האתגר של מהנדסת העיר החדשה: לייצר חגיגה עירונית ברחוב

אם תשאלו את שרון פישמן, מהנדסת העיר החדשה, תכנון העיר בהתאם לקונספט של מיתון תנועה מוכיח עצמו בנתונים הנמוכים של מספר תאונות הדרכים בחריש ויוכיח גם בעתיד עם השלמתה של המהפכה התחבורתית. ויש לה גם מה לומר על הפקקים בבוקר, הרכבת, הארכת המנדט של הוועדה המיוחדת בחריש וה”פיין-טיונינג” של המרחב הציבורי

צילום: לידור שקד

עם ותק של שלושה חודשים וחצי בלבד בתפקיד ולאחר שנה וחצי בהן עבדה עיריית חריש בלי מהנדס עיר, שרון פישמן אינה עוצרת לרגע. בתפקידה הקודם שימשה פישמן (43) כמהנדסת המועצה של בנימינה-גבעת עדה ונראה כי קצב העבודה בין שתי הרשויות הוא שונה משמעותית: “יש כאן הזדמנות למהנדסת עיר לעבוד ברשות צעירה, מקצועית מאוד, שמקבלת החלטות בקצב שאינו דומה לשום רשות אחרת. לפני שנה הרשות מנתה 18 אלף תושבים וכיום היא מונה למעלה מ-30 אלף תושבים, זהו מצב חסר תקדים”.

תחבורה ציבורית אוטובוס קו 22
קו 22, הקו העירוני החדש: דיוק המסלול והתדירות אל מול צורכי התושבים

ההתפתחויות המהירות אילצו את פישמן להפשיל שרוולים ולהירתם למספר פרויקטים דחופים ביניהם, השקת הקו העירוני הראשון בחריש, קו 22, בתחילת שנת הלימודים. בימים אלה היא עוסקת בשיתוף עם משרד התחבורה בבחינת ההתאמה של מסלול הקו והתדירות שלו אל מול צורכי המשתמשים.

בכלל, נושא התחבורה, נושא שמטריד רבות את תושבי חריש, מעסיק את פישמן לא מעט. היא לוקחת חלק בדיונים החשובים המתקיימים כעת על תוואי הרכבת ומקווה שהחלופה של תחנת רכבת בעיר תתקבל על ידי וועדת התשתיות הלאומית. היא מעורה היטב בפרטי התכניות של כביש היציאה הדרומית ומאמינה שהוא יקל משמעותית על העומס היומיומי שתושבי חריש חווים.

תכנון תוואי הרכבת לפני הכרעה; צילום: דוברות רכבת ישראל

עם זאת, היא מבהירה כי למרות כל התכניות, אין פתרון כולל לבעיה: “אני מודעת ורואה את הפקקים מדי בוקר. אנחנו בודקים איך לשפר את ההתמודדות עם הפקקים. השיפור הוא עיבוי התחבורה הציבורית הבין-עירונית, תוספת תחבורה עירונית, פתיחת מחלף מג”ב לתנועה בקרוב, תכנון כביש היציאה הדרומית, שיחלק את עומסי התנועה בבוקר ותכנון תוואי הרכבת. הפתרון הוא לעשות ככל שניתן על מנת לייצר כמה שיותר פתרונות. אין פתרון אחד לבעיית התחבורה, זה צריך להיות פתרון הוליסטי”.

עיר העתיד: בעיצומה של מהפכה תחבורתית

מעבר לתלונות השכיחות על פקקי הבוקר, רבים מתושבי העיר אינם אוהבים את התנועה המזדחלת בתוככי העיר בשל תכנון מערך הכבישים והמדרכות בהתאם לקונספט של מיתון תנועה. תפישה זו מעמידה את הולך הרגל על חשבון הזרמת כלי רכב. על פי מחקרים, מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל ומפחית את הכמות והעוצמה של תאונות דרכים.

תאונת דרכים בשדרת דרך ארץ. צילום: איחוד הצלה

“הנתונים מראים שזה עובד”, מציינת פישמן ומתייחסת לנתונים שהציגה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפיהם בין השנים 2017- 2020 אירעו בחריש 13 תאונות דרכים עם נפגעים. וציינו כי מדובר בנתונים נמוכים לטובה. “המספרים מוכיחים שיש תמורה למיתון תנועה”.

