"קרן הארנונה" שאושרה במסגרת חוק ההסדרים תעביר לחריש בחמש השנים הקרובות כ-20 מיליוני שקלים מכספי רשויות חזקות, אך גם אלה לא יספיקו לסגירת הפער התקציבי הצפוי להסתכם בשנת 2026 בכ-38 מיליון שקלים. סגן ראש העיר: "אני מקווה שנגיע לשלב בו המצב יתהפך ונהיה רשות מבוססת דיה כדי להיות בצד הנותן של המשוואה"

בחודש מאי האחרון אושרה במסגרת חוק ההסדרים ההצעה להקמת קרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור, תוך צמצום הפערים בין הרשויות המקומיות בארץ.  מטרתה המוצהרת של הקרן, המוכרת בשם  "קרן הארנונה", היא צמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות ועידודן להגדיל את היצע הדיור בתחומן כמענה למשבר הדיור.

על פי ההסדר שאושר ועורר מחאה בקרב ראשי רשויות חזקות בארץ, תוקם קרן חוץ תקציבית, שאינה חלק מתקציב המדינה. הכנסות הקרן יתקבלו מרשויות מקומיות חזקות שנהנות מגידול בהכנסות ארנונה ממבנים שאינם למגורים (ארנונה עסקית) ביחס לשנת 2022 והקרן תקצה כספים אלה לרשויות מקומיות בערי פריפריה וערים מוחלשות לטובת תמרוץ בנייה. התקציב יוקצה בהתאם למספר הדירות החדשות שיקבלו היתר בנייה.

"קרן הארנונה תעשה צדק עם תושבי חריש"

"הקמת הקרן תהיה צעד משמעותי בדרך לפתרון כלכלי לערים קטנות ובינוניות שהתגייסו למאמץ הלאומי לטיפול במשבר הדיור וקידמו בניית דירות, ותסייע להן להגיע ליציבות כלכלית", כך הודיעה עיריית חריש על תמיכתה במהלך.

"הדרך היחידה שבה רשות מקומית יכולה להגיע ליציבות כלכלית היא באמצעות הכנסות מארנונה עסקית. הארנונה למגורים היא גירעונית, ורשות מקומית לא יכולה לתת שירותים איכותיים לתושביה רק באמצעות ההכנסה מהתשלומים שלהם", הוסיפה ופירטה הרשות המקומית.

"המצב הזה הביא לכך שראשי רשויות רבים מסרבים לתכנן מגורים בשטחם ולקלוט תושבים נוספים שיגדילו את גירעון הרשות. חריש היא דוגמה חריגה: יחד עם מספר קטן של רשויות היא התגייסה לפתרון משבר הדיור ובנתה אלפי יחידות דיור בשטחה. אבל ההתגייסות הזו לא באה בחינם; המדינה משקיעה בחריש מיליוני שקלים כדי לאזן את תקציב הרשות. ללא פתרון עומק, המדינה תמשיך לסבסד רשויות ללא שטחי תעסוקה, בעוד הרשויות הגדולות והחזקות, שלהן יתרון מובנה וטבעי, ימשיכו להעניק שירותים ברמה גבוהה לתושבים שלהן.

"הקמת קרן הארנונה תעשה צדק עם תושבי חריש, לפחות באופן חלקי. העירייה תומכת במהלך", סיכמה העירייה.

מענק על כל יחידת דיור

על פי המודל שנקבע, הקרן תחל לפעול בשנת 2024, והרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית, אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. התחשיב לוקח בחשבון את המדד הסוציו אקונומי והמדד הפריפריאלי של הרשות המקומית.

כך לדוגמה, רשויות כמו חריש המדורגות באשכול 1 עד 5 הן במדד החברתי-כלכלי והן במדד הפריפריאלי יפרישו אחוזים נמוכים יותר לקרן הארצית.

מן הצד השני, מתוך כספי הקרן יוענק מענק שנתי וקבוע לרשויות המקומיות בסך 1,850 שקלים עבור כל יחידת דיור שנוספה ברשות משנת 2021. בנוסף, רשות מקומית תהיה זכאית למענק שנתי וקבוע בסך 1,000 שקלים עבור כל יחידת דיור שנוספה ברשות המקומית בין השנים 2018 עד 2020.

מסימולציה שפרסמה הממשלה עולה, כי חריש תרוויח מההחלטה החדשה: 3.2 מיליון שקל צפויים להיכנס לקופת העירייה ב-2024, תגמול שילך ויגדל בחמש השנים הקרובות עד ליותר מ-5 מיליון שקלים ב-2028 ובסך הכל כ-20 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות.

גירעון תקציבי גבוה

יש לציין כי תנופת הבנייה יוצאת הדופן, שאפיינה את חריש בשנותיה הראשונות אינה דומה כהוא זה למתרחש בעיר בשנתיים האחרונות. כך לדוגמה, על פי נתוני הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש בשנים 2022-2021 הוצאו בעיר 415 היתרי בנייה בסך הכל, זאת לעומת כ-2,000 היתרים מדי שנה בין השנים 2013 ל-2015.

"ההחלטה על הקמת קרן הארנונה עשויה היתה להיטיב עימנו יותר אך לצערנו, מדובר בתגמול על היתרי בנייה משנת 2021 ואילך", מסביר שלמה קליין, מ"מ ראש העיר. קליין מדגיש את "הפספוס" בעיתוי של הקמת קרן הארנונה עבור קופת העירייה: "אם התחשיב היה על סמך כמות היתרי הבנייה לבניית יחידות דיור מ-2017 ולא מ-2021 כפי שהוחלט לבסוף, היינו זכאים להכנסות בסדר גודל של 17-16 מיליון שקלים בשנה. אנחנו עדיין מנסים להתנהל מול הממשלה כדי להחריג את חריש בגלל המצב המיוחד שלה. לא בטוח שזה ייצלח אך אנו מנסים".

עוד הוא מציין כי כספי קרן הארנונה ינווטו לטובת תושבי העיר ובהתאם לצורכי העיר, אם כי, ההוצאות ילוו בפיקוח מתמיד בשל מעמדה של חריש כרשות נתמכת: "משרד הפנים מפקח ושותף להחלטות על התקצוב לכל תחום ותחום".

קליין מסכם ואומר: "ההכנסות מקרן הארנונה לא סוגרות לנו את כל הבעיות התקציביות בעיר, אבל זה בהחלט מסייע לנו".

"הבעיות התקציביות" – אותן מציין קליין הן הגירעון התקציבי של חריש שהולך וגדל. על פי הערכות עיריית חריש, למרות החלטת הממשלה החדשה שהזרימה לעיר כ-600 מיליון שקלים, עדיין מצויה חריש בגירעון תקציבי מתגלגל שיסתכם בשנת 2026 בכ-38 מיליון שקלים.

המלכוד של חריש

הגירעון התקציבי המאיים מחד והמתווה החדש שמתמרץ הקמת יחידות דיור נוספות מאידך – מציב את חריש במלכוד. האם חריש, אשר משוועת להגדלת הכנסות, תמשיך ותבנה מגורים בעיר, למרות חסרונם הבולט של שטחי תעסוקה, תעשיה ומסחר? ומה תהיה רמת השירות שיקבלו תושבי המקום מעירייה גרעונית?

חוסר האיזון הבולט בין שטחי מסחר למשקי בית בעיר כבר הביא בעבר את ראש העיר יצחק קשת להתנגד להקמת יח"ד נוספות בעיר אלמלא תציג הממשלה ערובות למתן סל הטבות ליזמים, קידום פתרונות תחבורה והמשך תוכנית הייצוב הממשלתית.

אם כן, כיצד אמורה להתמודד העיר עם החוק החדש? קליין עושה סדר: "מה שצפוי לנו מבחינת יחידות דיור חדשות בשנים הקרובות הוא הבנייה בחריש דרום ובפרויקט הטרפז. מה יהיה הלאה? נצטרך לשקול האם שווה לנו לבנות יותר או שווה לעצור".

ראוי לזכור כי על פי תוכניות שאושרו להפקדה בחריש דרום ייבנו כ-1650 יחידות דיור ובטרפז ייבנו 624 יח"ד.

הרשויות החזקות מתנגדות: פגיעה באיתנות הפיננסית הבסיסית

קרן הארנונה מביאה, לדברי קליין, לצדק חלוקתי ראוי והולם יותר, בעיקר לטובת רשויות מקומיות וישובים המתמודדים עם הכנסות נמוכות מנדל"ן מניב כמו אזורי תעשיה, מסחר ותעסוקה.

בעוד ראשי רשויות עם איתנות כלכלית מחו כנגד הכוונות להעביר את הצעת חוק קרן הארנונה, וטענו כי "הלאמה של הארנונה העסקית של עיריותינו תוביל לפגיעה קשה באיתנות הפיננסית הבסיסית שלנו וביכולתנו לספק שירותים למיליוני התושבים שלנו ולמיליוני היוממים המגיעים לערינו מדי יום, מדי שעה".

התמיכה במהלך מצד קברניטי העיר חריש היתה מקיר לקיר. "אני יכול להבין את ראשי הערים העשירות שהתנגדו, זה טבעי שמהלך כזה יגרור התנגדויות. אנחנו כרגע נהנים מזה. ניסינו לדחוף לחוק הזה כבר זמן רב. זה רעיון שעלה אצלנו מזמן, כי אנחנו יודעים את מצבנו וגם את המקסימום שנוכל להגיע אליו מבחינת שטחי המסחר שלנו.

"חשוב לזכור כי חריש נמצאת במיקום גיאוגרפי מאתגר. אזור שרווי בשטחי תעשיה תעסוקה ומסחר. ישובי ואדי ערה הסמוכים נהנים ממעמד של אזור עדיפות לאומית שהופך אותם לאטרקטיביים יותר ליזמים ובל נשכח את יקנעם, שלא רחוקה מפה ונהנית כבר שנים ממעמד של אזור עדיפות לאומית. הכוונה והניסיון שלנו להגדיר את חריש כאזור עדיפות לאומית נמצאים כבר כמה שנים על הפרק".

השאיפה: להיות בצד הנותן

קליין גם משיב לטענות שעלו לפיהן תמיכת עיריית חריש בקרן הארנונה מנציחה ומעודדת השלמה עם מצבה הכלכלי העגום של חריש גם בראייה קדימה.

"כיום אנחנו  מתמודדים מול גרעון מובנה שנתי. מדינת ישראל משלימה עבורנו את הפער התקציבי אך תוך חמש שנים עלינו לסגור את הפער בצורה עצמאית כדי שחריש לא תזדקק להחלטת ממשלה נוספת. עם זאת,  אבל אין לנו יכולת "להצמיח" הכנסות בכמות ובמהירות כזו.  לכן הדרישה של עיריית חריש לחלוקת הכנסות אזורית ממחצבות ורד ומתחנת הכוח בחדרה, דומה בגישתה לרוח שמבטאת קרן הארנונה".

קליין מדגיש: "אין מדובר ב"קיבוץ נדבות" כפי ששמעתי שנטען. חלוקת ההכנסות האזורית צריכה להיות הגיונית יותר", והוא מסכם בתקווה כי המצב בו חריש נהנית מהכנסות הקרן ישתנה בעתיד: "אמנם זה לא יקרה בשנים הקרובות – אבל אני מקווה שנגיע לשלב בו המצב יתהפך ונהיה רשות מבוססת דיה כדי להיות בצד הנותן של המשוואה".

