חרישאים על גבול אוקראינה: “מפתיע לגלות כמה באמת צריכים אותנו כאן”

בניה אסיף לא הסס והצטרף בהתראה קצרה למשלחת המעניקה סיוע רפואי לפליטים מאוקראינה. אלי בר ארז מזוודה וטס לקרקוב כדי לעזור עצמאית לאלו שחרב עליהם עולמם. שני תושבי חריש, עזבו הכול ויצאו לניכר, לסייע למשפחות אוקראיניות ולאזרחים יהודים ושאינם יהודים, שנמלטו מתופת הלחימה בארצם. “הסיפורים האנושיים קורעי לב. המלחמה שם קשה הרבה יותר ממה שאנו יודעים”

צילומים: בניה אסיף ואלי בר

בשבוע שעבר קיבל בניה אסיף פנייה מארגון ‘איחוד הצלה’ להצטרף למשלחת לסיוע רפואי ונפשי לפליטים החוצים את הגבול מאוקראינה למולדובה. אסיף (32) עובד סוציאלי ומתנדב באיחוד הצלה בחריש כחובש המעניק סיוע רפואי ראשוני באירועים שונים, לא היסס וידע מיד שמקומו במשלחת: “בצוהרי אותו יום כבר הייתי בנמל התעופה בן גוריון”, הוא מספר.

“הטמפרטורה היא סביב מינוס 7 מעלות והפליטים מגיעים כמעט בלי שום דבר”

מזה כשבוע שוהה אסיף בקישינב, בירת מולדובה, ומדי יום יוצא יחד עם חברי המשלחת האחרים הכוללים רופאים, פרדמיקים, חובשים ופסיכולוגים, לגבולות עם אוקראינה כדי לסייע לפליטים. “אנחנו עוזרים לכל מי שצריך. בגבולות המדינה אנחנו נותנים סיוע לכל הפליטים ואילו במרכזי הפליטים שבמולדובה אנחנו מתמקדים בפליטים היהודים ומכינים אותם לעלות לישראל.

“בגבול אנחנו מקבלים אותם עם שמיכות, קצת ביגוד חם ואוכל. קר מאוד כאן”

“הסיוע שלנו כולל כמה שלבים”, הוא מסביר. “בגבול אנחנו מקבלים אותם עם שמיכות, קצת ביגוד חם ואוכל. קר מאוד כאן, הטמפרטורה היא סביב מינוס 7 מעלות והפליטים מגיעים כמעט בלי שום דבר. אם עולה צורך אנחנו נותנים להם פרטים איך להגיע למרכזי הפליטים. במרכזי הפליטים אנחנו מעניקים סיוע נפשי ראשוני, משחקים עם הילדים, מדריכים את ההורים מה לעשות. במידת הצורך אנחנו מחלקים אוכל וביגוד. במקביל אנחנו רושמים אותם לטיסות שארגון איחוד הצלה מוציא בעזרת תרומות. אנחנו מסייעים לפליטים בבירוקרטיה הישראלית כדי שיוכלו להיכנס לארץ לאחר מכן אנחנו מסייעים להם לעלות לאוטובוסים ולהגיע למטוס”.

בניה אסיף איחוד הצלה אוקראינה
“כשאתה נותן להם את הצעצוע או הממתק הראשון שהם קיבלו מזה כמה ימים, אתה יכול לראות את האור חוזר לעיניהם”

“פתאום אתה מבין כמה באמת צריכים אותך”

כל מפגש עם משפחה שזה עתה חצתה את הגבול למולדובה מעורר אצלו מערבולת של רגשות: “כל כך קשה לראות את הילדים. את חוסר האונים שלהם, את הניתוק מהבית וההיצמדות להורים המבולבלים בעצמם. הם חווים חוויה קשה כל כך לאחר שאיבדו את כל מה שהכירו ונתן להם יציבות, הבית, הגן, הצעצועים. הכול. ואז כשאתה נותן להם את הצעצוע או הממתק הראשון שהם קיבלו מזה כמה ימים, אתה יכול לראות את האור חוזר לעיניהם וזה שווה הכול”. אסיף מדגיש כי המראות הקשים מטלטלים מאוד: “הסיוע הנפשי הוא אמנם בעיקר לפליטים אך מיועד גם לאנשי המשלחת שנחשפים לחוויות לא פשוטות”.

“מפתיע לגלות כמה באמת צריכים אותנו כאן”; משלחת סיוע לאוקראינה של ארגון איחוד הצלה

“מפתיע לגלות כמה באמת צריכים אותנו כאן. כשאתה מגיע לאזור אסון, הרבה פעמים יש כבר כוחות גדולים שעוזרים ומשלחות ממקומות רבים. כשהגענו לכאן ראינו שפשוט אין כלום. אף אחד. פתאום אתה מבין כמה באמת צריכים אותך וכמה אתה עושה משהו שלא מובן מאליו”.

“לקחתי את הדרכון הפולני שלי וטסתי לקרקוב לסייע”

התובנות הללו הן שגרמו לאלי בר, תושב חריש ופנסיונר, לארוז מיוזמתו מזוודה ולטוס לקרקוב שבפולין כדי לסייע לפליטי המלחמה. בר מאמין כי יהיו ההשלכות אשר יהיו, הצלת חיי אדם ומתן מקלט לנרדפים קודמים לכל שיקול אחר ובקרקוב, עיר מולדתם של בני משפחתו שנעקרו בשואה, התפישה הזו מקבלת משמעות חזקה ומצמררת. “אני פועל בשם עצמי וולנטרית. סמוך לפרוץ המלחמה כשראיתי את זרם הפליטים, הבנתי שצריך לעשות מעשה, לקחתי את הדרכון הפולני שלי וטסתי לקרקוב לסייע”, סיפר בר.

אלי בר אוקראינה
אלי בר (ראשון מימין) עם משפחת פליטים שסייע לה ללון בבית מלון

מזה חמישה ימים נמצא בר ברחובות קרקוב, נחשף לסיפורים הקשים של משפחות, זקנים ותינוקות שנעקרו מבתיהם וצריכים כעת להתרגל לסטטוס החדש שלהם: פליטי מלחמה. “הסיפורים האנושיים קורעי לב. זרם פליטים של מאה אלף אוקראינים מציף את העיר. תחנת הרכבת עמוסה עד אפס מקום בטרגדיות אנושיות של פליטים שנמלטו ממלחמה נוראית ולפי הסיפורים ששמעתי, המלחמה שם קשה הרבה יותר ממה שאנו יודעים. אנשים נעו ונדו בדרכים לא דרכים שלושה ימים בערך עד שהגיעו למעבר הגבול, הורדו כעשר או עשרים ק”מ מהמעברים ומשם הגיעו ברגל. אנשים מבולבלים ומיואשים ולא יודעים אנה פניהם והיכן יניחו את ראשם”.

“תמחקו את הצבע מהתמונות והנה אנחנו שוב עם מראות ממלחמת העולם השנייה”

“כמו במלחמת העולם השנייה”

לשאלה כיצד הוא כאדם יחיד מסייע לפליטים מסביר בר: “אספתי תרומות רבות וקניתי בנק חדרים במלון, עבור הפליטים האוקראינים”. בר מספר כי הוא ממתין בתחנת הרכבת לפליטים, לוקח אותם לעיר ומלין אותם במלונות. המנוחה הקצרה בבית המלון מחוללת הבדל גדול בחייהם של הפליטים. כך מאמין בר ומעודד ישראלים בפוסטים שפרסם לסייע ישירות לפליטים בדרך קלה: “רוצים לסייע ישירות לפליטים האוקראינים  אבל לא יודעים איך? תזמינו ישירות באמצעות בוקינג חדר במלון לאמהות עם ילדים רכים שהגיעו בדרכים לא דרכים לקרקוב זה עתה. בערכים שלנו מדובר בכ-228 שקלים ליומיים ל-48 שעות. תאפשרו לנזקקים להניח את ראשם הלילה בנוחות מתלאות הדרך הנוראיות שעברו,  תנו להם מנוחה ומרגוע, תאפשרו להם להתקלח, להשתמש בשירותים ולטפל בילדים – דברים כל כך בסיסים בעינינו, הם מותרות עבורם”.

אלי בר אוקראינה
זרם פליטים שלא פוסק: “דברים כל כך בסיסים בעינינו, הם מותרות עבורם”

מחר (שני) ישוב בר ארצה “להתאושש” אך לדבריו זה עניין של זמן עד שיחזור לפולין להמשיך ולהקדיש מזמנו עבור הפליטים. “תמחקו את הצבע מהתמונות והנה אנחנו שוב עם מראות ממלחמת העולם השנייה”, סיכם בר את תחושותיו.

גם אסיף יחזור היום לישראל לאחר שבוע ימים בקישינב עם מסר חשוב: “וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם”. “בואו נזכור שנדודים, גלות והשתקעות בארצות לא מוכרות הן חוויות שטבועות עמוק בדנ”א הלאומי שלנו. דווקא אנחנו יכולים להבין את אותם פליטים, את הטלטלה שהם עוברים, ולסייע להם להיקלט במקום מוגן ובטוח הכי טוב שאפשר. כולי תקווה שהשגרה של הפליטים תחזור לחייהם שוב ושאלו שעלו לישראל יחוו קליטה נעימה והזדמנות לבנות את חייהם מחדש”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

השאר תגובה

פרויקטים
גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה