חיים משותפים בבניין קהילתי: "יוצרים מרקם חיים שתומך האחד בשני" | חריש סיטי

חיים משותפים בבניין קהילתי: “יוצרים מרקם חיים שתומך האחד בשני”

בקיץ האחרון עברו להתגורר בחריש חברי קהילת ‘ירוק בעיר’. הם מתגוררים בבניין אחד, מאמינים שחיי קהילה הם המתכון כנגד מחלות הבדידות והניכור העירוניים ומנסים לקדם חיים אקולוגיים בעיר הצפופה. “חיים בקהילה דורשים מחויבות מאוד גדולה, כולל ויתור על משהו שאתה מאוד אוהב”

קהילת ירוק בעיר; צילומים: אורן קלר

“אפשר להשאיר מפתח לטכנאי. אם מישהו נתקע בלי רכב, תמיד יש מי שיעזור. יש לנו ארוחות ערב משותפות, טיולים ביער או כל רעיון אחר שמישהו מציע. אלו דברים קטנים שביומיום עושים לנו טוב”. כך מתארת דבי לרר (56) חברת הקהילה “ירוק בעיר” את ההווי המיוחד של הקהילה שעברה להתגורר בקיץ האחרון בחריש.

דבי לרר
דבי לרר: “אנחנו רוצים לחיות בחברה שיש בה עזרה הדדית, הכרות ותמיכה”

לרר שייכת לגרעין המייסדים של הקהילה. אלו החלו לפעול יחד כבר לפני תשע שנים ורכשו במסגרת עמותת נאות חריש 14 דירות בבניין אחד, מתוך מטרה ברורה, לנהל חיי קהילה עשירים וחיים עירוניים ברי קיימא.

“לקהילה שלנו יש רגל אחת חברתית ורגל סביבתית. מטרת הקהילה היא לעזור לפרטים בה להתמודד עם הניכור העירוני. אנחנו רוצים לחיות בחברה שיש בה עזרה הדדית, הכרות ותמיכה בחברי הקהילה ולייצר חיים נעימים יותר. ליצור מרקם חיים תומך האחד בשני”, מסבירה לרר.

המאפיין המרכזי השני של הקהילה הוא הניסיון לייצר חיי קיימות עירוניים. “המטרה שלנו היא לקדם חיים אקולוגיים בחריש. שינויי האקלים שבאים לפתחנו הם מטורפים וחייבים לעסוק בנושא אם נרצה ואם לא. הרבה יותר קל להתמודד עם המשימה בעזרת קהילה חברתית חזקה”.

קהילת ירוק בעיר
“לחיות בקהילה שחוגגת יחד את כל מה שאדם עובר בחייו, את הרגעים הקשים ואת הרגעים השמחים”

רצון בחוויית קרבה ואינטימיות

18 מבוגרים ושלושה ילדים חברים בקהילה שמתגוררת בבניין אחד ברחוב שוהם. טווח הגילים של חברי הקהילה נע בין 30-60.

דורון צור (54) ממייסדי הקהילה, התגורר בעשרים השנים האחרונות בכרכור. “לפני 20 שנה נסעתי למדבר ופגשתי קהילה שחיה יחד. הבנתי כבר אז, שזה מה שאני רוצה. לחיות בקהילה שחוגגת יחד את כל מה שאדם עובר בחייו, את הרגעים הקשים ואת הרגעים השמחים גם יחד. קהילה מספקת מענה לחיי עיר מנוכרים.

דורון צור קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
דורון צור: “הערבות ההדדית היא נפלאה כשיש אנשים סקרנים ויש להם רצון בחוויית קרבה ואינטימיות”

“בקהילה שלנו יש עוד אנשים כמוני שזה העניין שלהם, להביא את עצמם לידי ביטוי ולהיות ערבים אחד לשני – זה מלהיב. יוזמות כמו ‘בואו נעשה יוגה’ או ‘נצא לטיול ביער’ או ‘נכין יחד שלטים לדירות’ תמיד זוכות למענה. הערבות ההדדית היא נפלאה כשיש אנשים סקרנים ויש להם רצון בחוויית קרבה ואינטימיות”.

סדנת הכנת שלטים: הצעה שזכתה למענה

מעורבות דרמטית בהליכי תכנון

חברי קהילת ירוק בעיר רכשו את דירותיהם במסגרת עמותת נאות חריש. בעיות בעמותה גרמו לעיכוב של שנים רבות. “היו שפרשו, תשע שנים זה הרבה זמן”, מסבירה לרר. “היו זוגות שנפרדו, זוגות שעשו רילוקיישן. חיפשנו ומצאנו במקומם אנשים שהאספקט הקהילתי היה חשוב להם והדירות הושכרו להם”.

טל פינצי קהילת ירוק בעיר
טל פינצי: ההשפעה של הקהילה על פרויקט נאות חריש היתה דרמטית

צור מספר כי הקהילה פרסמה ‘קול קורא’ בפייסבוק וזכתה להיענות גבוהה. “אלה שכן התאימו, התערו די מהר. כבר לא מרגישים מי ותיק ומי חדש אבל עדיין יש לנו קילומטראז’ לעשות על מנת  לבנות אמון”.

טל פינצי (50) נענתה לקריאה והצטרפה לקהילה. “ראיתי את הפרסום והרגיש לי שיש משהו נכון שמתרקם שם”, היא מסבירה. “אני אוהבת לעבוד עם האדמה ובכפר סבא הייתי פעילה מאוד בתחזוקת גינות שיתופיות. ביליתי בכל יום עם אנשים שהנושא קרוב לליבם”.

פינצי מודה שהרשימה אותה המעורבות של חברי הקהילה בתכנון כלל הבניינים של עמותת נאות חריש עוד בשלבים מוקדמים. “בקהילה שלנו יש אדריכלים ואנשי מקצוע שעוסקים בבנייה ירוקה, סביבה וקיימות. ההשפעה שלהם על כלל הפרויקט היתה דרמטית. הם היו מעורבים בשלב התכנון של בנייני נאות חריש והשפיעו על איכות הבידוד בבניינים ועל תכנון תאורה טבעית בכל 42 הבניינים שהעמותה בנתה. בזכותם בלובאים הקומתיים יש תאורת יום ואפשר לגדל עציצים”.

שוהם 53 קהילת ירוק בעיר
תאורת יום טבעית גם בחדר המדרגות

לרר קידמה גם את תפישת הגינון בחריש. “אני קידמתי ודחפתי את תפישת הגינון האקולוגי (בר-קיימא) בעיר. הרבה עצי צל ארץ ישראליים, שתילה של עצי פרי וצמחי תבלין, שימוש ברסק גזם לחיפוי האדמה ואחזקת הגנים הציבוריים ללא ריסוסים. שזה אתגר לא פשוט בכלל, שמחלקת גנים ונוף של העיר עומדת בו בכבוד רב”, היא מספרת.

קומפוסט בחצר, גינת ירק בגג

שינוי משמעותי נוסף שערכו חברי הקהילה כבר בשלב תכנון הבניין היה בניית פרגולה בגג עליה הותקנו הקולטים. כך הצליחו חברי הקהילה לפנות לעצמם את הגג כולו לטובת מקום מפגש. בימים אלה הם עסוקים בתכנון מרחב הישיבה וגינת הגג שיקימו שם.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר גג בניין
קולטי השמש מוקמו על פרגולה, שטח הגג התפנה לטובת הקהילה

“לאדם פרטי קשה לעשות מהלך כזה”, מציינת לרר. “התפישה של מודל קיימות עירוני היא שצפוף בעיר ואין שטחים ירוקים, ולכן גגות ירוקים הם אחד הפתרונות הטובים. כך לומדים לגדל מזון בעיר, להאכיל את חברי הקהילה במזון בריאות ולחסוך בעלויות שינוע מזון”.

גג ירוק: עסוקים כעת בתכנון מרחב הישיבה וגינת הגג שיקומו שם

בחודשים הספורים שהם גרים שם הספיקו חברי הקהילה לארגן מיכלי קומפוסט ענק בחצר ולטפח חקלאות עירונית הכוללת ערוגת ירקות ותבלין. עוד הם מתכננים פרויקטים ירוקים נוספים כמו איסוף מי מזגנים להשקיית הגינה, שיצמצמו את טביעת הרגל האקולוגית בעיר.

אחד האנשים המזוהה ביותר עם פרויקטים ירוקים בעיר הוא מעוז לואנץ (50). לואנץ, חבר הקהילה ופעיל מזה תשע שנים בקידום אג’נדה ירוקה בעיר. הוא הנחה את קורס ‘יער למאכל’, יזם את קורס ‘חריש למאכל’, שמלמד תושבים לגדל במרפסת ירקות ופירות, והוא אחד מהמנחים בקורס ‘מנהיגות ירוקה’, שמפעילה עיריית חריש.

לואנץ, שהתגורר בשנים האחרונות בפרדס חנה שמח על המעבר לחריש. “מיד עם המעבר לחריש  הרגשתי בבית בזכות כל השנים בהן הייתי פעיל והכרתי את כל התהליכים שקורים בעיר. אני מרגיש שהיתה לי הזדמנות להעלות את רמת החיבור לעיר בכל מיני פרויקטים שאני שותף להם ואני מעמיק את ההכרות עם חריש ותושביה”.

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: “נוצר פה משהו מאוד מיוחד”

קהילה דורשת מחויבות

ההצלחה הגדולה של קהילת ירוק בעיר, כך מסכימים כולם, תהיה בהקניית תחושת ביטחון, שייכות וביטוי לחבריה. לרר מציינת כי “בשורה התחתונה, בניית קהילה היא האתגר הקשה יותר. מחקרים מוכיחים שרק 5% מהקהילות שמנסות להתגבש מצליחות לקום בפועל”.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
ערוגת הירק של הקהילה

לואנץ מוסיף כי “קהילות מקום” (גרים יחד) הן נדירות אף יותר. הוא גם מודה שהחלק החשוב והמאתגר ביותר הוא בניית הקהילה. “ידעתי שמה שהיה עד עכשיו בתקשורת ובמפגשים שקיימנו לא יהיה אותו דבר. אבל לא ידעתי איך זה יראה – זה היה עבורי כמו קופסה שחורה.”אנחנו בשלב בו כל אחד התמקם בדירה שלו ואנחנו עובדים על המרחבים המשותפים, נפגשים על בסיס קבוע. נוצר פה משהו מאוד מיוחד”.

פינצי מסבירה כי “חלק מחברי הקהילה ויתרו על דירות שרצו כדי להיות חלק מהקהילה. “לאן הנוף בדירה פונה או מה המטראז’ של הדירה פחות חשוב. הרצון לחיות ביחד ולייצר ביחד פרויקטים סביבתיים הוא זה שמוביל”.

צור מתאר גם כיצד מייצרים קהילה אנושית שתומכת בחבריה: “לא גדלנו בתרבות של אמון ונדרש תהליך על מנת לייצר את זה. אנחנו מקיימים שני מפגשים שבועיים. האחד, עוסק בתחושות שלנו ובליבון קונפליקטים אם יש. והשני, הוא מפגש פרקטי יותר שעוסק בשאלות כמו מה נעשה בגג. אלו לא מפגשי חובה, אבל הם עוזרים לנו להעמיק את ההכרות, לזהות את הצרכים ולבטוח האחד בשני”.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
חברי הקהילה ליד מיכלי הקומפוסט

“חיים בקהילה דורשים מחויבות מאוד גדולה, כולל לוותר על משהו שאתה מאוד אוהב”, מוסיף לואנץ. אני מקווה שלכל אחד מאתנו יהיה נעים ונוח לגור כאן. אם נצליח לענות על הצרכים של האינדיבידואלים בקהילה, אנשים יישארו בה וימשכו עוד אנשים לקהילה. זו תהיה הצלחה בעיניי”.

קהילה כניסיון חיים מצמיח

ותוכניות לעתיד? יש המון. לרר מציינת שהקהילה מתכננת פרויקטים כמו הקמת קואופרטיב מזון וספריית חפצים להשאלה. עוד היא מקווה לייצר חיבור עמוק יותר לתושבי העיר. “הגענו ישר למשבר הקורונה ורוב הזמן מצאתי את חריש בסגר. שמעתי הרבה על יוזמות קהילתיות אבל עוד לא הצלחנו לנצל את זה”, היא מוסיפה ומציינת כי חריש כעיר חדשה מעודדת יוזמות. “השילוב של דיור בר השגה עם עיר חדשה שנותנת דלת פתוחה לנושא היא קרקע טובה לקהילות”.

צור מציין “אנחנו חלק מתוך תנועה הולכת וגדלה של אנשים שמבינים שלחיות באופן בר קיימא מאוזן נכון זה לחיות בקבוצות וקהילות. אני לא רוצה להישמע מיסיונר, אבל עדיף מהניסיון האישי שלי לחיות בקהילה. זה ניסיון שיכול להיות מצמיח משמעותי”.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
לואנץ: “נוצר מצב שהשכנים הופכים להפרעה או נטל. אבל אפשר לחיות אחרת”

ואילו לואנץ מסכם: “ישנם בעלי דירות בחריש שרוצים לעבור אלינו בגלל שהם מרגישים את הניכור אצלם בבניין. בדרך כלל הוואצאפ של השכנים הופך לתיבת תלונות על חסימת חנייה או לכלוך בלובי. כך נוצר מצב שהשכנים הופכים להפרעה או נטל. אבל אפשר לחיות אחרת. כל מה שצריך זה להכיר טוב יותר את השכנים, להבין למה מישהו מתנהג כמו שהוא מתנהג ולקבל עזרה ולהיתמך. לא צריך לקרוא לזה קהילה, אבל אפשר להעצים את הקשרים עם השכנים ואז החיים פשוטים יותר ונעימים הרבה יותר”.

לקריאה נוספת: מחריש תצא בשורה? קהילת גמלאים בונה מודל דיור חדש בבניין משותף


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

2 תגובות לפוסט זה
  1. איזה כיף לדעת שזה קורה כאן אצלנו בחריש.
    רעיון כל כך יפה, אנשים יפים… ממש מודל לחיקוי.
    בהצלחה לחברי הקהילה 👍🏼

השאר תגובה

גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה

%d בלוגרים אהבו את זה: