הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה לאחרונה נתונים על 256 רשויות בישראל נכון לשנת 2022. עוד פרסמה הלמ"ס את נתוני מפקד האוכלוסין שנערך גם הוא באותה שנה.

על פי הנתונים שפורסמו, בסוף שנת 2022 התגוררו בחריש 33,380 תושבים. 45.8% מתוכם הם בני 0-17. התחושה שחריש היא "עיר הילדים" מקבלת חיזוק גם לנוכח הנתון הבא: 1,025 ילדים נולדו בעיר באותה שנה. ושימו לב: בעוד שהריבוי הטבעי הממוצע הארצי הוא 13.4% בחריש הנתון הוא הוא פי 2.5 ועומד על 33.9%.

למעשה, חריש מדורגת במקום העשירי בטבלת הישובים עם הריבוי הטבעי הגבוה ביותר, ביניהם ישובים חרדים, בדואים וערבים כמו מודיעין עלית, לקיה וריינה.

על פי נתוני עיריית חריש, כיום מתגוררים בעיר כ-40 אלף תושבים, מתוכם למעלה מ-15 אלף תלמידים מגיל גן ועד י״ב.

10% מהמשפחות הן עם הורה יחיד

למרות הפריון הגבוה, ממוצע מספר הנפשות למשק בית הוא 3.3 ובחריש התגוררו בשנת 2022 9,550 משקי בית, מתוכם 7,630 משקי בית הם "משפחתיים". בקטגוריה זו נכללים גם 1,050 משקי בית עם הורה יחיד, למעשה, המשפחות החד הוריות מהוות פלח גדול בעיר, למעלה מ-10% מכלל משקי הבית בעיר. עוד בחריש כ-1,950 משקי בית של איש/ה יחיד/ה.

כמה חילונים וכמה דתיים?

מי מתגורר בעיר? על פי נתוני מפקד האוכלוסין, 90.2% מאוכלוסיית העיר הם יהודים. 42.7% מתוכם הם בעלי אורח חיים חילוני. 22.5% הם בעלי אורח חיים דתי/דתי מאוד 19.1% הם מסורתיים ו-11.7% הם חרדים.

רוב תושבי העיר, כ-55.4%, הם ילידי הארץ. הקבוצה השנייה בגודלה היא של ילידי אירופה המהווים 23.8% מהתושבים, מתוכם 5.9% ממוצא רוסי ו-4.4% ממוצא אוקראיני.

הגירה חיובית: מקום ראשון בארץ

אחוז גידול האוכלוסייה בשנת 2022 בהשוואה לשנה הקודמת הסתכם בחריש ב-23.3%.  נתון זה מציב את חריש במקום הראשון בארץ בגידול האוכלוסייה ובפער ניכר בהשוואה לרשויות אחרות.

לשם המחשה, ממוצע גידול האוכלוסייה הארצי הוא 2.2% ואפילו רשויות בעלות גידול אוכלוסייה משמעותי השתרכו הרחק מאחורי חריש: נתיבות (10.3%), שדרות (8%) וטירת כרמל (7.3%).

6,853 תושבים עברו להתגורר בחריש בשנת 2022, ואילו 1,782 תושבים עזבו את העיר. בסך הכול מאזן ההגירה החיובית בחריש הסתכם ב-5,424 תושבים (הפרש בין מספר הנכנסים ליישוב לבין מספר היוצאים ממנו בשנה קלנדרית). נתון מעניין נוסף מראה על הגירה פנימית ערה (שינוי כתובת בתחום אותה רשות): לא פחות מ- 2,972 תושבים (כ-900 משפחות) עברו דירה בתוך חריש. סיבות נפוצות להגירה הפנימית בעיר הן שדרוג או הגדלת דירת המגורים או רצון לעבור לשכונה אחרת.

מקום שלישי בארץ בשיעור המתגרשים

ממוצע שיעור המתגרשים הארצי הוא 8.8 תושבים לאלף, אבל בחריש הנתון גבוה הרבה יותר.

בשנת 2022 שיעור המתגרשים בעיר עמד על 13.4% – נתון שמציב את חריש במקום השלישי בארץ בשיעור המתגרשים. נתון גבוה יותר אפשר למצוא רק בדימונה (15.2%) ועכו (13.8%).

עם זאת, אחוז הנשואים גם הוא אחד הגבוהים בארץ. כך לדוגמה, הממוצע הארצי של אחוז הנשואים בקרב בני 18 ומעלה הוא 57.8% ואילו בחריש הוא 72.8%. אחוז גבוה יותר של נשואים אפשר למצוא רק במודיעין עילית (79.6%) ואלקנה (76.3%).

בעלי תואר ראשון: מעל הממוצע הארצי

שיעור מחזיקי תואר ראשון בקרב בני 25-65 בחריש גבוה מהממוצע הארצי. 24.3% הם בעלי תואר ראשון בהשוואה לממוצע הארצי שמסתכם רק ב-20.5%.

בתארים המתקדמים לעומת זאת, נמוך שיעור המחזיקים מהממוצע הארצי. 8% הם בעלי תואר שני בחריש, בהשוואה ל-11.6% בממוצע הארצי. 0.3% מחזיקים בתואר שלישי, לעומת 0.8% בממוצע הארצי. נתון נוסף מצביע גם על היקף ההשכלה התורנית בעיר: 24.1% מתושבי העיר (הבוגרים) למדו בישיבה.

אבטלה? מקום ראשון בארץ

אם בהשכלה הנתונים בעיר הם יחסית חיוביים, בצד השני של המטבע, בתעסוקה, הנתונים עגומים יותר. אחוז מקבלי דמי אבטלה בחריש הסתכם בשנת 2022 ב-6.9% מכלל העובדים והוא הגבוה ביותר בארץ.

הסבר אפשרי לנתון גבוה זה נעוץ בעובדה ששינוי מקום מגורים דורש במקרים רבים גם שינוי תעסוקתי. ערים נוספות ש"מככבות" בדירוג הלא מחמיא של אבטלה הן מיתר עם 6.7%, קריית מלאכי 6.4%,  מגדל העמק, קצרין וקריית גת עם 6.3%.

שכר? נמוך מהממוצע הארצי

בקרב העובדים, נתוני השכר אינם מחמיאים. על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע בחריש (של שכירים ועצמאים יחד) הוא 10,398 שקלים לחודש והוא נמוך בכ-10% בהשוואה לממוצע הארצי המסתכם ב- 11,574 שקלים.

נתון נוסף שמשקף את הקושי בפרנסה וגם את העומס בכבישים בבוקר הוא מספר המועסקים הגבוה העובדים מחוץ לעיר. על פי הלמ"ס בשנת 2022, אחוז העובדים מחוץ לעיר הסתכם ב-65.1%. ואיך מגיעים תושבי חריש למקום העבודה שלהם? התשובה ברורה למי שעומד בפקקי הבוקר ביציאה מהעיר. כעת הלמ"ס נותן לזה גם תוקף מספרי.

למעלה מ-10,000 כלי רכב מונעים

72% מהמועסקים מגיעים לעבודה באמצעות רכב פרטי (כנהגים). 10.2% בלבד נוסעים בתחבורה ציבורית, 7.2% הולכים רגלית, 5.8% נוסעים בהסעה מאורגנת על ידי העבודה או מצטרפים כנוסעים לרכב פרטי.

ל-87% ממשקי הבית בחריש יש בעלות על רכב אחד בלבד, ו-33% ממשקי הבית הם בעלי שני כלי רכב לפחות. נכון לשנת 2022, 9,293 כלי רכב נעו בכבישי העיר וכ-800 כלים מונעים נוספים.

ובאילו כלי רכב נוסעים תושבי חריש? הלמ"ס לא מציין את סוג הרכב אבל מתייחס לוותק שלו בכביש. תושבי חריש מחזיקים ברכב בעל גיל ממוצע של 8.4 שנים, בעוד שהממוצע הארצי הוא 7.2 שנים בלבד.

שיעור תאונות דרכים נמוך

למרות התלונות המרובות ברשתות החברתיות על הכבישים הצרים, הכיכרות המרובות והנהיגה הפראית של חלק מהנהגים, סיכום מספר התאונות בעיר נמוך יחסית.

בשנת 2022 היו בעיר 15 תאונות, 11 מתוכן הן תאונות קלות, 4 תאונות קשות עם נפגעים. לשמחת כולם, לא היתה תאונה קטלנית (עם הרוגים) בעיר, שאין בה כיום רמזורים. למעשה, שיעור תאונות הדרכים עם נפגעים מסתכם בחריש ב-0.5% בלבד, בהשוואה ל-1.1 בממוצע הארצי.

45% מהדירות מושכרות: כמעט כמו תל אביב

גם אם תושבי חריש נוסעים על מכוניות ותיקות וקצת חבוטות בהשוואה ערים אחרות, אין ספק שבנושא הדירות, ידם על העליונה: רוב תושבי העיר נהנים מחוויית מגורים בדירות חדשות "מהניילונים".

על פי נתוני הלמ"ס ביוני 2023 עמדו לרשות תושבי העיר 11,354 דירות למגורים. נתוני שנת 2022 מלמדים אותנו שבשנה זו התחילה בנייתן של 243 דירות בלבד. מנגד, הסתיימה בנייתן של 745 דירות שהצטרפו לשוק המקומי והרחיבו את מאגר הדירות הקיים.

עם זאת, על פי הלמ"ס, 45.4% מהדירות היו מושכרות, בהשוואה ל-28.1% בממוצע הארצי. גם בנתון זה חריש שוברת שיא והיא מתברגת בשלושת המקומות הראשונים בארץ באחוז השוכרים. בראש הרשימה מככבת מצפה רימון עם 57.6% שוכרים, אחריה תל אביב עם 49.7% שוכרים וחריש, כאמור, במקום השלישי.

שטחי יערות וחורש נרחבים

נתון מחמיא במיוחד, גם אם זמני, הוא התברגותה של חריש לצמרת הטבלה של רשויות עם ריאות ירוקות גדולות במיוחד.

על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2022 45.4% משטח השיפוט של חריש הוא של יערות, חורש ופארקים. חריש מתברגת למקום הרביעי והמחמיא אחרי רכסים 60.5%, נוף הגליל 51.7% ודיר אל אסד 48%. עם זאת, מדובר במחמאה זמנית בלבד. שטחים ירוקים רבים מתוכננים להפוך לשטחים בנויים במסגרת תוכניות הפיתוח של העיר לכיוון צפון, והרחבתה של חריש לעיר של 100 אלף תושבים.

לקריאה נוספת: ״חריש צפון״ מתקדמת: צעד ראשון להרחבת העיר ל-100 אלף תושבים

עיריית חריש מקדמת תוכנית חדשה לבינוי 80 בתים צמודי קרקע בשכונת הפרחים. על פי יוזמת העירייה, הבתים במגרש הסמוך לרחוב נרקיס, ייבנו במתכונת של בתים צמודי קרקע, בתי קרקע דו-משפחתיים, ובתים מדורגים נמוכים, בני שלוש קומות בלבד, עם גינה צמודה לכל קומה, וזאת בהתאמה לתוואי השטח המשופע. התוכנית מדגישה כי הבינוי המדורג המוצע שומר על קווי ראיה פתוחים לכל יח"ד המוצעות. הבתים במתחם יהיו גדולים במיוחד וישתרעו על שטח של כ-200 מ"ר (6-7 חדרים).

התוכנית אותה מקדמת העירייה בשכונת הפרחים מדרום לרחוב נרקיס, משתרעת על שטח של 27 דונם, ומתוכננת על קרקע בייעוד למבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים. כעת מבקשת העירייה לשנות את ייעוד הקרקע לטובת בנייה נמוכה וצמודת קרקע שכמעט ואינה קיימת בעיר. נכון להיום קיימים בעיר כ-600 צמודי קרקע: קוטג׳ים בבנייה מדורגת בתחילת רחוב גפן, קוטג׳ים באזור הוותיק של חריש וקוטג׳ים דו-משפחתיים ברחוב דולב (פרויקט גינות החורש). הקוטג׳ים ברחוב דולב זכו לביקוש גבוה מאוד עם תחילת השיווק שלהם, והכפילו את מחירם תוך שנים ספורות. למעט אלה, העיר ברובה המוחלט נבנתה בבנייה רוויה, בבנייני מגורים.

מצפון וממזרח למתחם החדש שנבחר, מצויים מגרשי מגורים עם בנייה קיימת של 7 קומות. מדרום-מזרח למתחם ייבנה רובע "חריש דרום", ומדרום מערב תוכנית תת"ל 84 – תוכנית התשתית הלאומית ליצירת כביש כניסה דרומי לחריש.

ביקוש גדול לדירות של 200 מ"ר

"התוכנית לתוספת שכונת מגורים בבנייה נמוכה מוסיפה לחריש טיפוס מגורים שנמצא במחסור בעיר. היא תוסיף למגוון ולמלאי הדירות הכללי בעיר", מסביר שלמה קליין, חבר המועצה ומ"מ יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

"מדובר על דירות גדולות, סביב ה-200 מ"ר לכל יחידה, זה מוצר שכמעט שלא קיים בעיר בכלל ויש לו ביקוש גדול. כרגע, דירות גדולות כאלה קיימות רק בשכונת הטרפז שהיא בבנייה, ובמכירה המוקדמת של היזם, הן נחטפו. דירה בגודל כזה בטרפז נמכרה במחיר של 3.2 מיליון שקלים.

"יש בחריש המון דירות סטנדרטיות, אבל חסרות דירות מיוחדות לאנשים שרוצים להתקדם ולהשתדרג, שמחפשים דירות מפנקות ולא רוצים לעזוב את העיר. יש קהל גדול של משפרי דיור שמחפש אלטרנטיבה טובה בעיר".

קליין מדגיש כי "מבחינת מרקם אנושי, התוכנית פונה לפלח אוכלוסייה חדש. ואנחנו גם לא מדברים על מסה גדולה מאוד, שתוסיף אלפי תושבים חדשים לעיר אלא על עשרות בודדות בלבד של יחידות דיור, 80 בסך הכול".

הציפיה: שיווק ליזמים בתוך שנה

הבתים הפרטיים צמודי הקרקע מצטרפים להרחבת מגוון הדירות בחריש. כזכור, בשנתיים האחרונות אישרה העירייה הקמת מגדלי מגורים גבוהים בכניסה לעיר, בשכונת הטרפז, בה החלה הבנייה. בנוסף, בשכונת מעו"ף ניתן אישור ליזם ליאם הנדסה לבניית דירות קטנות בנות 2 חדרים בלבד, שלא היו קיימות עד עתה בתמהיל הדירות בעיר.

לדברי קליין, האישור הראשוני לתוכנית צמודי הקרקע בפרחים, ניתן בשבוע האחרון בישיבת הוועדה המקומית לתו"ב וכעת עובדת העירייה על התוכניות הסופיות, אותן היא תגיש לאישור הוועדה המחוזית חיפה, שמחליפה את הוועדה המיוחדת, שסיימה את תפקידה בתחילת השנה. קליין אינו צופה עיכובים מיוחדים: "התוכנית היא על קרקע של המינהל שתומך בזה. אנחנו לא רואים סיבה שהתוכנית לא תאושר". עוד הוא מציין כי לאחר קבלת אישור הוועדה המחוזית, הקרקע תשווק ליזמים על ידי רשות מקרקעי ישראל, בדומה לשאר מכרזי הבינוי של משרד הבינוי והשיכון.

"עוד לא יצא לנו לעבוד עם הוועדה המחוזית חיפה, אבל להבנתנו היא פועלת ביעילות ובמהירות. אנחנו מעריכים שהיא תבקש תיקונים בתוכנית או תוספת של יחידות ואנחנו גם נערכים לזה. אנחנו מקווים שהתוכנית תתקדם במהירות ובטווח של שנה, לכל היותר, נוכל לעבור לשלב השיווק הראשוני של שיווק המגרש ליזמים".

על פי התוכנית, השכונה החדשה תכלול מערכת שבילים ושצ"פים מעודדי הליכתיות בתוך המתחם וכן קישוריות למערכת השבילים ושצ"פים האזורית. נבחנת גם האפשרות להוסיף מתחם מסחרי שכונתי קטן בצמוד לשצ"פ המתוכנן בחלקה.

לקריאה נוספת: שוק הנדל"ן בחריש 2024: הרוכשים חזרו לשוק

4,113 ילדי גנים, 6,006 תלמידי יסודי ו-1,133 תלמידי חינוך מיוחד החלו היום את שנת הלימודים תשפ"ה בחריש. השביתה הארצית בתיכונים הותירה בבית 1,970 תלמידי על יסודי בעיר. בסך הכל לומדים בכלל מוסדות החינוך בעיר 15,025 תלמידים.

גם השנה חל גידול ניכר במספר התלמידים בהשוואה לשנה החולפת. כך לדוגמה, מספר תלמידי היסודי גדל ב-1,100 תלמידים בהשוואה לתשפ"ד ואילו מספר תלמידי העל יסודי צמח ב-500 תלמידים.

עם זאת, הקפיצה במספר התלמידים בהשוואה לשנים קודמות היא מתונה יותר והשילוב עם המלחמה הוביל להאטה גם בבינוי מבני החינוך. כך לדוגמה, השנה נחנך רק מבנה חינוך חדש אחד בלבד, הישיבה התיכונית בשכונת בצוותא, בניגוד לשנים קודמות בהן תנופת הבנייה היתה משמעותית וכללה כ-20 מבנים חדשים של גני ילדים ומספר בתי ספר בשנה.

בסך הכל, בשנת הלימודים תשפ"ה פועלים בחריש 28 בתי ספר, 152 גני ילדים ו-37 כיתות מעון שנבנו במהלך תשע השנים האחרונות.

לראשונה בחריש: גני ילדים נסגרים

לראשונה בחריש, לא נפתחו השנה גני ילדים חדשים. למעשה, התרחשה תופעה הפוכה: מספר גני ילדים נסגרו.

"הגנים נסגרו מסיבה כלכלית, בעקבות מימוש הדרישה של משרד הפנים להעלאת מספר התלמידים בגני הילדים לממוצע של 31 ילדים בגן ולא בעקבות קיטון אוכלוסייה כזו או אחרת", מסבירה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך. "מודל ההעסקה בגנים מחולק בין הרשות המקומית לבין משרד החינוך. משרד החינוך משלם על הגננת ואילו משרד הפנים באמצעות הרשות המקומית משלם על הסייעות", מציינת גרינברג.

עוד היא מפרטת כי "מבני הגנים שנסגרו ישמשו לגני חינוך מיוחד חדשים או לגנים מזרם המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) שפעלו עד כה בבנייני מגורים".

צהרונים בחריש מתייקרים: 250 שקלים בחודש לילד

העלאת מספר הילדים בגני הילדים בעיר אינו הביטוי היחיד להידוק החגורה הממשלתי והגזירות שהציבור יאלץ להתמודד איתן. גם תשלומי ההורים על הצהרונים מתייקרים משמעותית.

לפני כשבועיים הממשלה הודיעה על קיצוץ של כרבע מיליארד שקלים בסבסוד מימון הצהרונים לטובת כספים קואליציוניים, ובמקביל, העלתה את תעריף הגבייה המקסימלי של הצהרונים.

התוצאה: הוצאה חודשית גדולה נוספת למשפחות בכלל ובפריפריה בפרט. כך לדוגמה, בחריש, המשויכת לאשכול כלכלי חברתי 5, התשלום עבור כל ילד (לפני חוגים ותוספות נוספות) יגדל מ-100 שקל בחודש כיום ל-250 שקל בחודש. בסך הכל מדובר בתוספת של 1,500 שקל בשנה לכל ילד, 3,000 שקל בשנה עבור שני ילדים ו-4,500 שקל בשנה לשלושה ילדים.

”כל הרשויות מתקשות בגלל המלחמה להעניק שירותים לתושבים, אפילו תל אביב נאלצת לקצץ", אומרת גרינברג ומציינת שהעירייה תתקשה מאוד לעזור למשפחות לשאת בנטל הכלכלי של הצהרונים: "הארנונה פה מכסה 20% מההוצאה והמצב של חריש קשה יותר משל אחרות, בגלל הגידול המסיבי במגורים בלי הלימה עם התעשייה. “כרגע אני לא רואה שום דרך שהרשות המקומית יכולה לסבסד להורים את הצהרונים אלא אם כן ייפול עלינו כסף מהשמיים".

חדש בעיר: בית ספר לתקשורת

אחת הבשורות הטובות בשנה זו היא פתיחת מוסד חדש במבנה זמני: בי"ס תקשורת (חנ"מ), בשכונת הפרחים ברחוב כלנית, אשר יחלוק את המבנה עם בי"ס לבי"א – בית הספר התורני הצומח בשכונת הפרחים (התורני המקביל לכנפי רוח). "זה אירוע מאוד חשוב מבחינת העירייה. עד עכשיו התלמידים האלו נשלחו החוצה וכעת אנחנו יכולים לתת מענים ליותר ילדים בתוך העיר", מסבירה גרינברג.

מוסד חדש נוסף ומפתיע שנחנך השנה הוא על יסודי חרדי עם בגרות. גם במקרה זה מדובר בבית ספר צומח שמתחיל השנה עם כיתה אחת בלבד לבנים.

עוד הודיעה העירייה לאחרונה כי התקבל אישור לבניית מבנה קבע אזורי למחוננים, שפועל זמנית במבנה העירייה בשכונת מעו"ף. מיקום המבנה טרם נסגר.

בשנת הלימודים הבאה אמורים להיחנך בנוסף שני מבנים חדשים של בתי ספר יסודיים, אחד מהם הוא בית ספר יסודי לחינוך מיוחד עבור ילדים על הרצף האוטיסטי.

משחק הכיסאות המוזיקליים נמשך

ההאטה בבינוי ובעיקר העצירה בעבודות הבינוי של תיכון נעימת הלב בשכונת אבני חן, תרמה גם השנה למשחק הכיסאות המוזיקליים של מוסדות חינוך בחריש: בוצעו מספר העברות של בתי ספר בעיקר במגזר החרדי.

"השינוי הכי משמעותי הוא שבית ספר ממ"ח תורת חיים עבר למבנה בשכונת המעו"ף, וממ"ח מעיין האמונה יתרחב על חשבון המבנה שבו תורת חיים למדו", מציינת גרינברג.

עוד היא מוסיפה כי "העיכוב בבינוי של התיכון הממלכתי נעימת הלב הוביל להפרדה של אגף מתוך אתגרי העתיד היסודי עבור שכבה אחת מנעימת הלב שתתארח שם על בסיס לא קבוע". בי"ס מתכוון לערוך פעילות משתנה ביום למידה חוץ כיתתי ולהשתמש באגף הזה רק במקרים שבהם יש צורך בחלל סגור. עוד היא מבטיחה כי זהו העיכוב האחרון בסאגת התיכון.

"עדיין חסרים לנו 25 מיליון שקלים שאנחנו מנסים לגייס דרך ועדת החריגים של משרד החינוך וגם מנסים להשיג סיוע דרך משרד הבינוי והשיכון. אבל בית הספר נעימת הלב יפתח בתשפ"ו, אנחנו לא מחכים יותר שנייה עם הבינוי שלו. זה קריטי הן לתלמידים של נעימת הלב והן לכל מערך העירוני כי כל זמן שנעימת הלב יושבים במבנה של האולפנה, גם הם מתקשים לגדול. זה בעייתי עבור כל הציבורים".

הצפי: גידול עצום במספר תלמידי התיכון

הצמיחה במספר התלמידים בעיר מלווה במגמות חדשות. גרינברג מאשרת כי חל שינוי משמעותי בהיערכות מחלקת החינוך לשנים הבאות: "בגני הילדים הגענו לרוויה, ועכשיו נראה "התפוצצות" בשכבות של בתי הספר היסודיים. בעוד חמש שנים נתחיל לדבר על חטיבות הביניים והתיכונים, אנחנו צופים שהגידולים במספרי התלמידים בשכבות אלה יתחילו להיות אקספוננציאלים".

"זה גם יגרום לשינוי בהתייחסות לנוער. אנחנו נעשה עבודה הרבה יותר טובה עם נוער חריש הן בתחום החינוך, הרחבת מגמות לימוד, מגוון רחב של מסלולים מהלכים שיעזור לנו לשמור את הנוער בעיר".

12% מכלל התלמידים הם תלמידי חוץ

אחד הנתונים הבולטים הוא המספר הגבוה של תלמידים שלומדים מחוץ לעיר. ע"פ הערכת העירייה (מספר לא סופי) כ-1,600 תלמידים ילמדו מחוץ לחריש, 350 מתוכם הם תלמידי חינוך מיוחד.

"המענים לתלמידי החינוך המיוחד הם על איזוריים. חריש מספקת מענים רחבים לתלמידי חנ"מ אבל לא את כולם. הנתון האחר של כ-1250 תלמידים שלומדים מחוץ לעיר מתייחס למשפחות שעוברות לחריש אבל רוצות שהילדים שלהן יישארו במסגרות שלהם. מעברים בגילאים מאוחרים הם יותר מורכבים ולא תמיד זה מעיד על המערכת כמו שזה מעיד על רצון הילד להישאר עם החברים שלו.

"עם זאת, מאוד חורה לי לשמוע שהציבור הדתי-לאומי שולח בהמוניו את הילדים ללמוד מחוץ לעיר. זה לא פיתרון. אנחנו צריכים לתת את המענים פה, להשאיר את התלמידים בחריש. לכן ההסתכלות שלנו על הנוער תהיה גם בתחום של מוסדות חינוך פורמליים וגם בבלתי פורמלי", היא מסכמת.

"את שנת הלימודים החדשה אנחנו פותחים במציאות מורכבת ובעיצומה של מלחמה ארוכה, ציין אתמול ראש העיר יצחק קשת. "מערכת החינוך בחריש הייתה בין הראשונות בארץ שחזרו לשגרת לימודים אחרי 7 באוקטובר, והייתה אי של יציבות לתלמידים ולהורים ועוגן עירוני לחריש כולה – וכך יהיה גם השנה", הוא סיכם.

לקריאה נוספת: סגנית ראש העיר: "החינוך הוא ה'להיות או לחדול' של חריש"

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) דחתה את מועד סגירת מכרזי חריש דרום בחודשיים והם יסגרו למציעים רק במחצית-סוף אוקטובר 2024. מדובר בשלושה מכרזים גדולים מאוד. האחד, מציע להחכרה 109,637 מ"ר ב-16 מתחמים המיועדים למשרדים ותעשייה עתירת ידע. מכרז זה נושא על כתפיו חלק מהותי בנטל העתיד הכלכלי של חריש, ואת ההכנסות החיוניות לקופת העירייה מאזור תעשייה, שטרם קיים בעיר.

שני מכרזים נוספים הם מכרזי דיור הכוללים יחד בינוי של 683 דירות ו-51 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ברובע חריש דרום החדש. 374 דירות יימכרו לזכאי משרד הבינוי והשיכון במסלול ״מחיר מטרה״, בהנחות גדולות ומשמעותיות, ועדיפות תינתן למשתתפים תושבי חריש.

שלושת המכרזים הם הראשונים בחריש דרום, והם מייצגים יחד כ-40% מכלל הדירות המתוכננות ברובע (1,650 יחידות דיור) וכ-50% מסך שטחי התעסוקה ברובע (332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות).

הודעה ראשונה על שלושת המכרזים בחריש דרום פורסמה בדצמבר 2023. מאז, מועד סגירת המכרזים הוארך פעמיים.

עוד בנושא: חוזרים למחירי 2020: הנחות ״מחיר מטרה״ בחריש דרום גדלו משמעותית

"העניין הזה הוא אחד החשובים ביותר שעל סדר יומה של העירייה", ציין ביוני 2024 ראש העיר יצחק קשת. "אנחנו מקדמים במלוא המרץ את ההליכים להקמת אזורי התעסוקה והמסחר בשכונה העתידית חריש דרום מול רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, והשיווקים כבר החלו, ואנחנו מקדמים במקביל הליכים נוספים".

קשת מתייחס בדבריו גם לעובדה שהחל מינואר 2024 עיריית חריש העסיקה פרויקטורית ייעודית שתנהל מסע פרסום וכנסי יזמים כחלק מריכוז המאמץ להצלחת השיווקים והקמת חריש דרום. עבודת הפרוייקטרית כבר הסתיימה אולם הקמפיין טרם עלה לאוויר, והוא מתוכנן להתפרסם בשבועות הקרובים.

מעיריית חריש נמסר בנושא כי: "מועד הגשת ההצעות למכרזים הוארך עד לאוקטובר במטרה להספיק לעניין כמה יותר יזמים ולהעלות קמפיין בעיתונות הכלכלית לטובת קידום השיווקים".

ראש העיר יצחק קשת פירט בתשובה לחריש סיטי: "אנחנו ביקשנו לדחות את המכרז כדי לאפשר לעוד ועוד מציעים להשתתף. אם אפשר להאריך את מועד משך הזמן שהמכרז באוויר בעוד חודש או בעוד חודשיים זה מצוין. זה מאפשר לנו לגייס יותר ויותר אנשים שירצו לקחת בזה חלק.

"אנחנו עמלים על מנת שיגיעו לכאן יזמים גדולים וחזקים כמה שיותר", הוא הוסיף. "אני לא רוצה יזמים שנכנסים לפה כדי לעשות סיבוב, לתת הצעות בלי כוונה לממש את הקרקע אלא כדי למכור אותה הלאה. אני רוצה שיהיה פה אזור תעשייה כמו שצריך".

עוד ציין קשת כי בתנאים הקיימים של מלחמה וריבית גבוהה, הארכת משך המכרז מחזקת את יכולת העירייה להגיע ליזמים רציניים וכי העיכוב של חודשיים בתוכניות הפיתוח, אינו בר השוואה ביחס להצלחה ארוכת הטווח של אזור התעשייה החיוני לעתידה של העיר.

קשת גם העריך כי תנאי המכרז לא ישתנו כדי להופכו לאטרקטיבי יותר, כפי שקרה במכרז התעסוקה במעו"ף שנכשל שלוש פעמים ונסגר בהצלחה רק לאחר שינויים רבים.

האם היו יזמים שהשתתפו במכרזי חריש דרום עד עתה לפני בקשת ההארכה שלכם?

"אני בטוח שהיו. אבל אין לנו אינדיקציה. אלו לא מכרזים שלנו, אלא של רמ"י. אני חושב שאנחנו בפתחו של אחד המהלכים הכי משמעותייםשל פיתוח התעסוקה ופיתוח הכלכלה בעיר. זה יעניק לחריש מנוף ליכולת שלה לתת שירותים ברמה נאותה. זה יכול להיות מפנה דרמטי במציאות של העיר".

הצלחה למכרזי מטרה בפריפריה

על אף תנאי הריבית הגבוהה והמלחמה נראה כי שוק הנדל"ן בישראל נמצא במגמת התאוששות. כך לדוגמה, על פי פרסומי רמ"י בחודשי יולי ואוגוסט נסגרו בהצלחה מכרזי מחיר מטרה עם מאות יחידות דיור בערים רבות, ביניהן גם ערים שספגו מכות קשות בשל המלחמה: שדרות, אופקים, נצרת, באר שבע, נוף הגליל, בית שאן ואום אל פחם. גם מכרז תעסוקה נסגר בהצלחה באלעד, אם כי הוא בהיקף קטן יחסית לחריש.

באוקטובר 2024, אם לא תהיה דחייה נוספת, יתברר אם מאמצי השיווק של העירייה יישאו פרי ואם יזמים אכן מאמינים מספיק בעתידה הכלכלי של חריש כדי להשתתף במכרז ולקחת על עצמם את הסיכון הנדרש.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "המכרז נדחה לבקשת משרד השיכון לאחר ישיבה שלהם עם ראש עיריית חריש".

לקריאה נוספת: חריש דרום: פורסם מכרז ענק לשטחי תעסוקה ותעשייה

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע על בסיס נתונים רשמיים המפורסמים ע"י רשות המסים. הסקירה המעודכנת פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי וכוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר החל משנת 2014 ועד למחצית הראשונה (ינואר עד יוני כולל) בשנת 2024.

תחילת 2024: חלון הזדמנויות לרוכשי הדירות

נלך קצת לאחור: שנת 2023 תיזכר בארץ כולה כשנה בה המכירות בשוק הנדל״ן צנחו, הן בשל עליית הריבית והן בשל המלחמה – שני נתונים שתרמו לאי ודאות והקשו על קיום עסקאות בענף. גם בחריש, בהשוואה שנתית, נרשמה ירידה של כ-70% בהיקפי המכירות בשנת 2023 ביחס לשנת 2022. השיא השלילי נרשם ברבעון האחרון של 2023, ששיקף ירידה של כ-85% במכירות ביחס לשיא המכירות ברבעון הראשון של 2022.

על אף הירידה החדה בהיקפי המכירות, מחירי הדירות בחריש המשיכו לעלות בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2022. בעלי הדירות שראו את המחירים עולים בכל הארץ התעקשו לנסות למכור את דירותיהם במחירים גבוהים, וחלקם אף הצליחו, אך הביקוש במחירים אלה ירד משמעותית.

ב-2023 התהפכה המגמה והחלה ירידה במחירי הדירות שקטעה רצף עליות מחירים בעיר שנמשך כ-3 שנים. בשלב זה, הבינו ככל הנראה רבים מבעלי הדירות, שעליהם להתגמש במחיר, אולם הביקוש מצד הרוכשים המשיך לרדת, בעיקר בשל עליית הריבית והמצב הפוליטי והבטחוני.

בתחילת 2024 מזוהה מגמת שינוי. ברבעון הראשון של השנה המשיכו עוד מחירי הדירות לרדת, ככל הנראה בשל לחץ של בעלי דירות להתגמש ולמכור, לאחר שלא הצליחו למכור את דירתם במשך למעלה משנה. מן הצד השני, שוק הנדל״ן בארץ החל להתעורר ועל אף שהריבית נותרה יחסית גבוהה, הרוכשים חזרו להתעניין בשוק, בעיקר מתוך הבנה שקיים חלון הזדמנויות לרכישה במחירי מציאה.

ואכן, ברבעון הראשון של 2024 נמכרו בחריש 150 דירות, נתון הגבוה פי 2.3 מהרבעון שקדם לו וגבוה משמעותית גם מכל שאר הרבעונים של שנת 2023. הרוכשים ברבעון זה ניצלו ככל הנראה באופן נכון את חלון ההזדמנויות של מחירים ששיקפו ירידה של 10% ביחס למחירי השיא של תחילת 2022. להמחשה, מי שרכש דירת 4 חדרים סטנדרטית בעיר בתקופה זאת חסך בממוצע כ-150 אלף שקלים ביחס למחירי השיא.

"מי שרכש דירת 4 חדרים סטנדרטית בעיר ברבעון הראשון של 2024, חסך בממוצע כ-150 אלף שקלים ביחס למחירי השיא"

ברבעון השני של 2024 נותר היקף המכירות גבוה יחסית, אך המחירים החלו כבר לעלות, אם כי רמתם עדיין נמוכה מרמת השיא בחריש בכ-7%.

שכונת החורש מובילה בכמות העסקאות

נכון להיום, השוק בחריש הוא בעיקרו שוק יד שניה. בשנותיה הראשונות של העיר (החדשה), היתה דומיננטיות ברורה במכירות לפרוייקטים הקבלניים בשכונות החדשות שיצאו לשיווק. בתחילה – שכונות אבני חן והחורש ולאחר מכן שכונות הפרחים, בצוותא ומעו״ף.

במחצית הראשונה של שנת 2024 כ-90% מהעסקאות בוצעו בשכונות אבני חן, החורש והפרחים. כשהמובילה מביניהן היא שכונת החורש עם 37% מסך העסקאות בעיר.

ניתן להניח שחלקן היחסי של השכונות בצוותא ומעו״ף קטן יותר עקב היותן שכונות חדשות, שטרם הגיעו להבשלה בהיבט שוק היד השנייה.

באילו מחירים נמכרו הדירות במחצית הראשונה של שנת 2024? בהשוואת מחירי הדירות הממוצעים ניתן לראות שמחירי דירות 4 ו-5 חדרים רגילות (ללא דירות גן ופנטהאוזים) דומים יחסית בין השכונות השונות, עם הפרשים של אחוזים בודדים במחיר הממוצע. המחיר הממוצע לדירות 4 נע סביב 1.5 מיליון שקלים ויש כאמור שונות קטנה בין השכונות כמפורט בגרפים בסקירת הנדל״ן המלאה.

הדירה היקרה ביותר ב-2024 נבנתה ב-1997

הדירה היקרה ביותר בחריש שנמכרה עד כה, נמכרה במחיר של 3.157 מיליון שקלים בחודש מרץ 2023. מדובר על דירת גן 5 חדרים המשתרעת על שטח של 140 מ"ר ברחוב אורן בשכונת החורש.

במחצית הראשונה של 2024 לא נמכרה אף דירה במחיר של 3 מיליון ומעלה. התמורה הגבוהה ביותר בסך 2.9 מיליון שקלים לא התקבלה עבור דירה באחד מהפרוייקטים החדשים בעיר, אלא עבור קוטג׳ ברחוב הגולן, בחלק הוותיק של חריש, שנבנה בשנת 1997 ונמכר בפברואר השנה. הקוטג' כולל 7 חדרים ומשתרע על פני שטח של 198 מ״ר.

הדירה השנייה הכי יקרה שנמכרה במחצית הראשונה של 2024 היא דירת פנטהאוז 6 חדרים המשתרעת על פני 140 מ״ר ברחוב סביון בשכונת הפרחים. הדירה נמכרה בחודש ינואר תמורת 2.8 מיליון שקלים.

שכר הדירה נותר יציב

בתחילת 2023, עם הירידה בכמות הדירות הפנויות בעיר והתייקרות המשכנתאות במאות שקלים לחודש, עלו מחירי השכירות בשיעור חד, אך במחצית השנייה של 2023 נעצרו העליות והמחירים נותרו יחסית יציבים מאז.

על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 4,000-3,400 שקלים. דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 4,200-3,600 שקלים. דירות גן מושכרות במחירים הנעים בין 4,000 ל-5,000 שקלים, כתלות בין השאר, בגודל הגינה, ואילו פנטהאוזים בחריש מושכרים בעלות הנעה בין 6,000-4,500 שקלים.

לסקירת הנדל"ן המורחבת: לחץ כאן

למעלה ממאה ימים חלפו ממועד השבעת חברי המליאה וההכרזה על הרכב הקואליציה, ועובדה אחת התבררה מעל כל ספק: יש אופוזיציה בועטת ופעילה בחריש.

זהו מצב חדש בעיר: עם סיום בחירות 2018 הרכיב יצחק קשת, ראש העיר הנבחר, קואליציה מקיר לקיר. יריביו, אריק מויאל וגבי קדוש, שכשלו בהתמודדות מולו על ראשות העיר, נעלמו כלא היו.

כיום, הקואליציה מונה תשעה חברים (משש מפלגות שונות), ואילו שישה חברי מליאה (משלוש מפלגות), מרכיבים את האופוזיציה: שלושת חברי ש"ס, שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג'. שני חברי מפלגת מאמינים בחריש, יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק, המזוהים בעיקר עם הציבור הדתי-לאומי. ואיציק לב, יו"ר מפלגת דרך ארץ, המזוהה עם הציבור החילוני.

כלי לגיטימי או משחק כוחני?

העימותים בין חברי האופוזיציה לקואליציה קיבלו ביטוי בהצבעות הנגד בישיבות המליאה, ובהצלחת האופוזיציה לעכב תהליכים עירוניים חיוניים כמו אישור התקציב.

מהלכי האופוזיציה עוררו לא אחת ביקורת בקרב תומכי ראש העיר, שמסתכמת בטענה לפיה חברי האופוזיציה מסרבים לקבל את הכרעת הרוב בבחירות, וממשיכים את קמפיין הבחירות בעבודת המליאה.

כך לדוגמה, מבקרי האופוזיציה טענו כי ההתנגדות, להעלאת שינוי תקציבי לסדר היום על מנת להקצות אותו לכוח השיטור העירוני, אינה משרתת את ביטחון תושבי העיר.

גם הפנייה של האופוזיציה למשרד הפנים שעיכבה את אישור תקציב 2024 פגעה לתפישתם בהתנהלות התקינה בעיר. האם מהלכים אלו הם כלי עבודה לגיטימיים בארסנל האופוזיציה או משחקי כוח מיותרים?

חובת האופוזיציה: "עליה להיות גם עניינית"

עו"ד תומר נאור, מהתנועה לאיכות השלטון: "אני לא מכיר את מקרה התקציב וכוח השיטור לפרטיו, אז אין לי אפשרות לענות אם מדובר בהמשך קמפיין או לא. עם זאת, חשוב לומר שהאופוזיציה ברשות המקומית מגיעה ממקום חלש יותר. אין לאופוזיציה ברשויות העירוניות יותר מדי כוח, גם מבחינת הכלים שעומדים לרשותה וגם מהעובדה הפשוטה, שבשונה מחברי הקואליציה, שחלקם לפחות בשכר, חברי האופוזיציה הם כולם מתנדבים. אין להם תיקים ולכן קשה להם מאוד לפעול ולהשפיע על המדיניות.

"המחוקק קבע סנקציה שנועדה למנוע מהאופוזיציה לשחק משחקים פוליטיים או לתקוע מקלות בגלגלים"

"עצירת אישור התקציב, זה אחד הכלים המעטים שיש להם, אבל מדובר באחד המהלכים החריפים יותר. מועצה שלא מאשרת תקציב בדרך כלל מפוזרת וממנים לה ועדה קרואה וחשב מלווה. זה נועד לוודא שחברי אופוזיציה מבינים שהם עושים את המהלך שלהם בבחינת 'תמות נפשי עם פלישתים'. המחוקק קבע סנקציה שנועדה למנוע מהאופוזיציה לשחק משחקים פוליטיים או לתקוע מקלות בגלגלים. בשורה התחתונה, תפקיד האופוזיציה הוא חשוב, אבל עליה להיות גם עניינית".

"העין הפקוחה שלנו"

אליהו באחג' (26), חבר האופוזיציה מטעם סיעת ש"ס, מתגורר בחריש שנתיים בלבד, והוא אחד מחברי האופוזיציה הבולטים בישיבות המליאה.

באחג' משמש גם כיו"ר ועדת הביקורת והוא מתייחס למהלכי האופוזיציה שלא מנעו את אישור התקציב, אלא רק עיכבו את אישורו: "התקציב שאושר הוא תקציב רע מאוד לעיר חריש. אין בו אופק, אין בו חזון, אין בו שום דבר. אנחנו ניסינו להילחם בו והצגנו את העובדות בישיבת התקציב.

"לגבי התקציב לשיטור, אנחנו התנגדנו למחטף. ראש העיר לא אמר שהוא מביא תוספת תקציבית לשיטור, הוא תכנן לקצץ 200 אלף שקלים מהתברואה. תברואה היא חיונית. למה אנחנו צריכים לסגת לאחור בשירותי התברואה ולא לגעת ב"שמנת" שקיימת בסעיפים אחרים?

"אנחנו גאים בזה שטרפדנו את המחטף שראש העיר תכנן. קשת קלט שמחטפים בקדנציה הזאת הוא כבר לא יוכל לבצע. ראש העיר לא יכול לבצע פעולות בלי העין הפקוחה שלנו ובלי שנציף את הדברים ברמה הציבורית".

שאילתות – כלי מרכזי לשקיפות

"העין הפקוחה של האופוזיציה חיונית לתפקוד העירייה", מסכים עו"ד נאור. "חתירה לשקיפות היא אחד מהכלים המרכזיים של חברי האופוזיציה", הוא מוסיף ומציין שאחד מהכלים שעוזרים לאופוזיציה לקדם שקיפות ומינהל תקין הוא שאילתות.

"יש סעיף בפקודת העיריות שמחייב את ראש הרשות ואת כל אחד מעובדי הרשות להשיב לפניות של חברי מועצה תוך שלושה ימים. זה דומה לחוק חופש המידע אבל זהו כלי חזק הרבה יותר ועוצמתי.

"מי שלא מעביר את המידע המבוקש חשוף לעתירה וגם לסנקציות אישיות. בתי משפט בדרך כלל נעתרים לבקשות כאלו וגם מטילים הוצאות על ראשי ערים שמסרבים להעביר מידע".

בשלושה חודשים האחרונים הרבו חברי האופוזיציה להשתמש בכלי זה. השיאן הוא איציק לב שמתחילת הקדנציה ועד היום העלה שאילתות בשלל נושאים ביניהם: תוכנית חריש מערב, תוכנית חריש צפון, פריסת מצלמות בשכונות בצוותא ומעו"ף, גביית תעריף שילוט מקבלנים המשתמשים בגדר אתר הבנייה למטרות פרסומת ועוד.

סלוק ופרג'י העלו גם שאילתות, שעוסקות בנושאי החינוך, הן ביחס להקמת רשת חינוך, ניקיון מבני חינוך ונתוני נשירה.

התשובות שסיפקה העירייה לשאילתות השונות, חושפות את הציבור למתרחש מאחורי דלתיים סגורות. כך לדוגמה, מתשובה שסיפקה העירייה ללב לבקשת חופש מידע בנוגע לאכיפת דוחות חניה עלה כי מספרם צנח משמעותית בחודשי אוקטובר עד דצמבר 2023 בהשוואה לרבעון האחרון של שנת 2022. מגמת הירידה החדה החלה כבר ביולי 2023, ולכן שלל לב את ההסבר של המלחמה וקשר זאת לתקופת הבחירות.

תשובה-לבקשת-חופש-מידע-פעילות-אגף-אכיפה

להכתיב את סדר היום מהאופוזיציה

כלי נוסף שעומד לרשות חברי האופוזיציה הוא הצעה לסדר היום, במסגרתה חבר אופוזיציה מנסה לעניין את חברי המועצה ברעיון חדש לביצוע, או בהצעה לשינוי דרכי פעולת המועצה.

עד היום, כלל ההצעות לסדר היום שהעלו חברי האופוזיציה נדחו על ידי הקואליציה ולא התקיים בהם דיון. לב לבדו העלה 7 הצעות לסדר, שלא התקבלו.

גם באחג' העלה בשיתוף עם מפלגת 'מאמינים בחריש' את הסדרת מבני היבילים לבתי הכנסת בחריש אך דחיית הנושא לא ריפתה את ידיו, ההפך. לתפישתו היא שירתה את הציבור שלו ואף עוררה מחלוקות בקואליציה.

"נושא בתי הכנסת היה בליבת מערכת הבחירות שלנו. הבטחנו שאנחנו נאפשר הקמת מבנים יבילים, בפיקוח והסדרה. העלינו את הנושא הזה פעמיים לשולחן העירייה. אני יכול לומר, משיחות אישיות שניהלתי עם חברי הקואליציה, שהנושא הזה כמעט פירק להם את הקואליציה וגם גרם ללחץ ציבורי.

"מצד אחד, ראש העיר הכריח את חברי הקואליציה להצביע נגד ולהפיל את ההצעה שלנו, ומצד שני חברי הקואליציה אמרו לו 'אנחנו לא יכולים שהנושא הזה עולה פעם אחר פעם ולא מטופל".

"עד כמה שאני יודע וברמת וודאות מאוד גבוהה, יהיה בקרוב פתרון שהעירייה תציע לבתי הכנסת. בשורה התחתונה, אנחנו הכתבנו סדר יום בנושא בתי הכנסת, והעירייה-הקואליציה, נאלצה ליישר קו ולקדם פתרון, למרות שבפועל הם הצביעו נגד ההצעה במועצת העיר".

לעו"ד נאור חשוב לציין בהקשר זה כי חברי אופוזיציה, שהצעותיהם לסדר יום נדחות פעם אחר פעם מסיבות שאינן ענייניות, רשאים לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו להורות על קיום דיון במליאה. "זהו כלי משפטי שמשמש חברי מועצה. החלטה מינהלית חייבת להיות עניינית ולא להתקבל או להידחות משיקולים זרים ולא עניינים", הוא מסכם.

"הקואליציה שברירית"

באחג', שנמצא יחד עם חבריו לאופוזיציה רק בתחילת הקדנציה, חש אופטימי לגבי ההמשך הצפוי: "אנחנו מאמינים שהקואליציה של ראש העיר, בהרכבה הנוכחי, לא תשרוד בחמש השנים הקרובות, זה בלתי אפשרי לנהל את זה – את יכולה לצטט אותי בנושא הזה", הוא מדגיש.

"בקואליציה הקודמת ראש העיר הצליח לקדם את המדיניות שלו, ועובדה היא חקיקת חוק השבת. בקואליציה הנוכחית אפילו את תקציב העירייה והתקציב לשיטור עירוני, דברים בסיסיים, הוא לא מצליח לקדם כי הקואליציה שלו לא הומוגנית ושברירית.

"אם הם רוצים לקדם משהו, הם צריכים לבוא בשיח איתנו ובסופו של דבר, בתור אופוזיציה, אנחנו כיום כבר מכתיבים את סדר היום ואת פעולות העירייה".

עד כמה אתם מתואמים עם חברי האופוזיציה האחרים?

"אנחנו מתואמים כמעט ב-100 אחוז. אנחנו מכירים טוב את חריש ואת האוכלוסייה בחריש, ואת התמהיל שיש כאן, ולכן אנחנו פועלים תוך שיתוף פעולה למען תושבי העיר.

"אנחנו מקיימים שיח ומותר לחברים לחלוק, לא להסכים על דברים. לדוגמה, לב העלה את הנושא של תרבות ופנאי בשבת ואני התנגדתי לפעילות רשמית מצד העירייה, אבל אלו מחלוקות בין חברים. הוא יכול לקדם את המדיניות שלו ובהרבה דברים אני מסכים איתו. בחלק מהדברים אני חולק עליו, אבל לאף אחד אין שאיפות להפוך את חריש לבני ברק".

כיצד להערכתך, ישפטו תושבי העיר בעתיד את פעילות האופוזיציה?

"אנחנו אופוזיציה ממלכתית, אנחנו לא באנו לכאן כדי להתעמת, אנחנו באנו לכאן כדי לתקן. ואני מקווה שבראיה לאחור, אנחנו נוכל להיות גאים בכל מה שעשינו, ונוכל להציג לציבור את כל הפעולות שלנו.

"לטעמנו, צריך שינוי במסלול. העיר הזאת פועלת ללא חזון. ב-2026 כבר לא יהיה את הכסף מהחלטת הממשלה והמצב הפיננסי של העירייה לא יהיה טוב. המצב כיום הוא שחלק מהנושאים הציבוריים לא נפתרים בהבנה ובהידברות ואת זה אנחנו פועלים לשנות. ראש העיר צריך להבין שאנחנו כאן בשביל להישאר".

לקריאה נוספת: תקציב עיריית חריש לשנת 2024 יעמוד על כ-438 מיליון שקלים

השבוע קיימה הוועדה המחוזית חיפה דיון ראשון בתוכנית חריש צפון במטרה לקבוע הנחיות לביצוע תסקיר השפעה על הסביבה. התסקיר הינו שלב הכרחי לקידום התוכנית, שמטרתו לבחון את השפעות הבנייה הצפויות על הסביבה והתושבים באזור.

תוכנית חריש צפון, שמקדם משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עיריית חריש, כוללת 10,000 יחידות דיור. התוכנית צפויה להוסיף כ-35 אלף תושבים לעיר, שיעד האיכלוס שלה עד כה (בשכונות הקיימות ובחריש דרום העתידית) עמד על כ-65 אלף תושבים. פיתוח חריש צפון יגדיל אם כן את העיר ל-100 אלף תושבים, בהתאם להחלטת הממשלה שהתקבלה באוקטובר 2020.

השטח עליו מתוכננת חריש צפון, שחריש קיבלה במסגרת החלטת הוועדה הגאוגרפית לפני ארבע שנים, מתפרש על פני 3,279 דונם. גבולותיו הם מחצבת ורד ממערב, אום אל קוטוף ומצפה אילן מדרום, ברטעה ממזרח, וערערה וכביש 6513 מצפון.

התוכנית צפויה לכלול גם 150 דונם של שטחי תעסוקה ותעשייה, שצ"פים ו-390 דונם של מוסדות ציבור. הבולטים בהם: מרכז ספורט גדול ובית חולים, שתוכנן בעבר בשכונת מעו"ף וכעת מיועד להיבנות ככל הנראה בחריש צפון. עם זאת, יש לציין שהתוכניות ראשוניות וכי ישנן מספר חלופות תכנוניות.

"לעמוד ביעד של 100 אלף תושבים"

בפתח הדיון בוועדה הציג אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון, את הצורך בתוכנית ההרחבה: "כל התוכניות בתוך חריש כבר מאושרות, ואנחנו עם יתרת שיווק של בערך 1,650 יחידות דיור. זה למעשה מה שיש היום בחריש לשיווק, עיר שבסך הכל מ-2016 התאכלסה בצורה מאוד יפה. עיר שהיא הצלחה".

"אנחנו בהחלט חושבים שנכון את ההצלחה הזאת להמשיך", הוא הוסיף. "יש צורך, גם ברמה הארצית וגם האזורית, להמשיך ולפתח את העיר. התוכנית הזו מאפשרת לנו לעמוד ביעד של 100 אלף תושבים".

שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש, הוסיפה כי "חריש מממשת את כל הקיבולת שלה ואנחנו נהיה בקרוב מאוד באכלוס מלא. כל השכונות שכבר מאושרות נמצאות בבנייה או בשלב תשתיות".

ערכי טבע גבוהים

ארז ארד, נציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה, ביקש מהוועדה שלא לדון בתוכנית אלא לבטל אותה. בקשתו נדחתה. לתפישתו, הנימוק המרכזי להתנגדות לתוכנית הוא הערכיות הגבוהה של השטח הפתוח המהווה ריאה ירוקה לתושבי חריש והישובים הסמוכים.

ארד הזכיר את הסקר האקולוגי המקיף שערכה קק"ל בשנת 2021 ביערות סובב חריש. הסקר התריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה לפגוע במסדרונות אקולוגיים משמעותיים, להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.

עוד נקבע בסקר כי השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה בתוכנית חריש צפון הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות, וכי סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.

ארד ציין בנוסף כי 70% משטח התוכנית הם שטחים מוגנים על פי תוכנית תמ"א 1. "הערכיות הסביבתית של השטח גבוהה מאוד ואנחנו חושבים שהיא גבוהה עד כדי כך שבכלל לא צריך לדון בהנחיות", הדגיש ארד.

מגורים סמוכים למחצבת ורד

תוכנית חריש צפון נושקת בגבולה המערבי למחצבת ורד, שמתוכננת להתרחב ולעבוד עד שנת 2040.

המחצבה מצויה במרחק של כ-500 מטר בלבד מגבול התוכנית, בעוד שאחד מתנאי הסף באיתור מחצבות חדשות, בהתאם לתוכנית תמ"א 15/1, הוא מרחק של 1,000 מטר לפחות מנקודת ישוב, פי שניים מהמרחק הקיים בחריש צפון.

ארד התייחס לקרבה ואמר: "לא נכון בעינינו לתכנן בית חולים, מגורים ותעסוקה, כל כך קרוב למחצבה פעילה, בעיקר במשטר הרוחות הקיים ממערב למזרח. מי שלא מאמין, מוזמן לנסוע 500 מטר ממערב למחצבה הקיימת, ולראות כמה הצמחייה מאובקת".

בסמ"ה ומנשה מתנגדות: "הדברים לא נבדקו לעומק"

ראידה סולימן, מתכננת אסטרטגית במועצת בסמ"ה הסמוכה, הצטרפה להתנגדות הירוקים לתוכנית: "התוכנית הזו מכתרת את ברטעה מכל הכיוונים ואין לה כל אפשרות להתפתחות עתידית. אנחנו נתנגד לכל תכנון בשטח הזה, ובמיוחד לתוכנית אגרסיבית כזו, שמחסלת את השטחים הפתוחים שכל תושבי האזור נהנים מהם כיום".

סולימן הוסיפה שברטעה בעצמה מתפתחת בקצב מהיר, והיא זקוקה לשטח, שבחלקו שייך לבעלי קרקעות פרטיים מברטעה.

גם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, לא חסך ביקורת ביחס לתוכנית והביע התנגדות עזה. "עד לאחרונה, לחריש היתה את הוועדה המיוחדת לתו"ב והיא הורידה מהוועדה המחוזית כל אחריות למה שקורה. אבל קרה הרבה מאוד. הם עשו מה שהם רוצים ללא התחשבות".

שדה מנה את ההשפעות השליליות שספגו תושבי המועצה בשל התפתחות העיר חריש, שעיקרן מחסור בתשתיות תחבורה, מים וביוב: "מרחק נסיעה של רבע שעה הוא כיום שעה. לא נבנו פה תשתיות".

לתפישתו של שדה, תוכנית חריש צפון מקודמת במהירות וללא בדיקה מעמיקה. כדוגמה, הוא הצביע על בית החולים שמתוכנן לקום בחריש צפון. "זה לא הגיוני. יש פה את בי"ח שער מנשה עם 750 דונם, שטח יותר גדול משיבא. השטח שייך למשרד הבריאות והוא במרחק 5 דקות נסיעה מחריש ונגיש לכל האזור. יש שם שטחים ריקים לגמרי, מאות דונמים. הדברים לא נבדקו לעומק, לפני הריצה קדימה".

הדרישה: לשנות את ההחלטה

גם שדה, בדומה לנציג הארגונים הירוקים ונציגי הישובים הערביים הסמוכים, הציע לעצור את התוכנית ולא לתת במסגרת הוועדה אור ירוק להמשך התהליך. "צריך לבחון את הקמת העיר במרכז האזור ולבחון את כל ההשפעות על האזור מבחינת תחבורה, תעסוקה, ניקוז, ביוב. היום זה כבר בידיים שלנו ולא בידי הוועדה המיוחדת שעשתה מה שהיא רצתה".

שדה גם ציין שהחלטת הממשלה על הרחבת העיר ל-100 אלף תושבים ״לא ניתנה במעמד הר סיני והיא לא קדושה וניתן לא ליישמה״.

גם ארד התייחס להחלטת הממשלה להגדלת העיר: "נכון שהיתה החלטת ממשלה בנושא, אז היתה. בממוצע, על כל 100 החלטות ממשלה, 80 לא יתקיימו במלואן. אני מבין שבניית יחידות דיור זה אינטרס של משרד השיכון, אבל כל הגורמים האחרים, כולל עיריית חריש, יכולים לומר לממשלה, 'בואו נשנה את ההחלטה כי בשטח זה לא מתאים'".

"לחריש יש זכות לגדול"

לטענות העיקריות שהעלו המתנגדים הגיב טייכמן: "התכנון של חריש צפון הוא בתוך מרקם עירוני לפיתוח, שאושר במסגרת תמ"א 35. מי שלא רוצה שמדינת ישראל תתכנן בתוך מרקמים עירוניים יקבל את הפיתוח בסופו של דבר, מחוץ למרקמים העירוניים. אני לא בטוח שזה האינטרס של הירוקים.

"גם כאשר מסתכלים בתוך הקו הכחול של התוכנית, רואים שהאיזור שמסומן לפיתוח בפועל בתוכנית הוא חלקי, נותרים פה שטחים ירוקים נרחבים מאוד".

הוא הוסיף כי בניגוד לטענות של הרשויות הערביות, משרד השיכון מתכנן תוכניות לדיור בברטעה, כפר קרע וערערה בהיקפים של עשרות אלפי יחידות דיור במצטבר. "אני חושב שיש זכות גם לחריש לגדול וגם לישובים ערבים. ונכון לאפשר לכולם להתפתח".

