בחריש שמים את התחבורה הציבורית במרכז, אבל כדאי ללמוד מהמקרה המצער של פתח תקווה

בחודש נובמבר האחרון החליט ראש עיריית פתח תקווה, במהלך חד צדדי, לסגור את נתיבי התחבורה הציבורית על ציר ז’בוטינסקי. בשנים האחרונות זכה הכביש לכינוי “ציר המוות” ועד למועד סגירתו גבה את חייהם של 21 הולכי רגל.
מה הקשר לחריש? המשיכו לקרוא…

 

נתיבי התחבורה הציבורית על הציר בפתח תקווה הוקמו בהשקעה של מיליוני שקלים במטרה לתת עדיפות לתחבורה הציבורית ולהקל על עומסי התנועה. בשונה מרוב הכבישים בהם קיים נתיב תחבורה ציבורית בישראל, הפעם נבנו הנתיבים במרכז הכביש ולא בצידיו. הסיבה כאמור – לתת עדיפות לתנועת התחבורה הציבורית בנתיב סגור, שאינו מתחכך עם תנועת הרכבים הפרטיים.

עם השנים ותוך ניתוח הסיבות לריבוי היחסי של תאונות הדרכים בהן היו מעורבים הולכי רגל, הסתבר כי התכנון של הכביש אמנם משפר את זרימת התחבורה הציבורית, אך מסכן מאד את הולכי הרגל. הולכי הרגל נדרשים לחצות כביש בן 2-3 נתיבים רק כדי להגיע לתחנת האוטובוס. אלה המעוניינים לחצות לצד השני, צריכים לעבור נתיב עם תנועה משני הכיוונים של אוטובוסים ואז עוד מעבר חציה של כביש בן 2-3 נתיבים. מעבר כזה, ללא גל ירוק מתוכנן להולכי רגל, לוקח המון זמן, לעיתים בשמש הקופחת או בגשם וגם עשוי מאד לבלבל ולסכן את הולכי הרגל.

במשך השנים היו שטענו שזה עניין של זמן עד שהולכי הרגל יתרגלו לכך שנתיבי התחבורה הציבורית נמצאים במרכז הכביש. אחרים טענו שניתן להכניס שיפורים תכנוניים כדי לשפר את רמת הבטיחות של הולכי הרגל החוצים. המציאות הוכיחה אחרת – כמות הנפגעים וההרוגים רק עלתה משנה לשנה.

אז מה הקשר לחריש? מסתבר שגם אצלנו מתוכננים בשדרה המרכזית של העיר נתיבי תחבורה ציבורית במרכז הכביש. זהו החתך התחבורתי המתוכנן לשדרה המרכזית:

 

חתך תחבורה לשדרה המרכזית חתך תחבורה לשדרה המרכזית

דמיינו שדרה ברוחב 50 מטר (!) עם חנויות ועסקים בשני צידי הכביש, אתם עם שקיות קניות, ילדים או עגלה וצריכים לחצות לצד השני. כעת הסתכלו על השרטוט למעלה (מנק’ A ל-B) – תחילה חוצים שביל אופניים (חשמליות כמובן…), כעת ממתינים ברמזור. לפניכם כביש של 3 נתיבים בכיוון אחד, חוצים בירוק ומגיעים לאי תנועה. ממתינים (שמש, גשם…). אוטובוסים חולפים משני הצדדים. עדיין ממתינים. חוצים לאי התנועה הבא. שוב ממתינים. חוצים עוד כביש עם שלושה נתיבים, מסלול אופניים נוסף, וסיימנו (נקווה שלא שכחתם לקנות משהו בצד השני…).

 

רוצים המחשה של זמן החצייה? קיבלתם:

 

ולהמחשה בתמונות:

ציר ז’בוטינסקי בפתח תקווה, עם נתיב תחבורה ציבורית במרכז הכביש:

רחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה
ציר ז’בוטינסקי בפתח תקווה

שדרות רוטשילד בתל אביב, עם שדרה ושבילי אופניים במרכז הכביש:

שדרות רוטשילד תל אביב
שדרות רוטשילד תל אביב

צילומים מתוך Google Maps

ביקשנו את תגובת הועדה המיוחדת לתכנון ובניה בחריש ולשמחתנו אולי יש אור בקצה הנת”צ… (לפחות לבינתיים):

“חריש היא עיר המתוכננת מהיסוד לרווחת תושביה ובתכנונה הושקעו מחשבה רבה ומענה לאיכות החיים ורווחתם של התושבים. השדרה המרכזית בחריש תהווה אתר מרכזי מרהיב ביופיו למסחר וחיי קהילה עשירים, המותאם ליישוב מתפתח עם משפחות צעירות. נתיב התחבורה הציבורית יישקל, בבוא העת, כאשר ביישוב יתגוררו 140 אלף איש, בהתחשב בכל כללי הבטיחות ובלי יכולת לחצות את הכביש. עד אז יהיו בשדרה המרכזית מסלול לאופניים וכדומה, לרווחת התושבים.”

 

נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.

תודה לשחר אפל מעמותת נאות חריש שהעלה את הנושא החשוב והציע שנכתוב כתבה בנושא. גם אתם מוזמנים לקחת חלק פעיל ולהציע כתבות ונושאים לדיון, השאירו הודעה כאן.

3 תגובות לפוסט זה
  1. אני מבקש להודות ולשבח את כותב הכתבה ואת עצם העלאת נקודות שונות וביניהן את בעיית הנת”צ.
    איני חושב שרעיון הנת”צ במרכז הוא רעיון גרוע יש לזכור שמאז ימי המינוע היו ויהיו ,לצערנו הרב , תאונות
    אך הן קורות גם במקומות העבודה וגם בבית המוגן והאישי שלנו
    יחד עם זאת יש מקום לחשיבה עמוקה ללמוד מטעויות אחרים ולבצע מהלכים ” מחוץ למסגרת”
    רצוי מאד לשלב ברחוב הראשי הזה גם מסוע להולכי רגל ,אפשרות לנגישות לבעלי מוגבלות ,ויכולת בקרה שליטה והכוונה מתאימה לכלל התנועה להולכי הרגל לילדים ולמשמשי הדרך.
    רק בחשיבה אמיצה נקייה מכל סטיה ובעלת מעוף כשרון ידע ניסיון ואומץ ניתן לתת פתרון עתה לעיר בתכנון
    יישר כח

  2. אולי לא הכי מעשי, אבל אין ספק שכבישים שחוצה אותם באמצע שדרה זה הדבר האיכותי ביותר שניתן להעניק לאוכלוסייה. בפרט כשמשני צדי הכביש ישנן חנויות ומרכזי עסקים שונים. זה יכול להחיות את כל האזור ולתת לו אופי, שהופך לחלק מהווי העיר. לצערי, זה לא בדיוק מה שמתכננים, למרות הידע והניסיון. להגיד “חריש היא עיר המתוכננת מהיסוד לרווחת תושביה ובתכנונה הושקעו מחשבה רבה ומענה לאיכות החיים ורווחתם של התושבים…. ” ואז להגיד: “…נתיב התחבורה הציבורית יישקל, בבוא העת, כאשר ביישוב יתגוררו 140 אלף איש… עד אז יהיו בשדרה המרכזית מסלול לאופניים וכדומה, לרווחת התושבים.” מעוד מטריד המשפט “עד אז”… ומה אז? נהרוס את האיכות חיים ונהפוך לרחוב ז’בוטינסקי בפתח תקווה. לזה לא קוראים תכנון לעיר עתידית. תמיד מתלוננים אחרי מעשה. לאחר שבונים בניין גבוה בכיכר, בוכים אחר כך שלא היה צריך להרוס את האופי של הכיכר כדי לבנות את הבניין, וככה הלך לו האופי והיופי… וכמובן, איכות החיים. במודיעין בנו את הכבישים הראשיים כשבאמצע שדרות וזה מקסים ומייחד את העיר. ראו שדרות בתל אביב וכן הלאה. לפני שיהיה מאוחר מידי. חשבו שוב. אולי יהיו פתרונות יפים יותר, טובים יותר ושבאמת משרתים את כלל האוכלוסייה על צרכיה השונים. בהצלחה.

  3. להתמקד בפיתוח שבילי אופניים, ופתרונות לרכבים חשמליים קטנים לנסיעה בתוך העיר. – לצמצם את שטחי האספלט לטובת שטחים וריאות ירוקות. זה גם ישפר את איכות החיים. במקום אוטובוסים ואינסוף נתיבים, אולי אפשר לחשוב על קו רכבת קלה (תחתי) ?

השאר תגובה

גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה