יצחק קשת מודה: ״הייתי יהיר, חשבתי שאני לא צריך אף אחד" 

יצחק קשת זכה בפעם השלישית ברציפות במנדט להנהיג את העיר, אבל מערכת הבחירות היתה קשה ומאתגרת, והפתיעה אפילו אותו. כעת הוא נחוש להמשיך להנהיג את העיר בדרך שלו, על אף שההרכב הקואליציוני המגוון יחייב אותו להתגמש. על המענה לכלל הקהילות בעיר הוא לא מתכוון להתפשר ובמיוחד, לדבריו, לאלו שסיפקו לו תמיכה בלתי מסויגת


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

במוצ"ש לפני שבוע, בילה ראש העיר יצחק קשת בחמ"ל העירוני בשל מתקפת הטילים האיראנית, וקיבל אינספור שיחות טלפון והודעות מתושבים מודאגים, שעל רובן, לא הספיק להשיב.

נושא הביטחון האישי בחריש קיבל תשומת לב יתרה, בעקבות מתקפת החמאס, וקשת מעריך שמערך הביטחון בעיר השתפר משמעותית: "חריש היום בטוחה הרבה יותר מלפני מתקפת ה-7 באוקטובר", הוא מצהיר.

"לפני המלחמה אפילו לא היינו מודעים לחומרת המצב. מאז נעשתה עבודת עומק נרחבת. יש לנו מרכיבי ביטחון שלא היו קיימים בעבר, כמו שתי כיתות כוננות שמתאמנות שלוש-ארבע פעמים בשבוע עם אנשי מקצוע מובילים. הצבא גם פחות סלחן, הרבה יותר אקטיבי ופועל בצורה אגרסיבית בשטחים. עכשיו הכול גלוי ויש חומה וגדר אמתית, לא פרוצה כמו פעם״.

"חריש היום בטוחה הרבה יותר מלפני מתקפת ה-7 באוקטובר"

״הכנו גם מסמך עמדה לשר הביטחון שמפרט את כל הצרכים שלנו, העיקרי בהם, הבקשה להחריג אותנו, למרות שאנחנו ישוב צמוד גדר ושייכים למשטרה. נעשו הרבה תהליכים ויש עדיין פערים שצריך להשלים, אבל חשוב לי לומר שאנחנו מודעים לכל".

הדרך: חיים ביחד

בחמ"ל העירוני לקחו חלק לראשונה, חברי הקואליציה והאופוזיציה החדשים. לשאלה כיצד מעריך קשת את יכולותיו לפעול להשגת המטרות למרות האופוזיציה הוא משיב: "קודם כל יש לי רוב. שנית, ברור לי שיאתגרו את האנשים מבפנים, את בן זיקרי בעיקר. פינקל פחות. אבל כן ברור לי שזאת הכוונה, לנסות לייצר פירוד ולפרק את העסק. אז בסדר, אנחנו נצטרך לעבוד על זה".

חברי האופוזיציה. מימין למעלה: איציק לב, יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק; מימין למטה: ראובן זיגדון, שלמה פרץ ואליהו באחג'

"אין ספק שזה הרבה יותר מורכב לנהל 15 חברים כשלכל אחד יש את הכיוונים שלו ואת העניינים שלו, ולכאורה יש ניגודיות בין תפישות העולם. מה שאני מנסה להשיג זה שכל קבוצה תבין שהיא יכולה לקבל את מה שהיא צריכה, וזה לא אמור לסתור או להפריע לקבוצה אחרת.

"לצערי, יש קבוצות שדורשות שהעיר תתנהל לפי דרך מסוימת", מציין קשת ביחס למפלגת נעם, שמבקשת לחזק את הצביון היהודי בחריש ובארץ כולה. "מי שמוביל את מפלגת נעם בחריש הוא הרבה יותר קיצוני מחרדים", פוסק קשת. "החרדים דורשים את מה שהם צריכים ולא מכתיבים לך מה לעשות בכל העיר. אני ניסיתי לגשר ולסדר, זה לא עזר. זה יכול להסתדר רק בדרך אחת, שהם בהכנעה.

"בסופו של דבר, קיבלתי את המנדט, פעם אחר פעם, להנהיג את העיר בדרך של חיים ביחד, וצריך לקבל את זה".

ההפתעה: ״כל הסקרים צפו לנו מעל 50%״

הקרב על קולם של תושבי העיר לא היה קל. למעשה, תוצאות הבחירות בסבב הראשון במסגרתן קיבל קשת רק 37.7% מקולות הבוחרים (כולל קולות החיילים) ונאלץ להתמודד בסבב שני מול יוחאי פרג'י, הפתיעו אותו מאוד.

"היו חסרים לנו 200 קולות בלבד כדי להגיע ל-40%. כל הסקרים שעשינו צפו לנו מעל 50%. הייתי במומנטום מאוד חזק לפני המלחמה, ואז שחררתי. לא גייסתי אפילו את כל המערך מחדש, סבלנו מיהירות ומשאננות. ההתעוררות היתה בסיבוב השני, שם הלכנו על זה בכל הכוח".

בחירות מקומיות 2024 בחירות מוניציפליות 2024 בחירות מוניציפאליות 2024
"הייתי בהלם. 2,200 תומכים מוצהרים שלי לא הצביעו"

כשישבתי לנתח את תוצאות הבחירות, הייתי בהלם. 2,200 תומכים מוצהרים שלי לא הצביעו. זו כמות עצומה ומדובר בנתון מאוד דרמטי כי בקבוצות הלחץ ההומוגניות באו ב-90 אחוזי הצבעה, ואני נשען על הקהל הרחב. זה הבייס שלי. זה נופל וקם על אחוזי הצבעה גבוהים ועל מנגנון שיודע להוציא אותם החוצה".

קשת מודה גם בשגיאות שביצע בקמפיין: "היתה לי יכולת לייצר חיבורים לפני הבחירות אבל הייתי יהיר. חשבתי שאני לא צריך אף אחד".

תקופה קשה למכרזים

חריש מונה כיום 42 אלף תושבים, להערכתו של קשת העיר צפויה לצמוח עד סוף הקדנציה בכ-50 אחוזים. "העיר צועדת בצעדי ענק ואנחנו נהיה מעל 60,000. יש לנו את חריש צפון על הפרק, שבסוף הקדנציה אני מעריך יסתיים השלב התכנוני שלה, ויש כבר תוכניות לחריש מערב, מעבר לכביש 6, שתכפיל את העיר".

"זו באמת תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית, כמו חריש דרום או צפון, זה לשכפל את העיר. זה עוד 60-40 אלף תושבים. מבחינתנו, אם לא נקבל תשתיות תומכות לתוכנית הזו בצורה אגרסיבית. אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף".

אזור תעסוקה חריש מערב
שטח ׳חריש מערב׳, מעבר לכביש 6. אם תמומש היא תכפיל את אוכלוסיית העיר

לצד הצמיחה המשמעותית באוכלוסיית העיר, מקורות ההכנסה של העירייה עדיין לא מובטחים. למעשה, על פי התחזיות של עיריית חריש, בעוד שנתיים העיר תסבול מגירעון של 38 מיליון שקלים. לשאלה כיצד מתכננת העירייה בראשותו להתמודד עם זה, קשת משיב: "נושא אזורי התעסוקה הוא אחד החשובים מבחינת ההתמקדות העירונית שלנו בקדנציה הקרובה. זה נושא סופר מורכב. צריך לדעת לייצר את האפשרות ואת התנאים האופטימליים ביותר למכרז, ומכאן והלאה אתה תלוי בכוחות השוק״.

שכונת בצוותא מבט על יולי 2023 חריש דרום
"אנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה: סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה"

"אנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה, סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה. אחד הדברים החשובים שעשינו, זה שהצלחנו לשמר את ההישג שפרצנו במכרזים למעו"ף (הוזלת מחיר רכיב הקרקע) גם בחריש דרום.

מעו״ף - מגרש 304
המכרז במעו"ף שהצליח: שטחי התעסוקה הראשונים ייבנו במע"ר של חריש

"בנוסף, שינינו את החלוקה של המגרשים במכרזים של חריש דרום, כך שמי שזוכה בשטחי תעסוקה, זוכה גם לבנות מגורים, כדי שתהיה לו כדאיות כלכלית. בדיור, מתח הרווחים הוא קבוע ונמוך, אבל הוא הרבה יותר בטוח.

"מעבר לזה, רוב שטחי התעסוקה מתרכזים במרכז הארץ ומיעוטם בפריפריה, ובנוסף, יש לנו גם תחרות קשה במרחב מול כל הרשויות הערביות, שנמצאות מטר מאיתנו, ושם היזמים לא משלמים מיסים, למה שהם יבואו אלינו"?

הכנסות עתידיות: אולמות אירועים ומחצבת ורד

למרות הקשיים המתוארים מעריך קשת כי בסוף הקדנציה חריש דרום כבר תשווק ויהיו שם יזמים שיתחילו לעבוד. "אין לי ספק שיש שם דברים שירוצו חזק מאוד כמו מוסך, אולמות אירועים וגני אירועים, לא אחד ולא שניים. יש המון התעניינות באולמות אירועים וגם במרלו"גים".

ואיך זה יראה מבחינת שורת ההכנסות בקופת העיר?

"היא תעלה בצורה משמעותית".

עדיין בגירעון בסוף הקדנציה?

"זה מאוד תלוי. ברור לנו שהחלטת הממשלה תסתיים לפני ולכן אנחנו פועלים בצורה מאוד שקולה ואחראית כמו שעשינו בהחלטת הממשלה הקודמת, אז קיבלנו אישור מיוחד להמשיך ולהשתמש ביתרות. גם כעת אנחנו מושכים כספים בהתאם לצרכים שלנו ויישארו לנו יתרות״.

חירבת עבאס טיולים עמיקם הרפז אבני חן מחצבת ורד
מחצבת ורד. נשענים על ההכנסות הצפויות מהמחצבה ופיתוח אזור התעשייה. צילום: עמיקם הרפז

"אנחנו נשענים גם על חלוקת הכנסות עם מחצבת ורד. אין עדיין החלטה סופית, אבל על פי התכנון חמישה מיליון שקלים ראשונים הולכים למ.א מנשה וכל מה שמעבר לכך לחריש. לגבי אזור התעשייה המתוכנן שם, אנחנו נפתח אותו ויהיה שיתוף של חלוקת הכנסות, 70% לחריש ו-30% לישובים בסביבה".

מגדלי מגורים ובתי כנסת בקרוואנים

לצד הנושא העיקרי של פיתוח אזורי תעסוקה חיוניים במעו"ף, בחריש דרום ובחריש צפון, התוכניות ארוכות הטווח לקדנציה הקרובה כוללות מספר נושאים: "התחלנו להכין תוכניות להיכל תרבות עירוני, אבל אני לא יודע אם הוא יתקדם כי מדובר על המון כסף, מעל 50 מיליון שקלים.

"העבודות על הפארק המרכזי מתנהלות בעצלתיים. אין פועלים מתחילת המלחמה והמדינה מאשרת לקבלנים לחרוג מהחוזים בצורה די חופשית וזו בעיה.

"אנחנו עובדים על היתרי בנייה לטרפז שיתקבלו בחודש הקרוב, ובגלל שזה מגדלים, אנחנו מאפשרים גם יותר גמישות בתוכניות כדי לייצר כמה שיותר תכליות לבניינים עצמם.

שטח תוכנית "הטרפז" למגדלים בחריש
היזמים יבנו בתי כנסת או יקצו לעירייה שטחי ציבור במבנים

"כבר דרשתי מהיזמים עצמם שטחי ציבור בתוך הבניינים, חלק מהקבלנים ייבנו ממש בתי כנסת וחלק יתנו לנו מבני ציבור וזה ייתן שקט לכולם בלי יוצא מהכלל. בלי הצורך להביא את התושבים לבתי ספר, בלי לריב עם אף אחד, ובלי להתמודד עם קרוואנים".

כלומר, עיריית חריש תשנה את מדיניות הקרוואנים לבתי כנסת בעיר?

"אני לא חוזר בי. אני עדיין עומד על זה שהעיר הזאת צריכה להיות כמה שיותר בנויה וכמה שפחות קרוואנים. אני דבק בזה בכל ליבי. יחד עם זאת, חשבתי שאני יכול להביא את זה לרמה יותר מהירה שייבנו פה מבנים של קבע. והתבדיתי.

בית כנסת בצוותא אכיפה צילום דוברות המשטרה
פינוי בית כנסת/קרוואן לא חוקי בעיר. צילום: דוברות המשטרה

"יש אזורים שחד משמעית לא הצלחנו לתת להם מענים בצורה מלאה, בצוותא היא הדוגמה הכי בולטת. זה אחד מהדברים שחטפתי עליהם הכי הרבה. "אנחנו הולכים לעשות עבודה מאוד מדוקדקת. לא כל מי שרוצה קרוואן יקבל – ממש לא. אבל אני הולך לתת לזה מענה, בעזרת סדרת תבחינים ובצורה מבוקרת כמובן".

לדאוג לזכויות של כל תושב

מענה נוסף, הפעם גם בצורה גלויה, מתכוון קשת לתת לקהילה הלהט"בית בעיר, עימה הוא נפגש מיד לאחר כינון הקואליציה. "פעלתי כל הזמן לטובת הקהילה מאחורי הקלעים, אבל זה לא היה גלוי כדי לא לפגוע בציבורים כאלה ואחרים".

הפגישה עם חברי הקהילה הלהט"בית: "ציבור גדול מאוד שתמך בי בצורה לא מסויגת"

אז מה השתנה?

"קודם כל אני ראש עיר של כולם, ויכול וצריך להקשיב לכולם. צריך גם לומר בכנות, בסופו של דבר יש פה ציבור גדול מאוד שתמך בי בצורה לא מסויגת. אם יש דבר שאני מאוד מאוד דבק בו זה לשרת את מי ששלח אותי. גם את מי שלא, אבל בטח לא לאכזב את מי שתמך בי".

ומה לגבי תושבים ערבים בעיר? בן זיקרי קיבל אחריות על נושא הביטחון, אבל זה לא משפר את תחושת הביטחון שלהם

"הוא קיבל תחום אחריות של ביטחון, וזה מסתכם בביטחון, זה לא קשור לנושאים אחרים. מבחינתי הם תושבי העיר, בלי יוצא מן הכלל, ואף אחד לא יפגע בהם או יתעמר בהם. אני לא אתן לזה לקרות.