לקריאה נוספת: הארנונה לא עוצרת: הממשלה דורשת העלאות נוספות בחריש

סקר אקולוגי מקיף שערכה קרן קיימת לישראל ביערות סובב חריש מדגיש את חשיבות המרחב הפתוח לשמירה על עשרות מיני זוחלים, עופות ויונקים כמו גם עצים נדירים. אלה עלולים להיפגע אם התכניות להרחבת חריש צפונה ימומשו. פעילה סביבתית: "על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

באוקטובר 2020, המליצה הוועדה הגאוגרפית חיפה להרחיב את תחום השיפוט של חריש בכ-50%. תוספת השטחים תאפשר לחריש לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה.

השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות. סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.

על מנת להניח בפני מקבלי ההחלטות פרמטר נוסף בבואם לבחון את חלופות ההתרחבות העתידית של חריש ערכה קרן קיימת לישראל סקר אקולוגי מקיף ביערות סובב חריש.

החשיבות של יער עירון

את הסקר שנערך בדצמבר 2020 ערכה חברת Ecology-Wise עבור קק"ל והוא, לדברי מחבריו, בעל חשיבות לאור יוזמות פיתוח רבות באזור ביניהן: תכניות להרחבת העיר חריש צפונה, הכפלת שטח מחצבת ורד, מעבר מסילת הרכבת המזרחית העתידית וסלילת כבישים חדשים.

"חריש נמצאת בעיצומם של תהליכים תכנוניים רבים לצורך הרחבתה. בתהליכים אלה קיימת סכנה להרס ופגיעה ביערות ובשטחים הפתוחים הנותרים הסובבים את העיר. מסיבה זו בוצע הסקר", מסבירים מחבריו.

עוד הם מזכירים כי העיר חריש הוקמה בליבו של רצף יערות גדול של אורנים וחורש טבעי ומציינים את ההשלכות האפשריות של המהלך על המרקם הסביבתי: "מיקומו הגיאוגרפי של יער עירון, מקנה לו חשיבות רבה עבור קישוריות אקולוגית של צומח ובעלי חיים בשדרת ההר של ישראל מצפון הארץ למרכזה וגם משדרת ההר לאזור השפלה והחוף.

"העיר חריש הוקמה בלב היער, הקטינה את שטחו ויצרה קיטוע משמעותי בין חלקיו הנותרים ויצרה צוואר בקבוק במסדרון האקולוגי המזרחי. ללא המסדרונות עשויות אוכלוסיות מינים מסוימים להיכחד מהעוגנים הטבעיים בטווח הזמן הארוך".

עופות, זוחלים ויונקים בסכנת הכחדה

בשונה מסקרי סביבה שבוצעו בעבר, סקר זה התמקד בנושא תפוצת בעלי החיים: יונקים, זוחלים ועופות ותכליתו לקבל תמונה רחבה ועדכנית ביחס למגוון האקולוגי במרחב הסובב לחריש. הסקר גם ביקש לבדוק האם יערות סובב חריש עדיין מתפקדים כעוגן טבעי חיוני במסדרון האקולוגי הארצי.

התשובה של מחברי הסקר נחרצת. "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל" נכתב בסקר. הוא מאופיין במגוון גבוה של תצורות צומח ובהיותו אזור המפגש הדרומי ביותר בעולם של שלושה מינים של עצי אלון.

בתא השטח הטבעי השתמר מגוון גבוה מאוד של בעלי חיים המאפיינים את המזרח התיכון לרבות קיומן של אוכלוסיות משמעותיות של מיני דגל ומינים בסכנת הכחדה, בעלי חשיבות ארצית גבוהה ביותר לשימור כגון צבאים, דלק הסלעים, צבועים וכן מיני עופות דורסים המוצאים במרחב הזה כראוי לקינון ולחיפוש ואיסוף מזון.

מתצפיות זאולוגיות שבוצעו על ידי מערכת הסייבר של רשות הטבע והגנים נמצאו במרחב העירוני סביב חריש 94 מיני בעל חיים מתוכם: 63 מיני עופות, 17 מיני זוחלים ו-14 מיני יונקים. "ריכוזי תצפיות גדולים נמצא בחלקו הדרומי של תחום הסקר, דרומית לחריש, בין מייסר לקו גבול הסקר המערבי ודרום מזרח חריש באזור נחל נרבתה. המינים שתועדו בתצלומים ובסרטונים הם: צבי ארצישראלי, חזיר בר, תן זהוב, שועל מצוי, דורבן הודי ונמייה מצויה".

לפי ממצאי הסקר מתקיימים במרחב היערות שמצפון לחריש, לפחות שלושה עדרים של צבאים שעדיין מתרבים ונעים במרחב הטבעי הזה.

להציל את החורש הצפוני

על סמך ממצאי הסקר קובעים מחבריו כי בחינת המשך פיתוח חריש חשוב שתיעשה תוך בדיקה מעמיקה של ההשפעות האקולוגיות הצפויות, ובמטרה למנוע הכחדה של אוכלוסיות מינים רבות. הסקר מתריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.

"היערות הינם בעלי ערכיות גבוהה ביותר", מסכם הדו"ח, "הם בעלי חשיבות מכרעת לתפקוד המסדרונות האקולוגים ועל כן יש לשמור על מירב היערות באופן מיטבי להמשך תפקודם לרווחת יושבי הארץ – בני אדם, צמחים ובעלי חיים" .

במסגרת הניסיון להעלות את המודעות לחשיבות יער עירון ארגנה קק"ל בפסח סיורים באזור. היוזמה של קק"ל אינה היחידה.

רועי זך, תושב חריש ופעיל סביבתי ארגן גם הוא סיורי הכרות ביער עירון. זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית "השטחים בדרום חריש מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום חריש התכניות כבר נקבעו ויהיה קשה לשנותן”, הוא מסביר.

“עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, אלה טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות".

לשמור על הריאה הירוקה של חריש

גם יעל לביא אפרת, נציגת ארגוני הסביבה ב'וועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש', מציעה להנהגת העיר ולתושבי חריש להכיר בחשיבות השטחים כבר עתה, לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנייה לא מבוקרת. “המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב, שמשתמשים בו להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש הוא גם החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

“לחריש אתגרים רבים לפניה, אני מציעה למנהיגי העיר ולתושביה לפעול לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמי, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח?

בשנת 2019 החלה בנייתן של 1,541 דירות בחריש. עלייה של 111.7% לעומת 2018. ענף הבנייה ממשיך לפעול כרגיל גם בתקופת ההתמודדות עם משבר הקורונה על מנת להניע את המשק. בחריש: הבנייה נמשכת

הבנייה בשכונת בצוותא בחריש של שפיר הנדסה. צילום: רודי אלמוג

השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח מסכם לשנת 2019 בתחום התחלות וגמר בנייה. על פי נתוני הדו"ח ממוקמת חריש במקום השישי ברשימה עם 1,541 דירות שהחלה בנייתן. את הרשימה מובילה תל אביב ואחריה נמצאות ירושלים, באר שבע, הרצליה וקריית גת.

עבור חריש מדובר בעלייה של 111.7% לעומת שנת 2018 בה החלה בנייתן של 728 דירות. שנת השיא של חריש בתחום, שספק אם תישבר שוב, היתה שנת 2017 עם 2,781 התחלות בנייה.

עוד מציין הדו"ח כי בשנת 2019 החלה בנייתן של 50,830 דירות בישראל. ירידה של 2.2% בהשוואה לשנת 2018 (51,950).

ענף הבנייה: קטר חיוני

ההתמודדות עם מגפת הקורונה שמשביתה חלקים גדולים במשק הישראלי והעולמי מוצאת את ענף הבנייה הישראלי, נכון למועד זה, במצב טוב יחסית. ענף הבנייה הוחרג כולו מן ההגבלות, בזכות היותו מפעל חיוני ו'קטר המניע את המשק'. לפיכך, ממשיכות חברות הבנייה לעבוד במתכונת מלאה. היתרי הלינה עבור הפועלים הפלסטינאים הורחבו ל-55 אלף היתרים והפועלים נדרשים לשהות בישראל תקופה ארוכה מבלי לחזור לביתם. עוד צפוי כי מפעלים תומכים בנייה יוחרגו גם הם וימשיכו לעבוד על מנת להניע את הפעילות בענף. האם דירות לקראת סיום הבנייה ימסרו כמתוכנן? נכון להיום, מתקבל הרושם כי קבלנים יוכלו לעמוד בהתחייבות למסירת הדירות, אלא אם יחולו התפתחויות שליליות בהתמודדות הלאומית עם נגיף הקורונה.

גם בחריש, נמשכות העבודות באתרי הבנייה כסדרן. אתמול, ערכו יצחק קשת ומנהלי המחלקות השונות במועצה, סיור בשכונת מעו"ף, השכונה הרביעית בחריש, הצפויה להתאכלס לראשונה בשבועות הקרובים. "במקביל לשגרת החירום שהעירייה פועלת בה, אנו ממשיכים בעשייה היומיומית והחיונית להמשך האכלוס", הצהיר אתמול ראש המועצה בעמוד הפייסבוק שלו.

11 אומנים מקומיים יציגו בתערוכה חדשה את חריש כפי שהיא משתקפת בעיניהם והם יעשו זאת באמצעות ארגזי קרטון, הסמל האוניברסלי למעבר, הגירה והתחדשות. איתן קדמי, אניק שוט ושי הרדן, שלושה מהאמנים המשתתפים מאמינים כי התערוכה היא צעד ראשון בכיוון הנכון, שיעזור למתג את חריש כעיר אמנות וכ'אור' לערים אחרות

 ביום חמישי הקרוב (19.12) יתקיים ערב ההשקה לתערוכת האמנים הראשונה בחריש: "עיר בבנייה". התערוכה מאגדת יצירות של 11 אמנים מקומיים: איתן קדמי, אניק שוט, ארזה יריב, יעל חלפי, יעלה אוסמו, לאה הימן, לוט שלבר, מריה פיסקריוב, שי הרדן, שלמה אל השחר ורונית לב  – כולם תושבי העיר שהתבקשו, כל אחד בתחום מומחיותו, לשקף  באמצעות ארגזי קרטון את יחסם לעיר הנבנית ולתהליכים המתרחשים בזמן הקמתה.

"חשוב לנו לחשוף את התושבים בעיר לאומנות", מסביר איתן קדמי (64), מאייר וצייר מנדלות. "התערוכה מעניקה לנו הזדמנות לפתוח צוהר נוסף לחיים כאן ולספק לקהילה המקומית אומנות עכשווית ועשירה של שלל יוצרים, ציירים, פסלים, אנימטורים, צלמים ויוצרים בחומרים אחרים", הוא מפרט ואף אינו חושש לחלום: "חריש עדיין מגבשת את זהותה והחלום שלי הוא שדרך האומנות נדע להציג לעולם את אופייה ותוצריה. ממש כמו בעין הוד ואפילו ביפו".

האומנות ככלי שיווקי לחריש

קדמי גר כחצי שנה בחריש וברגע שכף רגלו דרכה כאן, החל "לגלגל במוחו" את הרעיון של הקמת קבוצה של אמנים שתעבוד יחד. "מאז שהצהרתי בכתבה שפורסמה אצלכם לפני כשבעה חודשים שאני מעוניין להקים בחריש קהילת אמנים, יצרו איתי קשר מספר יוצרים. יחד נפגשנו עם ראש העיר והצענו לו שיתוף פעולה, אנחנו נביא את האומנות שלנו והוא יקבל מאיתנו עזרה בשיווק העיר".

מה זה אומר מבחינתכם?

"לעבוד על הוויז'ואל של העיר – כיכרות, מוסדות ציבור – מה שנקרא 'פני העיר'. העירייה העמידה לרשותנו את המתנ"ס למפגשים השבועיים שלנו ותערוכה זו היא בעצם הביטוי הראשוני לשיתוף הפעולה. אני באופן אישי רואה שיתופי פעולה נוספים עם קהילות שונות בעיר לעבודה משותפת. דתיים וחילונים, עולים חדשים, ותיקים, אנשים עם מוגבלויות ועוד. אני מאוד מאמין בחיבורים בין קצוות", מציין קדמי. "שיתופי פעולה מוצלחים בין הקהילות השונות בעיר יכולים לחזק את העיר כלפי פנים וחוץ".

'אור' לערים אחרות

בקהילת האמנים שהתגבשה ומונה כ-20 חברים, משתתפת גם אניק שוט (52), עולה מברזיל, שזכתה לאחרונה בפרס מטעם משרד העלייה והקליטה על תרומתה לאמנות בארץ. שוט גרה בחריש כשנתיים. אל קהילת האמנים הצטרפה כשחיפשה שותפים לדרך. "בחזון שלי אני רואה אמנים מקומיים יוצרים יחד בסטודיו גדול שבו גם נציג את היצירות שלנו". אניק מאמינה שיש לדרוש מקברניטי העיר לשווק את חריש כעיר אומנותית. "אם אנחנו כבר בונים עיר חדשה בישראל אז ראוי שנהפוך אותה לכזו ונהיה 'אור' לערים האחרות. זה הזמן שלנו להתחיל לבנות כאן משהו יפה ואיכותי".

מה את מציגה בתערוכה הקרובה?

"אני מציגה ציורים של מכסי ביוב בחריש שגם הם חדשים. באחד ממכסי הביוב שציירתי יש עיגולים במרכז המכסה. 'העיגולים' מייצגים את התושבים שמגיעים לכאן מכל הארץ ומכל המדינות בעולם. יש יותר מ-10 אחוזים עולים חדשים בחריש ועוד קהילות אחרות רבות ששונות זו מזו".

יופי אורבני 

הצייר והאנימטור, שי הרדן גר בחריש כשלושה חודשים בלבד. הרדן יצר בעבר עבור "הטלוויזיה החינוכית" ו"רשות השידור" אנימציות רבות שאת רובן אנחנו מכירים. חלק מיצירותיו עוסקות בשילוב של גופים תלת ממדיים. בעיקר, ארובות עשויות פח בגדלים שונים. "עסקתי בארכיטקטורה בנעוריי", מתוודה הרדן "ומכאן ההשראה שלי. אני כרגע בתקופה של ה'יופי האורבני' אם תשים לב, בחריש יש כמות מנופים גדולה מאוד. יש כמובן את הטבע, שזו יצירה נפלאה כשלעצמה אך לבניינים הרבים ולבנייה כאן יש את היופי שלהם".

תערוכת האמנים תוצג במתנ"ס חריש במשך שבוע ימים. אוצר התערוכה, יורם אפק (69) הוא תושב פרדס חנה שלקח על עצמו בהתנדבות את המשימה של אצירת התערוכה הראשונה של אמני חריש וגם את ההחלטה לקיים בנפרד מתערוכת האמנים את תערוכת תלמידי בתי הספר בעיר שקובצו גם הם לתערוכה תחת השם "לראות את הטוב בעיר". תערוכת הילדים תתקיים כתערוכה נפרדת במרכז בר בעיר. אפק מסביר: "לא חשבתי שזה מתאים לאמנים. זו בכל זאת תערוכה ראשונה שלהם מול הקהל המקומי בחריש".

תערוכת "עיר בבנייה" תתקיים במרכז התרבות והפנאי בחריש בין התאריכים 19/12-26/12 בין השעות 9:00-21:00

תערוכת "לראות את האור"  תוצג באותם תאריכים במרכז בר סנטר.