלו לקנות חניה, העדיפו לא לשלם עליה אלא לחנות ברחוב. מצד שני, אי אפשר להכריח יזמים לבנות בעלויות גבוהות חניונים תת קרקעיים מבלי שיהיה להם רווח. צריך לזכור שחריש רצתה להציע לזוגות צעירים דירות במחירים נוחים ומוזלים ואילו התעקשנו על בניית חניונים תת קרקעיים, העלויות לרכישת דירה היו מתייקרות".

שדרת דרך ארץ בחריש
"הגדלנו את תקן החניה בעיר, אך בעיות חניה קיימות בכל המדינה", שדרת דרך ארץ

האם ב-2019 צפויה לחריש קפיצת דרך משמעותית?

"בשנה הקרובה עשויה להיות קפיצה תכנונית, נוכל לשפר ולטייב את התכנון, אבל זה עדיין יהיה רק על הנייר. אני מקווה שאחרי הבחירות הארציות תשרור אווירת מרץ ופעילות ושהשרים החדשים יקדמו את חריש במיוחד בהחלטות האסטרטגיות הנדרשות לפיתוח העיר. אני מקווה שתוך חצי שנה הנושאים החשובים של חיבור לכביש 6, חיבור לרכבת וסלילת הכביש מדרום יסגרו וזה יאפשר לנו להמשיך לתכנן את חריש. אלו נושאים אקוטיים שמשפיעים משמעותית על תכנון העיר".

מהם האתגרים של הוועדה לתכנון ובניה בשנה הקרובה?

"אחד התפקידים החשובים שלנו השנה יהיה לבצע בדיקה מחודשת לתכניות ולבחון האם אנו ממשיכים בהתאם לתכניות המקוריות או שחלקן זקוקות לשינוי. החיים הם דינמיים והם מכתיבים לנו את השינויים הנדרשים ומה שהיה נכון לפני שלוש וארבע שנים, לא בהכרח מתאים למציאות החדשה של חריש. אבל המטרה לא השתנתה, להפוך את חריש לעיר דינמית וחדשנית".

מה את מאחלת לעצמך בהמשך הקדנציה?

"הגעתי לפה כי הבנתי שזו הזדמנות חד פעמית בחיים לבנות עיר מאפס. באתי מתוך מטרה לתרום ולקדם את העיר כמה שאני יכולה. מאוד מרגש אותי וממלא אותי גאווה להיות חלק מהתהליך ואני מאחלת לעצמי שאוכל להרגיש אותו דבר גם בעתיד".


פרוייקטים בחריש