עיריית חריש פרסמה אתמול (שלישי) הודעה רשמית על מינוייה של אדריכלית אולה בלייניס  לתפקיד מהנדסת העיר חריש. המינוי מגיע לאחר תקופה בה התפקיד אויש באופן זמני על ידי אליסיה רובינשטיין, שנכנסה לתפקיד בעקבות כישלון מכרז קודם לאיתור מהנדס עיר קבוע.

בלייניס היא בוגרת תואר ראשון באדריכלות מבצלאל ותואר שני בארכיטקטורה ובינוי ערים מהטכניון. היא בעלת רקע רחב בתכנון מערכתי, רגולטורי ואדריכלי ומביאה עמה ניסיון מקצועי רחב בתחומי האדריכלות, התכנון העירוני והרישוי, ועשייה משמעותית בתחום במגזר הציבורי והפרטי.

שלושה שבועות לפתיחת שנה"ל

בלייניס נכנסת לתפקיד כשלפניה מגוון אתגרים מורכבים שדורשים טיפול מיידי, ללא תקופת חסד. בעוד שלושה שבועות תיפתח שנת הלימודים הקרובה והאתגר המיידי והדחוף הוא בינוי מבני החינוך כולל השלמת פרויקטים חשובים כמו מבנה תיכון נעימת הלב עד לקבלת טופס אכלוס, לפני הצלצול של 1 בספטמבר.

אתגר נוסף הוא חיזוק הוועדה המקומית לתכנון ובנייה – שפועלת שנה וחצי במתכונתה הקיימת, אבל לא בצורה מיטבית. בעיות התפקוד בוועדה גרמו לפקקי ענק במתן היתרי היעדר חובות לתושבים, שממתינים חודשים ארוכים לאישור, שיאפשר להם להשלים הליך של מכירת דירה.

לצד זאת, תתמודד המהנדסת החדשה גם עם אתגר יישום מדיניות אכיפה – הטמעת והכשרת מדיניות האכיפה החדשה לחריגות בנייה שאושרה בתחילת השנה, שמטרתה להבטיח שמירה על מראה העיר ועמידה בתקנות הבנייה.

פרוייקטים גדולים שיעצבו את עתיד העיר

לצד העבודה השוטפת נדרשת מהנדסת העיר החדשה לתכנן ולקדם משמעותית את פיתוח תשתיות התחבורה בעיר: המשך פיתוח המסופים, הוספת קווי תחבורה ציבורית בינעירוניים, פרוייקט חיבור חריש לקו מסילת הרכבת וסיום סלילת כביש 611 שיספק לחריש כניסה נוספת לעיר.

פרויקטים גדולים משמעותיים נוספים הם פיתוחם של השכונות החדשות בעיר וקידום פרויקט הקאנטרי העירוני. חריש דרום וחריש צפון, שיכפילו את גודל העיר בשנים הקרובות ויביאו לחריש עשרות אלפי תושבים נוספים.

רצף של חילופי מהנדסי עיר בעיר

בלייניס היא מהנדסת העיר הרביעית בעשור האחרון, מה שמעיד אולי על האתגרים הייחודיים של העיר הצומחת.

בשנים האחרונות כיהנו בתפקיד: ישראל בן ישראל (2015-2018), יובל ברק (2018-2019), ולאחר מכן שרון פישמן (2021-2025) שמילאה ארבע שנים בתפקיד. אליסיה רובינשטיין שימשה כממלאת מקום זמנית מעזיבתה של פישמן ועד למינויה של בלייניס.

פישמן, המהנדסת הקודמת, הקימה את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, קידמה את תכנון הרובעים החדשים, ועסקה רבות בפיתוח מערכת התחבורה הפנימית של העיר ותשתיות תחבורה חיוניות ודחופות כמו מסילת הרכבת וכביש 611. עם זאת, העיר עדיין מתמודדת עם אתגרים רבים הדורשים המשכיות וחזון ארוך טווח.

מחדרה ונתניה לחריש

"אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי ושמחה להצטרף לצוות המקצועי של עיריית חריש", אמרה אולה בלייניס, "אני מצפה להתחיל את הדרך המשותפת, ולפעול מתוך מחויבות לתושבי העיר".

בתפקידה האחרון ניהלה בלייניס את אגף רישוי הבנייה בעיריית נתניה, במסגרת זו הייתה אחראית על אגף הרישוי, הפיקוח והבקרה בתחום התכנון והבנייה. היא ניהלה עשרות עובדים, יישמה את מדיניות הוועדה המקומית והובילה את האגף להישגים במדדי הרישוי על הוצאת היתרים בתחום ההתחדשות העירונית.

לפני כן היא כיהנה כאדריכלית במחלקת התכנון בעיריית חדרה, והובילה תהליכים של התחדשות עירונית, ליווי תכניות בינוי וניהול פרויקטים במרחב הציבורי. ניסיונה כולל גם עבודה במשרדי תכנון מובילים שם הייתה אחראית על פרויקטים מגוונים – מתכניות מתאר, דרך מבני ציבור, ועד תוכניות לביצוע בתחום המגורים.

כאמור, המינוי מגיע בעיתוי קריטי עבור חריש, כשהעיר נמצאת בתהליכי צמיחה מואצים ופרויקטים רבים ממתינים להכוונה מקצועית. הניסיון של בלייניס בניהול אגפי רישוי גדולים ובהובלת פרויקטים מורכבים אמור לסייע לעיר להתמודד עם האתגרים הניצבים לפניה.

לקריאה נוספת: המודל הכלכלי שמציעה עיריית חריש ליזמים במכרז הקאנטרי כולל רשת ביטחון

חברת הולמס פלייס ש.פ בע"מ, החולשת על למעלה מ-50 מרכזי ספורט וכושר ברחבי הארץ, הגישה הצעה להקמת הקאנטרי הראשון בעיר.

מכרז הקאנטרי פורסם באוקטובר 2024 והוארך חמש פעמים עד לסגירתו הסופית בסוף יולי 2025. שני גרינברג, ממלאת מקום ראש העיר, ציינה היום: "אני יודעת כמה חיכיתם וכמה זה חשוב לכם. לתושבי חריש מגיע לנפוש בבריכה עירונית ולא לנסוע לבריכות אחרות בסביבה".

עוד היא הוסיפה: "המשמעות היא (בהנחה שההצעה תקינה והכל בסדר), שבקרוב חריש תצטרף לרשימת הערים המכובדות שבהן יש קאנטרי עירוני".

על פי תנאי המכרז הקאנטרי יוקם בשכונת הפרחים, על מגרש 801, בצומת הרחובות סביון וסחלב, סמוך לפארק נוף הגיא. מדובר בפרויקט בהיקף רחב הכולל ארבע בריכות שחייה (מקורה, פתוחה, לימודית ופעוטות), אולם כושר מתקדם, חדרי חוגים, ספא, ג’קוזי, סאונות, מגרשי טניס, קטרגל וכדורסל, מדשאות, מזנון, חנות לציוד ספורט, אזור ג’ימבורי וחדרי טיפולים – כל זאת במסגרת קאנטרי ראשון מסוגו בעיר, שייתן מענה רחב למגוון קהלים.

תמריצים כלכליים ליזם

על פי תנאי המכרז, החברה הזוכה תתכנן, תקים ותפעיל את הקאנטרי בשיטת   DBOT –Design-Build-Operate-Transfer במסגרתו הזוכה מתכנן את המבנה ולאחר מכן בונה ומפעיל את המקום, את המגרש מספקת העירייה ליזם אשר יבנה יתחזק ויפעל את המתחם לתקופה של כ-25 שנה ולאחר מכן יעביר אותו לרשות.

עיריית חריש אף הבטיחה "רשת ביטחון כלכלית" ליזם כדי לעודד את היזמים להשתתף במכרז ולהעניק לתושבי העיר מחירים נגישים ושירות איכותי. על פי מסמכי המכרז, ההשקעה העירונית במתן תמריצים ליזם בשש השנים הראשונות להפעלת המתחם תסתכם בין מאה אלף שקלים למאות אלפי שקלים מדי שנה.

מתי נוכל להיכנס למים?

בעוד מספר שבועות יסתיים הליך בדיקתה של ההצעה שמסרה הולמס פלייס ועמידתה בתנאי המכרז. מתי אם כן, יוכלו תושבי חריש לקפוץ למים? על פי לוחות הזמנים שצוינו במכרז, עבודות ההקמה יחלו מיד עם קבלת היתר בנייה – תהליך הצפוי להתרחש במחצית-סוף השנה הבאה. ההערכה היא כי הפתיחה לציבור צפויה להתקיים לכל המאוחר תוך 36 חודשים מרגע תחילת הבנייה, כלומר: לקראת קיץ 2029.

כמה זה יעלה?

מחירי המנויים עדיין לא פורסמו, אך לפי תנאי המכרז המינוי כולל כניסה חופשית לבריכות  ולמערך החוגים שיקים היזם למנויים, ומחירו מגלם הנחה של 5% לפחות שתינתן לתושבי חריש ביחס לתושבי חוץ. עוד נקבע כי לפחות 80% מהמינויים יוקצו לתושבי חריש, ויינתנו הנחות משמעותיות לבני הגיל השלישי ולחיילים. תושבים יוכלו גם לרכוש כרטיסית כניסה לבריכה שלא במסגרת מינוי.

עוד נקבע כי הקאנטרי יפעל בימים א'-ה' בין השעות 23:00-6:00, ביום שישי בין השעות 19:00-6:00 ובשבת בין השעות 19:00-7:00. בקיץ יתקיימו גם שחיות ליליות עד השעה 23:00.
בנוסף, הקאנטרי גם יציע 4 פעמים בשבוע שחייה בהפרדה בין נשים לגברים: פעמיים בשעות הבוקר ופעמיים בשעות הערב – כל מקצה יארך 3 שעות.

ציפייה של שנים, ומכרזים שנכשלו

זו אינה הפעם הראשונה שבה חריש ניסתה להקים קאנטרי עירוני. ב-2022 פורסם מכרז ראשון בשכונת בצוותא אך נסגר ללא הצעות. גרסה משופרת ומעודכנת של המכרז פורסמה באוקטובר 2024, אך מועד סגירת המכרז נדחה מספר פעמים והחשש היה מכישלון נוסף. ראוי להזכיר כי בעשרת החודשים האחרונים מאז פרסום המכרז עברה ישראל תקופה לא פשוטה כולל מלחמה, שתרמה לעיכוב בסגירת המכרז.

לקריאה נוספת: המודל הכלכלי שמציעה עיריית חריש ליזמים במכרז הקאנטרי כולל רשת ביטחון

בשבוע שעבר, לאחר 95 ימי מעצר, השתחרר הנאשם יצחק קשת למעצר בית. מועצת העיר חריש ממתינה להחלטת הוועדה מטעם משרד הפנים על השעייתו מכל תפקידיו, אולם זו לא התקבלה עדיין.

קשת צפוי להתמודד עם משפט שיתנהל במשך זמן ארוך. אם יתפטר מתפקידו, יתקיימו בחירות חדשות, אבל אם יחליט להחזיק בתפקיד עד למתן גזר הדין, חברי מועצת העיר יתכנסו לבחור ממלא מקום קבוע, שיעמוד בראש המערכת לתקופה ארוכה מאוד.

המצב הנוכחי יוצר חוסר וודאות לא רק ברמה הפוליטית, אלא גם ברמה המקצועית. העירייה, שמספקת שירותים לכ-40 אלף תושבים, נאלצת לפעול במצב ביניים שמקשה על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תכנון ארוך טווח. במקביל, 300 עובדי העירייה ומנהליה נאלצים להתמודד עם אי הוודאות בנוגע לעתידם המקצועי ולכיוון הניהולי של הארגון.

לספק יציבות בתקופה סוערת

מי שמשלימה בימים אלו 100 ימים בתפקיד ממלאת מקום ראש העיר הזמנית היא שני גרינברג. הכניסה שלה לתפקיד לוותה בסערה תקשורתית וכללה קרב גרסאות בנוגע לחלקה של גרינברג בהשתקת עדת המפתח ליאור היימן וידיעתה את המתרחש בלשכתו של קשת. חרף זאת, גרינברג התעקשה לשמור על התפקיד.

"זאת הייתה הבחירה הכי אחראית כלפי העירייה והעיר בשלב הזה", מסבירה גרינברג. "ברור שזה לא נעים שתוקפים אותך ומכפישים אותך", היא מוסיפה, "במיוחד שבניתי את שמי הטוב בעמל רב ומתוך אהבה ואמונה בעיר ובתושבים. אבל אני יודעת להתמודד עם זה. מי שלא יודע להתמודד עם רעשי הרקע של זירה פוליטית מאתגרת, צריך לבחון אם מתאים לו להיות שם".

גרינברג מדגישה כי החליטה להחזיק במושכות התפקיד מסיבה אחת עיקרית: "המערכת ספגה זעזוע ועלולה היתה לחוות חוסר יציבות, אובדן של מנהלים ושל עובדים. זה משבר שעלול היה לערער את בסיס כוח האדם בארגון, מה שהיה עלול להשפיע ישירות על השירותים לתושבי העיר".

התכנון האסטרטגי נפגע

לדבריה, הנושא השני שהדאיג אותה היה "תחושת המוגנות של העובדים שהיתה זקוקה להתייחסות וטיפול".

"אני חושבת שכיום אנחנו במקום יחסית טוב, אבל המצב הקיים הוא לא בריא", מסבירה גרינברג. "קשת היה צריך להתפטר כבר מזמן, לפנות את המקום כדי לאפשר בחירות כדי שלתושבים יהיה אמון במי שמוביל אותם.

"מעבר לזה, גם קשה לקדם מהלכים ארוכי טווח שיכולים להצריך שינויים בתקציבים בכוח אדם או הסטת משאבים".

"היומיום מטופל, כל הדברים שצריכים להתבצע בוצעו", היא מדגישה ומונה מעבר לטיפול במערכת החינוך, התשתיות, התעסוקה והעסקים הקטנים את מערך החירום: "כבר הספקנו לשכוח שהיה לנו את מבצע 'עם כלביא' בחודש שעבר, מלחמה שדרשה היערכות חירום וניהול משימות עירוניות בקנה מידה גדול. כל המערכת המקצועית היתה מגויסת לזה והכל עבד כמו שצריך. אבל איפה ההסתכלות קדימה?"

בישיבת המועצה הקרובה, גרינברג, שעובדת בהתנדבות ללא שכר ותנאים מאז כניסתה לתפקיד, מתכננת לגייס את חתימות חברי המועצה למכתב שיזמה למשרד המשפטים, וכולל בקשה להשעייה מיידית של קשת. "חברי הוועדה צריכים להבין שצריך לסיים עם זה על מנת שנוכל לבחור ממלא מקום קבוע – שזה שלב נוסף בדרך. אלו לא בחירות כלליות, אבל בחירה בממלא מקום קבוע תהיה אמירה עירונית, תמיכה במי שיושב פה, ובעיניי זה חשוב".

מועמדות לתפקיד קבוע

גרינברג מתכננת להציג את מועמדתה לתפקיד ממלאת המקום הקבועה ולגייס את תמיכת חברי המועצה. ההתמודדות על התפקיד עומדת בניגוד גמור לשתי מערכות הבחירות האחרונות בהן היא הצהירה שהיא אינה מעוניינת לעמוד בראש הפירמידה.

"אני נתתי אמון במי שתמכתי בו בבחירות ונכוויתי מזה קשות. זה הוביל אותי להבנה שאני צריכה לסמוך על עצמי. מעבר לזה, צברתי עוד ניסיון בפרק הזמן שחלף, ועברתי דרך מחשלת ומלמדת. היום אני בטוחה שאני יכולה להוביל את העיר בהצלחה".

האם את בטוחה שיש לך תמיכה?

"מי שיגיד לך שהוא בטוח במאה אחוזים כנראה לא מחובר למציאות. אני מאמינה שיש לי תמיכה רחבה בתוך המועצה וכמובן שאני יודעת שיש עוד מועמדים שמעוניינים בתפקיד הזה".

גישור ופשרות: אירוע הגאווה כמקרה מבחן

גרינברג מעריכה שלמרות תווית "הליברלית" שלה היא תוכל להנהיג את חריש, שמצטיירת כעיר ימנית, מסורתית ודתית – כך על פי תוצאות הבחירות המקומיות האחרונות, ולהוות "גשר" – בין סיעות ליברליות, חרדיות, חילוניות ודתיות, כפי שהצליח לעשות קשת במלאכת הרכבת הקואליציה.

היא מזכירה את חקיקת חוק השבת: "ישבנו וניסחנו חוק לפתיחת עסקים בשבת, לא משנה שכרגע משרד הפנים לא אישר אותו. אבל ישבנו והגענו לדרך ביניים שכללה ויתורים אבל גם הבנה שיש לנו רצון בחיים משותפים, רצון באחדות. זה לא לוותר על מי שאתה, אלא למצוא את הדרך שבה כל אחד מקבל את המירב שהוא יכול. ובעבודה הזאת אני יכולה להגיד שאני כבר מנוסה מאוד".

מקרה מבחן לגישתה היה שינוי התאריך של אירוע הגאווה. "במסגרת אירועי הקיץ נקבעה מסיבה לקהילה הגאה בסוף יולי. כמדיניות עירונית, אנחנו לא נוהגים לערוך חגיגות בתשעת הימים לפני ט' באב, זה מבחינתנו מהלך שהוא מכבד ציבור רחב מאוד, זה לא עניין חרדי או דתי בלבד", היא מסבירה. "זה התפספס. זה קורה. קרתה טעות, לא שמתי לב אליה, אז מה? גבה ליבי כדי לא לתקן את התקלה הזאת?"

"אני מבינה שיש כל מיני אנשים שחושבים שהם ילחצו עלי ומסיבת הגאווה תתבטל. אבל זה לא יקרה. אני מזכירה לכולם שנכנסתי לפה עם טיקטים מאוד ברורים".

מאידך, היא מציינת שפתיחת סמינר הבנות החדש, בשבוע שעבר, הוא דוגמה למחויבות למילוי הצרכים של הציבור החרדי בעיר. "עבורי ערך ליברלי מרכזי הוא 'מקום לכולם'. אני כרשות צריכה להוות את הפלטפורמה שמאפשרת לך לחיות בדרך בה את בוחרת. אני לא קובעת לך איך לחיות", היא מסכמת.

ניהול כושל של תכנון מבני בתי ספר בעיר

בזמן הקצר שעמד לרשותה גרינברג הספיקה ללמוד ולראות דברים חדשים על העיר. "רואים הרבה דברים חדשים מהעמדה הזו. מצד אחד יש לי הרבה ניסיון במערכת, כבר כמה שנים שאני חברת מועצה וגם הייתי סגנית ראש העיר. אבל ראש העיר הוא זו שעומד בראש המערכת גם המקצועית וגם הפוליטית, הוא בעל תפישה רחבה יותר, ובהקשר הזה מצאתי הרבה דברים שאפשר לומר עליהם שהם ירושה פחות טובה שהיה צריך להשקיע הרבה זמן בלהסדיר אותה".

כדוגמה היא מציינת את ההערכות לשנת הלימודים: "אנחנו כל שנה מחדש מתמודדים עם תנועות ותזוזות של מבני מוסדות החינוך, ומעברים של בתי ספר למבנים שונים, וגיליתי שיש דרך לעשות את זה אחרת, בעזרת תכנון אסטרטגי וארוך טווח. אני מנהלת את זה עם הסתכלות של יותר מאשר שנה קדימה, לא רק בתפישה של 'בוא נשרוד עוד שנה'".

במילים אחרות, בשבע השנים האחרונות משחק הכיסאות המוזיקליים שסבלו ממנו התלמידים, המורים וההורים יכול היה להתנהל אחרת?

"לדעתי כן. אני לא יודעת להגיד את זה בוודאות על כל מקרה ומקרה. לא ראיתי את כלל השיקולים באותו הזמן והכי קל לשפוט החלטות בדיעבד, אבל החשיבה שאני מפעילה היום היא גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך יותר. ואני מרגישה שזה משנה".

"הסיפור של תיכון נעימת הלב הוא סוג של סמל של הדבר הזה", מסכימה גרינברג. "אני לא חושבת שיש מישהו שפספס את העובדה שפשוט התאבדתי על הדבר הזה ואמרתי שהוא קורה, לא משנה מה ואנחנו ממש בדרך. העבודה היא אינטנסיבית מאוד. יכול להיות שלא כל השולחנות יהיו במקום, ולא כל המחשבים יהיו מחוברים, אבל המבנה כמבנה – עם טופס אכלוס – זו המטרה שלנו להגיע לרגע הזה".

"זה לא הסיפור שלי וזה לא הסיפור של העיר"

לסיום, גרינברג נוגעת בהיבט האישי של המשבר: "הפרשה של קשת מטלטלת לא רק את האנשים שהיו קרובים לזה אלא את העיר כולה. כולם חכמים בדיעבד להגיד שראו הכול. זה לא היה ככה עבורי, לא ידעתי".

גרינברג, שאחד המהלכים הראשונים שביצעה היתה קביעת חלון גדול ללשכת ראש העיר, כדי להגביר את השקיפות, מודה שעד היום היא לא יושבת בשולחן הראשי אלא עובדת משולחן הישיבות המצוי בחדר.

"אני עושה עבודה על עצמי ואני חוזרת ומדגישה שכל מה שקשור אליו (לקשת) זה לא הסיפור שלי, לא אני עשיתי את הדברים האלה".

"'זה לא הסיפור שלי וזה גם לא הסיפור של העיר שלנו'. לחריש שלנו יש טונות של פוטנציאל, העיר הגיעה להרבה הישגים בשנים האחרונות, ויש לה לאן לעלות ולצמוח. צריך לזכור את זה, להמשיך להאמין בעיר ולדעת שמכל משבר אפשר לקום להזדמנות שהיא הרבה יותר גדולה".

לקריאה נוספת: היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להשעות את יצחק קשת מתפקידו

היום (רביעי) מקיימת חברת ליאם גרופ  בפעם השנייה, כנס לזוכי תוכנית מחיר מטרה במתחם הטרפז, לבחירת דירה. זכאים שזכו בהגרלה, והמתינו למעלה משנתיים לרגע זה, טוענים כעת כי המחירים שמוצגים להם קרובים למחירי השוק החופשי בחריש, וכי ההנחה המובטחת, נשחקה.

150 מהזוכים הם תושבי חריש שזכו בהגרלה כבני המקום, אולם כעת רבים מהם מדווחים כי החליטו לוותר על הזכייה שלהם. זוכים אחרים דיווחו על קפיצה של עשרות מקומות בתור לבחירת הדירה, מה שמצביע ככל הנראה על ביטולים בהיקף של עשרות זוכים.

"חיכינו שלוש וחצי שנים לשום דבר"

דב גריינימן ממודיעין, אחד הזוכים שביטל את זכייתו, מתאר את התסכול: "זכיתי בהגרלת דירה מחיר מטרה 2306 של ליאם גרופ במאי 2023. הבחירה שלנו בחריש לא היתה מקרית – ביקרנו בעיר ותכננו לעבור להתגורר שם".

"החישוב שלנו היה פשוט", מסביר גריינימן. "מחיר דירת 100 מ"ר אמור היה לנוע סביב 1.4 מיליון שקלים, ולאחר הנחה בשיעור של 20% ועד 300 אלף שקלים, חשבנו שהדירה תעלה לנו 1.1 מיליון שקלים – מחיר שווה. אפילו חשבנו שההנחה יכולה להיות גבוהה יותר, כמו בהגרלות אחרות שהיו בעבר בפריפריה".

אולם המציאות התבררה כשונה. "במפגש הזום שהתקיים לזוכים השבוע, התברר כי דירת 4 חדרים מתומחרת ב-1.7 מיליון שקלים, ולאחר ההנחה היא עולה 1.4 מיליון שקלים – בדומה למחיר השוק בחריש", מדגיש גריינימן, שעובד כיועץ משכנתאות.

"אין שום עניין לקנות דירה במחיר למשתכן כשיש בשוק החופשי דירות באותו מחיר ובתנאי תשלום טובים יותר שמציעים הקבלנים", הוא מדגיש.

גריינימן מצביע על פגם נוסף: "נראה לי שזה הפרויקט היחיד בארץ שזכאי משב"ש צריכים להביא יותר מ-10% מערך הדירה. בכל מקום צריך להביא רק 100 אלף שקלים. ברוב הפרויקטים הקודמים, בפרט בערים במרכז, הבנקים אישרו משכנתאות ב-90% מערך הדירה, בעוד שכאן הם דורשים הון עצמי של 25%. בשורה התחתונה, אין שום הטבה במה שמציעים לנו – חיכינו שנה וחצי עד לזכייה בהגרלה ועוד שנתיים עד לכנס – אלו שלוש וחצי שנים שהלכו לאיבוד. אין לי טענות לחברה היזמית, אלא למשרד הבינוי והשיכון שהיה אמור לדאוג לנו".

ההנחות היו משמעותיות – במיוחד במרכז

בהגרלות "מחיר מטרה" קודמות זוכים נהנו מהנחות משמעותיות, במיוחד במרכז הארץ. בערים כמו רחובות, מודיעין, ראשון לציון ופתח תקוה, זוכים רכשו בשנים האחרונות דירות בהנחות של 20-30% ממחירי השוק שהסתכמו במאות אלפי שקלים. לדוגמה, בפרויקט "מחיר מטרה" ברחובות מ-2022, זוכים רכשו דירות 4 חדרים בהנחה של כ-24% ביחס למחיר השוק. באותה תקופה, גם בפרויקט במודיעין זוכים נהנו מהנחה של כ-400 אלף שקלים ממחיר השוק.

"ידוע שבערים במרכז הארץ, ההנחות היו משמעותיות ואמיתיות. אבל גם בהגרלות בפריפריה היו הנחות יפות. מה שקורה כאן בחריש זה לא מה שאנשים מכירים מהתוכנית", הוא מסכם.

ע.ג, תושבת חריש בשש השנים האחרונות, זכתה בהגרלה לפני שנתיים וביטלה אתמול את זכייתה."כולם היו בשוק מהמחירים שהציגו לנו בזום", היא מתארת. "מה הטעם להתחייב לדירה שתהיה מוכנה במקרה הטוב בעוד שלוש שנים וחצי, ולשלם עד אז משכנתא ועוד כ-100 אלף שקלים לשכירות עד לקבלת המפתח? באותו מחיר אני יכולה לקנות דירת יד שנייה בחריש ולעבור לגור בה מיידית".

מכתב למשב"ש נותר ללא מענה

לאחר חשיפת מחירי הדירות ושיעור ההנחה, התארגנה קבוצת זוכים בפרויקט ושלחה מכתב דחוף למשרד הבינוי והשיכון ולרשות מקרקעי ישראל. במכתב ציינו הזוכים כי מחירי הדירות בפרויקט מחיר מטרה בחריש אינם משקפים את ההנחה המובטחת בתוכנית. עוד ציינו כי המחיר למ"ר מגיע לכ-14,500 שקלים – זהה למחירי שוק יד שנייה בעיר, והדגישו כי לאחר חישוב עם מע"מ ומדדי תשומות בנייה, ההנחה המוצהרת נבלעת כמעט לחלוטין; עוד הם הדגישו כי בנקים דורשים הון עצמי של 25% (ולא 10%) בהתאם להערכה הגבוהה של השמאי.

במכתב דרשו הזוכים ממשרד הבינוי והשיכון בחינה שמאית מחודשת של השווי האמיתי של הדירות מול מחירי השוק האזורי, בחינה של אפשרות לתיקון התנאים במענק, ודחיית מועדי בחירת הדירה וחתימת החוזים עד לבחינה מחודשת, אולם תשובה לא התקבלה עד למועד בחירת הדירה ועשרות זוכים נאלצו לבטל את זכייתם.

"מוצר אחר שלא קיים בחריש"

אולם לא כולם שותפים לתחושת הזוכים שביטלו את הזכייה. אתמול מכרה חברת ליאם הנדסה גרופ כ-15 דירות לזכאים שחשו אחרת.

לירון כרמון, מנהל רימקס חריש מאמין שמדובר בעסקה משתלמת: "אני חושב שהמחירים סבירים. היו כמה רוכשים שהתייעצו איתי והסברתי להם שמדובר במוצר אחר ממה שיש היום בחריש. אי אפשר להשוות עגבניות לתפוחים. צריך לראות מה מקבלים בתמורה, מה המחיר למ"ר ורק אז לבחון אם זה יקר או זול. בכללי, תוכנית מחיר מטרה מיטיבה עם הרוכשים עם ההנחה שהיא מספקת ועם האפשרות לרכוש דירה עם הון עצמי נמוך –  איפה יש דבר כזה"? כרמון מוסיף ומדגיש כי פרויקט הטרפז מיטיב גם עם העיר: "העיר מתפתחת ומשתדרגת, וההצע גדל, בפרויקט כזה, המחירים גבוהים יותר ומושכים גם אוכלוסייה נוספת שמגיעה לעיר. זה טוב לחריש".

הנחה של מאות אלפי שקלים

גיא סחלי, מנכ"ל ליאם הנדסה גרופ מציין גם הוא את ההבדלים בין הפרויקט בטרפז לשאר הדירות בעיר: "בפרויקט ׳פסגת הטרפז׳ הושם דגש על מפרט עשיר ותכנון מוקפד. כלל הדירות בפרויקט גדולות מרווחות במיוחד וכוללות מחסן צמוד בגודל של 10 מ"ר – פרמטר חריג וייחודי בפרויקטים מסוג זה. דירות ה-4 וה-5 חדרים גדולות משמעותית מהממוצע הקיים בעיר, והן מהוות קפיצת מדרגה באיכות ובשווי הנכס.
"בכל בניין תוכננו 2–3 מעליות ובחלקם אף פיר אשפה, מרחבים ציבוריים – בסטנדרט תכנוני שלא נראה עד כה בעיר ובטח לא בפרויקט מחיר מטרה; החניון בפרויקט תוכנן כתת-קרקעי ולא כעילי כדוגמת פרויקטים אחרים במחיר מטרה״.

סחלי מדגיש כי: "דוח האפס של שמאי הפרויקט מראה באופן חד ערכי שיש הנחה של מאות אלפי שקלים בין מחיר דירות המטרה לבין השווי לדירות כאלה בשוק החופשי. לדוגמה: דירת 4 חדרים בקומה 5 – שווי הדירה לפי השמאות הינו 1.83 מיליון שקלים ומחיר המטרה הינו 1.44 מיליון שקלים – הנחה של כמעט 400 אלף שקלים. דירת 5 חדרים בקומה 5 – שווי הדירה לפי השמאות הינו 2.01 מיליון שקלים ומחיר המטרה הינו 1.67 מיליון שקלים – הנחה של כמעט 350 אלף שקלים. הרוכשים נהנים מהזדמנות יוצאת דופן לרכישת דירה איכותית במחיר אטרקטיבי", הוא מסכם.

למרות ההבדלים אותם מציין סחלי, ע.ג מסכמת את הדברים מנקודת ראותה: "המחיר למשתכן במצבו הנוכחי אין בו כלום עבור אוכלוסייה חלשה שזו מטרת הפרויקט. הוא הפך מפרויקט תמיכה בזכאים לפרויקט תמיכה בעשירים, חבל".

תוכנית מחיר מטרה מתחדשת

ראוי לציין כי רק בשבוע שעבר החליטה ממשלת ישראל לחדש את תוכנית מחיר מטרה לאחר הפסקה של חצי שנה. רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי ההחלטה תאפשר שיווק של 23 אלף דירות והגרלה של 7,500 דירות בהנחה.

התוכנית המחודשת כוללת שינויים משמעותיים: היא תחול רק ביישובים כמו חריש, בהם המחיר למ"ר הוא עד 20,000 שקלים כולל מע"מ, לפי נתוני רשות המיסים נכון ליום 31 בדצמבר 2024. סכום ההנחה המקסימלי הועלה משמעותית ל-550 אלף שקלים חדשים – כמעט כפליים מהגבול הקודם.

השינויים בתוכנית מעידים על הכרה בבעיות שהועלו על ידי זוכים כמו אלה של הטרפז. העלאת תקרת ההנחה ל-550 אלף שקלים עשויה לפתור חלק מהבעיות במקרים עתידיים, אך אינה עוזרת לזוכי ההגרלות הנוכחיות.

חריש הוקמה כאלטרנטיבת דיור בת קיימה

במשרד הבינוי והשיכון מסרו בתגובה לפניית חריש סיטי: "המחירים בפרויקטים במסגרת תוכנית 'דירה בהנחה' נקבעים על פי החלטת המועצה לפיה נקבעת שומה מקצועית שמבוצעת על ידי שמאי מוסמך, בהתאם לנתוני שוק ולעסקאות דומות באזור".

"השומה קובעת את המחיר למ"ר, המשמש בסיס לקביעת מחיר הדירה ולחישוב גובה ההנחה, בהתאם לתנאי המכרז בכל פרויקט. ככל שמתקבלות פניות פרטניות, הן נבדקות לעומק מול הגורמים המקצועיים".

מגדלי הטרפז עתידים להפוך לאחד מסימני ההיכר של העיר חריש. מכירות מוקדמות שביצעו היזמים בשוק החופשי זכו להצלחה גדולה ודירות ופנטהאוזים נמכרו במחירי שיא ביחס למכירות בעיר. סביר להניח שמכירת הדירות המיוחדות של שלושת היזמים שזכו במתחם, ימשיכו לשבור שיאים בשוק החופשי בחריש. לנוכח זה, צורמת עוד יותר התחושה כי תוכנית מחיר מטרה לא מצליחה הפעם לספק לזכאים דיור בר השגה, בעיר שהוקמה במיוחד כדי לפתור את מצוקת הדיור ולסייע למשפחות צעירות בהשגת דיור בר קיימה.

לקריאה נוספת: לוח דירות חריש: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בעיר?

אתמול (יום ראשון) החלה לפעול בחריש תחנת הזנקה של כבאות והצלה. התחנה פועלת 24 שעות ביממה ומאוישת על ידי צוותי לוחמי אש מקצועיים, במטרה להבטיח תגובה מהירה ויעילה לכל אירוע באזור.

גם הפעם מדובר בתחנה זמנית, שפועלת מהמבנה שבו שוכן סניף "איחוד הצלה חריש" ליד נקודת המשטרה ברחוב אורן. תחנת הכיבוי הזמנית תפעל שם עד לסיום הקמת תחנת הקבע בקצה שכונת מעו"ף על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה. ראוי להזכיר שתחנת הקבע נמצאת בשלבי בינוי כבר ארבע שנים והסיום טרם נראה באופק.

תחנת כיבוי זמנית – בפעם השנייה בעיר

אין זו הפעם הראשונה שתחנת כיבוי זמנית נפתחת בעיר. במרץ 2022 נפתחה בחריש תחנת כיבוי זמנית שפעלה מאולם הספורט ברחוב גפן בעיר. התחנה נפתחה בשל לחץ ציבורי בעקבות ריבוי מקרי שריפות שפרצו בעיר וסיכנו חיים, אולם היא נסגרה כעבור מספר חודשים.

עד היום קיבלה חריש מענה מתחנת הכיבוי וההצלה האזורית בחדרה או מתחנות המשנה בבאקה אל גרביה ואום אל פאחם. זמן ההגעה לחריש ארך בממוצע לכל הפחות רבע שעה, בתנאי כביש פתוח וללא פקקים. מיותר לציין שמדובר בזמן ארוך ומסכן חיים ובמענה בעייתי במיוחד לעיר בה מתגוררים למעלה מ-40 אלף תושבים. על פי נתוני כבאות והצלה 5 דקות לאחר פרוץ שריפה בדירה היא עלולה להפוך למלכודת אש ועשן מסוכנת לדיירים.

מדוברות כבאות והצלה נמסר שהיא מובילה גם להקמת תחנה קבועה ומטה מחוזי חדש בשכונת מעו"ף. כאמור, מדובר בפרויקט בינוי שנמצא בשלבי קידום כבר מספר שנים. אבן הפינה הונחה באוגוסט 2021 והתחנה היתה אמורה להתחיל לפעול באוקטובר 2022, אולם שלוש שנים חלפו מהמועד המשוער לפתיחה וסיום עבודות הבינוי לא נראה באופק.

דוברות כב"ה הוסיפה וציינה במענה לשאלת חריש סיטי, כי המדינה עברה להתנהל מול הקבלן בזירה המשפטית ולכן ההערכות העדכניות לסיום הבנייה של תחנת הקבע הן "שנתיים-שלוש. אין צפי מדויק ונקוב".

על רקע זה, מתן מענה מיידי בעיר, הוא דחוף וחשוב ביותר. חבר מועצת העיר חריש ומחזיק תיק הביטחון, משה בן זיקרי, בירך על שובה של תחנת הכיבוי הזמנית לעיר וציין: "הקמת תחנת הכיבוי בחריש היא תוצאה של תהליך ממושך ורב-שלבי שכלל עיכובים, פערים תקציביים ואתגרים תכנוניים, אך גם לא מעט התמדה ונחישות מצדנו בשטח. לאורך התקופה ניהלתי פגישות רבות, קיימתי שיח שוטף עם הגורמים הבכירים בנציבות כבאות והצלה, בעירייה ובמשרדי הממשלה – על מנת לוודא שהנושא לא יירד מסדר היום. אני מבקש להודות לשר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, על קידום ההחלטות והתקצוב ועל מחויבותו לביטחון תושבי חריש. בזכות שיתוף פעולה הדוק בין כלל השותפים: עיריית חריש, נציבות כבאות והצלה, איחוד הצלה וגורמי המקצוע – הצלחנו להפוך חזון למציאות שמצילה חיים".

נציב כבאות והצלה לישראל, רב-טפסר אייל כספי הוסיף: " חריש היא עיר מתפתחת ודינמית, והקמת התחנה נותנת מענה קריטי במרחב שהולך ומתפתח, שבו נדרש צמצום זמני תגובה והיערכות תואמת לאתגרים. צעד משמעותי זה הוא חלק מתכנון אסטרטגי רחב היקף שמבקש להבטיח את ביטחונם האישי של התושבים ואת רציפות המענה המבצעי בשגרה ובחירום כאחד".

לקריאה נוספת: הונחה אבן פינה לתחנת כיבוי האש בחריש

ארבעה חודשים אחרי שעיריית חריש העריכה כי "בעיית זיהום נחל נרבתה נפתרה", נתונים חדשים חושפים מציאות קשה יותר: הביוב ממשיך לזרום לנחל, וריכוזי החיידקים הצואתיים הגיעו לרמות מדאיגות של 150 אלף יחידות בדגימה.

עמותת צלול, הפועלת לניתוק החיבורים הצולבים בין מערכות הביוב והנגר בערים, פרסמה דוחות מעבדה נוספים המאששים כי הבעיה שהתגלתה לראשונה בחריש בדצמבר 2024 לא נפתרה, למרות טיפול שבוצע והערכות העירייה כי הבעיה נפתרה.

ב-30 באפריל 2025, בעקבות תלונות תושבים חוזרות, חזרו פעילי העמותה למוצא הניקוז של שכונת בצוותא לכיוון נחל נרבתה, וגילו כי הביוב עדיין גולש מהשכונה החדשה לכיוון הנחל – מסלול הטיול הפופולרי של תושבי האזור.

"עצם זרימה בנקז בסוף אפריל לאחר שבועות ללא גשם מעיד על בעיה", מציינת העמותה. "הריח והתוצאות של ריכוזי החיידקים הצואתיים גילו כי בדגימה יש 150 אלף קוליפורמים צואתיים, מה שמעיד על הזרמת מי ביוב לנחל".

 חבר המועצה: "הבעיה לא נפתרה לגמרי"

יפתח שטיין, חבר המועצה ומחזיק תיק איכות הסביבה, מודה כי הבעיה אכן לא נפתרה במלואה. "נכון יש תוצאות כאלה", הוא אומר. "היקף הבעיה לא יכול להיות ידוע לנו בלי שנמשיך ונבדוק. העירייה איתרה וחברת שפיר (החברה שבנתה את שכונת בצוותא ר.פ) טיפלה ב-5 חיבורים צולבים כאלו. לאחר טיפול עשינו בדיקה נוספת ועדיין נמצאו חריגות של הביוב".

שטיין מסביר כי הטיפול שבוצע לא פתר את הבעיה לחלוטין. "יש עוד בעיות, ולכן צריך להמשיך ולטפל וזה מה שאנחנו עושים, רק השבוע טופלו שני חיבורים צולבים נוספים שהתגלו".

תושבת בצוותא: "הפסקנו לטייל שם"

מלכה רוטשילד, תושבת שכונת בצוותא המתגוררת ברחוב רעות מעל הוואדי, פנתה בשאילתה למבקר עיריית חריש . ב-18 במאי, מבקר העירייה העביר לה את תשובתו של אורי לביא, האחראי על תשתיות רטובות בעירייה: "שנתיים בתוך הלופ הזה, טיפלנו כבר בכ-5 חיבורים לא תקינים בין ביוב לניקוז. כנראה שיש עוד ונמצא אותם. זה לא קל. רוב החיבורים בתוך שטחים פרטיים אז יש קושי להיכנס ללא אישור בעל הבית".

רוטשילד, בוגרת הקורס "בראש הנחל" לשיקום נחלים, מספרת כי "מהיום הראשון שבאתי לגור בשכונת בצוותא, הוואדי של נחל נרבתה קנה את ליבי ושמחתי על העובדה שאני אגור קרוב לאזור כל כך יפה. מאוד הצטערתי לגלות שהנחל סובל מזיהום של ביוב ושמחתי לגלות שהבעיה של ברטעה תוקנה. העובדה שעדיין מוזרם ביוב לנחל בגלל תקלה של קבלן כזה או אחר לתוך הוואדי – היכתה בי".

היא מוסיפה בכאב: "אנחנו לא מטיילים שם יותר, ובטח לא מביאים לשם משפחה או חברים מחוץ לעיר, כשבהתחלה היינו מאוד גאים לעשות את זה. הסביבה מצחינה, הצמחייה נראית זוועה – זה פשוט מזעזע".

"למרות הסבך המשפטי שהעירייה מציינת כסיבה לקושי בטיפול בבעיה, לטעמי זה לוקח הרבה מדי זמן. לא מתאים שבשנת 2025 ביוב של שכונה ישראלית חדשה זורם לתוך נחל".

פעיל חברתי: "לא ראיתי שום שינוי בשטח"

מעוז לואנץ, פעיל חברתי הפועל בנושא, אומר בגלוי: "גם היום הביוב זורם בנחל נרבתה. אני יודע שהעירייה אומרת שהיא תיקנה מספר חיבורים צולבים אבל מבחינתי לא ראיתי שום שינוי בשטח".

לואנץ מזכיר כי "מערכות הביוב ומי הגשמים חייבות להיות מופרדות על פי חוק" ומציין שכבר בספטמבר 2023 הציעה שרון פישמן, מהנדסת העיר לשעבר, פתרון מעשי לאיתור החיבורים הצולבים. "היא ציינה שהם יאתרו את כל החיבורים הצולבים על ידי פקקים בצינורות מי הניקוז. בתקופת הקיץ שאין גשמים, אם פוקקים את צינור מי הגשם ונוצרת הצפה, ברור שמדובר במי ביוב".

"כך אפשר לגלות את הבעיה, אבל לצערי, השיטה טרם יושמה", הוא מוסיף. "נראה שהם לא מצליחים מבחינה מקצועית-הנדסית לאתר את הבעיות ולכן, כדאי שייעזרו בגורמים מקצועיים נוספים, לדוגמה, המומחים מטעם עמותת צלול שהציעו לא אחת את עזרתם אבל לא זכו למענה".

בהתייחס לביקורת שמעלים רוטשילד ולואנץ על האיטיות בטיפול בבעיה, שטיין משיב: "עד לפני שנה היה לנו את האירוע של זיהום הנחל על ידי השפכים מברטעה. אומנם אני מבין את הטענה שאין קשר בין הדברים, אבל כשאתה בא בדין ודברים עם חברה קבלנית כמו שפיר, אז בטח ובטח יש לזה השפעה, שגרמה לעיכובים גדולים יותר בעבודה".

כעת, עם חיבור ברטעה למערכת הביוב הוא מעריך שהטיפול בבעייה בצוותא ייקח "עוד כמה חודשים" ומדגיש: "בשורה התחתונה, יש זיהום, הוא מטופל, והוא ימשיך להיות מטופל עד שנפתור אותו במאה אחוזים".

שפיר: מבני ציבור העמיסו על תשתיות הביוב

חברת שפיר, שבנתה את השכונה, תיקנה את חמשת החיבורים הצולבים שהתגלו לראשונה ואף טיפלה השבוע בשני חיבורים צולבים נוספים שהתגלו רק לאחרונה. עם זאת, החברה מדגישה: "הפרויקט המדובר נמסר לעיריית חריש ולדיירים בשנת 2021, ומאז אינו נמצא עוד באחריות תפעולית של החברה". עוד מציינת שפיר כי "נזכיר כי מאז 2021, נבנו על-ידי העירייה מבני ציבור נוספים בסביבה, אשר העמיסו על תשתיות הביוב המקוריות וזאת בנוסף לדיירים שביצעו עבודות עצמיות".

שפיר מכוונת בדבריה גם למבנים לא חוקיים שנבנו בשכונה כדוגמת המקווה ברחוב אחדות. החברה מסכמת ואומרת כי "במשך ארבע שנים, עד 2025, לא התקבלו כל פניות או תלונות מצד הדיירים, העירייה או גורמים מוסמכים בנוגע לזיהום או לבעיה כלשהי בתשתיות. כאשר לראשונה התקבלה פנייה בנושא, ולמרות שלא הייתה לכך כל אחריות מצדנו – שפיר איתרה ופעלה מיידית, תיקנה את התקלה, וביצעה את כל הנדרש לפנים משורת הדין. לאחר מכן התקבל מכתב מהעירייה ומהגורמים הרלוונטיים המאשר שכל הבעיות טופלו ונפתרו.

"מאז לא התקבלו כל פניות נוספות, ולא הועבר כל מידע על קיומה של תקלה חדשה. כנהוג בכל עיר בישראל, האחריות על תשתיות הביוב והתחזוקה השוטפת שלהן היא בידי הרשות המקומית בלבד. שפיר תפעל תמיד באחריות, אך לא תוכל לתקן תקלות חדשות שהתרחשו שנים לאחר סיום העבודות – ושאינן תחת אחריותה החוזית".

משרדים ממשלתיים מאשרים: "הבעיה לא נפתרה"

משרד הבינוי והשיכון מאשר גם הוא שעיריית חריש אישרה כי הבעיה טופלה. המשרד מצוי בפרטי האירוע היות שבניית שכונת בצוותא נבנתה על ידי יזם אחד, שפיר, שנבחר על ידה. בתגובה לפנייה של חריש סיטי, מציינת דוברות המשרד כי "משרד הבינוי והשיכון רואה חשיבות רבה בטיפול בסוגיית החיבורים הצולבים בין מערכות הביוב והניקוז בשכונת בצוותא בחריש.

"בתום סדרת בדיקות ותיקונים שבוצעו בשכונה, התקבלו תוצאות דיגום שאישרו כי הליקויים טופלו, יש לציין כי עיריית חריש אישרו את הממצאים. עם זאת, בעקבות בדיקות נוספות שבוצעו בהמשך, התגלו מוקדים נוספים של חיבורים צולבים, וגם הם תוקנו על ידי היזם, תוך תיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים".

המשרד להגנת הסביבה מעורב גם הוא בפרטים: "הדיגומים האחרונים מראים שהבעיה לא נפתרה", מציין משרד הגנ"ס בתגובה לחריש סיטי. במכתב לעיריית חריש מ-23 באפריל 2025 דרש המשרד מהעירייה "לסרוק באופן מידי את קו הניקוז והקווים המתחברים אליו, לאתר את מקור חדירת הביוב ולהפסיק את המפגע".

המשרד מזהיר כי "במידה ופתיחה של שוחות הניקוז לא מביאה לגילוי מקור הזיהום יש לבצע צילום פנימי של הקו והקווים המתחברים אליו" ומודיע כי "המשרד ימשיך לפקח ולעקוב אחר פעולות הרשות המקומית עד להסרת המפגע במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה, וישקול אכיפה על פי סמכויותיו".

בינתיים, נחל נרבתה ממשיך לסבול מזיהום, ותושבי שכונת בצוותא נותרים עם הבטחות שלא מומשו ונתיב טיול מזוהם במקום הטבע היפה שקיוו לראות מחוץ לחלון.

שטיין מבטיח המשך טיפול מקיף בבעיה: "תיקונים שהיו אמורים להתבצע בתקופת המלחמה ונדחו בוצעו השבוע. העירייה מוודאת בימים אלו כי התיקונים בוצעו כראוי. לאחר מכן תתבצע בדיקת שפכים נוספת כדי לבדוק האם יש צורך בתיקונים נוספים". הוא מסכם ואומר: "אין מה לעשות, פתרונות טובים לוקחים זמן. נכון שאנחנו רוצים את הכול מושלם כאן ועכשיו, אבל זאת לא הסיטואציה בעולם בכלל, ואני גאה להגיד שאנחנו לוקחים אחריות על הנושא החשוב הזה. לדעתי, בשנים קודמות ובתקופות אחרות זה אפילו לא היה עולה על הפרק, לא היית מתקשרת אליי בשביל זה. אני מאוד מאוד שמח ומעריך עד כמה שהנושא הזה והנחל הזה חשוב לתושבים".

לקריאה נוספת: מזיהום לזיהום: נחל נרבתה הוצף בשפכים – הפעם מחריש

בתחילת חודש יוני, היועמ"שית פנתה באמצעות פרקליטות מחוז ת"א לוועדה להשעיית ראשי ערים בבקשה להשעות את ראש עיריית חריש, יצחק קשת, לאחר כתב האישום שהוגש נגדו.

כך מתברר ממכתב תשובה שקיבל תושב העיר עו"ד מיכאל ליטווק, במענה לבקשתו להשעות מיידית את ראש העיר.

במכתב מציין עו"ד בן צור, מלשכת פרקליט המדינה, כי בהתאם לסעיף 19 א (ה) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), הגישה היועצת המשפטית לממשלה בתאריך 4 ביוני 2025 באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, בקשה להשעייתו של קשת מתפקידו כראש עיריית חריש וכן מכל תפקיד בו הוא מכהן כחבר מועצה, וזאת בעקבות הגשת כתב האישום נגדו.

כזכור, בחודש שעבר הגישה פרקליטות מחוז חיפה כתב אישום נגד ראש עיריית חריש יצחק קשת לאחר 28 ימי מעצר. כתב האישום החמור מאשים את קשת בעבירות מרמה והפרת אמונים מול שבע נשים ובעבירות מין שביצע בחמש נשים, עובדות עירייה ונשים שפנו אליו בעניינים מקצועיים ואישיים, במסגרת תפקידו הציבורי.

העבירות בכתב האישום מתייחסות לתקופה שבין השנים 2021 ל-2024 וכוללות, בין היתר מעשים מגונים תוך ניצול יחסי מרות, הטרדה מינית,  מרמה והפרת אמונים.

קשת מצוי עדיין במעצר. דיון בבקשת הפרקליטות להחזיקו במעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו צפוי בראשית חודש יולי.

"קשת לא יכול לכהן בתפקיד ציבורי"

"יש חוק ספציפי שמגדיר את בחירת ראש רשות וסגניו", מפרטת עו"ד תמר באום, מהתנועה לאיכות השלטון. "אמורה לקום ועדה סטטוטורית בראשות שופט שתבחן את בקשת היועצת המשפטית לממשלה להשעות אותו מתפקידו. הוועדה צריכה לדון בבקשה ולהחליט בה תוך 30 ימים מיום הגשתה".

שני גרינברג, ממלאת מקום ראש העיר שמעה על בקשת ההשעיה יחד עם שאר תושבי חריש. "קיבלתי את העדכון כמו כל אחד אחר, אני יודעת מה שהציבור יודע", היא מבהירה.

ובכל זאת, את יודעת מה צפוי לקרות עכשיו?

"האמת היא שאני לא מתעסקת בזה, אנחנו בשעת חירום ואני עוסקת בעיקר בזה ובפתיחת שנת הלימודים הקרובה.

"אני הבעתי את העמדה שלי בעבר, קשת לא יכול לכהן בתפקיד ציבורי, כך שבמובן הזה היועצת המשפטית לממשלה עושה דבר טוב, היא מכנסת את ועדת ההשעיה ומתחילה את התהליך שבו  הוועדה יכולה להכריע אם להשעות אותו או לא. אני מקווה שהוועדה תכריע נכונה".

אם הוועדה אכן תשעה אותו, חברי המליאה צריכים לבחור לקשת ממלא מקום קבוע. להערכתך, מהם  הסיכויים שלך להיבחר לתפקיד במסגרת הקואליציה הקיימת?

"אני עובדת ממש קשה כדי להוכיח את עצמי בתפקיד עצמו. אני לא עוסקת בסיכויים שלי בהקשר ששאלת עליו. עם זאת, אני חושבת שאני עושה עבודה טובה וחברי המועצה רואים את המתרחש".

לקריאה נוספת: האם יוכל להישאר בתפקיד? מורה נבוכים לעתידו של ראש עיריית חריש

מועצת העיר חריש אישרה בשבוע שעבר את מינויה הזמני של אליסיה רובינשטיין (68) לתפקיד מהנדסת העיר. רובינשטיין, תושבת פרדס חנה-כרכור, תחליף את שרון פישמן, מהנדסת העיר שעזבה לאחר ארבע שנים בתפקיד.

רובינשטיין, שפרשה לפנסיה, התנדבה לחזור ולעבוד בחצי משרה ותיכנס לתפקיד במעמד ממלאת מקום, לאחר שהמכרז לאיתור מהנדס/ת קבוע/ה לא צלח. היא ציינה כי נענתה לבקשתו של מנכ"ל העירייה שלומי צדרבוים, לעזור לחריש.

רובינשטיין, אדריכלית בהכשרתה, עבדה ב-24 השנים האחרונות בעיריית חדרה. החל משנת 2011 היא שימשה כממלאת מקום מהנדס העיר ומנהלת מחלקת רישוי הבנייה בעיריית חדרה. היא מביאה עימה ניסיון רב ברשויות מקומיות, טיפול בתיקי רישוי מורכבים וניהול תהליכים תכנוניים בהיקפים גדולים.

רובינשטיין תספק מענה תכנוני בישיבות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שהוקמה רק לפני שנה וחצי והיא תמלא את התפקיד לזמן קצוב, עד להשלמת הליך גיוס חדש לתפקיד חשוב זה. "הבנתי שצריך עזרה. אני כשצריך עזרה – אני שמה", הסבירה רובינשטיין בישיבת המליאה את מניעיה להתגייסות. היא הוסיפה שהיא רואה בתפקיד שליחות ציונית.

בכך מצטרפת רובינשטיין לשורת מהנדסי העיר שכיהנו בחריש בעשור האחרון: ישראל בן ישראל מהנדס העיר הראשון של חריש, כיהן בתפקיד בין השנים 2015-2018. הוא מילא את תפקידו במשך 3.5 שנים ועזב בשל חילוקי דעות עם מנכ"ל העירייה דאז, יעקב נתניהו.

אחריו כיהן יובל ברק. הוא החל את תפקידו בנובמבר 2018 אולם השלים שנה אחת בלבד בתפקיד ועזב ללא הסבר רשמי.

מספר מכרזים פורסמו אך במשך שנתיים בקירוב לא נמצא לברק מחליף, ותנופת הפיתוח של "העיר בתנופה" נבלמה.

ביוני 2021 גויסה לתפקיד מהנדסת העיר שרון פישמן, שסיימה את כהונתה לאחרונה, לאחר ארבע שנים. במהלך שנים אלו פישמן הקימה את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, עסקה בתכנון הרובעים החדשים של חריש, חריש דרום וחריש צפון, וקידמה את נושא התחבורה בחריש, כולל הקמת מסופים חדשים, השקת קווי תחבורה פנימיים חדשים ואישור תוואי הרכבת. אחת הפעולות האחרונות בתפקידה כלל אישור מדיניות אכיפה חדשה לחריגות בנייה בעיר.

נראה כי גם הפעם, המכרזים לאיוש התפקיד הקבוע לא הבשילו למינוי, ובשל כך בחרה העירייה לסגור את הפער באופן זמני – תוך הצהרה על כוונה לפרסם בקרוב מכרז חדש. "סיימנו מכרז ללא זוכים. יש לנו פרוייקטים מאוד חשובים על הפרק ואנחנו לא רוצים לעצור את העבודה. מאוד קשה להתנהל בלי מהנדס רשות. אליסיה באה לפרק זמן קצוב ובזמן הזה מתנהל המכרז", הסבירה מ"מ ראש העיר, שני גרינברג.

לקריאה נוספת: "חריש תהיה נקייה מעבירות בנייה": הוועדה המקומית אישרה מדיניות אכיפה חדשה

כתב אישום הוגש היום (ראשון) נגד ראש עיריית חריש יצחק קשת – האיש שמכהן בתפקיד מאז שנת 2013. כתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז חיפה לאחר 28 ימי מעצר, מאשים את קשת בעבירות מרמה והפרת אמונים מול שבע נשים ובעבירות מין שביצע בחמש נשים, עובדות עירייה ונשים שפנו אליו בעניינים מקצועיים ואישיים, במסגרת תפקידו הציבורי.

העבירות בכתב האישום מתייחסות לתקופה שבין השנים 2021 ל-2024 וכוללות, בין היתר מעשים מגונים תוך ניצול יחסי מרות, הטרדה מינית,  מרמה והפרת אמונים.

בדיוני הארכת המעצר שהתקיימו בחודש האחרון, המשטרה טענה גם לעבירת אינוס, אולם הפרקליטות הגישה כתב אישום עם עבירות מסף נמוך יותר.

מתנועת בונות אלטרנטיבה נמסר: "זו לא הפעם הראשונה שהפרקליטות מורידה את רף כתבי האישום. זו לא טעות אלא מדיניות, שמדיפה מזלזול בנשים האמיצות שעשו את המעשה הקשה והתלוננו. מדיניות שחייבת להסתיים".

במבנה העירייה, בשעות העבודה

שבע נשים מוזכרות בכתב האישום, ארבע מהן עובדות עירייה. שלוש נשים נוספות הן תושבות העיר, חלקן חד הוריות, שפנו לקשת לעזרה בעניינים אזרחיים שונים. כך לדוגמה ב' ביקשה עזרה, בין היתר, בארנונה ובמציאת עבודה.

הפרקליטות מציינת בכתב האישום כי חלק מהמעשים בוצעו בתוך מבנה העירייה ובמהלך שעות העבודה, תוך ניצול מעמדו הרם ובניגוד גמור לכללים ולאיסורים החלים עליו כאיש ציבור. הפרקליטות ממשיכה וכותבת כי קשת ניצל את מעמדו כדי לספק את רצונו ואת מאווייו המיניים בצורה שיטתית ומבלי התחשבות. הנאשם ביצע בנשים מעשים מגונים שכללו מגע בגופן של המתלוננות ללא הסכמתן, חיבוקים, נשיקות, ובמקרים מסוימים הנאשם הצמיד את גופו ואיבר מינו אל גופן, כך שהרגישו את זקפתו.

העונש המרבי: מאסר בפועל

עוד מצויין בכתב האישום כי קשת פעל תוך ניגוד אינטרסים ברור בין האינטרס הציבורי לאישי. כך לדוגמה, הוא עסק בשכר של העובדות ובעניינים עליהם היו מופקדות הנשים.

"במסגרת תפקידה היתה א' כפופה למרותו של הנאשם בהיותו בעל התפקיד הבכיר ביותר בעירייה. במסגרת תפקידו היה בכוחו של הנאשם, בין היתר, לקדם את א', לפעול להעלאת שכרה או לפטרה".

הפרקליטות מוסיפה כי הוא ביצע ב-א' מעשים מגונים לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים שלא בהסכמתה ותוך ניצול יחסי מרות בעבודה, במספר הזדמנויות.

למתלוננת ב' הוא עזר בנושא הארנונה והשגת עבודה בעירייה. בהתכתבויות ביניהם, היא מודה לו על כך. במסגרת ההתכתבות ביניהם קשת כתב לה שאשתו בגדה בו והוא זקוק לחום ואהבה. "לא יודע למה, אני מת עלייך". "יש לי וידוי, אני מת לפגוש אותך".

מתלוננת ד', טענה כי קשת הגיע אל ביתה, דרש ממנה את הטלפון בתקיפות ומחק את ההתכתבויות ביניהם, היא מציינת כי היתה לבושה במגבת בלבד, ופתחה את הדלת כיוון שחשבה שאחד מילדיה חזר הביתה, וקשת ניצל את מצבה כדי ללטף את שדיה, וזאת בניגוד לרצונה. במקרה אחר הוא התחכך מעליה, כשהיא מייבבת.

שבעה מקרים של נשים שונות מפורטים בכתב האישום שמוגבל לתקופה קצרה של 3.5 דנים בלבד. על פי המשטרה, ישנם מקרים נוספים של נשים שפחדו לדווח ולהתלונן.

הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו של קשת עד תום ההליכים, ונימקה בטענה, שהתנהלותו מלמדת על היעדר ריסון וגבולות פנימיים, על מסוכנותו כלפי ציבור הנשים העובדות בעירייה ותושבות העיר, וכפועל יוצא כלפי הציבור בכללותו.

בשלב זה קשת נשאר במעצר עד להחלטה אחרת בעניינו. אם יורשע בתיק זה, רשאי בית המשפט להטיל על קשת עונש מאסר בפועל, וזאת בכפוף לחוק סדר הדין הפלילי.

גרינברג: "קשת לא יכול לכהן בתפקיד ציבורי"

עם פרסום כתב האישום, ממלאת מקום ראש העיר, שני גרינברג, ושותפתו הקואליציונית הוותיקה של קשת, הגיבה היום לראשונה בנושא: "אני מבקשת לומר באופן חד וברור: אדם שהוחלט להעמידו לדין בעבירות כאלה – לא יכול לכהן בתפקיד ציבורי".

היא הוסיפה: "אני דוחה בנחרצות את הניסיון להאשים אותי, ואת העליהום שמתבצע בתקופה האחרונה כלפי כל מי שהיו בסביבת ראש העיר. מי שאחראי על המעשים הוא מי שעשה אותם. הוא, ולא אף אחד אחר. אם היו מי שסייעו לו למרות שידעו שזה מה שהוא עושה, אני מאמינה שגם הם יתנו את הדין על חלקם. אני אומרת לכם באופן חד משמעי-אני לא אחת מאלה".

לקריאה נוספת: 27 ימים במעצר: קואליציית חריש בהמתנה דרוכה להכרעת הפרקליטות

מעצרו המתמשך של ראש עיריית חריש, יצחק קשת, הוארך השבוע בפעם השביעית, בארבעה ימים נוספים עד יום ראשון הקרוב. עד אז ישלים קשת 27 ימים במעצר בחשד לעבירות מין חמורות במספר נשים, יחסי מרות, שיבוש הליכי חקירה והפרת אמונים. ביום ראשון הקרוב צפויה הפרקליטות להכריע אם להגיש נגדו כתב אישום חמור ובקשה למעצר עד תום ההליכים או שחרור למעצר בית בתנאים מגבילים.

הפרשה שמעוררת הדים תקשורתיים ארציים פוגעת לא רק ביצחק קשת, אלא גם בתדמיתה של חריש, שמתמודדת עם אתגרים מיתוגיים ומנסה לבסס לעצמה זהות חיובית.

גם סרטון התדמית שפרסמה השבוע העירייה, שמציג את חזון 'חריש דרום' כעיר מתקדמת והייטקיסטית, לא הצליח להסיט את תשומת הלב.

עיר בהמתנה: שאלות פתוחות על עתיד חריש

השאלות שעולות סביב הפרשה וההשלכות האפשריות מעסיקות את תושבי העיר, שחלקם עדיין מקווים שלא יוגש כלל כתב אישום. רוב התושבים תוהים: האם חומרת העבירות תוביל להשעיה? האם ממלאת מקומו שני גרינברג תמשיך בתפקידה? האם שר הפנים משה ארבל נציג מפלגת ש"ס (המצויה באופוזיציה בעיר) יחתור למינוי ועדה קרואה? מה יעלה בגורל הקואליציה והאם פנינו לבחירות חוזרות? אלו שאלות פוליטיות במהותן שישפיעו על עתיד העיר.

שאלות חשובות לא פחות העלה במליאה איציק לב, חבר האופוזיציה, שתהה כיצד בתקופה קצרה יחסית השתרשו בעירייה נוהלי עבודה ותרבות ארגונית שאיפשרו לכאורה, פגיעה בעובדות ושימוש לא חוקי במשאבי ציבור?

האם איומים על עובדות וחשש מחיסול חשבונות, עליהם דיווח חבר המועצה יוחאי פרג'י בישיבת המועצה האחרונה, אכן נשמעים במסדרונות העירייה? ואם כן, מה נעשה כדי למגרם?

המתנה דרוכה להתקדמות ההליך

ארבעה שבועות חלפו מאז מעצרו של ראש העיר שניהל את חריש ב-12 השנים האחרונות, ועל פניו, העיר מתנהלת והמנגנון עובד: תקציב העירייה אושר על ידי משרד הפנים (לאחר קיצוץ של 2 מיליון שקלים), משכורות שולמו לעובדים (וזאת בניגוד לחשש שהביע עורך דינו בזמן אחת מהארכות המעצר), ישיבות עבודה התקיימו וישיבת מליאה ראשונה התנהלה בראשות ממלאת מקומו שני גרינברג, במסגרתה גם אושרה הצעתה של חברת הקואליציה, רויטל גונן, למינוי יועץ חיצוני שיפעל להגברת המוגנות העירונית – בדגש על התמודדות והתייחסות למנגנוני המניעה והטיפול בהטרדות מיניות.

עם זאת, בזמן שהאופוזיציה לא מהססת להביע ביקורת על התנהלות ראש העיר והמערכת שסבבה אותו, בקואליציה שוררת שתיקה שתורמת משמעותית למשבר האמון, בעיקר בין הציבור החילוני לנציגיו.

רויטל גונן, מספר 2 ברשימתו של קשת מטעם הליכוד, הסבירה השבוע את פשר השתיקה: "במסגרת הייעוץ המשפטי, הונחיתי להימנע מאמירות שעשויות להתפרש כהעברת מסרים או שיבוש הליכי משפט. אני מקפידה לפעול בהתאם להנחיות המקצועיות – מתוך תחושת אחריות עמוקה וכוונה שלא לפגוע בשום דרך בהליך המשפטי הרגיש או בעשיית הצדק".

"נבחרי ציבור מחויבים לכבד את מנגנוני החוק ולאפשר לרשויות האכיפה לעשות את עבודתן ביסודיות", הוסיפה וסיכמה: "כשנקבל את הממצאים והמסקנות, נוכל לקבל החלטות אחראיות להמשך, ובהחלט נעשה זאת".

הקואליציה שותקת: "זה לא הזמן לדבר"

ואכן חברי הקואליציה ממתינים להתקדמות ההליך המשפטי: "זה לא הזמן לדבר, נחכה עוד קצת שיהיו דברים ברורים וחתומים, חבל להקדים את המאוחר", ציינו שניים מחברי הקואליציה.  "הציבור מחכה לשמוע דברים ברורים וצריך לשרטט לו גם אופק. אנחנו מתכננים כל מיני אופציות, חושבים מה לעשות במקרה כזה או אחר, אבל כאמור נחכה ליום ראשון".

משה בן זיקרי, חבר הקואליציה (עוצמה לחריש), חוזר על אותן אמירות: "אני לא יכול עדיין לומר כלום, כשאראה את כתב האישום, אקרא אותו ואוכל לדעת מה קורה, ואיך להגיב". בן זיקרי מוסיף בגילוי לב: "לא ראיתי שום דבר חשוד. הבן אדם היה בעיניי הכי טוב שיכול להיות. אני בשוק מהדברים שאומרים עליו".

"אני מייצג ציבור שזה פחות מעניין אותו"

"זה כזה נושא מגעיל שאני מעדיף לא להגיב", מציין גם חבר הקואליציה דוד פינקל (דגל התורה). "אני מייצג ציבור שזה פחות מעניין אותו", הוא מוסיף ומחדד: "ברמה האישית אני כל כך בהלם, שאני פשוט מעדיף לחתוך מהסיפור הזה. שהמשטרה ובית המשפט יעשו את העבודה שלהם, ושאני אמשיך הלאה בחיים".

"בשלב זה הוא חף מפשע", הוא מוסיף. "ברגע שבאמת יוגש כתב אישום, אני אאלץ להוריד פרופיל כי ברמה האישית לא בא לעבוד מול אנשים עם חשדות חמורים כאלה, אם כי, אין לי את הפריבילגיה להגיד לציבור ששלח אותי, אני לא עובד יותר בשבילכם או אני לא יכול לעבוד איתו".

פינקל מרחיב: "אצטרך להתייעץ עם רבותי. נכנסתי לקואליציה כי חשבתי שבמסגרת הזאת אני יכול להביא יותר הישגים לציבור שלי. אנחנו נלך עם מי שיהיה פה בראש וניתן יהיה לעבוד איתו. אני לא שם קווים אדומים על אף אחד".

פינקל גם נערך להמשך: "אני מאמין שיהיו תזוזות קואליציוניות. אני מעריך שיהיו חברי מועצה שהציבור שלהם לא יאפשר להם להמשיך כרגיל ולכן, נראה שזה ישליך גם עלי.

"בגדול, כל חברי הקואליציה לוקחים את זה מאוד מאוד קשה ברמה האישית. מדובר באנשים שעבדו איתו צמוד, היה אמון הדדי בדברים שעבדנו וקידמנו, ופרשה כזו מעוררת המון רגשות מעורבים".

"ידענו ושתקנו"? זה שקר!

"הקלות היחסית" בה מתמודד פינקל מול קהל הבוחרים שלו בנושא זה, שונה תכלית השינוי מהמתרחש בציבור החילוני בעיר. בשבועות האחרונים עמדו שני גרינברג, עידית ינטוב ורויטל גונן, שלוש חברות המועצה, תחת מתקפה ציבורית קשה.

גרינברג וינטוב הן שותפות קואליציונית ותיקות של קשת עוד מהקדנציה הקודמת, ואילו גונן היא חברת מועצה חדשה, ומחזיקת תיק קידום מעמד האישה.

הביקורת הציבורית כוונה לשלושתן והטענה המרכזית היא שלא ייתכן שהן עבדו בצמידות אליו ולא ידעו דבר. גרינברג ספגה יותר מכולן, והואשמה כמי שלכאורה, קיבלה דיווח פרטני מאחת המתלוננות ודחתה אותה מעליה עד "אחרי הבחירות". גרינברג מצידה טענה שהיא דווקא ניסתה לסייע למתלוננת ושהיא עצמה בחרה שלא להשיב לפניותיה.

גונן הגיבה אתמול להאשמות באמירה נחרצת: "לאחרונה הופצו ברשתות החברתיות טענות ש-"ידענו ושתקנו". אבהיר חד-משמעית: זה שקר".

היא הוסיפה וכתבה: "כאדם, כאישה כאמא וכנבחרת ציבור, אני חווה את המצב הנוכחי כמערער ומטלטל. כמו רבים מתושבי העיר וחבריי למועצה, גם אני מתמודדת עם תחושות מורכבות ומרגישה היטב את המתח שהמצב מעורר בקהילה שלנו".

גונן סיכמה במשפט שכנראה ילווה את כל חברי המועצה, אם חריש תיאלץ להגיע לבחירות מוקדמות: "המחויבות היא אליכם" (ההדגשה במקור). חשוב שכל תושב ותושבת ידעו כי קולם נשמע וכי צורכי הקהילה עומדים בראש סדר העדיפויות שלנו".

נראה כי בימים הקרובים יוכרע לא רק גורלו של קשת אלא גם של חריש. דבר אחד כבר ברור: חריש כבר לא תחזור להיות מה שהייתה לפני מעצרו של יצחק קשת, ומה שיקרה מעכשיו, יקבע את דמותה בשנים הבאות.

לקריאה נוספת: האם יוכל להישאר בתפקיד? מורה נבוכים לעתידו של ראש עיריית חריש

בערב יום העצמאות, בשעה 17:20, כשעתיים לפני תחילת החגיגות המתוכננות, שיגרה דוברות עיריית חריש הודעה לקונית: "בתום הערכת מצב הוחלט: אירועי ערב יום העצמאות בחריש מבוטלים".

בהמשך התקבלה הודעה נוספת שסגרה סופית את הגולל על חגיגות בעיר: "עשינו מאמצים גדולים וניסינו בכל דרך אפשרית, אבל לצערנו אין אפשרות לקיים את אירועי יום העצמאות גם מחר", עדכנה הדוברות והוסיפה הסבר: "הסיבה המרכזית היא חוסר יכולת להיערך עם מערכי האבטחה הנדרשים לאירוע בזמן כה קצר, גם מבחינת גיוס מספר המאבטחים והסדרנים הנדרש וגם מבחינת היכולת של המשטרה לאבטח את האירועים בזמן שכוחות רבים מגויסים לטיפול באירועי השריפות באזור".

הכתובת היתה על הקיר

חגיגות יום העצמאות הן "הדובדבן שבקצפת" בתקציב התרבות בעיר. 1.35 מיליון שקלים מושקעים באירוע השנתי שלא מותיר כמעט תקציב לפעילויות אחרות במהלך השנה.

לשם השוואה, חגיגות 'יום ירושלים' ופסטיבל 'חריש רואה עולם' מתקיימים מדי שנה בתקציב של 150 אלף שקלים בלבד (כל אחד) ואילו בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח – לא התקיימו במהלך השנים אירועים בעיר, ותושבי חריש נאלצו לחפש פעילויות מחוץ לעיר.

האם יש הצדקה לחלוקה תקציבית כזו בעיר בה כ-40% מתושביה הם ילדים מתחת לגיל 18? האם עיר עם תקציב גרעוני, הגובלת בקו התפר ופועלת במציאות ביטחונית מורכבת, צריכה להשקיע 1.35 מיליון שקלים באירוע של מספר שעות בשנה?

ראוי לציין כי החשש מפני ביטול האירוע המרכזי בעיר בשל מקרה קיצון היה ידוע. בשנה שעברה ביטא זאת במדויק ראש העיר יצחק קשת: "החשש הכי גדול שלי הוא שמכינים לנו משהו דווקא בגלל יום העצמאות. אנחנו משקיעים באירוע הזה את כל הכסף שיש לנו ליום אחד, לשלוש-ארבע שעות, והפחד הגדול הוא שזה ירד לטמיון".

אירוע צנוע בהשוואה לערים אחרות

"היינו אמורים לחגוג – אבל המציאות הכתיבה אחרת", ציינה סגנית ראש העיר עידית ינטוב ומחזיקת תיק תרבות בתגובה לביטול החגיגות. ינטוב הוסיפה שבימים אלו העירייה בוחנת את המשמעויות, ההערכות וההשלכות של ביטול החגיגות. "זה לא מצב פשוט. היועץ המשפטי צריך ללמוד את החוזה מול המפיק. עדיין לא ברור לנו מה נצטרך לשלם ומה לא, כי יש המון סעיפים בעייתיים".

"לגבי הכסף, כמובן שנוכל להציל משהו. קשה לומר כרגע מה יהיה הסכום הסופי, כמו שאמרתי, זה עניין מאוד מורכב והיועץ המשפטי צריך ללמוד את הנושא ואחרי כן, מישהו יצטרך לקיים משא ומתן ולהגיע להסדרים".

כך או אחרת, ההערכה היא כי ההפסד של עיריית חריש יסתכם במאות אלפי שקלים.

עם זאת, ינטוב מסרבת להגדרה לפיה אירוע העצמאות הוא אירוע גדול. "בהשוואה לערים אחרות, חריש לא מוציאה הרבה כסף על יום העצמאות ולא משלמת הרבה לאמנים. אירוע העצמאות שלנו הוא גדול אבל צנוע לעומת ערים אחרות. באשקלון, לדוגמה, נועה קירל הופיעה בפורים. רמת האירועים שלהם בפורים גבוהה יותר מאירוע העצמאות שלנו".

חול המועד סוכות: "התושבים צריכים לקבל מענה"

למרות אי הוודאות אותה משרטטת ינטוב והצורך בבחינת ההסכמים שנחתמו מול הספקים וניהול משא ומתן כדי להשיב חלק מהכספים, היא מבשרת כי באוקטובר הקרוב, בחול המועד סוכות, יתקיימו לראשונה בחריש, פעילויות בעיר, וזאת בניגוד לשנים קודמות.

"זה עומד להשתנות. אני עדיין לא בטוחה לגבי חול המועד פסח כי המשמעויות שם שונות, אבל בסוכות בוודאות יהיו פעילויות בעיר".

האם מדובר בהחלטה עקרונית או בגלל ביטול חגיגות יום העצמאות?

"בהחלטה עקרונית. עד היום לא היו אירועים בחול המועד כי יש לנו צוות תרבות מאוד קטן, אין תקנים ומשרד הפנים לא מאשר לנו תקנים נוספים במחלקת התרבות מאז 2017. עם מנהלת מחלקה אחת ומשרה וחצי לעוד שתי רכזות, קשה להרים פעילויות לאורך כל השנה, במיוחד כשמדובר באימהות לילדים קטנים, שעובדות קשה מאוד בשעות הערב במהלך השנה כולה".

אז אם התקנים לא השתנו, מה השתנה?

"אני קבעתי שזה עומד להשתנות. אי אפשר להמשיך יותר עם שתי פגרות, לתושבים לא משנה כמה מעט אנשים עובדים במחלקת התרבות. העיר גדלה והתושבים צריכים לקבל מענה, ולכן בסוכות יהיו אירועים. כך החלטתי.

"בפסח זה יותר מורכב, כי מנקים ומכשירים את האולמות וקשה לסמוך על מזג האוויר ולתכנן אירועי חוצות. כשיש צוות גדול, אפשר לחלק אותו ולקבוע שחלק יוצאים לחופשה בסוכות וחלק בפסח, אבל לנו אין צוותים גדולים. כוח האדם הוא מאוד מוגבל. לכן אנו גם נעזרים ביום העצמאות במפיקים חיצוניים שעולים לנו הרבה כסף".

האם תקציב אירועי סוכות יקטין את תקציב יום העצמאות?

"לאו דווקא. חשבנו על קונספט שהוא מאוד מאוד ייחודי ולא מצריך הרבה תקציבים. אני לא רוצה לדבר על זה כרגע, יכול להיות שזה גם ישתנה אם נקבל תקציב נוסף לסוכות".

לאן ילך הכסף מביטול החגיגות?

בדיקה בתקציב העיר לשנת 2025 מגלה כי לא הוקצה כסף לפעילויות סוכות אך ינטוב מתעקשת כי ההחלטה על כך התקבלה עוד בטרם בוטלו חגיגות יום העצמאות, ככל הנראה, בעקבות הביקורת החריפה שהשמיעו תושבים בחופשת הפסח על השיממון בעיר.

ביקורת נשמעה גם על העובדה, שחריש, בניגוד לערים אחרות, לא הצליחה להעביר חלק מהפעילויות ליום העצמאות עצמו, לטובת התושבים.

בפוסט שפרסמה ינטוב הוא ציינה כי העירייה לא הצליחה לגייס את כוח האבטחה שנדרש לקיום הפעילויות. "ניסיתי להסביר את זה לתושבים, שלא הצלחנו להוציא לפועל את האירוע ביום למחרת בגלל שלא הצלחנו לגייס מספיק מאבטחים".

היא מוסיפה כי בחריש – עלויות האבטחה הן גבוהות מאוד, כ-30% מעלות האירוע. "רק התשלום על גדרות הלחץ הוא בסכומי עתק. אנחנו לא מצליחים להוציא לפועל אירועים נוספים שהיינו רוצים, בגלל שאין לנו את הכסף לאבטחה שהמשטרה דורשת.

"בפסטיבל 'רואים עולם' שעולה 150 אלף שקל, מעל 100 אלף שקלים הולך לאבטחה. את התוכן אנחנו מייצרים לבד, אבל האבטחה היא ענקית כי היא כרוכה גם בסגירת הכביש הראשי בעיר".

אם כך, מה עומד להשתנות? האם הופקו לקחים?

"לקחים עוד מוקדם להפיק. אנחנו לומדים כרגע את המשמעויות של האירוע וההשלכות אבל כל שקל שנצליח לקבל בחזרה מהאירוע שבוטל, יושקע באירועים המתוכננים שיהפכו להיות גדולים יותר. נפרוס את התקציב לאורך כל השנה וננסה להוסיף אירוע אחד, שניים או יותר, כמה שנוכל. זה יכול להיות אירוע פתיחת קיץ או סגירת קיץ. הכי חשוב, נמצא את המקום והבמה לילדים, לכישרונות הצעירים בעיר, שנשארו עם החליפות בארון ומאוד מאוד התאכזבו. אבל קודם, ננסה להבין כמה כסף נשאר לנו ביד".

לקריאה נוספת: עצמאות 2024: חריש לא מוותרת על החגיגות הגדולות

בכל שנה נמכרות בחריש מאות דירות. אך בשנה האחרונה, התהליך שהוא מורכב מטבעו, הפך לסיוט בירוקרטי בגלל עיכוב משמעותי בהנפקת אישור היעדר חובות מהעירייה – מסמך חיוני והכרחי לכל עסקת נדל"ן.

מדובר באישור הנדרש על פי חוק, שתפקידו להעיד כי בעל הנכס אינו חייב לרשות תשלומי ארנונה, מים או היטלי השבחה ופיתוח על הנכס. בלעדיו, לא ניתן להשלים עסקאות נדל"ן או לרשום דירה בטאבו.

על פי חוק הרשויות המקומית, עירייה מחויבת לספק אישור זה לתושבים בתוך פרק זמן של שבעה ימים בלבד (אם אין חובות) או לשלוח הודעה מפורטת מהן הדרישות לתשלום לצורך קבלת האישור, ולספקו בזמן סביר. אך בחריש, כך עולה מהעדויות, הפער בין החובה למציאות גדול.

שמונה חודשי המתנה לאישור

ד' ממתין כבר 8 חודשים לטופס המיוחל כדי לסיים את עסקת המכר שביצע עבור דירת 5 חדרים שהיתה בבעלותו. "הגשתי את כל המסמכים הנדרשים להנפקת אישור היעדר חובות בתחילת ספטמבר 2024, ותוך כשבוע הבקשה עברה לטיפול שמאי הוועדה המקומית. מאז, במשך כמעט 8 חודשים, הבקשה נותרה באותו סטטוס ולא טופלה".

לדבריו, אתר וועדת הבנייה המקומית מאפשר לעקוב אחר סטטוס הבקשה, אך למרות פניות חוזרות ונשנות שלו, לא חל בסטטוס הטיפול שום שינוי. "לאחר מספר פניות בכתב ובטלפון, נאמר לי בסוף חודש ינואר 2025 שהחליפו שמאי וכי כעת הבקשות יטופלו, אולם עד היום הבקשה עדיין לא טופלה", הוא מוסיף ומבהיר: "אמנם הרוכשים קיבלו את הדירה ואני קיבלתי את רוב הכסף אבל עדיין נותר תשלום אחרון בנאמנות אצל עורך הדין שאני לא יכול למשוך עד לקבלת האישור".

מ-7 ימים לחצי שנה ויותר

זה לא תמיד היה כך. בשנת 2019, פרסמה עיריית חריש הודעה רשמית לתושבים המעוניינים להנפיק אישור היעדר חובות וציינה כי "קבלת האישור היא תוך 7 ימי עסקים".

בשנת 2022 פרסם אחד התושבים פוסט תלונה בו הוא מציין כי הוא קיבל את האישור לאחר המתנה "ארוכה" של שלושה שבועות: "זה המון זמן, במיוחד אם זקוקים לטופס לצורך קבלת משכנתה ויש דד ליין לריביות", הוא פירט.

התלונה של התושב, לאור המצב הנוכחי, מצחיקה את עו"ד אלירן נעים, הבעלים של אחד ממשרדי עורכי הדין הפעילים ביותר בעיר בתחום הנדל״ן. הוא מתאר מציאות קיצונית לפיה כיום, זמן ההמתנה הממוצע לקבלת האישור המיוחל עומד על כחצי שנה, "יש אף מקרים בהם תושבים ממתינים למעלה משנה", הוא מבהיר.

"רק לשם השוואה, בערים מתוקנות מקבלים את האישור תוך שבוע-שבועיים, ואם יש עיכוב כלשהו אז חודש-חודשיים. אם זמן ההמתנה לאישור הוא שלושה חודשים, זה בדרך כלל מעיד על מקרה מיוחד ובעייתי,  אבל בחריש המתנה של חודשים הפכה לנורמה".

 פגיעה בתושבים ובשוק הנדל"ן

העיכובים הממושכים בהנפקת האישורים גורמים לדברי עו"ד נעים לפגיעה ממשית בתושבים ובשוק הנדל"ן המקומי, שגם כך סובל מהאטה, ירידת מחירים ומספר עסקאות נמוך.

על פי סקירת הנדל"ן העדכנית של חריש סיטי, מספר עסקאות הנדל"ן בשנת 2024 עמד בממוצע על 52 עסקאות בחודש. בראייה שנתית מדובר על למעלה מ-600 עסקאות. עו"ד נעים מעריך כי למעלה מ-1,000 בעלי דירות בעיר טרם קיבלו את האישור המיוחל, מאות מהם, הם לקוחות המטופלים במשרדו. "אני יכול להגיד שההתנהלות הזו ממש הורסת לי את העבודה. לקוחות כל היום צועקים עלי כי הם חושבים שאני לא מטפל בהם כראוי. הם לא מצליחים להבין למה צריך לחכות לאישור למעלה מחצי שנה".

הקשיים שמתלווים להנפקת האישור גורמים למתחים בקרב בעלי הדירות אבל גם מתווכי העיר חשים זאת בכיסם: "הרבה עסקאות שיכלו להתבצע התפוצצו. במשרד שלי היו עשרות מקרים של עסקאות שנהרסו", מציין עו"ד נעים. "העיכוב גורם ללקוחות לשקול בשנית, ולכן יש מקרים רבים בהם בעלי הדירות בעיר מפסידים את הקונה".

צוואר הבקבוק: הערכה שמאית

עו"ד נעים מעריך כי הבעיה בהנפקת האישורים נעוצה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אשר אחראית על בדיקת היטלי ההשבחה של הנכס, אחריות שמוטלת על שמאי הוועדה.

"הבעיה התחילה כשהוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה סיימה את הקדנציה שלה", הוא אומר. "בפברואר 2024 התחילה לעבוד בעיר הוועדה המקומית, משהו בהעברת השרביט לא התנהל כראוי".

אחד הגורמים לעיכוב הבלתי סביר נגרם להערכתו של עו"ד נעים, בשל החלטת הוועדה המקומית החדשה לבחון מחדש את היטלי ההשבחה שביצעה הוועדה המיוחדת, מה שגרם לעומס עבודה עצום. "זה אבסורד", הוא מדגיש. "הוועדה המיוחדת היא בעלת סמכויות גדולות יותר ורחבות יותר מוועדה מקומית. זה כמו להחליט שבית משפט שלום יהפוך החלטה של בית משפט מחוזי", הוא מסביר. "תארי לך שמכרת דירה, שילמת את היטל ההשבחה שביקשו ממך וכעת הנושא נפתח מחדש".

ראוי להזכיר, כי בראיון שהתפרסם עם  מהנדסת העיר, שהקימה את הוועדה המקומית, הבטיחה שרון פישמן העברת סמכות חלקה שלא תפגע בשירות אותו מקבל התושב. "יש המשכיות ורציפות טיפול בבקשות שכבר הוגשו. אנחנו לא נגיד לתושבים עכשיו להתחיל מחדש תהליך מול ועדה חדשה. ממש לא", ציינה בראיון שהתפרסם בחריש סיטי בינואר 2024.

האישור הגיע בזכות העתירה

העיכובים הממושכים הובילו גם למאבק משפטי. עו"ד מוני עזורה, שמייצג לקוחות בעיר שחיכו חודשים ארוכים לאישור, הגיש נגד עיריית חריש עתירה מינהלית בנושא.

לדבריו, בעקבות העתירה, העירייה הזדרזה לטפל בלקוחות שהיו חתומים עליה. "העיקר שהלקוחות שלי קיבלו את האישורים שהיו זקוקים להם", הוא אומר, אך מוסיף: "זו לא התנהלות תקינה של עירייה. משהו לא עובד שם כראוי. אני עובד מול עיריות אחרות ולא נתקלתי אף פעם במצב דומה".

עו"ד ירון חליוה, שהתגורר תקופה קצרה בעיר, עשרה חודשים בלבד, מסכים שמדובר בהתנהלות שהיא קיצונית וחריגה מאוד, ומספר כיצד ההתנהלות של העירייה הובילה אותו להחלטה למכור שתי דירות שרכש בחריש ולעזוב את העיר: "חיכיתי הרבה חודשים לאישור והייתי בשלב של הפרת חוזה מול הרוכש בגלל העירייה. הייתי צריך לרדוף אחרי העירייה ולשלוח מכתבים ועוד מכתבים ועוד טלפונים, זה לא סביר, זו התנהלות הזויה".

"בגלל ההתנהלות החובבנית והלא נעימה של העירייה, החלטתי למכור את הדירות ולעבור לעיר אחרת. אני סבור שזו התנהלות שמעידה על בעיה חמורה". הוא מוסיף.

חשיבות אישור היעדר חובות

חשוב להבין כי אישור היעדר חובות אינו רק עניין טכני, אלא מסמך בעל משמעות משפטית וכלכלית מהותית. הרשות המקומית מחויבת לספק אישור זה לתושבים כחלק מחובתה לספק שירותים מוניציפליים בסיסיים.

כאמור, בלעדי האישור לא ניתן לרשום את הדירה בטאבו, וללא רישום בטאבו לא ניתן להשלים עסקת מכר נדל"ן באופן חוקי ומסודר.

מדובר בזכות יסוד – הזכות לקניין. פגיעה בזכות זו, באמצעות עיכובים לא סבירים מצד רשות מקומית, עלולה להוות עילה לפיצוי ואף להתערבות משפטית.

"המצב הנוכחי בחריש, בו תושבים ממתינים חודשים ארוכים לקבלת אישור היעדר חובות, מהווה פגיעה משמעותית בתושבים ובשוק הנדל"ן המקומי. מדובר בשירות בסיסי שהרשות המקומית מחויבת לספק בזמן סביר, ועל העירייה למצוא פתרונות מיידיים לבעיה", מסכם עו"ד נעים.

תגובת עיריית חריש: "הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נכנסה לתפקידה ב-1 בפברואר 2024, והנפיקה אישורים בקצב של כ-2,000 בשנה. יש מקרים ספציפיים של תשלום היטלי השבחה לוועדה הקודמת (הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה שכבר סיימה את תפקידה), שנבדקים בשל המעבר לוועדה חדשה. אכן, יש מקרים שבהם הנפקת האישורים לוקחת זמן רב יחסית, והוועדה פועלת כדי לצמצם את הפערים האלה ככל שניתן".

לקריאה נוספת: רגע המבחן קרב: ב-1 בפברואר תחל לפעול בעיר ועדת בנייה מקומית

שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) עצרו השבוע את ראש העיר יצחק קשת בחשד לביצוע עבירות מין, שיבוש הליכי חקירה ומשפט והפרת אמונים.

החקירה הסמויה ביאח"ה החלה לפני כמה חודשים בעקבות תחקיר שפורסם בערוץ 12 שהעלה חשדות לפיהן קשת תקף ופגע מינית בכמה נשים, אשר עם כמה מהן היו לו יחסי מרות (מערכת יחסים שבהם לצד אחד במערכת היחסים יש שליטה והשפעה על הצד השני כמו במקרה של ראש עיר ועובדות עירייה).

המשטרה עיכבה שני בני אדם נוספים לחקירה, בחשד שהתבקשו על ידי ראש העיר למנוע מהנפגעות להתלונן נגדו. בית משפט השלום בחיפה הורה להאריך את מעצרו של קשת עד ליום חמישי.

עו"ד עופר ברטל, שמייצג את קשת, מסר: "לא נעברה כל עבירה על ידי ראש העירייה. הטענה שנעברה עבירה כלשהי ללא הסכמה היא מופרכת, והדברים נתמכים בראיות ויתבררו בהמשך. ראש העירייה משתף פעולה עם החקירה, הוא מסור מאוד לתפקידו וימשיך לשרת את תושבי העיר מיד עם חזרתו ללשכתו". האם קשת אכן יחליק חזרה לתפקידו כראש עיר?

חזקת חפות מול עבירות קשות מאוד

"זה מצב מורכב, שאין לו תשובה חד משמעית לא בדין ולא בפסיקה", מסבירה עו"ד תמר באום, מנהלת המחלקה המוניציפלית בתנועה לאיכות השלטון. "החוק מטפל במקרים שכבר מוגש כתב אישום, והפסיקה גם הוסיפה התייחסות למקרים שהם לקראת הגשת כתב אישום, אבל אנחנו לא שם. בשלב זה, עדיין עומדת לו חזקת החפות.

"מצד שני, ברור שיש פה מצב מאוד קשה ומורכב היות ומדובר בעבירות מאוד-מאוד קשות. בעיקרון, כרגע זה בידי המשטרה שיכולה לבקש את ההרחקה שלו מהעירייה עוד בטרם הגשת כתב אישום".

זה קרה במקרים של ראשי ערים אחרים?

"כן, צבי בר, ששימש כראש עיריית רמת גן נחקר ונעצר, ובאחד מהדיונים על הארכת מעצר המשטרה ביקשה להרחיק אותו מהעירייה. בית משפט השלום, במסגרת סמכותו, הורה על כך. אבל כל מקרה הוא לגופו. בשלב הזה, צריך פשוט להמתין ולראות מה המשטרה עושה".

"מצד שני, ברור שצריך להבין שככל והוא חוזר ומתפקד כראש עיר – כי כרגע אין מניעה לכך – שעשויות להיות למהלך השלכות לפגיעה באמון הציבור, וזה דבר שראש העיר בעצמו צריך לבחון כחלק מחובתו. היועץ המשפטי של העירייה גם צריך לבחון זאת, וגם המועצה צריכה לשקול את אחריותה כלפי הציבור. אלו דברים שצריכים להיבחן באופן קונקרטי".

חקירה סמויה, פרשה פומבית

מעצר ראש העיר לא הפתיע את תושבי חריש. הפרשה שנחשפה לפני מספר שבועות מטלטלת את העיר וחוצה את תושביה לשני מחנות עיקריים: אלו המאמינים למתלוננות, ובראשן, ליאור הימן בת ה-20 שהעידה בפרשה בפנים גלויות, ואלו המאמינים בחפותו של קשת.

"היום הוא יום מעולה לעיר שלנו, לראש העיר פחות. יום של ניקוי אורוות ובירור הצדק", כתב אחד מתושבי העיר בתגובה למעצר. אחרת הוסיפה: "עבור נשים רבות, ותושבים רבים זה יום שיא ומרגש בדרך לעשיית צדק. חלק גדול מאוד מהתושבים בעיר נושמים היום לרווחה, כי פחדו. באמת פחדו". מנגד, יש מי שציין: "חריש עלתה לגבהים וזאת בזכות איש אחד, יצחק קשת. הוא בטח לא יהרוס את אשר בנה. סבלנות, עוד תוכח חפותו".

גרינברג בלב הסערה

החלוקה לשני מחנות בעיר קיימת גם בסיפור עלילה משני ובתפקיד שממלאת שני גרינברג, ממלאת מקום ראש העיר, שאמורה להיכנס לנעליו של קשת במקרה של נבצרות או השעיה.

הימן, שנקראה ל' בתחקיר הראשוני (טרם חשיפתה), סיפרה כי היא שיתפה את גרינברג בהטרדה שחוותה עוד לפני שסיפרה למשפחתה, אך קיבלה תגובה מבטלת שהסתכמה ב"נדבר אחרי הבחירות".

הגרסה של גרינברג שונה. "אחרי הכתבה שפורסמה קיבלתי האשמות שווא, שטענו שקיבלתי בעבר תלונה על פגיעה ו׳מסמסתי׳ אותה מאינטרסים כאלו ואחרים. חברים, מדובר בשקר גמור. אני יכולה להבטיח לכם שלא התעלמתי ולא השתקתי ויש לי את ההוכחות לכך".

התגובה הציבורית לא איחרה לבוא ואיתה הדרישה לפיטוריה. גרינברג חשה מותקפת. בתגובה היא ציינה בישיבת מועצת העיר שהתקיימה בשבוע שעבר: "אני לא מתכוונת לעזוב את תפקידי. לא בגלל לחץ פוליטי, לא בגלל מסע הפחדה, ולא כי מישהו החליט להפוך אותי לשעיר לעזאזל. עזיבה היא מהלך טיפשי שמשרת רק את אותה קבוצה שפועלת באובססיביות לשינוי השלטון.

"חשוב לי לומר באופן ברור: המחוייבות שלי למשימה אינה סותרת את העמידה שלי לצד נשים. הקריאה שלי מכאן היא להליך הוגן לשני הצדדים ואני מבקשת גם מהציבור לא לפגוע באותן נשים ולא להשתמש בהן ובסיפור שלהן בשביל להגן על עמדה פוליטית".

גרינברג טרם פרסמה את תגובתה למעצרו של קשת.

מה קובע החוק? ומה הוא עדיין לא קובע?

ביום חמישי (מחר) יוחלט אם קשת ישוחרר לביתו או יוארך מעצרו. גם אם החקירה והמעצר יבשילו לכדי הגשת כתב אישום מדובר בתהליך ארוך. כיצד תתנהל העירייה בשלבי הביניים?

"יש חוק ספציפי שמגדיר את בחירת ראש רשות וסגניו", מפרטת עו"ד באום. "במקרה של הגשת כתב אישום אמורה לקום ועדה סטטוטורית בראשות שופט שתבחן את בקשת היועצת המשפטית לממשלה להשעות אותו מתפקידו. הוועדה צריכה לדון בבקשה ולהחליט בה תוך 30 ימים מיום הגשתה.

יכול להיות שמוגש נגדו כתב אישום והיועצת המשפטית לממשלה מחליטה שלא לבקש את ההשעיה שלו?

שוב זה תלוי בנסיבות ובשיקול דעת של גורמי התביעה והחקירה, אבל היועצת המשפטית לממשלה חייבת לכל הפחות לשקול את זה במקרה של הגשת כתב אישום. גם מועצת העיר חייבת לכל הפחות לשקול את השעייתו".

ובתקופה הזו, מה קורה מבחינת התפקוד השוטף של העירייה?

"אחד הסגנים שלו אמור למלא את מקומו. ושוב, הכול שאלה זה של האם יוגש כתב אישום ואז זו גם שאלה אם הוא יכול להיות מושעה מתפקידו כראש רשות, אבל עדיין תיבחן השאלה אילו תפקידים הוא יכול להמשיך למלא כחבר מועצה".

מה חשוב שהציבור ידע?

"חשוב שהציבור יעקוב אחרי הדברים ויפגין מעורבות בהליך הציבורי. החקירה עוסקת בהאשמות מאוד כבדות, ולצערנו, מעידה על חולשה בהקפדה על טוהר המידות, על מינהל תקין, לשון החוק וההתנהגות הראויה בקרב נבחרי הציבור במדינה שלנו. נקווה שהדברים האלה לא יחזרו על עצמם".

תגובות המערכת הפוליטית המקומית

עידית ינטוב, סגנית ראש העיר: "ברצוני להביע אמון מלא ברשויות החוק, הפועלות לבירור האמת במקצועיות ובזהירות הראויה. יחד עם זאת, חשוב לי להזכיר: כל אדם זכאי לחזקת החפות עד שיוכח אחרת. ומנגד, כל אישה או אדם שבוחרים להשמיע קול – זכאים להקשבה מלאה וליחס רציני ומכבד. התגובה החברתית חייבת להיות אחראית, רגישה ומכילה – ולא מתלהמת.

"סמכות גורמי האכיפה ברורה, ומצופה מהם לפעול בשקיפות, ביושרה ובשיקול דעת. חובתנו כחברה היא לאפשר להם להשלים את תהליך הבירור מבלי למהר לקביעות. אני מתחייבת להמשיך בשליחותי הציבורית, מתוך מחויבות עמוקה לתושבי חריש, ומאמינה בצורך בשיח נקי, אמפתי ושקול – במיוחד ברגעים כאלה".

איציק לב, חבר האופוזיציה: "זהו רגע לא פשוט לעיר שלנו – רגע שמעלה שאלות, מעורר רגשות, ודורש מאיתנו לעצור לרגע ולזכור: חריש איננה אדם אחד. חריש היא קהילה שלמה – תושבים, משפחות, עובדים, מתנדבים – וערכים שמובילים אותנו כל השנה. החקירה תתנהל על ידי הגורמים המוסמכים – ואנו ננהג כפי שנכון לנהוג במדינה דמוקרטית: נאפשר לתהליך להתרחש באופן חופשי, ענייני, וללא שיבוש דעת הציבור.

"כחבר מועצת העיר, המחויבות שלי היא לתושבי חריש – לכל אחת ואחד מכם: לדאוג לכך שהעיר תמשיך להתנהל בצורה סדירה, שהשירותים הציבוריים יפעלו כראוי, ושהשיח הקהילתי – יישאר מכבד גם כשהמציאות מאתגרת".

מתנועת בונות אלטרנטיבה המלווה את הפרשה נמסר: ״הנחישות של מתלוננות הפרשה האמיצות, יחד עם הלחץ הציבורי העיקש של תושבות עיריית חריש ותומכות נוספות במהלך השבועות האחרונים – עשו את שלהם. אנחנו משוכנעות כי משטרת ישראל תעשה כל שביכולתה להגיע אל מיצוי החקירה והאמת. לא נשתוק על פגיעה באחיותנו – אנו מאמינות לכל אישה ונמשיך ללוות את הפרשה".

רשות מקרקעי ישראל מתכננת לשווק ארבעה מתחמי תעסוקה ומסחר ברובע חריש דרום. המכרז, שיפתח למציעים אחרי החג, הוא ניסיון נוסף לשווק מגרשים שלא זכו לקבל הצעות בשני המכרזים הראשונים שפורסמו.

כזכור, במכרז הראשון לשטחי תעסוקה ותעשיית עתירת ידע בחריש דרום, שנסגר באוקטובר 2024, זכו שני יזמים, חברת מתכת בן עזר ווילאר נכסים, בשבעה מגרשים. תשעה מגרשים נוספים לא קיבלו כלל הצעות.

במכרז השני שנסגר בפברואר 2025 חמישה מגרשים שווקו ליזמים רמי לוי שיווק השקמה, מ. ברוכים ובניו ובאלאנס מגורים. ארבעה מגרשים נוספים לא קיבלו הצעות.

פעם שלישית גלידה?

כעת, מנסה רמ"י לשווק ארבעה מתחמים שלא עניינו את היזמים בשני הסבבים הראשונים. מתחם 75418 כולל שני מגרשים 402 ו-516 והוא הגדול מבין ארבעת המתחמים ומשתרע של שטח של 6,291 מ"ר. מחיר המינימום למתחם הוא 2.17 מיליון שקלים והוצאות הפיתוח הן 16.3 מיליון שקלים.

מתחם 75420 כולל גם הוא שני מגרשים 406 ו-407 והוא משתרע על 4,216 מ"ר. מחיר המינימום למתחם הוא 1.5 מיליון שקלים והוצאות הפיתוח הן 11.2 מיליון שקלים.

מתחם 75410 כולל את מגרש 503 והוא משתרע על שטח של 6,271 מ"ר. מחיר המינימום למתחם הוא 1.2 מיליון שקלים והוצאות הפיתוח הן 12 מיליון שקלים.

מתחם 75409 כולל את מגרש 505 והוא משתרע על שטח של 5,093 מ"ר. מחיר המינימום למתחם הוא 1.37 מיליון שקלים והוצאות הפיתוח הן 11.3 מיליון שקלים.

שינוי ייעוד ועלויות פיתוח מאמירות

בחינה של שלושת המכרזים מגלה כי השינוי העיקרי במכרז שפורסם כעת הוא שינוי ייעוד. בשני המכרזים הראשונים נועדו המגרשים לשימושי מסחר ותעשייה עתירת ידע (הייטק) אולם במכרז הנוכחי הוא שונה לשימושי מסחר ו/או משרדים, ככל הנראה, מתוך תקווה למשוך מתעניינים מתחומים רחבים יותר.

גם מחירי המינימום השתנו במהלך שלושת המכרזים. השינוי הבולט התרחש במכרז השני בו מחירי המינימום משתנים לפי מספר ההצעות הכשרות: ככל שיש יותר הצעות, המחיר מוזל. שיטה זו משמשת כניסיון למשוך יזמים עם סף כניסה נמוך יותר. במכרז הנ"ל הצליחה חברת רמי לוי השקמה נדל"ן לזכות בשלושה מגרשים (504,502,405), במחירי המינימום, בשניים מהם, לא היו לה כלל מתחרים והיא היתה המציעה היחידה. עם זאת, הניסיון לא צלח בשאר המגרשים.

במכרז החדש מחירי המינימום כמעט זהים למחירי המכרז הראשון, חלקם גבוהים יותר, אבל לא בצורה משמעותית.

הבדל שלישי בין המכרזים הוא בעלויות הפיתוח, שנעות בין 11 ל-16 מיליון שקלים למגרש, שהתייקרו משמעותית. ההפרשים בין עלויות הפיתוח במכרז הראשון לאחרון מסתכמים בין 480 ל-548 אלף שקלים בהתאמה למתחמים השונים, ונובעים מהתייקרות תשומות, תשתיות ומדדים.

מהם סיכויי ההצלחה של המכרז?

חוסר ההצלחה בשיווק המגרשים בשני הנסיונות הקודמים מצביע על פער בין תנאי המכרז למה שהשוק מוכן לשלם או לבצע. גם במכרז בו מחירי המינימום הונמכו דרמטית, לא נרשמה הצלחה מלאה– מה שמרמז שלא רק המחיר מהווה חסם.

בנוסף, התנאים הכלליים במשק אינם מעודדים: ריבית גבוהה וחוסר ודאות כלכלית מרתיעים יזמים שמבקשים להימנע מסיכונים ומחפשים בעיקר הזדמנויות עסקיות אטרקטיביות.

בשורה התחתונה, השאלה היא האם היזמים ישקיעו במגרשים שנועדו לפיתוח משרדים בחריש? האם הם לא ירתעו מהפיתוח הסביבתי הלוקה בחסר (בלי רכבת, חיבור לכביש 6)? האם הם יעדיפו לחכות להבשלת התנאים הכלכליים, פיתוח העיר או לתמריצים (פטור מהיטלים, הנחות, מימון פיתוח) שתעניק המדינה במכרזים הבאים? התשובות יתחוורו עם נעילת המכרז ב-23 ביוני 2025.

לקריאה נוספת: מכרז חריש דרום: חמישה מתוך תשעה מגרשי תעסוקה ומסחר שווקו בהצלחה

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש הנפיקה בשבוע שעבר היתר בנייה בתנאים, לרב הקומות הראשון במתחם הטרפז.

על פי היתר החפירה ודיפון, חברת י.א אלון בנייה תבנה במתחם הטרפז, בניין של 27 קומות מעל הכניסה הקובעת, הכולל 120 יח״ד בפרויקט 'מגדלי אלון'. בניין נוסף בפרוייקט, בן 6 קומות עם 24 יח"ד – טרם קיבל היתר.

כזכור, בנובמבר 2022 זכו שלושה יזמים, בעלי הכרות מוקדמת עם חריש, במכרז רשות מקרקעי ישראל לבניית 624 יחידות דיור וכ-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר  במתחם הטרפז, בכניסה לעיר.

במרץ 2023 החלו העבודות להקמת תשתיות השכונה שהסתיימו לפני מספר חודשים. שני היזמים הנוספים, ליאם נחמיאס שיבנה במתחם 336 יחידות דיור, וליאם הנדסה גרופ בע"מ שיבנה 144 יחידות דיור, מצויים גם הם בהליכים מתקדמים.

הדירות היקרות ביותר בעיר

מתחם הטרפז ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר, בקצה שכונת אבני חן, והוא כולל שני מגדלים בגובה של 27  קומות (120) דירות בכל בניין, שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים, נמוכים יותר. אלו מגדלים גבוהים משמעותית מהסטנדרט בעיר.

על פי תנאי המכרז 374 יחידות ימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה, בהנחה של 20% לזכאים, ו-250 יחידות, היוקרתיות יותר, יימכרו בשוק החופשי. מסתמן כי הביקוש לדירות היוקרה במתחם גבוה וכי הן נמכרות במחירי שיא ביחס למחירי הנדל"ן בעיר.

מפרסומי רשות המסים עולה כי בסוף שנת 2024 נמכרו במכירה מוקדמת במתחם הטרפז  מספר דירות פנטהאוז של היזם ליאם הנדסה במחירים שנעו בין 3.2-3.3 מיליון שקלים. דירות פנטהאוז בפרוייקט נוסף – High Park, יצאו לשיווק במכירה מוקדמת ממש לאחרונה.

דירות הפנטהאוז, שנמכרו במסגרת ההקצאה לשוק החופשי, קבעו שיאי מחיר חדשים בעיר. הדירה היקרה ביותר בחריש שנמכרה עד לסוף שנת 2024, נמכרה במחיר של 3.306 מיליון שקלים בחודש דצמבר, מדובר בדירת פנטהאוז המשתרעת על שטח של 220 מ"ר. בינואר 2025 נמכרה במתחם דירת פנטהאוז במחיר גבוה אף יותר, שעמד על 3.335 מיליון שקלים. שטחו של הפנטהאוז הוא כ-200 מ״ר והוא כולל 7 חדרים.

שלמה קליין, סגן ראש העיר, ציין בעבר כי קיים ביקוש גבוה לדירות של 200 מ"ר בחריש: "זה מוצר שכמעט שלא קיים בעיר ויש לו ביקוש גדול. כרגע, דירות גדולות כאלה קיימות רק בשכונת הטרפז, ובמכירה המוקדמת של היזם, הן נחטפו".

בפרויקט מגדלי אלון, שבו טרם החלה המכירה, הדירות בשוק החופשי ממוקמות ב-8 הקומות העליונות, שאר הדירות הן לזוכים במסגרת מחיר מטרה. הקבלן טרם קבע מועד לבחירת הדירות לזכאים. לדבריו: "כנס הבחירה והתהליך מיושם לאחר קבלת היתר, אנו פועלים במרץ ומקווים שעוד השנה זה יקרה". עוד הוא מציין כי להערכתו, מרגע קבלת היתר בנייה מלא, זמן הבנייה יארך בין 38-42 חודשים עד למסירת הדירות לרוכשים.

מעבר לתוספת יחידות הדיור בעיר, רבי הקומות במתחם הטרפז, שיראו למרחוק, אמורים להפוך לסימן היכר של העיר החדשה. מטרת המתכננים, בין היתר, היא למשוך לחריש אוכלוסייה חזקה שיכולה להרשות לעצמה לגור במגדלים, שדורשים עלויות תחזוקה גבוהות.

לקריאה נוספת: השכנים מקומה 20 בדרך: עשרות מגדלי מגורים ייבנו בחריש

החל מיום שישי הקרוב ה-4 באפריל 2025, יחולו שיפורים ושינויים בכמה מקווי האוטובוס בעיר, כחלק מהיערכות לעבודות תשתית ולשיפור השירות. הקווים שבהם יחולו שינויים הם קווי 20, 22, 60, 71.

מה צפוי להשתנות?
שיפור לוחות הזמנים בכל ארבעת הקווים: סנכרון לוחות הזמנים של קווים 20 ו-22 ללוח הזמנים של קו 632 לתל אביב, וסנכרון של קווים 60 ו-71 ללוח הזמנים של רכבת בנימינה.
יצירת מרווחי נסיעות של כ-10 דקות בקווים 60 ו-71.
שינויים במסלולים בשכונת הפרחים, הוספת תחנות חדשות.

בשל עבודות ברחוב לוטם – נסיעה חד-כיוונית בלבד ברחובות לוטם וסביון בקווים 22, 60, 71 חלק מהתחנות יבוטלו.
קו 20א' לא יעבור בשדרות ההגשמה במקטע שבין רחובות "יחד" ל"חברותא".

מומלץ לבדוק מראש את לוחות הזמנים והמסלולים החדשים באתר חברת קווים:
www.kavim-t.co.il

לקריאה נוספת: חדש בחריש: קו אוטובוס ישיר בין חריש לירושלים

היום תעלה להצבעה במליאה העיר ההצעה לאישור תקציב עיריית חריש לשנת 2025. על פי ההצעה תקציב העיר לשנה הנוכחית יסתכם ב-509 מיליון שקלים, סכום המשקף גידול של 10.43% בהשוואה לתקציב השנה הקודמת.

עם זאת, גם השנה צפי הכנסות העירייה נמוך מההוצאות. הכנסות העירייה מסתכמות ב- 481.7 מיליון שקלים בלבד, סכום שנמוך מההוצאות המתוכננות בלמעלה מ-27.2 מיליון שקלים. את הגירעון מתכננת העירייה להשלים מתוכנית הייצוב הממשלתית, בדומה לתקציבים בשנים 2023 ו-2024 גם בהם אושרו תקציבים גרעוניים עם פערים של למעלה מ-27 ו-25 מיליון שקלים בהתאמה.

ראוי להזכיר כי החלטת הממשלה שאושרה בשנת 2022 והזרימה לחריש כחצי מיליארד שקלים, התורמים לסגירת הגירעון, מסתיימת השנה. כיצד מתכננת העירייה להתמודד עם הגירעון הצפוי בתקציב השנה הבאה? יוסי הדרי, גזבר העירייה: "התקציב הוכן עם מסגרת תקציב נמוכה יותר מאשר מאשרת לנו תוכנית הייצוב בשנת 2025 ואפילו נמוכה יותר ממסגרת התקציב המאושרת בשנת 2024 על מנת לנהוג באופן אחראי ולשמור רזרבות לשנים הבאות".

בלי אזור תעסוקה

על פי טיוטת התקציב צפי ההכנסות העיקריות של העירייה (ארנונה, אגרות, הכנסות מים, השכרות מבנים, קנסות, שמירה וביטחון) לשנת 2025 מסתכם בכ-146.8 מיליון שקלים המהווים כ-29% בלבד מתקציב העיר.

כך לדוגמה, הכנסות הארנונה של עיריית חריש מסתכמות ב-110.2 שקלים – כ-21% אחוזים בלבד מסך התקציב. ראוי לזכור, כי למרות הגידול במספר התושבים ולמרות אחוזי גביית ארנונה גבוהים (91% על פי נתוני העירייה) לא חל גידול משמעותי בנכסים המניבים בעיר וחריש עדיין סובלת מהיעדר אזור תעסוקה שמספק הכנסות לעיר.

ההכנסות המשמעותיות מנכסים מניבים עדיין רחוקות: ההצלחה החלקית במכרזי חריש דרום ושיווק המגרשים למגורים ולעסקים ימומשו ויהפכו להכנסות עירייה רק בעוד מספר שנים.

ההכנסות העצמיות עדיין נמוכות

בינתיים, מסתפקת חריש בהכנסות עצמיות נמוכות יחסית ומימון ממשלתי שהצטמצם השנה ועתיד, כך לדברי גזבר העירייה, יוסי הדרי, להמשיך ולקטון.

על פי ההצעה שנשלחה לאישור חברי המליאה, הכנסה לקופת העירייה מהיטלי הביטחון והשמירה שמשלמים התושבים מסתכמת בכ-5 מיליון שקלים בקירוב.

ההכנסות עוד מעריכה העירייה כי ההכנסות לקופה מאכיפת חניה יסתכמו בשנת 2025 ב-2.8 מיליון שקלים, ואילו ההכנסות מקנסות יסתכמו בחצי מיליון שקלים.

העירייה גם מעריכה כי ההכנסות בתחום האנרגיה המתחדשת ואנטנות סלולריות יסתכמו בלמעלה מ-2.7 מיליון שקלים.

הכנסה נוספת היא משלטי החוצות בעיר, שיכניסו לקופה העירונית 390 אלף שקלים בקירוב.

מקורות הכנסה משמעותיים נוספים מסתמכים על משרדי ממשלה וקולות קוראים. מענקי משרד הפנים לדוגמה, מתוקצבים ב-28.6 מיליון שקלים לשנת 2025. מקור הכנסה משמעותי בתקציב הוא תחום החינוך: חינוך קדם יסודי מספק לקופת העירייה למעלה מ-78 מיליון שקלים ואילו הכנסות החינוך היסודי הצפויות הן 54 מיליון שקלים. הכנסות החינוך העל יסודי הן 36 מיליון שקלים בקירוב. סכומים אלה בנויים על תקציבים ממשלתיים ותשלומי הורים.

הכנסות נוספות הן תשלומי תושבים לחוגים ומנויים. כך לדוגמה, ההכנסות מחוגי ספורט מסתכמות ב-7.6 מיליון שקלים.

חלקו של תקציב החינוך קטן

לאן הכסף הולך? גם השנה, ההוצאה התקציבית הגדולה ביותר היא בתחום החינוך. בשנת 2025 יושקעו בחינוך למעלה מ-235.8 מיליון שקלים, סכום המבטא גידול של כ- 9% ביחס לתקציב השנה החולפת. למרות שגם השנה החינוך תופס את נתח התקציב הגדול ביותר, חלקו בתקציב מסתכם ב-46% אחוז בלבד,  נמוך יותר ביחס לחלקו בתקציב בשנה שעברה, שהסתכם ב-51%.

על פי הצעת התקציב ההשקעה בגני הילדים תהיה הגבוהה ביותר ותסתכם בשנת 2025 בלמעלה מ-90.4 מיליון שקלים. עם זאת, מדובר בהפחתה ביחס לתקציב השנה הקודמת שהסתכם ב-106 מיליון שקלים – הנתונים תומכים במגמה של התבגרות האוכלוסייה ומעבר להשקעה תקציבית בשכבות הגדולות יותר של הילדים בעיר, המצויות כעת בגילאי בית הספר.

ואכן, בבתי הספר (יסודי) יושקעו בשנת 2025 מעל 65.1 מיליון שקלים, לעומת כ-50 מיליון שקלים בשנת 2024. סכום זה מבטא עלייה של 24% בקירוב.

גם בחטיבות הביניים ובחינוך העל יסודי ניכרת עלייה ויושקעו 34.3 מיליון שקלים בקירוב בהשוואה ל-26 מיליון שקלים בשנה החולפת.

בשירותים נלווים לחינוך, הכוללים בעיקר שירותי הסעות, אבטחה ושירות פסיכולוגי, יושקעו כ-41.4 מיליון שקלים לעומת כ-38.4 מיליון שקלים בשנת 2024.

תקציב הביטחון גדל

תקציב השמירה, הביטחון וההגנה המרחבית רשם גידול של כ-23% הנובע בעיקר מהוספת מערך השיטור הקהילתי בעיר. התקציב מסתכם בשנה זו ב-8.8 מיליון שקלים בהשוואה לתקציב 2024 שהסתכם ב-6.8 מיליון שקלים בלבד. חלק הארי של התקציב מיועד לשמירה הביטחונית השוטפת וחלקיו האחרים כוללים הגנה מרחבית, הג"א, כיבוי אש ומינהל המחלקה.

למרות הגידול הכספי, חלקו של תקציב הביטחון מסך התקציב מסתכם ב-1.7% בלבד בהשוואה לשנה שעברה, אז עמד חלקו על 1.5%.

עליית המע"מ השפיעה על התקציב

בתחומי הרווחה יושקעו למעלה מ-57.1 מיליון שקלים אל מול כ-50.6 מיליון שקלים בתקציב 2024. אחוז תקציב הרווחה מהסך הכולל מסתכם ב-11% כפי שהיה בתקציב השנה הקודמת.  עם זאת, בהתייחס לצמיחת האוכלוסייה – ניתן לומר כי בפועל, תקציב הרווחה קטן.

תקציב העירייה בתחומי התרבות והספורט כ-22.5 מיליון שקלים בשנת 2025, לעומת 17.3 מיליון ב-2024. חלקו של תקציב התרבות מהתקציב הכולל הוא 4.4% בלבד, אולם מדובר בגידול של כ-24% ביחס לתקציב השנה הקודמת. גזבר העירייה ציין כי "הגידול בתקציב מאוזן בין הכנסות להוצאות וצפוי להיתמך בהגדלת ההכנסות הייעודיות ממקורות עצמיים וממשלתיים. הרחבה זו נובעת מהביקוש הגובר לפעילויות תרבותיות בעיר".

תקציב אגף תפעול ולוגיסטיקה רשם גידול של כ- 11%, גידול הנובע מעליית המחירים במשק, תוספת המע"מ והתוספת המשמעותית באכלוס העיר. תקציב האגף כולל השקעה בתחומי פינוי אשפה ופסולת, גינון, גינות קהילתיות ומתקני משחק.

תקציב הדת מסתכם ב-3.5 מיליון שקלים, בהשוואה ל-3.2 מיליון שקלים בשנה הקודמת.

הוצאות המינהל הכללי מסתכמות בתקציב הנוכחי ב-20.7 מיליון שקלים. סעיף תקציבי זה כולל את תקציב מחלקת הדוברות, קשרי תושבים, משאבי אנוש, מחלקה משפטית ולשכת ראש העיר.

שכר ראש העיר והוצאות ניהול לשכתו, שעלותן היא 4.2  מיליון שקלים, כולל תשלום שכר לשני סגני ראש העיר (למעלה מ-2 מיליון שקלים), בתוספת הוצאות ליסינג, הוצאות רכב ואחזקת משרד.

גזבר העירייה, סיכם: "התמודדנו עם אתגרים משמעותיים, בהם מצב החירום המתמשך, העלאת שיעור המע"מ, קיצוצים נרחבים בתקציבי משרדי הממשלה, והתייקרויות במשק", ציין הדרי והתייחס להעלאת המע"מ ל-18% שהשליכה ישירות על התייקרות הוצאות העירייה בתחומי הרכש והשירותים, כמו גם על ההתייקרויות במשק בתחומי השכר.  עוד ציין הדרי כי הקיצוצים בתקציבי הממשלה צפויים להשפיע גם על תמיכות ממשלתיות עתידיות.

לקריאה נוספת: תקציב עיריית חריש לשנת 2024 יעמוד על כ-438 מיליון שקלים

שוק הנדל״ן המקומי בחריש מסכם שנתיים של היקפי מכירות לא גבוהים וקו מגמה ברור של ירידת מחירים, כך עולה מנתוני סקירת הנדל״ן של חריש סיטי, שעודכנה השבוע, וכוללת את נתוני השוק המקומי עד לסוף שנת 2024. מחירי הדירות בעיר הגיעו לשיאם בשנת 2022 לאחר כשנתיים של עליות מחירים תלולות. בשיאו, הגיע המחיר הממוצע למ״ר בעיר לכ- 15,600 ש״ח, ברבעון האחרון של שנת 2022.

שנת השיא מבחינת היקף המכירות (כמות הדירות שנמכרו), היתה שנת 2021 שממוצע המכירות החודשי בה עמד על כ-120 דירות בחודש.

בשנים 2023-2024, שהיו שנים מאתגרות בשוק הנדל״ן הכללי בישראל, הן בשל הריביות הגבוהות והן בשל המלחמה, ירדו היקפי המכירות בעיר באופן משמעותי.

בשנת 2023 ירד ממוצע המכירות לכ-30 דירות בחודש בלבד, ירידה של כ-70% בהיקף הפעילות בשוק. בשנת 2024 חלה התאוששות מסוימת, והיקף המכירות החודשי הממוצע בחריש עלה לכ-52 דירות בחודש, פי 1.7 בהשוואה ל-2023, אולם עדיין מדובר במספר נמוך משמעותית בהשוואה לנתוני המכירות ב-2022.

מחירי הדירות בתקופה זו השלימו ירידה של כ-10%, ירידה שמשמעותה הוזלה של כ-150 אלף שקלים לדירת 4 חדרים סטנדרטית בעיר.

שכונת מעו״ף מצטרפת לשוק היד שנייה

בשנת 2024 עיקר עסקאות הנדל"ן בוצעו בשכונות אבני חן, החורש והפרחים – בחלוקה די שווה. ניתן להניח שחלקה היחסי של שכונת בצוותא קטן יותר עקב היותה שכונה חדשה, שטרם הגיעה להבשלה מלאה בהיבט שוק היד השנייה.

לראשונה נרשמו בשנת 2024 עסקאות מכירה בשכונת מעו"ף, זאת בשל סיום המגבלה שמנעה מרוכשי הדירות בתוכנית מחיר למשתכן, המהווים את רוב השכונה, למכור את דירותיהם בשוק החופשי. כעת בחלוף שבע שנים מהרכישה שהתבצעה בשנת 2017, רשאים בעלי הדירות למכור את דירתם, ושלטי מכירה ראשונים נתלים במרפסות.

מספר עסקאות הנדל"ן בשכונת מעו"ף עדיין נמוך ועל כן עוד לא ניתן להסיק מסקנות סטטיסטיות מלאות לגבי מגמות ומחירי הדירות בשכונה. עם זאת, נכון להיום, המחיר הממוצע למ"ר בשכונת מעו"ף, בעסקאות שבוצעו בפועל, מסתכם ב- 12,700 שקלים, מחיר שנמוך בכ-10% מהמחיר הממוצע בשכונות הוותיקות יותר בעיר.

התופעה של מחירי דירות נמוכים יותר בפרויקטי מחיר למשתכן, שיוצאים לשוק בבת אחת, עם סיום המגבלה של משרד הבינוי והשיכון, מוכרת גם מפרוייקטים אחרים בארץ. כך לדוגמה, מחירי הדירות מיד שנייה בשכונת גליל ים בהרצליה, אחד מהפרויקטים הראשונים והבולטים ששווקו במסגרת מחיר למשתכן, צנחו בכ־11.5% עם יציאתן לשוק של מאות דירות בבת אחת.

על אף המחירים הנמוכים יחסית, עדיין מדובר על תשואה משמעותית מאוד עבור רוכשי הדירות. הדירות בשכונת מעו"ף נמכרו לזכאי משרד הבינוי והשיכון בשנת 2017 במחירים שנעו סביב ה-8,700 ש״ח למ"ר, ובהתאם, מחירי המכירה כעת משקפים עליית ערך של למעלה מ-45%.

מימושים נוספים התרחשו השנה במתחם הקוטג'ים ברחוב דולב, בשכונת החורש. 9 עסקאות מכירה התקיימו במתחם הקטן יחסית, ומחירי הסגירה נעו בין 2.6-3.2 מיליון שקלים. ככל הנראה מדובר בקבוצת רוכשים משלב המכירות הראשוני של הפרוייקט, שרכשו את הבתים להשקעה.

מתחם הטרפז החדש מציג: הדירות היקרות בעיר

בסוף שנת 2024 החלו מכירות הפריסייל במתחם הטרפז החדש בשכונת אבני חן. רוב הדירות במתחם הטרפז מיועדות לזכאי משרד השיכון, ומקצתן (20%) הן דירות מיוחדות למכירה בשוק החופשי. דירות אלה, שנמכרו למרבים במחיר, קבעו שיאי מחיר חדשים בעיר.

דירות פנטהאוז במתחם החדש נמכרו במחירים שנעו בין 3.2-3.3 מיליון שקלים. הדירה היקרה ביותר בחריש שנמכרה עד לסוף שנת 2024, נמכרה במחיר של 3.306 מיליון שקלים בחודש דצמבר. למעשה, נמכרו שלוש דירות פנטהאוז במחיר זה, שתיים מהן בשטח של כ-220 מטר והן כוללות 8 חדרים והשלישית מעט קטנה יותר.

בחודש ינואר 2025 נמכרה במתחם הטרפז דירת פנטהאוז במחיר גבוה אף יותר, שעמד על 3.335 מיליון שקלים. שטחו של הפנטהאוז עומד על כ-200 מ״ר והוא כולל 7 חדרים.

שלמה קליין, סגן ראש העיר, ציין בספטמבר 2024, לאחר אישורה של התוכנית להקמת בתים צמודי קרקע בשכונת הפרחים, כי קיים ביקוש גבוה לדירות של 200 מ"ר בחריש: "זה מוצר שכמעט שלא קיים בעיר ויש לו ביקוש גדול. כרגע, דירות גדולות כאלה קיימות רק בשכונת הטרפז שהיא בבנייה, ובמכירה המוקדמת של היזם, הן נחטפו".

במקביל, החלה כעת מכירת פריסייל של פנטהאוזים בפרוייקט נוסף במתחם הטרפז- פרוייקט High Park .

ההיצע גדל – עליית שכר הדירה נעצרה

נכון לסוף 2024 עומדת אוכלוסיית העיר על כ-40,000 תושבים והיא צפויה להמשיך ולגדול בשנים הקרובות לכ-65,000 תושבים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חריש היא העיר שבה שיעור הדירות בשכירות הוא הגבוה ביותר בישראל (51.8%), והיצע הדירות בשכירות בעיר המשיך לגדול ב-2024. בשנה זו נוספו למאגר הדירות בעיר 172 דירות חדשות וכיום עומדות לרשות תושבי העיר סך של 11,524 דירות. בין השנים 2022-2024 נוספו לעיר 584 דירות.

בתחילת 2023, עם הירידה הזמנית בכמות הדירות הפנויות בעיר (בשל עיכובים בפרוייקטים השונים) והתייקרות המשכנתאות במאות שקלים לחודש, עלו מחירי השכירות בשיעור חד, אך במחצית השנייה של השנה נעצרו העליות והמחירים נותרו יחסית יציבים מאז.

על פי נתוני לוח דירות חריש מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 4,000-3,400 שקלים. דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 4,500-3,800 שקלים. דירות גן מושכרות במחירים הנעים בין 4,000 ל-5,200 שקלים, כתלות בין השאר, בגודל הגינה, ואילו פנטהאוזים בחריש מושכרים במחיר של 5,500-4,500 שקלים.

לסקירת הנדל"ן המורחבת: לחץ כאן