"אנחנו בסיטואציה מורכבת אחרי 7 באוקטובר שאני לא יכול לתקן אותה, גם אם הייתי חושב אחרת. אנחנו שזורים אחד בתוך השני בכל המערכות. זה המצב, אין מה לעשות, והתפקיד שלי הוא לדאוג לזכויות של כל תושב בעיר. אנחנו מדינה דמוקרטית".

מסר אחרון לתושבים?

"הבחירות מאחורינו. כואב לך משהו? חסר לך משהו? יש דרך לדבר, יש דרך להגיד להציג את הדברים. אנחנו פה, אנחנו לא נעלמנו. אנחנו לא בורחים מאחריות.

"אני לא אומר שלא צריך ביקורת, אבל צריך הכול להיעשות בצורה עניינית ומכבדת כך שנגיע בסופו של דבר לחמש השנים הבאות בשלום, בשלווה, ושכל אחד יכיר את גבולות הגזרה שלו וירגיש שחריש היא בית".

לקריאה נוספת: לראשונה: נבחנת תוכנית להרחבת חריש ממערב לכביש 6


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מוסלמית תושבת חריש: ״רוצה שמהציבור הערבי יצאו עוד קולות נגד הטבח״

ביום שישי, לאחר טבח ה-7 באוקטובר, קצת אחרי דרשת האימאמים במסגדים צילמה סאברין סאברין, תושבת חריש, ערביה ומוסלמית, סרטון המגנה את שתיקתם של אנשי הדת לאחר זוועות טבח החמאס. בחודש שחלף מאז היא זוכה לאינספור תגובות מחזקות ומגנות גם יחד


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


"שבוע שלם עבר ועדיין אף אחד מכם לא עלה על במה, התנגד או הביע דעה על מה שעשו חיות האדם האלה בנשים הישראליות", במילים אלה פתחה סאברין סאברין (45) מוסלמית תושבת חריש את דבריה בסרטון שפרסמה ב-13 באוקטובר, מספר ימים לאחר לאחר זוועות טבח החמאס בעוטף עזה בשבת הארורה.

"איפה בדת האסלאם כתוב שמותר לאנוס נשים ישראליות? איפה בדת האסלאם כתוב שמותר לשרוף ילדים?", היא תהתה.

סאברין, המתגוררת בחריש כבר ארבע שנים בקירוב כיוונה דבריה לאנשי הדת המוסלמים. בסרטון היא נוקטת במילים קשות נגד שתיקת המנהיגים הרוחניים שלא גינו את הזוועות.

לומר את האמת בלי פחד

הסרטון קיבל תהודה גדולה מאוד. "התחלתי לקבל מאות תגובות דרך הפייסבוק, האינסטגרם והטיקטוק. קיבלתי המון פירגונים. תוך שלושה ימים הסרטון תורגם לשש שפות, והתגלגל לכל מיני מקומות בעולם". סאברין הפכה לאורחת מבוקשת גם בתוכניות הפריים טיים בטלוויזיה הישראלית.

סאברין סאברין
סאברין בתוכנית הטלוויזיה של ארז ואברי, בערוץ 12. צילום מסך

לצד זאת, גם הגינויים היו רחבי היקף: "שאלו אותי מי אני ומה אני מבינה בדת בכדי שאפנה לאנשי הדת? מאיפה קיבלתי בכלל את התעוזה לפנות אליהם? קיללו אותי. היו גם תגובות מהרבה מתנגדים לסרטון שפנו למשפחה שלי, שהרגישה שהבאתי עליהם בושה. היו לי הטרדות רבות, איומים, והגשתי שתי תלונות במשטרה".

סאברין סאברין
ההופעה של סאברין בערוץ 13: לא מתחרטת על פרסום הסרטון. . צילום מתוך מסך הטלוויזיה

למרות זאת גם כעת, שלושה שבועות אחרי, היא לא מתחרטת על העמדה הנחרצת בה נקטה שביטאה, לטענתה, "קול של רבים בחברה הערבית שחששו לומר זאת בקול רם"."אני רוצה שהילדים שלי יגדלו בלי פחד ויוכלו לומר את האמת שלהם מול כולם", היא אומרת ומכוונת דבריה לבתה הגדולה (17) ובנה הצעיר (11), תלמידים במערכת החינוך בחריש.

צעד לבניית גשר האמון

את מסלול חייה מתארת סאברין כ"לא רגיל". "כערביה מוסלמית בגיל 18 החלטתי שזה לא העולם שלי. ארזתי מזוודה אחת, עזבתי את הבית ועברתי להתגורר במגזר היהודי. ידעתי מילה וחצי בעברית. ביום הראשון לא ידעתי איפה אני הולכת לישון אבל עדיין שרדתי כמו גיבורה". מאז ועד היום היא מתגוררת בערי המרכז דוגמת חולון, הוד השרון וחריש.

הסרטון שפרסמת מבטא עמדה לא פופולרית בקרב ערביי ישראל שמאמינים שהם לא צריכים לגנות את הטבח "כי ברור שהם נגד הזוועות".

"שום דבר לא ברור. אני רוצה שמהמגזר הערבי יצאו עוד קולות נגד הטבח. בינתיים, הקולות היחידים שנשמעים חזק בציבור הם אלה "שבעד" ולכן גם מגפת הגזענות מתגברת.

"הציפיה מהערבי הישראלי שיגנה את המעשה היא כי מי שעשה את זה הוא ערבי. ואם נרצה או לא – יש גם ערבים ישראלים שעשו פיגועים ולכן שום דבר לא מובן מאליו. הגינוי הוא צעד לבניית גשר האמון המרוסק בין ערבים ויהודים. ייקח המון זמן לבנות אותו מחדש".

את מרגישה שאת מייצגת קולות רבים בחברה הערבית שלא שומעים אותם?

"כן, היום כן. קיבלתי כל כך הרבה הודעות מחזקות. הודו לי שהיה לי את האומץ לומר את האמת".

הם ירו גם בערבים

לצד הקריאה שלה לציבור הערבי הישראלי להשמיע את קולו נגד הטבח ולגנות את המעשים, היא מדגישה את שותפות הגורל בין יהודים לערבים, שנפגעו גם הם ממעשי הזוועה שביצע החמאס. "הם ירו בנהג אוטובוס ממזרח ירושלים, לא עניין אותם שהוא ערבי. הם ירו בפרמדיקים ערבים. הם רצחו 22 בדואים, 3 מהם נשים עם כיסוי ראש. אם אני הייתי שם גם אני הייתי עלולה להיאנס או להירצח", היא מוסיפה.

סאברין סאברין
סאברין ותלמידי בית הספר מרחבים

סאברין עזבה לפני שלוש שנים קריירה ארוכה כמורה לחינוך מיוחד וכמורה לערבית במגזר היהודי, במהלכה היא לימדה גם בבית ספר מרחבים בעוטף עזה.

"איבדתי תלמידים שלי בעוטף עזה"

"איבדתי תלמידים שלי בעוטף עזה. אני מכירה אנשים שאיבדו את ילדיהם במסיבה. הכאב הזה לא פסח על אף בנאדם נורמטיבי ולא משנה אם הוא יהודי או ערבי".

"מתייחסים אלינו כבוגדים"

נוסף על ההתמודדות האישית עם כאב השכול והכאב הלאומי שחווה העם בישראל, חשה סאברין כי ערביי ישראל מצויים במילכוד לא פשוט.

"אחד הדברים הכי קשים זה להיות ערבי במדינת ישראל", היא אומרת. "מדינות ערב מסתכלות עלינו כעל "יהודים שיודעים לדבר ערבית". מתייחסים אלינו כבוגדים. מצד שני, יש הרבה יהודים שמתייחסים אל ערבים כאל אזרח סוג ב'. ישב מולי קולגה ואמר לי את זה בפנים. הוא היה מספיק אמיץ להגיד את זה".

מיצג הילדים החטופים: 33 כסאות גן ריקים בבמת הספריה הציבורית בקצרין. צילום: מ.מ קצרין

התחושה של בין הפטיש לסדן מתחדדת ביתר שאת בתקופת המלחמה. "אני כואבת את הכאב של הילדים החטופים, אבל זה לא אומר שלא כואב לי לראות גם הרג של ילדים ונשים חפים מפשע בעזה. הגענו לזמנים משוגעים שאפילו הזדהות עם חפים מפשע היא בעייתית. לרבים מערביי ישראל יש קרובי משפחה בעזה והאובדן שם הוא כואב. בדיוק כפי שאם יש פיגוע נגד יהודי בדרום אפריקה – זה יכאב ליהודים רבים כאן".

בין פחד לגזענות

אחד המאפיינים הבולטים של המלחמה הוא הפחד והחרדה בעורף. נראה כי הפחד מצא אחיזה הן אצל היהודים והן אצל הערבים.

סאברין סאברין
"הסיטואציה המורכבת בישראל הוציאה מכל אחד מאיתנו את האמת שלו"

"הבת שלי עובדת בחנות בחריש. נכנס בחור ערבי והם החליפו ביניהם כמה משפטים בערבית. הלקוחה היהודיה שהיתה שם הפילה את כל מה שהיה לה מהידיים. היא פחדה משני ערבים שעומדים לידה בחנות בחריש. זו לא גזענות, זה פחד, אבל זה מאוד עצוב שמי ששומע ערבית, מתחיל לפחד.

"קולגה שלי בעבודה, ערבי מתנדב במד"א נכנס לבית כדי להציל חיים. המטופל פחד לעלות איתו לאמבולנס וסירב לקבל ממנו טיפול. הקולגה סיפר לי על זה בכאב מאוד גדול ואמר: "אני רוצה להציל אותו אבל הוא מעדיף למות ולא לקבל טיפול ממני"".

"הפחד גם גרם לבחורה מחריש להתלונן על הגנן הערבי שהסתובב עם חרמש ונעצר על ידי שומרי הארץ. המשטרה התערבה ושחררה את הבנאדם שלא עשה שום דבר רע בחייו. מפקד המשטרה, דודו רוזנטל אומר בסרטון שפרסם שמדובר באדם שאפילו דוח חניה לא קיבל בחייו, אבל בגלל הבלאגן שהיה סביבו, עצרו אותו וחקרו אותו.

"אני לא מאשימה את הבחורה, היא פחדה. אני מאשימה את מי שמנסה להפוך את כל המקרים בחריש, ויש לא מעט, ליותר ממה שהם. אלו אנשים שמצאו את ההזדמנות להתנהג בגזענות – כי זה מי שהם. הסיטואציה המורכבת בישראל הוציאה מכל אחד מאיתנו את האמת שלו".

אין לנו ארץ אחרת

סאברין מונה מספר מקרים שמתארים את הפחד של מגזר שלם שמאוים כלכלית, מנטלית ופיסית. "ערבים יושבים בבית בלי פרנסה כי כל הנדל"ן נעצר והמשק כולו קורס. עובדים ערבים יוצאים לחל"ת כי הם מפחדים לעבוד בחריש. אתמול עבר בחור ערבי ברחוב סמוך לבית שלי, וירקו עליו. ילדה ערביה שנקלטה בבית ספר בחריש, שיקרה בנוגע לשם שלה. אין לה מבטא והיא פחדה להציג את עצמה בשם הערבי שלה. אני חינכתי דורות רבים של ילדים ולא בא לי שהדור הצעיר, יגדל על פחד".

אז מה עושים? איך מתמודדים עם המצב?

"בואו נירגע, כולנו. אין לנו ארץ אחרת. ונרצה או לא – אנחנו לא יכולים לחיות האחד בלי השני. אני לא הרגשתי לרגע שאני לא חלק מהמדינה הזו.  אני יכולה להבין את הפחד והכעס אבל לא לקבל את האמירות הגזעניות ואת המעשים הנוראיים שמתרחשים כעת.

"בואו נחפש חיבורים ולא ניתוקים כי הכי קל בעולם הזה – לשנוא.  אנחנו הולכים על חבל דק מאוד מאוד. כל תגובה כזו משני הצדדים רק מגדילה את השנאה ואת הגזענות. וזה מה שאנחנו לא רוצים – אבל יש אנשים שכן מעוניינים בזה. ולצערי, בחלקים מסוימים הם מצליחים".

חייב להיות כאן אחרת

סאברין מנסה לשרטט את תמונת העתיד. "אני סומכת על הצבא. הם ידעו לנהל את המלחמה שם אבל מי ינהל את המלחמה הפנימית? מי יכול להגיד בואו נתאחד?

"אני רוצה להאמין שגם ראש העיר יצחק קשת מתנגד לכל מעשה כזה"

"הסרטון של מפקד תחנת עירון, דודי רוזנטל ניסה להרגיע את הרוחות. הוא אמר בסרטון "להיות ערבי זה לא מחוץ לחוק" – זה ריגש אותי. כל הכבוד לו. אני רוצה להאמין שגם ראש העיר יצחק קשת, שישב לידו, מתנגד לכל מעשה כזה. ואם ראש העיר לא מאמין שצריך להיות אחרת בחריש, אני פונה אליו באמירה ברורה, חייב להיות אחרת כאן.

"כולם צריכים לזכור: כשהאש מתפשטת היא שורפת את הכול והיא לא מבדילה בין יהודי לערבי".

לקריאה נוספת: משפחות מפונים בחריש: "כל הזמן דופקים לנו בדלת ושואלים מה אנחנו צריכים"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בעלי עסקים ערבים: לא מתעניינים בפוליטיקה, מחפשים פרנסה

חמודי ביאדסי, ד"ר מוחמד חלאיילה ועו"ד פארס כבהה בחרו לפתוח בחריש המתפתחת עסקים חדשים. עם אלו קשיים ואתגרים ייחודיים הם מתמודדים והאם המתיחות הביטחונית הגבוהה, שאפיינה את השנה החולפת, חלחלה גם לקשר עם קהל הלקוחות המקומי?

מימין: ד"ר מוחמד חלאיילה, חמודי ביאדסי, עו"ד פארס כבהה

"בחודש מאי בשנה שעברה התקשרה למרפאה שלי מישהי וסיננה כל מיני משפטים גזעניים על זה שהרופא ערבי ולא נבוא לערבים וניתקה. ניסיתי לחזור אליה ולדבר איתה אך לא היה מענה. השנה, שוב במאי, הגיעה אלינו שיחה בעלת אופי דומה. לשמחתי, אלו בסך הכל שני מקרים מתוך מאות שיחות ועל פני שנה שלמה", מספר ד"ר מוחמד חלאיילה, רופא שיניים ובעל מרפאה בשדרת דרך ארץ. "נכון, אלו היו תקופות טעונות, אבל לא הרגשתי את זה במרפאה".

ד"ר מוחמד חלאיילה
ד"ר מוחמד חלאיילה: "זו אירוניה שלאנשים לא מפריע שקבלן ערבי יבנה להם את הבית, אבל מאוד מפריע להם לגור לצד ערבים"

המהומות במאי 2021, הן בערים המעורבות והן באזור ואדי ערה, לא הגיעו, למרבה השמחה, לחריש. עם זאת, המתח בו היו שרויים תושבי העיר היה מוחשי. סיורים מוגברים של מתנדבי "משמר השכונות" עזרו בהורדת מפלס החרדה.

גם עבור בעלי העסקים הערבים בחריש, היתה זו תקופה מתוחה אך היא חלפה די מהר והחזרה לשגרה היתה מהירה יחסית. בשנה החולפת נפתחו בעיר עסקים נוספים על ידי בעלי עסקים מהחברה הערבית. הסיבות ברורות, חריש היא עיר מתפתחת וצומחת בשיעורים ניכרים מחד, וקרובה גאוגרפית למרכזי אוכלוסייה ערבית מאידך.

"לא נתנו לי הרגשה שאני חריג או לא רצוי"

ד"ר חלאיילה, נולד בסח'נין והתגורר בתל אביב אותה עזב לאחר שבחר לצאת לדרך עצמאית, ולהקים בחריש את הקליניקה הראשונה שלו. הוא מודה שבחירתו בחריש נולדה משני הטעמים שהוזכרו: העובדה שהיא עיר חדשה ומתפתחת והקירבה היחסית לבני משפחתו שבגליל.

טעמים דומים עמדו בבסיס החלטתו של חמודי ביאדסי, לפתוח שני עסקים בשדרה המרכזית בעיר, בחלקה המזרחי בסמוך לשכונת הפרחים.

חמודי ביאדסי ערבים עסקים כנאפה
חמודי ביאדסי: "בחרתי את המיקום הזה בגלל הכביש שיוצא מחריש לכיוון ברטעה"

"פתחתי את העסק בהחלטה מהירה מבלי לשאול ולבדוק יותר מדי. ראיתי את חריש מתפתחת וגדלה והחלטתי לפתוח כאן את העסק הראשון שלי", נזכר ביאדסי, תושב באקה אל ג'רביה שפתח לפני כשנה את טורקיש כנאפה. ביאדסי ראה כי טוב ותוך זמן קצר התרחב ופתח במרחק קצר מהעסק הקיים, עסק נוסף טורקיש בורקס. "בחרתי את המיקום הזה בגלל הכביש שיוצא מחריש לכיוון ברטעה", הוא מספר.

"החוויה שלי מהלקוחות שמגיעים אליי היא טובה. אנחנו מקבלים מתושבי חריש בעיקר מחמאות ונראה שהם מרוצים מהשירות שהם מקבלים. חשוב לנו לתת הנחות לחיילים, לדוגמה. אני מעריך אותם כמו שאני מעריך כל לקוח אחר. יש לנו לקוחות קבועים שהפכו לחברים. בשום שלב לא נתנו לי כאן הרגשה שאני חריג או לא רצוי".

"הרגשתי את המתח ואת הירידה בתנועה של הלקוחות"

את ביאדסי פחות מעסיקה בשגרה, זהותו המוסלמית או הפעילות בעיר בעלת רוב יהודי ברור. ביאדסי, כמוהו גם בעלי עסקים האחרים, מתמודד עם מציאות לא פשוטה. מדי יום העיר מתרוקנת מתושבים היוצאים למקום עבודתם וחוזרים רק בערב.

ביאדסי: "לצערי אין כמעט תנועת הולכי רגל בשדרה הזו"

"לצערי אין כמעט תנועת הולכי רגל בשדרה הזו והעירייה צריכה לדאוג לשפר את המצב. אין מעברי חצייה שמחברים את השדרה לשכונה ממול בעוד שמחירי הארנונה גבוהים ולא מוצדקים. ההתמודדות היא לא פשוטה ולעיתים עולה המחשבה לעבור למקום אחר", מודה ביאדסי ומבטא את דאגתו מהתקנות החדשות שמתכוונת המועצה להחיל על נראות העסקים לאורך השדרה, מהלך שלדבריו צפוי לפגוע בו באופן משמעותי.

ביאדסי וד"ר חלאיילה הם רק שניים מתוך כלל בעלי העסקים מהחברה הערבית שבחרו לפתוח בחריש עסק. ניכר כי למרות הקשיים אותם מציין ביאדסי, בתקופה האחרונה יותר ויותר תושבים מהמגזר הערבי רואים בחריש עיר שמעניקה להם הזדמנות עסקית טובה. לראייה, כמחצית מהעסקים במקטע המזרחי של דרך ארץ, זה המשוייך לשכונת הפרחים ונושק לשכונת מעו"ף, מאוכלס בבעלי עסקים מן המגזר הערבי.

דרך ארץ עסקים
בעלי עסקים ערבים רבים התמקמו במקטע המזרחי של שדרת דרך ארץ

לרצף הפיגועים ואירועי הטרור שהתרחשו בשנה החולפת היתה השפעה עקיפה גם על בעלי העסקים המוסלמים בעיר, בעיקר אלו המספקים שירותי הסעדה, כך מרמז ביאדסי. עם זאת הוא מספר, כי לא חווה אירועים קיצוניים או לא נעימים באופן אישי: "בימים שלאחר אירועי טרור בהחלט הרגשתי את המתח וגם את הירידה בתנועה של הלקוחות. אך בכל אופן זה לא מעיד על השגרה והחוויה שלנו בעיר", מציין ביאדסי ומוסיף: "רוב האנשים שמגיעים ויושבים אצלי, נוהגים בכבוד. אני יכול לספר שהבחורה שעושה עבורנו את הפרסומים ברשתות החברתיות סיפרה ששמעה מתושבים שמצהירים שהם לא נכנסים לעסקים של ערבים כדי להעניש אותם. אני בכל מקרה, לא מתעניין בפוליטיקה ובורח ממנה, אני בא הנה בכל בוקר להתפרנס ולחזור הביתה בראש שקט ולא מתעסק בדברים אחרים. אני חי בשלום על כולם".

שלט ערבים עסקים
אפריל 2022: שדרת דרך ארץ המקטע המזרחי

שלט שניתלה באפריל 2022, בדרך ארץ בסמוך לעסקים בבעלות ערבים, העביר מסר ברוח דומה: "אנחנו רוצים שלום, אנחנו נגד הטרור, אנחנו רוצים שערבים ויהודים יחיו ביחד".

"הלבטים היו בעיקר עסקיים"

בהשוואה לביאדסי וחלאיילה, עו"ד פארס כבהה הוא כבר ותיק בעיר. עו"ד כבהה, תושב אום אל קוטוף, פתח בחריש את משרדו ב-2017 והיה מראשוני בעלי העסקים בשדרת דרך ארץ המתאכלסת. "עד אותה העת עבדתי כשכיר בתל אביב וקיבלתי החלטה לצאת לעצמאות. התפתח בחריש שוק חדש והחלטתי לעשות מהלך ולהגיע למקום שאפשר להתפתח בו ובמקביל להיות קרוב לבית". ההשתלבות בחריש והדרך להרחבת מעגל הלקוחות היתה לדבריו מתונה יחסית, כיום כמחצית מלקוחותיו הם יהודים.

עו"ד פארס כבהה
עו"ד פארס כבהה: "הלבטים היו בעיקר עסקיים ולאו דווקא סביב ענייני אופי האוכלוסייה בעיר"

בנוסף, מתכננת משפחתו של עו"ד כבהה להקים מרכז מסחרי ברחוב קידמה בשכונת מעו"ף. המרכז העתידי יכלול תחנת דלק, חנות נוחות, בית קפה ומשרדים.

כבעל עסק ותיק יחסית, הוא תורם מנסיונו והכרותו עם העיר לבעלי עסקים מהחברה הערבית המתעניינים בחריש. "היו מספר נותני שירות כמו רופא מומחה או רופא שיניים שהתייעצו איתי בנוגע לפתיחת עסק והלבטים היו בעיקר עסקיים ולאו דווקא סביב ענייני אופי האוכלוסייה בעיר".

גם כבהה משתף כי אירועי הפח"ע וערעור תחושת הביטחון לא השפיעו על קהל הלקוחות שלו אותו הוא מגדיר כנאור ונטול דעות קדומות. "שומעים דברים פה ושם, אך לא נתקלתי עד כה בסיטואציות לא נעימות".

"הקושי של העסקים בחריש אינו נוגע לזהות של בעל העסק ואם הוא ערבי או יהודי"

ד"ר חלאיילה מסכים עם ביאדסי ועם עו"ד כבהה: "אני חושב שהקושי של העסקים בחריש אינו נוגע לזהות של בעל העסק ואם הוא ערבי או יהודי, אלא מבוסס על סיבות אחרות שחווים כלל בעלי העסקים בעיר". עם זאת, הוא מציף בעיה שמטרידה אותו יותר, שאינה זוכה לטעמו להתייחסות ולטיפול: "הקושי בעיני הוא פחות עבור בעלי עסקים ויותר עבור תושבים מהמגזר שגרים כאן", הוא מבקש להדגיש. "ישנה תופעה לא נעימה של חוסר רצון להשכיר דירות לערבים בעיר ויש עם זה המון בעיות. אני לא מכיר שוכר דירה ערבי שגר כיום בחריש שלא נתקל בשלבי החיפושים במשכירים שלא הסכימו להשכיר לו דירה. זו אירוניה בעיני שלאנשים לא מפריע שקבלן ערבי יבנה להם את הבית, אבל מאוד מפריע להם לגור לצד ערבים".

לקריאה נוספת: הוחלט: העירייה והוועדה המיוחדת יעשו סדר בנראות העסקים בעיר


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש