נחל נרבתה, מפנינות הטבע של חריש, סובל מזיהום חמור, שמקורו בשפכים של ברטעה ומהתעלמות הרשויות השונות מהבעיה כבר מספר שנים. החודש, סוף סוף, החלו העבודות להנחת צינור ביוב שיפתור את הבעיה. הפרויקט בעלות של כ-6 מיליון שקלים יסתיים בסתיו. בקיץ הקרוב עדיין יזרמו שפכים בנחל

נחל נרבתה, הוא אחד מפניני החמדה והיופי בטבע הסובב את חריש. בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על 10 מסדרונות אקולוגיים ביניהם, מסדרון מייסר-חריש שנחל נרבתה מצוי במרכזו.

למרות עושר המינים, הצמחים והעובדה שבחורף, נחל האכזב מתמלא מים וממלא באושר את ליבות המטיילים באזור, סובל הנחל מהזנחה איומה וגרוע מכך, מזיהום מסכן חיים.

השפכים של ברטעה

הסיבה המרכזית לזיהום היא הזרמת השפכים לנחל מאזור התעשייה של ברטעה המזרחית, ברשות הפלסטינית. הבעיה היתה ידועה לרשויות, אך במשך מספר שנים מצאו עצמם הגופים האחראים סבוכים בחוסר עשייה ובהטלת אחריות האחד על השני, בעוד השפכים ממשיכים לזרום למימי הנחל ומזהמים את כל הנקרה על דרכם.

ב-3 ביוני 2023 הפנה ארז אריאב, יו"ר פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל, מכתב למשרד להגנת הסביבה וביקש התערבות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, טיפול מיידי בזיהום ושיקום הנחל.

"הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?" תהה גם מעוז לואנץ, תושב חריש ופעיל סביבתי.

"מומחים שדיברתי איתם ציינו שמדובר בבעיה ישנה שמוכרת לרשויות מזה מספר שנים. צריך שבעלי התפקידים ברשויות השונות ידחפו על מנת לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל. זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב הראשית שלנו", דרש לואנץ בעבר.

עלות הפרויקט: שישה מיליון שקלים

שנה כמעט חלפה מהזיהום האחרון שהשחיר את מי נרבתה ורק כעת הפיתרון נראה באופק.  תאגיד מי עירון, החל בשבוע החולף בעבודות תשתית להנחת קו ביוב מותאם בהיקפו לשפכים של ברטעה ויישובי צפון השומרון גם יחד, ולחיבורו למערכת ההולכה האזורית.

העלות הכספית של הפרוייקט, הינה כ-6 מיליון שקלים, שמקורם בקיזוזי מע"מ מהרשות הפלסטינית, כך לדברי מנכ"ל תאגיד מי עירון, חוסיין מחאמיד.

"מזה שנים הרשות הפלסטינית ביצעה קווי ביוב פנימיים לאזור לעיל, ללא פתרון והתחברות למערכת האזורית, דבר אשר היווה מטרד סביבתי לכיוון היערות והגיע עד למצפה אילן וחריש". מסביר מחאמיד. "תאגיד מי עירון התריע רבות על המטרד הסביבתי-בריאותי הזה, עד שבסופו של יום הנושא התגלגל עד שהגיע לפתחה של רשות המים, שהינה אחראית על המים והטיפול בשפכים. רשות המים הסמיכה את תאגיד מי עירון לבצע את פרויקט התחברות החלק הדרומי של ברטעה אל שרקייה למערכת ההולכה האזורית המשותפת של עירון, חריש ומנשה. ראוי לציין, שישנו ממשק הדוק עם הרשות הפלסטינית בנושא", הוא הוסיף.

הצפי: קיץ מזוהם

לדברי מחאמיד הצפי לסיום ביצוע הפרויקט וההתחברות למערכת ההולכה האזורית הינו עד לספטמבר 2024: "אז ניתן יהיה להכריז על סיומו של המטרד הסביבתי אזורי זה", הוא הכריז. במילים אחרות: בקיץ הקרוב השפכים עדיין יזרמו בנחל, למגינת ליבם של המטיילים ושל דיירי רחוב רעות בשכונת בצוותא, המתגוררים בסמוך לנחל.

"זה הזמן שהמתכנן העריך כתקופת ביצוע של הקו", אומר מחאמיד. "בסיור האחרון של מנכ"ל התאגיד והצוות המקצועי, נדרש הקבלן להגביר את קצב הביצוע והגדלת הצוותים והציוד, במטרה לקצר את זמן הביצוע ככל שניתן", הוא מסכם.

אריאב בירך על המהלך: "פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל  בראשותי שמח לנוכח החדשות אודות הנחת קו הביוב שיסדיר את הזרמת השפכים מברטעה ובכך ימנע את זיהום הנחל והאזור כולו. פורום התושבים האזורי שרון כרמל להגנת הסביבה ימשיך לפעול ע"מ לשמור ולקדם אג'נדות סביבתית במרחבנו לטובת תושבי האזור כולו".

לקריאה נוספת: הבעיה ידועה לרשויות אך השפכים ממשיכים לזרום לנחל נרבתה

התוואי החדש (4.1) שאושר במקטע חריש. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תוואי המסילה המזרחית באזור חריש הכוללת הקמת תחנת נוסעים בסמוך לקניון More בכניסה לעיר, ומסילה שתוצמד ברובה לכביש 6 מצידו המערבי. ראש העיר: "חריש קיבלה היום מעמד של מטרופולין"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע לבחירת תוואי מסלול מסילת מנשה ומיקום תחנת הרכבת שתשרת את תושבי חריש והסביבה והכריעה כי החלופה המאושרת היא תחנה צמודת דופן לחריש מצידו המערבי של כביש 6, ובניית גשר או מעבר תת קרקעי שיאפשר להולכי רגל להגיע מתוך חריש לרציפי הרכבת. המסילה תוקם סמוך לכביש 6 מצידו המערבי.

מסילת מנשה מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית המוקמת בימים אלו למסילת העמק ונועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה, הן לנוסעים מצפון הארץ והן למטעני משא.

תחנת הרכבת שצפויה לשרת את העיר חריש ותושביה כלולה בתוכנית זו, אך החלטה בדבר מיקום התחנה והקירבה שלה לעיר התקבלה רק היום.

תחנת חריש במסילת מנשה

הדרישה של חריש התקבלה

כזכור, על מפות התכנון הונחו בעבר שתי חלופות שונות לתוואי המסילה ומיקומי התחנות במרחב חריש, תוואי מערבי המרוחק מהיישוב חריש ותוואי מזרחי החוצה את חריש במנהור ופוגע בישובים במרחב ובסביבה. השנייה, קודמה על ידי עיריית חריש אך זכתה להתנגדויות של ישובי האזור. חלופה שלישית שהציגה דרך ביניים, חלופה 4.1, הוצגה בנובמבר 2022 וזכתה בהסכמתן העקרונית של כלל הישובים באזור, המשרדים הממשלתיים וארגוני הסביבה.

כעת, כשנה וחצי אחר הצגת החלופה השלישית ועם סיומן של בדיקות מעמיקות יותר, תסקירים ובחינות נוספות ההצעה אושרה.

החלופה שאושרה כוללת את הדרישה החשובה ביותר שהציבה עיריית חריש – תחנת רכבת צמודת דופן לעיר. חלופה זו מציעה הנחת מסילת רכבת בהצמדה עקבית לכביש 6 ממערב, והקמת תחנת רכבת אזורית אחת בלבד, הנושקת לחריש, מרחק הליכה של כ-300 מטרים בלבד מקניון MORE וממסוף התחבורה המערבי הנמצא בבנייה ואמור להיחנך בקרוב.

חריש הופכת למטרופולין

הנהגת חריש הביעה שביעות רצון גדולה מאישור תחנת הרכבת במיקומה הנוכחי. ראש העיר יצחק קשת ציין: "זהו רגע היסטורי לעיר. הישג גדול של רכבת בחריש בתוך העיר,  זה לא טריוויאלי בכלל.
"בעבר עלו טענות מובהקות על מיקום התחנה במרחב האזורי ושאלות כמו למה חריש צריכה לקבל תחנת רכבת. היום עם אישור החלופה, חריש מקבלת מעמד של מטרופולין, כל תושבי ישובי הסביבה יגיעו לתחנת הרכבת בחריש".

עוד ציין קשת כי סביב תחנת הרכבת יקומו שטחים מסחריים "בעלי פוטנציאל מסחרי מאוד גדול".
סגן ראש העיר שלמה קליין הוסיף: "זוהי בשורה גדולה לעיר. תוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. יתרון נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי העיר. התחנה תאפשר לתושבי חריש תעסוקה נוחה במרכז, תגביר את הקישוריות לכל הארץ ותהפוך את חריש לעיר מחוברת ומקושרת".

קליין הוסיף כי העירייה מתכננת להקים מרכז מסחרי צמוד לתחנת הנוסעים לטובת כלל נוסעי הרכבת שיגיעו מהסביבה כולה, בניין בן חמש קומות כולל משרדים ושטחי מסחר נוספים צמודים, שיספקו לקופת העיר הכנסות.

הצפי: עוד חמש שנים

ומהו לוח הזמנים הצפוי עד שהנוסע הראשון בקו חריש-תל אביב יעלה לקרון הרכבת? קשת מעריך שיחלפו לכל הפחות חמש שנים, משך זמן קצר יחסית בתהליכים מסוג זה, בזכות העובדה שהמסילה המזרחית כבר מצוייה בהליכי בנייה. "אני מקווה שזה יקרה מהר מאוד. בניגוד ללוחות זמנים רגילים של רכבת. זאת הציפייה, בעצם זאת התקווה".

ניתן להעריך כי אחת ההשפעות המיידיות של אישור תחנת הרכבת היא עליית מחירי הנדל"ן בחריש. קשת: "זה ישפיע על מחירי הנדל"ן, בלי ספק, אבל ההשפעה המשמעותית ביותר היא על חיי התושבים פה. עוד חמש שנים הכל יראה אחרת".

ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר העירונית החדשה שמות דגש על חולשת התוכנית בנוגע לפתרונות תחבורה אזוריים שכבר כיום מתקשים להתמודד עם העומס בכבישים. תוכנית המתאר גם אינה מספקת פתרונות ניקוז ונגר הגורמים להצפות. התנגדויות נוספות נרשמו ביחס להקמתו של בית החולים המתוכנן בעיר, ולשינוי מרקם שכונת מעו"ף בעקבות ההיתר  לבינוי רבי קומות

תוכנית המתאר החדשה של חריש יצאה לדרך ביוני 2022 ואושרה להפקדה מספר חודשים קצר לאחר מכן. באופן רגיל, תהליכי התכנון של תוכנית מתאר חדשה אורכים זמן רב, אולם מועד פקיעת המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בדצמבר 2023, האיץ משמעותית את התהליך.

כעת מתקדמת התוכנית לשלב הבא. לדברי מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בסוף אוקטובר תדון הוועדה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר. בסיום הדיון  תחליט הוועדה אם לקבלן או לדחותן.

עיון בהתנגדויות שהוגשו על ידי 10 גופים שונים חושף את החששות הכבדים של יישובי הסביבה מהעומס התחבורתי שחריש יוצרת באזור ומהיעדר פתרונות מספקים. חשש משמעותי נוסף הוא מההשלכות הסביבתיות כדוגמת שיטפונות שפגעו בשטחים החקלאיים בסביבה ופגיעה בערכי טבע עם התפתחות וצמיחת העיר.

מועצה אזורית מנשה: פתרונות תחבורה

מועצה אזורית מנשה, אליה שייכים יישובי הסביבה העוטפים את חריש, ציינה בהתנגדות שהגישה כי תוכנית המתאר החדשה של חריש מוסיפה 2,034 יחידות דיור בתחום העיר הקיימת ומקדמת ציפוף משמעותי וצמיחה במספר התושבים. עם זאת, התוכנית אינה מספקת פתרונות תחבורה הולמים לחיבור העיר למערכת האזורית.

"כבר כיום קיימים עומסי תנועה כבדים במערך הדרכים הסובבות את חריש ומשפיעות באופן ישיר על יישובי מוא"ז מנשה", ציינה לאה פרי, מהנדסת מוא"ז מנשה והוועדה לתו"ב מנשה-אלונה.

לדבריה, מקטע כביש הכניסה הדרומי 611 – מצומת נרבתה לחריש – מספק מענה חלקי בלבד מאחר ואינו מקשר את יישובי צפון השומרון ויישובי מנשה כציר עוקף לחריש. בהתאם, מבקשת פרי כי אישור תוספת יח"ד וציפוף מגרשי המגורים יעשה לאחר ביצוע כביש עוקף חריש 611 בשלמותו מצפון השומרון ועד דרך 574/444.

קיבוץ מצר: כביש 611 כקו גבול

אזכור נוסף מקבל כביש 611 העתידי בהתנגדות שהגיש קיבוץ מצר. החשש העיקרי אותו מביע הקיבוץ השכן הוא מזליגת פיתוח העיר חריש לשטחים החקלאיים הפעילים. בהתאם, מבקש הקיבוץ להדגיש כבר במסגרת תוכנית המתאר את חשיבות תכנון כביש 611  כחייץ אפקטיבי מהותי בין הקיבוץ לבין רובע חריש דרום המתוכנן.

"כך, כביש 611 יהווה חיץ וגבול דרומי מובהק וסופי לשטח הפיתוח העירוני של חריש, וזאת, בין היתר, על מנת למנוע זליגה נוספת של הפיתוח העירוני לכיוון הקיבוץ ושטחיו החקלאיים, תוך פגיעה חמורה בקניינו", כותב מזכיר הקיבוץ.

שמירת שטחים לרכבת והוספת מסופי תחבורה

התחבורה האזורית זוכה לאזכור נוסף בהתנגדות של מ.א מנשה, הפעם, בהתייחס להכרעה על תוואי מסילת מנשה במקטע הדרומי – שטרם התקבלה. החלופה האחרונה שהתפרסמה בנובמבר 2022 כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון מור בכניסה לעיר, ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש שש בצידו המערבי.

עם זאת, על השולחן מונחות גם חלופות נוספות לבחירה, וביניהן חלופת מנהרה תת קרקעית (חלופה 4) העוברת במרכז העיר חריש ממזרח לכביש 6 ומספקת מענה לתחבורה ציבורית בתוך העיר חריש. זוהי החלופה המועדפת על מועצה אזורית מנשה. בהתאם, מבקשת מהנדסת המועצה כי תוכנית המתאר של חריש תשמור מקום לחלופות הרכבת בתחום העיר על מנת שתתאפשר בעתיד הקמת תחנה בחריש.

כדי להקל על עומס התנועה, הגישה גם חברת נתיבי איילון התנגדות המבקשת לעגן במסגרת תוכנית המתאר את מיקומם של מסופי התחבורה בחריש.

נתיבי איילון מבקשת להוסיף לתוכנית המתאר, מעבר למסוף התחבורה המערבי המצוי בבנייה ומופיע בתוכנית, שני מיקומים: מסוף בשכונת מעו"ף המחולק בפועל לשניים: צפוני תפעולי, ודרומי מסוף נוסעים ומסוף נוסף בחריש דרום.

החשש: מי נגר והצפות ישובי הסביבה

נושא נוסף שעולה מהתנגדויות שהגישו מ.א מנשה, קיבוץ מצר וכפר מייסר הוא חוסר ההתייחסות בתוכנית המתאר לפתרונות ניקוז ומניעת הצפות – כנדרש. בניית העיר חריש, ללא פתרונות ניקוז מתאימים גרמה בעבר להצפות משמעותיות ולנזקים בשטחים החקלאיים של קיבוץ מצר וכפר מייסר. על פי המתנגדים הלקחים לא הופקו ותוכנית המתאר לא מתייחסת לנושא.

"אין ולא קיים פתרון הולכה וניהול ניקוז המים מחריש ועד לנחל נרבתה. נכון להיום כל חורף לא ניתן להגיע לאדמות מייסר בגלל הצפות בגשמים דבר שמהווה סכנת הצפה ואף סכנת פגיעה בנפש והן פגיעה ברכוש וגזילת הזכות להגיע לקרקעות של התושבים", כותב איימן אבו ארקייה, בהתנגדות שהגיש בשם ועד הכפר.

מועצה אזורית מנשה מוסיפה בנושא: "מי נגר עילי בכמות ובעוצמה הזאת, מכוון חריש לכיוון נחל מצר (נרבתה) וכפר מייסר, לא היתה קיימת בשנים שעברו והיא נוצרה כתוצאה ישירה מהרחבת חריש ובניית שכונות חדשות ללא היערכות כנדרש.

מ.א מנשה דורשת כי התוכנית הכוללנית תכלול פתרונות ניקוז והעשרת מי תהום בתחומה ותכנון פתרונות קצה. עוד מבקשת המתנגדת כי ההתייחסות לנושא הניקוז והנגר יבוא לידי ביטוי במסגרת היתרי הבנייה שעיריית חריש תפיק ליזמים.

החברה להגנת הטבע: מתנגדת לבי"ח בחריש

החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות לתוכנית המתאר ובמרכזה הקמתו המתוכננת של בית חולים בשכונת מעו"ף. ארז ארד, נציג החברה, מציין בכתב ההתנגדות כי המיקום שנבחר, בצפון מזרח מעו"ף הוא כיום שטח פתוח בעל ערכי טבע גבוהים ומוגנים.

"תושבי חריש, אום אל קוטוף והסביבה יכולים להמשיך להפיק הנאה ממרחב פתוח זה". ארד גם מדגיש כי מבחינה אקולוגית, זהו אזור ליבה למינים רבים של בעלי חיים וצמחים.

למעשה, החברה להגנת הטבע כופרת בצורך בהקמת בית חולים בחריש ומציעה שתי חלופות, טובות יותר לתפישתה. האחת, הקמה של בית חולים ביישובי ואדי ערה – בה מצוייה רוב האוכלוסייה שמתגוררת במרחב שבין חדרה לעפולה. ישובים אלה גם סמוכים לכביש 65 המהווה ציר מרכזי. לדברי ארד הקרבה לכביש היא יתרון משמעותי בניגוד לחלופת חריש שאינה מחוברת לכבישים מהירים ודורשת פיתוח תשתיות תחבורה, שמשמעותן פגיעה נוספת בטבע.

חלופה שנייה: "הקמת בית חולים כללי בתוך המתחם הגדול של בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", כפי שמציעה ומבקשת מועצה אזורית מנשה. בית חולים זה פרוס בצורה נרחבת ובזבזנית בשטח על פני יותר מ-500 דונם ובתכנון נכון הוא יכול לקלוט עוד בי"ח כללי מודרני בשטח הנדרש".

תושבי מעו"ף: שמירה על המרקם הקיים

פיתוח שכונת מעו"ף עומד במוקד של התנגדות נוספת שהגישו 93 מתושבי השכונה. אלה התארגנו וחתמו יחד על התנגדות לבינוי מגדלים ורבי קומות בשכונה.

לדבריהם, התוספת המשמעותית של מאות יחידות מגורים בשכונה כמו גם תוספת של למעלה מ-90 אלף מ"ר שטחי תעסוקה אושרו מבלי שהתוכנית המופקדת בחנה באופן מלא וכפי שנדרש בהליך התכנון, את אתגרי התעסוקה והתחבורה בשכונה.

לדברי התושבים, נדרשת בדיקה מקיפה לכושר הנשיאה (capacity) של הקרקע לתוספת שטחים אלו ע"ג התשתיות הקיימות ולכן הם מבקשים לבטל את הפקדת התוכנית ולבצע בחינה מחדש לכל התוכנית.

בנוסף, דיירי השכונה מתנגדים לשינוי מרקם השכונה ולהגדלת זכויות בנייה של מגדלים עד 18 קומות. לטענת המתנגדים, תוכנית זו תביא הלכה למעשה, לכליאת בנייני המגורים שגובהם עד כ-10 קומות על ידי מבני מסחר תעסוקה ומסחר בגובה כפול.

המתנגדים מבקשים כי במידה והתנגדותם הכוללנית לא מתקבלת להחריג את המגרשים הנושקים למתחמי המגורים הנוכחים (מתחם 1) ולהשאיר את התב"ע הנוכחית, לפיה הבינוי בשכונת מעו"ף של מבני תעסוקה ומסחר הוא של 5 עד 7 קומות בלבד. את הבנייה לגובה הם מבקשים להגביל למתחם 2 בלבד.

"ערים רבות בארץ ובעולם מצליחות לייצר עירוניות איכותית, להגיע לצפיפות גבוהה – וללא מגדלים", כותבים התושבים ומסכמים בבקשה כי "בינוי המגורים בשכונה ישמר בבנייה מרקמית התואמת לאופי הסביבה".

גילוי נאות: הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף וחתומה על ההתנגדות לפיתוח השכונה בהתאם לתוכנית המתאר הנוכחית

לקריאה נוספת: תוכנית המתאר אושרה להפקדה: 2,000 דירות יתווספו לשכונות הקיימות

אל תתנו לנוף היפה לבלבל אתכם: בנחל נרבתה, הסמוך לשכונת בצוותא, זורם הביוב של ברטעה המזרחית. הבעיה ידועה לרשויות אך הפתרון למפגע עדיין רחוק. פעיל סביבתי: "הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?"

עשרות מתושבי חריש השתתפו החודש בסיור בנחל נרבתה, המצוי במרחק מאות מטרים בלבד משכונת בצוותא.

הסיור היה חלק ממאבק סביבתי לשמירה על הנחל, אליו מוזרמים באין מפריע שפכים מהישוב הפלסטיני ברטעה.

הסיור התבצע בהדרכתו של מעוז לואנץ, פעיל סביבתי ותושב העיר שגילה באקראי את המפגע ובשיתוף עם עמותת חריש חופשית.

נחל עם ערכי טבע גבוהים

נחל נרבתה הוא אחת מפינות החמד בטבע הסובב את חריש. בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על 10 מסדרונות אקולוגיים ביניהם, מסדרון מייסר-חריש שנחל נרבתה מצוי במרכזו.

אחת ההמלצות בתוכנית היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על צמחיית נחלים – צמחיית שיחים החיונית לצבאים, שמקפצים לפרקים בכרי הדשא מול ביתם של תושבי בצוותא. צמחיה זו מעניקה לצבאים מחסה והסוואה מטורפים. אך המלצות לחוד ומעשים לחוד.

זיהום מזוט בנרבתה

במרץ 2023 התגלה בנחל נרבתה זיהום מזוט. המשרד להגנת הסביבה הודיע שהוא פועל לטיפול בזיהום בנחל נרבתה ונחל עירון.

"לאור דיווח שקיבל המשרד להגנת הסביבה ממכון טיהור שפכים עירון, על אודות זרימת מים מזוהמים בחומר שחשוד כדלק, יצאו מפקחי רשות הטבע והגנים לשטח ואיתרו חומר החשוד כמזוט בפתחת נחל נרבתה ונחל עירון. בבדיקה עלה, כי החומר המזהם נשפך באחת משוחות מערכת הביוב של קו מאסף עירון. בשלב זה, מקור הזיהום טרם אותר, וייתכן כי מקורו בשפיכה שהתבצעה בשטחי הרשות הפלסטינית וזלגה לקו מאסף לעירון", עדכן המשרד להגנת הסביבה.

צילום סרטון: מעוז לואנץ

שפכים ישירות לנחל

פחות משלושה חודשים חלפו ונחל נרבתה עלה שוב לכותרות בהתייחס לזיהום בנחל שמקורו בהזרמת שפכים ממעלה הנחל, מברטעה המזרחית ברשות הפלסטינית.

ב-3 ביוני 2023 הפנה ארז אריאב, יו"ר פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל, מכתב למשרד להגנת הסביבה.

אריאב, תושב פרדס חנה ולמוד מאבקים סביבתיים כתב: "בחודשים האחרונים פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל מקבל פניות רבות מתושבי חריש והאזור בגין פגיעה חמורה לכאורה בטבע והסביבה. בפניות מלינים תושבים רבים כי לתוך נחל נרבתה מוזרמים לכאורה שפכים מהכפר ברטעה".

אריאב ביקש במכתבו התערבות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, טיפול מיידי בזיהום ושיקום הנחל.

ערן בן הרוש, תושב שכונת "בצוותא" ופעיל סביבתי, השתתף בסיור שאירגן לואנץ והתרשם כי העבודה עוד רבה: "נחל נרבתה סובל מזיהום כתוצאה מהביוב הזורם מברטעה הפלסטינית. הזיהום בנחל נרבתא מביא עימו ריחות לא נעימים אשר מגיעים לשכונת בצוותא הסמוכה ולבתי התושבים", הוא מוסיף.

הבעיה היתה ידועה

"בשנה שעברה המים היו נקיים והשנה המים הם שחורים. הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?" תוהה לואנץ. "אני גיליתי את הבעיה לפני מספר חודשים, אבל מומחים שדיברתי איתם ציינו שמדובר בבעיה ישנה שמוכרת לרשויות מזה מספר שנים".

"צריך שבעלי התפקידים ברשויות השונות ידחפו על מנת לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל. זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב הראשית שלנו.

"אני הייתי רוצה שעיריית חריש, כאחד הגופים הגדולים באזור, תפנה לתאגיד מי עירון ותדרוש טיפול מיידי בזיהום הזה שעובר בשטחה של העיר", מוסיף לואנץ.

פינג פונג רשויות

מעיריית חריש נמסר כי "למרות שאין הנושא מצוי תחת אחריותה, היא פנתה למשרד לאיכות הסביבה בדרישה לקדם בדחיפות את הטיפול במפגע". עוד ציינה הרשות, כי "בבדיקות מים שערכה מחלקת המים בעירייה, נמצאו מי השתייה של העיר נקיים ותקינים".

מנכ"ל רשות ניקוז שרון ניסים אלמון ציין בתשובתו לפניית מערכת ‘חריש סיטי’ כי "הבעיה ידועה. יש צינור ביוב מברטעה המזרחית שנכנס בצורה חופשית לנחל ומזרים אליו שפכים. תאגיד המים והביוב צריכים היו לחבר את הצינור למערכת הביוב האזורית וזה באחריות מנהלת הביוב הארצית ברשות המים – אליהם צריך לפנות". אלמון גם סיכם את השיחה ואמר: "הרבה דיבורים ומעשים – כלום".

מועצה אזורית מנשה שנחל נרבתה מצוי בשטחה המוניציפאלי ציינה בתורה כי: "מקור הדליפה הינו בשטחי הרשות הפלסטינית, הזיהום באזור חריש. תאגיד המים והביוב מי עירון הוא האמון על הטיפול בכך. יש לפנות אליו לבירור אופן הטיפול".

מיידי או בטווח הזמן הרחוק?

מנכ"ל תאגיד מי עירון, חוסין מחאמיד, מסר כי במסגרת מכרז שפרסם התאגיד כבר נבחר קבלן זוכה לחיבור צינור הביוב החסר, שיזרים את השפכים מהרשות הפלסטינית אל מערכת הביוב האזורית אך חל עיכוב נוסף, בשל דרישה של מספר ישובים בצפון השומרון להתחבר לאותו צינור.

"לאחר פגישה של התאגיד עם נציגי רשות המים, הבטיחה הרשות כי בשבוע הבא תתקבל ההחלטה אם להתקדם עם הקבלן הזוכה בהתאם לתנאי המכרז המקורי או לשנות אותו.

במקרה הראשון, חיבור צינור הביוב המזוהם בין החלק שיוצא מברטעה לכיוון מצר יתבצע באופן מיידי. אם רשות המים תגיד לנו שבשלב זה לא לוקחים את יישובי צפון השומרון בחשבון, אני מאמין שמקסימום תוך חודש יהיה קבלן בשטח.

"במידה ורוצים לצרף את הישובים ריחן, חיננית ושקד, העניין מחייב התאמת תכנון ושינוי כתבי הכמויות. המלצתי לרשות המים היא שאנחנו נצא למכרז המקורי ללא יישובי צפון השומרון על מנת לטפל במפגע הסביבתי בהקדם".

למרות התחזית האופטימית וההמלצה לטיפול מיידי מציין מחאמיד כי בפועל מדובר בבעיה ידועה שהוזנחה על ידי הרשויות מספר שנים: "השפכים התגלו לפני מספר שנים ובקיץ זה רק הולך ומחמיר היות ואין גשמים ואין מיהול של השפכים עם מי הערוץ במקום, ונכון לעכשיו, השפכים עדיין זורמים לנחל נרבתה".

מרשות המים נמסר: "הביוב הזורם מהרש"פ אל תוך תחומי הקו הירוק, הינו בעיה מורכבת איתה מתמודדת רשות מים כבר שנים.

"בנחל נרבתה, נשפטה ואושרה תוכנית לחיבור שפכי העיירה ברטעה למטש עירון, וגם תוכנית הנותנת פתרון לישובי צפון השומרון, על מנת למנוע זיהום סביבתי. אנו רואים בתכנית המשולבת פתרון הנדסי מקצועי נכון. בשלב זה ובהתאם לנהלים הקיימים, לא ניתן לתת מענק לביצוע הפרויקט.

"בימים אלו, אנו בוחנים את הנושא מול משרד האוצר על מנת לתת פתרון מימוני לקידום הפרויקט, לאור הזיהום בנחל. אנחנו עובדים על פתרון שיאפשר מימוש מידי של התוכנית המשולבת".

פעולה אזרחית אקטיבית

מה ניתן לעשות כאשר גלגלי הבירוקרטיה נעים לאט וזרמי השפכים מהירים הרבה יותר? לואנץ מציע דרך פעולה אקטיבית.

"מטרת הסיור היתה, בין היתר, לעורר את מודעות התושבים לזיהום בנחל. לשמחתי, מבחינה מקצועית לא נמצא זיהום בחלק של הנחל בו טיילנו, ככל הנראה כתוצאה מספיגת המים המזוהמים באדמה. גילינו אפילו סימני חיים במים – שפיריות, צפרדעים ויתושים, אך במרחק של 2 ק"מ מזרחה לכיוון ברטעה – כבר לא נצפו חיים בנחל".

"לצערי", מוסיף לואנץ "הרשויות לא לוקחות אחריות על הזיהום הזה וככל הנראה ביצוע המכרז המקורי יידחה, והתאגיד יצא לתיכנון חדש של צינור גדול יותר, מה שעלול לדחות לזמן ארוך יותר את הטיפול בבעיה הנוראית הזאת.

"אני קורא לתושבי העיר לפנות למוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה ולהתלונן, כפי שנעשה בעבר בעניין הזיהום בנחל ציפורי, מפגע שעלה לסדר היום הציבורי הארצי וטופל הודות לתלונות התושבים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הזיהום בנחל נרבתה הוא תוצאה של הזרמת שפכים משטחי הרשות הפלסטינית. תאגיד מי עירון עובד על הקמת קו שיתחבר למערכת הביוב האיזורית שמובילה למכון טיהור שפכים עירון לשם פתרון הבעיה. המשרד יעקוב אחר הנושא".

לקריאה נוספת: לחצי הפיתוח של חריש מאיימים על המסדרון האקולוגי המזרחי

התוואי החדש שמוצע במקטע חריש. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל

תוכנית חדשה להקמת תוואי רכבת במרחב חריש והקמת תחנת נוסעים בעיר הוצגה היום בישיבה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. החלופה החדשה, שטרם אושרה, כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון More בכניסה לעיר ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש 6. הישוב ברקאי מתנגד נחרצות להצעה. ראש עיריית חריש מרוצה: "זה לא החלום אבל זו הצעה שבהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע לאחת החלטות המשמעותיות והחשובות ביותר בכל הקשור לתחבורה והנגישות לחריש – בחירת תוואי מסלול מסילת מנשה ומיקום תחנת הרכבת שתשרת את תושבי חריש והסביבה.

מסילת מנשה מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית המוקמת בימים אלו למסילת העמק ונועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה. תחנת הרכבת שצפויה לשרת את העיר חריש ותושביה צפויה להיכלל בתוכנית זו, אך החלטה בדבר מיקום התחנה והקירבה שלה לעיר טרם נתקבלה עד היום.

חריש קידמה את חלופה 4

בדצמבר אשתקד נקבע כי תוקם תחנת רכבת בבאקה אל גרבייה-ג'ת, בחלקו הדרומי של המקטע, אך ההכרעה בדבר המקטע בחריש וסביבתה נדחה למועד לא ידוע. "שרת התחבורה ביקשה עוד זמן כדי ללמוד את הנושא הזה, בעיקר בהקשר המיקום של תחנת חריש", ציין דאז מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה. דחיית ההכרעה התאימה גם להנהגת העיר חריש שקידמה חלופה שזכתה לפופולריות נמוכה יותר בקרב הגורמים המקצועיים. "אנחנו רוצים בדיקה מעמיקה יותר של החלופה שאנחנו מעדיפים", ציין אז סגן ראש העיר, שלמה קליין.

כזכור, על מפות התכנון הונחו בעבר שתי חלופות שונות לתוואי המסילה ומיקומי התחנות במרחב חריש:

חלופה מספר 2, החלופה המערבית, שכללה תחנת נוסעים אחת בסמוך למחלף משמר הגבול החדש, בשטח בו מתוכנן לקום בעתיד אזור תעשיה עירון במרחק של 2.5 קילומטרים מחריש.

חלופה מספר 4, החלופה המזרחית, שכללה לעומתה, שתי תחנות נוסעים, אחת מהן צמודת דופן לעיר בסמיכות לרובע חריש דרום והשנייה, צפונית לחריש בסמוך לציר כביש 65. חלופה זו כללה גם תוואי של כ- 3 ק”מ במינהור מתחת לעיר חריש.

חלופה 4, המועדפת על עיריית חריש, ניצבה בנחיתות ברורה ביחס לחלופה האחרת, זאת בשל היבטי עלויות פיתוח, איכות אוויר והיבטים סטטוטורים, כמו גם עקב התנגדויותיהם של קק"ל, המשרד להגנת והסביבה ושל הישובים כפר קרע ומייסר.  לאור האמור לעיל, נראה היה כי מאווייה של עיריית חריש בתחנה צמודת דופן לעיר הולכים ומתרחקים.

דרך הביניים החדשה: תוואי מסילה בצמוד לכביש 6

היום מתברר, כי אי ההסכמה הולידה בפרק הזמן שחלף "דרך אמצע", תרתי משמע. גופי התכנון ישבו על המדוכה והציגו תוואי משולב הנקרא גם חלופה 4.1, עליה הושגה הסכמתן העקרונית של כלל הישובים באזור, המשרדים הממשלתיים וארגוני הסביבה. בדיקות מעמיקות יותר, תסקירים ובחינות נוספות נדרשות כדי לקדם את ההצעה.

החלופה שנידונה היום בישיבה כוללת את הדרישה החשובה ביותר שהציבה עיריית חריש – תחנת רכבת צמודת דופן לעיר. חלופה זו מציעה הנחת מסילת רכבת בהצמדה עקבית לכביש 6 ממערב, והקמת תחנת רכבת אזורית אחת בלבד, הנושקת לחריש ממערב לכביש 6, מרחק הליכה של כ-300 מטרים בלבד מקניון MORE וממסוף התחבורה המערבי הנמצא בימים אלה בבנייה.

התחנה תמוקם בצידו המערבי של כביש 6 והתוכנית המוצעת כוללת גם הקמת גשר הולכי רגל שיחלוף מעל כביש 6 ויחבר את משתמשי הרכבת בין חריש לתחנה.

חלופה 4.1, זכתה לציון המשוקלל הגבוהה ביותר, מבין החלופות, על פי גורמי המקצוע שבחנו אותה בהיבטי תחבורה, הנדסה ותפעול והיבטים סטטוטורים. היא מאפשרת נגישות גבוהה לתושבי חריש, ברקאי ומענית ולכל תושבי ואדי ערה.

בהיבטים הסביבתיים שעוררו התנגדות עזה בעבר לחלופה 4 שכללה תחנה צמודת דופן לחריש, צוין כי התוואי החדש המוצע, מבטיח שמירה על שטחי יער ומסדרונות אקולוגיים, פגיעה פחותה באופן יחסי בשטחים ירוקים, פתח מינהור המרוחק משטחים מיושבים ולכן אינו יוצר מפגעי רעש, ותוואי שאינו מתנגש עם שימושי קרקע מתוכננים ושטחי פיתוח עתידיים ולא מונע מימוש תוכניות במרחב. מייסר וכפר קרע, שני הישובים שהיו בין המתנגדים הבולטים לחלופה 4 שחריש רצתה, הסירו את התנגדותם וציינו שחלופה 4.1 טובה עבורם.

ברקאי יהפוך לישוב "כלוא"

כאמור, מועצה אזורית מנשה אישרה עקרונית את התוואי החדש אולם תושבי קיבוץ ברקאי, השייכים למועצה, מתנגדים חריפים לתוואי החדש שעל פיו מסילת הרכבת תחלוף מטרים ספורים בלבד משכונת ההרחבה שנבנית בימים אלו.

ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, הגיב בישיבה וציין: "חלופה 4.1 כולאת את ברקאי מכל צדדיו. 55 בתים כבר נבנים בברקאי והשטח כבר בפיתוח. מסילת הרכבת צפויה לעבור 10 מ' בלבד משטחי המגורים. בלתי ניתן להקים את המסילה צמוד לברקאי, לא יהיה ניתן לחיות שם. האפשרות היא להסיט את המסילה כך שתעבור מזרחית לכביש 6 וצמוד אליו וכך תתרחק מקיבוץ ותחזור מערבה בהמשך. בנוסף, התחנה צריכה להיות בצד המזרחי של כביש 6 ולא בצד המערבי כדי להיות נגישה לתושבי ואדי ערה".

בתשובה להצעתו, הסבירו גורמי המקצוע כי לא ניתן להעתיק את המסילה לצידו המזרחי של כביש 6 (בצד של חריש) בשל מחסור משמעותי במקום.

הנהגת חריש הביעה שביעות רצון גדולה מהחלופה החדשה. ראש העיר יצחק קשת ציין: "אני מעודד, אנחנו עוסקים באחת הסוגיות הכבדות לעיר חריש, נושא התחבורה. חריש מתפתחת בקצב מהיר ונושא התחבורה משפיע על כל האספקטים. אני חייב להודות על עבודה מרשימה שנעשתה פה על ידי נתיבי ישראל. חלופה 4.1 היא לא החלום אבל בהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש שתהיה להם תחנה בתוך העיר שתתן גם מענים לכל היישובים בסביבה. עם החלופה הזו אנחנו יכולים יותר לחיות בשלום".

סגן ראש העיר שלמה קליין סבור כי מדובר בחלופה טובה לעיר חריש: "זוהי חלופה יצירתית. תוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. יתרון נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי העיר. התחנה תאפשר לתושבי חריש תעסוקה נוחה במרכז, תגביר את הקישוריות לכל הארץ ותהפוך את חריש לעיר מחוברת ומקושרת".

עוד מציין קליין כי אם אכן החלופה החדשה תאושר המועצה מתכננת להקים מרכז מסחרי צמוד לתחנת הנוסעים לטובת כלל נוסעי הרכבת שיגיעו מהסביבה כולה.

כאמור, ההחלטה על אישור תוואי הרכבת טרם התקבלה ועל פי הערכות עד שהנוסע הראשון בקו חריש-תל אביב יעלה לקרון הרכבת יחלפו כ-7 שנים. עד אז ימשיכו תושבי חריש להשתמש בתחבורה הציבורית שזקוקה לשיפור משמעותי או בכלי הרכב הפרטיים הממלאים את הכבישים.

יוזמת "מערב חריש", שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, מרחיבה את גבולות העיר חריש מעבר לכביש 6 וכוללת יחידות דיור ואזור תעסוקה גדול משותף לחריש ולמועצה האזורית מנשה

על פי מסמכים שהגיעו לידי מערכת 'חריש סיטי', בחודשים האחרונים בוחנת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תוכנית להרחבת חריש מעבר לגבול הטבעי של כביש 6 התוחם את העיר ממערב.

שרטוטי המפות, עליהם חתומה רמ"י, מצביעים על כך שההתרחבות מערבה מתוכננת בתא שטח הנמצא ממערב לכביש 6. מיקום השטח המשתרע על פני 1608 דונם, הוא ממערב לגבולות העיר חריש, בין כביש 6 לכביש 574, דרומית לקיבוץ ברקאי וצפונית לקיבוץ מענית. התוכנית, שנמצאת כעת בשלבי תכנון ראשונים בלבד כוללת, לדברי גורם המעורה בפרטיה, 450 אלף מטרים של שטחי תעסוקה כמו גם יחידות דיור.

ראש המועצה האזורית מנשה: "נכונים לראות איך מקדמים"

כאמור, תא השטח המדובר שייך מוניציפאלית למועצה האזורית מנשה ועל פי חלוקת הבעלויות 57.5% מהקרקעות בתא השטח מצויות בבעלות רמ"י. בשיחה שהתקיימה עם ראש המועצה האזורית מנשה אילן שדה, אישר ראש המועצה כי נציגי תכנון ממשרד השיכון יזמו עימו פגישה, שעסקה בבחינה ראשונית של הקמת אזור תעסוקה משותף למנשה ולחריש שיקום על שטחי המועצה מנשה, מערבית לכביש 6.

"אני לא פסלתי את הנושא הזה, בחנתי את ההצעה והשבתי שאנחנו בהחלט נכונים לראות איך מקדמים את הנושא הזה", אמר שדה אך הסתייג והוסיף כי למיטב ידיעתו קיימת התנגדות לתכנית מצד הוועדה המחוזית.

שדה מעריך כי יוזמת "מערב חריש" נועדה לתת מענה לבעיית התעסוקה  של תושבי העיר חריש. "סביר להניח שהכיוון הוא בעיקר בניית שטחי תעסוקה, היות ואלמנטים מסחריים יש בעיר עצמה בעוד שיש מחסור בתעסוקה", ציין שדה.

תוספת של יחידות דיור

על פי המידע שהגיע לידי 'חריש סיטי', השטח המדובר יכלול גם מאות יחידות דיור. נראה כי התכנית להרחבת חריש מערבה היא נדבך נוסף להרחבה המתוכננת ברובע החדש חריש דרום שהופקד לאחרונה ובשטחי ההרחבה של חריש צפון שאושרו רק לאחרונה. תוספת יחידות הדיור בחריש נועדה להקל על מצוקת הדיור הארצית ולצנן את מחירי הדירות המאמירים.

האם התוכנית של רמ"י לפיתוח חריש לכיוון מערב (מעבר לכביש 6) פותחה בשיתוף עיריית חריש? מעיריית חריש נמסר כי "אנחנו לא מכירים תוכנית ממערב לכביש 6. כמובן שכל תוכנית כזו צריכה להיות מתוכננת בשיתוף פעולה עם העירייה".

למרות ההתנגדות מצד הוועדה המחוזית עליה מדווח שדה נראה כי בשלב זה התכנונים ממשיכים כסדרם. משרד האדריכלים יסקי-מור-סיון, נבחר לאחרונה על ידי רמ"י, לשמש כמתכנן אזור התעסוקה המשותף לחריש ומנשה. משרד יסקי-מור-סיוון מסר כי הוא מנוע מלהרחיב על התוכניות המתרקמות והפנה אותנו לרשות מקרקעי ישראל. מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.

לקריאה נוספת: חריש צפון: חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה או דירות מגורים?

הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה על הגדלת שטח השיפוט של חריש בקרוב ל-50%. רוב השטחים החדשים יועברו לחריש מהמועצה האזורית מנשה ויאפשרו את ההתרחבות העתידית של חריש עד ל-100 אלף תושבים ואת הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר, החיוניים להתפתחותה. מה כוללת התכנית להרחבת תחום השיפוט ומה חשיבותה?

בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

לאחרונה פרסמה הוועדה הגיאוגרפית חיפה את המלצותיה לשינוי שטחי השיפוט, בין הרשויות השונות באיזור הסובב את חריש. המלצות הוועדה גובשו לאחר סדרה ארוכה של דיונים, במהלכם הוצגו בקשותיהן של שלוש הרשויות הרלוונטיות: מ“א מנשה, חריש ובסמ“ה (בסמ“ה היא מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה).

עבור חריש, נדרשת הגדלה משמעותית של שטח השיפוט על מנת לממש את היעד ארוך הטווח שהציבה הממשלה להגדלת העיר עד לכ-100 אלף תושבים וכן על מנת להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר. עד כה, הסתמכה חריש, כמעט בלעדית, על תקציבים ממשלתיים שהוקצו לה במסגרת החלטת הממשלה משנת 2015, החלטה שנסתיימה זה מכבר וטרם הועברה החלטה חדשה. הבטחת אופק של עצמאות כלכלית לעיר מחייבת הרחבה ניכרת בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר. על פי סיכום המלצותיה של הוועדה תבוצע תוספת שטחים על פי המודל הבא:

• השטח המומלץ לקליטה בתחום המוניציפאלי של חריש: 3,932 דונם.
• השטח המומלץ למסירה מחוץ לתחום המוניציפאלי של חריש: 649 דונם.
• סך תוספת השטח עליו המליצה הוועדה הוא 3,282 דונם. תוספת זו תגדיל את שטח השיפוט של חריש ב-46%.

האם חריש זקוקה לתוספת שטחים משמעותית כל כך? מועצת חריש מאמינה שכן. בנימוק הבקשות להעברת השטחים השונים הסובבים את העיר לשטח השיפוט של חריש, ציינה המועצה שתי מטרות מרכזיות: הראשונה, יצירת אופק תכנוני רחב וארוך טווח ככל שניתן לפיתוח מגורים. השנייה, איתור וקידום אזור תעסוקה משמעותי במקביל להקמת העיר.יצויין כי המלצות הוועדה הגאוגרפית טעונות אישור סופי של שר הפנים, אריה דרעי. מה כוללות המלצות הוועדה, כיצד ישפיעו על עתיד האיזור וכיצד צפויה להיראות מפת חריש העתידית, במידה ואכן יאושרו סופית?

הרחבה לכיוון דרום

הוועדה הגיאוגרפית נענתה באופן חלקי לבקשות חריש להרחבת שטח השיפוט לכיוון דרום. באזור זה רוב השטחים משוייכים כיום למועצה אזורית מנשה ונוגעים בעיקר לכפר מייסר, לקיבוץ מצר ולמצפה אילן. חלק מהשטחים משמשים כיום כשטחי חקלאות של קיבוץ מצר, חלקם מיועדים להתרחבות עתידית צפונה של היישוב מייסר על פי תוכנית מתאר מאושרת, וחלקם כוללים שטחי יערות וטבע המיועדים לשימור.

כבר ב-2017 אושרה הרחבת תחום השיפוט של חריש לכיוון דרום, בהיקף של כ-2,100 דונם, לטובת פיתוח רובע חריש דרום. בדיונים הנוכחיים, ביקשה חריש להרחיב עוד את שטח השיפוט, עד לגבול הכפר מייסר מדרום וכן לקבל לידיה שטח מדרום ליישוב מצפה אילן, מזרחית לשכונת בצוותא. זאת בנוסף לבקשה להתרחב עוד דרומית לרובע החדש המתוכנן, על חשבון שטחי חקלאות הצמודים לקיבוץ מצר.

בהמלצתה הסופית, נענתה הועדה הגיאוגרפית באופן חלקי לבקשות ההתרחבות דרומה. הומלץ כי שטח של כ-1,150 דונם דרומית לשכונת החורש (שטח ב' במפה למטה), הכולל את יער חריש ואת תל זאבים יועבר לחריש, וכן שטח נוסף ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתא ומדרום ליישוב מצפה אילן (שטח ג' במפה למטה). בנוגע לכפר מייסר, הוחלט כי עתודות הקרקע של הכפר יישמרו עבור התפתחותו העתידית צפונה, וזאת כאמור, בהתאם לתוכנית מתאר שכבר אושרה אך טרם הוצאה אל הפועל. בנוסף הוחלט כי שטחים חקלאיים מדרום לרובע החדש של חריש ומצפון למאגר מצר ישארו תחת מ.א מנשה.

הוועדה הדגישה כי העברתו של אזור תל זאבים (אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה) לתחום שיפוטה של חריש עשוי לתרום להתפתחותה וכן לשמש עוגן לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית ולהוות מוקד עניין המשקף ערכים ארכיאולוגיים וסביבתיים לטובתם המשותפת הכללית של תושבי האזור.

בפועל, ניתן להעריך, כי פרט לרובע החדש המתוכנן, ”חריש דרום“, לא תתאפשר בנייה נוספת בחריש בחלקה הדרומי, כיוון שרוב השטחים האחרים שמיועדים לעבור לשטח השיפוט של חריש, הינם שטחי טבע לשימור או כאלה המיועדים לפיתוח תוואי כביש 611 העתידי שיקיף את העיר מדרום.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הגבולות החדשים של חריש מצפון-מזרח: ערערה וברטעה

על פי המלצות הוועדה תתרחב חריש גם לכיוון צפון-מזרח ותקיים גבולות משותפים עם ערערה וברטעה. הוועדה המליצה להעביר לשטח השיפוט של חריש שני שטחים צפונית לעיר. הראשון, רצועת שטח נרחבת, המתפרשת על פני כ-1,900 דונם, בין היישוב אום אל קוטוף לבין ערערה, ממזרח למחצבת ורד (אזור ה' במפה למטה). שטח זה יועבר לחריש מהמועצה האיזורית מנשה. מצפון, בסמוך לגבול עם ערערה, נתחם השטח על ידי כביש 6513 המהווה עורק תחבורה המקשר בין ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון לבין מערכת הכבישים הארצית באמצעות חיבור לכביש 65. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי ”צירוף שטח זה לתחומי שיפוטה של חריש והגדרת גבול משותף עם המועצה המקומית ערערה מצפון עשוי להוות ממשק להעמקת שיתופי פעולה עתידיים“.

השטח השני מצפון, שביקשה חריש להוסיף לתחום השיפוט שלה, נמצא בצמוד לברטעה וממערב לה (אזור 3א במפה למטה). כיוון ההתרחבות הטבעי של ברטעה הוא לכיוון מערב ועל כן התנגדה מועצת בסמ“ה להעברת השטח הנ“ל לחריש. המלצות הוועדה חילקו את השטח לשניים – חלק אחד הכולל כ-325 דונם יועבר לחריש ושטח שני יועבר לבסמ“ה.

שני השטחים, מצפון לחריש, מהווים למעשה את עתודות הקרקע המרכזיות שישמשו להתרחבותה העתידית של חריש, והם אלה שיאפשרו את הגדלת היקף האוכלוסיה בעיר עד לכ-100,000 תושבים.

שטח קטן נוסף שעלה לדיון, הוא השטח הכלוא כיום בין כביש הגישה הצפוני לחריש לבין שכונת המע”ר ואום אל קוטוף. מדובר למעשה, על האזור החקלאי שמצפון לכיכר הזיתים. שטח זה נמצא בבעלות פרטית ומשוייך כיום לתחום השיפוט של מ”א מנשה. על אף בקשת חריש לשייך אותו לתחום שיפוטה, המליצה הוועדה להשאירו תחת מ”א מנשה. נציין כי אזור זה (“חלקה 32”) עמד במרכזה של עתירת בעלי הקרקעות נגד מוסדות התכנון וכי בג”ץ קבע כי השטח לא יכלל בתוכנית המתאר של חריש וישמש כחיץ בין אום אל קוטוף לבין חריש.

הבקשה לשיוך שטח מחצבת ורד לא התקבלה

עוד בגיזרה הצפונית, ביקשה חריש לקבל תחת שיפוטה שטחים נרחבים מאוד משני צידי כביש 65 – שטח אחד הכולל את מחצבת ורד ואת יער עירון ושטח שני, ממערב לכביש 65 ומדרום לכפר קרע המיועד, לדבריה, להקמת אזור תעשייה. אזור התעשייה המדובר תוכנן לקום בשיתוף פעולה בין חריש לכפר קרע וייתכן כי גריעתו מהמלצות הוועדה תעיב על האפשרות לקדם את המיזם.

שתי הבקשות הללו נדחו על ידי הוועדה הגיאוגרפית, למעט אזור המתפרש על פני כ-300 דונם מצפון לשכונת אבני חן ולכביש הגישה לחריש (אזור ז' במפה). אזור זה מיוער וככל הנראה צפוי להישאר כאזור ירוק, אך מכיוון שהוא צמוד דופן לחריש, ראתה לנכון הוועדה להעבירו לשטח שיפוטה, גם בכדי להבטיח שימור ותחזוקת ערכי הטבע שבו לטובת תושבי העיר והסביבה. שטח זה תחום בחלקו הצפוני, על ידי מחצבת ורד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הסירוב להעברת השטחים הצפוניים לחריש ובכללם, שטח מחצבת ורד, טרם דנה הוועדה בדרישה שהעבירה חריש לחלוקת הכנסות המחצבה. נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, ידון בדו“ח נפרד של הוועדה ויגיע להכרעה בזמן הקרוב.

השטחים שחריש תמסור למועצה אזורית מנשה

הוועדה ממליצה להעביר שטח בגודל 636 דונם (השטח הסגול במפה) משטח שיפוטה של המועצה המקומית חריש לשטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. הוועדה ממליצה להעביר את השטחים המצויים מצפון לכביש 611 על מנת לאפשר ולספק מענה לטווח ארוך לישוב מצפה אילן וזאת בהתבסס על הסכמתה החד צדדית של חריש לעניין זה. נחל נרבתא יהווה גבול טבעי בין הישוב מצפה אילן לחריש וזאת לשם מתן אפשרות למימושו של רעיון פיתוח הנחל באופן משותף למועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית חריש.

קשת: "המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש"

ראש העיר, יצחק קשת, ציין בהתייחס להמלצות הוועדה כי: "המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש. בתחילת הדרך התייצבתי נגד עמדת משרד השיכון, כי ידעתי שאפשר להשיג יותר עבור חריש, ואכן לאחר דיונים רבים וממושכים השגנו חלק גדול ממה שדרשנו. אנחנו עדיין מפעילים את כל כובד משקלנו על מנת שהוועדה תיתן את המענה התקציבי הראוי לחריש באמצעות חלוקת הכנסות בינינו לבין מועצת מנשה ממחצבת ורד. אאבק על כך, ואני משוכנע שנשיג את התוצאות הרצויות לטובת חריש".

שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים בחריש וחברת הוועדה לתו"ב-חריש התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: "חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום בית קברות, אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים".

גרינברג מציינת עוד כי תוספת השטחים עליה המליצה הוועדה תתרום משמעותית גם לקידום אפשרויות התעסוקה בעיר ועשויה לקדם גם את תכנית מסילת הרכבת, שתשרת את תושבי חריש וכרגע נמצאת במחלוקת אזורית. "אישור התכנית יהיה פריצת דרך משמעותית לחריש", היא מסכמת.