“לתפישתי, אנחנו לפני מהפכה תנועתית”, היא מוסיפה. “המכוניות הופכות אוטומטיות יותר ויותר, מכוניות חשמליות ואוטונומיות נכנסות לתמונה. אם אני מסתכלת 20 שנה אחורה ו-20 שנה קדימה, אני מבינה שאנחנו באמצע שינוי מאוד גדול והרעיון של בטיחות הולכי הרגל, ובטיחות המשתמשים רק יתחזק”.

פקקים, תחבורה, עומס תנועה
איו פתרון אחד: עומסי תנועה בכניסה היחידה בעיר

תפישה מיטבית של תכנון עירוני

בטיחות הולכי הרגל מעסיקה את פישמן גם כשהיא בוחנת את נושא פריסת מוסדות החינוך. אחת הטענות שמשמיעים הורים היא צפיפות וקרבה יתרה בין מוסדות חינוך וגני ילדים שגורמת בשעות הבוקר לעומס תחבורתי גדול. התכנון, נותן עדיפות להורים ותלמידים שמגיעים רגלית לבית הספר אך מקשה על הורים שמסיעים את ילדיהם למוסדות החינוך.

פישמן מציינת שהיא אינה מכירה טענה כזו, אבל מסבירה כי תכנון מוסדות הציבור בעיר, בכללם מוסדות חינוך, בוצע בהתאם לתפישה תכנונית מיטבית בתכנון עירוני: “השטחים בעיר הם נתונים והרעיון הוא להשתמש בהם בצורה מקסימלית. זו תפישה הגיונית. ליד כל בית ספר יש מתחם ‘נשק וסע’. יש חד סטריות כדי למנוע עומסים והורדה בטוחה של הילדים בבית הספר ויש חניה בהיקף של המגרשים החומים”. היא מוסיפה: “אני לא מכירה טענות על כך שבתי הספר מוקמו לא בצורה אידיאלית אבל אין שום בעיה לשלוח אלינו בקשה מסודרת שתיבחן בצורה מקצועית ואם יש סיבה לשנות את הסדרי התנועה בקרבת מוסדות החינוך, נעשה זאת”.

'נשק וסע' בכניסה לבית הספר תלמי הדר. צילום באדיבות עמותת עיניים
‘נשק וסע’ בכניסה לבית הספר תלמי הדר. צילום: עמותת עיניים בדרכים

מרחב ציבורי מזמין

תפישת מיתון התנועה לא מסתכמת רק בכבישים צרים ומדרכות רחבות אלא משפיעה גם על תכנון המרחב הציבורי ומעודדת שימושים נוספים ברחוב כמו  מפגשים חברתיים. פישמן רואה בהפרחת המרחב הציבורי בעיר אתגר משמעותי.

סבתא עוגיה אורן קלר
לחזק את תחושת השייכות של התושב. צילום: אורן קלר

“יש המון תושבים חדשים שמגיעים לעיר ולי מאוד חשוב לחזק את תחושת השייכות של התושב. אני רוצה שהתושבים ירגישו מחוברים לעיר, בהליכה ברחוב, בגינה הציבורית, במוסדות החינוך. אני רוצה שהתושבים ירגישו שהמרחב הציבורי מזמין לכולם ככל שניתן.

“אחד הדברים הכי מעניינים שאני עושה כיום הוא לבדוק איך תושבי חריש משתמשים במרחב הציבורי ואיך ניתן לשפר את זה. לדוגמה, איך אפשר למקסם את רשת האופניים וליצור מעברים וחיבורים יותר טובים? איפה אנשים רצים ועושים ספורט? יש כלים די מדהימים שמאפשרים לאסוף נתונים בנושא”.

מיכל אגמון אופניים
כיצד תושבי חריש משתמשים במרחב הציבורי, היכן הם רוכבים או רצים?. צילום: באדיבות ‘נחלצים מהפקקים’

פישמן מתייחסת לשעוני ספורט שמאחסנים נתונים על מסלולים הליכה ורכיבה נפוצים. “בעזרת התוכנות האלה ניתן לייצר “פיין טיונינג” של המרחב הציבורי. אני בודקת איפה האנשים הולכים ברחוב, היכן הם לא הולכים, ובסופו של דבר, העבודה תוביל למרחב ציבורי שיהיה הומה אדם. אני רוצה שאנשים ייהנו להיות כאן, שהם ישתמשו במרחב הקיים מחוץ לבית והוא יכיל את כל מגוון האוכלוסייה של חריש”.

שרון פישמן צילום לידור שקד
פישמן: “העבודה תוביל למרחב ציבורי שיהיה הומה אדם” צילום: לידור שקד

הערכות להקמת ועדת תו”ב מקומית

אחד האתגרים עימם פישמן מתמודדת זה עתה הוא ההערכות להקמת וועדת תכנון ובנייה מקומית שתחל לפעול עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת לתו”ב חריש,  בעוד שנתיים.

“זה מצוין”, אומרת שרון ביחס להחלטה להאריך את מנדט הוועדה המיוחדת, שמחזיקה בידיה סמכויות של וועדה מקומית ומחוזית גם יחד. “זה יאפשר לעיר להתפתח. התהליכים כל כך מהירים והעיר זקוקה לסמכויות הוועדה כדי לעבוד בקצב שהיא עובדת בו. הוועדה המיוחדת אחראית על כך שחריש הוקמה בקצב כל כך מהיר”.

דרך ארץ צילום רחפן
“הוועדה המיוחדת אחראית על כך שחריש הוקמה בקצב כל כך מהיר”. צילום: אורן קלר

בתשובה לטענה של המתנגדים להארכת פעילות הוועדה הגורסת כי המשך כהונת הוועדה אינו מותיר בידי עיריית חריש סמכויות אומרת פישמן: “תושבי חריש צריכים להעריך את העובדה שראש העיר מוותר על הסמכויות שיש לו כיו”ר וועדה. זה מאוד יוצא דופן. הוועדה מקדמת היתרים בקצב גבוה ואני לא מכירה דרך אחרת לבנות את העיר בלי הוועדה המיוחדת”.

במקביל, דואגת פרישמן להיערך “ליום שאחרי” ועומלת על הקמת ועדת תו”ב מקומית, כמו בכל הערים. “אנו נערכים כבר עתה על מנת שהמעבר יהיה חלק ולתושב השינוי יהיה שקוף. לתושב שצריך לקדם את ענייניו לא אכפת אם הוועדה היא מיוחדת או מקומית. גם הצרכים של התושבים ישתנו, פחות בנייה מסיבית שהסתיימה ויותר שאלות על הרחבה של דירות קיימות”.

"כמה שיותר משתמשים ברחוב"; צילום: דן פטילון
חגיגה עירונית בשדרת דרך ארץ. צילום: דן פטילון

מהן המטרות שאת מציבה לעצמך?

“הנדסה נוגעת בחיים של כל התושבים. גם אם הם רואים או לא חשים בזה. אנחנו יושבות בפארק המועצה ורוב הספסלים מוצלים. זה לא מקרי, זו עבודה של צוות גדול ומקצועי, אדריכלים, יועצי נוף ומהנדסים שעבדו כדי לייצר את אותם מרחבים ציבוריים לטובת תושבי העיר. אני מאוד רוצה שיהיו כמה שיותר משתמשים ברחוב ובגינות, שתהיה חגיגה עירונית ברחוב. אני אשמח אם העבודה שלי תגרום לתושב להרגיש שהוא חלק מחריש, שהוא גאה להיות כאן”.

לקריאה נוספת: ראיון פרידה: ישראל בן ישראל, מהנדס העיר הראשון של חריש מסכם את הקדנציה


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

2 תגובות לפוסט זה
  1. אין שום סיבה בעולם שהחניה בדרך ארץ תשאר כמו שהיא.
    א. רוב הזמן הנתיב הימני נחסם
    ב. בשדרת חנויות כמו זו חייב שתהיה חניה באלכסון על מנת שהנהג יחנה בקלות ויצא בקלות עם שדה ראיה מתאים מאחור ובלי לבצע חנייה ברוורס שמפריע לתנועה.
    ג. השדרה יפה אך לא שימושית בעליל, במיוחד כשהיא מגודרת לצורך בטיחות.

  2. למה לא שמים מדחני תנועה או חיבור לפנגו? ככה אנשים יפנו מהר את הרכבים. כניה באלכסון מסוכנת מאוד וגורמת לתאונות. למה לא מחברים כבר לכביש 6?

השאר תגובה

פרויקטים
גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה