הכירו את 'שביל סובב חריש' שעובר בין שדות, יערות, מטעים, תלים עתיקים, ישובים כפריים ונופים מרהיבים. "מדובר במסלול מגוון מאוד ויפהפה, במיוחד עכשיו, עם כל הפריחות"

בשבוע שעבר סיים עמיקם הרפז, חובב הליכה מושבע ומחבר הספר "הולך טוב" למפות את לראשונה את שביל 'סובב חריש'. 15 קילומטרים שעוברים בין שדות, מטעי זיתים, יערות, תלים עתיקים, מאגרי מים, ישובים כפריים ונופים מרהיבים.

המסלול יפה בכל השנה, אך לקראת ט"ו בשבט, עם פריחת הכלניות, הרקפות והצבעונים הוא יפה שבעתיים – זה הזמן לצאת לטבע.

"מדובר במסלול מגוון מאוד ויפהפה", מעיד הרפז. לדבריו יש משקל רב: הרפז ייסד קבוצת הליכה, שכוללת עשרות חברים, שמטיילים יחד אחת לשבוע בחדרה, זיכרון יעקב, פרדס חנה, אור עקיבא, קיסריה וחריש כמובן.

הוא מכיר כל פינת חמד בסביבה הקרובה וההערכה שלו ליופיו של שביל חריש ניכרת. אגב, הוא לא היחיד. בתחילת החודש זכתה טיילת חריש, שעוצבה על ידי אב אדריכלים בפרס עיצוב אדריכלי הנוף.

המסלול אותו מיפה הרפז כולל חלקים שמתאימים למיטיבי לכת בלבד או לרוכבי אופניים. "המסלול אורכו 15 קילומטר. אני צועד מסלול כזה בארבע שעות לערך. רוב המשפחות יכולות לבחור לטייל רק בחלקים ממנו, לא חייבים את הכול בבת אחת. ישנם חלקים שהם עם דרגת קושי גבוהה שצריך להתאמץ בהם, אבל ילדים החל מגיל 9-10 יכולים לעשות את המסלול הזה בלי בעיות. מה שבטוח הוא שהמסלול הזה יכול למשוך אנשים מכל הארץ, לבוא ולהכיר את חריש. זה מסלול טיול קלאסי ויפהפה ממש, במיוחד עכשיו בפריחות ט"ו בשבט".

"לדעתי, המסלול הזה הוא נכס לחריש", הוא מוסיף. "אתם יכולים להציע לציבור לבוא ולטייל בעיר ובסביבתה או לרכוב. זה גם מעלה את קרנה של חריש וגם עשוי לתרום לכלכלה של העיר".

פריחות, היסטוריה ונקודות תצפית

הרפז מציין כי שביל סובב חריש מגוון מאד מבחינה נופית ואוצר בתוכו כמה פינות חן כמו טיילת היער, יער אלונים ועצי מחט, תצפית על נחל נרבתה המצוקי (קניון הנמרים) ואפילו קצת היסטוריה שבאה לידי ביטוי בהיכרות עם קו שביתת הנשק (הקו הירוק).

נקודת ההתחלה והסיום: קניון חריש בכניסה לעיר בין תחנת הדלק ותחנת הממסר של חברת החשמל.

WAZE: דור אלון חריש או בגוגל מפות: דור אלון חריש.

אורך המסלול: כ-15 קילומטרים.

משך טיול: 4 שעות למסלול כולו. ניתן לחלקו לשני מקטעים, מערבי ומזרחי, של 7.5 ק"מ כל אחד.

אופי השטח: הררי, חלקו הקטן עובר בשטח העיר.

מומלץ לצפות בסרטון ההדגמה של שביל סובב חריש  לפני היציאה לשטח כדי להתמצא בו.

בנוסף, השביל תועד באופן דיגיטלי באמצעות היישומון החינמי של חברת off-road הישראלית, המאפשר לנווט ולדעת בכל רגע נתון מהו המיקום המדויק של המשתמש בדומה ל-WAZE.

חפשו בישומון off-road את שביל סובב חריש

מקטע ראשון מערבי: מתחנת הדלק לנופים ירוקים

המקטע המערבי מתחיל בין תחנת הדלק ליד קניון חריש, ובין תחנת הממסר של חברת החשמל.

מהכיכר ברחוב גפן, ליד תחנת הדלק בקניון חריש יוצאים מערבה לכיוון תחנת הממסר של חברת החשמל בשביל, בינה ובין כביש 611. אחרי כ-200 מטרים השביל מתעקל בחדות שמאלה לכיוון דרום, תחילה במגמת עלייה ואח"כ יורד. הולכים בשביל זה, המקביל לכביש 6, כ-1,400 מטרים ובדרך נראה מימין שני מעברים תת קרקעיים מתחת לכביש 6.

מעט אחרי המעבר התת קרקעי השני מגיע השביל לקרבת טיילת היער של חריש, בתוכה עובר שביל מטופח הנמצא בתוך חורשה טבעית עם פינות ישיבה ומנגלים (מול רחוב אורן 7).

נכנסים לשביל טיילת היער, המתפתל בין העצים, כ-800 מטרים עד קצהו הדרומי. בקצה שביל הטיילת פונים ימינה לכיוון מערב ואחרי כ-50 מטרים פונים שמאלה לכיוון דרום, בשביל רחב המקביל לחומה האקוסטית של כביש 6. אחרי כ-200 מטרים השביל פונה בחדות שמאלה לכיוון דרום מזרח ומתחיל בירידה לכיוון הישוב מייסר ונחל נרבתה.

אחרי כ-300 מטרים נחצה את התוואי המיועד לכביש הכניסה לחריש (כביש 611) ונמשיך עוד כ-650 מטרים עד ערוץ נחל נרבתה, העובר ליד הישוב הערבי מייסר.

חוצים את הנחל ופונים שמאלה לכיוון מזרח וממשיכים בשולי הכפר כ-200 מטרים וחולפים על פני גשר נוסף מעל נחל נרבתה.

מהצומת הסמוך לגשר השני ממשיכים מזרחה כ-900 מטרים עד שמגיעים למאגר מי קולחין (מאגר מצר). בצומת, לפני המאגר פונים ימינה ומיד אח"כ שמאלה וממשיכים לאורך הגדר הדרומית של המאגר כחצי קילומטר. כאשר מגיעים לקצה המזרחי של המאגר נראה מכלאת פרות ובצומת המכלאה נפנה ימינה ונלך בדרך הראשית המתפתלת, תחילה שמאלה ואח"כ ימינה וכעבור כ-600 מטרים מגיעים למסעף דרכים.

מסעף זה נמצא על קו שביתת הנשק משנת 1949 המוכר כקו הירוק. במסעף פונים שמאלה וממשיכים בשביל 4X4 ששימש בעבר כנראה כדרך פטרולים ולראייה, אחרי כ-200 מטרים נראה לימיננו את אחת מאבני הגבול שסימנו את הקו הירוק (בצילום).

נמשיך בדרך העוברת בקו גובה של גבעה ואח"כ משתפלת כלפי מטה ובירידה נראה את חומת ההפרדה בין ישראל והרשות הפלסטינית. למרגלות הגבעה נפנה שמאלה לכיוון צפון מערב ונמשיך כ-450 מטרים לאורך כרם זיתים גדול מאד. נגיע למסעף דרכים ונפנה בו ימינה לכיוון צפון. אחרי כ-180 מטרים נגיע לצומת דרכים בתוך כרם הזיתים, נפנה שמאלה לכיוון מערב ונלך כ-200 מטרים עד שנגיע למסעף דרכים הגובל בערוץ נחל נרבתה. במסעף נפנה שמאלה ומיד אח"כ ימינה, נחצה את ערוץ הנחל דרך פינת החרוב (פינת הישיבה) ונעלה ימינה על דרך הפונה לכיוון צפון.

אחרי כ-600 מטרים נגיע לשכונת בצוותא של חריש, נפנה שמאלה, נעבור שער אדום ונעלה על דרך סלולה החוצצת בין השכונה ובין ערוץ נחל נרבתה. (סוף מקטע ראשון).

מקטע שני מזרחי: משקיפים על מצפה אילן

המקטע מתחיל/ממשיך בדרך החוצצת בין שכונת בצוותא ומקבילה לרחוב רעות ומסתיים בקניון חריש. יוצאים מהדרך הסלולה המקיפה את שכונת בצוותא ממזרח לכיוון צפון. אחרי כחצי קילומטר הדרך מסתיימת במדרכה הגובלת ברחוב רעות. ממשיכים על המדרכה, חולפים על כביש 611 לכיוון מצפה אילן וממשיכים עד הכיכר של שדרות דרך ארץ, שם פונים ימינה לכיוון צפון וממשיכים בשדרות דרך ארץ עד הכיכר עם רחוב קידמה.

ממשיכים עם הדרך לכיוון צפון ואחרי כ-300 מטרים מגיעים לצומת דרכים ובוחרים בדרך הפונה ימינה לכיוון מזרח.

דרך זו מקבילה לדרך הראשית בה הלכנו וחוברת אליה מחדש אחרי כ-600 מטרים. יתרונה של הדרך שהיא משקיפה על ערוץ נחל נרבתה והישוב מצפה אילן. לאחר שחברנו מחדש לדרך הראשית, ממשיכים בה עוד כ-450 מטרים עד שמגיעים לצומת הנמצא למרגלות גבעת בריכות המים.

בצומת פונים שמאלה לכיוון צפון וממשיכים בדרך הראשית (שיש בה תשתית של קווי מים) כ-850 מטרים עד שהיא מתעקלת בחדות שמאלה לכיוון מערב.

מהדרך ניתן לצפות על הישוב אום אל קוטוף (בצילום) וכאשר היא מתעקלת ניתן לצפות על מחצבת ורד. לאחר הפנייה שמאלה ממשיכים עם הדרך עוד כחצי קילומטר עד שמגיעים לצומת הכניסה לישוב אום אל קוטוף הנמצא למרגלות גבעת חרבת עבאס, המזוהה בשלט של קרן הקיימת לישראל. כאן ניתן לפצל את המשך השביל להולכי רגל ורוכבי אופניים.

לרוכבי אופניים: בנקודה זו ממשיכה הדרך בשביל צר העולה לפסגת הגבעה שאינו מתאים לרכיבת אופניים. לכן, מומלץ לרוכבי אופניים לפנות בצומת ימינה ולהמשיך למרגלות גבעת חרבת עבאס, מעל מחצבת ורד, כקילומטר וחצי עד לצומת דרכים שלידה נמצא מתקן של אנטנה סלולרית.

בצומת פונים שמאלה לכיוון דרום וממשיכים במגמת עלייה לגבעה כ-270 מטרים עד למסעף דרכים ובוחרים בדרך הפונה ימינה לכיוון מערב. אזור זה של הגבעה מתאפיין באלוני תבור בני מאות בשנים בעלי נוכחות מרשימה מבחינת הגודל. ממשיכים בשביל כ-600 מטרים עד המסעף ובוחרים את השביל הימני לכיוון מערב ואחרי כ-180 מטרים מגיעים למסעף דרכים (לידו נמצא עמוד חשמל עם שנאי) וחוברים לשביל רחב המקיף את הגבעה ומקביל לכביש מספר 6. אחרי רכיבה של כחצי קילומטר מגיעים למעבר תת קרקעי תחת כביש 611 שלידו נמצא שלט של קק"ל (בצילום – רוכבים ליד המעבר ושלט קק"ל). חוצים את המעבר התת קרקעי ומסיימים.

לניווט במסלול סובב חריש קטע מחצבת ורד חפשו ביישומון off-road סובב חריש, קטע מחצבת ורד לאופניים.

להולכי רגל: ליד השלט מתחיל שביל צר העולה לגבעה ומסומן בצבע אדום (בצילום). מתחילים ללכת בשביל הצר שמגיע אחרי כ-200 מטרים לשלט המורה את הכיוון לאלונים הגדולים ולאום אל קוטוף. ליד שלט זה פוגשים את הסימון הכחול של שביל קק"ל המוליך את המטיילים כלפי מעלה לכיוון מגדל צופי האש. יש לעקוב אחרי הסימונים של השביל הכחול ואחרי מגדל צופי האש השביל מתחיל במגמת ירידה לעברה המערבי של הגבעה.

כאשר סימני השביל הכחול מסתיימים מגיעים לקרבת כביש 611 ולמעבר תת קרקעי הנמצא ליד שלט גדול של חרבת עבאס. עוברים את המעבר התת קרקעי ומסיימים ליד תחנת הדלק. (סוף קטע שני וסוף מסלול).

לקריאה נוספת: טיולים בחריש ובסביבה

ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר העירונית החדשה שמות דגש על חולשת התוכנית בנוגע לפתרונות תחבורה אזוריים שכבר כיום מתקשים להתמודד עם העומס בכבישים. תוכנית המתאר גם אינה מספקת פתרונות ניקוז ונגר הגורמים להצפות. התנגדויות נוספות נרשמו ביחס להקמתו של בית החולים המתוכנן בעיר, ולשינוי מרקם שכונת מעו"ף בעקבות ההיתר  לבינוי רבי קומות

תוכנית המתאר החדשה של חריש יצאה לדרך ביוני 2022 ואושרה להפקדה מספר חודשים קצר לאחר מכן. באופן רגיל, תהליכי התכנון של תוכנית מתאר חדשה אורכים זמן רב, אולם מועד פקיעת המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בדצמבר 2023, האיץ משמעותית את התהליך.

