למרות הבטחות הרשות: הביוב בנחל נרבתה ממשיך לזרום

ביוב שכונת בצוותא זורם לנחל נרבתה. קרדיט: נתן בן יוסף

בדיקות מעבדה חדשות מאששות: ביוב שכונת בצוותא ממשיך לזרום לנחל נרבתה, חודשים אחרי שהעירייה העריכה כי הבעיה נפתרה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

ארבעה חודשים אחרי שעיריית חריש העריכה כי "בעיית זיהום נחל נרבתה נפתרה", נתונים חדשים חושפים מציאות קשה יותר: הביוב ממשיך לזרום לנחל, וריכוזי החיידקים הצואתיים הגיעו לרמות מדאיגות של 150 אלף יחידות בדגימה.

עמותת צלול, הפועלת לניתוק החיבורים הצולבים בין מערכות הביוב והנגר בערים, פרסמה דוחות מעבדה נוספים המאששים כי הבעיה שהתגלתה לראשונה בחריש בדצמבר 2024 לא נפתרה, למרות טיפול שבוצע והערכות העירייה כי הבעיה נפתרה.

ב-30 באפריל 2025, בעקבות תלונות תושבים חוזרות, חזרו פעילי העמותה למוצא הניקוז של שכונת בצוותא לכיוון נחל נרבתה, וגילו כי הביוב עדיין גולש מהשכונה החדשה לכיוון הנחל – מסלול הטיול הפופולרי של תושבי האזור.

"עצם זרימה בנקז בסוף אפריל לאחר שבועות ללא גשם מעיד על בעיה", מציינת העמותה. "הריח והתוצאות של ריכוזי החיידקים הצואתיים גילו כי בדגימה יש 150 אלף קוליפורמים צואתיים, מה שמעיד על הזרמת מי ביוב לנחל".

 חבר המועצה: "הבעיה לא נפתרה לגמרי"

יפתח שטיין, חבר המועצה ומחזיק תיק איכות הסביבה, מודה כי הבעיה אכן לא נפתרה במלואה. "נכון יש תוצאות כאלה", הוא אומר. "היקף הבעיה לא יכול להיות ידוע לנו בלי שנמשיך ונבדוק. העירייה איתרה וחברת שפיר (החברה שבנתה את שכונת בצוותא ר.פ) טיפלה ב-5 חיבורים צולבים כאלו. לאחר טיפול עשינו בדיקה נוספת ועדיין נמצאו חריגות של הביוב".

שטיין מסביר כי הטיפול שבוצע לא פתר את הבעיה לחלוטין. "יש עוד בעיות, ולכן צריך להמשיך ולטפל וזה מה שאנחנו עושים, רק השבוע טופלו שני חיבורים צולבים נוספים שהתגלו".

תושבת בצוותא: "הפסקנו לטייל שם"

מלכה רוטשילד, תושבת שכונת בצוותא המתגוררת ברחוב רעות מעל הוואדי, פנתה בשאילתה למבקר עיריית חריש . ב-18 במאי, מבקר העירייה העביר לה את תשובתו של אורי לביא, האחראי על תשתיות רטובות בעירייה: "שנתיים בתוך הלופ הזה, טיפלנו כבר בכ-5 חיבורים לא תקינים בין ביוב לניקוז. כנראה שיש עוד ונמצא אותם. זה לא קל. רוב החיבורים בתוך שטחים פרטיים אז יש קושי להיכנס ללא אישור בעל הבית".

מלכה רוטשילד, עם בני משפחה בטיול בנחל נרבתה. " לא מטיילים שם יותר"

רוטשילד, בוגרת הקורס "בראש הנחל" לשיקום נחלים, מספרת כי "מהיום הראשון שבאתי לגור בשכונת בצוותא, הוואדי של נחל נרבתה קנה את ליבי ושמחתי על העובדה שאני אגור קרוב לאזור כל כך יפה. מאוד הצטערתי לגלות שהנחל סובל מזיהום של ביוב ושמחתי לגלות שהבעיה של ברטעה תוקנה. העובדה שעדיין מוזרם ביוב לנחל בגלל תקלה של קבלן כזה או אחר לתוך הוואדי – היכתה בי".

אל הנחל: הנוף מביתה של רוטשילד נחל נרבתה שכונת בצוותא רחוב רעות
נרבתה מהמרפסת. רוטשילד: "לא מתאים שבשנת 2025 ביוב של שכונה ישראלית חדשה זורם לתוך נחל"

היא מוסיפה בכאב: "אנחנו לא מטיילים שם יותר, ובטח לא מביאים לשם משפחה או חברים מחוץ לעיר, כשבהתחלה היינו מאוד גאים לעשות את זה. הסביבה מצחינה, הצמחייה נראית זוועה – זה פשוט מזעזע".

"למרות הסבך המשפטי שהעירייה מציינת כסיבה לקושי בטיפול בבעיה, לטעמי זה לוקח הרבה מדי זמן. לא מתאים שבשנת 2025 ביוב של שכונה ישראלית חדשה זורם לתוך נחל".

פעיל חברתי: "לא ראיתי שום שינוי בשטח"

מעוז לואנץ, פעיל חברתי הפועל בנושא, אומר בגלוי: "גם היום הביוב זורם בנחל נרבתה. אני יודע שהעירייה אומרת שהיא תיקנה מספר חיבורים צולבים אבל מבחינתי לא ראיתי שום שינוי בשטח".

מעוז לואנץ וזרימת ביוב שצולמה היום ( 10 ביולי 2025) מפתח הניקוז של שכונת בצוותא

לואנץ מזכיר כי "מערכות הביוב ומי הגשמים חייבות להיות מופרדות על פי חוק" ומציין שכבר בספטמבר 2023 הציעה שרון פישמן, מהנדסת העיר לשעבר, פתרון מעשי לאיתור החיבורים הצולבים. "היא ציינה שהם יאתרו את כל החיבורים הצולבים על ידי פקקים בצינורות מי הניקוז. בתקופת הקיץ שאין גשמים, אם פוקקים את צינור מי הגשם ונוצרת הצפה, ברור שמדובר במי ביוב".

"כך אפשר לגלות את הבעיה, אבל לצערי, השיטה טרם יושמה", הוא מוסיף. "נראה שהם לא מצליחים מבחינה מקצועית-הנדסית לאתר את הבעיות ולכן, כדאי שייעזרו בגורמים מקצועיים נוספים, לדוגמה, המומחים מטעם עמותת צלול שהציעו לא אחת את עזרתם אבל לא זכו למענה".

בעית הביוב מברטעה טופלה. צילומים: תאגיד מי עירון, מעוז לואנץ

בהתייחס לביקורת שמעלים רוטשילד ולואנץ על האיטיות בטיפול בבעיה, שטיין משיב: "עד לפני שנה היה לנו את האירוע של זיהום הנחל על ידי השפכים מברטעה. אומנם אני מבין את הטענה שאין קשר בין הדברים, אבל כשאתה בא בדין ודברים עם חברה קבלנית כמו שפיר, אז בטח ובטח יש לזה השפעה, שגרמה לעיכובים גדולים יותר בעבודה".

כעת, עם חיבור ברטעה למערכת הביוב הוא מעריך שהטיפול בבעייה בצוותא ייקח "עוד כמה חודשים" ומדגיש: "בשורה התחתונה, יש זיהום, הוא מטופל, והוא ימשיך להיות מטופל עד שנפתור אותו במאה אחוזים".

שפיר: מבני ציבור העמיסו על תשתיות הביוב

חברת שפיר, שבנתה את השכונה, תיקנה את חמשת החיבורים הצולבים שהתגלו לראשונה ואף טיפלה השבוע בשני חיבורים צולבים נוספים שהתגלו רק לאחרונה. עם זאת, החברה מדגישה: "הפרויקט המדובר נמסר לעיריית חריש ולדיירים בשנת 2021, ומאז אינו נמצא עוד באחריות תפעולית של החברה". עוד מציינת שפיר כי "נזכיר כי מאז 2021, נבנו על-ידי העירייה מבני ציבור נוספים בסביבה, אשר העמיסו על תשתיות הביוב המקוריות וזאת בנוסף לדיירים שביצעו עבודות עצמיות".

יצחק קשת
טקס השקת שכונת בצוותא ב-2021. השכונה נמסרה לדיירים ולעירייה לפני ארבע שנים

שפיר מכוונת בדבריה גם למבנים לא חוקיים שנבנו בשכונה כדוגמת המקווה ברחוב אחדות. החברה מסכמת ואומרת כי "במשך ארבע שנים, עד 2025, לא התקבלו כל פניות או תלונות מצד הדיירים, העירייה או גורמים מוסמכים בנוגע לזיהום או לבעיה כלשהי בתשתיות. כאשר לראשונה התקבלה פנייה בנושא, ולמרות שלא הייתה לכך כל אחריות מצדנו – שפיר איתרה ופעלה מיידית, תיקנה את התקלה, וביצעה את כל הנדרש לפנים משורת הדין. לאחר מכן התקבל מכתב מהעירייה ומהגורמים הרלוונטיים המאשר שכל הבעיות טופלו ונפתרו.

"מאז לא התקבלו כל פניות נוספות, ולא הועבר כל מידע על קיומה של תקלה חדשה. כנהוג בכל עיר בישראל, האחריות על תשתיות הביוב והתחזוקה השוטפת שלהן היא בידי הרשות המקומית בלבד. שפיר תפעל תמיד באחריות, אך לא תוכל לתקן תקלות חדשות שהתרחשו שנים לאחר סיום העבודות – ושאינן תחת אחריותה החוזית".

משרדים ממשלתיים מאשרים: "הבעיה לא נפתרה"

משרד הבינוי והשיכון מאשר גם הוא שעיריית חריש אישרה כי הבעיה טופלה. המשרד מצוי בפרטי האירוע היות שבניית שכונת בצוותא נבנתה על ידי יזם אחד, שפיר, שנבחר על ידה. בתגובה לפנייה של חריש סיטי, מציינת דוברות המשרד כי "משרד הבינוי והשיכון רואה חשיבות רבה בטיפול בסוגיית החיבורים הצולבים בין מערכות הביוב והניקוז בשכונת בצוותא בחריש.

"בתום סדרת בדיקות ותיקונים שבוצעו בשכונה, התקבלו תוצאות דיגום שאישרו כי הליקויים טופלו, יש לציין כי עיריית חריש אישרו את הממצאים. עם זאת, בעקבות בדיקות נוספות שבוצעו בהמשך, התגלו מוקדים נוספים של חיבורים צולבים, וגם הם תוקנו על ידי היזם, תוך תיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים".

המשרד להגנת הסביבה מעורב גם הוא בפרטים: "הדיגומים האחרונים מראים שהבעיה לא נפתרה", מציין משרד הגנ"ס בתגובה לחריש סיטי. במכתב לעיריית חריש מ-23 באפריל 2025 דרש המשרד מהעירייה "לסרוק באופן מידי את קו הניקוז והקווים המתחברים אליו, לאתר את מקור חדירת הביוב ולהפסיק את המפגע".

המשרד מזהיר כי "במידה ופתיחה של שוחות הניקוז לא מביאה לגילוי מקור הזיהום יש לבצע צילום פנימי של הקו והקווים המתחברים אליו" ומודיע כי "המשרד ימשיך לפקח ולעקוב אחר פעולות הרשות המקומית עד להסרת המפגע במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה, וישקול אכיפה על פי סמכויותיו".

בינתיים, נחל נרבתה ממשיך לסבול מזיהום, ותושבי שכונת בצוותא נותרים עם הבטחות שלא מומשו ונתיב טיול מזוהם במקום הטבע היפה שקיוו לראות מחוץ לחלון.

שטיין מבטיח המשך טיפול מקיף בבעיה: "תיקונים שהיו אמורים להתבצע בתקופת המלחמה ונדחו בוצעו השבוע. העירייה מוודאת בימים אלו כי התיקונים בוצעו כראוי. לאחר מכן תתבצע בדיקת שפכים נוספת כדי לבדוק האם יש צורך בתיקונים נוספים". הוא מסכם ואומר: "אין מה לעשות, פתרונות טובים לוקחים זמן. נכון שאנחנו רוצים את הכול מושלם כאן ועכשיו, אבל זאת לא הסיטואציה בעולם בכלל, ואני גאה להגיד שאנחנו לוקחים אחריות על הנושא החשוב הזה. לדעתי, בשנים קודמות ובתקופות אחרות זה אפילו לא היה עולה על הפרק, לא היית מתקשרת אליי בשביל זה. אני מאוד מאוד שמח ומעריך עד כמה שהנושא הזה והנחל הזה חשוב לתושבים".

לקריאה נוספת: מזיהום לזיהום: נחל נרבתה הוצף בשפכים – הפעם מחריש


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

מזיהום לזיהום: נחל נרבתה הוצף בשפכים – הפעם מחריש

שכונת בצוותא ואחד מפתחי הניקוז אל נחל נרבתה. צילום: נתן בן יוסף

למרות השלמת קו הביוב מברטעה, חיבורים צולבים בשכונת בצוותא הזרימו ביוב לנחל נרבתה. עמותת צלול חשפה: "ריכוזי חיידקים גבוהים באלפי אחוזים מהמותר". עיריית חריש: "מטפלים בבעיה, הערכתנו שנפתרה"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

בדצמבר 2024 הסתיימו העבודות להנחת קו ביוב מברטעה המזרחית ליישובי השומרון, הצינור החדש עצר את זרימת השפכים לנחל נרבתה, אחד מיובלי נחל חדרה. זהו  מהלך שהושג בעמל רב, אחרי שנים רבות של הזנחה מצד הרשויות. נראה היה כי נחל נרבתה, שזורם מתחת לבתי שכונת בצוותא, עובר מהפך אמיתי וממצב עצמו כאחת מפיסות הטבע היפות בעיר.

אולם מכתב ששלחה לאחרונה עמותת צלול, מעיד כי זרימת השפכים בנחל לא הסתיימה, הפעם, העיר המזהמת היא לא ברטעה, אלא חריש.

צלול נרבתה זיהום ביוב
דגימה של עמותת צלול בנחל נרבתה

עמותת צלול: הממצאים מעידים על זיהום חמור

במכתב שנשלח לראש עיריית חריש ב-14 בינואר 2025 מציינת עמותת צלול כי במסגרת בדיקות שהיא ביצעה שבועיים קודם לכן "התגלו ריכוזי חיידקים גבוהים מאוד שחורגים באלפי אחוזים מהרף המותר בתקנות ההזרמה לנחלים. ריכוז אנתרקוקים וקוליפורמים צואתיים בסדר גודל זה מעיד על חדירת ביוב עירוני למי הנגר".

תוצאות המעבדה בנחל נרבתה: ממצאים שחורגים באלפי אחוזים מהתקנות

העמותה ציינה במכתב כי "ריכוזים אלה הם הוכחה נוספת להמצאות חיבורים צולבים בין מערכות הניקוז והביוב שגורמים להזרמת מי גשם מהולים בשפכים לים", וביקשה מעיריית חריש "לנתק את החיבורים שבתחומה ולמנוע בכך את זיהום הסביבה בעיר, את הסכנה הבריאותית לציבור ואת הפגיעה במערכת האקולוגית הרגישה של הנחל".

"חיבורים צולבים": כך מגיעים שפכי הביוב למערכת הניקוז

יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת צלול, מסביר: "מי הגשמים בחורף מתנקזים דרך הגגות למרזבים, לחצרות ולכבישים בהם מותקנות תעלות ניקוז. אלה מעבירות את מי הגשם לוואדי או נחל קרוב.

"במים שדגמנו בשכונת בצוותא גילינו נוכחות של חיידקים צואתיים משני סוגים בריכוזים מאד מאוד גבוהים. כשמקבלים תוצאות כאלה מבינים שיש פה בעיה, זה מעיד על תרומה משמעותית של מקור צואתי שהוא ביוב.

"כדוקטור בתחום המים, אני יכול להסיק בוודאות גבוהה שמדובר בשפכי ביוב שזורמים במי הנגר. גם ריח הביוב בפתח הניקוז מהשכונה מעיד על הבעיה".

צלול נרבתה זיהום ביוב
מימין: יובל ארבל ומעוז לואנץ

מהי הדרישה של עמותת צלול מהעירייה?

"העירייה אמורה לבדוק שאין חיבורים צולבים ולמפות את המקומות הבעייתיים. אם החיבור הצולב הוא בשטח ציבורי ניתן פשוט לנתק אותו ולמצוא פתרון ניקוזי חלופי. אם מדובר בשטח פרטי, היא צריכה לחייב את בעל השטח לנתק את החיבור.

"בדרך כלל, הרשות מראה את תוצאות הבדיקה לדיירי הבניין, ומודיעה להם שעליהם לנתק את החיבור הצולב. אם הם לא עושים זאת בפרק זמן מסוים יש אישור לעירייה לנתק את החיבור ולחייב את בעלי השטח בעלויות. בשכונה חדשה שהיא בת 4-3 שנים בלבד, לא אמורים להיות חיבורים צולבים. יכול להיות שמדובר בחיבור של חאפר שהוזמן לתקן בעיה וחיבר כך את הניקוז".

מה היקף התופעה בשכונה?

"קשה לקבוע בוודאות אם מדובר בשלושה או עשרה בניינים בשכונה, אבל זה בטוח יותר מבניין אחד וזה לא בכל השכונה".

"שנתיים של התרעות": פעיל סביבתי התריע על הבעיה

הממצאים של צלול לא הפתיעו את מעוז לואנץ, פעיל סביבתי: "בקיץ יש זרימה של מים בצינורות הניקוז של השכונה, שמשמשים בדרך כלל למי גשמים, זה מה שהעלה אצלי חשד מלכתחילה. סביר להניח שעשו טעות וחיברו את הביוב למערכת הנגר, והוא זורם לנחל נרבתה, לכיוון פינת החרוב".

מעוז לואנץ. צילום: נתן בן יוסף
מעוז לואנץ: "חייבים לעצור את הזיהום". צילום: נתן בן יוסף

לואנץ פנה בעבר לעיריית חריש בנושא: "לפני שנה וחצי פניתי למחלקת הנדסה וציינתי שמים זורמים בניקוז גם בקיץ, מה שמעיד על הזרמת מי ביוב. ניסיתי לקבל מהם תשובה מסודרת בנושא, אבל קיבלתי כל מיני תשובות משונות. בהתחלה, אמרו לי שאנשים שוטפים את המרפסות שלהם בשכונה. מה שהיה לי קצת קשה לקבל כהסבר הגיוני, אנשים שוטפים את המרפסות שלהם 365 ימים בשנה? ממרכז שירות לתושב קיבלתי תשובה שהנושא נבדק וטופל והכול תקין".

"בהמשך קיבלתי תשובה שיש מספר בניינים בהם החיבורים אכן לקויים, ונדרשת עבודת חפירה וחיבור מחדש. נאמר לי שזה בתהליך ושהדברים אמורים להיפתר, אבל אף אחד לא עדכן אותי בנושא. הטיפול בנושא נמשך כבר שנתיים ובינתיים הביוב ממשיך לזרום לנחל".

נרבתה בצוותא סובב חריש
לואנץ: "הטיפול בנושא נמשך כבר שנתיים ובינתיים הביוב ממשיך לזרום לנחל"

"אני מצפה שהעירייה תפתור את הבעיה ותתקן את צינורות הביוב שחוברו בטעות למערכת הגשם. זו עבודת תשתית שחייבת להתבצע, חייבים לעצור את הזיהום".

"מחט בערמת שחת": קושי באיתור הבניינים הבעייתיים

יפתח שטיין, חבר המועצה ומחזיק תיק איכות הסביבה: "הבניינים בשכונת בצוותא כבר נמסרו לדיירים שמתגוררים בהם, מדובר ברכוש פרטי, ולכן על פי הנוהל, העירייה אמורה לתת דו"חות לדיירי הבניין על זיהום, והבניין אמור לטפל בזה עצמאית מול החברה הקבלנית".

יפתח שטיין
יפתח שטיין: "אנחנו לא רוצים להשית את האחריות על התושבים. מדובר בהגדלת ראש של העירייה לא הקטנת ראש"

"היות ולא רצינו להפיל את כל הנטל על כתפי בעלי הדירות בשכונה, העירייה החליטה לפעול עצמאית מול חברת שפיר, החברה הקבלנית. אנחנו עובדים מולם ויש תוצאות, זיהינו חלק מהנקודות הבעייתיות ושפיר ביצעה את העבודה הנדרשת לתיקון המצב.

"חשוב להדגיש שגייסנו את כל המשאבים של העירייה עבור התהליך הזה, הן מבחינת היועצים המשפטיים של העירייה שעבדו מול שפיר, והן בהשקעה כספית בבדיקות יקרות לאיתור המפגע בבניינים".

"יש אלפי דירות בשכונת בצוותא, מאות בניינים, וההערכה היא כי בעיית החיבורים הצולבים היא בכ-10 עד 15 בניינים", הוא מפרט. "החיבור הלקוי לא בוצע ברשלנות או בטעות מכוונת, זו יכולה להיות טעות דגימה רגילה של 5%. זה זניח".

"הקושי הוא למצוא את החיבורים הלקויים, זו מחט בערמת שחת. אנחנו מחפשים אותם כבר תקופה ארוכה, את חלקם מצאו, לא את כולם".

שכונת בצוותא מבט על יולי 2023
יש אלפי דירות בשכונת בצוותא, מאות בניינים, וההערכה היא כי בעיית החיבורים הצולבים היא בכ-10 עד 15 בניינים"

"לא להפיל את הנטל על התושבים"

"בסופו של דבר מדובר בתהליך שלוקח זמן יותר דווקא בגלל שאנחנו לא רוצים להשית את האחריות על התושבים. מדובר בהגדלת ראש של העירייה לא הקטנת ראש", מדגיש שטיין.

"יכולנו להתנער מזה ולומר 'זה באחריות התושבים, תפנו אליהם ואנחנו נטיל קנסות אם הם לא מטפלים בבעיה' – אבל מה יגידו אז? יגידו שהעירייה מעדיפה לקנוס את התושבים בשביל להכניס כסף לקופה".

מתי יסתיים הטיפול בנושא שנמשך כבר זמן רב?

"זה אולי תהליך איטי אבל אני לא מאמין שהמצב היה יותר טוב אם הוועדים היו מתמודדים עם הנושא בעצמם. אני מזכיר שוב, זו לא העבודה של העירייה, ולכן לבוא בטענות שהיא לא עובדת מספיק מהר, כאשר האנשים במחלקת תשתיות רטובות (מים, ביוב) עושים את זה בנוסף לעבודה שלהם, זה לא הגון. הנושא נמצא בטיפול בצורה הטובה ביותר, מבלי שהאזרחים יצטרכו לשלם את המחיר על טעויות".

המשרד להגנת הסביבה: "נמשיך לפקח עד להסרת המפגע"

ומהי עמדת המשרד להגנת הסביבה האמון על הנושא?  "עם קבלת הדיווחים על זיהום נחל נרבתה פעל המשרד להגנת הסביבה לבירור העניין מול הרשות המקומית. מהבירור עלה כי מקור הבעיה התגלה באכלוס בניינים חדשים, ומערכת הביוב של בנינים אלו חוברה בטעות למערכת הניקוז במקום לביוב. טעות זו הובילה לזרימה של ביוב דרך מוצא הניקוז". השיב המשרד להגנת הסביבה, בתגובה לפניית חריש סיטי.

זיהום בנחל נרבתה צילום: מעוז לואנץ
תמונת ארכיון של זיהום בנחל נרבתה בקיץ 2023

"בדיגום שבוצע בקיץ 2023 נמצאו 370,000 יחידות קולי צואתי ב-100 מ"ל, ובעקבות כך המשרד פנה למועצה, שפעלה מול הקבלן האחראי. לאחרונה דיווחה המועצה כי חיבורי הביוב והניקוז הבעייתיים ככל הנראה נותקו, ואף צירפה תוצאות דיגום עדכניות, שבהן נמצאו 8.2 יחידות קולי צואתי בלבד ב-100 מ"ל. עם זאת, דיגום שביצעה עמותת צלול הצביע על רמות גבוהות יותר – 37,000 יחידות קולי צואתי.

"מאחר וכל הדיגומים האחרונים בוצעו בימי גשם, המועצה עדכנה כי בכוונתה לבצע דיגום נוסף ביום יבש, זאת לצד דיגום נוסף שיבצע מחוז חיפה במשרד. תוצאות הדיגום הקרוב יסייעו לקבוע האם נדרשות פעולות נוספות לפתרון מלא של הבעיה.

"המשרד ימשיך לפקח ולעקוב אחת פעולות הרשות המקומית עד להסרת המפגע במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה".

תגובת עיריית חריש: "העירייה טיפלה בבעיה הזו במשך השנה האחרונה בכמה דרכים. העירייה ערכה דיגום מים בנחל במהלך פברואר 2025. התוצאות תקינות, ואנו מעריכים שהבעיה נפתרה".

לקריאה נוספת: לאחר שנים של הזנחה: החלו העבודות להנחת קו הביוב שימנע את זיהום נחל נרבתה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

לאחר שנים של הזנחה: החלו העבודות להנחת קו הביוב שימנע את זיהום נחל נרבתה

נחל נרבתה, מפנינות הטבע של חריש, סובל מזיהום חמור, שמקורו בשפכים של ברטעה ומהתעלמות הרשויות השונות מהבעיה כבר מספר שנים. החודש, סוף סוף, החלו העבודות להנחת צינור ביוב שיפתור את הבעיה. הפרויקט בעלות של כ-6 מיליון שקלים יסתיים בסתיו. בקיץ הקרוב עדיין יזרמו שפכים בנחל


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


נחל נרבתה, הוא אחד מפניני החמדה והיופי בטבע הסובב את חריש. בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על 10 מסדרונות אקולוגיים ביניהם, מסדרון מייסר-חריש שנחל נרבתה מצוי במרכזו.

למרות עושר המינים, הצמחים והעובדה שבחורף, נחל האכזב מתמלא מים וממלא באושר את ליבות המטיילים באזור, סובל הנחל מהזנחה איומה וגרוע מכך, מזיהום מסכן חיים.

זיהום בנחל נרבתה צילום: מעוז לואנץ
זיהום בנחל נרבתה – הבעיה ידועה לרשויות. צילום ארכיון: מעוז לואנץ

השפכים של ברטעה

הסיבה המרכזית לזיהום היא הזרמת השפכים לנחל מאזור התעשייה של ברטעה המזרחית, ברשות הפלסטינית. הבעיה היתה ידועה לרשויות, אך במשך מספר שנים מצאו עצמם הגופים האחראים סבוכים בחוסר עשייה ובהטלת אחריות האחד על השני, בעוד השפכים ממשיכים לזרום למימי הנחל ומזהמים את כל הנקרה על דרכם.

ב-3 ביוני 2023 הפנה ארז אריאב, יו"ר פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל, מכתב למשרד להגנת הסביבה וביקש התערבות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, טיפול מיידי בזיהום ושיקום הנחל.

מעוז לואנץ. צילום: נתן בן יוסף
לואנץ: "זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב שלנו". צילום: נתן בן יוסף

"הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?" תהה גם מעוז לואנץ, תושב חריש ופעיל סביבתי.

"מומחים שדיברתי איתם ציינו שמדובר בבעיה ישנה שמוכרת לרשויות מזה מספר שנים. צריך שבעלי התפקידים ברשויות השונות ידחפו על מנת לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל. זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב הראשית שלנו", דרש לואנץ בעבר.

עלות הפרויקט: שישה מיליון שקלים

שנה כמעט חלפה מהזיהום האחרון שהשחיר את מי נרבתה ורק כעת הפיתרון נראה באופק.  תאגיד מי עירון, החל בשבוע החולף בעבודות תשתית להנחת קו ביוב מותאם בהיקפו לשפכים של ברטעה ויישובי צפון השומרון גם יחד, ולחיבורו למערכת ההולכה האזורית.

העלות הכספית של הפרוייקט, הינה כ-6 מיליון שקלים, שמקורם בקיזוזי מע"מ מהרשות הפלסטינית, כך לדברי מנכ"ל תאגיד מי עירון, חוסיין מחאמיד.

חיבור ברטעה למערכת ההולכה האזורית של עירון, חריש ומנשה. צילומים: תאגיד מי עירון, מעוז לואנץ

"מזה שנים הרשות הפלסטינית ביצעה קווי ביוב פנימיים לאזור לעיל, ללא פתרון והתחברות למערכת האזורית, דבר אשר היווה מטרד סביבתי לכיוון היערות והגיע עד למצפה אילן וחריש". מסביר מחאמיד. "תאגיד מי עירון התריע רבות על המטרד הסביבתי-בריאותי הזה, עד שבסופו של יום הנושא התגלגל עד שהגיע לפתחה של רשות המים, שהינה אחראית על המים והטיפול בשפכים. רשות המים הסמיכה את תאגיד מי עירון לבצע את פרויקט התחברות החלק הדרומי של ברטעה אל שרקייה למערכת ההולכה האזורית המשותפת של עירון, חריש ומנשה. ראוי לציין, שישנו ממשק הדוק עם הרשות הפלסטינית בנושא", הוא הוסיף.

חוסיין מחאמיד: "הרשות הפלסטינית ביצעה קווי ביוב פנימיים לאזור, ללא פתרון והתחברות למערכת האזורית"

הצפי: קיץ מזוהם

לדברי מחאמיד הצפי לסיום ביצוע הפרויקט וההתחברות למערכת ההולכה האזורית הינו עד לספטמבר 2024: "אז ניתן יהיה להכריז על סיומו של המטרד הסביבתי אזורי זה", הוא הכריז. במילים אחרות: בקיץ הקרוב השפכים עדיין יזרמו בנחל, למגינת ליבם של המטיילים ושל דיירי רחוב רעות בשכונת בצוותא, המתגוררים בסמוך לנחל.

נחל נרבתה זיהום צילום: נתן בן יוסף
נחל נרבתה, במרחק של מאות מטרים ספורים מבתי העיר; צילום: נתן בן יוסף

"זה הזמן שהמתכנן העריך כתקופת ביצוע של הקו", אומר מחאמיד. "בסיור האחרון של מנכ"ל התאגיד והצוות המקצועי, נדרש הקבלן להגביר את קצב הביצוע והגדלת הצוותים והציוד, במטרה לקצר את זמן הביצוע ככל שניתן", הוא מסכם.

אריאב בירך על המהלך: "פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל  בראשותי שמח לנוכח החדשות אודות הנחת קו הביוב שיסדיר את הזרמת השפכים מברטעה ובכך ימנע את זיהום הנחל והאזור כולו. פורום התושבים האזורי שרון כרמל להגנת הסביבה ימשיך לפעול ע"מ לשמור ולקדם אג'נדות סביבתית במרחבנו לטובת תושבי האזור כולו".

לקריאה נוספת: הבעיה ידועה לרשויות אך השפכים ממשיכים לזרום לנחל נרבתה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

הבעיה ידועה לרשויות אך השפכים ממשיכים לזרום לנחל נרבתה

 נחל נרבתה, בסמוך לשכונת בצוותא

אל תתנו לנוף היפה לבלבל אתכם: בנחל נרבתה, הסמוך לשכונת בצוותא, זורם הביוב של ברטעה המזרחית. הבעיה ידועה לרשויות אך הפתרון למפגע עדיין רחוק. פעיל סביבתי: "הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


עשרות מתושבי חריש השתתפו החודש בסיור בנחל נרבתה, המצוי במרחק מאות מטרים בלבד משכונת בצוותא.

הסיור היה חלק ממאבק סביבתי לשמירה על הנחל, אליו מוזרמים באין מפריע שפכים מהישוב הפלסטיני ברטעה.

נחל נרבתה זיהום צילום: נתן בן יוסף
נחל נרבתה, במרחק של מאות מטרים ספורים מבתי העיר; צילום: נתן בן יוסף

הסיור התבצע בהדרכתו של מעוז לואנץ, פעיל סביבתי ותושב העיר שגילה באקראי את המפגע ובשיתוף עם עמותת חריש חופשית.

נחל עם ערכי טבע גבוהים

נחל נרבתה הוא אחת מפינות החמד בטבע הסובב את חריש. בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על 10 מסדרונות אקולוגיים ביניהם, מסדרון מייסר-חריש שנחל נרבתה מצוי במרכזו.

צבאים בנחל נרבתא צילום: אדי גרי
צבאים בנחל נרבתה. צילום: אדי גרי

אחת ההמלצות בתוכנית היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על צמחיית נחלים – צמחיית שיחים החיונית לצבאים, שמקפצים לפרקים בכרי הדשא מול ביתם של תושבי בצוותא. צמחיה זו מעניקה לצבאים מחסה והסוואה מטורפים. אך המלצות לחוד ומעשים לחוד.

זיהום מזוט בנרבתה

במרץ 2023 התגלה בנחל נרבתה זיהום מזוט. המשרד להגנת הסביבה הודיע שהוא פועל לטיפול בזיהום בנחל נרבתה ונחל עירון.

זיהום מזוט בנחל נרבתה צילום: יובל סבר, רשות הטבע והגנים

"לאור דיווח שקיבל המשרד להגנת הסביבה ממכון טיהור שפכים עירון, על אודות זרימת מים מזוהמים בחומר שחשוד כדלק, יצאו מפקחי רשות הטבע והגנים לשטח ואיתרו חומר החשוד כמזוט בפתחת נחל נרבתה ונחל עירון. בבדיקה עלה, כי החומר המזהם נשפך באחת משוחות מערכת הביוב של קו מאסף עירון. בשלב זה, מקור הזיהום טרם אותר, וייתכן כי מקורו בשפיכה שהתבצעה בשטחי הרשות הפלסטינית וזלגה לקו מאסף לעירון", עדכן המשרד להגנת הסביבה.

צילום סרטון: מעוז לואנץ

שפכים ישירות לנחל

פחות משלושה חודשים חלפו ונחל נרבתה עלה שוב לכותרות בהתייחס לזיהום בנחל שמקורו בהזרמת שפכים ממעלה הנחל, מברטעה המזרחית ברשות הפלסטינית.

ב-3 ביוני 2023 הפנה ארז אריאב, יו"ר פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל, מכתב למשרד להגנת הסביבה.

אריאב, תושב פרדס חנה ולמוד מאבקים סביבתיים כתב: "בחודשים האחרונים פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל מקבל פניות רבות מתושבי חריש והאזור בגין פגיעה חמורה לכאורה בטבע והסביבה. בפניות מלינים תושבים רבים כי לתוך נחל נרבתה מוזרמים לכאורה שפכים מהכפר ברטעה".

אריאב ביקש במכתבו התערבות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, טיפול מיידי בזיהום ושיקום הנחל.

זיהום בנרבתה צילום: נתן בן יוסף
דגימות נלקחו במהלך הסיור. צילום: נתן בן יוסף

ערן בן הרוש, תושב שכונת "בצוותא" ופעיל סביבתי, השתתף בסיור שאירגן לואנץ והתרשם כי העבודה עוד רבה: "נחל נרבתה סובל מזיהום כתוצאה מהביוב הזורם מברטעה הפלסטינית. הזיהום בנחל נרבתא מביא עימו ריחות לא נעימים אשר מגיעים לשכונת בצוותא הסמוכה ולבתי התושבים", הוא מוסיף.

הבעיה היתה ידועה

"בשנה שעברה המים היו נקיים והשנה המים הם שחורים. הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?" תוהה לואנץ. "אני גיליתי את הבעיה לפני מספר חודשים, אבל מומחים שדיברתי איתם ציינו שמדובר בבעיה ישנה שמוכרת לרשויות מזה מספר שנים".

מעוז לואנץ. צילום: נתן בן יוסף
לואנץ: "לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל" . צילום: נתן בן יוסף

"צריך שבעלי התפקידים ברשויות השונות ידחפו על מנת לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל. זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב הראשית שלנו.

"אני הייתי רוצה שעיריית חריש, כאחד הגופים הגדולים באזור, תפנה לתאגיד מי עירון ותדרוש טיפול מיידי בזיהום הזה שעובר בשטחה של העיר", מוסיף לואנץ.

פינג פונג רשויות

מעיריית חריש נמסר כי "למרות שאין הנושא מצוי תחת אחריותה, היא פנתה למשרד לאיכות הסביבה בדרישה לקדם בדחיפות את הטיפול במפגע". עוד ציינה הרשות, כי "בבדיקות מים שערכה מחלקת המים בעירייה, נמצאו מי השתייה של העיר נקיים ותקינים".

מנכ"ל רשות ניקוז שרון ניסים אלמון ציין בתשובתו לפניית מערכת ‘חריש סיטי’ כי "הבעיה ידועה. יש צינור ביוב מברטעה המזרחית שנכנס בצורה חופשית לנחל ומזרים אליו שפכים. תאגיד המים והביוב צריכים היו לחבר את הצינור למערכת הביוב האזורית וזה באחריות מנהלת הביוב הארצית ברשות המים – אליהם צריך לפנות". אלמון גם סיכם את השיחה ואמר: "הרבה דיבורים ומעשים – כלום".

זיהום בנחל נרבתה צילום: מעוז לואנץ
זיהום בנחל נרבתה. "הבעיה ידועה" צילום: מעוז לואנץ

מועצה אזורית מנשה שנחל נרבתה מצוי בשטחה המוניציפאלי ציינה בתורה כי: "מקור הדליפה הינו בשטחי הרשות הפלסטינית, הזיהום באזור חריש. תאגיד המים והביוב מי עירון הוא האמון על הטיפול בכך. יש לפנות אליו לבירור אופן הטיפול".

מיידי או בטווח הזמן הרחוק?

מנכ"ל תאגיד מי עירון, חוסין מחאמיד, מסר כי במסגרת מכרז שפרסם התאגיד כבר נבחר קבלן זוכה לחיבור צינור הביוב החסר, שיזרים את השפכים מהרשות הפלסטינית אל מערכת הביוב האזורית אך חל עיכוב נוסף, בשל דרישה של מספר ישובים בצפון השומרון להתחבר לאותו צינור.

"לאחר פגישה של התאגיד עם נציגי רשות המים, הבטיחה הרשות כי בשבוע הבא תתקבל ההחלטה אם להתקדם עם הקבלן הזוכה בהתאם לתנאי המכרז המקורי או לשנות אותו.

במקרה הראשון, חיבור צינור הביוב המזוהם בין החלק שיוצא מברטעה לכיוון מצר יתבצע באופן מיידי. אם רשות המים תגיד לנו שבשלב זה לא לוקחים את יישובי צפון השומרון בחשבון, אני מאמין שמקסימום תוך חודש יהיה קבלן בשטח.

"במידה ורוצים לצרף את הישובים ריחן, חיננית ושקד, העניין מחייב התאמת תכנון ושינוי כתבי הכמויות. המלצתי לרשות המים היא שאנחנו נצא למכרז המקורי ללא יישובי צפון השומרון על מנת לטפל במפגע הסביבתי בהקדם".

למרות התחזית האופטימית וההמלצה לטיפול מיידי מציין מחאמיד כי בפועל מדובר בבעיה ידועה שהוזנחה על ידי הרשויות מספר שנים: "השפכים התגלו לפני מספר שנים ובקיץ זה רק הולך ומחמיר היות ואין גשמים ואין מיהול של השפכים עם מי הערוץ במקום, ונכון לעכשיו, השפכים עדיין זורמים לנחל נרבתה".

מרשות המים נמסר: "הביוב הזורם מהרש"פ אל תוך תחומי הקו הירוק, הינו בעיה מורכבת איתה מתמודדת רשות מים כבר שנים.

"בנחל נרבתה, נשפטה ואושרה תוכנית לחיבור שפכי העיירה ברטעה למטש עירון, וגם תוכנית הנותנת פתרון לישובי צפון השומרון, על מנת למנוע זיהום סביבתי. אנו רואים בתכנית המשולבת פתרון הנדסי מקצועי נכון. בשלב זה ובהתאם לנהלים הקיימים, לא ניתן לתת מענק לביצוע הפרויקט.

"בימים אלו, אנו בוחנים את הנושא מול משרד האוצר על מנת לתת פתרון מימוני לקידום הפרויקט, לאור הזיהום בנחל. אנחנו עובדים על פתרון שיאפשר מימוש מידי של התוכנית המשולבת".

פעולה אזרחית אקטיבית

מה ניתן לעשות כאשר גלגלי הבירוקרטיה נעים לאט וזרמי השפכים מהירים הרבה יותר? לואנץ מציע דרך פעולה אקטיבית.

סיור בנחל נרבתה צילומים: מעוז לואנץ
הסיור בשבת: "להעלות את המודעות לנושא". צילומים: מעוז לואנץ

"מטרת הסיור היתה, בין היתר, לעורר את מודעות התושבים לזיהום בנחל. לשמחתי, מבחינה מקצועית לא נמצא זיהום בחלק של הנחל בו טיילנו, ככל הנראה כתוצאה מספיגת המים המזוהמים באדמה. גילינו אפילו סימני חיים במים – שפיריות, צפרדעים ויתושים, אך במרחק של 2 ק"מ מזרחה לכיוון ברטעה – כבר לא נצפו חיים בנחל".

"לצערי", מוסיף לואנץ "הרשויות לא לוקחות אחריות על הזיהום הזה וככל הנראה ביצוע המכרז המקורי יידחה, והתאגיד יצא לתיכנון חדש של צינור גדול יותר, מה שעלול לדחות לזמן ארוך יותר את הטיפול בבעיה הנוראית הזאת.

"אני קורא לתושבי העיר לפנות למוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה ולהתלונן, כפי שנעשה בעבר בעניין הזיהום בנחל ציפורי, מפגע שעלה לסדר היום הציבורי הארצי וטופל הודות לתלונות התושבים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הזיהום בנחל נרבתה הוא תוצאה של הזרמת שפכים משטחי הרשות הפלסטינית. תאגיד מי עירון עובד על הקמת קו שיתחבר למערכת הביוב האיזורית שמובילה למכון טיהור שפכים עירון לשם פתרון הבעיה. המשרד יעקוב אחר הנושא".

לקריאה נוספת: לחצי הפיתוח של חריש מאיימים על המסדרון האקולוגי המזרחי


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

נמשכת ההיערכות לטיפול בגדמי המטעים בתוך שטח ישראל

בתמונה: מתקן לטיפול בגדמי מטעים. צילום: אילן צדיקוב, המשרד להגנת הסביבה.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, ערך סיור מקצועי בשבוע שעבר עם צוות משרדו ובליווי ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה. מטרת הסיור שהתמקד בעיקר באזור מנשה, היתה לבחון את ההיערכות לקראת העונה הקרובה ואת הפתרונות הקיימים והעתידיים לקליטה וטיפול בגדמי המטעים, שהעברתם לשטחי הרשות הפלסטינית נאסרה.

לאחרונה אושרו ארבעה מתחמים לקליטת גדמים בשטח ישראל כתחליף להעברתם לרשות הפלסטינית. ארבעת המתחמים החדשים ערוכים לתחילת פעילות והשימוש בהם צפוי לספק אלטרנטיבה כלכלית לחקלאי האזור למכירת גדמי העצים לשימושים שונים. במהלך הביקור במתקן טיהור השפכים בעירון דנו נציגי המשרד להגנת הסביבה והמועצה אזורית מנשה באפשרות להקצאת שטח נוסף, בתוך תחומי המט"ש, לטיפול בפסולת חקלאית ועיבוד גדמי העצים למוצרים ולשימושים חקלאיים שונים.

במקביל להיערכות לקליטת גדמי העצים בשטח ישראל, פועל המשרד להגנת הסביבה להנפקת רישיונות לחקלאים לכריתה והובלת גדמי עצים וכן נוקט בפעולות הסברה מול החקלאים ובגיוס פקחים. כל זאת בהתאם לתקנות החדשות ועל מנת להבטיח את עצירת העברת הגדמים, ששימשו בעבר כחומר גלם למפחמות, מישראל לשטחי הרשות.

עוד התבשרנו, כי המשרד להגנת הסביבה הקצה לאחרונה כ-26 מיליון שקלים למתן תמיכות ל-6 חברות שיקימו מתקנים לעיבוד פסולת צמחית לאנרגיה ירוקה (כופתיות ביומסה) ולמוצרים נוספים בעלי ערך כלכלי. התמיכה בהקמת מתקנים אלה הינה חלק מהתוכנית הרב-שלבית לטיפול בבעיית המפחמות באזור השומרון.

במהלך הסיור, בחנו הצוותים בנוסף, גם את השדרוג המתבצע במתקן טיהור השפכים עירון כהיערכות להגדלה משמעותית של יכולת הקליטה והטיפול בשפכים עם האיכלוס של חריש בשנים הקרובות. המתקן עבר שדרוג טכנולוגי משמעותי שיסייע הן בהרחבת כושר הטיהור והן ביכולת להשלים את הטיפול בשפכים עד לשלב הסופי של יצירת בוצה מסוג א', אותה ניתן להעביר ישירות לשימוש חקלאי.

מפת חריש החדשה