"לכל מי שדואג מהמחצבה וממערכת התחבורה", הוסיף טייכמן, "הרי זה בדיוק הדיון כאן. אנחנו לא רוצים להשקיע עוד שנה-שנתיים בתכנון ואז לבוא ולבקש תסקיר השפעה. אנחנו רוצים עכשיו לעשות את זה כדי להיות תואמים מגבלות וצרכים וליצור מענים תכנוניים בצורה מסודרת, ובאחריות".

שרון פישמן התייחסה אף היא להתנגדויות שעלו: ״אנחנו מתכננים בשטח של חריש ועושים את זה בצורה הכי רגישה שאפשר כדי לייצר את האיזון בין העיר שצריכה להתפתח, לבין ערכי טבע מעניינים, טובים וחשובים שצריך לשמר בתוך התוכנית.

״אני לא מצליחה להבין את ההערות של החברים והשכנים שלנו לגבי איך התוכנית צריכה להתקדם. אני לא רואה בעיה שעיר תתכנן בתוך השטחים שלה. העיר מבינה את הצרכים שלה יותר טוב מכל השכנים״.

הדרישה: שיתוף ציבור

מעוז לואנץ, תושב חריש, חבר הקהילה ״ירוק בעיר״ ופעיל סביבתי, התייחס גם הוא לתוכנית: "החלטה כל כך משמעותית צריכה לעבור גם דרך שיתוף ציבור. שיתוף ציבור אמיתי. לא רק ליידע אותנו שזה מה שהולכים לעשות אלא להקשיב לנו ולפעול מתוך שותפות".

"כשתכננו את חריש לא שאלו אותנו", הוא הוסיף. "לאורך כל השנים התושבים היו מוחלשים ומושתקים. אבל המצב כיום שונה. יש בחריש כבר 40 אלף תושבים וצריך לקחת את דעתם בחשבון.

"ממה שאני רואה לתוכנית חריש צפון יש בעיית ביטחון קשה: השכונה מתוכננת על הגבול של ברטעה. איך אפשר לשמור ולהגן על היישוב בזמנים של חיכוך?

"מעבר לזה, המחצבה ממשיכה לפעול כרגיל, הבתים יפגעו מהאבק ומהרעש של המחצבה. התוכנית מייצרת פגיעה במסדרונות אקולוגיים שעוברים בדיוק בשטח המדובר ונראה לי שהתוכנית מייצרת גם בעיה כלכלית: חריש עדיין לא התייצבה כלכלית. בקושי מצליחים לשווק שטחי מסחר ותעסוקה. קוברים את העיר מבחינה כלכלית, כי שטחי המסחר שמתוכננים לא יצליחו לתת מענה כלכלי ל-10,000 יח"ד".

ארד מסכים עם לואנץ ומסכם: "לו אני הייתי תושב חריש, הייתי שואל את עצמי ואת ראש העיר מדוע חריש צריכה לגדול ל-100 אלף תושבים? איזה יתרונות זה נותן לי על פני עיר של 65 אלף עיר? ראש העיר ציין שהוא זקוק לשטחי תעסוקה ומסחר, אבל בתוכנית חריש צפון יש רק 150 דונם, בשביל זה צריך לתכנן ולבנות בשטח של למעלה מ-3,000 דונם? העיר רק כעת מתחילה להתייצב, צריך לבנות קהילה חזקה ולקלוט עוד למעלה מ-25 אלף תושבים. אלו בעיניי המשימות הדחופות יותר של חריש".

לקריאה נוספת: אישור תוואי הרכבת מעורר עניין מחודש בתוכנית ״חריש מערב״

תשעה חודשים חלפו מאירועי 7 באוקטובר ובפרק הזמן הארוך שלקח לממשלת ישראל להתארגן אל מול האיומים הביטחוניים, נאלצו הרשויות המקומיות לקחת על עצמן, בלית ברירה, משימות ביטחוניות חשובות ודחופות.

חריש, הממוקמת בסמיכות לקו הירוק ולאזורי התפר, חשופה יותר מישובים אחרים לאיומים ביטחוניים, אך בניגוד לרשויות בעלות אמצעים, חריש היא עיר גרעונית עם חשב מלווה, ועם השקעה תקציבית נמוכה בביטחון.

6.8 מיליון שקלים אושרו על ידי המליאה עבור תקציב הביטחון לשנת 2024. תקציב הביטחון גדל אמנם ב-23% ביחס לתקציב השנה הקודמת, אבל חלקו מתוך סך התקציב הכולל ירד מ-2% ל-1.5% בלבד.

רק לשם השוואה, תקציב הביטחון 2024 של מ.א עמק חפר, המונה מספר דומה של תושבים לזה של חריש וסמוכה גם היא לקו התפר, מסתכם ב-15.4 מיליון שקלים, פי שניים ויותר, וחלקו מתוך התקציב הכללי הוא 3.2%.

תקציבים גדולים יותר בשנה הבאה

משה בן זיקרי, חבר המועצה ממפלגת עוצמה לחריש ומחזיק תיק הביטחון, מרוצה מהתקציב הנוכחי אך כבר נושא עיניו לתקציב השנה הבאה: "התקציב השנה מוגבל בגלל שעברה כבר חצי שנה. אני בציפייה שתקציב השנה הבאה יגדל״.

"יש לי עוד הרבה דברים שאני רוצה לשפר בתחום הביטחון בעיר, ולכן נצטרך תקציבים גדולים הרבה יותר. אני אשב עם אנשי מקצוע ואז נוכל להעריך את הסכום".

עם תקציב ביטחון קטן ביחס לאתגרים הרבים, תושבי חריש יכולים להרגיש בטוחים?

"תחושת הביטחון תלויה באנשים עצמם. אנחנו דואגים הכי הרבה בשביל שיהיה ביטחון, באמת. אנחנו דואגים ליותר שמירות, יותר סיורים, וכבר דאגנו לשיטור עירוני שיתחיל בקרוב".

בן זיקרי מתייחס להודעה לפיה באישור השר לביטחון פנים יוקם בחריש, לראשונה, מערך סיור משותף לשוטרים ופקחים. מערך זה נועד לחזק באופן מהותי את יכולת ההרתעה והאכיפה ברמה המקומית.

על פי הערכות אופטימיות, הסיור יתחיל לפעול רק בעוד חודשיים-שלושה, לאחר קבלת אישור משרד הפנים, המצוי בשליטת מפלגת ש"ס. והתקווה היא שהסכסוך המתוקשר בין ש"ס לבן גביר, לא יעכב את קבלת האישור.

להסתדר לבד בלי כוחות הביטחון

על חסרון הכיס וחסרונה הבולט של תחנת משטרה בעיר, מפצה מערך מתנדבים גדול המורכב מכמה גופים: כיתת כוננות, הפועלת תחת פיקוד המשטרה, שהוקמה מיד אחרי אירועי אוקטובר.

סיירת "מגן חריש" – בפיקודו של איש הלוט"ר ירון דותן, שתפקידה לספק הגנה לישוב במקרה קיצון, כמו מתקפה, עד להגעת הכוחות הסדירים. "במקרה של אירוע גדול, לדוגמה הפצצה של כביש הגישה לחריש או חסימה שלו, חריש תהפוך לאי. כנראה שכוחות הביטחון יתעכבו ואז אנחנו צריכים להסתדר לבד", מסביר דותן.

ומשמר שכונות חדש שכולל כ-200 מתנדבים, מהם כ-30-40 פעילים בשוטף, המבצעים סיורים בעיר באמצעות רכבים עירוניים.

"אני פועל במרץ ליצור משמר שכונות חדש, וכבר יש לנו נציגות יפה בכל שכונה שלומדת גם לעבוד בשיתוף פעולה עם כיתת הכוננות. נשמח אם יתגייסו עוד תושבים לפעילות הזו". מציין דותן.

להסתדר ביחד עם הכוחות בשטח

גוף נוסף שפעיל בשטח הוא ״שומרי החומות״, גלגול של ארגון שומרי הארץ שהקים בן זיקרי ופרש ממנו לפני שהתמודד לראשות העיר. בן זיקרי מציין כי פעילי הארגון לוקחים חלק בסיורים העירוניים המתקיימים גם בסופי השבוע ברכבים עירוניים. אולם בפועל, עדיין לא התקיים "איחוד כוחות" בין פעיליו לגופים המוסדרים הפועלים בעיר.

יש לכם קשר עם ארגון שומרי החומות? דותן: "יש לי קשר עם כולם ואני פועל בכדי ליצור מכנה משותף כדי שנוכל להגיב יחד כשנצטרך".

האם הם הצטרפו לכיתת הכוננות? "כיתת הכוננות נמצאת תחת פיקוד המשטרה ואפשר להצטרף אליה לאחר אישור המשטרה. אני אשמח למצטרפים רבים ככל שהמשטרה תאפשר".

ההערכה: כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת בעיר מחזיקה בנשק

מעגל הגנה נוסף, שעלול להפוך יתרון לאיום אם לא יטופל כראוי, הוא אלפי מחזיקי הנשק הפרטי בעיר. על פי הערכות, חלקם באוכלוסייה הבוגרת מסתכם בכ- 20%.

בן זיקרי: "יש לנו קרוב ל-5,000 איש נושאי נשק אישי בעיר. זה עוזר להרגשת מוגנות פה בעיר שהיא חדשה, שלא יקרה לנו מה שקרה בעוטף. בחריש יש מי שיגן וישמור על הבית ויש מי שיצאו החוצה להגן על העיר בעמדות ובכיתת הכוננות".

בניגוד לעמדתו של בן זיקרי, שלא רואה סכנה במספר הגבוה של בעלי הנשק הפרטי, נגה דוד, חבר המועצה, חבר ועדת הביטחון ומתנדב במשמר השכונתי חושש: "יש מלא כוחות פה, מלא חמושים, מלא. אני הצעתי למשטרה לתת לכל תושב עם נשק כובע זיהוי או צמיד. חייבים לסמן אותם, כי חלילה, אם קורה משהו, היום כל בן אדם חושד באחר או במי שיש לו חזות חשודה". דוד מקווה שתקציב 2025 יכלול הקצאה לזיהוי נושאי הנשק בחריש.

"מחזרים על הפתחים כדי לשרוד"

אבל לא רק אמצעי הזיהוי לא תוקצב השנה, חשוב מכך, כיתת הכוננות והסיירת – מתאמנות על חשבונן הפרטי, ונכון לרגע זה, עדיין מתקיימות על תרומות. בתקציב 2024 אושרו כ-130 אלף שקלים לטובת מערך המתנדבים אך כיתת הכוננות לא תוקצבה.

"מאז תחילת המלחמה אנחנו מתאמנים מספר פעמים בשבוע מתוך שאיפה להיות מוכנים ככל הניתן. אני לא מכיר הרבה כיתות כוננות שפועלות בצורה דומה בארץ", מסביר דותן שהקים עמותה ואתר ייעודי "מגן חריש" לגיוס כספים: "אנחנו מתמודדים מול אתגרים קריטיים כמו מחסור במימון לציוד ומימון להמשך ההכשרה והאימונים".

"אני מברך על כל חיזוק של פעילות לטובת ביטחון העיר", הוא מוסיף ביחס לבשורת הסיור העירוני המשולב, "אבל לאור ההתחמשות שמתרחשת מהצד השני של גדר ההפרדה, אני לא בטוח שזה המענה היחיד וצריך לחזק את כיתת הכוננות ואת יצירת שיתוף הפעולה. אנשי כיתת הכוננות של חריש מקריבים זמן ומשאבים, ובינתיים אנחנו מחזרים על הפתחים בכדי לשרוד".

דוד מסכים איתו: "בשנה הבאה יתוקצבו כיתות הכוננות שכרגע לא תוקצבו במה שמגיע להן ובמה שהן עושות. הסיור העירוני המשותף לשוטרים ופקחים יקבל תקציב כבר ב-2024 והוא הדבר הכי חשוב לביטחון".

"אני מסכים איתך שתקציב הביטחון עכשיו הוא לא מה שצריך להיות, הוא לא הולם את הצרכים. אנחנו נגדיל אותו בצורה משמעותית", מסכם נגה.

חומת הפרדה, אבל ברטעה פרוצה

אחד האיומים הביטחוניים המשמעותיים נובע מקרבתה של חריש לברטעה ולקפין, במרחק של 2.5 ק"מ ו-1.8 ק"מ בהתאמה. בשנתיים האחרונות החליפה את גדר ההפרדה המחוררת, חומה בצורה בגובה של תשעה מטרים, שנבנתה על ידי משרד הביטחון בהשקעה תקציבית גדולה.

ינון בירן שימש בעברו כמנהל משמר השכונות. להערכתו, בניית החומה גרמה לשינוי. "בתור מי שחי את השטח אז אני יכול להעיד שאם בעבר הייתי רגיל לראות עשרות פלסטינים בדרך הלוך וחזור מהעבודה – היום לא רואים אותם בכלל. מדי פעם יש מרדפים של המשטרה או הצבא אחרי חשוד אחד, אין תנועה המונית.

"זה לא הרמטי כמובן, החומה לא נותנת 100% חסינות כי יש את ברטעה שהיא לא מוקפת חומה והיא בשטחנו. אם מישהו מתחרפן בברטעה, הוא תוך דקה בחריש ואין שום דבר שיעצור אותו".

בן זיקרי: "אני לא סומך על שום חומה. את השב"חים והמסתננים, ברוך השם, החומה עצרה בגדול. אבל אם הם ירצו חלילה לעשות משהו, הם יכולים לפרוץ את זה. בגלל זה אנחנו צריכים להיות מוכנים תמיד.

"ברוך השם, יש לנו חבר'ה שלנו פה בעיר שהם לא מפחדים. יש לנו הרבה פייטרים, יש לנו הרבה יוצאי סיירות מובחרות, יש לנו פה את כיתות הכוננות, שומרי החומות, יש עוד הרבה אנשים שאני מכיר שמוכנים ברגע האמת להגן על הבית ולהגן על העיר".

מסלול ישיר מברטעה לבצוותא

הקרבה לשטחים התחדדה ביתר שאת בשבועיים האחרונים עם פתיחתה לתנועה של כיכר המחברת בין כביש 611 מברטעה לקצה רחוב רעות בשכונת בצוותא, הרחוב בו פועל גם בית הספר "בצוותא ממ"ד". חלק מתושבי השכונה הביעו בפני ועד השכונה חששות בשל החיבור הישיר.

דוד: "שתי הבנות שלי הן תלמידות בבית הספר שם. אני חושב שחייבים לעשות שם במפרים גבוהים. הבטיחו לעשות את זה כמה שיותר מהר, כי האמת היא שמי שרוצה לבצע שם פיגוע טרור, לא צריך נשק. מספיק שהוא ייסע במהירות של 100 קמ"ש וידרוס שם אנשים".

דותן: "הלכתי לשם כדי לראות את המקום. אם זה היה תלוי בי אני הייתי פועל אחרת, אבל חריש היא עיר וצריך לנהל בה חיים רגילים עד כמה שניתן, ובעניין הזה יש הנהגה לעיר וצריך לתת לה לעבוד".

בן זיקרי: "אני רוצה להקים שם עמדת ביטחון קבועה בכניסה, סוג של כניסה ממוגנת לעיר. בגלל זה אני עובד על תקציבים. בינתיים יש לנו את הסיורים המשותפים והם יעשו את העבודה שם באזור".

אבל הלימודים מתחילים עוד חודש וחצי ועוד אין אישור תקציבי לסיורים

"אני עובד שזה יקרה כמה שיותר מהר. אני לא יודע אם זה יהיה מתקציב השנה או תקציב שנה הבאה אבל אני רוצה שזה יקרה ואני כרגע עובד עם מורדי (מנהל אגף חירום וביטחון) על הדבר הזה".

הטבח השפיע על תחושת ביטחון

תחושת הביטחון של תושבי חריש היא מושג חמקמק שקשה למדוד אותו או לכמת אותו אבל על הנהגת העיר להתייחס אליה. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023 הוא ציין כי "הטבח השפיע עמוקות על תחושת הביטחון של כלל אזרחי ישראל".

דוד: "אנחנו נעשה הכול כדי שתושבי חריש יהיו בטוחים ושגם תהיה להם תחושת ביטחון".

בן זיקרי: "יש לי הרבה רצון לפעול להענקת ביטחון אישי לכולם ואני עובד על זה יומם ולילה. אני בוגר סיירת אגוז, אני יודע מה זה לחימה ואני יודע מה זה להגן על עם ישראל. יש עוד הרבה תוכניות ובקרוב נפרט על חלק מהדברים שיקרו".

דותן: "אני מאמין שתחושת הביטחון תתחזק כשנצליח ליצור אחדות בכלל ואחדות בין גורמי הביטחון בעיר בפרט. זה מה שצריך לעשות. הדי-אן-איי שלנו הוא של יחד. הבעיה שהשכחה משתלטת עלינו מהר מדי".

לקריאה נוספת: מוכנים לכל תרחיש: "אם הייתי בוחר מקום בטוח לגור בו, הייתי בוחר בחריש"

מחר, יום ה' ה-27 ביוני, תתקיים ישיבת מליאה לאישור תקציב העיר לשנת 2024. הצעת התקציב שעומדת להצבעה ותזכה, כצפוי, בקולות הקואליציה ובהתנגדות האופוזיציה נדחתה בשבועיים. זאת בעקבות תלונת חבר המועצה איציק לב למשרד הפנים על אי סדרים בהגשת ההצעה לחברי המליאה ומחסור בשקיפות המידע הנדרש.

אישור תקציב עירוני חל בשגרה בתחילת השנה, אולם הוא התעכב משמעותית בגלל דחיית הבחירות המקומיות. בחצי השנה האחרונה העירייה מנוהלת על בסיס חודשי, בהתאם לתקציב 2023, הנמוך מהתקציב החדש.

על פי ההצעה שתעלה לאישור חברי המועצה, תקציב העיר חריש לשנת 2024 יסתכם ב-438.8 מיליון שקלים, סכום המשקף גידול של 16% בהשוואה לתקציב השנה הקודמת שעמד על 377.6 מיליון שקלים.

הוצאות העירייה המתוכננות לשנת 2024, גבוהות מההכנסות הצפויות ב-27.9 מיליון שקלים בקירוב. את הגירעון מתכננת העירייה להשלים מתוכנית הייצוב הממשלתית. גם בשנת 2023, התקציב שאושר היה גרעוני והפער דאז הסתכם ב-25.8 מיליון שקלים.

ראוי להזכיר כי החלטת הממשלה שאושרה בשנת 2022 הזרימה לעיר כחצי מיליארד שקלים, מתוכם כ-80 מיליון לסגירת הגירעון (20 מיליון מדי שנה). עם זאת, התמיכה הממשלתית תסתיים בשנת 2025. עד אז צריכה חריש לפתח מקורות הכנסה עצמיים מספקים.

ההכנסות העצמיות: כ-31% בלבד מהתקציב

על פי טיוטת התקציב (שטרם אושרה) צפי ההכנסות העצמיות של העירייה (ארנונה, אגרות, הכנסות מים, השכרות מבנים וקנסות) לשנת 2024 מסתכם בכ-139.7 מיליון שקלים המהווים כ-31% בלבד מתקציב העיר.

כך לדוגמה, הכנסות הארנונה של עיריית חריש מסתכמות ב-100.8 מיליון שקלים – כ-22% אחוזים בלבד מסך התקציב. הכנסה זו כוללת את העלייה האוטומטית במחיר הארנונה והן את ההתייקרות הנוספת והייחודית בתעריפי הארנונה למשקי הבית ולעסקים בחריש.

על פי הודעת העירייה צפי הכנסות הארנונה משקלל גם תוספת 250 יחידות דיור מספטמבר 2024 ותוספת שטחי מסחר מתחילת השנה, כדוגמת מרכז מור החדש, שהושק בפברואר השנה אך הזרים לקופה, עד כה,  סכומים משמעותיים המסתכמים במיליוני שקלים.

הכנסות תשלומי המים מזרימות לקופת העירייה 23.4 מיליון שקלים, זאת בהיעדר חברת מים נפרדת לעיר. היטלי אגרות בנייה יסתכמו בשנת 2024 בסך של 13.4 מיליון שקלים.

היטל השמירה אותו משלמים תושבי חריש בחשבון הארנונה מסתכם בשנת 2024 בכ-4.5 מיליון שקלים. עוד מעריכה העירייה כי ההכנסות לקופה מאכיפת חניה יסתכמו בשנת 2024 ב-2.3 מיליון שקלים, וההכנסות מקנסות יסתכמו ב-800 אלף שקלים, קפיצה משמעותית בהשוואה לקנסות 2023 שהסתכמו ב-437 אלף שקלים בלבד.

לראשונה, תיהנה העירייה מהכנסות בתחום האנרגיה המתחדשת בסך 770 אלף שקלים. כזכור, עיריית חריש נטלה בשנת 2022 הלוואה בסך 10 מיליון שקלים עבור התקנת מערכות סולאריות בגגות מבני הציבור בעיר, והעריכה כי הפרויקט ייצר לעירייה הכנסה של כמיליון שקלים מדי שנה.

מסתמכים על הממשלה

ללא מקורות הכנסה משמעותיים נוספים, עיקר ההכנסות מגיע ממשרדי ממשלה, קולות קוראים ותשלומי תושבים בתחומים שונים.

כך לדוגמה, מקור הכנסה משמעותי המספק 44.7% מסך הכנסות העירייה הוא תחום החינוך שהכנסותיו נאמדות השנה ב-183.8 מיליון שקלים. ההכנסה בתחום מתבססת על תקציבי משרד החינוך, תשלומי הורים וקולות קוראים. חלוקה פרטנית יותר מגלה כי החינוך הקדם יסודי מספק לקופת העירייה 87.5 מיליון שקלים ואילו החינוך היסודי, על יסודי והתיכוני מכניסים יחד לקופת העירייה למעלה מ-70 מיליון שקלים.

מענקי משרד הפנים השונים יסתכמו ב-24.5 מיליון שקלים לעומת 27.7 מיליון שקלים בתקציב 2023. הקיטון במענקים בסך 3.2 מיליון שקלים נובע, על פי העירייה, מקיטון במענק תמרוץ הדיור ומירידה בתקציב מענק האיזון בשל העלייה בדירוג הסוציו-אקונומי של העיר (דירוג 5 על פי נתוני הלמ"ס).

מקור הכנסה נוסף הוא תקציבי משרד הרווחה שמזרימים לקופת העיר 36.8 מיליון שקלים.

לאן הולך הכסף?

ההוצאה התקציבית הגדולה ביותר היא בתחום החינוך. בשנת 2024 יושקעו בחינוך כ-225.5 מיליון שקלים. השוואה לשנת 2023 מגלה כי אמנם התקציב גדל ב- 53.1 מיליון שקלים אך חלקו בתקציב הכללי, העומד השנה על 51%, נותר בדיוק כפי שהיה בשנה שעברה. על פי נתוני העירייה בשנתונים א'-יב' התווספו בשנה החולפת כ-2,400 תלמידים למערכת החינוך העירונית, צמיחה המבטאת גידול של 28% במספר התלמידים – כך שבמידה רבה, הגידול בתקציב מותאם לצמיחה הטבעית של העיר.

ההשקעה בגני הילדים תהיה הגבוהה ביותר ותסתכם בשנת 2024 בלמעלה מ-106 מיליון שקלים.

בבתי הספר היסודיים יושקעו בשנת 2024 מעל 50 מיליון שקלים, לעומת כ-40 מיליון שקלים בשנת 2023.

בחטיבות הביניים ובחינוך העל יסודי יושקעו 26 מיליון שקלים בקירוב בהשוואה ל-17.7 מיליון שקלים בשנה החולפת.

התוספת התקציבית לתלמידי א'-יב' נובעת גם מגידול משמעותי במספר התלמידים שצמח מ-6,400 ללמעלה מ-8,800 תלמידים.

בשירותים נלווים לחינוך, הכוללים בעיקר שירותי הסעות, אבטחה ושירות פסיכולוגי, יושקעו כ-38.4 מיליון שקלים לעומת כ-29 מיליון שקלים בשנת 2023.

בתחומי הרווחה יושקעו למעלה מ-50.6 מיליון שקלים אל מול כ-40 מיליון שקלים בתקציב 2023. עיקר הגידול הוא בשירותים לילד ולנוער, ובשירותי שיקום. אחוז תקציב הרווחה מהסך הכולל מסתכם ב-11.5% בהשוואה לחלקו בשנה שעברה שהסתכם ב-12%. גם במקרה הזה הגידול נובע בעיקרו מהתאמה למספר העדכני של תושבי העיר.

תקציב השמירה, הביטחון וההגנה המרחבית מסתכם ב-6.8 מיליון שקלים, מתוכו כ-2.5 מיליון שקלים הוקצו לטובת הוצאות הג"א (הגנה אזורית) וכיבוי אש. חלקו של תקציב הביטחון מסך התקציב מסתכם ב-1.5% בלבד, ואף צומצם בהשוואה לשנה שעברה, אז עמד חלקו על 2%.

ההשקעה בתחום הביטחון מאז אירועי 7 באוקטובר נעשתה בין השאר באמצעות תב״רים (תקציבים בלתי רגילים) ובאמצעות קולות קוראים שסיפקו כספים לציוד ולהכשרה.

תקציב העירייה בתחומי התרבות והספורט יעמוד על כ-17.3 מיליון שקלים בשנת 2024, לעומת 16.5 מיליון ב-2023. תקציב זה כולל את אירועי יום הזיכרון והעצמאות, שהשנה הושקעו בהם 1.4 מיליון שקלים. מתוך התוספת התקציבית כ-250 אלף שקלים יופנו לתרבות בשבת באמצעות עמותה חיצונית.

חלקו של תקציב התרבות מהתקציב הכולל הוא 4.3%, והוא ספג קיצוץ של כ-14% בהשוואה לחלקו בעוגת התקציב בשנה שעברה שהסתכם ב-5%. לראשונה בעיר, חלק מתקציב התרבות יופנה לתרבות בשבת.

לתקציב התפעול והלוגיסטיקה נוספו כ-8 מיליון שקלים לתקציב 2023 שהסתכם בכ-43 מיליון שקלים. בפינוי אשפה ופסולת תשקיע העירייה השנה כ-20.5 מיליון.

בתחומי הגינון, גינות קהילתיות ומתקני משחק תשקיע העירייה סך של כ-10.1 מיליון שקלים, סכום דומה לתקציב השנה שעברה. חלקו היחסי של תקציב התפעול והלוגיסטיקה מהתקציב הכולל מסתכם ב-11.6%, וקרוב ל-12% בשנה הקודמת. ואגב – הפסנתר המוצב בכיכר העיר וזכה לתיקון לאחר שנהרס בכוונה תחילה, כך על פי הודעת העירייה, זוכה גם הוא בסעיף תקציבי של אחזקה בסך 30 אלף שקלים לשנה.

מפעל המים והביוב מסתכם בהוצאה תקציבית שנתית של 24.1 מיליון שקלים. סכום זה מהווה 5.5% מסך התקציב השנתי בהשוואה ל-7% בשנה החולפת. צפי ההוצאה בתחום זה גבוה מצפי ההכנסה כך שבשורה התחתונה, מפעל המים המקומי הוא גרעוני.

תקציב הדת מסתכם ב-3.4 מיליון שקלים, בהשוואה ל-2.4 מיליון שקלים בשנה הקודמת. עיקר הקפיצה בתקציב משויכת לחשבון המים במקוואות בסך חצי מיליון שקלים, סעיף שלא הופיע בתקציב 2023. על פי הודעת העירייה, שני מקוואות חדשים ייפתחו השנה.

תקציב מחלקת ההנדסה בעירייה הסתכם השנה ב-5.9 מיליון שקלים. תקציב הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שהחלה לפעול בפברואר השנה, מסתכם ב-4.66 מיליון שקלים כולל שכר העובדים החדשים שנקלטו במחלקה. בשנה החולפת 1.22 מיליון שקלים הוקצו כהכנה והיערכות לסיום עבודתה של הוועדה המיוחדת והחלפתה על ידי הוועדה המקומית. יחד – חלקם בתקציב העירוני מסתכם ב-2.4%.

הוצאות המינהל הכללי מסתכמות בתקציב הנוכחי ב-17.6 מיליון שקלים. סעיף תקציבי זה כולל את שכר ראש העיר והוצאות ניהול לשכתו שעלותן היא 3.468 מיליון שקלים בהשוואה ל-2.29 מיליון שקלים בשנה החולפת. הקפיצה בתקציב נובעת מתשלום שכר לשני סגני ראש העיר שמונו לאחר הבחירות, ובתוספת הוצאות ליסינג, הוצאות רכב ואחזקת משרד עבורם – המסתכמים יחד בכ-1.05 מיליון שקלים.

סך חלקו של המינהל הכללי מהתקציב הכללי הוא 4% – נתון שמבטא ירידה של 33% בהשוואה לתקציב שנת 2023 אז היה חלקו של סעיף זה 6% מסך התקציב הכללי. הוצאות המינהל הכספי (גזברות) מסתכמות ב-8.5 מיליון שקלים וחלקן בתקציב הכללי הוא 1.9%.

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

ההחלטה שהתקבלה בחודש שעבר על הקמת תחנת רכבת חריש בפאתי העיר, ומיקום המסילה בצד המערבי של כביש 6, בצד המרוחק מתושבי העיר, העלה מחדש את העניין בתוכנית ״חריש מערב״.

תוכנית "חריש מערב", נחשפה לראשונה באתר חריש סיטי בדצמבר 2021 ועיקרה: הרחבת גבולות העיר חריש מעבר לכביש 6 והקמה של אלפי יחידות דיור ואזור תעסוקה גדול משותף לחריש ולמועצה האזורית מנשה.

היוזמה היא של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שמקדמת תוכנית להרחבת חריש מעבר לכביש 6 התוחם את העיר ממערב.

מיקום השטח, המשתרע על פני 1,608 דונם, הוא ממערב לגבולות העיר חריש, בין כביש 6 לכביש 574, דרומית לקיבוץ ברקאי וצפונית לקיבוץ מענית.

התוכנית, שנמצאת כעת בשלבי תכנון ראשונים בלבד וטרם קיבלה תוקף חוקי (סטטוטורי), כוללת, לדברי גורם המעורה בפרטיה, 450 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה כמו גם אלפי יחידות דיור. רק לשם השוואה, בחריש דרום, פרויקט הדגל של חריש בתחום התעסוקה והתעשייה, מתוכננים כ-330 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה ותעשייה, כמחצית מהם יצאו לאחרונה במכרזים לשיווק ליזמים.

"זו לא עוד תוכנית, זה לשכפל את העיר"

תא השטח המדובר שייך מוניציפאלית למועצה האזורית מנשה. כ-58% מהקרקעות בתא השטח מצויות בבעלות רמ"י, כ-35% בבעלות של מחזיקים פרטיים וכ-5% בבעלות קק״ל.

אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, התראיין בעבר בנושא ואישר כי נציגי תכנון ממשרד השיכון יזמו עימו פגישה, שעסקה בבחינה ראשונית של הקמת אזור תעסוקה משותף למנשה ולחריש שיקום על שטחי המועצה מנשה, מערבית לכביש 6.

התייחסות ראשונה לתוכנית מערב חריש העניק ראש עיריית חריש יצחק קשת באפריל 2024, בראיון חג שפורסם בחריש סיטי. "יש כבר תוכניות לחריש מערב , מעבר לכביש 6, שתכפיל את העיר", הוא אמר. "כרגע זה בדיונים ובתוכניות, זה עוד לא הבשיל, אבל יש המון-המון כיוונים לעיר הזאת שיאפשרו לה להתפתח. זו באמת תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית, כמו חריש דרום או חריש צפון, זה לשכפל את העיר. זה עוד 60-40 אלף תושבים. מבחינתנו, אם לא נקבל תשתיות תומכות לתוכנית הזו בצורה אגרסיבית, אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף".

חריש מערב: "קריטית להתפתחות העיר"

על פי התוכנית השטח המדובר יכלול גם אלפי יחידות דיור. ערך דירות אלה, כך לדברי מומחי נדל"ן, יאמיר בהשוואה לשאר חלקי העיר, וזאת בזכות קרבתן למסילת הרכבת.

דליה עסיס, משפטנית, שמאית ומתכננת ערים מציינת: "דווקא השכונות המערביות בחריש, שעדיין לא אושרו לבנייה, דווקא הן יכולות ליהנות מתשואה נאה בנדל"ן ומעליית מחירים בגלל שהן קרובות, במרחק הליכה של מספר דקות, למסילה שתהיה ממוקמת במערב חריש".

ד״ר אפרת טולקובסקי, מנהלת מכון G City לחקר נדל"ן באוניברסיטת רייכמן מעריכה כי תוכנית חריש מערב תסייע הן לערך הנדל"ן בחריש והן להפיכתה למטרופולין תוסס: "חריש היא עיר קטנה מאוד ומבודדת במרחב העירוני ויש לה הרבה קשיים איתם היא מתמודדת. "היא שונה מפרדס חנה וחדרה – שהן חלק ממרחב עירוני אחד. ולמרות שיש לה כבר 40 אלף תושבים, אי אפשר להשוות אותה לגבעתיים לדוגמה, שהיא חלק מגוש אורבני. מחיר הנדל"ן נכון להיום בחריש הוא 14-15 אלף שקלים למ"ר אבל ככל שחריש תצמח ותגדל מסה קריטית של תושבים, מחירי הנדל"ן בה יושפעו ויעלו.

"מהבחינה הזו, התוכנית של חריש מערב, שמתייחסת להכפלה של מספר התושבים בעיר היא קריטית להתפתחות של העיר".

האידיאל: אזור תעסוקה צמוד לרכבת

ההשפעה של חריש מערב על התפתחות העיר אינה מוגבלת רק לעליית מחירי הנדל"ן. תוכנית זו אמורה לספק תעסוקה לתושבי העיר ופתרונות שינוע נוחים ליזמים שיגיעו לעיר. הקרבה לתחנת הרכבת יכולה להעצים את הצלחת הרובע המערבי.

"אם יקימו באזור התחנה אזור תעסוקה, מתחם של עסקים שאנשים יוכלו גם לעבוד שם ולהגיע לשם בהליכה רגלית קצרה, מבלי שהם צריכים בכלל קו אוטובוס נוסף, אז זה בכלל יהיה מצוין. גם יספק תעסוקה לתושבים וגם יפתח את העיר. זה סידור מיטבי, זה ממש סוד ההצלחה", מסבירה עדן רונן, דוברת ארגון " 15 דקות" – המקדם תחבורה ציבורית.

תמיר בן שחר, מחברת צ׳מנסקי-בן שחר לייעוץ כלכלי, מעריך כי תוכנית חריש מערב יכולה לפתור את הכשל התכנוני הקיים כיום בעיר, לפיו שני אזורי התעסוקה והמסחר העיקריים של חריש, מעו"ף וחריש דרום, אינם מחוברים כלל לרכבת המתוכננת.

העיר שחולקה לה

בשבוע שעבר בישיבת המליאה האחרונה, העלה איציק לב, חבר האופוזיציה, שאילתה לגבי תוכנית חריש מערב. "מדובר בתוכנית משמעותית מאוד, לדברי ראש העיר, אשר עשויה להשפיע על כל תושבי העיר לדורות הבאים. ולכן נדרשת שקיפות לכל חברי המועצה והתושבים. מה סטטוס התכנון של צוות וועדת ההיגוי, ומהם השלבים והדיונים שראש העיר והעירייה לקחו בהם חלק עד היום"? שאל לב.

בתשובה לשאילתה אמר ראש העיר: "רשות מקרקעי ישראל נוהגת לתכנן באופן קבוע בעתודות קרקע שונות, לא רק במחוז חיפה, אלא בכל הארץ. תוכנית חריש מערב נמצאת בשטח המוניציפאלי של מנשה-אלונה וחלקה אף מתוכננת על מסדרונות אקולוגיים.

"עיריית חריש עסוקה בלבנות ולקדם את העיר הקיימת. תוך כדי קידום ופיתוח אזורי תעסוקה עירוניים על מנת לפתח ולייצר כלכלה מוניציפלית עצמאית. כל קידום של תוכנית עתידית יצטרך לכלול פתרונות כלכליים אשר יאפשרו לרשות המקומית להמשיך לספק שירותים עירוניים מיטביים לתושביה.

"עמדת הרשות העירונית ידועה היטב לרמ"י הן מבחינת התכנון המוצע והן מבחינת הצורך המהותי בפתרונות אמיתיים לכלכלת העיר. הרשות לא תתמוך בקידום כל תוכנית שלא עונה באופן מלא ואמיתי על כל הצרכים העירוניים ומאפשרת איכות חיים לא מתפשרת לתושביה".

ומה אומרות הרשויות הממשלתיות על חריש מערב?

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "משרד הבינוי והשיכון פועל בכל עת על מנת לייצר סל פתרונות רחב ומגוון לפתרונות דיור ראויים עבור כלל אזרחי ישראל. ככלל, המשרד יסייע לכלל הגורמים הרלוונטיים בכל תוכנית שתייצר מלאי דירות חדשות בעיר חריש לטובת האזור והסביבה".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי: "מדובר בתכנון ראשוני שאינו סטטוטורי בשלב זה. לאור זאת, היקפי השימושים או לוחות הזמנים לקידום, מטבע הדברים, אינם מוחלטים".

לקריאה נוספת: כיצד תשפיע הרכבת על חריש? המומחים מנתחים

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה השבוע את חוברת המכרז ל-16 מתחמי תעסוקה ותעשייה בחריש דרום. רמ"י מציעה להחכרה 109,637 מ"ר המיועדים למשרדים ותעשייה עתירת ידע.

מכרז זה מצטרף לשני מכרזים נוספים בחריש דרום, שפורסמו בשבוע שעבר וכוללים 51 אלף שטחי מסחר ותעסוקה לצד 681 דירות, שיימכרו בשוק הפרטי ובמסגרת תוכנית ״מחיר מטרה״.

שלושת המכרזים החדשים כוללים יחד כמחצית מכלל שטחי התעסוקה והמסחר של רובע חריש דרום, המתוכנן להיות אזור המסחר והתעסוקה הגדול של חריש. על פי התכנון, הרובע החדש צפוי לכלול 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות כמו גם 1,650 יחידות דיור.

כיום, בתחום המגרשים המוצעים לשיווק, קיימים גידולים חקלאיים, והשטח עתיד להתפנות בהתאם להסדר שבין רמ"י לקיבוץ מצר.

על פי נתוני המכרז מחירי המינימום לקרקע (לא כולל מע"מ) ובתוספת הוצאות פיתוח (ללא מע"מ), נעים בין 1,500-2,500 שקלים למ"ר. לשם השוואה, במכרזי התעסוקה והמסחר שהתפרסמו בשנה שעברה בשכונת מעו"ף ונכשלו, המחיר למ"ר עמד בממוצע סביב 4,500-4,000 ש"ח למ"ר של זכויות בנייה.

ראש עיריית חריש יצחק קשת ציין ביחס לנושא כי "מאמצי העירייה נשאו פרי ואנו מזהים בשורה משמעותית ברמות המחירים ובאטרקטיביות של שטחי השיווק".

המכרז של חריש דרום ייסגר למציעים ב-12 באוגוסט השנה. ראש העיר הדגיש כי "בתקופה הקרובה נוציא לדרך מסע פרסום וכנסי יזמים כחלק מריכוז המאמץ להצלחת השיווקים והקמת חריש דרום". הוא סיכם באומרו כי "הצלחת מכרזי התעסוקה תהיה צעד משמעותי בדרך לייצובה הכלכלי של העיר".

לקריאה נוספת: חוזרים למחירי 2020: הנחות ״מחיר מטרה״ בחריש דרום גדלו משמעותית

שינויים בקווים העירוניים

על פי פרסום משרד התחבורה והרשות הלאומית לתחבורה ציבורית, החל מהיום (שישי) יחולו שינויים בקווי הנסיעה העירוניים והבין-עירוניים.

שני הקווים העירוניים, קו 20 וקו 22 יתחילו וייסיימו את נסיעתם במסוף התחבורה החדש. בהתאם, תחנות דרך ארץ/אשל ודרך ארץ/גפן יבוטלו.

קו 20 ו-20 א' ישמש את תושבי שכונות מעוף, בצוותא והפרחים כקו פנימי שיסע ברחבי השכונה ויביא את תושביה אל וממסוף התחבורה החדש.

קו 22 ישמש את תושבי שכונות אבני חן והחורש כקו פנימי שיסע ברחבי השכונה ויביא את תושביה אל וממסוף התחבורה החדש כמו גם למסוף המזרחי. (ראו פירוט מסלול הקווים במפה מעלה).

שינויים בקווים הבין-עירוניים

שינויים נוספים יחולו גם בקווים הבין-עירוניים. בקווים 631 ו-632 מחיפה ותל אביב בהתאמה: הקווים יתחילו וייסיימו את מסלולם במסוף חריש.

הקווים לא יעברו בשכונות: החורש, אבני חן, הפרחים ומעו”ף. מענה לשכונות יינתן באמצעות קווים: 22, 20, 70, 71, 60, 160. בשעות הלילה, בעת סיום פעילות הקווים העירוניים בחריש, הקווים היוצאים מחיפה ומתל אביב, יעצרו בשכונות החורש, אבני חן, הפרחים ומעו”ף.

כל הקווים הבין-עירוניים הנוספים, לשקד, מבוא דותן, חדרה, בנימינה, פרדס חנה, תחנת רכבת חדרה ומצפה אילן יצאו גם הם ממסוף התחבורה החדש. שינויי מסלול נרחבים בוצעו בקווים 60, 63, 160. (ראו פירוט מעלה).

תדירות הקו 71 לבנימינה תתוגבר לשלוש נסיעות בשעה, במרבית שעות היממה. תדירות קו 163 לתחנת רכבת חדרה תתוגבר בימים א'-ה' ותדירות קו 160 לפרדס חנה תתוגבר גם היא.

המידע המלא על שינויי הקווים

בשבע השנים שחלפו מאכלוס חריש ועד היום הונצחו בעיר שמונה חיילים וחיילות, חללי מערכות ישראל, בשתי דרכים מרכזיות. האחת, באמצעות גנים ציבוריים ונקודות תצפית, והשנייה באמצעות בתי  ספר בעיר, שנקראו על שם הנופלים ומנציחים את מורשתם ואת ערכיהם (ראו פירוט מטה).

הנופלים, לא היו בני העיר. הנצחתם קודמה, לרוב, בעידוד בני משפחותיהם שעברו להתגורר בחריש ודאגו לזכר יקיריהם בעיר החדשה, בדרכים בהן חפצו.

אירועי 7 באוקטובר, טרפו את הקלפים. שישה מבני ובנות חריש נפלו או נרצחו במהלך השנה האחרונה. לשאלת המשפחות בנוגע לאופי ההנצחה העירוני, לא היתה תשובה סדורה.

שישה חללים בשישה חודשים

"לצערנו הרב, שנת 2023 הייתה השנה שבה לראשונה חריש חוותה אובדן ישיר של לא פחות מ-6 תושבים ותושבות. כשהלכתי לנחם – בדרך כלל עלתה השאלה כיצד העירייה מנציחה. כאב לי הלב על שלא הייתה לי תשובה ברורה, ולא יכולתי להעניק למשפחות באופן מיידי את הידיעה שיקיריהם יונצחו בעיר בה הם חיו", אמרה סגנית ומ"מ ראש העיר שני גרינברג.

בשבוע שעבר גרינברג יזמה הצעת ישיבת מליאה בנושא, וההחלטה שהתקבלה פה אחד, קובעת כי העירייה תקים אלמנט זיכרון (קיר הנצחה/ אנדרטה) להנצחת חללי צה"ל ונרצחי פעולות האיבה, תושבי חריש בעת מותם, שבו יהיה מקום צופה פני עתיד לחקיקת כל שמות החללים.

עוד נקבע כי אלמנט ההנצחה ימוקם בפארק שיהיה בסמיכות לשטח חום (ככל הניתן), שיאפשר בניית יד לבנים בהמשך.

בנוסף, על שם כל אחד מהחללים ייקרא שביל באחד הפארקים והגינות הציבוריים בעיר. העירייה גם תבחן אפשרות להנצחת כלל הנופלים והנרצחים גם באחד מבתי הכנסת בחריש.

הסיטואציה השתנתה

"אף אחד לא חשב שיהיו לנו כאלה מספרים של חללים, שנגיע למצב הזה", הסביר ראש עיריית חריש יצחק קשת. "לא נקדיש פארק שלם לכל נופל כי אנחנו לא באותה סיטואציה כפי שהיתה לפני ה-7 באוקטובר".

עוד הוסיף כי "הנצחה עירונית היא המעט שאנו יכולים ומחויבים לעשות למען הנצחת זכרם ולמען המשפחות השכולות. העירייה תתחיל בהקדם בהכנות לביצוע פרויקט ההנצחה, במטרה לסיים אותו עוד לפני יום הזיכרון הבא".

בית יד לבנים כמקום חי ותוסס

"לצערי הרב אנחנו חיים בישראל, מדינה מוקפת אויבים, וכנראה אנחנו נמשיך להילחם על מקומנו היום ובעתיד", הוסיף חבר המועצה איציק לב. בהתאם, הוא הדגיש את חשיבות ההנצחה "פתוחת הקצה" – שמאפשרת הוספת שמות בעתיד.

"ברוב הערים בארץ יש בתי "יד לבנים" ואף הם עברו שינוים בתפישה הציבורית, זה כבר לא רק הנצחה, אלא גם ספריות, אולמות מופעים וחדרי חוגים הפעילים במשך כל ימי השנה.

"עיר כדוגמת חריש צריכה לתכנן, להוביל, לגייס כספים ולפעול בהקדם להנצחת החללים, מורשת ישראל, סיפורה הקמת העיר חריש, ומקום חיי ותוסס שיפעל ויכבד את החללים שלנו תושבי חריש", הוא סיכם.

תוכנית מנהיגות לבני נוער

חבר המועצה אבשלום סלוק מקווה להנציח את הנופלים גם בפרויקטים חברתיים. לסלוק, קצין שריון, הכרות אישית ממושכת, של 20 שנים ויותר, עם רס"ם (מיל') גיל פישיץ ז"ל.

פישיץ, תושב חריש, היה לוחם שריון בגדוד 9 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), ונפל ב-2 בנובמבר בקרב בצפון רצועת עזה.

"גיל היה חייל שלי. הוא עשה כברת דרך משלב הסדיר שבו היה עריק ורדפו אחריו, עד לשלב שבו הוא היה המתנדב הראשון לכל משימה. בגיל שלו, 39, הוא יכול היה מזמן להפסיק לעשות מילואים אבל היה לו חשוב להמשיך ולהתנדב ולכן הוא גם הסתיר מאיתנו מחלת ריאות, שגילינו רק אחרי ביקור בשבעה.
"בעיניי, הנצחה יותר משמעותית היא עשייה חיובית שתדגיש את הערכים ואת הדרך שגיל עשה מעריק לחייל מסור. לדוגמה, לקרוא לתוכנית מעצימה  לבני נוער שמעודדת התנדבות לצבא, או פרויקט הכנה לצבא על שמו של גיל. זה מאוד מתאים וראוי בעיניי".

ואלו הם אתרי הזיכרון בחריש

מצפה רז על שם רז טבי

סמ"ר רז טבי ז"ל נפל בקרב בלבנון ביום ג' באלול תשנ"ז (5.9.1997), יחד עם אחד-עשר מחבריו בשייטת 13, במבואות הכפר אנצריה בלבנון, באירוע שמוכר כ'אסון השייטת'. הוריו של רז, נחשון וקלרה טבי, עברו לחריש מראשון לציון באוקטובר 2018 אך החלו לקדם את רעיון הקמת המצפה כבר בשנת 2015 עת רכשו את דירתם בעיר. בספטמבר 2019 נחנך מצפה רז על שמו ברחוב הגפן.

 גינת רויטל על שם רויטל שטינברג

רויטל שטינברג ז"ל התגייסה לנח"ל ושירתה בקיבוץ רמות מנשה ובקיבוץ חריש. ב-7 במאי 1986 נפלה רויטל בעת מילוי תפקידה, באזור קיבוץ חריש. משפחתה הקימה עבורה גלעד הנצחה וביקשה מעיריית חריש להמשיך ולשמור על המקום גם עם פיתוח העיר. בדצמבר 2021 נחנכה 'גינת רויטל' בשכונת הפרחים הכוללת גם פינת הנצחה לרויטל.

 גן הנץ על שם רועי קליין

רס"ן רועי קליין נהרג בשנת 2006 בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו. הוא שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז. תצפית על שם רועי קליין נבנתה בגן הנץ ברחוב אורן, בשכונת חורש.

 בי"ס תלמי הדר על שם הדר גולדין

בדצמבר 2017 ערכו תלמידי בית הספר הממלכתי הדתי הראשון בעיר, טקס במסגרתו הקדישו את שם בית הספר לזכרו של סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי, שנהרג באוגוסט 2014 בקרב רפיח במהלך צוק איתן, וגופתו נחטפה על ידי החמאס.  גולדין מוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

 בי"ס פסגת אמיר על שם אמיר מי-טל

בדצמבר 2019 חנכה עיריית חריש יחד עם משרד החינוך ועמותת אמיר את בית הספר לחינוך מיוחד פסגת אמיר. בית הספר קרוי על שם סא"ל אמיר מי-טל ז"ל שנפל בדרום לבנון בשנת 1988 בעת שפיקד על כוח במהלך פשיטת צה"ל על יעדי מחבלים.

 בי"ס תלמי רון על שם רון ארד

בספטמבר 2020 קיבל בית הספר תלמי רון,  בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש משמעות חדשה. בית הספר נפתח בפברואר 2017 והשם רון נבחר כשם כללי בלבד.

"חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי 'תלמי רון', אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד", הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם מנהלת בית הספר.

רון ארד היה נווט קרב בחיל האוויר שנפל בשבי ארגון אמל בלבנון באוקטובר 1986 ונחשב כנעדר לאחר שעקבותיו אבדו במאי 1988.

בי"ס נעימת הלב על שם עמית בן יגאל ונעם דב רז

במאי 2023 הוכרזה שמה החדש של חטיבת הביניים הממלכתית החדשה נעימת הלב, על שמם של הלוחמים עמית בן יגאל ונעם דב רז ז”ל.

שם בית הספר, 'נעימת הלב' נבחר בתום תהליך שנמשך שנה בהשתתפות התלמידים, ההורים וצוות הניהול המורחב.

המילה "נעימת" מהווה הלחם של השמות עמית ונעם על שמם של סמל ראשון עמית בן יגאל ז"ל, לוחם גולני שנהרג במאי 2020 בפעילות מבצעית, לא רחוק מחריש, ונעם דב רז ז"ל, לוחם הימ"מ שנהרג במאי 2022 במבצע שובר גלים, במהלך מעצר מחבלים בגזרת ג'נין.   

לקריאה נוספת: חרבות ברזל: רשימת הנופלים והנרצחים מחריש

216 יום חלפו מאירועי 7 באוקטובר אולם רישומם עדיין חי ומשפיע משמעותית על הדיון הציבורי. כך, גם חגיגות יום העצמאות הפכו למוקד חיכוך, והדיונים על טקס המשואות בהר הרצל, עדיין לא הסתיימו. השאלה המהותית שעומדת לפתחה של המדינה והרשויות היא כיצד לחגוג בצל האירועים הקשים אם בכלל.

העיריות והמועצות מצאו עצמן מתמודדות, כל אחת לבדה, עם המתח הקיים. הנהגות מקומיות רבות בחרו בדרך ביניים: לחגוג, אבל בצניעות.

"אין מקום למסיבה ראוותנית"

כך לדוגמה ציין יוני חכימי, ראש מועצת פרדס חנה-כרכור: "החלטתי לצמצם את חגיגות יום העצמאות בפרדס חנה כרכור, לקיימם בצניעות ובסימן אחדות ישראל. השנה, לצערנו אין מקום למסיבה ראוותנית כאשר בנינו ובנותינו נלחמים בחזית ו-134 חטופים מוחזקים בשבי כמעט חצי שנה.

"ניפגש כולנו לציין את חג העצמאות במושבה, אבל נעשה זאת מעט אחרת. ברגישות והתחשבות: ללא אומנים, עם פחות במות ומופעים. נניף את הדגל ונחגוג עצמאות תוך הצדעה לחיילנו ובתקווה לשובם של כל החטופים במהרה".

ביטול החגיגות המסורתיות

גם באור עקיבא השכנה התקבלה החלטה דומה. ראש העיר שמחה יוסיפוב אמר: "החגים השנה יהיו פחות שמחים ולצערנו, אין מקום לחגיגות ראוותניות. האירועים יתקיימו עם אמנים מקומיים וללא אמנים חיצוניים".

בחדרה, הנחה ראש העיר ניר בן חיים לקיים סקר תושבים בנושא, שכולל שלוש אפשרויות: לחגוג במתכונת מצומצמת, לקיים אירועי עצמאות כרגיל או לבטל את כל החגיגות.

אלפי תושבים השתתפו בסקר ומהתוצאות עלה כי הרוב המוחלט היה בעד ביטול החגיגות "המסורתיות". יותר תושבים הצביעו בעד האפשרות לקיים חגיגות במתכונת מצומצמת, ורבים גם בחרו באופציה לבטל לגמרי את החגיגות. תוצאות הסקר מלמדות על הלך הרוח הציבורי ובעקבותיו, הוחלט בחדרה לערוך חגיגות מצומצמות לילדים עם אומנים מקומיים. רשויות אלה ורבות אחרות הודיעו גם על ביטול מופע זיקוקי הדינור.

 עם מופעים גדולים, בלי זיקוקין

חריש בחרה אחרת: לקיים את חגיגות יום העצמאות במתכונת דומה לשנה הקודמת עם שתי במות מופעים גדולות, אמנים מובילים ומופעים לילדים שמסתכמים בסכומי עתק. ההבדל היחיד בתוכנית האירוע השנה היא ההחלטה לוותר על זיקוקי דינור, בשונה משנה שעברה.

שתי במות מרכזיות יפעלו בעיר: בבמה המרכזית בפארק חלום עליכם, בשכונת אבני חן, יתקיים מופע מטוסי על לילדים. המופע המרכזי הוא בכיכובו של אמיר דדון ובהמשך יתקיים שם מופע אורות, הופעה נוספת של אלה לי להב ואחרי חצות: מסיבת נוער אל תוך הלילה עם DJ Razulii.

במה תורנית נוספת תפעל בפארק המועצה והתוכנית האומנותית כוללת תפילת ערבית עם מיכאל רובין ודודי אסולין, מופע לילדים עם אסי ויהונתן ומופע של אהרון רזאל.

כאמור, על פי נתוני עיריית חריש עלות שני האירועים המתוכננים מסתמכת ב-1,357,957 מיליון שקלים. אמיר דדון, הכוכב המרכזי יקבל תשלום של למעלה מ-128 אלף שקלים. האמנים האחרים יסתפקו כל אחד בסכום הנע בטווח של 40 עד 60 אלף שקלים. מופע האורות ומופע מטוסי העל לילדים יסתכמו יחד בעלות של כ-34 אלף שקלים.

ביטול החגיגות הוא ניצחון של האויב

שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומי שהחזיקה בתיק התרבות בקדנציה הקודמת הסבירה כיצד התקבלה ההחלטה ומהם השיקולים שהנחו אותה: "החלטה בנוגע ליום העצמאות מתקבלת חודשים לפני האירועים עצמם. השנה הדיונים התקיימו בעיצומם של חודשי המלחמה הראשונים, לא הייתה שום שגרה, ותחושת חרדה גדולה אפפה את העיר.

"דווקא בגלל זה הרגשנו את הדחיפות שלא לבטל את החגיגות. הרגשנו שביטול שכזה באמת יהיה הניצחון של האויב. אבל בכל זאת לא מדובר בשנה רגילה ולכן נעשו מספר התאמות, שהמשמעותית שבהן היא ההחלטה שלא יהיו זיקוקים".

עידית ינטוב, מחזיקת תיק תרבות בקדנציה הנוכחית גיבתה את ההחלטה של קודמיה: "חריש כואבת את כאב האסון 7 לאוקטובר אך לצערנו הזמן לא נעצר במקום. חריש תמשיך בקו של לכבד את הקהילות ותאפשר לכולם להיות חלק מהפסיפס המהמם של העיר.

"אומנות זאת גם דרך להתמודד עם הכאב ומצבים רגשיים קשים. וכולי תקווה ששנה הבאה נחגוג את יום העצמאות כשהחטופים איתנו".

"לעשות הכול כדי להמשיך את החיים"

עמדה דומה ביטא ראש העיר יצחק קשת: "אני מאמין שצריך להזדהות עם המצב, אבל לא לשרת את מי שרוצה לפגוע בך. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי להמשיך את החיים, לחיות את החיים במלוא העוצמה שלהם ולא לספק לאויבים שלנו את הסיפוק הזה. צריך לזכור את המצב, צריך לתת לזה מקום אבל לא לתת לזה להשתלט על החיים שלך. להיפך. אני רואה בזה ממש עוצמה של עם ישראל שעושה את זה ביתר שאת".

קשת התייחס גם לרעיון של מופעים קטנים ואינטימיים ונימק מדוע לא בחר באפשרות זו: "ניתחתי את המצב: מה הרווח שלי מהופעות קטנות? בכסף? אני לא מרוויח כלום. אז מה עשיתי בזה אם בסוף תושב מקבל פחות? אני לא דוגל בגישה הזו".
עם זאת, קשת מציין שההחלטה לא היתה קלה ועדיין קיים החשש מפני אירועי ביטחוני וביטול החגיגות. "קיבלנו החלטה, הכנו תוכניות אבל אין לדעת לאן זה עלול להתפתח. החשש הכי גדול שלי הוא שמכינים לנו משהו דווקא בגלל יום העצמאות. אנחנו משקיעים באירוע הזה את כל הכסף שיש לנו ליום אחד, לשלוש-ארבע שעות, והפחד הגדול הוא שזה ירד לטמיון".

אין חשק לחגוג

"השנה לא יהיו זיקוקים בגלל שאני רוצה להתחשב בהלומי הקרב", הוסיף קשת. "אני לא מבטיח שזה יהיה כך כל השנים, אבל בשנה הזאת, זה בסדר".

על פי הערכות העירייה למעלה מעשרת אלפים תושבי חריש וישובי הסביבה צפויים להשתתף בחגיגות יום העצמאות, אבל תושב אחד, דריו אדלסטיין, כבר יודע שהוא לא ייקח חלק בחגיגות המקומיות. לדריו, קרוב משפחתה של שירי ביבס החטופה עם ילדיה הצעירים כפיר ואריאל, אין חשק לשמוח.

"גם אשתי וגם אני אוהבים את אמיר דדון, אבל לא נראה לי נכון להשתתף בחגיגות, זה פשוט לא נכון. אם היו שואלים אותי אז הייתי מארגן חגיגות עצמאות לילדים בלבד, לא למבוגרים, כי אי אפשר באמת לחגוג עד שיחזירו את החטופים הביתה. אני שמח לפחות שוויתרו פה בעיר על הזיקוקים לטובת הלומי הקרב והכלבים, ומקווה שזה ימשיך גם בשנים הבאות".