כעת מתקדמת התוכנית לשלב הבא. לדברי מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בסוף אוקטובר תדון הוועדה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר. בסיום הדיון  תחליט הוועדה אם לקבלן או לדחותן.

עיון בהתנגדויות שהוגשו על ידי 10 גופים שונים חושף את החששות הכבדים של יישובי הסביבה מהעומס התחבורתי שחריש יוצרת באזור ומהיעדר פתרונות מספקים. חשש משמעותי נוסף הוא מההשלכות הסביבתיות כדוגמת שיטפונות שפגעו בשטחים החקלאיים בסביבה ופגיעה בערכי טבע עם התפתחות וצמיחת העיר.

מועצה אזורית מנשה: פתרונות תחבורה

מועצה אזורית מנשה, אליה שייכים יישובי הסביבה העוטפים את חריש, ציינה בהתנגדות שהגישה כי תוכנית המתאר החדשה של חריש מוסיפה 2,034 יחידות דיור בתחום העיר הקיימת ומקדמת ציפוף משמעותי וצמיחה במספר התושבים. עם זאת, התוכנית אינה מספקת פתרונות תחבורה הולמים לחיבור העיר למערכת האזורית.

"כבר כיום קיימים עומסי תנועה כבדים במערך הדרכים הסובבות את חריש ומשפיעות באופן ישיר על יישובי מוא"ז מנשה", ציינה לאה פרי, מהנדסת מוא"ז מנשה והוועדה לתו"ב מנשה-אלונה.

לדבריה, מקטע כביש הכניסה הדרומי 611 – מצומת נרבתה לחריש – מספק מענה חלקי בלבד מאחר ואינו מקשר את יישובי צפון השומרון ויישובי מנשה כציר עוקף לחריש. בהתאם, מבקשת פרי כי אישור תוספת יח"ד וציפוף מגרשי המגורים יעשה לאחר ביצוע כביש עוקף חריש 611 בשלמותו מצפון השומרון ועד דרך 574/444.

קיבוץ מצר: כביש 611 כקו גבול

אזכור נוסף מקבל כביש 611 העתידי בהתנגדות שהגיש קיבוץ מצר. החשש העיקרי אותו מביע הקיבוץ השכן הוא מזליגת פיתוח העיר חריש לשטחים החקלאיים הפעילים. בהתאם, מבקש הקיבוץ להדגיש כבר במסגרת תוכנית המתאר את חשיבות תכנון כביש 611  כחייץ אפקטיבי מהותי בין הקיבוץ לבין רובע חריש דרום המתוכנן.

"כך, כביש 611 יהווה חיץ וגבול דרומי מובהק וסופי לשטח הפיתוח העירוני של חריש, וזאת, בין היתר, על מנת למנוע זליגה נוספת של הפיתוח העירוני לכיוון הקיבוץ ושטחיו החקלאיים, תוך פגיעה חמורה בקניינו", כותב מזכיר הקיבוץ.

שמירת שטחים לרכבת והוספת מסופי תחבורה

התחבורה האזורית זוכה לאזכור נוסף בהתנגדות של מ.א מנשה, הפעם, בהתייחס להכרעה על תוואי מסילת מנשה במקטע הדרומי – שטרם התקבלה. החלופה האחרונה שהתפרסמה בנובמבר 2022 כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון מור בכניסה לעיר, ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש שש בצידו המערבי.

עם זאת, על השולחן מונחות גם חלופות נוספות לבחירה, וביניהן חלופת מנהרה תת קרקעית (חלופה 4) העוברת במרכז העיר חריש ממזרח לכביש 6 ומספקת מענה לתחבורה ציבורית בתוך העיר חריש. זוהי החלופה המועדפת על מועצה אזורית מנשה. בהתאם, מבקשת מהנדסת המועצה כי תוכנית המתאר של חריש תשמור מקום לחלופות הרכבת בתחום העיר על מנת שתתאפשר בעתיד הקמת תחנה בחריש.

כדי להקל על עומס התנועה, הגישה גם חברת נתיבי איילון התנגדות המבקשת לעגן במסגרת תוכנית המתאר את מיקומם של מסופי התחבורה בחריש.

נתיבי איילון מבקשת להוסיף לתוכנית המתאר, מעבר למסוף התחבורה המערבי המצוי בבנייה ומופיע בתוכנית, שני מיקומים: מסוף בשכונת מעו"ף המחולק בפועל לשניים: צפוני תפעולי, ודרומי מסוף נוסעים ומסוף נוסף בחריש דרום.

החשש: מי נגר והצפות ישובי הסביבה

נושא נוסף שעולה מהתנגדויות שהגישו מ.א מנשה, קיבוץ מצר וכפר מייסר הוא חוסר ההתייחסות בתוכנית המתאר לפתרונות ניקוז ומניעת הצפות – כנדרש. בניית העיר חריש, ללא פתרונות ניקוז מתאימים גרמה בעבר להצפות משמעותיות ולנזקים בשטחים החקלאיים של קיבוץ מצר וכפר מייסר. על פי המתנגדים הלקחים לא הופקו ותוכנית המתאר לא מתייחסת לנושא.

"אין ולא קיים פתרון הולכה וניהול ניקוז המים מחריש ועד לנחל נרבתה. נכון להיום כל חורף לא ניתן להגיע לאדמות מייסר בגלל הצפות בגשמים דבר שמהווה סכנת הצפה ואף סכנת פגיעה בנפש והן פגיעה ברכוש וגזילת הזכות להגיע לקרקעות של התושבים", כותב איימן אבו ארקייה, בהתנגדות שהגיש בשם ועד הכפר.

מועצה אזורית מנשה מוסיפה בנושא: "מי נגר עילי בכמות ובעוצמה הזאת, מכוון חריש לכיוון נחל מצר (נרבתה) וכפר מייסר, לא היתה קיימת בשנים שעברו והיא נוצרה כתוצאה ישירה מהרחבת חריש ובניית שכונות חדשות ללא היערכות כנדרש.

מ.א מנשה דורשת כי התוכנית הכוללנית תכלול פתרונות ניקוז והעשרת מי תהום בתחומה ותכנון פתרונות קצה. עוד מבקשת המתנגדת כי ההתייחסות לנושא הניקוז והנגר יבוא לידי ביטוי במסגרת היתרי הבנייה שעיריית חריש תפיק ליזמים.

החברה להגנת הטבע: מתנגדת לבי"ח בחריש

החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות לתוכנית המתאר ובמרכזה הקמתו המתוכננת של בית חולים בשכונת מעו"ף. ארז ארד, נציג החברה, מציין בכתב ההתנגדות כי המיקום שנבחר, בצפון מזרח מעו"ף הוא כיום שטח פתוח בעל ערכי טבע גבוהים ומוגנים.

"תושבי חריש, אום אל קוטוף והסביבה יכולים להמשיך להפיק הנאה ממרחב פתוח זה". ארד גם מדגיש כי מבחינה אקולוגית, זהו אזור ליבה למינים רבים של בעלי חיים וצמחים.

למעשה, החברה להגנת הטבע כופרת בצורך בהקמת בית חולים בחריש ומציעה שתי חלופות, טובות יותר לתפישתה. האחת, הקמה של בית חולים ביישובי ואדי ערה – בה מצוייה רוב האוכלוסייה שמתגוררת במרחב שבין חדרה לעפולה. ישובים אלה גם סמוכים לכביש 65 המהווה ציר מרכזי. לדברי ארד הקרבה לכביש היא יתרון משמעותי בניגוד לחלופת חריש שאינה מחוברת לכבישים מהירים ודורשת פיתוח תשתיות תחבורה, שמשמעותן פגיעה נוספת בטבע.

חלופה שנייה: "הקמת בית חולים כללי בתוך המתחם הגדול של בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", כפי שמציעה ומבקשת מועצה אזורית מנשה. בית חולים זה פרוס בצורה נרחבת ובזבזנית בשטח על פני יותר מ-500 דונם ובתכנון נכון הוא יכול לקלוט עוד בי"ח כללי מודרני בשטח הנדרש".

תושבי מעו"ף: שמירה על המרקם הקיים

פיתוח שכונת מעו"ף עומד במוקד של התנגדות נוספת שהגישו 93 מתושבי השכונה. אלה התארגנו וחתמו יחד על התנגדות לבינוי מגדלים ורבי קומות בשכונה.

לדבריהם, התוספת המשמעותית של מאות יחידות מגורים בשכונה כמו גם תוספת של למעלה מ-90 אלף מ"ר שטחי תעסוקה אושרו מבלי שהתוכנית המופקדת בחנה באופן מלא וכפי שנדרש בהליך התכנון, את אתגרי התעסוקה והתחבורה בשכונה.

לדברי התושבים, נדרשת בדיקה מקיפה לכושר הנשיאה (capacity) של הקרקע לתוספת שטחים אלו ע"ג התשתיות הקיימות ולכן הם מבקשים לבטל את הפקדת התוכנית ולבצע בחינה מחדש לכל התוכנית.

בנוסף, דיירי השכונה מתנגדים לשינוי מרקם השכונה ולהגדלת זכויות בנייה של מגדלים עד 18 קומות. לטענת המתנגדים, תוכנית זו תביא הלכה למעשה, לכליאת בנייני המגורים שגובהם עד כ-10 קומות על ידי מבני מסחר תעסוקה ומסחר בגובה כפול.

המתנגדים מבקשים כי במידה והתנגדותם הכוללנית לא מתקבלת להחריג את המגרשים הנושקים למתחמי המגורים הנוכחים (מתחם 1) ולהשאיר את התב"ע הנוכחית, לפיה הבינוי בשכונת מעו"ף של מבני תעסוקה ומסחר הוא של 5 עד 7 קומות בלבד. את הבנייה לגובה הם מבקשים להגביל למתחם 2 בלבד.

"ערים רבות בארץ ובעולם מצליחות לייצר עירוניות איכותית, להגיע לצפיפות גבוהה – וללא מגדלים", כותבים התושבים ומסכמים בבקשה כי "בינוי המגורים בשכונה ישמר בבנייה מרקמית התואמת לאופי הסביבה".

גילוי נאות: הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף וחתומה על ההתנגדות לפיתוח השכונה בהתאם לתוכנית המתאר הנוכחית

לקריאה נוספת: תוכנית המתאר אושרה להפקדה: 2,000 דירות יתווספו לשכונות הקיימות

בשבוע שעבר חריש הוצפה במספר מוקדים בעיר ולא בפעם הראשונה. בחורף 2020 חוותה חריש שני מקרי הצפות משמעותיים. עיריית חריש הסבירה כי מדובר במקרה קיצון שגרם לקריסת המערכת אבל סקירת מומחים מצאה כי הנחיות הניקוז לבינוי בעיר לא יושמו וכי התשתית הקיימת אינה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם המשימה בשנים הבאות, אלא אם יתבצעו שינויים מידיים. הוועדה המיוחדת: "אין כשל תשתיות בחריש"

ב-6 בדצמבר 2022, חריש הוצפה במספר מוקדים ברחבי העיר, באזור הכניסה בסמוך לקניון, בסמוך לכיכר הזיתים ובמספר מוקדים בשכונות. מכוניות שייטו בחניות, עסקים טבעו במים ותושבים ניסו לצלוח את "נהר חריש" שזרם במרכז העיר.

כדאי להזכיר כי ההצפה בשבוע שעבר אינה הראשונה בעיר. לפני שנתיים, ב-21 בנובמבר וב-25 בנובמבר 2020 אירעו בחריש שני מקרי הצפה דומים בשני מוקדים עיקריים. גם אז, הגשמים שניתכו הפכו את שדרת דרך ארץ לתעלה ונציאנית ומכוניות שטות נראו לראשונה בעיר, עסקים הוצפו וספגו נזקים, דירות ומכוניות ניזוקו מהמים והעיר נתפסה במראות לא מחמיאים ושאינם מתאימים לעיר חדשה ועדכנית.

בשנתיים שחלפו מאז מקרי ההצפה הראשונים בעיר ביצעה עיריית חריש עבודות תחזוקה לפני החורף, התריעה לתושבים במהלך חורף 2020 שלא לחנות במקומות מועדים לפורענות ואף הוסיפה בקיץ האחרון קו ניקוז נוסף בקרבת הקניון.

"חווינו לפני זמן קצר אירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות ביותר שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך וכתוצאה מסחף של רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו הצפות בכמה מוקדים בעיר", כתב ראש העיר יצחק קשת בתגובה להצפה בשבוע שעבר והוסיף: "לצערנו, אירועי גשם חריגים כאלה קורים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר. מעבר לפעולות היערכות שגרתיות של ניקוי תעלות ניקוז וקולטני גשם שערכנו בקיץ, לפני מספר חודשים הוספנו קו ניקוז ראשי בכניסה לעיר בשד' דרך ארץ, ולמרות שההיערכות שלנו לא מנעה את ההצפות – הרי שבסופו של דבר כל המים נוקזו בתוך זמן קצר יחסית".

מקרה קיצון כל שנתיים

לפני שנתיים ההסבר שניתן לתושבים נכתב ברוח דומה. קשת פירט כי 140 מ"מ מים ירדו ביום אחד, כ-20% מממוצע הגשם השנתי בחריש. "אין בשום עיר מערכת ניקוז שמסוגלת לקלוט כמויות עצומות כאלה בזמן קצר כל כך, וזו הסיבה להצפות הגדולות שספגה העיר בסוף השבוע". עוד ציין: "חריש היא עיר חדשה והתשתיות שבה הן מהטובות ביותר שיש בישראל ומתוכננות על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר, ועם קולטני גשם בעלי יכולת ספיקה גבוהה ביותר. אבל היותה של חריש עיר חדשה לא אומר שיש לנו יכולת להתכונן ולהיערך לכל תרחיש קיצון, והאמת צריכה להיאמר: אין לנו שום אפשרות להבטיח שמה שקרה בסוף השבוע לא יקרה שוב".

"בעיה רוחבית בכל העיר"

אמר וצדק. המחזה אכן קרה בשנית ותוך זמן קצר מאוד, שנתיים בלבד. כמה מים ירדו הפעם והאם מדובר שוב במקרה קיצון?

ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית חריש, פרסם ברשת החברתית כי על פי המדידה בחווה המטאורולוגית, מערכת טכנולוגית חכמה לאיסוף נתוני מזג האוויר הפועלת בחריש המצויה בתחום אחריותו, ירדו במשך חצי שעה 44 מ"מ של משקעים.

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע סבור שכמות זו אינה מצדיקה את השימוש ב'מקרה קיצון'. הוא מסביר מדוע. "אירועים נמדדים על פי הסתברויות. ישנם אירועים שסביר שיתרחשו אחת למאה שנה (1%), הסבירות של אחרים היא אחת ל-50 שנה (2%), וכן הלאה. הסבירות לירידת 44 מ"מ של גשמים במשך חצי שעה באזור שלנו היא של 20% כלומר – אחת לחמש שנים – כך על פי סקירה הידרולוגית שבוצעה עבור תוכניות לפיתוח חריש דרום".

"מבחינתי, השימוש בביטוי 'אירוע קיצון' מעיד על חוסר הבנה של הסיטואציה. אנחנו לקראת עלייה באירועים קיצוניים שילכו ויתגברו בעקבות שינויי האקלים. הנהגת העיר צריכה לשאול את עצמה: האם אנחנו יודעים להתמודד עם האירועים האלה? ההנהגה חייבת לאמץ ראייה הוליסטית ששומרת על המתרחש בעיר עצמה ועל המרחב כולו ולא להתחבא מאחורי הגדרה של אירוע קיצון".

דרישה לבדיקה מעמיקה

עו"ד אמיר סלע, תושב העיר, מסכים עם זנזורי. הוא פנה למבקר העירייה ומבקר המדינה בדרישה לחקור את כישלון מערכת הניקוז בעיר. "הודעתה של העירייה רוויה בסתירות פנימיות – כך אירוע חריג לשיטת העירייה שב וחוזר באופן תדיר. ובכן בשפה העברית הפשוטה אירוע חריג אינו תדיר. כך גם פירוט אודות רסק הגזם שצף ואטם את מערכת הניקוז מעלה שאלה – מי נושא התפקיד אשר לא חיבר בין מצב טופוגרפי של עירנו לאפשרות שזו התוצאה שתתרחש עם רסק הגזם, בשעה שפיזר אותו מעל כל גינה בעיר"?

שאלות דומות צצו גם אצל יוחאי פרג'י, חבר המועצה ויו"ר ועדת הביקורת. "פניתי למבקר הרשות וביקשתי לבדוק אילו עבודות ניקוז נערכו לחורף על מנת למנוע הצפות כמו בפעם שעברה. לדברי ראש העיר הסיבה לכך זה הגזם, אז על דעת מי פיזרו גזם ברחבי העיר ולמה? ואם הבעיה היא הגזם, אז מדוע לא פינו את הגזם עד עכשיו?"

פרג'י מוסיף ומקשה: "בשנה הקודמת בוצעה עבודה בדרך ארץ והיה מקטע שהיה סגור שלושה חודשים. במה הצינור החדש סייע להצפה הנוכחית? והכי חשוב, הבעיה היא בעיה רוחבית בכל העיר, מה אנחנו עושים כדי שדבר כמו זה לא יקרה שוב?"

בינוי חריש גרם להצפות ביישובי הסביבה

ניתן לעשות הרבה. כך לפחות סוברים אנשי מקצוע ומומחים המעורים בנעשה בחריש. "לא הפתיע אותי שזה קרה בחריש", מציינת ד"ר יעל גרנוולד, החתומה על עבודת חקר שבחנה מקרי הצפות שאירעו בשנת 2018 ביישובי הסביבה, מייסר, מצר, ברקאי ומענית כתוצאה מבניית חריש.

במסמך המפורט שהכינה גרונוולד במסגרת תפקידה כעמיתת ממשק מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, באגף לשימור קרקע במשרד החקלאות היא מנתה שורה של פתרונות לניקוז מים ולניהול מי נגר, שהופיעו בתוכניות המתאר ובתוכניות המפורטות לבינוי חריש, אך לא יושמו בפועל בבניית העיר וכתוצאה מכך נגרמו הצפות ונזקים גדולים ביישובי הסביבה.

בעקבות ההצפות החמורות, משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עיריית חריש השקיעו 16 מיליון שקלים בתוכניות להעמקת נחלי הסביבה נרבתה וברקאי כדי שיוכלו לקלוט את עודפי המים ולמנוע נזקים נוספים לישובים.

הניקוז קיבל עדיפות נמוכה

גרונוולד מציינת כי תוכניות בינוי העיר כללו פתרונות לניקוז מים בשטח הרשות מתוך הבנה כי חריש נדרשת לנהל את זרימת מי הנגר (מי גשמים שזורמים מעל האדמה לאחר שהקרקע רוויה). לדוגמה: הקפדה על כך ש־20% משטחי המגרשים יישמרו להשהיית נגר; יצירת איי תנועה נמוכים ממפלס הכביש על מנת שיספגו את מי הזרימה; הכוונה של מרזבים לשטחים ירוקים ולא לתעלות הניקוז; שימוש בחומרי סלילה וריצוף חדירים למים ובניית טרסות מדורגות להשהיית המים ולמניעת זרימה חזקה.

בדו"ח שחיברה במרץ 2021 מציינת נגר כי פתרונות הנגר לא יושמו בעיר. מדוע? גרונוולד מעריכה כי הלחץ הממשלתי לבניית אלפי יחידות דיור בזמן קצר עשה את שלו. "אין ספק שישנו מכלול גדול של שיקולים המשפיעים על החלטות עקרוניות בוועדות, בייחוד בוועדה עמוסה כל כך כמו הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, נראה היה, שנושא הניקוז קיבל עדיפות נמוכה בשל עומס עבודה".

עוד היא מציינת כי מרבית ההנחיות בנספח הנגר הן מנחות ולכן הן בגדר המלצה, וניתנים לשיקול ולגמישות תכנונית – מה שלעיתים קרובות גורם להזנחת התחום. "מדיווחי הוועדה המקומית המיוחדת חריש, עולה כי היא נעזרה ביועץ ניקוז רק בשנה אחת (2017) מתוך שנות הפעילות של הוועדה. ייתכן ואם היו נעזרים ביועץ ניקוז לאורך כל התקופה, ניתן היה להימנע מהנזקים, ולהקים מערכת טובה יותר ברחבי העיר".

תוכנית הוליסטית ולא פלסטר

זנזורי מחזק את דברי גרונוולד. "עבודת המחקר של גרונוולד מציגה פער בין תכנון וביצוע. אלו טעויות שנעשו וכעת צריך להתמודד עם התוצאות. אם חריש לא תנהל את מי הנגר שלה כמו שצריך היא תפגע בעצמה ובישובים במורד הסביבה. בתוכניות של חריש היו מקומות ספציפיים שהוזכרו על ידי אנשי המקצוע כמקומות מומלצים לניהול נגר, אבל חריש לא ביצעה זאת כמו שצריך ואז נוצר כפל של בעיות. חובתה של חריש להתמודד עם המצב, לאמץ פתרונות מבוססי טבע ולא "פלסטרים" קטנים בכמה נקודות בעיר".

"בעיות הניקוז של חריש לא יכולות להסתכם בתוספת של צינור אחד", אומרת ד"ר גרנוולד ופוסקת כי בעיר נוצר כשל מבני. "אם היו נערכים ובונים פתרונות נגר במעלה העיר ומווסתים ולא נותנים לכל המים לרדת בלי שום ניהול – חומרת ההצפה היתה נמוכה משמעותית. בנוסף, מערכת הניקוז תוכננה כך שהיא הסתמכה בין היתר על פתרונות ויסות נגר בתחומי העיר אבל אלו לא בוצעו ולכן אנו מקבלים הצפות של הבתים והעסקים, כפי שנראה בחריש".

"הפרשי הגבהים בעיר חייבים להילקח בחשבון. לדוגמה, הפארק הגדול ברחוב אודם, הוא שטח מושלם ליישום פתרונות לניהול נגר – אם היו מפתחים אותו בצורה של קערה שסופגת ומשהה מים. במקום זה בנו אותו כגבעה שמוסיפה לזרמי המים כמות גדולה. ברגע שיש אירועי קיצון המים זורמים מאוד מהר – אבל אם יש מלכודות נגר ברחבי העיר – הן מאיטות את זרם המים ולא הכל נכנס בבת אחת למערכת הניקוז".

תוכנית הוליסטית

מה ניתן לעשות כדי שההצפות לא יחזרו? גרונוולד מייעצת: "יש פתרונות בתוך העיר שניתן ליישם אבל צריך להחליט שזה באג'נדה ולדעת שזה יעלה הרבה. ישנן ערים שאומרות, 'או.קי. יש שכונה שמוצפת מדי פעם, נשלם מדי פעם פיצויים ונימנע מכאב הראש הזה'. זה לא בלתי סביר כי הטיפול אינו מסתכם בלהוסיף צינור לניקוז של עיר שלמה. צריך טיפול שורשי והוליסטי".

מה עיריית חריש צריכה לעשות כעת?

"אני ממליצה לראש עיריית חריש להיפגש עם ראשי הערים של נס ציונה ושל הוד השרון. שתי הערים סבלו מהצפות חוזרות במשך שנים רבות, ושני ראשי הערים לקחו את המושכות לידיים בנושא והחליטו שהם מטפלים בזה בצורה שיטתית.

"בנוסף, אני מציעה שראש העיר יהיה מעורב באופן אישי בניהול תוכניות הנגר של חריש דרום, שדברים יעשו כמה שיותר מוקדם, בשלב של פיתוח השטח. אני יודעת שבתוכניות של חריש דרום כבר עובדים אחרת, מתייעצים עם רשות הניקוז והנחלים ומערבים אותה, יש נכונות לעשות זאת טוב יותר ונספח ניהול הנגר שופר מאד בעקבות העבודה המשותפת".

גם זנזורי מסכם את הנושא בנימה דומה: "צריך לבנות תוכנית לכלל העיר בשיתוף עם רשות הניקוז שמפרטת איך מתמודדים עם השטפונות ואילו פתרונות נדרשים בעיר ומחוצה לה. אם הנהגת חריש לא תכין תוכנית עבודה הוליסטית להתמודדות עם כמויות נגר גדולות, היא תצטרך להתמודד עם הצפות כל שנה מחדש".

הוועדה: אין כשל תשתיות בחריש

טענתה של גרונוולד על כשל מבני במערכת הניקוז מתחזקת לנוכח הנתון שהיא מציגה לפיו מערכות הניקוז בעיר צריכות להתמודד עם אירועים שמתרחשים אחת ל-50 שנה. דבריה אינם עולים בקנה אחד עם הצהרות הוועדה המיוחדת לתו"ב – חריש.

בתגובה לשאלת חריש סיטי על כשל תכנוני של מערכת הניקוז בעיר נמסר מהוועדה כי: "מבדיקת האירוע עולה באופן ברור. לא היה כשל תשתיות בחריש. מדובר באירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך ובעקבות רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו ההצפות. כל ההצפות נוקזו וטופלו על ידי עובדי העירייה בלוחות זמנים קצרים". לשאלה על אי יישום הנחיות נספח הנגר בהיתרי הבנייה בחריש – לא התקבלה תגובה מהוועדה.

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "משרד הבינוי והשיכון השקיע משאבים ומאמצים רבים בהקמה בנייה ופיתוח העיר חריש, בין היתר הושקעו כ-180 מיליון שקלים בתכנון ובהקמת מערכות ניקוז שתוכננו ע״י צוות מתכננים מנוסים. התכנון קיבל התייחסות של בקרים מקצועיים, וקיבל את כל האישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים. עם סיום עבודות ההקמה, התשתיות הציבוריות בעיר נמסרו לתפעול ולתחזוקה לעיריית חריש. נדגיש כי, לפני מספר חודשים, כחלק מהיערכות לקראת החורף, המשרד פעל לשדרוג מערכות הניקוז ולהוספת קו ניקוז בכניסה לעיר.

לעניין ההצפה, נציין כי תוך פרק זמן קצר ירדו בעיר כמות גשמים קיצונית ביותר וחריגה וכתוצאה מכך במספר מוקדים בעיר היו הצפות שמערכת הניקוז הקיימת לא הצליחה לקלוט ולהתמודד עם העומס".

תגובת עיריית חריש: "ביום שלישי האחרון חריש חוותה אירוע קיצון. כדי לסבר את האוזן, בזמן קצר של פחות משעה ירדו בחריש 44 מ"מ של גשם. כמות המשקעים נמדדה על ידי החווה המטאורולוגית של העירייה (מערכת שמשמשת את הרשות לניהול משק המים שלה). טענה שלפיה לא מדובר באירוע קיצון היא פשוט טענה שאינה מבוססת. מדובר בכמות עצומה בזמן קצר מאוד, שאף מערכת ניקוז עירונית לא מתוכננת להתמודד איתה. בכל אופן האירוע המדובר היה אירוע נקודתי שהסתיים מהר לאחר שצוותי העירייה הגיעו וטיפלו באופן מידי במקומות שבהם נדרשה התערבות. חשוב להדגיש בקיץ האחרון ביצעה העירייה בשיתוף משרד השיכון עבודות בחלק הצפוני של שד' דרך ארץ (סמוך לכניסה לעיר) להוספת קו ניקוז עליון לקו הניקוז הקיים. עוד נדגיש שכל תכנון של שטח ציבורי בחריש כולל התייחסות משמעותית לניהול מי נגר.

כמו כן, עיריית חריש לא מאשרת היתרי בנייה אלא הוועדה המיוחדת ואת השאלות על נספח הנגר יש להפנות לוועדה".

הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה על הגדלת שטח השיפוט של חריש בקרוב ל-50%. רוב השטחים החדשים יועברו לחריש מהמועצה האזורית מנשה ויאפשרו את ההתרחבות העתידית של חריש עד ל-100 אלף תושבים ואת הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר, החיוניים להתפתחותה. מה כוללת התכנית להרחבת תחום השיפוט ומה חשיבותה?

בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

לאחרונה פרסמה הוועדה הגיאוגרפית חיפה את המלצותיה לשינוי שטחי השיפוט, בין הרשויות השונות באיזור הסובב את חריש. המלצות הוועדה גובשו לאחר סדרה ארוכה של דיונים, במהלכם הוצגו בקשותיהן של שלוש הרשויות הרלוונטיות: מ“א מנשה, חריש ובסמ“ה (בסמ“ה היא מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה).

עבור חריש, נדרשת הגדלה משמעותית של שטח השיפוט על מנת לממש את היעד ארוך הטווח שהציבה הממשלה להגדלת העיר עד לכ-100 אלף תושבים וכן על מנת להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר. עד כה, הסתמכה חריש, כמעט בלעדית, על תקציבים ממשלתיים שהוקצו לה במסגרת החלטת הממשלה משנת 2015, החלטה שנסתיימה זה מכבר וטרם הועברה החלטה חדשה. הבטחת אופק של עצמאות כלכלית לעיר מחייבת הרחבה ניכרת בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר. על פי סיכום המלצותיה של הוועדה תבוצע תוספת שטחים על פי המודל הבא:

• השטח המומלץ לקליטה בתחום המוניציפאלי של חריש: 3,932 דונם.
• השטח המומלץ למסירה מחוץ לתחום המוניציפאלי של חריש: 649 דונם.
• סך תוספת השטח עליו המליצה הוועדה הוא 3,282 דונם. תוספת זו תגדיל את שטח השיפוט של חריש ב-46%.

האם חריש זקוקה לתוספת שטחים משמעותית כל כך? מועצת חריש מאמינה שכן. בנימוק הבקשות להעברת השטחים השונים הסובבים את העיר לשטח השיפוט של חריש, ציינה המועצה שתי מטרות מרכזיות: הראשונה, יצירת אופק תכנוני רחב וארוך טווח ככל שניתן לפיתוח מגורים. השנייה, איתור וקידום אזור תעסוקה משמעותי במקביל להקמת העיר.יצויין כי המלצות הוועדה הגאוגרפית טעונות אישור סופי של שר הפנים, אריה דרעי. מה כוללות המלצות הוועדה, כיצד ישפיעו על עתיד האיזור וכיצד צפויה להיראות מפת חריש העתידית, במידה ואכן יאושרו סופית?

הרחבה לכיוון דרום

הוועדה הגיאוגרפית נענתה באופן חלקי לבקשות חריש להרחבת שטח השיפוט לכיוון דרום. באזור זה רוב השטחים משוייכים כיום למועצה אזורית מנשה ונוגעים בעיקר לכפר מייסר, לקיבוץ מצר ולמצפה אילן. חלק מהשטחים משמשים כיום כשטחי חקלאות של קיבוץ מצר, חלקם מיועדים להתרחבות עתידית צפונה של היישוב מייסר על פי תוכנית מתאר מאושרת, וחלקם כוללים שטחי יערות וטבע המיועדים לשימור.

כבר ב-2017 אושרה הרחבת תחום השיפוט של חריש לכיוון דרום, בהיקף של כ-2,100 דונם, לטובת פיתוח רובע חריש דרום. בדיונים הנוכחיים, ביקשה חריש להרחיב עוד את שטח השיפוט, עד לגבול הכפר מייסר מדרום וכן לקבל לידיה שטח מדרום ליישוב מצפה אילן, מזרחית לשכונת בצוותא. זאת בנוסף לבקשה להתרחב עוד דרומית לרובע החדש המתוכנן, על חשבון שטחי חקלאות הצמודים לקיבוץ מצר.

בהמלצתה הסופית, נענתה הועדה הגיאוגרפית באופן חלקי לבקשות ההתרחבות דרומה. הומלץ כי שטח של כ-1,150 דונם דרומית לשכונת החורש (שטח ב' במפה למטה), הכולל את יער חריש ואת תל זאבים יועבר לחריש, וכן שטח נוסף ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתא ומדרום ליישוב מצפה אילן (שטח ג' במפה למטה). בנוגע לכפר מייסר, הוחלט כי עתודות הקרקע של הכפר יישמרו עבור התפתחותו העתידית צפונה, וזאת כאמור, בהתאם לתוכנית מתאר שכבר אושרה אך טרם הוצאה אל הפועל. בנוסף הוחלט כי שטחים חקלאיים מדרום לרובע החדש של חריש ומצפון למאגר מצר ישארו תחת מ.א מנשה.

הוועדה הדגישה כי העברתו של אזור תל זאבים (אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה) לתחום שיפוטה של חריש עשוי לתרום להתפתחותה וכן לשמש עוגן לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית ולהוות מוקד עניין המשקף ערכים ארכיאולוגיים וסביבתיים לטובתם המשותפת הכללית של תושבי האזור.

בפועל, ניתן להעריך, כי פרט לרובע החדש המתוכנן, ”חריש דרום“, לא תתאפשר בנייה נוספת בחריש בחלקה הדרומי, כיוון שרוב השטחים האחרים שמיועדים לעבור לשטח השיפוט של חריש, הינם שטחי טבע לשימור או כאלה המיועדים לפיתוח תוואי כביש 611 העתידי שיקיף את העיר מדרום.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הגבולות החדשים של חריש מצפון-מזרח: ערערה וברטעה

על פי המלצות הוועדה תתרחב חריש גם לכיוון צפון-מזרח ותקיים גבולות משותפים עם ערערה וברטעה. הוועדה המליצה להעביר לשטח השיפוט של חריש שני שטחים צפונית לעיר. הראשון, רצועת שטח נרחבת, המתפרשת על פני כ-1,900 דונם, בין היישוב אום אל קוטוף לבין ערערה, ממזרח למחצבת ורד (אזור ה' במפה למטה). שטח זה יועבר לחריש מהמועצה האיזורית מנשה. מצפון, בסמוך לגבול עם ערערה, נתחם השטח על ידי כביש 6513 המהווה עורק תחבורה המקשר בין ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון לבין מערכת הכבישים הארצית באמצעות חיבור לכביש 65. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי ”צירוף שטח זה לתחומי שיפוטה של חריש והגדרת גבול משותף עם המועצה המקומית ערערה מצפון עשוי להוות ממשק להעמקת שיתופי פעולה עתידיים“.

השטח השני מצפון, שביקשה חריש להוסיף לתחום השיפוט שלה, נמצא בצמוד לברטעה וממערב לה (אזור 3א במפה למטה). כיוון ההתרחבות הטבעי של ברטעה הוא לכיוון מערב ועל כן התנגדה מועצת בסמ“ה להעברת השטח הנ“ל לחריש. המלצות הוועדה חילקו את השטח לשניים – חלק אחד הכולל כ-325 דונם יועבר לחריש ושטח שני יועבר לבסמ“ה.

שני השטחים, מצפון לחריש, מהווים למעשה את עתודות הקרקע המרכזיות שישמשו להתרחבותה העתידית של חריש, והם אלה שיאפשרו את הגדלת היקף האוכלוסיה בעיר עד לכ-100,000 תושבים.

שטח קטן נוסף שעלה לדיון, הוא השטח הכלוא כיום בין כביש הגישה הצפוני לחריש לבין שכונת המע”ר ואום אל קוטוף. מדובר למעשה, על האזור החקלאי שמצפון לכיכר הזיתים. שטח זה נמצא בבעלות פרטית ומשוייך כיום לתחום השיפוט של מ”א מנשה. על אף בקשת חריש לשייך אותו לתחום שיפוטה, המליצה הוועדה להשאירו תחת מ”א מנשה. נציין כי אזור זה (“חלקה 32”) עמד במרכזה של עתירת בעלי הקרקעות נגד מוסדות התכנון וכי בג”ץ קבע כי השטח לא יכלל בתוכנית המתאר של חריש וישמש כחיץ בין אום אל קוטוף לבין חריש.

הבקשה לשיוך שטח מחצבת ורד לא התקבלה

עוד בגיזרה הצפונית, ביקשה חריש לקבל תחת שיפוטה שטחים נרחבים מאוד משני צידי כביש 65 – שטח אחד הכולל את מחצבת ורד ואת יער עירון ושטח שני, ממערב לכביש 65 ומדרום לכפר קרע המיועד, לדבריה, להקמת אזור תעשייה. אזור התעשייה המדובר תוכנן לקום בשיתוף פעולה בין חריש לכפר קרע וייתכן כי גריעתו מהמלצות הוועדה תעיב על האפשרות לקדם את המיזם.

שתי הבקשות הללו נדחו על ידי הוועדה הגיאוגרפית, למעט אזור המתפרש על פני כ-300 דונם מצפון לשכונת אבני חן ולכביש הגישה לחריש (אזור ז' במפה). אזור זה מיוער וככל הנראה צפוי להישאר כאזור ירוק, אך מכיוון שהוא צמוד דופן לחריש, ראתה לנכון הוועדה להעבירו לשטח שיפוטה, גם בכדי להבטיח שימור ותחזוקת ערכי הטבע שבו לטובת תושבי העיר והסביבה. שטח זה תחום בחלקו הצפוני, על ידי מחצבת ורד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הסירוב להעברת השטחים הצפוניים לחריש ובכללם, שטח מחצבת ורד, טרם דנה הוועדה בדרישה שהעבירה חריש לחלוקת הכנסות המחצבה. נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, ידון בדו“ח נפרד של הוועדה ויגיע להכרעה בזמן הקרוב.

השטחים שחריש תמסור למועצה אזורית מנשה

הוועדה ממליצה להעביר שטח בגודל 636 דונם (השטח הסגול במפה) משטח שיפוטה של המועצה המקומית חריש לשטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. הוועדה ממליצה להעביר את השטחים המצויים מצפון לכביש 611 על מנת לאפשר ולספק מענה לטווח ארוך לישוב מצפה אילן וזאת בהתבסס על הסכמתה החד צדדית של חריש לעניין זה. נחל נרבתא יהווה גבול טבעי בין הישוב מצפה אילן לחריש וזאת לשם מתן אפשרות למימושו של רעיון פיתוח הנחל באופן משותף למועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית חריש.

קשת: "המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש"

ראש העיר, יצחק קשת, ציין בהתייחס להמלצות הוועדה כי: "המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש. בתחילת הדרך התייצבתי נגד עמדת משרד השיכון, כי ידעתי שאפשר להשיג יותר עבור חריש, ואכן לאחר דיונים רבים וממושכים השגנו חלק גדול ממה שדרשנו. אנחנו עדיין מפעילים את כל כובד משקלנו על מנת שהוועדה תיתן את המענה התקציבי הראוי לחריש באמצעות חלוקת הכנסות בינינו לבין מועצת מנשה ממחצבת ורד. אאבק על כך, ואני משוכנע שנשיג את התוצאות הרצויות לטובת חריש".

שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים בחריש וחברת הוועדה לתו"ב-חריש התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: "חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום בית קברות, אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים".

גרינברג מציינת עוד כי תוספת השטחים עליה המליצה הוועדה תתרום משמעותית גם לקידום אפשרויות התעסוקה בעיר ועשויה לקדם גם את תכנית מסילת הרכבת, שתשרת את תושבי חריש וכרגע נמצאת במחלוקת אזורית. "אישור התכנית יהיה פריצת דרך משמעותית לחריש", היא מסכמת.