ירקה נראה הקימה חמ"ל אזרחי למציאת דירות ריקות בעיר שעזר לכ-30 משפחות להיקלט בעיר. לירון כרמון דאג לרהט את הדירות, מיכל מיצפון מבקרת את המשפחות ומעסיקה את הילדים. קהילת חריש כולה התגייסה לעזור לילדים ששהו שבועיים בממ"ד בחושך ופחדו לצאת החוצה

28 ילדים השתלבו השבוע במערכת החינוך העירונית, מחציתם בגני הילדים. אין מדובר בילדי משפחות חדשות בעיר, כי אם במשפחות מדרום ומצפון הארץ שעזבו את ביתן בשל אימת המלחמה. השהייה הזמנית בעיר של עשרות משפחות התאפשרה בזכות יוזמות אישיות וחמ"לים אזרחיים. אחד מהם הוא של ירקה נראה, תושבת העיר והרוח החיה מאחורי מיזם שעזר לכ-30 משפחות להיקלט זמנית בחריש.

"המשפחה שלי מתגוררת בנחל עוז. עברתי כמה שעות מאוד קשות עד ששמעתי מהם. קרע אותי לדעת שאני לא יכולה לעזור לאף אחד. אחרי כמה ימים של מצב דיכאוני הבנתי שאני חייבת לעשות משהו, אז כתבתי פוסט בפייסבוק", מסבירה נראה.

"אני לא מסוגלת יותר לשבת בשקט לאור המצב", היא כתבה בפתח דבריה והוסיפה: "אז חשבתי ואולי אני חולמת רחוק מדי. חריש מלאה בבתים ריקים שעדיין לא הושכרו. אני פונה למתווכים, לבעלי דירות, אולי תפתחו את ליבכם ונתחיל למצוא בתים לתקופה הקצרה אך המייגעת שבה אנחנו נמצאים וכך כולנו נוכל לתרום".

עשרות דירות ללא דמי שכירות

לירון כרמון, ממשרד התיווך רימקס חריש, הרים את הכפפה: "פנינו לכל בעלי הנכסים שלנו שיש להם דירות למכירה או השכרה שעומדות ריקות. 27 בעלי דירות, שאינם מתגוררים בחריש, אישרו שימוש בדירה לתושבי העוטף והצפון. המפונה מקבל דירה ריקה, הוא לא משלם את השכירות, אבל משלם את ההוצאות הנלוות של חשמל, מים, גז וארנונה".

כרמון מעיד שעובדי החברה, יחד עם תושבי חריש, התגייסו כדי לרהט את הדירות: "מצאנו את עצמנו מעמיסים מקרר, מזרנים, ציוד מטבח ומשנעים לדירות הריקות".

יוזמה דומה לאכלוס דירות ריקות קידמה גם חברת שפיר מגורים. לדברי טלי כהן, מנהלת השיווק בחברה, שכונת בצוותא קלטה מספר משפחות מפונים בדירות ריקות.

"מצאנו דירות שבדיוק התפנו משוכרים וריהטנו אותן, גם בעזרת תושבי השכונה. בעיקר בציוד בסיסי, מוצרי חשמל וסלי מזון. המשפחות קיבלו את הדירות בחינם עד סוף המלחמה, הם באו עם בגדים בלבד לגופם", היא מוסיפה.

מבית ריק למרוהט תוך דקות

אחת המשפחות שהגיעו להירגע בחריש היא משפחת בן שמחון. רינת (30) מנהריה הגיעה לעיר יחד עם בעלה ושני ילדיה, תאומים בני 10. אחותה וגיסה, חדוה וניב מאיר, הגיעו גם הם עם ארבעת ילדיהם, לדירה נפרדת, במרחק של מספר דקות הליכה.

"קיבלנו פנטהאוז ריק ברחוב טופז וחתמנו על חוזה שכירות, אבל ללא תשלום. הגענו לבית ריק מכל הבחינות ותוך כמה רגעים – ענין של 20-15 דקות והבית הפך למרוהט. אני לא יודעת איך הם עשו את זה".

משפחת בן שמחון מתארת מציאות קשה שגרמה לה לעזוב עצמאית את נהריה, למרות שהיישוב אינו מפונה בהתאם להנחיות הממשלה, בניגוד לישובים סמוכים מאוד כמו שלומי.

"היו אזעקות כל הזמן והיה חשש מחדירה. אנחנו גרים בבית בלי ממ"ד וצריכים להגיע תוך 15 שניות למרחב מוגן. אבל במקרה של חדירת מחבלים, אין אופציה לצאת מהבית ולרדת לחדר מדרגות. הרגשתי שאני חשופה מאוד מאוד. לא עצמתי עין, לא ישנתי, לא אכלתי, ירדתי 7 ק"ג, נכנסתי לדיכאון וחרדות מטורפות. עד שהגעתי לפה".

עיר מוכוונת ילדים

כבר שבועיים שמשפחת בן שמחון מתארחת בעיר. "אנחנו מטיילים בעיר, במגרשים. הפארקים מהממים, הילדים תמיד מוצאים את עצמם. רואים שזו עיר חדשה שחשבו בה על הילדים.

גם העיר עצמה יש בה הכול מהכול. יש סטוקים, אוכל מוכן לקנייה בכשרות מהודרת, באמת, אין משהו שחסר לי. המיקום של הדירה נהדר, חמש דקות הליכה מהשדרה המרכזית. אני לא צריכה רכב ואין בעיה של חניה בעיר".

בן שמחון מתארת תופעה נוספת, התעניינות אדירה של תושבי העיר במשפחה שהגיעה לכאן. "אני חייבת לפרגן לתושבי חריש על הנתינה מעל ומעבר. כל הזמן דופקים לנו בדלת ושואלים מה אנחנו צריכים ומה חסר לנו. לא שואלים רק לצאת ידי חובה. אלא שואלים ופועלים, הולכים ומביאים כסאות, טוסטר, מחשב לילדים שהציל אותנו. פשוט, לא נתפסת החוויה שלנו מהאנשים כאן. יש פה בחריש אוכלוסייה מהממת, היה שווה להכיר אותם, חבל שבנסיבות כאלו".

הסטיגמה על חריש התנפצה

"האמת, היתה לי סטיגמה לא טובה על המקום. בראש שלי חריש הצטיירה כעיר לא מפותחת ותיארתי לעצמי שבטח מפחיד שם", מודה בן שמחון. "בעלי שכנע אותי אחרי שבדק וראה שבחריש יש שגרה מלאה, שלא נופלים פה טילים ואין אזעקות.

"כשהגעתי לכאן, כל מה שחשבתי על חריש התהפך לי ב-180 מעלות. אני רואה את הביטחון, האנשים, הנתינה וכולי התפעלות. הצליחו לייצר לי מציאות אחרת, כאילו אני לא נמצאת בזמן מלחמה, אלא בחו"ל. אם לא היתה לי דירה בנהריה הייתי עוברת לכאן, וזה די הדהים אותי שחשבתי על זה, כי אני בנאדם שאמר שבחיים לא אעזוב את נהריה שאני כל-כך אוהבת. זו העיר בה נולדתי וגדלתי".

בישלו לנו, כיבסו לנו

על תחושה דומה מדווחת גם ספיר גרדוש (38) קצינת מדור משאבי אנוש בכבאות והצלה בתחנות גליל-גולן, שהגיעה לחריש עם בעלה זאב גרדוש, שוטר בתחנת טמרה בצפון. לבני הזוג ארבעה ילדים, חן (12) ירדן (9) ליעם (5) אדל (3). גם הם מתארחים בשכונת אבני חן אחרי שעזבו את נהריה.

"הילדים נכנסו למצב לא טוב מבחינה רגשית בגלל האזעקות. אנחנו לא מוכרזים כעיר מפונה ולכן החלטתי לפנות לחמ"לים אזרחיים. השארתי הודעה וחזר אלי אחרי מספר ימים, דוד, תושב מודיעין ובעל דירה ריקה בחריש. באותו יום כבר הגענו לפה.

"דוד עזר לנו עם מזרונים לימים הראשונים וערך לנו אפילו קניות עם דברים בסיסיים. אדיבות כזו עוד לא ראיתי בימי חיי. מאז ועד היום הוא שואל אותי כל פעם מחדש איך הוא יכול לסייע לנו.

"זאב ואני שנינו עובדים בכוחות ההצלה ורגילים לעזור לאנשים, לא להיות בצד הנזקק. היינו בהלם, לא ידענו איך לאכול את הסיטואציה הזו ואז שחררנו. הבנו שאנחנו לא בבית, לא בקהילה שלנו, לא עם אנשים שאנחנו מכירים.

"הקהילה בעיר קיבלה אותנו בצורה בלתי נתפשת. בשבוע הראשון בישלו לנו כל הזמן. השכנה בבניין כיבסה לנו, והשבוע תרמו לנו מכונת כביסה. שמעתי הרבה בשלושת השבועות האחרונים על החום בה הקהילה מקבלת ועוטפת את המפונים אבל אף פעם לא נזקקתי לזה בעבר. פתאום, בשנייה, את פליטה מהבית שלך. גם קהילת נשות השוטרים הארצית מסייעת לי בצורה משמעותית".

הילדים הסתגרו בממ"ד

גרדוש, מתארת גם היא מציאות מאוד קשה לילדים שהובילה אותה לעזוב. "הילדים הגיעו לפה רועדים. הם נחשפו בימים הראשונים למה שקרה בדרום, לא לסרטונים, אבל למציאות. הם הבינו שחדרו מחבלים ורוצחים. הם לא היו מוכנים לישון בחדר רגיל, רק בממ"ד. וכל היום החדר היה חשוך".

במשך שבועיים שהתה המשפחה בממ"ד, רוב הזמן בלי הנוכחות של אב המשפחה שהיה עסוק בעבודתו השוטפת, עד שהגיע האירוע ששינה את כללי המשחק: "היתה בנהריה התראה של חדירת מחבלים עם מצנחים. זה היה האירוע ששבר את גב הגמל, נכנסתי למצב נפשי לא טוב והחלטנו לעזוב את העיר.

"אני מקווה שלא תהיה פה אזעקה, למרות שהכנתי את הילדים שעלולה להיות, אבל גם אם תהיה, יש לנו דקה וחצי ולא 10 שניות להגיע למרחב מוגן. זה קצת מרגיע.

"הם מחלימים. לאט-לאט הם הסכימו לצאת מהממ"ד למרפסת. הסכימו לישון בחדרים אחרים בדירה. עכשיו אנחנו אפילו מסתובבים בעיר".

להגיע לכל ילד

מיותמים ממסגרת לימודית או כל מסגרת אחרת, נאלצות המשפחות להתמודד כמעט עצמאית הן עם החרדות והן עם השעמום. "פניתי לעירייה כדי לשלב את הילדים במסגרת העירונית, אבל אין אישור לשלב ילדים מישובים שלא פונו רשמית".

מי שהתגייסה לעזור בהעסקת הילדים היא מיכל מיצפון, תושבת העיר, גננת, מדריכת נוער ותושבת העוטף לשעבר.

"אני עוזרת בפעילויות של הילדים כי אין מסגרת שקולטת אותם. שבוע אחרי שפרצה המלחמה פתחתי מיזם שנקרא 'חיוך לכל ילד'. בימים הראשונים עברתי בין משפחות שהגיעו לעיר ונתתי מענה פרטני. אני משחקת עם הילדים, מעסיקה אותם. הבנתי שיש צורך במענה רחב יותר והתחלתי לחפש מקום כדי לערוך פעילויות למספר משפחות בו זמנית.

"בשבוע שעבר התקיימה הפעילות הראשונה של סדנת בלונים במתנ"ס בשכונת בצוותא. השבוע התקיימה גם סדנת גבס. השאיפה שלי היא לייצר שתי סדנאות ביום".

המיזם של מיצפון פועל גם הוא בהתנדבות מלאה. "הסיפור הזה יצא מדם לבי. גרתי בעבר בנתיב העשרה, בכפר עזה. בעופרת יצוקה הילדים שלי היו קטנים בני 4 ו-5 וחטפנו כטב"ם מטר מהבית. הבנים שלי נשרטו מזה. בני הצעיר שכיום בן 19, חזר לעצמו רק לפני שנה מהפוסט טראומה ולכן המטרה שלי היא להגיע לכל ילד כמה שיותר מהר בלי הרבה בירוקרטיה".

"הגיעו לחריש משפחות עם ילדים שרק אחרי שבועיים יצאו מהממ"ד. אני מעריכה שתהליך השיקום יהיה ארוך מאוד, מדובר פה על סיפור של שנים. משפחות לא ימהרו לחזור לאזורים מהם פונו והצורך רק ילך ויגדל", היא מסכמת.

על הקהילה המקומית: "מודל לערים אחרות"

"אנחנו באמת מוקסמים מחריש ומצד שני צריך להתעורר למציאות. אני יודעת שהמלחמה לא תיגמר בחודשים הקרובים, כך לפחות מכינים אותי. אבל בשלב הזה כל מה שאני רוצה לתת לילדים זה דקה לנשום", אומרת גרדוש ומוסיפה את רשמיה מהעיר: "הכול חדש ונוצץ בחריש ואין קקי של כלבים ברחובות. אבל יש הרבה מקומות יפים בארץ, מה שבעיקר בולט בעיניי זה הקהילה פה, האנשים פה מאוד יפים.

"המרקם של האנשים מפתיע גם הוא. ראיתי ברחוב מיליון ואחד סוגים של אנשים יושבים ביחד. אלו דברים שאני לא מכירה. אני רגילה להפרדות, הדתיים פה, והחילונים שם. בשבוע שעבר הוזמנו לארוחת שישי אצל משפחה חרדית בעיר".

מסר לתושבי חריש?

"תודה. זו מילה שאמרתי הרבה לאחרונה אבל צריך לחזור עליה. הייתי גם אומרת לכל התושבים שצריך להפיץ את מה שיש פה. יש פה קהילה מדהימה. הדהים אותי לראות את החוזק שלה. נהריה רק בשנתיים-שלוש האחרונות החלה להיבנות כקהילה ופה מדובר בעיר צעירה שיכולה להוות מודל לערים אחרות. לתל אביב ולערים רבות אחרות יש הרבה מה ללמוד מחריש. שאפו ענק".

לקריאה נוספת: הרוח החרישאית: עשרות מתנדבים, מיזמים, תרומות וחתונה אחת

מרכז האלה שיחל לפעול בחודשים הקרובים מציין אבן דרך בהתפתחות העיר חריש. לראשונה, בעלי מקצועות חופשיים ועצמאיים קיבלו הזדמנות לרכוש משרדים קטנים עם מיקום נגיש, חניה זמינה, עיצוב מרשים ומחיר אטרקטיבי. לירון כרמון: "מדובר בעסקה כלכלית כדאית מאוד לעצמאים ולמשקיעים"

כ-3,500 עצמאים מתגוררים בעיר, מרביתם נאלצים לעבוד בבית בשל המחסור הגדול בשטחי משרדים בעיר. עם זאת, נראה כי בחודשים הקרובים כמה עשרות עצמאים, ברי מזל, ישפרו את מצבם עשרות מונים.

בעוד כחודשיים יימסרו טופסי 4 למרכז השכונתי "אלה", בשכונת החורש, שנבנה על ידי ליאם הנדסה גרופ.

המרכז המעוגל בולט למרחוק בזכות עיצוב אסתטי ומוקפד וכולל 5 קומות: קומת חניון, קומת מסחר של חנויות חזיתיות לרחוב, ולא פחות מ-3.5 קומות של חללי משרדים לעצמאים קטנים ובינוניים המוצעים, לראשונה בחריש, למכירה ולא רק להשכרה.

פתרון בלעדי לעצמאים קטנים

"זוהי הזדמנות שלא תחזור על עצמה בשנים הקרובות", פוסק לירון כרמון, מנהל רימקס חריש. "מדובר במרכז יחיד בחריש שמציע חללי משרדים למכירה במחיר אטרקטיבי. ברוב המרכזים השכונתיים הקיימים בעיר, כדוגמת מרכז עמית בשכונת אבני חן או מרכז שפיר בשכונת בצוותא, המשרדים המוצעים הם להשכרה".

"מרכז אלה מציע לבעלי המקצועות החופשיים בעיר או למשקיעים הזדמנות בלעדית בשנים הקרובות לקנות משרד משלהם".

עד כה נמכרו למעלה מ-2,000 מ"ר של שטחי משרד בקומות המשרדים במרכז. נותרו למכירה משרדים אחרונים בלבד. רוב הרוכשים לדברי כרמון, הם בעלי מקצועות חופשיים: "רואה חשבון, איש ביטוח, מעצבת פנים", ומיעוטם "משקיעים שמאמינים בתשואה הגבוהה שיניב להם הנכס המסחרי שבבעלותם".

עסקה משתלמת למשקיעים

"המשרדים נמכרים במחיר של החל מ-250 אלף שקלים למשרד של 15 מ"ר. יש גם משרדים גדולים יותר של 40-20 מ"ר שנמכרים במחיר ממוצע של 13,000 למ"ר וניתן לחבר מספר משרדים יחד כדי ליצור חלל המתאים לפעילות של חברה", מפרט כרמון.

הוא מדגיש כי "מדובר בעסקה כלכלית כדאית מאוד לעצמאים ולמשקיעים. אם בודקים מחירי שכירות של משרדים דומים בעיר מבינים שהתשואה השנתית על רכישת המשרד תניב בין 8%-10% – זוהי תשואה גבוהה מאוד".

כרמון מוסיף גם יתרון משמעותי אחד נוסף: "הערך המסחרי של משרד בחריש רק יעלה עם הזמן. הצע המשרדים בעיר מצומצם מאוד וגם בעתיד לא מתוכננת בנייה של בנייני משרדים שיציעו חללים קטנים למכירה, כך שמי שיקנה עכשיו, יוכל למכור בעתיד במחיר גבוה הרבה יותר".

"כולנו יודעים", מוסיף כרמון "שבמקום שאין בו הצע מספק, בעלי נכסים יכולים להרשות לעצמם להעלות את המחיר גם באופן לא פרופורציונלי".

"מרכז שמכבד את העבודה שלנו"

מי שקפץ על הזדמנות ורכש משרד של 80 מ"ר במרכז האלה כבר בנובמבר 2021 הוא רו"ח רזיאל חדד, מחברת דרין טרגל.

חדד שוכר בשלוש השנים האחרונות משרד בגודל של 40 מ"ר בשדרת דרך ארץ במקום בו אמורה לפעול חנות. הוא משלם דמי שכירות חודשיים של 3,900 שקלים, מעט מעל מחיר השוק, שעומד בממוצע על 3,500 שקלים.

"השיקול המרכזי שלנו היה הרצון במשרד. כיום אנחנו פועלים מחנות בדרך ארץ וההתאמה היא לא אידיאלית לתנאי העבודה שלנו. עוברים ושבים שנכנסים למשרד, רעש מהשדרה המרכזית של העיר וכן הלאה – אלו דברים שאתה לא אמור להתמודד איתם כשאתה עובד במשרד, אבל שכרנו את המקום בשדרה כי לא היתה לנו ברירה אחרת.

"ברגע ששמעתי שמרכז האלה קיבל היתר בנייה, מיהרתי לחתום על חוזה רכישה. קפצנו על הרכבת, רגע לפני שהיא עזבה את התחנה. בדיעבד, זה היה מהלך חכם כי אחרי קבלת ההיתר המחיר התייקר.

"בחרנו במהלך של קנייה גם כי מבחינה כלכלית זה לא מאוד רחוק מהמחיר שאנו משלמים כיום, והמרכז עצמו הרבה יותר מתאים ומכבד את העבודה שלנו ואת הלקוחות שלנו. גם בעיית החניה בחריש לא קיימת במרכז שמציע קומת חניה לבעלי המשרדים".

חניה זמינה ונגישות גבוהה לתחבורה ציבורית

26 מקומות חניה קיימים בקומת החניון של המרכז וחניונים פתוחים נוספים פרושים בסביבה הקרובה. מיקום המרכז מאפשר נגישות גבוהה גם למי שיגיע בתחבורה ציבורית. מרכז אלה הממוקם ברחוב אלה פינת גפן סמוך למסוף התחבורה המערבי שנבנה בימים אלו ולמיקומה העתידי הצפוי של תחנת רכבת חריש.

ברוך טולדנו, תושב חריש ומנכ"ל חברת קולמקס ישראל, הפועלת בשוק ההון, מאמין גם הוא בעתידו של המרכז ובכדאיות העסקה הכלכלית.

"לפני שנה וחצי קניתי במרכז האלה שני משרדים עם מרפסת, אחד בגודל 21 מ"ר עם 8 מ"ר מרפסת והשני של 19 מ"ר עם 7 מ"ר מרפסת".

"יש צורך גדול במשרדים בחריש. שמתי לב שרואי חשבון, עורכי דין ומתווכים רבים שוכרים חנויות בשדרה המרכזית שמוסבות למשרדים ואני מעריך שזה עתיד להיפסק.

"רואים גם שהעיר צומחת ומתפתחת ויש הגירה מאוד גבוהה לעיר לכן אני מאמין בעיר חריש ומאמין בהשקעה הראשונה שלי בנדל"ן מסחרי".

תשואה של 8% על נדל"ן מניב

טולדנו, שמכיר היטב את שוק ההון ומבצע בו השקעות לא מעטות, מסביר את ההיגיון הכלכלי: "בשונה משוק ההון בו התשואה תמיד בהגדרה היא כנגד סיכון, השקעות בנדל"ן לתפישתי הן עם סיכון מאוד נמוך, והתשואה בנדל"ן מסחרי היא משמעותית גבוהה ביחס לנדל"ן רגיל. אנחנו מדברים על 2.5% של תשואה על דירות למגורים בארץ ועל תשואה בסדר גודל של 8% על נדל"ן מניב.

"בתמחור שאנחנו קנינו אולי נצליח להשיג תשואה עודפת. בהסתמך על אנשי המקצוע מרימקס אני מצפה לקבל דמי שכירות בסדר גודל של כ-3,500 ש"ח לחודש לכל משרד".

התחזית: המחירים יטפסו מעלה

כרמון משרטט תחזית לפיה המשקיעים במשרדים באלה ייהנו מעליית מחירים.

"המחירים של משרדים בחריש ימשיכו ויטפסו מעלה ולו רק בגלל הביקוש והיצע הקיימים בעיר. בעתיד הקרוב אין בכלל צפי של משרדים למכירה ואם תהיה, לא מדובר במשרדים קטנים כי אם בנפחים של 500 עד 1000 מ"ר".

כרמון מציין בנוסף כי קומת הכניסה של מרכז האלה מיועדת רובה ככולה לחנויות שיתפרשו על שטח של כ-600 מ"ר. "נסגרה עסקה עם סופר 'גוד מרקט' ואנו במגעים עם מספר רשתות נוספות שיחתמו על הסכם בקרוב".

"מלבד המרכז של קבוצת מור שטרם נבנה, זהו המרכז היחידי שיש בו אישור להקים אולם אירועים קטן עבור בריתות ובר מצוות, עד 100 איש", הוא מוסיף.

גרף הביקוש למשרדים יעלה

מרכז אלה נבנה כאמור על ידי ליאם הנדסה גרופ, וקודם על ידי גיא סחלי, מנכ"ל ובעלים של החברה שמאמין גם הוא בעתיד העיר.

זהו אינו הפרויקט היחיד של ליאם הנדסה גרופ בעיר. הקבוצה זכתה גם במכרז של שכונת הטרפז ונמצאת בהליכים מתקדמים לקבלת היתר בנייה להקמת מרכז מעורב שימושים בשכונת מעו"ף.

"לחריש יש פוטנציאל גבוה, אין כאן עדיין מרכזי תעסוקה. בנוסף האוכלוסייה בחריש מאוד איכותית בעיני, גם אחוז האקדמאים בעיר מאוד גבוה ביחס לכל עיר אחרת", מסביר סחלי.

הוא מציין נקודה נוספת: "מרכז האלה מתכתב ישירות עם הטרנד של עבודה היברידית. אנשים רוצים לעבוד במקום קרוב יותר למגורים שלהם ולכן המרכז מספק מענה ישיר לצורך, במיוחד לאור העובדה שלא ניתן למצוא בנייני משרדים דומים בסביבה הקרובה.

"העיר גם צפויה לגדול בחמש השנים הקרובות לכ-60 אלף תושבים ולכן גרף הביקוש למשרדים יגדל עם העיר".

"בסוף מדובר פה על היצע וביקוש. אין מלאי משרדים כזה בחריש. אנחנו היחידים שמוכרים משרדים בחריש במחיר אטרקטיבי של כ-13 אלף שקלים למ"ר, בדומה לבנייני משרדים בחדרה, אור עקיבא וקיסריה".

כרמון מסכים: "המשרדים במרכז אלה מספקים הזדמנות נגישה מאוד לבעלי מקצועות חופשיים עם הון עצמי נמוך ועם הלוואה בהחזר חודשי נמוך יחסית.

"זו הזדמנות טובה מאוד לבעלי עסקים קטנים ואני מציע לחרישאים לבחון היטב את ההזדמנות העסקית שלא תחזור על עצמה לפחות בחמש השנים הקרובות – ואם היא תחזור, בטוח שהמחיר לא יהיה דומה".

"אני מאוד מאמין בפרויקט ואפילו רכשתי בעצמי משרד. אבל רק בסוף", מוסיף כרמון בחיוך "כשהבנתי שמה שאני מוכר הוא מוצר מעולה, כבר שילמתי מחיר גבוה יותר".

[תוכן מקודם]