הריבית המאמירה והאינפלציה משנות את כללי המשחק וגורמות לקבלנים ויזמי נדל"ן לשבת על הגדר. בהתאם, שיווק שטחי המסחר והתעסוקה בחריש הופך למורכב ומאתגר יותר: המכרז לשיווק שטחי הנדל"ן המניב בטרפז נכשל ופרסום מכרז הקאנטרי מתעכב: "הנושא הכלכלי במכרז נבדק שוב"

רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז לשיווק המגרשים המיועדים להקמת שטחי מסחר ותעסוקה במתחם הטרפז, אולם המכרז נסגר לאחרונה ללא מציעים.

כזכור, בנובמבר 2022, המכרז להקמת בנייני המגורים באותו מתחם נסגר בהצלחה, ושלושה יזמים יבנו את רבי הקומות הראשונים בחריש.

כישלון המכרז להקמת שטחי התעסוקה והמסחר בטרפז אינו חריג בנוף החרישאי. מספר מכרזים שפורסמו בעבר להקמת שטחי תעסוקה ומכרז בשכונת מעו"ף נכשלו, ובינתיים נרשמה רק הצלחה אחת, שיווקו של מגרש מסחר ראשון בשכונת מעו"ף בו זכתה החברה ליאם הנדסה.

בימים אלה פרסמה רמ"י גם מכרז להקמת בית אבות בשכונת הפרחים. זהו ניסיונה השלישי לשווק את המגרש ליזמים, לאחר שהמכרז נכשל בשני הסבבים הראשונים, האחרון בהם בדצמבר 2022. ראוי לזכור כי בחודשים הקרובים עתידים לצאת לשיווק גם שטחי המסחר הראשונים ברובע חריש דרום.

המכרז נכשל "בגלל הטיימינג"

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין, מעריך כי כישלון המכרז לאזור התעסוקה והמסחר בטרפז נובע מסיבות לאומיות ועולמיות.

"המגרש במיקום מצוין, ממש בכניסה לדרך ארץ בסמוך לפארק העירוני החדש שמוקם בימים אלו. עפ"י התב"ע מותר לבנות במגרש הזה מבנה משולב של כ-4,000 מ"ר מסחר וכ-21 אלף מ"ר ברוטו לתעסוקה (משרדים). מחיר המינימום של המכרז דווקא היה בגבולות הסביר".

"אם המגרש היה כולל רק שטחי מסחר אין לי ספק שהמכרז היה מצליח, אך רצון המתכננים, כמו גם רצון העירייה, להגדיל את היקף התעסוקה ברשות חייב יצירת מתחם משולב (מסחר + משרדים).

"בימים אלו, שיווק מתחם משולב בחריש כרוך באי וודאות גדולה, בטח בהיקף כזה ובכמות כזו של משרדים".

רוזנטל מסביר כי 21 אלף מ"ר לתעסוקה הוא שווה ערך לכ-2/3 משטחו של המגדל המרובע בעזריאלי. "זה לא מעט", הוא פוסק.

רוזנטל מציין כי מעבר לקושי הברור של שיווק שטחי משרדים גדולים בחריש, קיים גורם מעכב נוסף, המצב השורר כרגע בענף הנדל"ן לאור העלאת הריביות, שמשפיע משמעותית גם על התחום המסחרי.

"חברות לא נוטות לעשות עכשיו עסקאות מסוכנות כי מחיר המימון יקר, ועל כן כדי להיכנס לעסקה שטומנת בתוכה סיכון גדול באשר לסיכויי ההצלחה של השיווקים בחריש, צריך משקיע עם כיסים עמוקים ואמונה מאוד גדולה. במילים אחרות, הסיבה שהמכרז הזה נכשל היא הטיימינג שלו".

הריבית הגבוהה מרחיקה את היזמים

חיזוק לדבריו של רוזנטל ניתן למצוא בדברים שנשא אהרון דינוביץ, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים פתח תקווה, בכנס מקצועי שקיים הארגון לאחרונה.

"שוק הנדל"ן נמצא כיום בתקופה מאתגרת מאוד. קיפאון במכירות, סביבת ריבית גבוהה שמייקרת עבור הרוכשים את המשכנתא ושולחת אותם לשבת על הגדר, ועבור היזמים והקבלנים מייקרת את הוצאות המימון ומרחיקה רבים מהם מהשוק. קיים גם חוסר ודאות כללית בהיבט הפוליטי עם המהפכה המשפטית, ההפגנות והממשלה שלא ממש מתפקדת".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו, ציין גם הוא כי "המציאות בשוק הדיור כיום וגם המצב הכלכלי של המדינה, מורכב מאוד. העלאת הריבית היא גלולת רעל לכלכלה ולענף הבנייה".

מכרז הקאנטרי: האם יש היתכנות כלכלית?

הקיפאון הארצי בענף הנדל"ן משפיע גם על התוכניות העירוניות. ב-21 במרץ 2023 משרד הפנים אישר לעיריית חריש לפרסם בשנית את המכרז להקמת הקאנטרי, בהתאם לחומרים שהעירייה הגישה. למרות האישור, בעירייה לא ממהרים לפרסם את המכרז החדש, אלא בוחנים אותו ואת המצב החדש בשבע עיניים.

על פי פרסומים קודמים של העירייה נעשו שני שינויים בתנאי המכרז, האחד שינוי המגרש משכונת מעו"ף למגרש 801 בשכונת הפרחים, מגרש שדורש עלויות פיתוח נמוכות יותר בהשוואה למגרש הקודם, שינוי להקל על הוצאות היזמים.

השני, מתן תמריצים לקבלנים וליזמים ויצירת 'רשת ביטחון כלכלית' ליזם באמצעים שונים.

"אני מאוד מקווה שבתנאי השוק של היום יש למכרז הקאנטרי היתכנות", מציין שלמה קליין, סגן ראש עיריית חריש ביחס לתנאי השוק החדשים בו פועל ענף הנדל"ן.

"הרבה קבלנים ישבו כעת על הגדר"

יוסי גולדמן, חבר המועצה והממונה על העסקים בעיר מודע גם הוא למצב ומתייחס לשני המכרזים. לדבריו, כישלון המכרז של אזור המסחר בטרפז מטופל על ידי רמ"י ואין לעירייה קשר כלשהו לפרסום המכרז, כישלונו ו/או הצלחתו.

"המכרז לשטחי תעסוקה נסגר בלי מציעים. נחכה לפרסום המכרז השני בתקווה שיזם כלשהו ייגש. במקרה של כישלון שני, השטח יצא למכרז מדף (במחירים נמוכים יותר. ר.פ)  ויזכה אז ביזם, כפי שהיה בעבר עם נחמיאס במעו"ף, שהבין בסוף שזה כלכלי עבורו והלך על זה".

"כל נושא הריביות משפיע כעת מאוד על כל הענף. מדברים על ריביות של 10% שנתי, ובהנחה שכל פרויקט אורך מינימום שנתיים, אז 20% מעלות הפרויקט היא רק ריביות – מה שאומר שהרבה קבלנים ישבו כעת על הגדר.

"אנחנו מבינים שכל נושא הקאנטרי משתנה, ולכן גם המכרז טרם פורסם. התחשיבים של הקבלנים יהיו שונים כעת. קבלן לא ייגש לבנות קאנטרי אם עלויות הפרויקט מתייקרות ב-20%. מדובר בהרבה מאוד כסף על פרויקט ששוויו כ-40 מיליון שקל.

"לכן הנושא הכלכלי נבדק שוב. אנחנו עדיין בדיונים, אנחנו בוחנים מה צריך לשנות ולשפר כדי שזה יהיה רלוונטי וכדי שתהיה כדאיות כלכלית למציעים. אנחנו בקשר עם מתעניינים ומנסים להבין מגופים שעוסקים בתחום מה אטרקטיבי ומה לא, מה כדאי ומה נחשב לרשת ביטחון טובה. הדברים בבדיקה".

מגמות עולמיות משפיעות

בתשובה לשאלה האם יש צפי /הערכה לגבי לוח הזמנים לפרסום המכרז, משיב גולדמן: "לא יהיה אחראי לדבר על לוחות זמנים. גם אנחנו רוצים שהמכרז יצא אבל יותר חשוב שהוא יצליח ושיהיה זוכה. בשלב הזה עדיף לתת לאנשי המקצוע לעשות את הבדיקות ונראה איך מתקדמים עם זה", הוא מסכם.

גם רוזנטל מודה שלא ברור מה הלו"ז הצפוי לשינוי המגמה: "כרגע, רוב הקבלנים מחכים ולא נכנסים לעסקאות מסוכנות, אלא בעיקר מנסים לשרוד את המצב, בטח אלו שממונפים משמעותית על הקרקעות שלהם.

"שינוי מגמה יתרחש בעיקר בעקבות שינויים בסוגיות מאקרו כלכליות עולמיות. ישראל מצויה במצב די טוב ביחס לעולם, אבל כל עוד ברמה הגלובלית האינפלציה תמשיך לדהור, גם אצלנו המגמה לא תשתנה".

לקריאה נוספת: 1.3 מיליון שקלים לדירת 4 חדרים: מאות דירות חדשות יוגרלו בחריש

ועידת יזמות ועסקים בחריש. צילומים: מור שקיפי לאטי

על פי נתוני העירייה כ-250 בעלי עסקים פועלים במתחמי המסחר השונים בחריש וכ-1,000 עצמאים נוספים פועלים בבתיהם. במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר כ-70 עסקים חדשים ונסגרו 37 עסקים. סך ההכנסות לקופת העירייה מארנונה עסקית הסתכם בכ-3.3 מיליון שקלים בלבד. העירייה משקיעה בנטוורקינג "שמשפר באופן דרמטי את סיכויי ההישרדות של עסקים בשנה הראשונה"

השבוע התקיימה ועידת היזמות והעסקים השלישית של חריש בה לקחו חלק כ-150 בעלי עסקים ועצמאים שהשתתפו בשולחנות עגולים ומפגשי נטוורקינג.

פילוח המשתתפים מראה כי רובם הם בעיקר בעלי משלח יד עצמאיים, בעוד שנוכחותם של בעלי חנויות היתה דלילה למדי. "אכן רוב המשתתפים בוועידת היזמות והעסקים היו עצמאים ונותני שירות, לעומת בעלי החנויות במסחר שבאופן קבוע מתקשים יותר בהגעה לאירועים מהסוג הזה", מודה גלית מנסבך, מנהלת ה"חממה" והמחלקה לקידום עסקים. "כאשר יש חנות לנהל זה לא פשוט לעזוב הכול ליום שלם. יש להם מערך עובדים, ספקים, ועסקי המזון בפרט, עסוקים במתן שירות לסועדים. זו מציאות שאנו לוקחים אותה בחשבון וערוכים לה".

לדברי מנסבך, היעד המרכזי של הוועידה הנוכחית בסימן הסלוגן  "קהילה מצמיחה עסקים", היה לחבר את העצמאים סביב קהילת עסקים שהקימה העירייה.

לצד ההרצאות נערכו בוועידה דיוני שולחנות עגולים בין המשתתפים, בדבר האתגרים הייחודים עימם מתמודדים עסקים בחריש, ומציאת הדרכים לצלוח אותם. "בימים אלו אנו עמלים על הפקת לקחים ועל איסוף הנושאים שעלו בשולחנות העגולים שיהוו עבורנו בסיס להמשך תוכניות העבודה בשנה הקרובה ובחשיבה כבר על ועידת העסקים הרביעית", ציינה מנסבך.

ההכנסה השנתית לעירייה: 3.3 מיליון שקלים

על פי נתוני העירייה, 248 עסקים פועלים במתחמי המסחר השונים בחריש. הערכות כלליות מציינות כ-1,000 בעלי עסק עצמאים נוספים הפועלים בבתיהם.

במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר 69 עסקים חדשים ו-37 עסקים נסגרו. לשם השוואה, בשנת 2021 שנת הקורונה, נפתחו בחריש כ-85 עסקים חדשים. ראוי לציין כי בשנת 2022 ניכרה מגמה חדשה של פתיחת עסקים באזורים חדשים בעיר, כדוגמת שדרת ההגשמה ומרכז מסחר שפיר.

על אף הגדילה המתמדת באוכלוסיית העיר, אתגרים ותלאות רבים עדיין ניצבים בפני העסקים המקומיים שמנסים לשרוד בעיר שבה, בהיעדר פתרונות תעסוקה מקומיים, הרוב המוחלט של התושבים עובד מחוץ לעיר. מציאות הגוררת דליפה של כוח הקנייה אל ערים אחרות. התנאים הכלכליים המשתנים, בהם עליית האינפלציה ותנאי חוסר הוודאות הפוליטית, עלולים להקשות עוד יותר על פתיחת עסקים חדשים בעיר.

ראוי לזכור כי ניסיונות לפיתוח איזורי תעסוקה ותעשיה בעיר נכשלו ברובם בשנים האחרונות והישג ראשון נרשם בשנה החולפת, כאשר מכרז להקמת מתחם מסחר ותעסוקה ראשון בשכונת מעו"ף נחל הצלחה. עם זאת, שיווק שטחי המסחר בעיר הוא עדיין אתגר משמעותי וחללי מסחר רבים עדיין מחכים ליזמים, כפי שניתן לראות בנסיעה אקראית לאורך השדרות המרכזיות בעיר ומרכזי המסחר.

על פי נתוני העירייה העסקים מכניסים לקופת הרשות כ-3.3 שקלים בלבד בשנה, סכום המהווה כ-1% אחד בלבד מתקציב העירייה לשנת 2022 שהסתכם ב-326 מיליון שקלים. הכנסה נמוכה זו מחייבת את חריש למצוא מקורות הכנסה חילופיים, לדוגמה, התביעה לחלוקת הכנסות ממחצבת ורד, שטרם הוכרעה.

גם במרכז מתקשים לשווק שטחי מסחר

יוסי גולדמן, חבר המועצה הממונה על קידום העסקים בעירייה, מודה כי הציפייה להצליח בשיווק מאסיבי של שטחי תעסוקה ותעשייה בעיר עלולה להמשיך ולהתקל בקשיים רבים גם בעתיד: "ראיתי אמירות של אנשים שמתיימרים להיות מבינים, שיש צורך במיליון מ"ר של אזורי תעשייה כדי שחריש תהיה עיר חזקה ואיתנה כלכלית. אני יכול לשתף אתכם שבראשל"צ שבה מוקם כיום מתחם ה-1,000 הכולל מיליון מטרים רבועים של משרדים, לא שמחים מהמהלך הזה, הם מתקשים לשווק את השטחים".

גולדמן הסביר שמשבר הקורונה שינה דרמטית את אופי העבודה ותנאי הההעסקה וגרם לירידה בצורך בחללי משרדים גדולים. "כל מה שהכרנו עד לפני שנתיים – השתנה. היות ומדובר במהלך שמתקשים ליישם בראשון לציון, עם יד על הלב, גם בחריש יהיה קשה לממש".

ומה לגבי העסקים הקיימים? בעירייה שבו והדגישו כי עיריית חריש משקיעה משאבים בתחום קידום העסקים בעיר, בין אם בעסקים במסחר, ובין אם בעצמאיים ובנותני השירות השונים, מתוך הבנה שהעסקים הם המנוע הכלכלי של העיר.

רשימת המהלכים אותם הזכירו בעירייה לקידום העסקים בשנה החולפת כוללת, בין היתר, קמפיינים לעידוד רכש מקומי, קורסים, סדנאות והכשרות לעצמאיים ובעלי עסקים והקמת קהילת הנטוורקינג.

לאחרונה אף הודיעה העירייה כי רכשה מחברת שפיר את מרכז המכירות שבשכונת בצוותא תמורת מיליון שקלים, ובכוונתה לרכז בתוכו את פעילות החממה (הקליקה לשעבר) שיתרחב וישמש כבית ליזמים ועצמאיים.

"עושים שמח בשדרה"

אחד המהלכים לקידום העסקים בעיר קרם עור וגידים אתמול. נראה כי הביקורת הרחבה שהשמיעו רבים, תושבים ובעלי עסקים כאחד, על החלטת העירייה לקיים את אירועי חג הפורים במרכז הספורט והפנאי שבשכונת בצוותא, הרחק מהחנויות ומתחמי המסחר העירוניים הובילה לקיום סדרת אירועים "עושים שמח בשדרה", שהראשון בהם התקיים בשדרת דרך ארץ.

שירלי קרייר, בעלת העסק שירלי'ס יזמה וקידמה את הרעיון לארגן סדרת אירועים בשדרת העסקים המרכזית, דרך ארץ, וזכתה בתמיכת העירייה. האירוע הראשון שהתקיים בסמוך לחנותה כלל הופעות, פינות יצירה וזכה לתשומת לב הקהל ולתנועה מוגברת של אנשים.

מנסבך:  "העירייה ערה לצורכי בעלי החנויות ברחבי העיר ובשיתוף ועד העסקים, המורכב מ-10 נציגים של העסקים בשדרת דרך ארץ, הוחלט השנה לקיים סדרת אירועים קטנים בכל פעם במקטע אחר בשדרה, ובכך לייצר מצב שבו לצד האירועים הקבועים יתקיימו בממוצע אחת לחודש פעילות/הפנינג וכדומה, לכל המשפחה בדרך ארץ ובמרכזי המסחר".

ראש העיר יצחק קשת סיכם את ההשקעה העירונית בבעלי העסקים בחריש: "עיריית חריש שמה דגש ומשאבים רבים על קהילות העסקים בחריש. הסטטיסטיקה אומרת שלמעלה מ-90% מהעסקים הקטנים בישראל נסגרים בשנתם הראשונה. מדברים על כ-40 אלף בעלי עסק מדי שנה. כאשר בעל עסק משתייך לקהילת עסקים כלשהי הוא משפר באופן דרמטי את יכולת ההישרדות שלו במהלך השנה הראשונה ולכן אנו משקיעים רבות בקידום קהילת העסקים בחריש".

לקריאה נוספת: שני מרכזים מסחריים חדשים ייפתחו השנה בחריש

שנתיים לאחר חקיקת חוק העזר העירוני, "חוק השבת", שגיבשה מועצת העיר, מספר העסקים שפועלים בסופי השבוע בעיר נמוך. החוק טרם אושר על ידי משרד הפנים והסבירות שהוא יאושר כעת על ידי אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, נמוכה. כיצד משפיעה החקיקה שטרם אושרה על הסביבה העסקית בחריש? האם עדיין ניתן להתייחס לחוק השבת כאל "הישג" קואליציוני או שמדובר בחוק ריק מתוכן?

ב-20 בינואר 2021, התקבלה במועצת העיר החלטה תקדימית והיסטורית: חוק עזר עירוני לפתיחת עסקים וסגירתם אושר לאחר דיונים ארוכים, מתחים ולחצים מבית ומחוץ. החוק, המוכר בשם "חוק השבת", עבר ברוב של שבעה חברי מליאה.

שני חברי מועצה השייכים לקואליציה הצביעו נגד. "זהו הנושא הרגיש ביותר שחריש התמודדה איתו. במשך שמונה שנות כהונתי כראש המועצה, לא נתקלתי בהתמודדות מורכבת כמו זו שהיתה סביב חוק השבת". ציין אז בסמוך לאישורו, ראש העיר יצחק קשת.

הדיון הפומבי שהתנהל בימים שקדמו להבאת החוק לאישור, יצא למרחקים וגרר התבטאויות רבות של שרים וחברי כנסת מרחבי הקשת הפוליטית וכן מצד רבנים ומנהיגי דעה מהציבור הדתי-חרדי.

נוסח החוק הסופי שאישרה מועצת העיר, מתיר הפעלת בתי אוכל כגון: מסעדות ובתי קפה, קיוסקים וכן עסקי עינוג ציבורי, בימי המנוחה במספר מוקדים בעיר:

• קניון מור בפאתי העיר;
• מרכז מסחרי בר ברחוב אודם;
• מתחם מסחרי דונה בשדרות ההגשמה (בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא);
• מרכז מסחרי שכונתי עתידי ברחוב תמר בשכונת החורש, מול פארק המועצה;
• רצועת מסחר עתידית בשכונת מעו"ף;
• הפארק העירוני העתידי;

חנויות ומרכולים שבתחילה הוגדרו אף הם כמותרים לפתיחה בשבת, בקניון מור בכניסה לעיר ובשכונת מעו"ף, הוחרגו לבסוף והוצאו מהחוק לדרישת חברי המליאה הדתיים.
כפשרה, הורחבה פעילותן של עסקי ההסעדה למיניהם גם לשלושה מוקדי מסחר שכונתיים בעיר ובפארק המרכזי העתידי. יש לציין כי המרכז המסחרי 'שפיר' בשכונת בצוותא לא נכלל בחוק.

בשדרת דרך הארץ החוצה את העיר, נאסר באופן מוחלט על הפעלה של בתי מסחר. מנגד, פעילות בתי קולנוע, אולמות מופעים ומרכזי ספורט הותרו בכל האיזורים בעיר. עוד קבע החוק כי בימי מנוחה, ובשאר ימות השנה, לא יחול האיסור על תחנות דלק וחנויות נוחות, כמו גם מתן שירותי רפואה דחופה בקהילה, בכל שעות היממה.

המציאות המתעצבת בשטח

מה קורה בשטח מאז נחקק חוק העזר? בקניון MORE שבשטחו כבר פעלו עסקים בשבת עוד בטרם גובש חוק העזר, היתר הפתיחה שימר את המצב הקיים, כך גם לגבי תחנת הדלק וחנות הנוחות שקיבלו היתר להמשיך ולפעול בשבת. משחקיית 'פליי פארק' פועלת במקום בסופי שבוע, כמו גם סניף 'סופר פארם' שהחל מאז מאז לפעול אף הוא בימי המנוחה.

לעומתם גלידריית 'גולדה', מי שהחזיקה אז בתואר העסק הראשון בעיר שפעיל בשבת, הסבה לפני שנה וחצי את הסניף לכשר ווהפסיקה לפעול בימי המנוחה. בהמשך היא גם עזבה את הקניון. בית הקפה 'גרג' בחר מראש לפעול רק בימי חול ובמתכונת כשרה ובמצב הנוכחי סניף 'מקדונלד'ס' נשאר היחידי הפעיל בו בשבתות וחגים ולא הצטרפו אליו מאז עסקים נוספים.

במרכז המסחרי 'בר', ברחוב אודם פועלים כיום שני עסקים בסופי השבוע: 'קואלה בר' ו'יורו מרקט'.

במתחם המסחר של דונה בשדרות ההגשמה שבנייתו הושלמה בשנה האחרונה, נפתח בינתיים רק עסק אחד לממכר משקאות חריפים שאינו פעיל בשבת. עסקים נוספים טרם הוקמו שם.

במרכז המסחרי ברחוב תמר הממוקם בסמיכות למתחם צמודי קרקע, חלה התקדמות בשנה האחרונה והוכרז על קבלן זוכה במכרז להקמת המרכז. עם זאת, טרם החלה הבנייה.

רצועת המסחר בשכונת מעו"ף, שנכללה ברשימת השטחים המסחריים שהותרו לפעול בשבת, היתה ועודנה שטחי בור שלא נעשה עד כה כל ניסיון לשווקם ליזמים. ההערכה האופטימית היא שתהליך פיתוחה יארך שנים ארוכות.

בפארק העירוני העתידי בו יפעלו עסקים בשבת – החלו עבודות הפיתוח והוא אמור להיפתח לציבור בסוף שנת 2023.

דבר אחד כבר ברור לגבי כל אותם השטחים העתידיים שהוזכרו לעיל והוא שאופיים ומתכונת פעילותם יוכרעו, בסופו של דבר, על בסיס שיקולי הכדאיות הכלכלית של היזמים, בעלי העסקים והמפעילים. חשוב להדגיש כי היזמים יכולים לפעול במתחמים אלה בשבת אך אינם חייבים. חוק אינו השבת אינו מחייב אותם לפעול בימי המנוחה.

להבדיל, היות וחוק השבת טרם אושר, בעלי עסקים יכולים תיאורטית לפתוח עסק שפועל בשבת בכל רחבי העיר, ללא קשר לקווים המנחים שהחוק הציע.

מדוע לא אושר החוק עד כה?

בשנתיים האחרונות היתה זו השרה איילת שקד שהחוק הונח לפתחה אך היא לא אישרה את סעיפיו וכעת, עם חילופי השלטון, תעבור הצעת החוק לשולחנו של השר הנכנס דרעי שיידרש לסוגיה. מדוע שקד לא אישרה את החוק?

"משרד הפנים דרש מאיתנו מספר תשובות בנושאים משפטיים שהעלה. השבנו להם על הכל, אך אז, כמה ימים לאחר מכן, יצאה ההודעה על פירוק הממשלה וההליכה לבחירות", מסביר חבר המועצה יוסי גולדמן ומי שפיתח קשרים פוליטים פוריים עם השרה היוצאת שקד. "להבנתי  היתה מניעה במצב זה על חתימה של חוקי עזר. נאמר לי שזה בעייתי לחתום על החוק בעת של חילופי שרים במשרד", הוא מציין.

עם זאת, גולדמן מציין כי קווי היסוד של החוק ברורים לכולם ומהווים מערכת כללים ברורה גם בטרם נחתם החוק: "בעלי עסקים ותושבים כבר יודעים ומבינים מה מתוכנן להיות בעיר בכל הקשור להפעלת עסקים בשבת, מאיזה סוג מותר לפתוח והיכן. מי שיש לו כוונה לפתוח עסק באופן טבעי בודק מראש את הנושאים הללו, כי בחירת מיקום שגוי, עלולה, ביום שבו החוק ייכנס לתוקף, לעלות מאות אלפי שקלים לבעל העסק (שבחר לפתוח עסק בשבת, ל.ש). בהחלט ניכר כי גם אם החוק טרם אושר במשרד הפנים, תוכנו משפיע על הנעשה בשטח, הלכה למעשה כבר כיום. לראייה, אני לא מכיר אף עסק שיש לו יומרות לפעול בשבת והוא ממוקם באחד המקומות שלא הוסדרו לשם כך".

אין שינוי, אין התקדמות

"לא ראיתי יותר מדי שינויים בעיר מאז שהחוק הזה אושר והוגש למשרד הפנים, לא נפתחו כאן מקומות בילוי חדשים בשבת והמקומות שעובדים בשבת בעיר היו פתוחים עוד טרם החוק. לא נראה שיש כל התקדמות בפיתוח של האזורים הנוספים שמופיעים בחוק", מציין רומן קזרנובסקי, תושב העיר ומנהל עמותת דוברי הרוסית 'חרישניק'.

קזרנובסקי  מתייחס למציאות כיום בחריש ולעובדה שאף עסק אינו בוחר לפעול בשבת כאוות נפשו למרות שלא קיים איסור חוקי: "המציאות ברורה. מדובר כיום בתחום אפור, אבל ברור שלא הייתי פותח עסק שפעיל בשבת בדרך ארץ מתוך הבנה שברגע שהחוק ייכנס לתוקף אאלץ לסגור אותו. לגבי השיקולים של העסקים, מדובר בהחלטה כלכלית שלהם בהתאם לאוכלוסיית היעד שלהם".

"יש בעיר כיום כבר אוכלוסייה גדולה שראויה ומעוניינת במקומות בילוי ומסעדות בשבת בעיר, כנראה שבשלב זה אין מספיק בעלי עסקים אמיצים לבוא ולשרת את האוכלוסיה הזו", מוסיף קזרנובסקי. "כמובן שהייתי שמח שיהיה לי הכל בתוך העיר ושלא אצטרך לנסוע החוצה מחריש בשבת, אבל בסופו של דבר אני יכול. הקושי גדול בהרבה עבור אלו שלא מחזיקים ברכב פרטי, עולים חדשים רבים שאין עבורם מענה מספק. אנחנו עיר מעורבת, אמנם לא לאס וגאס, אבל גם לא בני ברק או אלעד והחוק הוא פשרה לכולם. אנחנו מהצד החילוני קיבלנו את הפשרה הזו ואני אופטימי שהסטטוס קוו בעיר יישמר וכל אחד יזכה לפתרונות ולצרכים שלו".

ניהול המרחב הציבורי בהתאם לעקרונות החוק

"הסבירות שחוק השבת יאושר לא גבוהה", מודה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ואחת מאדריכלי החוק. גרינברג איננה מופתעת מהעיכוב באישור החוק והיא מסתמכת בדבריה על מקרי עבר ועל רשויות נוספות שממתינות תקופה ארוכה לתיקונים בחוקי עזר שהגישו.

הסיבה המרכזית בעיני גרינברג היא הדמויות שמאיישות את משרד הפנים בשנים האחרונות ומגיעות מעולם דתי-שמרני: "אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, התנגד לחוק הזה מלכתחילה והוא לא יאשר שום חוק שמתיר פתיחה של עסקים בשבת", היא מדגישה.

אז מה הלאה? גרינברג סוברת כי סטטוס הביניים בו מצוי החוק כיום יישאר על כנו וכי רוחו וסעיפיו כפי שגובשו במליאת המועצה הם שישרטטו את ההתנהלות במרחב הציבורי בעיר גם מבלי אישור ממשלת ישראל. "הציפיה שלנו היא שציבור בעלי העסקים בעיר יזרום עם איך שהחוק הזה בנוי, לדוגמה, הייתי מצפה שעסקים שאינם שומרי כשרות יפתחו את העסק באותם מיקומים המתירים פתיחה בשבת. הסקטור העסקי צריך באופן טבעי לערוך סקר מקדים כדי להבין איפה הכי כדאי לו להקים את העסק. חשוב גם לציין כי ריבוי עסקים מאותו סוג באותו מתחם מעצים את כלל העסקים".

"החוק משרת את הציבור החילוני"

לטענה כי המענים עבור הציבור החילוני נותרו דלים על אף החוק שהצטייר אז כבשורה גדולה המיטיבה עם כלל המגזרים, מזכירה גרינברג כי חלה התקדמות בשנה האחרונה עם היזם שזכה במכרז להקמת המרכז המסחרי ברחוב תמר ועם הפארק העירוני שצפוי לכלול עסקים שפעילות תותר בשבת המצוי בהקמה.

גם לטענה כי בשטחי מעו"ף המיועדים להקמת מתחמי בילוי ופנאי משמעותיים יותר, טרם חלה התקדמות, משיבה גרינברג: "אם היינו בסיטואציה שכבר אין מקום בכל המרכזים שכבר בנויים עבור עסקים שפתוחים בשבת, הייתי אומרת שאנחנו בבעיה אך לא כך המצב בשטח. יש איפה להקים עסקים שפתוחים בשבת וזה נתון לניתוחים ושיקולי כדאיות כלכלית של בעלי העסקים". עוד היא מוסיפה: "עקרונות החוק לחלוטין נותנים מענה ומשרתים את הציבור החילוני, גם בזכות הפריסה הגאוגרפית וגם מבחינת השימושים האפשריים", והיא מסיימת בנימה אופטימית: "מבחינת הניצול בשטח? צריך לתת לעיר ולסביבה העסקית זמן להתפתח וזה יקרה".

ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה לשאלות על סטטוס החוק ומהן הסיבות בגינן האישור מתעכב.

לקריאה נוספת: החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה

חברי המועצה בחריש כבר רגילים לשעות העבודה הארוכות, לישיבות, למערכת הלחצים ולביקורת לה הם זוכים במסגרת פעילותם המבוצעת בהתנדבות. אבל בני הזוג, המצויים מאחורי הקלעים, הם אלה שחולקים בנטל. יאיר גרינברג, בת-חן גולדמן ונרדית פרג'י, "החצי השני" של שלושה מחברי המועצה, משרטטים את החיים לצידם של נבחרי הציבור ומדברים על המחיר האישי והמשפחתי

מימין: נרדית פרג'י, יאיר גרינברג ובת-חן גולדמן

בבחירות המוניציפאליות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2018 נבחרו שמונה חברי מועצה חדשים, לראשונה בחייהם. בארבע השנים בקירוב שחלפו מאז הם מכהנים בהתנדבות מלאה, בתפקיד ציבורי מורכב ומאתגר. חייהם השתנו ללא היכר.

במציאות החדשה, שהופכת תובענית יותר ויותר לנוכח קצב הצמיחה יוצא הדופן של העיר, לוקחים חלק גם בני ובנות הזוג שנאלצו להתרגל לחיים לצד נבחר ציבור, המשמש כתובת לפניות התושבים ולעיתים קרובות גם משמש מושא לביקורת ציבורית.
עד כמה הם מעורבים בעשייה של בן/בת זוגם? כיצד השתנתה השגרה המשפחתית ומהו המחיר שהם נאלצים לשלם? יאיר גרינברג, בת-חן גולדמן ונרדית פרג'י משתפים מאחורי הקלעים.

הכניסה לעולם הפוליטיקה: "אמרתי לה: "לכי על זה""

יאיר גרינברג (38) מהנדס מכונות ובן הזוג של סגנית ראש העיר ויו"ר סיעת הליברלים, שני גרינברג, נזכר כי רצף של חוויות מקומיות של משפחתו בחריש הצעירה של 2016, הם שהובילו להחלטה של שני להיכנס לחיים הפוליטיים. "היינו תושבים טריים והגענו לאירוע חנוכה בחריש. המפעיל שאל את הילדים "מה שלומכם"? והבן שלי, אז בן שלוש, ענה – "בסדר". המפעיל מיד תיקן אותו – "לא, עונים ברוך השם". אנחנו התחרפנו מזה והיינו מאוד נסערים. שני החליטה שהיא רוצה להקים סיעה ואני אמרתי לה: "לכי על זה".

בת-חן גולדמן (34) כלכלנית ועובדת בעיריית חדרה, בת הזוג של יוסי גולדמן, חבר סיעת 'בית טוב לחריש' נזכרת בהתחלה: "כשיוסי נכנס לעשייה המקומית, היינו משפחה צעירה וכיום אנחנו כבר עם שלוש בנות. לא באנו עם רקע או היכרות עם עולם הפוליטיקה, התגלגלנו לתוך זה ואנחנו מתאימים את עצמנו לזה בכל יום מחדש. לא יכולנו לתאר לעצמנו שכך יראו החיים שלנו. יוסי נכנס לרשימה מתוך הרצון לייצג את הציבור הדתי, הוא היה סקפטי לסיכויים שלו להיבחר ובחר לנסות. כיום אפשר לומר שהמערכת הזו תפורה עליו".

מי שלא הופתעה מכניסתו של בן זוגה לעולם הפוליטי היא נרדית פרג'י (36), מחנכת בחינוך מיוחד, בת הזוג של יוחאי פרג'י, יו"ר האופוזיציה. "אני ויוחאי מגיעים מתחום החינוך ומעולם ערכים דומה של עשיה ונתינה. היה חשוב ליוחאי להיות מעורב, להשפיע ובעיקר לעזור לזולת. זה היה טבעי מאוד עם המעבר לחריש שהוא יתחבר לפוליטיקה המקומית", משתפת נרדית.

המחיר המשפחתי: "לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד שעות נוספות"

יאיר: "התפקידים בינינו בבית התהפכו בשנים האחרונות והמשקל עבר אלי. אני לוקח את הילדים בבוקר למסגרות ונמצא איתם יותר. במקום העבודה שלי התרגלו כבר לעובדה שאני בן זוג של חברת מועצה והיא מאוד עסוקה, ומבינים כשאני צריך לעיתים לצאת מוקדם מהעבודה או לעבוד מהבית".

בת-חן: "המעורבות הציבורית משפיעה מאוד על הבית. אני לדוגמה, לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד שעות נוספות בעבודה בגלל האילוצים של יוסי. הביקורים הרבים שלו בכנסת בשנה האחרונה לדוגמה, והתחושה שאנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות משמעותי – תופסים נפח מאוד גדול מהחיים שלנו. אפילו כשהיינו בחדר לידה הוא היה עסוק יותר בפוליטיקה מאשר במה שקורה אצלנו בחדר. הם היו אז בדיונים סביב ניסוח חוק השבת. הרגשתי שכמו שילדתי את הבת שלי, כך ילדתי גם את חוק השבת. את אותם מאמצים השקענו בשני הדברים".

נרדית: "באירועים או אפילו בדרך לבית הכנסת בשבת, כל כמה צעדים יש מישהו שעוצר אותו לשיחה. אני לוקחת בחשבון שאני יכולה לצאת איתו אבל בהמשך אצטרך להתקדם בלעדיו. אני מקבלת את זה באהבה. כמובן שלעיתים הוא נעדר יותר, אבל יוחאי הוא אור גדול ואנחנו מאפשרים לו להאיר. הבנתי, שלפעמים העשייה הציבורית באה על חשבון העשייה הפרטית וכאן המקום שלי למלא את החסר".

מעורבות בני הזוג: "לשים דברים בפרופורציות"

יאיר: "להקשבה ולחיזוקים שלי בתחילת הדרך היו חשיבות גדולה אבל ככל שהזמן עבר, עטפו את שני אנשים רבים, נוצרו הרבה קשרים וחברויות והמקום שלי כמייעץ פחת משמעותית. לדוגמה, חוק השבת היה נושא מאוד "חם" והיו הרבה שאלות סביבו, נתתי את דעתי לנושא אבל היות והעיסוק בו היה מאוד פומבי, חשתי שהמעורבות והמשקל שלי קטנים מבעבר. התפקיד שלי כיום הוא בעיקר לאפשר לה להיות פנויה למשימותיה הציבוריות".

בת-חן: "הוא מתייעץ איתי הרבה. הוא קשוב לשמוע גם כשאני מציגה דברים מנקודות מבט אחרת. הראייה שלי עוזרת לו לעיתים לראות את התמונה הרחבה יותר ולשים דברים בפרופורציות. העובדה שאני עובדת ברשות מקומית גורמת לנו ליצור השוואות בין חריש לחדרה. עם זאת, יש בינינו הפרדת סמכויות ברורה. בגלל שהוא מאוד "בתוך זה", אז אני מאוד "מחוץ לזה", כי מישהו מאיתנו צריך להיות גם בבית".

נרדית: "אני פחות מעורבת בעשיה הפוליטית. בהחלט יש לנו שיחות ולפעמים יוחאי משתף אותי בנעשה ולפעמים מתייעץ, אך בסוף זו העשיה שלו. הוא יודע שיש לו את התמיכה שלי בכל מה שצריך".

כתובת לפניות הציבור: "למדתי להיות קצת פוליטיקאי"

יאיר: "פונים אליי לעיתים חברים טובים שמבקשים לקבל מידע בנושאים שונים ולרוב אני דואג לספק להם תשובות ממקור ראשון, אך מעולם לא פעלתי לקדם דברים בערוץ הזה. עם הזמן למדתי לעשות את הסינון ולהיות גם קצת 'פוליטיקאי', לדעת מה להגיד ומה לא להגיד".

בת-חן: "תושבים רבים יודעים שיוסי עסוק מאוד, ולעיתים, בדברים הפעוטים יותר הם מעדיפים לפנות אלי. אני תמיד מפנה אותם בחזרה אליו ומציינת שאני בטוחה שהם ימצאו אצלו אוזן קשבת".

נרדית: "אני כל הזמן שומעת במפגשים חברתיים ובאירועים שונים מאנשים על העזרה שהם קיבלו מיוחאי לאחר שפנו אליו. כל הזמן יש פידבקים מתושבים וזה ממלא אותי בגאווה".

התמודדות עם ביקורת: "יש רגעים שהמחיר הנפשי והמשפחתי הוא מאוד גבוה"

יאיר: "עם הביקורת לומדים להתמודד תוך כדי תנועה. האתגרים הגדולים היו בעיקר בתחילת הדרך סביב הבחירות ובראשית הקדנציה, רגעים בהם אתה שואל את עצמך: למה אני צריך את זה? הסערה סביב קיום שני טקסי זיכרון לציבור הכללי ולציבור הדתי, לפני שלוש שנים, היא אולי האירוע שהכי השפיע עלינו. הנושא הגיע גם לתקשורת הארצית וזה היה מאוד לא פשוט, זה הוציא ממני הכי הרבה רגשות. לראות את התגובות ברשתות החברתיות של האנשים שכותבים ומדברים על אשתך…שם חרגתי ממנהגי והגבתי בעצמי לדברים שנכתבו".

בת-חן: "נכון, יש גם רגעים שהמחיר הנפשי והמשפחתי הוא מאוד גבוה, אבל אז עוצרים, מחשבים מסלול וחושבים איך לעשות דברים בצורה נכונה יותר שלא פוגעת בבית. בפייסבוק לרוב מי שמגיב הוא מי שמתלונן. לעומת זאת, בשיחות עם אנשים האווירה היא אחרת. אני מאוד מקלילה את הנושא הזה ולא מתרגשת. אני יודעת שאנשים מדברים על משהו היום – ומחר הם ישכחו ממנו".

נרדית: "התגובות שאני פוגשת בעיקר אוהדות. התושבים יודעים כמה הוא פועל לטובת העיר הזו. העשייה של יוחאי מדברת בעד עצמה. ואם נכתבות מילים נעימות פחות, יוחאי מציע לי לא להיכנס לזה. כיום אני פחות פעילה בפייסבוק. ככלל למדתי להתרחק ולקחת צעד אחורה".

גם נרדית מציינת את ההצבעה על חוק השבת וההחלטה לצאת מהקואליציה כתקופה מאתגרת מאוד למשפחה: "זו הייתה תקופה מורכבת משום שאני הייתי בירושלים אחרי לידה ויוחאי היה בחריש. הבנתי שהוא עובר מכבש לחצים אבל יוחאי הפגין חוסן ואמר לי שהוא נאמן לדרך שלו ולבוחריו. אני חושבת שלקחתי את זה קשה יותר מיוחאי. זה הרגיש לי כמו סכין בגב מצד חברי הסיעה. עם זאת, קיבלתי המון מסרונים מאנשים שהודו לו ולי כאשתו, ולצד הקושי הייתי גאה בו על שהיה נאמן לעצמו ולבוחריו".

אם רק היו יודעים ש: "מאחורי כל החלטה שמתקבלת ישנה המון השקעה ומחשבה"

יאיר: "שמאחורי כל אישה מצליחה יש בן זוג שתומך בה ומחכה לה בסוף היום לשאול, להתעניין ולדבר על הכל על כוס קפה או בירה. זה ממש משמח לראות את בת הזוג שלך מקדמת דברים ומצליחה לשנות את המציאות".

בת-חן: "הרבה מהאנשים לא מודעים להיקף העשייה של יוסי ושל שותפו שלמה קליין, שעובדים מהבוקר ועד הלילה ומשקיעים המון כדי לאחד ולגבש. חשוב לדעת שמאחורי כל החלטה שמתקבלת ישנה המון השקעה ומחשבה וגם עשייה".

נרדית: "יוחאי הוא פשוט אור גדול. הוא פועל בכל כך הרבה תחומים שאני נפעמת. אני לא בטוחה שאנשים מבינים את כמות הזמן שהוא משקיע בעיר הזו. אני גאה בו והלוואי שחריש תתברך בעוד אנשים כמוהו".

היעדר הנחיות ברורות ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים בחזיתות המסחריות בעיר, בעיקר לאורך שדרת דרך ארץ. כעת עיריית חריש מתכוונת לעשות סדר. תוכנית מדיניות חדשה מגדירה לבעלי עסקים כללי "אסור ומותר"

אי האחידות בנראות החזיתות המסחריות בעיר, היעדר הנחיות ברורות של "מותר ואסור" ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים לאורך שדרת דרך ארץ, מגמה שהולכת ומחריפה עם פתיחת עסקים חדשים בעיר. סחורות, מחסנים ארעיים המוצבים בפתח החנויות וסגירות חורף שונות, מאתגרים את תנועת הולכי הרגל ובחלק מהמקרים אף חוסמים באופן מוחלט את המעבר.

שש שנים מאכלוס העיר החדשה ומפתיחת העסקים הראשונים בה, עיריית חריש פרסמה מסמך מדיניות עירונית חדשה המסדיר ניהול שימושים מעורבים בחריש. מטרת המסמך: גיבוש ואישור הנחיות ועקרונות מנחים לתכנון וניהול של אזורים בהם פועלים ויפעלו בעתיד מגורים לצד מבני ציבור, משרדים או שטחי מסחר.

"המטרה המרכזית של המדיניות החדשה היא מיצוב השדרה כשטח מסחר עירוני מזמין ונעים שיאפשר צמיחה ושגשוג של העסקים", ציין ראש העיר, יצחק קשת.

שמירה על הנגישות והמרחב הציבורי

המדיניות החדשה כוללת הסדרה מחודשת של כמה תחומים מרכזיים, להגדיר קווי מדיניות ברורים ולנקוט בצעדי אכיפה ומתן קנסות. "להבדיל מאזורי מסחר ותעסוקה נפרדים, באזורי שימושים מעורבים נדרש ניהול מוקפד של התכנון, של גודל העסקים ושל מאזן השימושים כדי להבטיח שהעירוב יתנהל באופן המיטבי וימלא את יעודו", צוין במסמך. בעירייה פירטו את ארבעת יעדים העיקריים אותם מבקש המהלך הנוכחי להשיג:

• חיזוק והרחבת מגוון השירותים לתושבים והנגישות אליהם;
• הצלחת הפעילות המסחרית והעסקית בעיר;
• מיתון החיכוכים באזורי שימושים מעורבים;
• עידוד עסקים מקומיים קטנים לפיתוח הכלכלה המקומית.

המסמך שם דגש על נושא הנגישות והמרחב הציבורי. כך לדוגמה, שינויים באבני המדרכה שביצעו בעלי עסקים באופן עצמאי יאסרו לחלוטין כמו גם הצבה של דקים או במות מוגבהות בכל שטח זיקת המעבר, דהיינו תחת הקולונדה – שביל ההליכה המקורה לאורך השדרה. תיאסר הוצאת פריטים בעלי נפח גדול מחוץ לחנות. סחורה ורהיטי חוץ, כגון שולחנות וכסאות, יותרו להצבה מחוץ לעסק, רק בתנאי שהם לא קבועים ויוצמדו בסוף יום העבודה אל הכניסה. כך או כך, הצבת שולחנות וכסאות והתרת סחורה בחוץ יותרו רק במידה והן מאפשרות מעבר חופשי בקולונדה להולכי רגל. עוד מדגיש המסמך את אחריות בעלי העסקים ו/או חברת הניהול שתועסק מטעמם לשמירה על רמת ניקיון ותחזוקה גבוהים.

במידה והנחיות אלו לא ימולאו, תהיה רשאית העירייה לבצע אכיפה על ידי הטלת קנסות לפי חוק העזר העירוני לשמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. כמו כן, צפויה להתבצע אכיפה ובקרה גם בנושא שעות פעילות בתי עסק ועמידה בתנאי חוק הרעש.

"לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני"

בראייה עתידית, מתכוונים במועצה, בין היתר, להגביל את גודל העסקים שיוכלו לפעול לאורך השדרה, זאת על מנת לעודד עסקים קטנים ולשמר מגוון וכמות עסקים טובה ברחוב ובמילים אחרות לצמצם את תופעת הסופרים לאורך השדרה. לשם כך הוגדר כי לאורך 500 מטרים של חזית מסחרית, יפעלו לפחות 6 בתי עסק שונים.

"אנחנו הולכים על פרוייקט כללי שמטרתו שיפור נראות פני העיר", ציין חבר המועצה והאחראי על תחום העסקים בעיר, יוסי גולדמן. "הדגש כרגע הוא על דרך ארץ אבל גם המרכזים המסחריים יטופלו. הרצון הוא ליצור מצב שיהיה נעים לכולם, גם לעסקים וגם לתושבים. אין כל כוונה להיות לרועץ אלא לעשות סדר".

גולדמן מתייחס גם לנושא מתחמי ההסעדה החיצוניים שהקימו בעלי מסעדות בעיר: "סגירות חורף יותרו באופן פרטני בתיאום מראש עם הרשות המקומית, עד לתאריך ה-1 במאי, אוהלי הבד לסוגיהם שניתן לראות אצל מספר עסקי מזון בעיר – יאסרו באופן מוחלט. הוצאת סחורה היא לגיטימית והגיונית אבל לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני. לעסקים השונים יש עניין להוציא את מרכולתם החוצה וזה בהחלט לגיטימי, כולל ישיבה בחוץ, אך יש לוודא שזה נעשה מבלי להפריע לרצף ההליכה בקולונדה. אם אשה עם עגלה רוצה לעבור מקצה אחד של קולונדה לקצה השני – זה לא אפשרי כיום. אם ביום גשום  או שמשי הולכי רגל נאלצים לצאת מהקולונדה אז השדרה המקורה לא משיגה את מטרתה".

"האכיפה תתבצע על ידי המשטרה ופקחי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה", מוסיף ומפרט גולדמן. "הנושא היה באחריותה של הוועדה מאז ומתמיד. עד כה הוועדה לא טיפלה בו – וזה לא תקין, אך זה שלא עשו זאת עד עכשיו זה לא אומר שלא ניתן ליישר קו כיום. לשם כך, כוח האדם יגדל ויגוייסו שני פקחים נוספים למטרות האכיפה השונות".

כזכור, גם מדיניות החניה לאורך דרך ארץ צפויה לקבל בקרוב מסגרת כללים ברורה, לדברי גולדמן כבר בחודש הבא יחלו בכינון ההנחיות החדשות. במכתב שנשלח בשבוע שעבר לבעלי העסקים בעיר הודיעה הרשות כי היא תחל באכיפת חניה במקביל למדרכה ולא בניצב כפי שנהוג כיום. בנוסף, תחל העירייה לגבות תשלום עבור החניה בשדרה המרכזית בעיר. "הכוונה היא לאפשר חניה בדרך ארץ של עד 20 דקות ללא חיוב ועד שלוש שעות בחיוב בדמי חניה", ציין גולדמן.עוד נכתב בפנייה לבעלי העסקים כי שדרת דרך ארץ עוברת שיפוץ ושדרוג וכי מעברי חצייה יוספו בשדרה לטובת ניוד קל יותר של הולכי רגל מצד אל צד.

לקריאה נוספת: בקרוב: מעברי חצייה חדשים בדרך ארץ

העירייה החלה בבנייתם של ארבעה מבני קבע חדשים לתנועות הצופים, בני עקיבא, אריאל והשומר הצעיר. ההשקה מתוכננת לספטמבר 2022. סגנית ראש העיר: "מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער"

בתמונה: הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער. צילום:דוברות עיריית חריש

ביום חמישי קיימה העירייה טקס הנחת אבן פינה לבנייתם של ארבעה מתחמי תנועות נוער בעיר, בהשקעה כוללת של 6 מיליון שקלים מקרן הפיתוח של עיריית חריש. כל אחד מהמתחמים ייבנה על שטח של דונם ויכלול מבנים יבילים ומרחבים חיצוניים מקורים ומרוצפים. "המתחמים החדשים יהיו בית לתנועות הנוער ויאפשרו להן להגדיל את היקף הפעילות", ציינה עיריית חריש.

כיום פועלות תנועות הנוער במתחם זמני משותף ברחוב תמר, שהוקם בדצמבר 2019, בסמוך למבנה העירייה. עם השנים צמחו התנועות והמתחם בו הן פועלות כיום, הפך צר מלהכיל את פעילותן. בסופו של המהלך החדש, הצפוי להסתיים בסמוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, יעברו תנועות הנוער הצופים, בני עקיבא והשומר הצעיר למבני קבע חדשים, בעוד מתחם היבילים הקיים בו פועלות כיום ארבע התנועות, ימשיך לשמש את תנועת אריאל בלבד.

"לתנועות הנוער מניות זהב בייסוד המדינה, והן מהוות עוגן משמעותי לקידום ערכים של ציונות, ערבות הדדית ואחריות אזרחית. לאור זאת החלטנו במועצת העיר להשקיע בהן ולחזק את פעילותן", ציין ראש העיר, יצחק קשת, בטקס הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער שנערך בשבוע שעבר (חמישי). קשת הדגיש את הנחיצות בהקמת מבני קבע לכל אחת ואחת מהתנועות: "קצב הגדילה העצום של העיר דורש מענה קבוע אשר יאפשר את התרחבות התנועות והגדלת הפעילויות והתוכן שלהן".

קונצנזוס בקרב חברי המליאה

"זה מין חלום שמתגשם", ציינה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והאחראית על תנועות הנוער."כנערה מתבגרת, שבט הצופים היה הבית השני שלי, עולם ערכים שלם שהתחזק והתבסס בחסות התנועה: אזרחות פעילה, אחריות חברתית וערבות הדדית לצד הזדמנות לרכוש מיומנויות יקרות ערך. המבנה הוא הבית של התנועה. בלי מבנה התנועה לא יכולה לגדול ולהתבסס. עד כה היה פתרון זמני לכל תנועות הנוער יחד והיום, אנחנו יכולים סוף סוף לגדול לשלב הבא. מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער".

בשיחה עם 'חריש 24' הזכירה גרינברג, כי היה קונצנזוס בקרב חברי המועצה לגבי הצורך בהקמת מתחמים נפרדים לכל אחת מתנועות הנוער ולכן גם מימון הבינוי היה מטעם הרשות ולא בשיטה של הקצאות קרקע. גרינברג הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית כולם מקבלים וכולם נהנים באופן שיוויוני: שתי תנועות נוער דתיות ושתיים חילוניות".

תמיכות, תקצוב ובנייה

גרינברג משתפת כי ההחלטה לערב ולשלב את נציגי תנועות הנוער בבינוי והקמת המתחמים, הוכחה כמוצלחת הן בהתאמה מדויקת יותר לצרכים של כל תנועה ותנועה והן, בחיסכון לקופת העירייה: "היה לי חשוב לוודא שהתנועות מגיעות לישיבה ומתייחסות לצורה של הבינוי וגם המפרט, כי בסופו של יום, אנחנו בעירייה לא מתיימרים לדעת הכול. האדריכלים מתכננים כל מיני דברים יפים ואז מגיע נציג התנועה ומדייק את הצרכים ולעיתים דורש חומרים פשוטים יותר. זה היה מדהים לראות איך נציגי התנועה שינמכו את המפרט וחסכו כסף למועצה", סיפרה גרינברג.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך גם הוא על המהלך: "שמחים שהגענו לרגע הזה של בניית מבנים לתנועות הנוער המשתדרגות ממבנה הקרוואנים ושמחים על קידום תנועות הנוער בעיר. אנו מובילים את זה בצורה בלתי מתפשרת, אם בנושא התמיכות ואם בנושא התקצוב והבנייה".

יוחאי פרג'י, כיום יו"ר האופוזיציה, שותף גם הוא לשמחה: "מהלך משמח מאוד, ואני גאה שיש לי חלק מאוד גדול בזה. ישבתי עם מהנדס העיר מספר פעמים כדי לאתר ולקבוע אילו שטחים הכי מתאימים לתנועות, ולחשיבה אודות גודל וצורכי המבנים. ההשקעה בתנועות נוער היא חלק מההסכם הקואליציוני עליו חתמנו בתחילת דרכנו".

חריש מתחדשת בכ-2,400 דונמים בצפון מזרח העיר ובדרומה. החלטת משרד הפנים על הרחבת שטחי השיפוט החדשים של העיר תגדיל את העיר ל-100 אלף תושבים ותספק שטחי תעסוקה חיוניים לחריש. "השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך"

צילום: יוסי גרוס

ב-30 בנובמבר 2021 חתמה שרת הפנים איילת שקד על הרחבת שטחי השיפוט של העיר חריש. ההחלטה שהתקבלה התבססה על המלצותיה של הוועדה הגאוגרפית חיפה לשינוי שטחי השיפוט, בין מ.א מנשה, חריש ובסמ“ה (מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה). המלצות הוועדה הגאוגרפית שהתפרסמו באוקטובר 2020 והציעו להגדיל את שטחי השיפוט של חריש בכ-50 אחוזים – לא התקבלו במלואן.

השטח שהומלץ במקור לקליטה בתחום המוניציפלי של חריש כלל 3,932 דונם, אך בסופו של דבר צומצם לכדי תוספת של כ-3000 דונם בלבד (מסומנים במפה בצהוב). מנגד נאלצה חריש לוותר על כ-600 דונם (מסומנים במפה בסגול) שהיו עד כה בתחום שיפוטה לידי הרשויות מנשה ובסמ"ה. בסך הכל קיבלה חריש כ-2400 דונם המגדילים את שטחה הנוכחי בעשרות אחוזים.

צפון מזרח: השטח שמבטיח את עתיד העיר

תהליך קביעת הגבולות החל עוד בשנת 2017 ובארבע השנים האחרונות התקיימו עשרות דיונים בנושא זה, המשמעותי גם לחריש וגם ליישובי הסביבה, זאת במטרה לסייע להתפתחות חריש בהמשך להחלטות הממשלה בעניין.

ההחלטה החדשה מעבירה לידי חריש ארבעה תאי שטח חדשים. האחד, שטח של כ-1,900 דונם (שטח ה') מצפון מזרח לעיר בין היישובים אום אל קוטוף וערערה וממזרח למחצבת ורד. תא השטח האמור הוא הגדול ביותר שישויך לגבולות השיפוט של חריש והוא נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65.

תא שטח זה שמתווסף מעתה לחריש, צפוי לשרת את תכנית התכנון לטווח הארוך של חריש כעיר עם 100,000 תושבים, להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשייה לעיר ובכך לממש את יעדי הממשלה בהקמת העיר.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח ומעיד שהמועצה תעשה ככל יכולתה על מנת שמירב השטחים שם יופנו לבניית שטחי תעסוקה. "נשים את מלוא משקלנו בנושא זה. משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות שם מגורים נוספים ורובע חריש דרום לבדו לא יספיק להרחבה של העיר למאה אלף איש, אבל המטרה שלנו היא לנסות ולבנות שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר. השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך".

שטחי חריש דרום הובטחו

בנוסף לשטח הצפוני, שויכו לתחום השיפוט של חריש שלושה שטחים דרומית לעיר: שטח שכונת חריש דרום (ב'1) ושני שטחים נוספים קטנים יותר בגודלם, דרומית לשכונות הפרחים והחורש ביער חריש ותל זאבים מצפון למייסר ומצר (ב'2 וב'3).

התכנית להקמת רובע חריש דרום אושרה לאחרונה והיא כוללת מגורים לצד שטחי תעשייה ומסחר. השטח ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתה ומדרום ליישוב מצפה אילן לא הועבר לחריש חרף ההמלצות היות והוא אינו מיועד לפיתוח. כך גם שטח ביער עירון צפונית לחריש שהומלץ לספחו לחריש. משרד הפנים נימק את הסירוב כי אין התכנות לפיתוחו של השטח ועל כל אין נימוק ממשי להעבירו לידי חריש בשלב זה. תא שטח נוסף הגובל בכפר ברטעה ממערב נותר כשטח ללא שיוך מוניציפלי בניגוד לעמדת הועדה הוועדה הגאוגרפית שהמליצה לשייכו לחריש.

מחצבת ורד: תביעה לחלוקת הכנסות

אחד השטחים המשמעותיים שנותר מחוץ לגבולות המוניציפליים של חריש הוא שטחה של מחצבת ורד. עם זאת, התביעה של חריש לזכות בנתח מהכנסות המחצבה טרם נסתיימה. "שרת הפנים מבינה את הצורך של חריש בהכנסות ומודעת לעובדה שכיום אין לחריש שטחי תעסוקה מספקים ולכן והיא החזירה את מחצבות ורד לדיון בנושא חלוקת ההכנסות", מסביר גולדמן ומוסיף כי הוא מקווה שהחלטה בנושא תתקבל בקרוב וחריש תצא נשכרת ממנה.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש התייחס גם הוא לסוגיה ואמר כי "אני מקווה כי גם הדיון על מחצבת ורד יסתיים בהקדם, ותחול חלוקת ההכנסות לאחר שתוצג בפניי עמדת הוועדה הגאוגרפית ואקבל החלטה בעניין".

ראש העיר יצחק קשת התייחס בדבריו גם לנושא המחלוקות שצצו מול הרשויות השכנות: "קיימנו שיח עם שכנינו והגענו למספר הסכמות, אבל לא על הכול. יש נושאים שעליהם לא הסכמנו להתפשר, כי ידענו שהם הכרחיים להמשך ההתפתחות של העיר. השטחים החדשים מדרום יאפשרו את המשך הקידום של הקמת שכונת חריש דרום, ועל חלק משמעותי מהשטחים החדשים מצפון אנחנו מתכננים התרחבות של אזורי תעסוקה. אני מודה לשרת הפנים איילת שקד על ההירתמות למען חריש".

שרת הפנים איילת שקד: "אנו מחוייבים להחלטת הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

החברה להגנת הטבע: החלטה כוחנית

כצפוי, החלטת שרת הפנים לא התקבלה יפה בקרב הארגונים הירוקים שהתנגדו נחרצות למהלך. החברה להגנת הטבע מסרה ל'חריש סיטי' בתגובה לאישור הרחבת שטחי השיפוט: "משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והעיר חריש, מנסים בכל דרך להשתלט על השטחים הפתוחים הנמצאים מצפון לעיר, ובכך לרמוס ברגל גסה, את הטבע באזור. הרחבת גבולות השיפוט היא צעד נוסף, שמצטרף להארכת פעילות הוועדה המיוחדת של חריש ולניסיונות לקדם תכנית מתאר לעיר, אשר מציעה לבנות את מרביתה על השטחים הפתוחים הללו, בכוחנות. החברה להגנת הטבע, תפעל ככל יכולתה ובאמצעים העומדים לרשותה, על מנת למנוע מהעיר חריש להתרחב צפונה ולגרום לנזקים קשים, גם לסביבה וגם ליישובים הסובבים אותה".

לקריאה נוספת:

שבעת חברי מועצת חריש שסיימו בימים אלה את שנתם הראשונה ב'קלחת הפוליטית המקומית' משתפים בתחושות האישיות בשנה מאתגרת זו. ספוילר: למרות הקושי, אף אחד לא מתחרט

בימים אלה מציינת הקואליציה בחריש שנה ראשונה לפעילותה. בשנה החולפת, נכנסו חברי הקואליציה שהיו ברובם המוחלט 'טירונים פוליטיים' לתפקיד הנדרש מהם, למרות שהיו עד לא מזמן תושבים מן המנין וחלקם כלל לא חלם או חשב שיעסוק בפוליטיקה מקומית.

יוצאי דופן הם ראש העיר, יצחק קשת, שנבחר לקדנציה נוספת ושלמה קליין, חבר סיעת הבית היהודי ששימש כחבר מליאה גם בקדנציה הקודמת. פנינו אל שבעת חברי המועצה שזו שנתם הראשונה בקלחת הפוליטית וביקשנו לדעת כיצד הם חוו שנה מאתגרת זו ברמה האישית של כל אחד ואחת מהם.

יוחאי פרג'י, הבית היהודי: "הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי"

"הכרתי את המערכת הפוליטית והמוניציפלית עוד לפני הבחירות, ועם זאת אני כל הזמן לומד, קורא, שומע ומתעניין. אני בעיקר מקשיב לבקשות ועצות והשילוב בין הניסיון והידע להקשבה ולמידה, בהחלט מקדם הצלחה.

הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי, ובעיקר מכך שפונים אליי אנשים שברור לי שלא הצביעו עבורי. משמח אותי שרואים בי כתובת ואני נרתם כמיטב יכולתי. בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה.

אני גאה באפשרות להשפיע. כתושב השפעתי לא מעט אבל כיום אני מצליח הרבה יותר. חריש היא מקום מורכב והמערכת עוד צריכה להתמקצע ולהתייעל, אך הכיוון בהחלט חיובי ואנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה.

בחריש בולטת מאוד האכפתיות של התושבים, היוזמה והשותפות. לכן יש לפעמים ויכוחים והטונים יכולים לעלות אבל אני יודע שזה מגיע ממקום טוב. כשאני מדבר עם אנשים אני מבקש: דברו בדרך ארץ. בכבוד. אל תשכחו שאנחנו פה לאותה מטרה ובסוף, מחוץ למסכי המחשב, אנחנו שכנים וחיים יחד".

 יוסי גולדמן, הבית היהודי: "אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'"

"אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'. המונח שיותר מתאים כאן, לעניות דעתי, הוא 'שליח ציבור'. באתי לעבוד ולקדם את העיר מתוך תחושת שליחות. בשנה החולפת נגלה לפני מערך תפעולי שלם של אנשים שעובדים ונותנים מעצמם כדי לגרום לעיר להתפתח ולהתקדם בצורה מדהימה. ככל שעובר הזמן תחושת השליחות מובילה אותי ומעודדת אותי לקחת חלק ולהוביל בנושאים נוספים שבהם אני מרגיש שאני יכול לתרום להשפיע ולשנות, כדי שהעיר תוכל להמשיך ולגדול ותאפשר למספר גדול יותר של אנשים לעבור ולהשתקע בחריש.

אני חושב שבפוליטיקה בארץ יש בשנים האחרונות פנים חדשות שמביאות רוח צעירה ונמרצת שבאמת רוצה לחולל מהפך, ובחריש ספציפית אני חש שזה קיים בצורה חזקה יותר. יש רוח של בנייה והקמה של אנשים שמוכנים לעבוד קשה כדי להביא הישגים גדולים לעיר. אני גאה להיות חלק מהקמת העיר הזו; לראות איך כל יום נפתחות חנויות חדשות ויש יותר ויותר אנשים ברחובות ובגינות השעשועים הפזורות בעיר. אני צופה לעיר עתיד מזהיר ושמח על הזכות להשפיע ולתרום לכך".

עידית ינטוב, ישראל ביתנו: "חשבתי שיהיה לי קל יותר להביא תקציבים"

"זמן קצר לפני פתיחת מערכת הבחירות המוניציפליות טיילתי באודסה שבאוקראינה. התרשמתי מאוד מהעיר, ומהקשר החזק שלה לישראל ולציונות. על אחד הבניינים שם ראיתי שלט בעברית: 'ישראל המודרנית נולדה כאן', והתמלאתי מוטיבציה לחזור ארצה ולעשות דבר דומה בחריש. עם חזרתי לארץ קיבלתי את ההחלטה הסופית להצטרף לפוליטיקה, כך שאני מניחה שאפשר להגיד שעבורי, 'חריש המודרנית נולדה באודסה'.

זו השנה הראשונה שלי בפוליטיקה אבל לא הראשונה בתפקיד ציבורי. לפני כן הייתי עובדת קהילתית, האחראית על תחום האזרחים הוותיקים והעולים כאן בחריש, וגם אז אנשים פנו אלי בבקשות שונות. כשנבחרתי נאלצתי להתפטר מעבודתי במועצה, ומאז אני לא עובדת אלא מתמקדת בפעילות הציבורית. זה מאתגר. חשבתי שכחברת מועצה יהיה לי קל יותר להביא תקציבים, תקנים ופרויקטים, שהדרך תהיה יותר קצרה – אבל הבירוקרטיה נשארה אותה בירוקרטיה.

לאחרונה, בגלל סיבות אישיות, הורדתי מעט פרופיל ברשתות החברתיות. אני מבינה שזה יכול להיראות כאילו נעלמתי מהשטח, אבל זה ממש לא נכון. אני לא מתכוונת להוריד פרופיל בתפקיד הציבורי ובטח שלא לפרוש, אלא להמשיך לפעול למען חריש ככל שביכולתי".

 שני גרינברג, הליברלים: "רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי"

"המעבר מ"תושבת מן המניין" ל"חברת מועצה" הוא אכן אתגר. גיליתי שהעבודה המוניציפלית מורכבת יותר משציפיתי, ומה שהכי הפתיע הוא העבודה החיובית עם חברי הקואליציה: למרות שיש לנו תפישות עולם שונות, רב המשותף על המפריד וכולנו רוצים את המיטב עבור התושבים. יש לי הערכה עצומה לכל אחת ואחד מחברי המועצה ובייחוד לראש המועצה, שעושה את המיטב כדי לנווט במים הסוערים של חריש ברגישות ובאחריות כלפי כל המגזרים.

מה שלא הייתי מוכנה אליו בכלל הוא עוצמת הקשר עם הבוחרים. הציבור בחריש הוא מאוד מעורב וזו ברכה אדירה, אך יחד עם זאת רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי. לפעמים לא זוכרים שזו לא העבודה שלנו. לפעמים לא זוכרים שאנחנו בני אדם מאחורי התפקיד. חלק גדול מהעבודה האישית שלי הוא ללמוד לא לקחת את זה ללב ולא להיפגע, אלא לנסות להתבונן בביקורת עניינית, לגדול ולהשתפר ממנה. מצד שני, כאשר הביקורת פוגענית להניח אותה בצד ולא לאפשר לה לפגוע בעשייה.

הסיפוק הגדול ביותר הוא שנפלה בחלקי הזכות לעצב את העיר מבראשית. הרבה דברים שאני עוסקת בהם הם לא זוהרים, אבל הם בהחלט ייצרו תשתית ליברלית שתשרת אותנו הרבה שנים קדימה. המשפט שהכי משקף את ההרגשה שלי הוא הציטוט ממבצע סבתא: "יש רק דרך אחת לרוץ 100 מטר. אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר".

גיל פישר, הליברלים: דברים שרואים משם

"כתושב חריש אתה מודע לבעיות בעיר ולכל מה שעדיין חסר כאן ונתפש כמובן מאליו בערים אחרות. אני מבין שהתושבים רוצים פתרונות מהירים ולא תמיד מודעים לתהליכים שמתרחשים אולם כחבר מועצה נחשפתי לתהליכים שמתבצעים בעירייה, לעבודה הקשה שמשקיעים העובדים, לפעמים גם בשעות שאינן קונבנציונליות, ולמחשבה הרבה והתכנון שעומד מאחורי כל התהליכים. נקודת מבט חדשה זו שינתה במידה רבה את מה שחשבתי לפני כן על הפעילות בעירייה".

נגה עוז, הליברלים: "נבחרנו במטרה לקדם את העיר, פחות להתעסק בפוליטיקה"

"אם היו מספרים לי לפני שנה וחצי שאהיה חברת מועצה, לא הייתי מאמינה. מעולם לא עסקתי בפעילות פוליטית, לכל היותר הייתי חברת ועד בגן הילדים והנהגת ההורים בבית הספר. הגעתי למועצה למען העתיד של הילדים שלי; אני רוצה שתהיה להם מערכת חינוך טובה, שיהיה להם טוב לגדול בחריש. זה אחד הנושאים שאני חושבת שמשותף לרוב חברי המועצה הנוכחית, מעבר לעובדה שרובנו מתחת לגיל 40, זו ההתנסות הפוליטית הראשונה שלנו, וכולנו נבחרנו במטרה לעשות ולקדם את העיר ופחות להתעסק בפוליטיקה.

השנה הראשונה שלי במועצה כללה למידה מרובה. מה זה מועצה, מה מותר, מה אסור. לדוגמה, אישור התקציב: חודש לאחר כינון המועצה היינו צריכים לאשר את תקציב 2019. לא היה לי מושג כיצד ניגשים לנושא ולמדתי את הנושא במהירות. כיום אני יכולה לומר בוודאות שאגש באופן שונה לאישור תקציב 2020. אני שמחה שגם לאחר שנה בתפקיד, המניעים שלי הם חברתיים ולא פוליטיים, ואני ממוקדת בעשייה בנושאי מיתוג העיר וקידום מעמד האשה".

 שלמה פרץ, ש"ס: "רואה פחות את המשפחה והילדים"

"בשנה החולפת למדתי להכיר את המערכת ואת השותפים בקואליציה אני מקווה שגם בעתיד תימשך ההבנה בין כל חברי המועצה ושנדע לא להתעכב על הדברים הקטנים אלא לראות את התמונה הגדולה של טובת חריש. פונים אלי גם תושבים שעדיין לא היו כאן בבחירות ואני עושה כמיטב יכולתי כדי לעזור להם. זה ממלא אותי בתחושת סיפוק, דלתי תמיד פתוחה ואני מתכנן להמשיך להיות אוזן קשבת לתושבים גם בעתיד.

השינוי המשמעותי ביותר שחל עבורי בשנה האחרונה מבחינה אישית הוא שבערבים יש הרבה ועדות, ישיבות מליאה, ישיבות הנהלה וכדומה, כך שאני רואה פחות את המשפחה והילדים. מצד שני, גם המשפחה שלי מבינה את השליחות ואת העובדה שאני פועל למען כלל תושבי חריש, שהם בעצם סוג של משפחה אחת גדולה".

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".

עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".

בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים

עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023