טור דעה: בין הורות להנהגת עיר | חריש סיטי

טור דעה: בין הורות להנהגה

ליאת רבלין משרטטת קווים דומים ושונים בין מנהיגות משפחה והנהגת עיר ומאחלת למשפחת חריש ("המשפחריש"), שתזכה להנהיג את עצמה ברמת הפרט, המשפחה והקהילה בעזרת תכונות המנהיגות וערכי המשפחה

זה קורה בכל בית (כמעט) בחופש הגדול. ילד אחד מתגרה באחיו, ילד שני לא מרגיש טוב והוא בשביתת רעב, ילד שלישי מנסה להגיע לצלחת ושופך את כוסות המים על השולחן ואת גרגירי הקוסקוס על הרצפה, ילד רביעי צועק בקולי קולות וילד חמישי חותך סלט במטבח.

הבית בכאוס מוחלט. ואני? אני מנסה לרגע התנתק מהכל כדי לשמור על שפיותי ומחשבה אחת ברורה ממלאה אותי: "אני רוצה להתפטר".

רוצה להתפטר מתפקיד המבשלת, שרואה את האוכל שהיא הכינה זרוק על הרצפה; רוצה להתפטר מתפקיד המנקה, שמבלה שעות בניקיון שמחזיק מעמד חמש דקות בלבד; רוצה להתפטר מתפקיד האמא, שצריכה להכיל ילד צורח ולא לכלות בו את העצבים שלה; רוצה להתפטר מתפקיד היזמית ובעלת העסק החדש, רוצה להתפטר מתפקיד הפעילה החברתית, מתפקיד אשת הקבע ומתפקיד ועד הבית ובעיקר לא רוצה להרגיש שאכזבתי, שכשלתי, שלא הייתי מספיק, שלא הגבתי נכון, שיכולתי לעשות יותר…אני עייפה מלהיות שורדת בג'ונגל של חיי.

ישבתי ליד השולחן ולא הצלחתי לחשוב דקה קדימה. ואז זה קרה, הילד שלי חצה קו אדום ונהג באלימות. 'עד כאן'.

קמתי וניגשתי אליו ואחזתי בו. הוא נאבק, אני החזקתי. ניסיתי להזכיר לו כמה הוא גיבור ויש לו יכולת להתמודד עם המצב ללא אלימות, אבל בעצם בעיקר דיברתי לעצמי. 'אני גיבורה', 'אני יכולה', 'זה בסדר שקשה ולפעמים רוצים לברוח'. הזכרתי לעצמי שגיבור הוא מי שנשאר ובוחר להתמודד למרות כשלונות העבר ובידיעה שיהיו גם כשלונות נוספים בעתיד. המנטרות עזרו. הילד נרגע, הבית נוקה, בן הזוג הגיע, הפגישה הבאה נדחתה בחצי שעה והעניינים חזרו למסלולם.

משותף ומפריד

האירוע המשפחתי הזה , יחד עם התלבטות אישית בנוגע לעולם הפעילות החברתית- פוליטית בחריש, השיח ברחוב ובדיגיטל לקראת הבחירות, והשיח הפנימי המתמיד על תפקידי ושליחותי בעולם, גרם לי להרהר במונח מנהיגות.

האם ניתן להשוות בין מנהיגות בהורות להנהגת עיר? האם אפשר להנהיג משפחה עם ילדים, כמו שניתן ואף רצוי לעשות בעיר?

מנהיג נדרש לשלל תכונות אישיות טובות ביניהן: שרטוט חזון, מתן דוגמה אישית, הובלת שינויים, אומץ לקבל החלטות שאינן פופולריות, רגישות והבנה להתנהגות אנושית, איזון בין שכל ורגש, כושר ארגון מפותח לניהול מערכות גדולות והאצלת סמכויות ללא הסרת אחריות. תכונות שכל הורה ממוצע נדרש להן (גם אם הוא לא מצליח בהכרח ליישם אותן).

אז מה ההבדל בין הנהגה הורית להנהגת עיר?

בהורות ניתנת לנו לעיתים האפשרות לחזור ולתקן טעויות, בהנהגת עיר, האפשרות לחזור אחורה היא רחוקה מלהיות פשוטה.

בהורות, אנחנו יכולים להיות ספונטניים. בהנהגת העיר, העדר תכנון לטווח ארוך יצור חוסר יציבות וכאוס.

בהורות יש לנו הזדמנות להתקדם עם קצב הגדילה של הילד, בנחת. בעיר החדשה הקצב הוא מטורף והתהליכים חייבים להיות מדויקים ומהירים. ובכלל… משפחה זה לא דמוקרטיה…

המשותף הוא שבהורות צריך ללמוד להתייחס שונה לכל ילד, בהתאם לצרכיו, וכך גם בעיר יש לראות כל מגזר וקבוצת שייכות כילד נפרד ולתת מענה לצרכים הספציפיים שלו.

בהורות, דוגמא אישית תוביל להצלחה של הילד וכך גם בעיר, המנהיגים נמדדים במעשים ולא בדיבורים.

ההורות מעניקה להורה לעיתים הרגשה מוטעית של כוח מופרז כאשר בפועל, במרבית היום אנחנו משרתים. וכך גם בהנהגה, השררה יכולה לבלבל והפוליטיקה יכולה להשחית ומנהיג תמיד צריך לזכור ששליחות היא בעצם גזירת עבדות.

משפחה בריאה חייבת להכיל ערכים של שיח מקרב ומכבד, אהבה, קבלת השונה, אמת, רצון להיטיב, שותפות, אכפתיות, מעורבות ונאמנות. ערכים אלה הופכים אותם לקבוצה מאוחדת שחיה יחד בכבוד ואף פועלת יחד בכוחות משותפים.

"משפחה היא המכשיר החברתי האפקטיבי ביותר לטיפוח היציבות, השלום ואולי אף השגשוג הכלכלי", כתבה שרה ג'ו בן צבי, עורכת מגזין סגולה להיסטוריה יהודית, ואני מחזקת אמירה זו ומאחלת למשפחת חריש ("המשפחריש"), שתזכה להנהיג את עצמה ברמת הפרט, המשפחה והקהילה בעזרת תכונות המנהיגות וערכי המשפחה ותוכל לשרוד כל אתגר (כולל אתגר הבחירות הקרובות) ואף להגיע ליציבות, שגשוג כלכלי ושלום. אמן.

 

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

גינות חריש


לוח דירות חריש

השאר תגובה

גודל גופן
ניגודיות
%d בלוגרים אהבו את זה: