קהילת 'חריש גאה' חגגה אירוע ייחודי בחסות משטרת ישראל: דגלי הגאווה הונפו לראש התורן בנקודת המשטרה המקומית ומעגלי שיח, בהשתתפות  שוטרים ותושבים, עסקו בסוגיות מהותיות לקהילה. יוזמת האירוע: "שיתוף פעולה תקדימי בקנה מידה ארצי עם המשטרה". חבר הקהילה הלהט"בית: "אני מרגיש בטוח יותר בעיר"

כ-60 תושבים וכ-20 שוטרים התכנסו אמש (שלישי) בנקודת המשטרה בחריש לאירוע יוצא דופן ומיוחד: מעגלי שיח של חברי הקהילה הגאה, תושבי העיר ושוטרים, לציון חודש הגאווה 2023, בחסות ובאירוח משטרת ישראל.

את הרעיון לאירוע הייחודי יזמה מעיין גלעד, רכזת קהילת 'חריש גאה', שהפיקה בשלוש השנים האחרונות את אירועי הגאווה בחריש.

"המצב המדיני בארץ דורש מאיתנו לשבת סביב שולחן ולדבר. גם המצב בחריש עם כל החיכוכים בין דתיים וחילונים והבחירות המוניציפאליות הקרובות עומד לגבות מכולנו מחיר: כל אחד יתבצר בעמדה שלו ויתמוך במועמד שלו וזה עלול להביא אותנו למקומות קשים להכלה", הסבירה גלעד.

בחסות משטרת ישראל

מי שהרימה את הכפפה והפכה את הרעיון של גלעד למציאות, היא לא אחרת ממשטרת ישראל. "סיפרתי למפקד נקודת המשטרה רפ"ק ענאן מנצור שהיות והשנה, לראשונה בחריש, יתקיים אירוע גאווה עירוני בחסות העירייה, אני רוצה לקיים מעגלי שיח כאירוע פרטי. הוא הציע שהאירוע יתקיים בנקודת חריש" .

משם הרעיון התגלגל הלאה. "ביקשתי לדגלל את התחנה בדגלי הגאווה ומיד קיבלתי את שיתוף הפעולה של סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון. הוא איש ערכי ובעל חזון שמחובר לקהילות השונות בעיר, והיה לו חשוב לתת מקום גם ליוזמה שלנו, שמקדמת קהילתיות בחריש".

"זכות גדולה לארח את הקהילה"

"כמשטרה, התפקיד שלנו הוא להתאים את השירות שלנו לקהילות השונות בעיר. חריש היא עיר מאוד מאתגרת ויש בה התנגשויות בין הקהילות השונות לכן מצאתי לנכון לקדם את האירוע הזה", מסביר סנ"צ דודי רוזנטל המשמש כמפקד תחנת עירון כבר שנתיים בקירוב. "משטרת ישראל כמשטרה שיוויונית מהווה את הגשר בין הקהילות השונות. זו זכות גדולה לארח פה את הקהילה הלהט"בית בחריש", ציין סנ"צ רוזנטל.

עוד הוא הוסיף: "חשוב שנדע להסתכל האחד לשני בגובה העיניים, לחפש איך אנחנו יכולים להיות חיובים אחד לשני, לעשות טוב אחד לשני ופחות לחפש למה לריב אחד עם השני.  ככל שכך יהיה, ככל שנחפש את המשותף  – אז החיים של כולנו יהיו טובים ונעימים יותר.  זו צריכה להיות הנורמה וכך גם נייצר תחושת ביטחון לקהילה הגאה בעיר".

 הנפת הדגל כרגע מכונן

ערב השיח שנחל הצלחה גדולה, החל עם נאומים של פעילים בקהילה ועם מצגת שהנחתה רחלי צימבר, ראש תחום הלהט"ב במשטרה.

מעגלי השיח עסקו בארבעה נושאים עיקריים: שיתופי פעולה בין קהילות – בהנחיית רמי גרטלר ויעל עינהר, הכלה וערבות הדדית בקהילה –   בהנחיית ישי רפופורט וניר אשכול שטרית, התמודדות עם סטיגמות – בהנחיית אביטל קניזו ועינת לוין מלכה ויחסים במשפחות להט"ב  – בהנחיית צפרירה ווקר ודורון צור.

נראה שהערב השיג את מטרתו הראשונה במעלה:  לייצר תחושת ביטחון לקהילה הגאה בעיר. כך לפחות מאמין עדי (31) גבר טרנס ופעיל בקהילה.

"אני עם דמעות בעיניים מהתרגשות. זה היה עבורי אירוע מרגש עם רגעים מכוננים שהסבו גאווה עצומה: הרגע הראשון היה כשדודי ומעיין הניפו את דגל הגאווה לראש התורן – פשוט מדהים לראות דבר כזה קורה בעיר שלי בשיתוף המשטרה. בעיני, זו המטרה של אירוע גאווה. אני מרגיש בטוח יותר בחריש".

"אני בהודיה גדולה על הערב החשוב הזה ועל שיתוף הפעולה התקדימי בקנה מידה ארצי שהצלחתי לקיים עם המשטרה", מציינת גם גלעד. "לא ניתן לתאר במילים את גודל ההשקעה של משטרת עירון למען הצלחת האירוע. כמות המשתתפים בהחלט מעידה על רצון התושבים להכיר האחד את השני ולקחת חלק פעיל בשיח שבין הקהילות".

בוטים ברשת: אווירה לא נעימה

הקהילה הגאה בחריש מונה על פי הערכות גלעד כ-300 חברים וחברות. לדברי גלעד, "למרות המתח החילוני-דתי בעיר, המקרים שאנו נתקלים בהם הם לא כל כך רבים. "אם יש משהו שפוגע בנו הוא לא מגיע מהמקום הדתי אלא מהמקום התרבותי. של חוסר הכלה אם יש, חוסר קבלה אם יש. בסופו של יום, יש לנו את אחת הקהילות הגדולות במרחב בין תל אביב לחיפה. ההתקדמות של הקהילה הגאה בחריש היא מטאורית, בהשוואה לקהילות בסביבה".

עדי מסכים גם הוא שחריש עברה כברת דרך. עם זאת, הוא גם מצביע על הדרך הארוכה שחריש עוד צריכה לעבור.

"רוב האנשים שמכירים אותי בחריש מכירים בזהות הלהט"בית שלי. לרוב הח'ברה ממש סבבה, במיוחד אם מכירים אישית ואם יש שיח, אבל ברשתות החברתיות יש כמה בוטים שגורמים לאווירה לא נעימה ולא בטוחה בחריש, אבל זה ברשת, לא ברחוב באחד על אחד".

עם זאת הוא מסייג: "להגיד לך שאני מרגיש בטוח? לא. יש איפשהו דגל גאווה? יש טלפון של מישהו שאפשר לדבר איתו בעיר? יש איזה סימן עירוני כלשהו שמראה שחריש היא מרחב בטוח ללהט"ב? אין שום שלט כזה.

"הנראות הלהט"בית מייצרת מרחב בטוח ולצערי, זה עדיין לא קורה בחריש ברמה המוסדית. התחושה היא שאין גב מהעירייה, אין החלטה על הקמת בית לנוער כמו "איגי" או "חושן". חשוב לי בית גאה. תנו לי קראוון עם דגל גאווה והמקום שלי בחריש יהיה יותר בטוח".

סגנית ראש העיר: מהתנגדות פומבית לתמיכה

ביום חמישי ה-22 ביוני, יתקיים אירוע גאווה נוסף בעיר, לראשונה בחסות עיריית חריש. האירוע בהיכל התרבות העירוני יארח את נעם חורב פזמונאי, משורר, מחזאי, סופר ישראלי עטור פרסים וחבר הקהילה הלהט"בית.

בשנים הקודמות נמנעה עיריית חריש מהפקת אירועים עירוניים לקהילה הגאה. סגנית ראש העיר וראש מפלגת הליברלים שני גרינברג, ציינה בראיונות עבר כי "עבור המועצה זו סוגיה מורכבת לעיכול".

את פשר השינוי במדיניות מסבירה גרינברג כתהליך ארוך שבכל שנה הייתה בו מעט התקדמות. "כשהקהילה רצתה לראשונה לערוך אירוע הייתה התנגדות פומבית לעצם קיומו. בשנה שלאחר מכן האירוע התאפשר כאירוע קהילתי והעירייה סייעה מעט בתשתיות. בשנה העוקבת האירוע עדיין היה פרטי אבל הפעם העירייה נתנה כמעט את כל התשתית הלוגיסטית העוטפת (במה, חשמל, גידור וכו').

"השינוי הגדול בגישה היה ההחלטה להשתתף בקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי, מה שפתח את הדלת ללמידה על הקהילה ועיסוק באתגרים שמלווים אותה".

אירוע תרבות, לא אירוע מחאה

גרינברג מציינת מדדים נוספים הממצבים את חריש כידידותית ללהט"ב: "חריש נמדדה לראשונה השנה במדד הגאה במקום 22 המכובד מתוך 85 רשויות, והוא משקף את המאמצים שהעירייה משקיעה ביצירת סביבה מיטיבה עבור הקהילה הגאה.

"המיקוד של העירייה הוא בשירותים שנוגעים לחיים עצמם, ופחות בפעילות דקלרטיבית. מרבית הכסף הושקע ברכזת, הכשרות לעובדי העירייה וצוותי חינוך, וקבוצות תמיכה לחברי הקהילה. מיעוט מהכסף מושקע באירועים ציבוריים, והם נבחרים בקפידה מתוך מטרה לקדם סובלנות כלפי הקהילה בקרב הציבור הרחב.

"אופי האירוע העירוני שונה מאירועי הגאווה שהיו עד כה. האירוע מיועד לציבור הרחב, הוא בנוי כאירוע תרבות ולא כאירוע מחאה. החלטנו להשקיע סכום מכובד בדמות מוכרת שתיתן ערך מוסף ותמשוך מגוון רחב יותר של תושבות ותושבים להגיע – וכך נבחר נעם חורב. עלות האירוע הכוללת תעמוד על כ25- אלף שקלים.

"חריש בהחלט בדרך הנכונה והופכת להיות עיר יותר טובה לקהילת הלהט"ב בעקבות המאמצים שאנחנו עושים בתחום הזה. חשוב לנו מאוד להראות שלקהילה יש פה מקום, בעיקר באקלים הפוליטי שקיים במדינה כרגע. אנחנו מחבקים את הקהילה ומתייחסים אליה באופן שווה כאחת מהקהילות הרבות שמרכיבות את הפסיפס העירוני המגוון בחריש".

החזון: דגל הגאווה על בניין העירייה

"נראות להט"בית היא לא פרובוקציה", מסביר עדי, שמחכה ליום בו דגל הגאווה יונף על בניין העירייה, בדומה לרשויות אחרות בארץ.
"דגל גאווה בבניין העירייה מעביר מסר ברור של תמיכה בלתי מסויגת בחברי הקהילה. זו אמירה עם מסר שגם לנו יש מקום בחריש, שהיא עיר לכולם". גלעד מצידה מסכמת גם היא: "באירוע אתמול השתתפו חברי המועצה שני גרינברג ויפתח שטיין שמזה שנים פועלים למען הקהילה הגאה. השתתפותם משלימה את התמונה לכדי תמיכה מוניציפלית בהידברות שבין הקהילות.

"התחלתי פעילות למען הקהילה הגאה לפני קצת יותר מארבע שנים ואם יש משהו שחשוב לי לומר זה שהקהילה הזאת תדע שהיד עוד נטויה".

לקריאה נוספת: אירוע הגאווה בחריש: "מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש"

עם שני פקחים בלבד ועם מאות עבירות בנייה בשנה מנסה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה לכונן מדרג חדש לעבירות בנייה וחריגות בחריש. על פי המדיניות החדשה ככל שהפגיעה באינטרס הציבורי או בחזות הישוב גדולה יותר כך תינתן עדיפות גבוהה יותר לאכיפה. עם איזו בעיה קריטית מתמודדים הפקחים ומה יקרה אם התקנתם פרגולה בלי אישור?

בסוף השנה תציין הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש בראשותו של מושיק גולדשטיין, 15 שנים להקמתה. לצד קידום תוכניות בינוי ומתן היתרי בנייה, עוסקת הוועדה גם בהבטחת הציות לחוקי התכנון והבנייה במרחב עליו היא מופקדת ואכיפת מקרים בהם מתגלה חריגה מהחוק.

אם בשנותיה הראשונות של העיר, עבודת הפיקוח והאכיפה עסקה בעיקר בעבירות וחריגות של קבלנים, הרי שבשנים האחרונות עבר המיקוד לטיפול במפגעים ועבירות של תושבים בעיר הצומחת, המונה כיום על פי הערכות המועצה כ-40 אלף תושבים.

מדרג סדרי עדיפויות

בחודש שעבר אישרו חברי הוועדה מדיניות אכיפה עדכנית בחריש. המדיניות החדשה תחול עד תום המנדט המתוכנן של הוועדה בפברואר 2024.

מערך האכיפה בישראל פועל בהתאם לחוק התכנון והבנייה ומעניק לרשות המקומית שני אפיקי פעולה: הראשון הוא  אכיפה שיפוטית – אכיפת  דיני המקרקעין ומיגור עבירות בנייה באמצעות כלים שיפוטים; והשני הוא אכיפה מנהלית – הליך מזורז שמאפשר התמודדות עם עבירות תכנון ובנייה בצווים מנהליים מיד עם ביצוען ובטווח זמנים קצר יותר.

מדיניות האכיפה החדשה מגדירה סדרי עדיפויות לעבודת הפקחים. כך לדוגמה, אכיפה בעדיפות גבוהה – מתייחסת לעבירות אשר קיים עניין רב לציבור ואכיפתן, לעומת אכיפה בעדיפות נמוכה כאשר העניין הציבורי באכיפתן הוא נמוך.

בעבירות בעדיפות גבוהה נכללים מקרים של בנייה או שימוש ללא היתר שיש בהם סכנה ליציבות המבנה או לבטיחות אדם, פלישה לשטחי ציבור או בנייה ושימוש בניגוד לייעוד הקרקע וכן מקרים של הפרת צווים מנהליים.

עוד מצוין כי ככל שהפגיעה באינטרס הציבורי ו/או בחזות הישוב, הנובעת מעבירת השימוש גדולה יותר – כך תגדל העדיפות שתינתן לטיפול האכיפתי בעבירה.

אכיפה בעדיפות בינונית:   הצבת קרוואנים

אכיפה בעדיפות בינונית מתייחסת לעבירות אשר קיים עניין לציבור באכיפתן והן כוללות בין היתר, בנייה או שימוש ללא היתר, שניתן להכשירן בדרך של בקשה להקלה או לשימוש חורג. בנייה אסורה או שימוש אסור של מבנים פריקים ויבילים (לרבות קראוונים, מכולות וגזיבו ) או סגירת חניות ושימוש בהן שלא למטרות חניה.

דוגמה לגישה הכללית ולאבחנה בין דרגות החומרה של העבירות השונות ניתן למצוא בדבריו של אביב והבי, מנהל מח' הפיקוח בוועדה לתו"ב, בישיבת הוועדה האחרונה: "מחסן או פרגולה זו לא עבירה שאני יכול לפתוח (בגינה) תיק מנהלי ולסבך בן אדם. אני מזמין אותו ומסביר לו שעליו לספק אישורי קונסטרקטור ומהנדס ובזה אני סוגר את התיק, אני לא מתכוון לסבך את האנשים על דברים מינוריים". סיכם והבי.

עם זאת ולאור לקחי העבר בחריש, מדיניות האכיפה מציינת הוראות כלליות לפיהן, כשמדובר במספר עבירות מהרשימה יחדיו, באותו נכס, או ע"י אותו נאשם יינקט הליך פלילי .
וגם כאשר כאשר מדובר בעבריין שזו איננה העבירה הראשונה שביצע יינקטו מולו הליכים פליליים.

מתחם גמלא ושאר העיר

על פי מדיניות האכיפה החדשה חריש חולקה לשני אזורי פיקוח:  האחד, המתחם הוותיק של העיר – רחוב גמלא ומתחם הקוטג'ים, והאחר, חמש השכונות החדשות של חריש.

במתחם גמלא קיימות עבירות בנייה רבות כגון תוספות בנייה, סגירות מרפסות, מחסנים, פרגולות וגדרות, אשר בהיעדר טיפול ואכיפה במשך שנים חלה התיישנות על רובן המכריע.

מסמך המדיניות החדש קובע כי בנסיבות אלה האכיפה בעניינן מוגבלת לעבירות השימוש וכי בהתאם להנחיות המחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה, יוגשו הליכים משפטיים במתחם הוותיק באישור פרקליטות המדינה, ולאחר מיצוי האפשרות ל"הסדר מותנה".

בחריש החדשה העבירות הנפוצות ביותר הן שינויי שימוש לא חוקיים ממגורים לעסקים, מוסדות דת או חינוך, סגירות מרפסות בניגוד לתקנות, והצבת מחסנים ופרגולות ללא קבלת אישור. בגזרת המסחר, מציינים בוועדה, כי העבירות הפופולריות ביותר הם בניית "דקים", סגירות חורף, גלריות וסגירת מעברי ציבור.

שני פקחים בלבד

מדרג האכיפה בין עבירות חמורות לבינוניות ונמוכות כמו גם החלוקה לשני מתחמי אכיפה בעיר אמורים לעזור לוועדה לנהל מדיניות אכיפה יעילה ולנצל היטב את המשאבים העומדים לרשותה, ואלה – אינם רבים.

שני פקחים בלבד: מנהל פיקוח ופקח אמונים על סיור, טיפול בתלונות תושבים ואכיפת עבירות תכנון ובנייה ברחבי העיר המונה כ-40 אלף תושבים והיקף עבירות הבנייה בה נמצא בעלייה מתמדת.

לראייה, דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לשנת 2022, מגלה כי מספר עבירות הבנייה בשנת 2022 הסתכם ב-223, פי שלושה משנת 2021.

כוח האדם הנמוך הוא המקור לפער המתרחב בין היקף האירועים לטיב הטיפול בהם, כך לפחות גורס עו"ד אמיר סלע, חבר ברשימת חריש ביתנו ומייצג מספר לקוחות שנפגעו לטענתם מעבירות תכנון ובנייה בעיר.

"במועצה המקומית אזור, המונה כמעט 14,000 תושבים, חל תקן מפקחים מינימאלי מומלץ של 3 מפקחים. בחשבון פשוט, אם חריש נושקת ל-45 אלף תושבים הרי שעל הנייר היו אמורים להיות לנו, לכל הפחות, 9 מפקחים בוועדת התו"ב", קובע עו"ד סלע.

 6 צווים מינהליים למקווה אחד

עו"ד סלע מציין כי לתפישתו, דירות שהופכות למעונות יום או מקוואות ובתי כנסת הם הצרה הגדולה עימה מתמודדת העיר חריש ולדבריו, מדובר בעבירות שנתקלות באכיפה ביד רכה. "ישנם תושבים מהמגזר החרדי שעושים כל שעולה על רוחם בהקשר הפרת דיני התו"ב", הוא אומר בהסתמך על דו"ח האכיפה של הוועדה לשנת 2022, בו צויין מפורשות כי העבירות החריגות בהם טיפל הפיקוח היו "שימושים אסורים של תולדות אהרון וזרמים שונים אחרים מהציבור החרדי בדירות מגורים לצורך פתיחת גני ילדים, לימודי תורה, ובתי כנסת".

15 צווים מנהליים הוציאו פקחי הוועדה לתו"ב במהלך 2022 כנגד עבירות תכנון ובנייה, מתוכם 6 צווים בגין אירוע אחד – בניית מקווה טהרה בחצר דירת מגורים בשכונת בצוותא: "זה הרבה לעיר כמו חריש", הודה והבי, מנהל הפיקוח, בדיון הוועדה.

סוגיה קריטית: גני ילדים ופעוטונים

כאמור, הסוגיות הקריטיות ביותר לדברי והבי, הן פעילותם הלא חוקית של גני ילדים ופעוטונים בדירות  בעיר. והבי מודה שנטל ההוכחה לפעילות פעוטון לא חוקי הוא בעייתי כמו גם בעובדה שרוב המידע בנושא שמגיע אליו, מקורו בתלונות שכנים.

על פי החוק לפתיחת פעוטון עם עד 6 ילדים, לא נדרש היתר. מ-6 ילדים ועד 36 צריך להגיש בקשה להיתר בנייה ללא שימוש חורג ומ-37 ילדים ומעלה צריך לקבל היתר בנייה שכרוך בהליך פרסום התנגדויות לבקשה.

בשלוש השנים האחרונות היו בחריש מספר מקרים של פעוטונים שנסגרו או שינו את מיקומם בשל התנגדויות שכנים.

"חריש לא יוצאת דופן בדברים האלה, זה קורה גם בערים אחרות, תמיד יש מחסור במבני ציבור של מעונות יום", הדגיש מצידו יו"ר הוועדה, מושיק גולדשטיין.

גם ראש העיר יצחק קשת צידד בדברי גולדשטיין והטיל את האשמה על המדינה שלא לוקחת על עצמה, לדבריו, מציאת פתרון למצוקת המבנים למעונות לבני ה-3-0 בישראל. עוד ציין קשת כי המצב בחריש חמור יותר בהשוואה לשאר המדינה, עקב אחוז בתים פרטיים נמוך ואחוז ילדים מהגבוהים בארץ, מציאות המייצרת לדבריו חיכוכים רבים בין תושבים ושכנים.

בלי הרתעה, בלי קנסות

ראוי לציין כי בדו"ח הוועדה המיוחדת לסיכום שנת 2022 אחת ההמלצות של הוועדה היתה להמשיך ולהשקיע בבניית גני ילדים בעיר. "אין קורלציה בין מספר הילדים בעיר למספר הגנים המיועדים לקליטתם. עובדה זו יוצרת מחסור במבני ציבור (חינוך) שהוביל לשימוש חורג ולשימוש אסור בדירות מגורים פרטיות שהוסבו לגני ילדים", ציינה הוועדה בדו"ח.

בנוסף, יש לזכור כי על אף מאמצי האכיפה ומסמך המדיניות החדש שנועד למקסם את משאבי הוועדה, הוועדה אינה מטילה קנסות על התושבים, מה שמפחית מכוח ההרתעה שלה.

נראה כי למרות מאמצי החינוך, האכיפה וההרתעה, הבעיות בחריש בתחום חריגות הבנייה יימשכו ויעברו בהמשך גם לטיפולה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שמתוכננת לקום בשנת 2024 עם סיום המנדט של הוועדה המיוחדת.

תגובת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לגבי מספר הפקחים בעיר: "אין עבירה או הפרה שאינה מטופלת באופן מיידי. הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש מרכזת מאמצים בהתאם לתקנים ולתקציבים לטפל בכל עבירת בנייה בלוחות זמנים קצרים במיוחד. פקחי הוועדה מתנהלים בעבודת שטח מאומצת ואינטנסיבית.

"אנו מודעים לשאלות המגמתיות ולכן לא נענה לשאלות שאינן משקפות את הפעילות הנמרצת של האכיפה. פעילות האכיפה מקצועית וראוייה לשבחים גם מצידכם".

הוועדה התייחסה גם לטענה על "יד רכה מדי" בנוגע להפרות החוק של תושבים מהמגזר החרדי: "כגוף ציבורי לא נענה על שאלות מיגדריות, נציין כי האכיפה היא שיווניות לכלל העבירות".

לקריאה נוספת: :  דו"ח הוועדה המיוחדת: מספר עבירות הבנייה בחריש גדל פי שלושה תוך שנה

משרד העלייה והקליטה פתח מוקד לעולים חדשים ותושבים חוזרים. זהו המשרד הממשלתי הראשון שמעניק לתושבי חריש שירותים מקומיים. על פי נתוני עיריית חריש בסוף שנת 2022 התגוררו בחריש כ-4,300 עולים חדשים

אתמול (חמישי) נפתח בחריש בפעם הראשונה מוקד קבלת קהל של משרד העלייה והקליטה עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים המתגוררים בעיר.
המוקד החדש נמצא בקומה הראשונה של מרכז תרבות ופנאי (רח' שוהם 73) ויהיה פתוח לקבלת קהל בימי חמישי פעמיים בחודש בשעות 13:30-8:30.

חריש הפכה לעיר קולטת עלייה, אשר מגיעות אליה קהילות מגוונות מכל קצוות תבל ומגשימות את החזון הציוני. על פי נתוני עיריית חריש בסוף שנת 2022 התגוררו בחריש כ-4,300 עולים. 1,700 מביניהם הגיעו לעיר בשנה החולפת.

"זהו המשרד הממשלתי הראשון שנותן שירותים בחריש, וזאת לאחר עבודה מאומצת של העירייה מול צוות המשרד בראשות מנהל מחוז חיפה והצפון מאיר יחיאלי", ציין ראש העיר יצחק קשת בהודעה שפרסם.

עידית ינטוב, חברת המועצה שעסקה בנושא העלייה והקליטה בירכה על המהלך וח"כ אלכס קושניר פרסם גם הוא ברכות בנושא.

"כאשר כיהנתי כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה, הופיעה אצלי במשרד גברת שהציגה את עצמה בקצרה ובלא מעט אסרטיביות: "שלום, שמי עידית ינטוב, אני מחזיקת תיק קליטת העלייה בחריש". היא הגיעה עם מינוי מראש המועצה וכלל לא הייתה אז נבחרת ציבור.
באותה התקופה לא היה בחריש נבחר ציבור אשר החזיק בתיק הקליטה והעלייה.

"הייתה עלייה אך לא הייתה קליטה. עידית התעקשה לקבל תקציבים ולפתח את השת"פ עם המשרד והעקשנות שלה השתלמה, היא ייסדה את תחום העלייה והקליטה בעיר והעניקה לעולים המתגוררים בעיר, תמיכה ועזרה באמצעות המחלקה שהקימה.
היום מגיע לה מזל טוב נוסף, היות ומשרד הקליטה פותח רשמית את משרדיו בעיר. מדובר בצעד נוסף בתהליך לשיפור ותמיכה בחיי העולים בעיר שמובילה עידית לאורך השנים". סיכם ח"כ קושניר.

לקריאה נוספת: 2022: שנת שיא בקליטת עלייה בחריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה נענתה לבקשת הרשות לשנות ייעוד מגרש חום בשכונת הפרחים, לטובת הקמת מרכז מסחרי שכונתי חדש. המגרש המיועד הוא ברחוב סביון בצמוד לגני ילדים קיימים ובמקור נועד לשמש כשטח להקמת מבני ציבור בלבד. מהנדסת העיר: "יש כאן שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה"

בשבוע שעבר אושרה, לראשונה בחריש, תוכנית להקמת מרכז מסחר ותעסוקה בלב שכונת הפרחים, על שטח ציבורי (מגרש חום).

על פי התוכנית, מבנה בן 3 קומות הכולל מבנה ציבורי בתוספת עסקים מסחריים ומשרדים להשכרה יוקם ברחוב סביון בשכונת הפרחים, בצמוד לגני ילדים ומגרש החניה הפועלים במקום. בצמוד למגרש (מגרש 802) מתוכנן פארק גדול שתכנונו כבר הסתיים ובקרוב יצא למכרזים לביצוע.

גם גני הילדים במגרש יעברו שינוי ומעליהם תיבנה קומת בית כנסת, במסגרת הליך ההקצאות הקרקע שקיימה העירייה.

שטחי מסחר גם במבנים ציבוריים

האפשרות לבינוי שטחי מסחר ותעסוקה בשטחים החומים של העירייה (מבני ציבור) הוטמעה לראשונה בתוכנית המתאר העירונית החדשה המצויה בהליכי אישור.

תוכנית המתאר שאישרה תוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים, העניקה למקבלי ההחלטות בעירייה, מנדט גמיש לבחון אפשרויות חדשות לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

סגן ראש העיר שלמה קליין התראיין בעבר בנושא והסביר: "התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית".

החלטה תואמת תפישות תכנון מודרניות

שלושה חודשים בלבד חלפו מאישורה העקרוני של תוכנית המתאר והסנונית הראשונה כבר כאן. הרעיון להקמת מבנה משולב מעורב שימושים על שטח ציבורי תופס "שתי ציפורים במכה אחת".

מחד, הוא מעניק לתושבי שכונת הפרחים מענים מסחריים, בשכונה שלא קיים בה כמעט מסחר, כמו גם פתרונות לחללי עבודה ומשרדים. מאידך, המיקום של השטח, בסמוך למספר מוסדות חינוך ובסמוך לשצ"פ הגדול המתוכנן, יעניק לבעלי העסקים קהל לקוחות קבוע ומזדמן גדול.

הדר מידן, תושבת שכונת הפרחים ומתכננת ערים במקצועה מברכת על המהלך: "לדעתי שכונת הפרחים סבלה ממחסור קיצוני במסחר, דבר שעורר תהיות בקרב תושבי השכונה. במקור אושר בתב"ע להקמת השכונה, מרכז מסחרי קטן וממוקד במערב השכונה, בנגישות מינימלית ליתר תושבי השכונה. במזרח השכונה לא נקבעו שטחי מסחר, מתוך כוונה לחזק את המסחר מלווה רחוב, בשדרות ההגשמה".

"זו היא תפישה תכנונית מודרנית, המעודדות הליכתיות למוקדי שימושים יומיומיים למשל מסחר שכונתי, במרחק של עד 5 דקות הליכה. ככל שהטופוגרפיה מאריכה את הדרך, כך מדד ההליכתיות נפגע. בשכונת הפרחים היה ברור כי לא ניתן להסתמך רק על מסחר בשני קצוות השכונה, ואני מברכת על הקמת מרכז מסחרי נוסף במרכז השכונה, בהנחה כי ימצאו פתרונות תחבורתיים הולמים".

דואר, קופת חולים, משרדים וקצת מסחר

מידן מוסיפה בסיום סייג אחד נוסף: "זה נשמע טוב, אני רק מקווה שהמבנה הציבורי המדובר, שטרם החליטו על ייעודו, יספק שימושים לכלל האוכלוסייה בשכונה ולא רק לפלח ממנה".

סגן ראש העיר קליין מרחיב על המהלך: "הוספנו 300 אחוזים זכויות בנייה מעל השטח הציבורי. זה יהיה בניין משולב. השטח הציבורי נשאר כפי שהוא ונוספו עוד הרבה שימושים כי באמת אין מספיק מענים לתושבי השכונה. אפשר לפתוח שם משרדים, מסחר, דואר, קופות חולים ושימושים רבים נוספים".

קליין מציין כי 120% מזכויות הבנייה הן למבנה הציבורי ו-300% זכויות בינוי לשימושי מסחר ותעסוקה. "אפשר לעשות שם משהו יפה", הוא מסכם.

ואכן, על פי התוכנית שאושרה, השימושים המותרים למבנה הם רבים וכוללים: גן ילדים, מעון יום, מועדון קשישים, בתי כנסת, מרפאות, קופות חולים ומבני ציבור נוספים.

המיקום המתוכנן: "בלב ליבם של מוסדות חינוך"

ראוי לזכור כי תושבי שכונת הפרחים שאוכלסה לראשונה ביוני 2019 מתגוררים כבר ארבע שנים בשכונה ללא מרכז מסחרי פעיל המספק את צורכיהם. מספר חנויות בשדרת ההגשמה מספקות את המענה היחיד והדל לתושבי הפרחים.

מתחם מסחר ראשון ויחיד עד עתה בשכונה שווק באוגוסט 2021 בהצלחה על ידי רשות מקרקעי ישראל. קבוצת עם כלביא השקעות ונכסים בע"מ זכתה במכרז ושילמה תמורת המגרש למעלה מ-10 מיליון שקלים. המגרש בלוטם מיועד למטרת מסחר ו/או משרדים והוא כולל זכויות בנייה בשטח של כ- 1,467 מטרים רבועים. עם זאת, חלפו שנתיים ולא חלה התקדמות עם הפרויקט.

כעת, המתחם השני, גם הוא בלב השכונה, יספק מענה למתחם הפעילות של גני הילדים ובתי הספר הסמוכים, בהם בית ספר היסודי ברחוב סביון 16 ובית ספר נוסף, ממלכתי דתי של חב"ד שיחל לפעול בסוף שנת הלימודים, גם הוא ברחוב סביון.

"אנחנו נמצאים בלב ליבם של מוסדות חינוך", ציינה בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש אדריכלית התוכנית דוריה פולק, "יש כוונה לשים שם פונקציות שיאפשרו שימוש מסחרי ויגבו את בתי הספר, את המוסדות הקיימים".

"לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח"

מהנדסת העיר שרון פישמן התייחסה גם היא לנושא: "יש כאן שטח חום בלב שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה אבל אין לנו בעצם שטח מסחרי קטן בתוך השכונה עצמה.

"יש לנו כאן גם שצ"פ גדול מאוד מתוכנן שהוא גם אינטנסיבי וגם אקסטנסיבי עם מתחם עתיקות. אנחנו מוסיפים בתוך השטח הזה עוד שימושים שיאפשרו מסחר ותעסוקה בצמוד לשצ"פ, בצמוד לאותם מבני ציבור ויאפשרו גם שימושים בשטח הזה לאורך כל שעות היום, לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח".

פישמן הוסיפה וציינה כי הוספת המבנה תפתור בעיה נוספת "נורא קשה" לתושבי שכונת הפרחים, בעיית המחסור המשמעותי בשטחי משרדים. "יש בקשות של תושבים לשטחי משרדים ומסחר שכונתיים כדי שיהיה אפשר לייצר פחות נסיעות לתל אביב, פחות יציאה החוצה ובנייה של מרכזים שכונתיים אמיתיים".

הכרחי למצוא פתרונות חניה

הבשורה החדשה התקבלה לרוב בחיוב, אך היו גם תושבים שמיהרו לשאול, מהם הסדרי החניה וכיצד מתכננת העירייה להתמודד עם תוספת העומס התחבורתי ברחוב הפקוק כבר ממילא.

כזכור, בסוף רחוב סביון, על מגרש 809 נבנית קריית חינוך גדולה הכוללת שלושה בתי ספר, מתחם גנים ומרכז לנערות בסיכון. "הכרחי שיהיו פתרונות חניה אולם לא ברור אם התוכנית תיתן מענה לכך, בעיקר שכבר כיום אין חניה ברחובות הסובבים, והתושבים סובלים מעומסים בלתי סבירים", מדגישה מידן, המתגוררת בסמוך.

"כאשר מדובר ביזמים פרטיים נהוג לתכנן מרתף חניה תת קרקעי בקונטור המבנה, למרות הפגיעה האפשרית בכלכליות הפרוייקט. התוכנית החדשה כלל לא מציעה זכויות בנייה תת קרקעית ולא מציעה קומות מתחת לקרקע עבור מרתף.
"ברחוב סביון קיימים מספר גני ילדים וכן בית ספר הפרחים, שם קיים קושי למעבר רכבים וחצייה של ילדים במעברי חצייה. מעבר של אוטובוסים ברחוב הוא אתגר מורכב לכל הנוכחים בכביש וברחוב, ובכלל הרחוב מרגיש כמו משחק המחשב פרוגר המוכר משנות ה-80' (צפרדע המבקשת לחצות כביש מהיר ונתקלת במכשולים קיצוניים).
"הכבישים בשכונת הפרחים הם כבישים צרים, שאמנם מטרתם למתן תנועה ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית, אך בפועל הכבישים לא מתאימים לסוגי הרכבים הגדולים והאהובים על הישראלים (ג'יפונים / SUV). גם השימוש בתחבורה ציבורית שאינה מיטבית, הטופוגרפיה המשופעת, ולקינוח מזג האוויר השרבי – מבריחים את הולכי הרגל ישירות מהרחוב למכוניות הממוזגות".

קליין משיב על הטענות ומציין שהסדרי החניה ייקבעו בהמשך עם מציאת היזם למבנה ומעריך שלא יהיו בעיות חניה: "מי שיתכנן את זה ימצא את הפתרונות בהתאם לתקן החניה הקיים לשטחי ציבור ושטחי מסחר. היזם יבנה בהתאם. אי אפשר לבנות כיום שלא לפי התקן", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: אושרה תוכנית עירונית המאפשרת פתיחת בתי קפה ומסעדות בפארקים בעיר

משפחות פרשין ופרדקין, המתגוררות מספר שנים בעיר, זכו בפרויקט דירה בהנחה במתחם הטרפז, לאחר שהשתתפו בעשרות הגרלות בערים אחרות. משפחת גולדשטיין השתתפה בפעם הראשונה וזכתה. כעת הן נערכות לשלב הבא: דירה במגדל או בבניין נמוך? דירה למגורים או להשקעה? מי יהיו השכנים ומה לעשות עם הריבית?

בשבוע החולף התפרסמו תוצאות ההגרלה של הפרויקט הממשלתי 'דירה בהנחה'. 499 זוכים מאושרים קיבלו הודעת זכייה בהגרלה לדירות בשכונת הטרפז בחריש, מתחם רבי הקומות הראשונים בעיר.

הביקוש לפרוייקט בטרפז היה גבוה. למעלה מ- 10,000 זכאים נרשמו לכל אחד משלושת הפרויקטים שהציעו דירה בהנחה בחריש.

624 דירות ייבנו במתחם הטרפז הממוקם בכניסה לעיר – בין כביש 6353 בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן. רוב הדירות (499) מיועדות לזכאים של משרד הבינוי והשיכון.

ביקושי השיא נולדו הרבה בזכות ההנחה המובטחת במחירי הדירות, בהשוואה למחירן בשוק החופשי. על פי ההערכות, עלות דירת 100 מ"ר עם מחסן וחניה בחריש, תסתכם בכ-1.3 מיליון שקלים (לאחר הנחה של 300 אלף ש"ח –  שיעור ההנחה המקסימלי הניתן במסגרת התוכנית).

ההגרלות במתחם הטרפז מטעם משרד הבינוי והשיכון הן, ככל הנראה, האחרונות בחריש בטווח הנראה לעין. טרם נודע אם גם ברובע המתוכנן החדש, חריש דרום, יהיו דירות בנות השגה לזכאים שיימכרו במחיר מוזל.

סיכויים נמוכים מאוד לזכאים, זכייה בטוחה לחרישאים

הביקושים הגבוהים ומספרן הנמוך של הדירות הובילו לסיכויי זכייה נמוכים מאוד, לזכאים שאינם מוגדרים כבני המקום. הסיכויים נעו בין 2.5% לזכייה בפרויקט של 'ליאם נחמיאס' שהציע 269 דירות, ועד 1.1% סיכויי הצלחה בלבד, לכל אחד משני הפרויקטים הנותרים, של 'י.א אלון' ו'ליאם הנדסה'.

לעומתם, זכאים העונים להגדרה של "בני מקום" בחריש (חסרי דיור שכתובת מגוריהם היא בחריש ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות) – נהנו מזכייה בטוחה. 154 עד 159 זכאים בלבד התמודדו על 199 דירות וזכו. כל שנותר להם הוא רק להמתין למקומם בתור לבחירת הדירה.

מחירי הדירות בעיר התייקרו

"חסרי הדיור" שהתגוררו בעיר בשכירות בשנים האחרונות, ראו את המחירים הולכים ומאמירים הן בתחום הדירות לרכישה והן בתחום השכירות. לראייה, השוואה לפרויקטים קודמים של דיור בר השגה בחריש מצביעה על התייקרות של כ-60% במחירי הדירות, במהלך חמש השנים האחרונות.

כעת, עם חזרתה של חריש למפת מיזמי הדיור המוזל, היו שהחליטו להעז ולהתמודד על האפשרות לרכוש דירה בעיר במחיר שמגלם הנחה של מאות אלפי שקלים בהשוואה למחיר השוק.

האם הזוכים בני המקום ייקחו את ההזדמנות בשתי ידיים? מה הם יעדיפו: דירה במגדל רב קומות או בבניין נמוך יותר, ומהן הציפיות והחששות שלהם לקראת העסקה הגדולה ביותר בחייהם?

"אנחנו מאוד מחוברים לחריש ואוהבים את העיר"

אלכס ואיגור פרשין זכו באפשרות לרכוש דירה בפרויקט של ליאם נחמיאס בשכונת הטרפז. השניים עברו לחריש מנתניה לפני 4 שנים והם עובדים במרכז הארץ ומתניידים ביומיום באופנועים.

"ברגע שראיתי שיש הגרלה בחריש ישר הלכתי על זה, לא היה לי ספק שזאת הזדמנות מעולה להגשים את החלום הישראלי ולקנות דירה. זו הפעם ראשונה שאנו משתתפים בהגרלה של חריש לאחר שניסינו את מזלנו בהגרלות בנתניה כבני מקום, וגם בחיפה, רמת גן, עפולה, טבריה, ירושלים, אשדוד, קדימה צורן, אלפי מנשה וכרמיאל", משתפת אלכס.

אז אתם הולכים על זה או שוקלים לוותר על הזכייה?
"אין שום סיכוי שנבטל את הזכייה. אנחנו מאוד מחוברים לחריש ואוהבים את העיר ובכללי – אם לא עכשיו לקנות דירה אז מתי?!"

אלכס מתייחסת גם למחירי הדירות שעלו בתקופת מגוריהם בעיר:  "מחירי הדיור בארץ ובחריש בפרט עלו מאוד בארבע השנים שאנחנו כאן, שלא לדבר על הריביות והאינפלציה. "לדעתי, המחירים בחריש קצת מוגזמים בהתחשב בנוחות, תעסוקה ופעילויות, אך חריש לא שונה מכל עיר במדינה שבה עולים המחירים בתקופה האחרונה".

"החשש העיקרי היה מהצביון של האיזור"

הדירה היא למגורים או להשקעה?
"נכון לעכשיו, הדירה שנרכוש תיועד למגורים, כמובן בתנאי שכאשר יגיע תורנו לבחור את הדירה, היא תהיה לטעמנו. במידה ולא, נרכוש אותה להשקעה ונהיה בעלי דירות הכי כייפית וטובים שיש".

דירה במגדל או בניין נמוך יותר?
"פחות חשובה לנו הקומה. נוף פרטי ומרפסת מספיק גדולה לאירוחי הקיץ, הם בגדר חובה מבחינתנו. היום אנחנו גרים בדירה עם מרפסת 50 של מ"ר, כך שקצת קשה לרדת ברמה אחרי זה".

חששות וציפיות?
"החשש העיקרי שהיה לי, ברגע שראיתי את המפה של הפרוייקט, היה מהצביון של האיזור. ביום הזכייה נסענו לראות את האיזור הריק שמיועד לבנייה וזה היה מאוד מרגיע. אהבתי את האיזור, הוא מאוד קרוב ליציאה של העיר, לחברים שרכשו דירה באיזור ואפילו להורים של בעלי שגרים בשכונת מעו"ף.

"בפן הכלכלי, יש חשש מעליית הריביות, פחד שלא נצליח לעמוד בתשלומים של המשכנתא הגבוהים, אבל מצד שני מסתכלים קדימה ויודעים שעדיף לקנות עכשיו, כי אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד. צריך רק לקוות שהכל יעבור חלק ושבעוד מספר שנים ניכנס לדירה שהיא שלנו".

בינגו בפעם הראשונה

ענבל גולדשטיין זכתה בפרויקט של ליאם הנדסה. היא מתגוררת עם שלוש בנותיה כבר למעלה מ-6 שנים בחריש, אליה עברה המשפחה מתל אביב.

"מדובר בניסיון הראשון שלי להתמודד בהגרלה לדירה בהנחה. ההחלטה לגשת הפעם להגרלות, הגיעה בעקבות אפשרות כלכלית וסכום התחלתי קטן שלא היה בעבר.

"המחירים מאוד גבוהים בכל הארץ וגם בחריש בפרט. האפשרות לרכוש דירה עם הון עצמי לא גבוה, באופן יחסי לשוק החופשי, היא שהניעה אותי לגשת להגרלה".

אז את הולכת על זה או שוקלת לוותר על הזכייה?
"אין סיכוי שאוותר על הזכות".

"קומה עשרים ומעלה? איו מצב"

האם הדירה תיועד למגורים או להשקעה? ענבל מציינת שמוקדם עדיין להחליט: "ההחלטה תלויה מאוד במבחר שיעמוד בפניי בשלב בחירת הדירה. אם זו תהיה דירה שתתאים לצרכים שלנו מבחינת מיקום, כיוון ואוכלוסיה כמובן שאבחר לגור בה".

עם זאת, יש לה כבר העדפות ברורות לקומה: "אני אישית לא אוהבת מגדלים. קומה עשרים ומעלה? אין מצב. בהחלט מדובר בדילמה. לי הכי חשוב כיווני האוויר והנוף ולפי זה אבחר את הדירה. אני מעדיפה קומה גבוהה בבניין נמוך. כך או כך, עוד מוקדם לעסוק בזה".

חששות וציפיות?

"יש חששות מהגעה של אוכלוסייה חרדית בדלנית לפרויקט. יש חששות כמובן גם מקצב ההתקדמות של הפרויקט בתקווה שלא יהיו עיכובים משמעותיים. מקווה לפגוש דירות עם סטנדרט בנייה גבוה, ובמישור הכלכלי, מקווה שאצליח להוציא את העסקה הזו לפועל ולרכוש דירה בחריש".

"אפילו בג'סר א זרקא ניסינו את מזלנו"

רעות ואבישר פרדקין, נשואים והורים לשלושה ילדים. אבישר עובד בחברת אלקטרוניקה בכפר סבא ורעות היא מתווכת נדל"ן מקומית. בני הזוג מתגוררים בחריש זה 5 שנים וגם הם זכו בהגרלה לרכישת דירה בפרויקט של ליאם נחמיאס.

"ניסינו לא מעט פעמים לזכות בעבר וזו הפעם הראשונה שזכינו, לא אגזים אם אומר שניגשנו עד כה לכ-20 הגרלות ברחבי הארץ. אפילו בג'סר א זרקא ניסינו את מזלנו. הפעם זה הצליח לנו ובחריש", אומרת רעות.

אז את הולכת על זה או שוקלת לוותר על הזכייה?
"זכינו במחיר למשתכן בפרוייקט של ליאם נחמיאס במקום אחד לפני הסוף. מניסיוני, הדירות  במקומות האלו הן לרוב הדירות היקרות ביותר או הפחות מבוקשות, לכן עוד לא החלטנו אם לקנות או לוותר על הזכייה. בסופו של דבר ההחלטה לעשות את הצעד היא נטו עסקית. כאחת שחיה ונושמת נדל"ן, החשיבה שלנו היא להתחיל במשהו שיעניק לנו קרש קפיצה. בנוסף, אני מאוד מאמינה בחריש ובעלייה הגדולה של המחירים שתגיע בעתיד, ומשם השמיים הם הגבול".

"דמי האחזקה במגדלים הם בדרך כלל גבוהים"

מה דעתך על המחירים בעיר?
"לדעתי, ועל בסיס ראייתי המקצועית, המחירים נראים לי סבירים ותקינים לחריש ולתקופת הזמן בה נקבל את הדירה".

רעות מציינת כי ההעדפה הברורה של בני הזוג היא לרכוש דירה במגדלי רבי הקומות המתוכננים. "דמי האחזקה במגדלים הם בדרך כלל גבוהים ובאופן טבעי מושכים אל הפרויקט אוכלוסייה חזקה עם כוח קנייה גדול יותר לעיר, מה שיאפשר לנו לדרוש יותר ולקבל יותר, אם יהיה מדובר, בסופו של דבר, בעסקה להשקעה".

חששות וציפיות?
"הפחד שלי הוא כמו של כל אדם שרוכש דירה מקבלן: אתה לעולם לא יודע מי יהיו השכנים, מה יהיה הפיתוח סביב השכונה בטח בחריש שהיא עיר שנמצאת בהקמה מתמדת. אנחנו חוששים שהסיפור של מעו"ף יחזור על עצמו גם ברובע הטרפז. אם קצב פיתוח המסחר והתעסוקה לא ידביק את הפיתוח למגורים זה ישפיע על איכות החיים שם.

"מהריביות שעולות כל הזמן אנחנו פחות חוששים מהסיבה הפשוטה, שהכל יחזור על מקומו בשלום בהמשך. זו רק תקופה והיא תעבור".

בלי ניסיון פוליטי, בלי תמיכה מפלגתית ועם רצון לשרת את הציבור: נגה דוד, תמר נרקיס-גל ומנחם ולדמן מתמודדים עצמאית על מקום כחברי מועצה בבחירות המקומיות הקרובות, ומתכננים להשפיע ולעצב את חריש בנושאים הקרובים לליבם

כחצי שנה לבחירות בחריש והזירה הפוליטית המקומית מתחילה להתעורר. לצד איציק לב, משה בן זיקרי ועידית ינטוב שכבר הצהירו על התמודדותם מול יצחק קשת על ראשות העיר, ולצד סיעות קיימות במועצת העיר שהחלו את קמפיין הבחירות שלהן, מתייצבים גם מועמדים עצמאים, תושבים מן השורה, ששואפים לזכות בהכרה, לרכוש את אמונם של תושבי חריש ולזכות בנתח מעוגת המנדטים שתרכיב את מליאת מועצת העיר בקדנציה הבאה. בהיעדר מעטפת ארגונית, מקצועית וכלכלית צפוי להפוך המסע של המתמודדים העצמאיים בדרך להפיכת חברי מועצה, למאתגר במיוחד.

נגה דוד: "בעיר צמודת גדר יש הרבה מה לעשות בתחום הביטחון השוטף"

עבור נגה דוד, תושב העיר, זוהי טבילת האש בעולם הפוליטי. דוד (52), נשוי+ חמישה ילדים, הוא רכז מוגנות בבית ספר בעיר. דוד שירת ביחידת הגששים של צה"ל במשך 26 שנה, יצא לגמלאות לפני כחמש שנים, והגיע לחריש לפני שלוש שנים.

"לאחר שחרורי מהצבא, מתוך דאגה להלך הרוח בקרב הנוער העומד לקראת גיוס, החלטתי שאני עוסק בנושא. קיימתי הרצאות בתיכונים לתלמידים לקראת גיוס בענייני צבא ושירות, במקביל, התגייסתי למשטרת ישראל כמתנדב כדי להמשיך לפעול בנושא הביטחון לאזרח, התחום שאני שולט בו".

הרצון להמשיך ולשרת את הציבור והאזרחים הוא גם מה שהוביל את דוד להצהיר על התמודדות למועצת העיר. "לתפישתי בחריש, עיר צמודת גדר, יש הרבה מה לעשות בתחום הביטחון השוטף ומוגנות התושבים. בתחום הזה יש לי הרבה מה לתת".

נדרש טיפול ומענים לנוער בחריש

"נושא נוסף שדורש טיפול הוא המענים לנוער והצעירים בחריש. הבנים שלי טרם גיוסם לא מצאו את עצמם בעיר. כמתנדב משטרה אני פוגש את הצעירים המקומיים בעיקר בלילות ונחשף למקרים שונים ואני מבין שהנושא דורש טיפול. לטעמי, בנושאים הללו שהצגתי יש לי הבנה וניסיון יותר משאר המתמודדים". בשבועות האחרונים החל דוד לקיים חוגי בית ומפגשים עם תושבים בהם הוא מספר על עצמו ומסביר מדוע הוא ראוי למועצת העיר.

"אני יודע לאן אני נכנס, אני מודע לכך שמדובר במשרה התנדבותית ואני מוכן לכך. מוקדם לדבר על חיבורים עם מועמדים אחרים ובשלב זה אינני תומך באף אחד מהמועמדים לראשות העיר. אני מתמקד בעצמי ולא במי שיהיה בראש".

תמר נרקיס-גל: "ניהול קהילות הוא למעשה תפקיד מקביל לראש עיר"

לאחר 18 שנה בהם שימשה כמנהלת קהילה במספר קיבוצים ברחבי הארץ, החליטה תמר נרקיס-גל (75), לעשות לביתה ולהתמקד בקהילה אליה היא משתייכת. היא הגיעה לחריש והקימה קהילת גמלאים, בני הגיל השלישי, שחבריה בחרו לשכור יחד 12 דירות בבניין בעיר ולנהל מודל קהילתי ייחודי שזכה לתהודה ארצית רחבה.

עובדת היותה גמלאית לא כיבתה את אש המעורבות החברתית שבה ובשנים האחרונות שימשה בהתנדבות כרכזת מקומית של הגיל השלישי בעיר. "הצעירים בני ה-60+", כך היא מגדירה אותם. בשנים הללו הפכה נרקיס-גל לכתובת בולטת לצרכים של גמלאים בעיר ודמות מתווכת בציר שבין התושבים לרשות המקומית.

"ניהול קהילות הוא למעשה תפקיד מקביל לראש עיר, רק על אוכלוסיה קטנה יותר ועם שינוי מסויים בכללים. מדובר בניהול כלל המערכת הקהילתית מבריאות וחינוך ועד תשתיות ותקציבים".

"העירייה עסוקה באוכלוסייה הצעירה"

"על פי הערכותי אוכלוסיית בני ה-60 פלוס מונה בחריש כ-2,000 חברים. וזה מה שנותן לי המון מוטיבציה להיבחר ולהיות נוכחת במועצת העיר. בראייתי, העירייה עסוקה רבות במשימות ופרויקטים חשובים עבור האוכלוסייה הצעירה, אם בחינוך, אם במקומות פרנסה או בתחומים אחרים וכתוצאה מכך, עוסקת פחות בנושאי האוכלוסייה המבוגרת. לכן צריך להיות שם מישהו שיכוון וישמור על צורכי המבוגרים בחריש".

נרקיס-גל מדגיש כי כל מה שקשור בתכנון ובנייה צריך לקחת בחשבון את המבוגרים בעיר: "אם העירייה לדוגמה, מקימה פארק חדש, חשוב להקצות בו מתקנים גם למבוגרים. זה חשוב לשמירת איכות חייהם. גם בתחום הקצאת השטחים חשוב שיהיה גורם שידחוף להרחבת המענים והמבנים לאוכלוסיה המבוגרת. אנו שמחים על הקמת מועדון ראשון לגיל השלישי בעיר אבל הוא קטן ורחוק יהיה מלספק מענה לכל הצרכים. הצורך בנבחר ציבור שמייצג את קולם של המבוגרים חשוב גם בתחומים אחרים כמו אירועי תרבות מותאמים או בתחבורה נגישה".

תמיכה בציבור החילוני

"חשוב לדעת שבחריש יש קבוצה גדולה של מבוגרים שמובילה פרויקטים ותוכניות בעיר ויש בקרבם מוטיבציה רבה להיות מעורבים בעשייה הציבורית בעיר. אבל חשוב לא פחות שיהיה נציג במועצה שיהיה שותף לקביעת המדיניות והחלטות על התקצוב". נרקיס-גל מדגישה כי תפעל לא רק עבור קהילת המבוגרים.

"אתמוך בהקצאות עבור מקומות התכנסות שישרתו את מגוון הקהילות הפורחות בעיר, תוך שימת דגש על אלה שאינן מאורגנות סביב בתי כנסת ומתן מענה להתכנסויות בסופי שבוע".

נרקיס-גל משתפת שהיא מנהלת קשרים חיוביים עם כל אחד מהמועמדים לראשות עיר ואינה עוסקת בתמיכה במועמד כזה או אחר. "המטרה היא לשתף פעולה עם ראש העיר שייבחר".

 מנחם ולדמן: "לשמוע את הבעיות של התושבים"

עבור מנחם ולדמן (35), נשוי + ארבעה ילדים, ההחלטה להתמודד למועצת העיר הבשילה בעקבות דחף עז ומתמשך להביא לשיפור במספר תחומים הנוגעים מאוד לליבו.

ולדמן, עצמאי העוסק בתחום מיזוג האוויר, מתגורר 8 שנים בחריש ומקדיש חלק ניכר משגרת יומו להתנדבות הן בעמותת עזר מציון והן כנהג וחובש במגן דוד אדום.

"ההחלטה להיכנס לזירה הציבורית הגיעה מתוך המחשבה שבמועצת העיר יישבו אנשים בעלי עשייה ומכוונות להבנת צורכי האזרחים בגובה העיניים. לתפישתי, על חבר מועצה, גם אם מדובר בתפקיד התנדבותי, מצופה לקיים מפגשים עם תושבים בבניין העירייה אחת לשבוע או שבועיים כדי לשמוע את הבעיות של התושבים. אני מתכוון להתעסק עם כלל הפניות של התושבים ולעזור לכולם, כמובן שיש לי קווים אדומים בנושאים מסויימים".

קידום המסחר, קידום הספורט

"שני הנושאים המרכזיים שחשוב לי להתמקד בהם הם קידום המסחר המקומי ולא פחות חשוב, קידום הספורט העירוני. התשתית הספורטיבית בישובים סביבנו מתקדמת מאוד יפה בעוד שבחריש פחות. למסגרות הספורטיביות יש חשיבות גדולה לדור העתיד של חריש – לילדים שלנו  ומכאן הצורך במועדוני ספורט שונים ומגוונים לכלל המגזרים".

"רבים מכירים אותי בעיר כאדם עם טוב לב, כזה שחביב על כולם, ואני מאמין שברוח טובה אפשר לקדם את העיר למקומות טובים. אחרי שנים של תרומה לקהילה, אני מאמין שעם היכולות והכישורים שלי אני ראוי להיות חבר מועצה שמייצג את כלל הציבור". ולדמן מציין כי את חצי השנה הקרובה הוא מתכוון להקדיש למפגשים עם תושבים, הכרת המצוקות והבנת הרצונות שלהם והוא מודע להקרבה האישית הרבה הנדרשת: "הבית מוכן לזה ואני מוכן לשאוף קדימה". עוד הוא משתף כי הוא לא פוסל חיבורים לקראת הבחירות וכי אין מועמד מועדף מבחינתו לראשות העיר.

ישוב צעיר, פוליטיקה גועשת

על פי מכון המחקר מאגר מוחות, אחוז ההצבעה בבחירות המקומיות בחריש צפוי להיות גבוה מאוד ויעמוד על 83%. "היישוב הצעיר חריש אומנם לא קיים שנים רבות, אך הפוליטיקה המקומית שם גועשת כאילו הייתה קיימת עשורים", מסבירים מנהלי המכון. "על הפרק נמצאת ההוויה של העיר וכפועל יוצא מכך כל אחד מהצדדים רואה בבחירות לרשויות המקומיות כהזדמנות להכריע את המלחמה".

ואכן, התכונה לקראת הבחירות הקרובות הולכת ומתרבה ולא מן הנמנע שבתקופה הקרובה מועמדים נוספים יצהירו על מועמדותם, ואיחודי כוחות ושיתופי פעולה בין מועמדים ורשימות יתרחשו לקראת הישורת האחרונה.

יש לציין כי סוגיית מספר נבחרי הציבור שירכיבו את המועצה הבאה בחריש טרם הוכרעה, אולם ברור כי מספר חברי המועצה יגדל בהשוואה למספר הקיים במליאה הנוכחית.

ממשרד הפנים נמסר כי: "מספר חברי המועצה נקבע על פי מספר האוכלוסייה ברשות ומאחר וטרם נגזר פנקס הבוחרים מספר האוכלוסייה אינו מעודכן ויתעדכן בהמשך השנה".

לקריאה נוספת: בחירות 2023: לראשונה מספר חברי המועצה יהיה דו-ספרתי

מערך הכיסוי והקליטה הסלולריים יתרחב במהלך החודשים הקרובים ויכלול התקנה של מספר אנטנות ברחבי העיר בדגש על השכונות החדשות, בצוותא והפרחים, בהן לדברי שר התקשורת "היעדר הכיסוי אינו מאפשר קיום שגרה נורמלית ובטוחה". ועד שכונת בצוותא מברך על המהלך: "מוטב מאוחר מאף פעם״

"עד סוף השנה תהיה בחריש פריסה סלולרית מלאה ויוקמו אנטנות גם בשכונות הפרחים ובצוותא. זו הבשורה מביקור שר התקשורת בחריש", עדכן ראש העיר יצחק קשת ביום חמישי ה-11 במאי בעקבות ביקורו של שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי.

על פי ההודעה עד סוף השנה יוקמו בחריש בין 4 ל-6 אנטנות חדשות. אלו ירחיבו את מערך האנטנות הקיים ויספקו כיסוי וקליטה סלולרית לתושבי השכונות החדשות, בצוותא והפרחים, שסובלים מהיעדר קליטה.

השר קרעי ציין בסיום ביקורו בעיר: "הנחיתי את הדרג המקצועי לתת קדימות עליונה להקמת האנטנות הסלולריות בשכונות החדשות, שהיעדר הכיסוי בהן אינו מאפשר קיום שגרה נורמלית ובטוחה".

עוד ציין שר התקשורת כי "מבחינת פריסת סיבים, בחריש יש פריסה כמעט מלאה חוץ מכמה רחובות בשכונה הוותיקה שיטופלו בהקדם".

הפריסה בחריש היא חלק מתוכנית משרד התקשורת לפריסת תשתיות תקשורת בארץ. בפברואר 2023 ציין השר קרעי כי יקים צוות בין-משרדי מיוחד לפיתוח תשתיות דור 5 ולהסרת חסמי פריסה. "פריסה מואצת ורחבה של תשתיות תקשורת מתקדמות מחויבת המציאות. ההשקעה הלאומית כפי שנקבעה בחוק ההסדרים, בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ופרישה רחבה של אתרי דור 5, יזניקו את הכלכלה הישראלית ויצעידו את ישראל לקדמת במת החדשנות העולמית". הוא סיכם.

בחריש פועלות כיום 5 אנטנות סלולריות בלבד המעניקות מענה לכ-40 אלף תושבים. ביוני 2021 הותקנה האנטנה הסלולרית הראשונה בחריש במיקומו העתידי של הפארק המרכזי, אנטנת תורן מרכזי המתנשאת לגובה של 45 מטרים. עד להפעלתה נאלצו תושבי חריש להסתפק בכיסוי הסלולרי שהעניקה אנטנה סלולרית מרוחקת מהעיר, המוצבת מצידו השני של כביש 6. אנטנה שסיפקה כיסוי חלקי בלבד.

בנוסף לאנטנת התורן החדשה, הותקנה באותה עת מעל גג קניון MORE ברחוב דרך ארץ אנטנת עוקץ שסיפקה מענה נוסף.

ברבעון הראשון של שנת 2022 החלה פריסה נוספת של אנטנות סלולריות והותקנו אנטנות מעל גג בניין המועצה (גפן 78) מעל מרכז תרבות חריש (שוהם 78) ועל גג מרכז מסחרי עמית (טורקיז 3).

כל האנטנות בחריש מספקות שירות לכלל חברות הסלולר הפועלות בארץ (סלקום, פלאפון ו-PHI  -עבור הוט ופרטנר).

פריסה זו סיפקה כיסוי סלולרי מלא לתושבי שכונות החורש ואבני חן וכיסוי חלקי וחסר לתושבי השכונות החדשות בצוותא והפרחים. בחודשים האחרונים, עם צמיחתן של השכונות והעומס הגובר על המערך הקיים, התרבו התלונות על המחסור בקליטה בעיר.

מוועד שכונת בצוותא נמסר: ״אנחנו מברכים את שר התקשורת שלמה קרעי על דבריו שעד תום השנה תוקם אנטנה סלולרית שתאפשר איכות חיים לתושבי שכונת בצוותא. פעלנו רבות מול שר התקשורת הקודם וכן מול העירייה והעומד בראשה לטובת מציאת אתר להקמת אנטנה ואנו מצפים לבשורה חיובית בעניין כבר בחודש הקרוב. מוטב מאוחר מאף פעם״.

לקריאה נוספת: תגבור משמעותי של התחבורה הציבורית בחריש

סוף סוף: החל מ-14 במאי 2023 לקווים הבין-עירוניים לחריש וממנה יתווספו 53 נסיעות ביום ו-61 נסיעות בסופי השבוע (ימי שישי ומוצאי שבת). עם זאת, קו חדש לאזור המרכז, וכן קו אוטובוס פנימי נוסף בחריש ייאלצו לחכות לפעימת התגבור הבאה

מיום ראשון הקרוב (14 במאי 2023) תגביר חברת קווים באופן משמעותי את תדירות קווי התחבורה הציבורית לחריש.

במסגרת המהלך החדש יתווספו 53 נסיעות ביום ו-61 נסיעות בסופי השבוע (ימי שישי ומוצאי שבת) לקווים הבינעירוניים לחריש וממנה.

קו 60 בין חריש לחדרה יתוגבר ב-17 נסיעות בכל יום בימים א'-ה', ב-13 נסיעות בימי שישי וב-8 נסיעות במוצאי שבת.

קו 71 בין חריש לבנימינה יתוגבר ב-20 נסיעות בכל יום בימים א'-ה', ב-16 נסיעות בימי שישי וב-6 נסיעות במוצאי שבת.

קו 631 בין חריש לחיפה יתוגבר ב-10 נסיעות בכל יום בימים א'-ה', ב-6 נסיעות בימי שישי ובשתי נסיעות במוצאי שבת.

קו 632 בין חריש לתל אביב יתוגבר ב-6 נסיעות בכל יום בימים א'-ה', ב-8 נסיעות בימי שישי ובשתי נסיעות במוצאי שבת.

פרטים מדויקים על זמני הקווים ומסלולי הקווים מופיעים באתר חברת קווים.

בהמשך: קו חדש למרכז

המהלך הנוכחי של תגבור התחבורה הציבורית לחריש היה אמור לצאת לפועל עוד קודם לכן. הוא תוקצב מראש במסגרת תקציב המדינה ובמסגרת החלטת הממשלה לחריש, אבל מחסור באוטובוסים בעקבות משבר הרכב העולמי ועיכובים בתהליכי הרכבת האוטובוסים בישראל גרמו לדחייה משמעותית ביישום המהלך.

בפעימת התגבור הבאה מתוכנן קו חדש לאזור המרכז, וכן קו אוטובוס פנימי נוסף בחריש שיצטרף לקו 22 שפועל כיום. עם תחילת פעילותו של הקו החדש יחול שינוי גם במסלולו של קו 22, שכיום פועל כקו מאסף. מסלולי שני הקווים יהיו קצרים יחסית, במטרה לשפר את התדירות והיעילות של מערך הקווים הפנימיים בחריש. כזכור, בניית מסוף התחבורה המערבי, שעלותו המוערכת היא 32 מיליון שקלים, אמורה להסתיים בעוד כשנה.

לקריאה נוספת: משרד התחבורה אישר תקציבים להרחבת ושיפור תשתיות הכבישים באיזור חריש

הריבית המאמירה והאינפלציה משנות את כללי המשחק וגורמות לקבלנים ויזמי נדל"ן לשבת על הגדר. בהתאם, שיווק שטחי המסחר והתעסוקה בחריש הופך למורכב ומאתגר יותר: המכרז לשיווק שטחי הנדל"ן המניב בטרפז נכשל ופרסום מכרז הקאנטרי מתעכב: "הנושא הכלכלי במכרז נבדק שוב"

רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז לשיווק המגרשים המיועדים להקמת שטחי מסחר ותעסוקה במתחם הטרפז, אולם המכרז נסגר לאחרונה ללא מציעים.

כזכור, בנובמבר 2022, המכרז להקמת בנייני המגורים באותו מתחם נסגר בהצלחה, ושלושה יזמים יבנו את רבי הקומות הראשונים בחריש.

כישלון המכרז להקמת שטחי התעסוקה והמסחר בטרפז אינו חריג בנוף החרישאי. מספר מכרזים שפורסמו בעבר להקמת שטחי תעסוקה ומכרז בשכונת מעו"ף נכשלו, ובינתיים נרשמה רק הצלחה אחת, שיווקו של מגרש מסחר ראשון בשכונת מעו"ף בו זכתה החברה ליאם הנדסה.

בימים אלה פרסמה רמ"י גם מכרז להקמת בית אבות בשכונת הפרחים. זהו ניסיונה השלישי לשווק את המגרש ליזמים, לאחר שהמכרז נכשל בשני הסבבים הראשונים, האחרון בהם בדצמבר 2022. ראוי לזכור כי בחודשים הקרובים עתידים לצאת לשיווק גם שטחי המסחר הראשונים ברובע חריש דרום.

המכרז נכשל "בגלל הטיימינג"

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין, מעריך כי כישלון המכרז לאזור התעסוקה והמסחר בטרפז נובע מסיבות לאומיות ועולמיות.

"המגרש במיקום מצוין, ממש בכניסה לדרך ארץ בסמוך לפארק העירוני החדש שמוקם בימים אלו. עפ"י התב"ע מותר לבנות במגרש הזה מבנה משולב של כ-4,000 מ"ר מסחר וכ-21 אלף מ"ר ברוטו לתעסוקה (משרדים). מחיר המינימום של המכרז דווקא היה בגבולות הסביר".

"אם המגרש היה כולל רק שטחי מסחר אין לי ספק שהמכרז היה מצליח, אך רצון המתכננים, כמו גם רצון העירייה, להגדיל את היקף התעסוקה ברשות חייב יצירת מתחם משולב (מסחר + משרדים).

"בימים אלו, שיווק מתחם משולב בחריש כרוך באי וודאות גדולה, בטח בהיקף כזה ובכמות כזו של משרדים".

רוזנטל מסביר כי 21 אלף מ"ר לתעסוקה הוא שווה ערך לכ-2/3 משטחו של המגדל המרובע בעזריאלי. "זה לא מעט", הוא פוסק.

רוזנטל מציין כי מעבר לקושי הברור של שיווק שטחי משרדים גדולים בחריש, קיים גורם מעכב נוסף, המצב השורר כרגע בענף הנדל"ן לאור העלאת הריביות, שמשפיע משמעותית גם על התחום המסחרי.

"חברות לא נוטות לעשות עכשיו עסקאות מסוכנות כי מחיר המימון יקר, ועל כן כדי להיכנס לעסקה שטומנת בתוכה סיכון גדול באשר לסיכויי ההצלחה של השיווקים בחריש, צריך משקיע עם כיסים עמוקים ואמונה מאוד גדולה. במילים אחרות, הסיבה שהמכרז הזה נכשל היא הטיימינג שלו".

הריבית הגבוהה מרחיקה את היזמים

חיזוק לדבריו של רוזנטל ניתן למצוא בדברים שנשא אהרון דינוביץ, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים פתח תקווה, בכנס מקצועי שקיים הארגון לאחרונה.

"שוק הנדל"ן נמצא כיום בתקופה מאתגרת מאוד. קיפאון במכירות, סביבת ריבית גבוהה שמייקרת עבור הרוכשים את המשכנתא ושולחת אותם לשבת על הגדר, ועבור היזמים והקבלנים מייקרת את הוצאות המימון ומרחיקה רבים מהם מהשוק. קיים גם חוסר ודאות כללית בהיבט הפוליטי עם המהפכה המשפטית, ההפגנות והממשלה שלא ממש מתפקדת".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו, ציין גם הוא כי "המציאות בשוק הדיור כיום וגם המצב הכלכלי של המדינה, מורכב מאוד. העלאת הריבית היא גלולת רעל לכלכלה ולענף הבנייה".

מכרז הקאנטרי: האם יש היתכנות כלכלית?

הקיפאון הארצי בענף הנדל"ן משפיע גם על התוכניות העירוניות. ב-21 במרץ 2023 משרד הפנים אישר לעיריית חריש לפרסם בשנית את המכרז להקמת הקאנטרי, בהתאם לחומרים שהעירייה הגישה. למרות האישור, בעירייה לא ממהרים לפרסם את המכרז החדש, אלא בוחנים אותו ואת המצב החדש בשבע עיניים.

על פי פרסומים קודמים של העירייה נעשו שני שינויים בתנאי המכרז, האחד שינוי המגרש משכונת מעו"ף למגרש 801 בשכונת הפרחים, מגרש שדורש עלויות פיתוח נמוכות יותר בהשוואה למגרש הקודם, שינוי להקל על הוצאות היזמים.

השני, מתן תמריצים לקבלנים וליזמים ויצירת 'רשת ביטחון כלכלית' ליזם באמצעים שונים.

"אני מאוד מקווה שבתנאי השוק של היום יש למכרז הקאנטרי היתכנות", מציין שלמה קליין, סגן ראש עיריית חריש ביחס לתנאי השוק החדשים בו פועל ענף הנדל"ן.

"הרבה קבלנים ישבו כעת על הגדר"

יוסי גולדמן, חבר המועצה והממונה על העסקים בעיר מודע גם הוא למצב ומתייחס לשני המכרזים. לדבריו, כישלון המכרז של אזור המסחר בטרפז מטופל על ידי רמ"י ואין לעירייה קשר כלשהו לפרסום המכרז, כישלונו ו/או הצלחתו.

"המכרז לשטחי תעסוקה נסגר בלי מציעים. נחכה לפרסום המכרז השני בתקווה שיזם כלשהו ייגש. במקרה של כישלון שני, השטח יצא למכרז מדף (במחירים נמוכים יותר. ר.פ)  ויזכה אז ביזם, כפי שהיה בעבר עם נחמיאס במעו"ף, שהבין בסוף שזה כלכלי עבורו והלך על זה".

"כל נושא הריביות משפיע כעת מאוד על כל הענף. מדברים על ריביות של 10% שנתי, ובהנחה שכל פרויקט אורך מינימום שנתיים, אז 20% מעלות הפרויקט היא רק ריביות – מה שאומר שהרבה קבלנים ישבו כעת על הגדר.

"אנחנו מבינים שכל נושא הקאנטרי משתנה, ולכן גם המכרז טרם פורסם. התחשיבים של הקבלנים יהיו שונים כעת. קבלן לא ייגש לבנות קאנטרי אם עלויות הפרויקט מתייקרות ב-20%. מדובר בהרבה מאוד כסף על פרויקט ששוויו כ-40 מיליון שקל.

"לכן הנושא הכלכלי נבדק שוב. אנחנו עדיין בדיונים, אנחנו בוחנים מה צריך לשנות ולשפר כדי שזה יהיה רלוונטי וכדי שתהיה כדאיות כלכלית למציעים. אנחנו בקשר עם מתעניינים ומנסים להבין מגופים שעוסקים בתחום מה אטרקטיבי ומה לא, מה כדאי ומה נחשב לרשת ביטחון טובה. הדברים בבדיקה".

מגמות עולמיות משפיעות

בתשובה לשאלה האם יש צפי /הערכה לגבי לוח הזמנים לפרסום המכרז, משיב גולדמן: "לא יהיה אחראי לדבר על לוחות זמנים. גם אנחנו רוצים שהמכרז יצא אבל יותר חשוב שהוא יצליח ושיהיה זוכה. בשלב הזה עדיף לתת לאנשי המקצוע לעשות את הבדיקות ונראה איך מתקדמים עם זה", הוא מסכם.

גם רוזנטל מודה שלא ברור מה הלו"ז הצפוי לשינוי המגמה: "כרגע, רוב הקבלנים מחכים ולא נכנסים לעסקאות מסוכנות, אלא בעיקר מנסים לשרוד את המצב, בטח אלו שממונפים משמעותית על הקרקעות שלהם.

"שינוי מגמה יתרחש בעיקר בעקבות שינויים בסוגיות מאקרו כלכליות עולמיות. ישראל מצויה במצב די טוב ביחס לעולם, אבל כל עוד ברמה הגלובלית האינפלציה תמשיך לדהור, גם אצלנו המגמה לא תשתנה".

לקריאה נוספת: 1.3 מיליון שקלים לדירת 4 חדרים: מאות דירות חדשות יוגרלו בחריש

שלוש במות אירועים יפעלו בחגיגות יום העצמאות בעיר: במה מרכזית עם אמנים מובילים כמו מוש בן ארי ונטע ברזילי בפארק הצגן, במה דתית תורנית שתכלול תפילת ערבית והרקדה, ובמת כישרונות של ילדי חריש. סגנית ראש העיר: "המטרה שלנו היא שכמה שיותר מתושבי חריש יגיעו לחגוג איתנו את הולדת המדינה ויהיו מאוחדים באהבת המדינה"

אלפים מתושבי חריש ייקחו חלק באירועי חגיגות ה-75 שנה למדינה. חגיגות העצמאות ה-75 למדינת ישראל יתקיימו בחריש בשני מוקדים מרכזיים, האחד לציבור הכללי והאחר לציבור הדתי-תורני.

על הבמה המרכזית בפארק הצגן (רחוב לשם פינת אודם) יופיעו השנה האמנים מוש בן ארי, הדמויות חיפזון וזהירון במופע לילדים, להקת טררם ונטע ברזילי. בין לבין יופיעו על הבמה להקות המוזיקה והמחול הייצוגיות של חריש ולאחר חצות תתקיים מסיבה אל תוך הלילה עם DJ Fox.

במקביל יתקיימו בפארק המועצה (רחוב גפן 80), חגיגות עצמאות לציבור הדתי-תורני. התכנית האומנותית תכלול מופע של הזמר יונתן רזאל, מופע ילדים של טוביה ולאחריו הרקדה עם להקת ששון ושמחה. כמדי שנה ייפתח הערב בתפילת ערבית חגיגית ומיוחדת ליום העצמאות.

בעירייה נערכים השנה לכ-5,000 חוגגים בבמה המרכזית ולכ-2,500 משתתפים במופעים בבמה התורנית.

בן ארי: 80 אלף שקלים, ברזילי: 55 אלף שקלים

תקציב טקסי הזיכרון ומופעי העצמאות בחריש, שהוכרזה כעיר באוגוסט האחרון, נמצא במגמת עליה עקבית משנה לשנה, בהתאם לצמיחה הדמוגרפית. במסגרת תקציב העירייה לשנת 2023 הוקצו ליום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ג 900 אלף שקלים, זאת לעומת 770 אלף שקלים אשתקד. עם זאת, מודה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והממונה על תחום התרבות, כי בעירייה נאלצו, בסופו של דבר, לחרוג מן התקציב המקורי ולהסיט תקציבים נוספים של אגף פנאי וקהילה עבור קיום הטקסים והחגיגות.

"ההוצאות הטכניות של סדרנות, אבטחה וגידור הן הכסף הגדול והסכום שהוקצה בתחילה לא הספיק", מציינת גריברג ומעריכה כי תקציב הטקסים והחגיגות יסתכם השנה בכמיליון שקלים.

בראש טבלת ההוצאות עבור האמנים שיפקדו את הבמות, ניצב מופעו של הזמר מוש בן ארי, עבורו תשלם העירייה 80 אלף שקלים. יונתן רזאל מסתפק בתשלום של 75 אלף שקלים ואילו התשלום לנטע ברזילי, שמופיעה בשעה מאוחרת, מסתכם ב-55 אלף שקלים.

"מציאות בה כל אחד יכול למצוא את מקומו"

אחד הלקחים המרכזיים שהופקו מהחגיגות בשנים הקודמות, הוא קיום כל אחד מבימות האירועים לציבור הכללי ולציבור התורני במתחמים נפרדים ומרוחקים זה מזה: "בשנה שעברה, מתוך חשיבה לתחום במרחב אחד את כל אירועי העצמאות ובכך לצמצם עלויות, התקיים האירוע לציבור הדתי בגינה סמוכה לפארק הצגן במיקום קטן ומוגבל יחסית. השנה בזכות ההקצאה הנפרדת יהיו התאמות טובות יותר לכל קהל יעד ויהיה נעים ונוח יותר לכלל התושבים", מסבירה גרינברג.

לשאלה מדוע בוחרת העירייה לפצל את החגיגות ולא לקיים אירוע משותף לכלל המגזרים, יש לגרינברג תשובה ברורה: "יש הבדל תרבותי בציפיות של כל מגזר מהערב הזה והדרך שבה הוא בוחר ורוצה לחגוג – שונה. זה אחד הדברים הראשונים שלמדתי כשניסיתי להבין למה לא להתפשר ולעשות אירוע אחד לכולם. לציבור הדתי-לאומי לדוגמה, חשוב מאוד לקיים תפילת ערבית משמעותית לשלום המדינה בערב יום העצמאות, בנוסף יש בציבור הדתי דרישה להרקדה המונית. אני בספק אם הציבור הכללי הוא הצרכן של התוכן הזה. אז הברירה היא בין "לאנוס" את כלל המגזרים לאירוע אחד, או לחלופין להבין ולהשלים עם זה שיש פערים. המטרה המרכזית היא בסוף לחגוג את קיומה של המדינה, אז למה לא להתייחס להבדלים הללו ולייצר מציאות שבה כל אחד יכול למצוא את מקומו"?

עוד היא הדגישה כי אין מדובר בתופעה ייחודית לחריש: "יש התייחסות לציבור הדתי באופן נקודתי בכל הערים הגדולות. בתחום הזה, המטרה שלנו הוא לשרת את הציבור ולא לחנך אותו".

עם זיקוקין, עם התאמת נגישות

בעוד שבערים רבות יתקיימו אירועי עצמאות ללא מופע זיקוקין, זאת מתוך התחשבות בהלומי הקרב ובעלי החיים, בחריש יכלול ערב החג מפגן זיקוקין קצר. גרינברג משתפת כי בשונה מאשתקד, ההחלטה בשאלה האם לקיים מופע זיקוקי דינור התקבלה ללא התחבטויות משמעותיות.

"סוגיית היתרונות והחסרונות של הזיקוקין, היא אכן נושא שקיים סביבו דיון ציבורי רב בשנים האחרונות, אך החלטנו לקיים סבב אחד קצר וממוקד כדי לאפשר לתושבים ליהנות, ונתריע מראש על הפעלתם. בנוסף, חשוב להבין שעלות החלופות, זיקוקין "שקטים" או מופע לייזרים, יקרה פי כמה וכמה ממופע זיקוקי הדינור הקלאסי", ציינה.

"בנוסף, בשונה מבעבר, יוקצה בפארק הצגן מתחם עם כסאות, עבור בעלי נגישות מוגבלת ואוכלוסייה מבוגרת. הבמה המרכזית השנה תהיה "צעירה" יותר, מתוך ניסיון לקלוע גם לקבוצות גיל נוספות כמו הילדים הבוגרים ובני הנוער עם התכנים הנכונים".

ילדי חריש על הבמה

מתוך חשיבה על בעלי העסקים המקומיים ורצון לייצר תנועה ופעילות גם בשדרת דרך ארץ, יתקיימו לראשונה גם אירועי עצמאות בבמה שתוצב בשדרת החנויות המרכזית של העיר.

נראה כי במה זו נותנת מענה לביקורת שספגה העירייה לאחר אירועי פורים, שהתקיימו במתנסים בחללים סגורים בלבד. התושבים כעסו על העובדה שנדרשו לשלם עבור חגיגות הפורים ובעלי עסקים, משדרת דרך ארץ בפרט, ביטאו את אכזבתם שהפנינג הפורים לא נערך בקרבת מוקדי המסחר.

את היוזמה לפעילות בבמה בשדרת דרך ארץ מובילה שירה וייצמן, בעלת הסטודיו שירה דאנס. בעלי העסקים מממנים את הקמת הבמה ודואגים לתכנים, בעוד העירייה מספקת עבורם תאורה, הגברה וסידורי אבטחה לאירוע. "הרעיון נולד מתוך הרצון לאפשר לכלל חוגי אומנויות הבמה של הילדים בחריש להופיע. על במת העצמאות שלנו יעלו ויופיעו ילדים מחוגי ההיפ–הופ, הברייקדאנס המחול וההתעמלות האמנותית ולאחר מכן תתקיים הרקדת הורים וילדים ליום העצמאות וריקודי עם. במהלך הערב יחלקו בעלי העסקים קופונים והטבות למשתתפים", שיתפה וייצמן.

"אני חושבת שהשנה יותר מתמיד חשוב מאוד לחגוג", מסכמת גרינברג ומתייחסת לאווירה הציבורית הכללית בחודשים האחרונים. "הפרופורציות במדינה קצת התערערו לאחרונה, אבל אני חושבת שמבחינה ערכית, 75 שנה למדינה זה לא דבר מובן מאליו וחשוב לציין ולחגוג את זה. המטרה שלנו היא שכמה שיותר מתושבי חריש יגיעו לחגוג איתנו את הולדת המדינה ויהיו מאוחדים באהבת המדינה".

במסגרת תוכנית החומש של משרד התחבורה הוקצו עשרות מיליוני שקלים לתכנון כביש עוקף חריש 611 והרחבת הכבישים הקרובים לחריש 574 ו-581. גם במערך התחבורה הציבורית בעיר מתוכנן מהפך: חלוקה לשלושה קווים עירוניים פנימיים וקווי אוטובוס בינעירוניים שיצאו ישירות ממסוף התחבורה אל מחוץ לעיר

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואגף התקציבים במשרד האוצר חתמו השבוע על הסכם תקציבי בהיקף של 50 מיליארד שקלים, מהם 30 מיליארד לתוכנית החומש הגדולה ביותר אי-פעם להשקעה בכבישים ונתיבי הסעת המונים.

הסיכום התקציבי לשנים 2024-2023 בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים שם דגש על פיתוח התחבורה הציבורית על כל מרכיביה, לרבות מערכות הסעת המונים וקישוריות מיטבית.

התוספת התקציבית לתחבורה הציבורית היא בהיקף של 1.7 מיליארד שקלים, שיופנו בין היתר למימוש רפורמת התעריפים "צדק תחבורתי" שיזמה השרה מירי רגב, אשר מרחיבה את מערך ההנחות במטרה להקל על יוקר המחיה לתושבי הפריפריה ולצעירים.

כמו כן, הוקצה תקציב ייעודי לקידום פרויקט הדגל המסילתי של משרד התחבורה, "התוכנית לחיבור ישראל" באמצעות המסילה המזרחית, שתחבר את כל המדינה מקריית שמונה ועד אילת.

תקציב תוכנית החומש של המשרד לשנים 2027-2023 עומד על כ-30 מיליארד שקלים – עלייה משמעותית של 150% לעומת תקציב התוכנית הקודמת שאושרה לפני חמש שנים.

מנתיב אחד לשלושה

ההסכם התקציבי שאושר נותן רוח גבית משמעותית לפיתוח תשתיות הכבישים ומערך התחבורה הציבורית בחריש. על פי הודעת עיריית חריש, משרד התחבורה אישר סופית העברה תקציבית של עשרות מיליוני שקלים לתוכניות ארוכות הטווח של תכנון כביש עוקף חריש (611) והרחבת הכבישים הקרובים לחריש 581 ו-574 (כביש 444 העתידי).

כיום, בכביש 574 ממחלף מג"ב לכיוון דרום, שהמשכו הוא כביש 581, יש נתיב אחד בלבד לכל כיוון. לכבישים האלה מתוכנן להתחבר כביש הגישה הדרומי החדש לחריש, שנמצא בשלבים מתקדמים יחסית (עבודות מקדימות כבר בוצעו בשטח, שלב התכנון המפורט של הכביש הסתיים וכך גם המכרז של חברת נתיבי ישראל).

חיבור של כביש חדש עם שלושה נתיבים לכל כיוון, לכבישים צרים אלו עלול היה לגרום לעומס תנועה בלתי סביר לנהגים ולצוואר בקבוק בעייתי.

נוסף לכך, נכנס לתוכנית התקצוב של משרד התחבורה גם התכנון המלא של כביש עוקף חריש – 611 מזרח (תקציב ראשוני לתכנון אושר כבר בעבר).

העירייה מקדמת כבר זמן רב את סלילת הכביש העוקף (611 מזרח), כדי שהתנועה העוברת מצפון השומרון ואליה לא תעבור דרך חריש. כיום הנוסעים לצפון שומרון עוברים דרך חריש (בשד' דרך ארץ).

ראש עיריית חריש יצחק קשת הדגיש כי בנוסף לבשורות על תקצוב כבישים אלה העירייה אינה מרפה מהמאמצים לקדם את החיבור של חריש לכביש 6, והנושא נמצא על סדר יומה כל הזמן. "בשנים האחרונות נתקלנו בהתנגדות נחרצת לכך ממשרד התחבורה, אך אנחנו מקווים שעם הממשלה החדשה יהיו בשורות בעניין הזה".

קווים פנימיים יעילים יותר

התחבורה הציבורית בחריש מתוכננת גם היא לעבור שינוי משמעותי. חריש תחולק  לשלושה אזורים, כאשר בכל אזור יפעל קו אוטובוס פנימי שיוביל את הנוסעים ישירות למסוף התחבורה המערבי ולתחנת הרכבת העתידית. המטרה היא כמובן לעודד את החרישאים להשתמש בתחב"צ ולזנוח את השימוש ברכב הפרטי.

ההערכה היא כי משך הנסיעה העירונית מקצה לקצה יתקצר משמעותית ויהיה יעיל יותר מתוואי קו 22, הקו העירוני הפנימי הפעיל כיום. מסלול קו 22 עובר בכל שכונות העיר ומשך נסיעתו הוא כחצי שעה מקצה לקצה.

בנוסף, מסלולי האוטובוסים הבינעירוניים לתל אביב, חיפה, חדרה, בנימינה והסביבה ישתנו. הם לא יעברו בשכונות העיר אלא יצאו ליעדם ישירות ממסוף התחבורה. תושבים שירצו לנסוע מחוץ לעיר יצטרכו להגיע למסוף התחבורה, כנהוג בערים גדולות.  קו בינעירוני נוסף חדש מתוכנן בימים אלה.

בניית מסוף התחבורה המערבי, שעלותו המוערכת היא 32 מיליון שקלים, אמורה להסתיים בעוד כשנה, ואילו הרחבת מערך התחבורה הציבורית יעשה בהדרגה ולכל המאוחר תוך שנתיים.

רכבת חריש: פחות מחמש שנים

הפניית תקציב ייעודי של משרד התחבורה לקידום מסילת הרכבת המזרחית עשוי לבשר טובות גם על אישור ותקצוב תוואי רכבת חריש.

התוואי האחרון שהציגו מתכנני משרד התחבורה, כולל מסילה צמודת דופן לכביש 6 והקמת תחנת נוסעים בכניסה לעיר בצמוד למסוף התחבורה המערבי, אך הוא טרם אושר או תוקצב.

בראיון לחג הפסח שהתקיים בתחילת החודש עם קשת הוא ציין כי ההחלטה תתקבל בחודשים הקרובים. בתשובה לשאלה מתי יוכלו תושבי חריש לנסוע בפועל ברכבת השיב קשת: "זה לא שנתיים, אבל זה גם לא חמש, יכול להיות פחות. המזל שלנו הוא שמסילת חריש היא חלק ממסילת מנשה ומדובר בתוכנית ארצית. לא מדובר על 20 שנה קדימה״.

שרת התחבורה מירי רגב סיכמה את המהלך: "לאחר דיונים אינטנסיביים שבהם נאבקתי על כל שקל לטובת פיתוח תשתיות התחבורה והתחבורה הציבורית. כל הפרויקטים הקיימים יימשכו במלוא התנופה, ואליהם יצטרפו יוזמות פורצות דרך בתחום הרכבות, ובראשן פרויקט המסילה המזרחית, מערכות הסעת המונים בכל רחבי הארץ, השקעה חסרת תקדים בפיתוח התחבורה הציבורית בדגש על הפריפריה וחיבורה למרכז, השקעות ביהודה ושומרון שנועדו לשפר את זרימת התנועה ואת הביטחון האישי של התושבים, ועוד תוכניות רבות שכולן מכוונות למטרה אחת: לחבר את ישראל".

לקריאה נוספת: התוכנית החדשה: תחנת רכבת בכניסה לעיר, גשר עילי מעל כביש 6

499 דירות חדשות ישווקו לזכאי משרד הבינוי והשיכון במתחם הטרפז, רובע רבי הקומות החדש של חריש, במסגרת מכרז "דירה בהנחה". 199 מתוכן ישווקו ל"בני המקום"  – חסרי דיור שכתובת מגוריהם היא בחריש ב-3 השנים האחרונות. הקבלנים: "אנו מאמינים גדולים בהבטחה שנרקמת בעיר חריש"

ביום ראשון ה-16 באפריל תיפתח ההרשמה להגרלת דירות לזכאים בחריש במסגרת התוכנית הממשלתית "דירה בהנחה". ההרשמה תיסגר ב-7 במאי ועל פי משרד הבינוי והשיכון, עשרה ימים לאחר סגירת ההרשמה, צפויה להתקיים ההגרלה, שלאחריה יפורסמו שמות הזוכים.

בדומה להגרלות שקידם משרד הבינוי והשיכון בתוכניות ממשלתיות קודמות כמו "מחיר למשתכן", זכאי התוכנית רשאים להירשם לשלוש ערים שונות, ולכלל ההגרלות בערים אלו.

כ-9,000 דירות יוגרלו ברחבי הארץ. בחריש יוגרלו 499 דירות במתחם הטרפז, מתחם רבי הקומות הראשונים בעיר. 199 דירות מתוכן מיועדות ל"בני מקום" – חסרי דיור שכתובת מגוריהם היא בחריש ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות.

יש לציין כי בסבב ההגרלות הנוכחי, יורשו לראשונה להשתתף גם זוגות העומדים להינשא, זאת על ידי המצאת אסמכתה מהרבנות או לחילופין באישור נוטריוני של עורך דין.

דיור בר השגה בשכונות חריש

אין זו הפעם הראשונה שבה חריש נכללת במפת מיזמי הדיור המוזל. בשנים 2018-2017 הוגרלו בחריש כ-1,500 דירות במסגרת התוכנית "מחיר למשתכן", מתוכן למעלה מ-600 דירות בשכונת מעו"ף, כ-700 דירות בשכונת בצוותא ולמעלה מ-100 דירות בשכונת הפרחים.

לזוכים בהגרלות הראשונות של מחיר למשתכן ניתנה האפשרות לקנות דירה, שמחירה הממוצע באותה תקופה עמד על כ-800 אלף שקלים בלבד (לדירות 100 מ"ר). מאז התייקרו מחירי הדיור לזכאים בכחצי מיליון שקלים.
פרט לפרוייקט אחד שהתעכב ובנייתו נשלמת בימים אלה, רובם המוחלט של מיזמי הדיור המוזל ששווקו בחריש, התקדמו באופן משביע רצון הן ביחס למשך הזמן עד לקבלת היתרי בנייה והן בהתייחס לקצב פיתוח ובינוי גבוה.

כלל הדירות במכרז הקרוב יוגרלו ברובע רבי הקומות "הטרפז", בשלושה פרוייקטים שיבנו הקבלנים ליאם הנדסה, ליאם נחמיאס ו-י.א. אלון בנייה.

ברובע המגדלים הראשון בעיר, ייבנו בסך הכל 624 יחידות דיור (20% מתוכם יימכרו בשוק החופשי) והוא כולל 2 מגדלים בגובה של 27 קומות, שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות וארבעה בניינים נוספים בני 10-7 קומות.

"מחירי הדירות יתפתחו יחד עם העיר"

חברת י.א אלון, שבנתה בעבר פרויקט מגורים בחריש, תקים ברובע הטרפז מגדל בן 26 קומות עם 120 יח"ד, ובניין מרקמי עם 24 יח"ד בלבד. בסה"כ תבנה החברה 144 יחידות דיור, 80% מתוכן יימכרו לזכאים במתכונת ״דירה בהנחה״.

"השתדלנו לייצר תמהיל דירות מגוון מאוד במסגרת ההגבלות והוראות התב״ע", מציין דניאל יצחק, סמנכ"ל החברה. "השתדלנו לתת מענה לחתך אוכלוסייה גדול ככל הניתן. אנו מקווים מאוד להתקדם להגשת והשגת היתר בנייה עוד בשנת 2023 ובהתאם לכך כמובן להתחיל בעבודות הבנייה".

לדברי יצחק הדירות הקטנות ביותר הן בנות 91 מ"ר והגדולות ביותר הן 195 מ"ר. עוד מתכננת החברה לבנות דירות בגדלים משתנים: 120 מ"ר, 135 מ"ר, 150 ו-170 מ"ר.

"י.א אלון בנייה מכוונת אסטרטגית לבנייה בערים ויישובים מתפתחים ולא בערים מבוססות, מתוך חשיבה שביעדים הללו ניתן לרכוש קרקע במחיר מוזל ובשאיפה שמחירי הדירות יתפתחו יחד עם העיר עצמה. לכן בחרנו לגשת למכרז לבניית פרויקט מגורים נוסף בחריש", מרחיב יצחק.

"הפעם מדובר על הקמת מגדלים ראשונים בחריש וזה יהיה מיוחד ואטרקטיבי. אנו שמחים להיות מהראשונים. כרגע מדובר בסגנון חדש בעיר, אך אני מניח שהוא יושרש בעיר בשנים הקרובות".

בקרוב: היתר לתחילת עבודות הבנייה

חברת ליאם הנדסה תבנה אף היא 144 דירות, בבניין אחד בעל 16 קומות ושלושה בנינים נוספים כ-9 קומות. 115 דירות יימכרו במסגרת תוכנית ׳דירה בהנחה׳ ו- 29 דירות בלבד יימכרו בשוק החופשי. החברה תבנה בנוסף גם כ-2,500 מ"ר שטחי מסחר בחזית הרחוב.

ליאם הנדסה בנתה בחריש את המרכז המסחרי השכונתי "אלה" ובשנה החולפת זכתה במכרז להקמת מתחם תעסוקה, מסחר ומשרדים בשכונת מעו"ף. פרויקט הטרפז הוא פרויקט הבנייה השלישי שלה בעיר.

גיא סחלי, מבעלי חברת 'ליאם הנדסה' ציין, כי תמהיל הדירות יכלול דירות גן, 4, 5 ו-6 חדרים: "יתוכננו דירות מרווחות וגדולות ככל הניתן עם כיווני אוויר פתוחים. בנוסף יוצמדו לכל דירה מחסן דירתי וחניה תת קרקעית. בשטחים המשותפים ייבנו מועדון דיירים ומתקנים לטובת הדיירים".

סחלי מעריך כי היתר לתחילת עבודות הבנייה יתקבל תוך חודשים ספורים. "עיריית חריש ומשרד הבינוי והשיכון מקדמים את השלמת עבודות הפיתוח בשכונה. במקביל, העירייה נותנת רוח גבית חיובית לקידום תכנון מהיר שמיטיב עם צורכי העיר".

עוד הוא מציין: "קבוצת ליאם הנדסה זיהתה את הפונטציאל בעיר חריש, את קצב גדילתה המהיר ואת המגוון הדמוגרפי מכל רחבי הארץ – שנותנים לנו כחברה יזמית, מרחב פעולה תכנוני גמיש וודאות גבוהה יחסית לערים אחרות", משתף סחלי.

"בנוסף, חריש היא פרויקט לאומי, עיר חדשה עם חזון ורצון לפיתוח מהיר ומציאת פתרונות מיידים לתושבים ולעיר. שכונות חדשות, מערכת חינוך ושירותים קהילתיים מעוררי השראה, הפארקים, המתקנים והשטחים הפתוחים, הם דבר להתקנא בו ביחס לשאר הערים בישראל. אנו מאמינים גדולים בהבטחה שנרקמת בעיר חריש".

300 אלף שקלים הנחה

על פי כללי התוכנית הממשלתית, שיעור ההנחה במסלול דירה בהנחה, מוגבל ל-20% ממחיר הדירה (כולל מע"מ) או כ-300 אלף שקלים, הנמוך מבין השניים.

כמה, אם כן, תעלה דירה טיפוסית של 4 חדרים בשטח של 100 מ"ר עם מחסן וחניה? על פי ההערכות, עלות דירה במסגרת התוכנית, תסתכם בכ-1.3 מיליון שקלים (לאחר ההנחה).

ואכן, על פי סקירת הנדל״ן של חריש סיטי, המבוססת על נתוני רשות המסים, המחיר למ״ר בחריש הגיע לאחרונה לכ-16,000 שקלים. המשמעות היא כי דירות 100 מ״ר בשוק החופשי (מקבלן ומיד שנייה) נמכרות כיום בעיר במחיר הנע סביב 1.6 מיליון שקלים. מכאן שדירות 100 מ״ר בעלות של 1.3 מיליון שקלים אכן משקפות הנחה של כ-20% או לחילופין כ-300 אלף שקלים ממחירי השוק.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, ציין כי המדינה מתכננת להגריל בשנה הקרובה אלפי דירות במגוון ישובים בכל רחבי ישראל ולכלל האזרחים. "אנו נאפשר לזוגות הצעירים ולמחוסרי הדיור, דיור בר השגה בהנחה משמעותית ובאזורים מסוימים יינתנו גם מענקים גבוהים בכדי שאזרחי המדינה יוכלו להתחיל לבנות את עתיד משפחתם", הצהיר השר גולדקנופף.

לקריאה נוספת: הצלחה למכרז הטרפז: הזוכים יבנו את רבי הקומות הראשונים של חריש

כ-2,500 דו"חות חניה, חולקו על ידי פקחי העירייה, בשדרת דרך ארץ ברבעון הראשון של השנה. צפי ההכנסות לרשות מדו"חות חניה לשנת 2023 הוא למעלה מ-2 מיליון שקלים. יוחאי פרג'י: "בסופי שבוע, למעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית"

ב-23 באוקטובר 2022, לאחר תהליך חקיקה שארך למעלה משנתיים, נכנס לתוקפו חוק החניה העירוני החדש של חריש, המסדיר את חניית כלי הרכב ברחבי חריש ומעניק לפקחים העירוניים סמכויות אכיפה ורישום דו"חות נושאים קנסות. ברשימת העבירות נכללים חניה ב”אדום-לבן”, חניה על מדרכה, חניה בחניית נכים וחניה ב”כחול-לבן” ללא תשלום כנדרש.

המהפך בנראות דרך ארץ נראה מיד לעין. החניה האלכסונית שאפיינה את השדרה נעלמה ובמקומה נראות מכוניות חונות בכחול לבן בטור ישר ונוכחות הפקחים מורגשת. עם זאת, נראה כי תהליך הלמידה כואב בכיס לתושבי העיר.

למעלה מ-800 דו"חות בכל חודש

בתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש תושב העיר עו"ד מיכאל ליטווק בנוגע למספר דו"חות החניה שנרשמו בשדרת דרך ארץ, מציינת עיריית חריש כי עד כה בשנת 2023, חולקו בשדרת דרך ארץ בלבד, 2,490 דו"חות חניה, זאת כאמור בשלושה חודשים בקירוב, ממוצע של למעלה מ-800 דו"חות בחודש.

"אני מאמינה שהציבור בחריש בעד סדר ואכיפה, ציבור שרוצה עיר מסודרת ומתוקנת. מטרת הדו"חות הם יישור קו – להביא את כולם לרמת מודעות מה עושים ומה לא עושים", מציינת עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת חוקי העזר העירוניים.

"דו"ח הוא מעין עונש והמטרה שלו היא לצמצם מקרים בהם הוא נדרש. קנסות הם דבר שלילי והלוואי ולא נצטרך אותם אף פעם", הוסיפה ינטוב ושיתפה כי לא קיבלה בחודשים אחרונים פניות מתושבים שטענו על אכיפה נוקשה מדי, ההפך. "אני זוכה להרבה מחמאות מתושבים דוברי רוסית בעיר על כך שהחוק הביא לסדר וכי המדיניות הזו היתה צריכה להיכנס לתוקף כבר מזמן".

בעירייה הסבירו עם תחולתו של החוק, כי תכליתו היא להיטיב עם בעלי העסקים המקומיים והלקוחות כאחד, על ידי הנגשת מקומות חניה בקרבת אזורי המסחר בעיר. "עד כה נתפסו רוב מקומות החניה באזורי המסחר לשעות ארוכות וללא כל הגבלה. המפסידים מהמצב היו הלקוחות ובעלי העסקים, הם גם אלה שירוויחו מהסדרת חניה בתשלום", ציינו בעירייה בהודעה שפרסמו לציבור.

הצפי: 2 מיליון שקלים

עתה, עם אישור תקציב 2023 במליאת המועצה מתברר כי גם העירייה תרוויח. צפי ההכנסות בתקציב 2023 תחת סעיף אכיפת חניה, הוא שני מיליון שקלים מדו"חות חניה.

מדובר בהכנסה מכובדת לקופה המדולדלת. רק לשם השוואה, בשנת 2022 שילמו בעלי העסקים בחריש ארנונה עסקית לקופת הרשות בסך של 3.3 מיליון שקלים בלבד.

חריש היא לא הרשות היחידה שמעשירה את קופת העירייה באמצעות קנסות. כך לדוגמה, בשנת 2022 הכנסות מועצת פרדס חנה כרכור מדוחות חניה כחול הסתכמו הסתכמו ב-1.5 מיליון שקלים ואילו הכנסות זכרון יעקב הסתכמו רק ב-1.275 מיליון שקלים.  בתקציב עיריית תל אביב הגדולה, השוקקת והצפופה, סעיף ההכנסות הצפויות במתן דו"חות חניה לשנת 2023 כבר קופץ משמעותית למעלה ומסתכם ב-270 מיליון שקלים.

"אני חושבת שזה יותר מדי", מודה ינטוב, "ברור שהכסף שנכנס חייב לחזור לתושבים לדברים חיוביים עבורם, אבל שוב הלוואי ולא יכנס". לשאלה האם היא מרוצה מהאפקט הכללי שמייצר החוק המונהג בעיר מזה חמישה חודשים היא משיבה: "אני בעד חוק וסדר אבל אי אפשר לתרץ את חוק החניה כעידוד לקנייה מקומית, זו טעות בהסברה. החוק בא לשמור על סדר וציר פתוח בשדרה המרכזית והוא נדבך אחד בתוכנית הכוללת לעסקים שאנחנו צריכים ליישם".

גם יוחאי פרג'י, נציג האופוזיציה, התייחס לשילוב בין חניה ועסקים. "רשות מקומית צריכה לתת שירות ומענים לתושבי העיר וללא ספק חסרות פה חניות. כל עוד בעיית החניה לא תטופל לעומק, תמשיך הפגיעה הישירה בעסקים המקומיים ובתושבי העיר בעקיפין. מה כן אפשר לעשות? הפתרון הכי קל ומהיר שאפשר ליישם כבר מחר הוא "תו תושב" כפי שקיים ברוב הערים, גם בערים מרכזיות. זה לא אמור להיות מסובך מידי ויאפשר לתושבי העיר לחנות לפחות שעה ראשונה בחינם, זמן המאפשר חוויית קניה נאותה ובלי לחץ זמן.

"לאחר פתרון ראשוני זה, יש לפעול מידית להכשרת חניונים בקרבת דרך ארץ, גם אם זמניים. בהמשך יש לייצר פתרונות עומק קבועים שיתנו מענה רחב יותר לבעיה, בין אם הצרת המדרכות והוספת מקומות חניה, בין אם הוספת מקומות על חשבון הטיילת במרכז הכביש.

"לגבי האכיפה, אני איש חוק. מי שפועל שלא על פי חוק ובטח אם פוגע או מפריע לאחרים – צריך לקבל קנס. אבל בסופי שבוע אני מאמין שלמעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית ולאפשר לתושבי העיר לבצע את הקניות לשבת בנחת".

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

42 בתי כנסת ייבנו בשנים הקרובות בעיר במסגרת הליך הקצאת קרקעות ציבוריות, שמקדמת עיריית חריש. משרד הפנים אישר עד עתה הקצאת קרקע ומבנים לשמונה עמותות והבקשות האחרות נבחנות. עמותות התפילה שזכו בקרקע נדרשות לגייס מיליוני שקלים ולהתמודד עם פרויקט מורכב וארוך. על פי הערכות אופטימיות, התפילות במבני הקבע החדשים יתקיימו רק בעוד מספר שנים

הריסתו של בית התפילה הלא-חוקי בשכונת בצוותא החודש, במבצע משטרתי מורכב, הביאה את המתיחות סביב הדרישה לבתי תפילה נוספים בחריש – לשיא חדש. המראות בחריש לא היו קלים: עימותים בין תושבים לשוטרים, הפגנות וחסימות כביש והידוק האבטחה סביב ראש העיר יצחק קשת על רקע איומים וחשש לפגיעה בו.

כידוע, משרד הבינוי והשיכון הקים בחריש מספר בתי כנסת בשכונות החורש ואבני חן, השכונות הראשונות בעיר, אך חדל בהמשך הדרך לתקצב הקמת בתי תפילה נוספים. בשכונות הפרחים, מעו"ף ובצוותא לא נבנו כלל בתי כנסת ומתיחות מתמשכת נרשמה בין התושבים לקברניטי העיר בדבר היעדר מענים ראויים לציבור הדתי בעיר. במקביל להסבת כיתות לימוד וחללים אחרים לבתי כנסת, החלו בעירייה לגבש מתווה שיהיה בכוחו ליישב את המחלוקות.

שיטת ההקצאות

באפריל אשתקד יצא לדרך עידן חדש בעיר: עידן בניית בתי כנסת בשיטת "עשה זאת בעצמך". מספר עמותות תפילה ראשונות זכו לקבל לידיהם שטחי ציבור שבבעלות העירייה בפטור ממכרז וללא תשלום על הקרקע.

על פי הנוהל המוכר והמיושם בערים נוספות, העמותות שעמדו בתנאי הנוהל ונמצאו מתאימות, יממנו את הוצאות בינוי בית הכנסת, שמוערכות במיליוני שקלים, ויחכרו את המבנה לתקופה של 25 שנים עם אפשרות הארכה. לאחר אישור מועצת העיר עוברת הבקשה לאישורו של משרד הפנים.

הביקוש להליך ההקצאות היה רב. בשנה החולפת פרסמה העירייה מספר סבבי הקצאות שטחים ציבורים לבנייה של בתי כנסת. ראש העיר יצחק קשת ציין בישיבת המליאה האחרונה כי שטחי קרקע הוקצו לבניית 42 בתי כנסת בעיר.

על פי המידע המופיע באתר עיריית חריש פורסמו עד כה הקצאות שטחים להקמת 16 בתי כנסת בשכונת החורש, 6 בתי כנסת בשכונת אבני חן, 3 בתי כנסת במעו"ף ובבצוותא ו-2 בתי כנסת בשכונת הפרחים – בשטח כולל של 13,000 מ"ר.

משרד הפנים אישר מתחילת השנה ועד היום הקצאת שטחים ל-6 עמותות: פרחי המלך, מכון לשבתך; חשיפה של האמת; מוסדות יד מהרי"ץ; ברית אברהם ונזר מרדכי – אלעד;

בנוסף אישר משרד הפנים לעמותות משכן דניאל וניגון חדש להמשיך ולפעול במבנה שנבנה על ידי משרד הבינוי והשיכון. השוני הוא שעתה מדובר במסגרת הסכם קבע ארוך טווח.

עוד נמסר ממשרד הפנים: "מבירור מול הגורמים המקצועיים עולה כי בקשותיה של העיר חריש לעניין הקצאות המקרקעין נמצאות בטיפול שוטף כולל קבלת מסמכים והשלמות מהרשות המקומית. בחודש האחרון אף אושרו מספר הקצאות והרשות מודעת לכך. בפנינו בקשה אחת שטרם הומלצה לאישור – נווה קודש לעבדך באמת, לגביה הועברו השלמות ביום 13.3.2023".

בנוסף, על פי פרסומי העירייה, לצד ההקצאות לבתי כנסת הוקצה גם מגרש בשכונת הפרחים לעמותת פרח, שתבנה מרכז להתפתחות הילד שיכלול מעון יום משלב, מעון יום שיקומי ובריכה הידרותרפית טיפולית.

אנשים פרטיים בונים מבנה ציבורי

מנייני התפילה שימשיכו לפעול במבני הקבע הקיימים, זכו ב"חיים קלים", אולם העמותות שזכו בקרקע בלבד, עומדות בפני פרויקט מורכב הכולל מהלך בירוקרטי ארוך ומייגע, קשר רציף עם גורמי תכנון וביצוע והאתגר המרכזי ביותר – גיוס מיליוני שקלים.

"מדובר במהלך מאוד לא פשוט", מודה הוד רייכרט, חבר ועד עמותת 'נטעי החורש' שזכתה באפריל האחרון בהקצאת שטח. "בסופו של דבר צריך לזכור שמדובר במהלך שבו אנשים פרטיים בונים מבנה ציבורי. מדובר במסע שיש להגיע אליו באסטרטגיה ובאנרגיות הנכונות".

ואכן, כעת כשהכדור בידיהם, נדרשים הזוכים בקרקע להוכיח כי ביכולתם לממש את הזכות וזמנם מוגבל. על פי הנוהל המפורסם באתר העירייה, על הגוף הזוכה בקרקע להעביר לרשות המקומית תוכניות מפורטות לפיתוח הקרקע חתומות בידי מהנדס תוך שישה חודשים מיום חתימת החוזה (לאחר אישור משרד הפנים). בנוסף, מחויב הגוף הזוכה להשלים את פיתוח הקרקע תוך שלוש שנים מיום חתימת החוזה ולהתחיל את הפעילות בה.

מיליון שקלים: כל הקהילה התגייסה

אחת העמותות שזכתה במגרש להקמת בית כנסת היא עמותת 'אורות חריש', המונה כ-50 משפחות חברות, המשלמות דמי חבר קבועים אליהן מצטרפים גם מתפללים מזדמנים. בהיעדר מבנה נאלצים חברי הקהילה להתפלל בחניון תת קרקעי שהוסב לשמש כבית כנסת.

לפני מספר חודשים קיבלה העמותה במסגרת נוהל ההקצאות, מגרש ברחוב שוהם, בסמוך לתיכון הממלכתי הנבנה בימים אלה וכעת הם ממתינים לאשרור המהלך במשרד הפנים. ב'אורות חריש' כבר שוקדים על גיוס הכספים: "עלות מדויקות עדיין אין לנו וכרגע אנחנו עדיין בשלב ההתייעצות עם אנשי מקצוע", מסביר רועי נפתלי, חבר בועד עמותת 'אורות חריש'.

עם זאת בקהילה המעורבת מעודדים משלב גיוס ההמונים הראשון שהיה מבטיח למדי ובו הצליחו להשיג, תוך שבוע בלבד, תרומות על סך מיליון שקלים. "כל הקהילה התגייסה, פנינו למשפחות וחברים וחיפשנו כל דרך אפשרית כדי לאסוף תרומות", מציין נפתלי.

לשם העברת המסר בצורה מוצלחת גייסו החברים את גיל ססובר המיודד עם אחד מחברי הוועד, ויחד הם שקדו על חידוד הקמפיין ועל הפקת סרטון גיוס מוצלח שיוכיח את עצמו. בסרטון המושקע שהפיצו, באה לידי ביטוי הרוח הקהילתית המחבקת של הקהילה ועוגמת הנפש הנגרמת במציאות שבה מתפללים בחניון רכבים ולא במבנה מסודר.

גויסו 330 אלף שקלים בלבד

לפני כחודש קיבלה עמותת 'מכון לשבתך' את אישור משרד הפנים המיוחל להקמת בית כנסת. כמעט שנה חלפה מאז אישרה מליאת המועצה את בקשתם להקצות שטח לבניית בית כנסת ברחוב שקד. חברי העמותה המתפללים כיום באולם בית הספר "כנפי רוח-בנות", שיתפו כי תוך כשלושה חודשים יסיימו את התהליך התכנוני, על מנת להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה מהוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה.

במהלך קמפיין גיוס המונים מרוכז וממוקד שהושק בחודש דצמבר האחרון, הצליחו חברי 'מכון לשבתך' לגייס 330 אלף שקלים. עם זאת, העלות המוערכת להקמת בית כנסת היא כ-2 מיליון שקלים ולכן יצטרכו חברי הקהילה לגייס כסף נוסף.

בסרטון הסברה שהופק לטובת הקמפיין, מוצג סיפורה של הקהילה דרך עיניה של משפחה הנערכת לכניסת השבת, והילדים מביעים את מורת רוחם מהעובדה שאין להם מבנה קבע להתפלל בו. בהמשך מסביר רב הקהילה יוסי מייכור, את הנחיצות של בית כנסת גם כמרכז קהילתי שסביבו ניתן לקיים שלל פעילויות כמו שיעורי תורה, פעילויות לנוער ולגיל השלישי.

שלוש עד שש שנים להקמת המבנה

לעומת 'מכון לשבתך', ב'נטעי החורש', קהילה ותיקה יחסית בעיר המונה כ-70 משפחות, עדיין ממתינים לאישור משרד הפנים. כמו מכון לשבתך, גם נטעי החורש מתפללים בתחומי בית הספר כנפי רוח –בנות בשכונת החורש.

בשונה מהעמותות שכבר הוציאו לפועל קמפיינים לגיוס כספים, לרייכרט, חבר ועד העמותה, הסתכלות שונה על התהליך: "כמו בכל תחום מכירתי או שיווקי אחר, צריך להציג מוצר ולפעול באופן אסטרטגי. כל עוד אין לנו אישור ממשרד הפנים נראה לי מוקדם לעסוק בגיוס המונים. אנחנו כרגע מתמקדים בשלב התכנוני מול האדריכל וממתינים עם גיוס הכספים למועד הנכון".

גם בנוגע לעלות הכוללת אליה יידרשו נמנע רייכרט מלנקוב בסכום. "פרוייקט של הקמת בית כנסת עשוי לנוע בין 2 ל-10 מיליון שקלים, תלוי כמה אתה משקיע במבנה, כך או כך, אני בטוח שנעמוד ביעד שנציב לעצמנו". על פי הערכותיו של רייכרט יחלפו עוד 3 עד 6 שנים עד שחברי הקהילה יוכלו לברך על המוגמר ולהיכנס סוף סוף למבנה הקבע. "כל אדם שנחשף לעולם הנדל"ן מבין שמדובר בעולם איטי מאוד, אין פה אינסטנט וצריך הרבה סבלנות".

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

בשמונה השנים שחלפו מאז הקמת העיר בנתה עיריית חריש פרויקטים גדולים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, אולם הם לא הכניסו לקופת העירייה אף לא שקל. סגנית ראש העיר: "אם היתה פועלת כאן חברה כלכלית שהיתה טובה ורווחית, בהחלט היה יכול להישאר לנו כסף ציבורי"

לצד רוב הרשויות המקומיות בישראל פועלות כיום חברות כלכליות (חכ"ל) ועירוניות המהוות זרוע ביצועית של הרשויות ומסייעות להן לעמוד במשימותיהן המורכבות. החברות הכלכליות פועלות על בסיס רציונל עסקי, כמשק סגור, בעל מדדי הצלחה כלכליים, אופי משימתי ויעדים ברורים. חכ"ל משמשות כאחד מכלי הביצוע של הרשויות ולא פחות חשוב, מספקות הכנסה חיונית לקופת העירייה.

בחריש לעומת זאת, מרוכזות כלל משימות הפיתוח והניהול השוטף תחת אגפיה השונים של העירייה ועד היום טרם קמה חברה כלכלית שעשויה לתת מענה לשתי המשימות הדחופות של העיר. האחת, בינוי בהיקף גדול של מוסדות ציבור וחינוך. השנייה, יצירת הכנסות חיוניות שיעשירו את קופת העירייה החסרה במשאבים.

"עיר צריכה להתנהל כמו עסק"

"עיר צריכה להתנהל כמו עסק", מדגיש תמיר בן שחר, מבעלי חברת התיכנון והייעוץ המוניציפלי 'צ'מנסקי-בן שחר'. "עיר צריכה לפתח לעצמה מקורות הכנסה ולחולל פעילות כלכלית. בלעדי זה העיר תמות. אי אפשר להסתמך רק על משרדי ממשלה ותשלומי מעבר.

"יש צורך בתוכנית אסטרגית כלכלית ותוכנית פעולה למימוש, ולכן בעירייה צריכה להיות חברה שיוזמת, מממשת ומנהלת פרויקטים כלכליים בעיר.

"חברה כלכלית פועלת בראייה עסקית וכל מה שהיא עושה זה לייצר שקלים והכנסות לעיר. בהנהלה של עיר אין לרוב בעל תפקיד שחותר למימוש התוכניות הללו. זה צריך להיות אדם עם אוריינטציה עיסקית כלכלית שבא לפתח את העיר. זה אינו תפקידו של מהנדס העיר או אדריכל העיר –  ולכן הפתרון הוא חברה כלכלית".

בינוי ופיתוח תשתיות, תפעול ויזמות

חברות כלכליות פועלות בשלושה ערוצים מרכזיים: בינוי ופיתוח תשתיות, תפעול ויזמות. כך לדוגמה, אצטדיון הכדורגל 'טרנר' המוכר בבאר שבע, הוקם באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע, שברשימת הפרוייקטים שלה נכללים גם הקמת מרכז לאמנויות הבמה, סקייט-פארק, שיחזור המוזיאון המקומי והקמת גני משחקים ברחבי העיר.

בכפר סבא מנהלת ומרכזת החברה הכלכלית, בין היתר, גם את מערך ההזנה לגני הילדים, פורסת עמדות טעינה חשמליות ברחבי העיר ומפעילה מערך עירוני סביבתי לטיפול בפסולת בניין. בחדרה אמונה החברה הכלכלית על הקמת מתחם התחבורה הראשי, הקמת חניונים והתקנות פאנליים סולאריים במוסדות ציבור ובניית גני ילדים ומוסדות ציבור, משימות שבחריש מבוצעות על ידי העירייה.

בחלק גדול מהרשויות המקומית פועלות בנוסף גם חברות עירוניות עם רציונל דומה לחברה הכלכלית – גוף חיצוני המנוהל על ידי העירייה ומופקד לרוב על נושא התרבות והפנאי ביישוב ומרכז את פעילות המתנ"סים.

מהו אם כן הערך המוסף והייחוד שמביאה חברה כלכלית, וכיצד יכולה חברה כלכלית לתרום לתושבי חריש?

ראש יזמי, הכנסות לקופה

לדברי בן שחר, המלווה רשויות מקומיות ועורך עבורן תוכניות אסטרטגיות, עיר יכולה לפתח את עצמה במספר דרכים: הדרך הראשונה היא לגרום ליזמים לרכוש קרקעות בעיר ולפתח אותן והאחרת היא למשוך ולהביא פירמות אל העיר. בנוסף, עיר יכולה לספק סוגים שונים של שירותים בפארקי תעשייה ואתרים נוספים בעיר ולגזור קופון.

"עיריית בני ברק כדוגמה טובה להתנהלות נכונה, מייצרת זכויות בנייה ליזמים ובמסגרת העסקאות מבטיחה ששטחים במבנים החדשים יוקצו וישרתו את החברה הכלכלית ויהיו בבעלות העיר. ישנן עיריות שיש להן חניונים משלהן והן נהנות מההכנסות חניה עיריות אחרות מפתחות נדל"ן מניב על שטחים ציבורים", מסביר בן שחר.

"בראשון לציון החברה הכלכלית אחראית על תכנון פארק ראשון לציון – מזרח שישתרע על שטח של 1,000 דונם והיא גם תשכיר את השטחים בפארק לטובת פעילויות כלכליות שונות וכך תייצר הכנסות. החכ"ל תוכל גם לפרנס את עצמה וגם לייצר ערך לעיר".

רווח מול הפסד

זווית אחרת לפעילות החברות הכלכליות ברשויות מספקת שני גרינברג, סגנית ראש העיר שתומכת בהקמת חברה כלכלית לחריש.

"לעיריות כגוף ציבורי, אסור להרוויח כסף, הן לוקחות מיסים מהציבור ומספקות בהתאם למס הנגבה שירותים לתושב וכך כל תקציב בכל תחום אמור להיות בסופו של דבר מאוזן כשההכנסות חופפות להוצאות.

"חברה כלכלית היא מסלול עוקף מתוך הבנה שבניית פרויקטים מצריכה גיוס ושימור הון: מעגל של השקעה בפרויקט – רווחים ממנו ותיעול ההון לטובת הציבור כמעיין מנגנון תמיכה עירוני".

איך העירייה יכולה להרוויח מפרויקט שכל כולו הוצאה, לדוגמה, הקמת בית ספר?

"עבור הקמת בית ספר, משרד החינוך מקצה סכום קבוע ומוגדר בתבנית קבועה. אם אתה מצמצם בתוך ההוצאות שלך, נשאר לך רווח. במציאות שבה ישנה חברה כלכלית שמנוהלת נכון, תיאורטית הרווח הזה יכול להישאר אצל העירייה. זאת לעומת המצב כיום שבו במידה ונשאר רווח, זוכה בו החברה למשק וכלכלה שדרכה אנחנו מקדמים פרויקטים בעיר. מנגד, יש לזכור כי ישנם פרויקטים שעלולים להסתיים בהפסד ובניהול עצמאי עלולים להוביל לנטל על הקופה הציבורית".

פרויקטים של מאות מיליוני שקלים

כדוגמה מובהקת לסיכון של ניהול עצמאי דרך חברה כלכלית, מביאה גרינברג את הקפאת ההליכים של הקבלן תאופיק מחאמיד שסיבכה כלכלית את העירייה. זו נאלצה להגיע להסכם פשרה עם הקבלן ולשלם תוספות תשלום משמעותיות עבור הפרויקט. עם זאת, גרינברג מציינת כי אלמלא מעורבות חברת משכ"ל ומשרד הפנים, ההקפאת ההליכים היתה מסבכת את העירייה כלכלית באופן משמעותי הרבה יותר.

"חברה כלכלית נשמע לעיתים כמו פתרון קסם לכל דבר. אך חשוב לזכור שביזמות יש  סיכוי אבל גם סיכון, במיוחד בעיר שמקימה שלושה בתי ספר ומספר גני ילדים בכל שנה", היא מציינת.

לצד זאת, מודה גרינברג שכסף רב יכול היה להעשיר את קופת העירייה בשנותיה הראשונות של הקמת העיר: "נבנו כאן בשנים האחרונות מוסדות חינוך וציבור בסכומי כסף אדירים של מאות מיליוני שקלים. אם היתה פועלת כאן חברה כלכלית טובה ורווחית, בהחלט היה יכול להישאר לנו כסף ציבורי".

גרינברג מציינת כי היתרונות שחברה כלכלית עשויה להעניק לחריש לא חמקו מעיני ההנהגה. לדבריה, לפני שבע שנים הוחל במועצה דאז תהליך "החייאה" של החברה הכלכלית הרדומה 'טל-עירון' שפעלה בעבר והסבתה לחברה כלכלית עירונית של חריש. הנושא נידון בישיבות המועצה ואף נבחרו תושבים שישמשו כחברי דירקטוריון בחכ"ל חריש, אך מאז ועד היום לא הושלם התהליך.

"כל יום שעובר אתה מפסיד כסף"

"למיטב ידיעתי המהלך להקמת החברה הכלכלית שהחל כבר ב-2016 נבלם בעקבות התנגדות מקצועית של משרד הפנים, הגורם המאשר הקמה של חברות כלכליות ועירוניות", משתפת גרינברג. "אני לא יודעת לומר מה היו הסיבות אבל אני מניחה שזה קשור לעובדה שחברה כלכלית יכולה להיות גם רווחית וגם הפסדית.

"אם חברה ציבורית נקלעת להפסד אז מן הסתם מי שמשלם את המחיר הוא הציבור, ומשרד הפנים לא רצה לתת אישור להליך כזה בזמן של הקמת עיר חדשה שמתמודדת עם גידול משמעותי גם בתושבים וגם בעובדים. יכול להיות שהם הרגישו אז שזה יותר מדי 'על הצלחת'.

"על אף החסרונות והסיכונים, אני בהחלט תומכת בהקמה של חברה כלכלית בחריש", מסכמת גרינברג. "אני חושבת שלעירייה צריכים להיות כמה שיותר כלי עבודה וחברה כלכלית או חברה עירונית הם כלי משמעותי".

"כל חברה עסקית מתמודדת עם סיכויים וסיכונים", מסכם בן שחר. "אבל אם היינו מסתכלים רק על הסיכון לא היינו רואים עסקים סביבנו.

"אני לא יכול לכמת בכסף את ההיקף הרווחים האפשריים שחברה כלכלית היתה מייצרת בחריש לו היתה קמה עם הקמת העיר. מה שניתן לומר בוודאות הוא שהעיר הפסידה שמונה שנים. עד שתוקם חברה ועד שהיא תייצר לעצמה פרוייקטים מדובר בעוד שנה-שנתיים וכל יום שעובר אתה מפסיד כסף".

תגובת משרד הפנים: "מבדיקה עולה כי במשרד הפנים לא קיימת בקשה לאישור הקמת תאגיד עירוני בעיריית חריש ו/או בקשה להחייאה או אישור מחדש של תאגיד עירוני בחריש".

תגובת עיריית חריש לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

עיריית חריש אישרה פה אחד את תקציב שנת 2023 שמסתכם בכ-377.5 מיליון שקלים. התקציב החדש גדול בכ-14% בהשוואה לתקציב 2022. בתחום החינוך יושקעו כ-173 מיליון שקלים

מועצת העיר חריש אישרה הערב (ראשון) את תקציב העירייה לשנת 2023, והוא יעמוד על כ-377.5 מיליון שקלים. התקציב החדש גדול בכ-14% לעומת תקציב העירייה לשנת 2022 שהסתכם ב-326 מיליון שקלים.

לראשונה בחריש, התקציב אושר דרך ועדת כספים בראשות סגנית ראש העיר שני גרינברג. וועדת הכספים הוקמה בעקבות שינוי מעמדה של חריש ממועצה לעיר.

לאן הולך הכסף?

בתחום החינוך יושקעו כ-173 מיליון שקלים. מדובר בגידול של כ-31 מיליון שקלים מתקציב שנת 2022, שבה תקציב החינוך עמד על כ-142 מיליון שקלים.

התקציב כולל תכנון להפעלת 23 גני ילדים נוספים על 134 גני הילדים הקיימים, הפעלת שני בתי ספר יסודיים חדשים ושני בתי ספר תיכון חדשים בשנת הלימודים תשפ"ד.

על פי התקציב שאושר, בחינוך הקדם-יסודי יושקעו בשנת 2023 כ-82 מיליון שקלים, כ-8.6 מיליון שקלים יותר מאשר בשנת 2022.

בבתי הספר יושקעו בשנת 2023 כ-40 מיליון שקלים, לעומת כ-30 מיליון שקלים בשנת 2022.

בשירותים נלווים לחינוך יושקעו כ-29 מיליון שקלים לעומת כ-25 מיליון שקלים בשנת 2022 הכוללים בעיקר שירותי הסעות, אבטחה ושירות פסיכולוגי.

כ-3.7 מיליון שקלים יושקעו השנה במיזמים חינוכיים, ליווי מוסדות חינוך, חדשנות ויוזמות חינוכיות שונות.

בתוכנית ניצנים, הצהרונים העירוניים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים, יושקעו כ-22 מיליון שקלים.

בהסעות תלמידים יושקעו השנה כ-13 מיליון שקלים, לעומת כ-12 מיליון שקלים בשנה הקודמת.

בתחום סייעות החינוך המיוחד והסייעות הרפואיות חל גידול של כ-25% לעומת שנת 2022: בתחום זה יושקעו השנה כ-13 מיליון שקלים לעומת כ-10.5 מיליון שקלים בשנת 2022.

בתחום הקייטנות, בבית הספר של החופש הגדול וקייטנות הקיץ, יושקעו השנה כ-5.3 מיליון שקלים על פי הכללים שיפורסמו על ידי משרד החינוך בנושא.

בתחומי הרווחה יושקעו כ-40 מיליון שקלים אל מול כ-34 מיליון שקלים בתקציב 2022. עיקר הגידול הוא תוספת של תוכניות ותקנים על בסיס החלטת הממשלה וכן מגידול בשירותים בתחום המוגבלויות שבהם יושקעו כ-14 מיליון שקלים אל מול כ-11.7 מיליון שקלים בשנת 2022.

בסך הכול יהיה תקציב העירייה בתחומי התרבות והספורט כ-17.5 מיליון שקלים בשנת 2023, גידול של כ-3 מיליון שקלים לעומת שנת 2022. תקציב זה כולל לראשונה גם השקעה תקציבית בספריה הציבורית שתיפתח בחודשים הקרובים, בינוי מגרשי ספורט בשכונת מעו"ף, פתיחת מרכז מדעים בשכונת מעו"ף וסיום הקמת מתחמי הנוער.

בתחומי התפעול והלוגיסטיקה תשקיע העירייה בשנת 2023 כ-43 מיליון שקלים, גידול של כ-13% לעומת השקעתה בשנת 2022 שהייתה כ-37.3 מיליון שקלים. כך למשל, בפינוי אשפה ופסולת תשקיע העירייה השנה כ-13.2 מיליון שקלים, גידול של 10% מהשנה הקודמת. בתחומי הגינון וניקיון הרחובות תשקיע העירייה סך של כ-12.4 מיליון שקלים אל מול כ-10.8 מיליון שקלים בשנת 2022, גידול של כ-15%.

בתחומי השמירה והביטחון, תשקיע העירייה כ-5.5 מיליון שקלים בשנת 2023 לעומת כ-4.9 מיליון שקלים בשנת 2022, עלייה של 12%. בשנת 2023 תמשיך העירייה ותגבה את "היטל השמירה" בהתאם לחוק העזר שאושר. בכספי הגבייה מפעילה הרשות מוקד רואה 24/7 וסיורי ביטחון לאבטחת העיר.

התקציב כולל הקמת מתחם הפעלה בחירום, המשך קידום קריית הביטחון בשכונת מעו"ף והמשך פריסת מצלמות ברחבי העיר.

תקציב הדת מסתכם ב-2.4 מיליון שקלים, והוא משקף גידול של 35% בהשוואה לתקציב 2022 שהסתכם ב-1.8 מיליון שקלים. עיקר הגדילה היא בשכר העובדים שקפץ פי 2 ויותר. בשנה הקרובה צפויים להיפתח 2 מקוואות נשים חדשים בעיר.

ההוצאות עולות על ההכנסות

חריש היא עירייה גרעונית שמסתמכת על תקציבים ממשלתיים ומענקים. כך לדוגמה, צפי ההכנסות מארנונה למגורים בשנת 2023 הוא כ-70 מיליון שקלים בלבד, רק 18% מסך התקציב השנתי. צפי סך ההכנסות העצמיות של העירייה (ארנונה, הכנסות מים, השכרות) לשנת 2023 הוא 132 מיליון שקלים בלבד, כ-35% בלבד מסך התקציב. אגב, צפי ההכנסות מדוחות חניה לשנת 2023 הוא 2 מיליון שקלים.

ראש העיר יצחק קשת התייחס בדבריו לפער בין ההכנסות והוצאות: "גם השנה, כמו בשנה שעברה, נבנה התקציב בסימן 'גדלים באחריות'. יחס ההוצאות ההולכות וגדלות של הרשות על השירות לתושב גבוה מיחס הגידול בהכנסות. הארנונה למגורים היא גירעונית, כלומר רחוקה מלכסות את הוצאות העירייה על השירותים לתושב (בכל הארץ ולא רק בחריש). חלוקת ההכנסות האזורית שבנויה באופן לא שוויוני מפלה לרעה את חריש, וכיום עדיין אין בחריש שטחי מסחר ותעשייה גדולים שיניבו הכנסות משמעותיות לעירייה.

"העניין הזה הוא אחד החשובים ביותר שעל סדר יומה של העירייה. במכרז שקידמנו מול רשות מקרקעי ישראל להקמת מתחם תעסוקה ומסחר ראשון במעו"ף בגודל של כ-30 אלף מ"ר כבר נבחר זוכה וההליכים מתקדמים; אנחנו מקדמים במלוא המרץ את ההליכים להקמת אזורי התעסוקה והמסחר בשכונה העתידית חריש דרום מול רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, ותחילת השיווקים מתוכננת למהלך שנת 2023; ואנו מקדמים הליכי מכרז מול רשות מקרקעי ישראל להקמת מתחם תעסוקה ומסחר נוסף בשכונת מעו"ף".

"בינתיים משלימה העירייה את הפער שבין כלל ההכנסות (כולל תקציבים ממשלתיים) להוצאות על ידי תקציבים ממשרדי הממשלה ומתקציבים ייעודיים שדאגנו לקבל במסגרת החלטת הממשלה החדשה לחריש מחודש מאי 2022, שכוללת השקעות של יותר מחצי מיליארד שקלים בחריש ובכבישי האזור".

לקריאה נוספת: תקציב העיר חריש לשנת 2022: אלה המספרים שכדאי להכיר

ועידת יזמות ועסקים בחריש. צילומים: מור שקיפי לאטי

על פי נתוני העירייה כ-250 בעלי עסקים פועלים במתחמי המסחר השונים בחריש וכ-1,000 עצמאים נוספים פועלים בבתיהם. במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר כ-70 עסקים חדשים ונסגרו 37 עסקים. סך ההכנסות לקופת העירייה מארנונה עסקית הסתכם בכ-3.3 מיליון שקלים בלבד. העירייה משקיעה בנטוורקינג "שמשפר באופן דרמטי את סיכויי ההישרדות של עסקים בשנה הראשונה"

השבוע התקיימה ועידת היזמות והעסקים השלישית של חריש בה לקחו חלק כ-150 בעלי עסקים ועצמאים שהשתתפו בשולחנות עגולים ומפגשי נטוורקינג.

פילוח המשתתפים מראה כי רובם הם בעיקר בעלי משלח יד עצמאיים, בעוד שנוכחותם של בעלי חנויות היתה דלילה למדי. "אכן רוב המשתתפים בוועידת היזמות והעסקים היו עצמאים ונותני שירות, לעומת בעלי החנויות במסחר שבאופן קבוע מתקשים יותר בהגעה לאירועים מהסוג הזה", מודה גלית מנסבך, מנהלת ה"חממה" והמחלקה לקידום עסקים. "כאשר יש חנות לנהל זה לא פשוט לעזוב הכול ליום שלם. יש להם מערך עובדים, ספקים, ועסקי המזון בפרט, עסוקים במתן שירות לסועדים. זו מציאות שאנו לוקחים אותה בחשבון וערוכים לה".

לדברי מנסבך, היעד המרכזי של הוועידה הנוכחית בסימן הסלוגן  "קהילה מצמיחה עסקים", היה לחבר את העצמאים סביב קהילת עסקים שהקימה העירייה.

לצד ההרצאות נערכו בוועידה דיוני שולחנות עגולים בין המשתתפים, בדבר האתגרים הייחודים עימם מתמודדים עסקים בחריש, ומציאת הדרכים לצלוח אותם. "בימים אלו אנו עמלים על הפקת לקחים ועל איסוף הנושאים שעלו בשולחנות העגולים שיהוו עבורנו בסיס להמשך תוכניות העבודה בשנה הקרובה ובחשיבה כבר על ועידת העסקים הרביעית", ציינה מנסבך.

ההכנסה השנתית לעירייה: 3.3 מיליון שקלים

על פי נתוני העירייה, 248 עסקים פועלים במתחמי המסחר השונים בחריש. הערכות כלליות מציינות כ-1,000 בעלי עסק עצמאים נוספים הפועלים בבתיהם.

במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר 69 עסקים חדשים ו-37 עסקים נסגרו. לשם השוואה, בשנת 2021 שנת הקורונה, נפתחו בחריש כ-85 עסקים חדשים. ראוי לציין כי בשנת 2022 ניכרה מגמה חדשה של פתיחת עסקים באזורים חדשים בעיר, כדוגמת שדרת ההגשמה ומרכז מסחר שפיר.

על אף הגדילה המתמדת באוכלוסיית העיר, אתגרים ותלאות רבים עדיין ניצבים בפני העסקים המקומיים שמנסים לשרוד בעיר שבה, בהיעדר פתרונות תעסוקה מקומיים, הרוב המוחלט של התושבים עובד מחוץ לעיר. מציאות הגוררת דליפה של כוח הקנייה אל ערים אחרות. התנאים הכלכליים המשתנים, בהם עליית האינפלציה ותנאי חוסר הוודאות הפוליטית, עלולים להקשות עוד יותר על פתיחת עסקים חדשים בעיר.

ראוי לזכור כי ניסיונות לפיתוח איזורי תעסוקה ותעשיה בעיר נכשלו ברובם בשנים האחרונות והישג ראשון נרשם בשנה החולפת, כאשר מכרז להקמת מתחם מסחר ותעסוקה ראשון בשכונת מעו"ף נחל הצלחה. עם זאת, שיווק שטחי המסחר בעיר הוא עדיין אתגר משמעותי וחללי מסחר רבים עדיין מחכים ליזמים, כפי שניתן לראות בנסיעה אקראית לאורך השדרות המרכזיות בעיר ומרכזי המסחר.

על פי נתוני העירייה העסקים מכניסים לקופת הרשות כ-3.3 שקלים בלבד בשנה, סכום המהווה כ-1% אחד בלבד מתקציב העירייה לשנת 2022 שהסתכם ב-326 מיליון שקלים. הכנסה נמוכה זו מחייבת את חריש למצוא מקורות הכנסה חילופיים, לדוגמה, התביעה לחלוקת הכנסות ממחצבת ורד, שטרם הוכרעה.

גם במרכז מתקשים לשווק שטחי מסחר

יוסי גולדמן, חבר המועצה הממונה על קידום העסקים בעירייה, מודה כי הציפייה להצליח בשיווק מאסיבי של שטחי תעסוקה ותעשייה בעיר עלולה להמשיך ולהתקל בקשיים רבים גם בעתיד: "ראיתי אמירות של אנשים שמתיימרים להיות מבינים, שיש צורך במיליון מ"ר של אזורי תעשייה כדי שחריש תהיה עיר חזקה ואיתנה כלכלית. אני יכול לשתף אתכם שבראשל"צ שבה מוקם כיום מתחם ה-1,000 הכולל מיליון מטרים רבועים של משרדים, לא שמחים מהמהלך הזה, הם מתקשים לשווק את השטחים".

גולדמן הסביר שמשבר הקורונה שינה דרמטית את אופי העבודה ותנאי הההעסקה וגרם לירידה בצורך בחללי משרדים גדולים. "כל מה שהכרנו עד לפני שנתיים – השתנה. היות ומדובר במהלך שמתקשים ליישם בראשון לציון, עם יד על הלב, גם בחריש יהיה קשה לממש".

ומה לגבי העסקים הקיימים? בעירייה שבו והדגישו כי עיריית חריש משקיעה משאבים בתחום קידום העסקים בעיר, בין אם בעסקים במסחר, ובין אם בעצמאיים ובנותני השירות השונים, מתוך הבנה שהעסקים הם המנוע הכלכלי של העיר.

רשימת המהלכים אותם הזכירו בעירייה לקידום העסקים בשנה החולפת כוללת, בין היתר, קמפיינים לעידוד רכש מקומי, קורסים, סדנאות והכשרות לעצמאיים ובעלי עסקים והקמת קהילת הנטוורקינג.

לאחרונה אף הודיעה העירייה כי רכשה מחברת שפיר את מרכז המכירות שבשכונת בצוותא תמורת מיליון שקלים, ובכוונתה לרכז בתוכו את פעילות החממה (הקליקה לשעבר) שיתרחב וישמש כבית ליזמים ועצמאיים.

"עושים שמח בשדרה"

אחד המהלכים לקידום העסקים בעיר קרם עור וגידים אתמול. נראה כי הביקורת הרחבה שהשמיעו רבים, תושבים ובעלי עסקים כאחד, על החלטת העירייה לקיים את אירועי חג הפורים במרכז הספורט והפנאי שבשכונת בצוותא, הרחק מהחנויות ומתחמי המסחר העירוניים הובילה לקיום סדרת אירועים "עושים שמח בשדרה", שהראשון בהם התקיים בשדרת דרך ארץ.

שירלי קרייר, בעלת העסק שירלי'ס יזמה וקידמה את הרעיון לארגן סדרת אירועים בשדרת העסקים המרכזית, דרך ארץ, וזכתה בתמיכת העירייה. האירוע הראשון שהתקיים בסמוך לחנותה כלל הופעות, פינות יצירה וזכה לתשומת לב הקהל ולתנועה מוגברת של אנשים.

מנסבך:  "העירייה ערה לצורכי בעלי החנויות ברחבי העיר ובשיתוף ועד העסקים, המורכב מ-10 נציגים של העסקים בשדרת דרך ארץ, הוחלט השנה לקיים סדרת אירועים קטנים בכל פעם במקטע אחר בשדרה, ובכך לייצר מצב שבו לצד האירועים הקבועים יתקיימו בממוצע אחת לחודש פעילות/הפנינג וכדומה, לכל המשפחה בדרך ארץ ובמרכזי המסחר".

ראש העיר יצחק קשת סיכם את ההשקעה העירונית בבעלי העסקים בחריש: "עיריית חריש שמה דגש ומשאבים רבים על קהילות העסקים בחריש. הסטטיסטיקה אומרת שלמעלה מ-90% מהעסקים הקטנים בישראל נסגרים בשנתם הראשונה. מדברים על כ-40 אלף בעלי עסק מדי שנה. כאשר בעל עסק משתייך לקהילת עסקים כלשהי הוא משפר באופן דרמטי את יכולת ההישרדות שלו במהלך השנה הראשונה ולכן אנו משקיעים רבות בקידום קהילת העסקים בחריש".

לקריאה נוספת: שני מרכזים מסחריים חדשים ייפתחו השנה בחריש

הריסת בית הכנסת בשכונת בצוותא. צילומים: עיריית חריש ומשטרת ישראל

דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לשנת מגלה כי מספר עבירות הבנייה בשנת 2022 הסתכם ב-223, פי שלושה משנת 2021.  פקחי הוועדה התמודדו עם שימוש אסור בדירות מגורים לפתיחת גני ילדים ותלמודי תורה, בעיקר בשכונות בצוותא, אבני חן ורחוב גמלא

מספר העבירות גדל פי שלושה

על פי דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתו"ב- חריש, בשנת 2022 אותרו בעיר 223 עבירות בנייה של בניית מחסנים, שימוש אסור בדירת מגורים לצרכי גני ילדים, סגירת פרגולה, סגירת מרפסות והתקנת תרנים  – בניגוד לחוק. כך עולה מדו"ח מיוחד שפרסמה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש בראשותו של מושיק גולדשטיין, לסיכום פעילותה בשנה החולפת.

לשם השוואה, בשנת 2021 מספר עבירות הבנייה הלא חוקיות בחריש הסתכם ב-78 בלבד, כשליש ממספר העבירות בשנה החולפת.

מתוך כלל פעילויות האכיפה שבוצעו ב- 2022 , 198 כוונו כנגד עבודה אסורה (הקמת מבנים ללא היתר או חורגים מההיתר) 14 כוונו כנגד שימוש אסור (שימוש שמבוצע בשטח פתוח או במבנה, והוא אינו תואם ליעוד הקרקע) ו- 28 ננקטו כלפי מפרי צווים.

לוקחים את החוק לידיים

הוועדה המיוחדת מיפתה גם את פריסת עבירות הבנייה בעיר ומציינת כי האזורים הבעייתיים ביותר לעבירות שימוש אסור הם שכונת בצוותא, שכונת אבני חן ורחוב גמלא בחריש הישנה, אזורים בהם הוסבו דירות מגורים לגני ילדים.

עוד מציינת הוועדה כי במהלך 2022 מפקחיה נתקלו בשימוש אסור של קהילת "תולדות אהרון" וזרמים נוספים מהציבור החרדי בדירות מגורים, לצורך פתיחת גני ילדים, לימודי תורה, בתי כנסת, כולל לכאורה, בניית מקווה טהרה לגברים והשתמשו באלימות תוך לקיחת החוק לידיים.

האלימות אינה תופעה חדשה. היא צוינה גם בדוח האכיפה המסכם של הוועדה לשנת 2021. למרות זאת, לא הגישה הוועדה המיוחדת בשנת 2022 אף לא כתב אישום פלילי אחד. עם זאת, מציינת הוועדה כי מפקחיה העבירו לתביעה 4 תיקי חקירה שממתינים להגשת כתב אישום וכי מיגור תופעת השימוש האסור והשימוש החורג במבני מגורים והפיכתם לגני ילדים ו/או כולל לימודי תורה היה יעד מרכזי בתוכנית העבודה של מפקחי הוועדה המיוחדת לשנת 2022.

תוספות בנייה במרפסות ועל הגגות

כזכור, בינואר 2022 קיבלה הוועדה המיוחדת אישור להארכת המנדט שלה עם החלתו של חוק חריש. בפועל, החזרה לשטח לא היתה מיידית ופעילות הפקחים בשטח לא התקיימה במשך מספר חודשים (החל מנובמבר 2021 ועד פברואר 2022). עם זאת, החזרה לפעילות לוותה בקליטתו של פקח נוסף בוועדה (שהכפיל את מצבת כוח האדם באכיפה).

"מאחר והשנה המפקחים נכחו יותר בשטח ונוכחותם יצרה הרתעה מה שמסביר את השינוי והצמצום בבנייה הלא חוקית. עם זאת, אופי האוכלוסיה שהגיעה לעיר, בעיקר משפחות עם ילדים בגילאי גן יצרה עבודה רבה בנושא פיקוח ואכיפה. חסידות תולדות אהרן וזרמים חרדיים אחרים שמשתלטים על דירות למגורים ומשתמשים בהם להפעלת גני ילדים או כולל או בתי מדרש. כמו כן נפתחו הרבה גני ילדים חילונים בדירות מגורים ותופעת תוספות בנייה במרפסות ועל הגגות גדלה בהשוואה לשנה שעברה", מציינת הוועדה בדו"ח שפרסמה.

סיורים יזומים ותלונות שכנים

הכלי המרכזי בו השתמשה הוועדה לטיפול באכיפה הוא צווים מנהליים. הליך יעיל, מהיר ומרתיע מאוד, אך רק בתנאי שהעבירה מתגלה בשלבי התהוותה.

עם זאת, הוועדה לא חילקה קנסות מינהליים ולא גבתה אף שקל. מדוע? משום שהיא "אינה מוסמכת ולא ערוכה להטיל קנסות מנהליים", לשון הדו"ח.

על פי הדו"ח רוב העבירות (186) נחשפו באמצעות סיורים יזומים של הפקחים. רק 16% מסך העבירות (37) שהתגלו הן כתוצאה של תלונות תושבים שפנו לוועדה. בדו"ח מצוין כי רוב התלונות של הציבור שהגיעו לוועדה עסקו בפתיחת גני ילדים בדירות מגורים בניגוד לחוק. "בעקבות האכלוס המסיבי בעיר של משפחות צעירות מרובות ילדים והשתלטות "תולדות אהרן" על דירות מגורים שמוסבות לגני ילדים / לימודי תורה, מגיעות תלונות בנושאים אלה מהדיירים בבניין והמפקחים מטפלים על פי הממצאים בשטח".

השכנים מתלוננים על גני ילדים בבניין

עו"ד אמיר סלע הוא חבר רשימת חריש ביתנו ומרכז את הטיפול בנושא המרחב הציבורי. בשנת 2022  הוא הגיש 7 תלונות שונות לוועדה המיוחדת על שימוש אסור בעיר: פתיחת גני ילדים וכוללים בדירות מגורים בניגוד לחוק ועל הקמת תרנים (לצופרים) שלא כחוק.

"טוב עשתה הוועדה שציינה מפורשות כי הזרמים הקיצוניים בעיר הם אלו, שבלעדית, השתמשו באלימות. לצערי העדר תלונה וכתבי אישום פליליים בנושא מעודדים את האלימים להמשיך באלימות. ניתן לומר שהוועדה אינה שונה מהרשויות האחרות בהקשר דלות האכיפה. 0 כתבי אישום מדברים בעד עצמם".

עוד מציין עו"ד סלע: "העדר יכולת להטיל קנס מנהלי כנגד מפרי דין מוביל לזילות מסוכנת. התרגלו שאין ענישה מיידית על הפרה וכך התופעות של בניית כוללים, תרנים, גני ילדים הורחבו עד כדי התעלמות כוללת מחוקי התו"ב, כליל. המצב הזה הוא מסוכן כי אט אט אנשים שומרי חוק מגיעים למסקנה כי החוק אינו מגן עליהם והדרך ללקיחת החוק לידיים קרובה מתמיד".

מודעות תביא להפחתה בעבריינות

שתי מסקנות והמלצות מציינת הוועדה בדו"ח 2022, האחת, המשך הטמעת האכיפה במרחב הציבורי שתביא, כך מקווה הוועדה, לצמצום עבירות הבנייה בעיר. והשנייה היא המלצה להשקיע בבניית גני ילדים ומעונות בעיר.

הוועדה מציינת: "אין קורלציה בין מספר הילדים בעיר למספר הגנים המיועדים לקליטתם. עובדה זו יוצרת מחסור במבני ציבור (חינוך) שהוביל לשימוש חורג ולשימוש אסור בדירות מגורים פרטיות שהוסבו לגני ילדים. מצב זה הולך ומחמיר כיוון שהעיר צעירה וקולטת בעיקר משפחות עם ילדים בגילאים 5-0".

סגנית ראש העיר שני גרינברג מסכימה עם המסקנה הראשונה בלבד. "אני רוצה לברך את הוועדה על הפעילות המוגברת ועל התחלה של אכיפה מוגברת כי בעבר כמעט ולא התעסקו באכיפה. יש עוד הרבה מאוד עבירות בנייה שמתקיימות אבל לא כולן חייבות להיות עבירה – במקרים רבים ניתן להסדיר את זה חוקית בטלפון אחד והגשה של מסמכים. חלק גדול מעבודתה של הוועדה הוא להעלות את המודעות לנושא, להתמקד בשירות לתושבים, לתת להם מענים ולהסביר להם כיצד לפעול נכון".

עם זאת, ביחס להמלצה השנייה של הוועדה להעלאת מספר מבני גני הילדים בעיר, גרינברג מסתייגת: "זו מסקנה לא ברורה בעיני – המדיניות של הוועדה המיוחדת שהעירייה הובילה אותה היא לאשר הקמת גני ילדים. לא צריך ללכת בניגוד לחוק אפשר פשוט לבקש ולקבל אישור. המצב לא נובע מעודף ילדים אלא מחוסר רצון לקבל את השירות שהעירייה מעניקה. בנוסף, לא רק גנים מוקמים בדירות האלה אלא גם תלמודי תורה בניגוד לחוק".

אכיפה כמאמץ שלא נגמר

גרינברג מתייחסת גם לעובדה שהוועדה חסרת שיניים ולא מתאפשר לה להטיל קנסות: "זה מצער – זו לא הוועדה היחידה בארץ, יש מעט מאוד וועדות שמאפשרים להן להטיל קנסות. עם זאת, למרות שאין לוועדה אפשרות להטיל קנסות מינהליים עדיין יש לה אפשרות לאכוף. הוועדה צריכה להקפיד להיות בשטח, לפגוש עבירות בהתהוות ולא להגיע למצב שהעבירות מתיישנות ואז צריך צווים שיפוטיים כדי לטפל בהן. צריך לעבוד מהר, לסייר בשטח, לקבל מידע מתושבים ולהרכיב את המנגנון. הם כבר עושים את זה, וכל מה שנותר להם זה להמשיך ולהעמיק את העבודה.

"ישנם גנים מסוימים ותלמודי תורה בשכונת בצוותא, שנאלצנו כל הזמן לשלוח לשם סיורי אכיפה. אכיפה היא מאמץ שלא נגמר. בעבר הוועדה כמעט ולא עסקה באכיפה ולכן מבחינתי הוועדה נמצאת בגרף של שיפור, ותפקיד העירייה הוא להיות חלק מזה ולהמשיך את זה עם המעבר של הוועדה לידי העירייה. לשם אנחנו הולכים".

"פעולות האכיפה האינטנסיביות נועדו לחזק את חריש"

גם עו"ד סלע מסכים עם הצורך בהמשך אכיפה. "לצערי האכיפה שהתקיימה אתמול בשכונת בצוותא היא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אילו היתה אכיפת ברזל מהרגע הראשון לא היינו מגיעים להתנגשות, לא היו עצורים ולא היו נפגעים שוטרים – זה היה טוב לכולם. אבל זה מה קורה שניתן להפר את החוק. אנשים מפרים אותו ברגל גסה.

"ישנם לא מעט מקרים בעיר שנדרשת בהם אכיפה לא רק מצד הוועדה, גם מצד רשויות אחרות כמו כב"א או עיריית חריש שלא מפעילות את סמכותן. אני אומר לוועדה ולשאר הרשויות, אדרבא תמשיכו באכיפה ובעבודה הסיזיפית. הפעילות של הפקחים היא חיונית לניהול תקין של העיר".

ראש העיר יצחק קשת התייחס גם הוא לאירוע פינוי בית הכנסת בשכונת בצוותא: "אי אפשר לפעול בניגוד לחוק במשך חודשים ארוכים ולהנחית קרוון באמצע העיר מבלי כל אישור לכך תוך סירוב מתמשך לכל הצעת פשרה. כאן המקום להבהיר שוב: מי שמפר ברגל גסה, ובמשך זמן רב כל כך את החוק, שלא יתפלא לנוכח צעדי אכיפה".

יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש מושיק גולדשטיין מסכם גם הוא ומציין כי הוועדה מרכזת מאמצים רבים בתחום האכיפה וההסברה: "פעולות האכיפה האינטנסיביות נועדו לחזק את חריש כעיר מודרנית עם חזות עירונית מרשימה. מתוך למעלה מ-200 הפרות רק 8 הוגדרו כהפרות חמורות וכל היתר טכניות או קלות. מהתרשמותי מרביתן בוצעו בתום לב. נמשיך גם  בשנה הבאה לשמור על חריש כאחת הערים היפות בישראל".

לקריאה נוספת: דו"ח הוועדה המיוחדת לשנת 2021

מתוך קמפיין הפרסום החדש

משרד הבינוי והשיכון משקיע 3 מיליון שקלים בקמפיין פרסומי שמטרתו למשוך תושבים חדשים לחריש. כ-800 אלף שקלים מהתקציב מיועדים לפרסום במגזר החרדי. ראש העיר: "ניתן פה תנאים למחייה לכלל הציבורים"

בתחילת שנת 2023 התגוררו בעיר כ-40 אלף תושבים. על פי נתוני הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, הפוטנציאל למספר התושבים בהיקף הבנייה הקיימת בעיר מוערך ב-55 אלף, וזה הפער שמבקש קמפיין הפרסום לסגור.

מאזן ההגירה לעיר הוא אמנם חיובי, בשנת 2022 נוספו לעיר כ-6,500 תושבים חדשים וחריש מוקמה במקום הראשון בישראל בהגירה חיובית, אך עדיין העיר יכולה וצריכה לקלוט אוכלוסייה נוספת, כך על פי תפישת משרד הבינוי והשיכון.

כאמור, בשבע השנים שחלפו מאז הגיעו ראשוני התושבים לעיר החדשה צמחה חריש הן בשטח הבנוי והן בגודל האוכלוסייה. עם זאת, בעיות מהותיות כמו הקמת אזורי תעשייה ומציאת פתרונות תעסוקה לתושבים טרם נפתרו.

75% למגזר הכללי, 25% למגזר החרדי

כעת מנסה משרד הבינוי למשוך לחריש תושבים חדשים מכל המגזרים, חילונים, דתיים וחרדים באמצעות קמפיין פרסומי בהשקעה של 3 מיליון שקלים.

על פי נתונים שמסרה עיריית חריש 25% מתקציב הפרסום (כ-800 אלף שקלים) מיועדים לפרסום במגזר החרדי והיתרה במגזר הכללי.

הקמפיין ממומן מתקציבים ייעודיים למיתוג חריש, שקיבלה העירייה ממשרד הבינוי והשיכון והוא מתוכנן לעלות לאוויר בתשדירי פרסומת וחסויות בערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו ארציות ואזוריות, מודעות בגיליונות סוף השבוע של העיתונים הגדולים, שני שלטי ענק בנתיבי איילון, עשרות שלטי חוצות נוספים באזור השרון ופרסום אינטנסיבי בדיגיטל. לצד זאת הופק גם סרטון תדמית שמופץ בכל הערוצים.

תקציב הפרסום החרדי מופנה לעיתונים החרדיים הגדולים, לאתרי החדשות החרדיים כמו גם מאות תשדירי פרסומת בתחנות רדיו ייעודיות וסרטון בכיכובו של איש התקשורת החרדי קובי אריאלי.

"מטרת הקמפיין היא למשוך לעיר תושבים חדשים בעזרת הצגת היתרונות הרבים של חריש. הקמפיין פותח צוהר לחריש: למערכת החינוך העירונית שפורצת את גבולות הכיתה, לשפע הפארקים והגינות הציבוריות ולאווירה הקהילתית הייחודית", ציינה עיריית חריש בהודעה לעיתונות. עוד היא הוסיפה כי הקמפיין הוא שלב ההוצאה לפועל של מהלך אסטרטגי למיתוג מחדש של חריש כחממה עירונית, שהתרחש במאי 2022.

החינוך הוא הקטר

בקמפיין שנועד לציבור הרחב והופק על ידי משרד הפרסום  מרגלית, לם, שפי, מככבים אח ואחות המבקשים מהוריהם "לצאת מהקופסה" ולעבור לחריש. הדגש בקמפיין הוא, כפי שהדגישה עיריית חריש, על חינוך פורץ דרך.

מערכת החינוך בחריש הקימה תוך שש שנים כ-19 בתי ספר ו-134 גני ילדים. בשנת הלימודים תשפ"ג לומדים במערכת החינוך המקומית כ-10,000 תלמידים. עם זאת, על פי נתוני משרד החינוך, ההשקעה פר תלמיד בחריש נמוכה בכ-10% בהשוואה לממוצע הארצי.

דגשים נוספים בקמפיין עוסקים באופי הקהילתי של חריש, במרחבים הפתוחים, בשפע של גני המשחקים ובקרבה לכביש 6.

הקמפיין החרדי: צ'ולנט והומור

בקמפיין לציבור החרדי מככבים קובי אריאלי, איש תקשורת חרדי ואורי רווח, איש תקשורת וחב"דניק שמעניק בסרטון עזרה ראשונה לאריאלי באמצעות צ'ולנט של שבת תוצרת חריש.

קובי אריאלי, הפרזנטור והתסריטאי של הפרסומת ציין ביחס לחריש: "התאהבתי. באתי בשביל להתפרנס והתאהבתי בעבודה. אני מאמין במה שאמרתי בסרטון, זה דבר שלא קורה בדרך כלל בעבודה.

"חריש היא המקום האחרון בארץ שמתקיים בו דו קיום – אין דברים כאלה. אין בישראל בניין שבו גרים אנשים מכל המגזרים יחד ושואלים איש מרעהו סוכר. זו בשורה לעתיד. אני גאה להיות חתום על הסרטון כמוביל וכתסריטאי שמצליח לעקוף באמצעות הומור את כל המוקשים".

ראש העיר: "ניתן פה תנאים למחיה לכלל הציבורים"

ראש העיר יצחק קשת התייחס במסיבת עיתונאים לקמפיין ההשקה וציין: "לחריש יש היסטוריה, היא יועדה בעבר הרחוק לציבור החרדי והיא נפתחה לציבור הכללי. קיבלו פה החלטה משפחות מכל הארץ לעבור לגור בחריש ובהשגחה עליונה גרים פה ביחד. אין פה שכונות סגורות, ובאותם בניינים גרים חילונים, חרדים ודתיים ביחד באותה קומה. חיים ביחד ממש יותר מכל מקום אחר.

"נוצרה פה עיר מאוד מאוד קהילתית, מה שלא מאפיין עיר רגילה שמאופיינת בניכור חברתי. אחד הדברים הכי יפים בעיר זו עיר משותפת.זה חזון שאני מוביל הרבה שנים, זה הרצון האלוקי שעם ישראל יחיה כאן ביחד והלכה למעשה זה מה שקורה בחריש".

קשת גם הדגיש את המשך המחויבות לחיים משותפים: "חריש פתוחה ושייכת לכולם בתנאי שאתה בא לגור ביחד עם כלל האוכלוסיות בעיר. אם אתה רוצה להשליט את תפישת העולם שלך במרחב הציבורי כנראה שחריש לא מתאימה לך. אני אומר את זה גם לחילונים וגם לחרדים".

עוד הוא התייחס למתרחש ברמה הארצית: "אני כואב את מה שקורה בארץ וצופה בדאגה. מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. לקחתי על עצמי לפחות בחלקה שלי לדאוג שבחריש אני לא אתן לזה לקרות. ניתן פה תנאים למחייה לכלל הציבורים. חריש תהיה מודל לחיים משותפים בישראל".

ברבעון האחרון של שנת 2022 נמכרו בחריש 120 דירות בלבד, נתון שמשקף ירידה חדה של 70% ביחס למכירות השיא ברבעון הראשון של השנה. למרות זאת, מחירי הדירות המשיכו לטפס והשלימו עלייה של 40% תוך שנה וחצי. בשנת 2022 נמכרה לראשונה בעיר דירה במחיר הגבוה מ-3 מיליון שקלים

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע, על בסיס נתונים רשמיים המפורסמים ע"י רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לסוף שנת 2022, פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי ומצביעה על השינויים הניכרים שחלו בו ברבעונים האחרונים.

ירידה של 70% בהיקף המכירות

אחת המגמות הבולטות, שעולה מניתוח נתוני שוק הנדל"ן המקומי, היא מגמת הירידה החדה בהיקפי המכירות, המזוהה ברבעונים האחרונים של שנת 2022. הירידה התלולה בולטת במיוחד בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, בו נרשם שיא המכירות של כל הזמנים בחריש.

ברבעון האחרון של השנה החולפת נמכרו 120 דירות בחריש בלבד. נתון זה משקף ירידה של 70% בהשוואה ביחס למכירות השיא של הרבעון הראשון של השנה, שעמד על 400 דירות בממוצע.

הירידה החדה במספר העסקאות בעיר נובעת ככל הנראה בעיקרה מהתמורות בשוק הארצי, שכללו התייקרות ניכרת בהלוואות המשכנתה, כתוצאה מעליית הריבית במשק.

מחירי הדירות המשיכו לעלות

על אף הירידה התלולה בהיקפי המכירות, עליית מחירי הדירות בעיר לא נעצרה. אפילו ברבעון האחרון של שנת 2022, שבו נרשם היקף מכירות נמוך במיוחד, המשיכו מחירי הדירות לטפס מעלה.

במשך כחמש שנים, מאמצע שנת 2016 עד לאמצע שנת 2021, המחיר הממוצע למ״ר בדירות הרגילות (ללא דירות גן ופנטהאוזים) נותר יחסית קבוע ולא חצה את רף ה-11,000 שקלים.

החל מאמצע שנת 2021 החלה עלייה חדה במחיר הממוצע למ"ר, עד הגעה למחיר ממוצע למ״ר של 15,600 שקלים ברבעון הרביעי של 2022. מדובר על עלייה של כ-40% במחירי הדירות הרגילות בחריש, תוך שנה וחצי.

הרחבה לגבי ההבדלים במחיר הממוצע למ"ר בין השכונות השונות בעיר, וכן לגבי מחיריהן הממוצעים של דירות 4 ו-5 חדרים בכל שכונה ניתן לראות בסקירת הנדל"ן המלאה.

עלייה בביקוש לדירות קטנות

מגמה נוספת שאפיינה את שנת 2022 היא ירידה יחסית בביקוש לדירות גדולות ועלייה מחודשת בביקוש לדירות קטנות. בשנים הראשונות בהן שווקו דירות בחריש, היתה הטיה ברורה לדירות 4 חדרים שנתנו מענה למשפחות צעירות. לאחר מכן, במשך מספר שנים הלך ועלה חלקן היחסי של דירות בנות חמישה חדרים ומעלה.

בניתוח התפלגות המכירות בשנת 2022  מזוהה עלייה מחודשת בביקוש לדירות הקטנות יותר (3 ו-4 חדרים), שהיוו כשני שליש מסך המכירות.

עלייה זו נובעת בחלקה משינוי תמהיל הדירות בפרוייקטים חדשים שזיהו ביקוש לדירות קטנות, ככל שהעיר הלכה והתפתחה ותמהיל האוכלוסייה בה הפך מגוון יותר.

עם זאת, אין ספק שעליות המחירים בשנה וחצי האחרונות נתנו גם הן חיזוק לביקוש לדירות הקטנות, שסיפקו מענה בר השגה עבור רוכשים, שמחירי הדירות הגדולות נותרו מחוץ להישג ידם.

לראשונה בחריש: דירה בשלושה מיליון שקלים

בתחילת שנת 2021 נמכרה לראשונה בחריש דירה במחיר גבוה מ-2 מיליון שקלים ועד לסוף אותה שנה נמכרו למעלה מ-20 דירות מעל לרף מחיר זה.

באוקטובר 2022 נפרץ מחסום נוסף ונמכרה דירה ראשונה במחיר הגבוה מ-3 מיליון שקלים. הדירה המדוברת היא דירת פנטהאוז 5 חדרים המשתרעת על שטח של 144 מ"ר ברחוב רקפת בשכונת הפרחים. דירות נוספות, בשכונות נוספות בעיר, נמכרו במחירים הנמוכים אך במעט מרף ה-3 מיליון שקלים.

זינוק במחירי השכירות

במקביל לעליית מחירי הדירות והתייקרות המשכנתאות, חלה בשנה החולפת גם עלייה חדה במחירי השכירות בחריש, של כ-15% לפחות בדירות בהן הוחלפו שוכרים.

על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,600-3,200 שקלים ואילו דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 3,600 ל- 4,200 שקלים.

להרחבה, צפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – עיינו בסקירת הנדל״ן