בשנה האחרונה מונו רבני ערים ב-11 ערים ברחבי הארץ, ביניהן הוד השרון, קצרין וגדרה. בתל אביב מתחולל קרב על מינוי רב העיר שהגיע לערכאות משפטיות, ונראה כי גם חריש נסחפת כעת לקרב פוליטי-דתי דומה.

במרכזו של הקרב: מינוי רב עיר. תפקיד רוחני שירותי שפוגש תושבים בצמתים חשובים בחייהם, אך מעבר להגדרות התפקיד מדובר במשרה בעלת השפעה עצומה על אופי העיר, ביתר שאת בעיר מתפתחת עם הגירה חיובית.

זהות הרב והבחירה בו – תוך שיתוף או מידור של קהילות בעיר – הן שנמצאות כעת במוקד המחלוקת.

תהליך שמתנהל מתחת לרדאר

"מתקיים כעת תהליך סופר־דורסני", אומרת שני גרינברג, חברת מועצה מהאופוזיציה "כך נראה בליץ: לא שואלים, לא מתייעצים, פשוט ממנים בכוח". לדבריה, דווקא בחריש – עיר צעירה, מגוונת ועדיין מתגבשת – נדרש תהליך זהיר במיוחד.

"העובדה שכל מי ששומע על זה מזדעק, מראה שמשהו פה לא תקין", היא מוסיפה. "אנחנו מקבלים פניות מהקהילות הדתיות, אפילו מחלק מהקהילות החרדיות. זה לא על דעת הכלל, ממש לא".

לדברי גרינברג, התהליך מתקדם משום שיוחאי פרג'י, ראש העיר בפועל, נותן "אור ירוק" למהלך. "זו שיטה פסולה," מתרעמת גרינברג. "אתה ממלא מקום. תפקידך להחזיק את הספינה לבינתיים עד שיהיו בחירות תקינות. אתה אמור לשמור כמה שיותר על הסטטוס קוו, בטח במקומות הרגישים האלה".

גרינברג מדגישה כי אין לה התנגדות עקרונית למינוי רב עיר אלא לאופן בו מתנהל התהליך: "רב עיר הוא של כולנו. גם כחילונים אנחנו פוגשים את הממסד הדתי בצמתים משמעותיים בחיים. זה לא עניין מגזרי".

נדרש מהלך של הסכמה רחבה

גם שלמה קליין, חבר אופוזיציה ונציג הציבור הדתי-לאומי, מדגיש כי ההתנגדות אינה עקרונית לעצם קיומו של רב עיר, אלא לדרך ולשיטה בה התהליך מתנהל. "אם הולכים על מהלך של הסכמה רחבה, מקצה לקצה – זה מהלך לגיטימי. אבל ברגע שזה מוכתב מלמעלה, עם מועמד נגוע פוליטית, זה לא יכול להצליח". לדבריו, בעבר נמנעו בכוונה מלקדם מינוי, מתוך הבנה שיחסי הכוחות הארציים אינם מאפשרים בחירה מוסכמת.

מנגד, שלמה פרץ, יו"ר סיעת ש"ס בעיר, דוחה את הטענות. "מכל דבר עושים משהו פוליטי", הוא אומר. "בואו נקפיא את העיר? נעצור את הכול ואת הפעילות מול כל משרדי הממשלה? הבאתי לפה את שר התקשורת כדי לקדם התקנת אנטנות בשכונות, אנחנו עובדים על פיתוח השכונות בעיר, אז צריך לעצור כי יש פה ממלא מקום"?

פרץ מדגיש את הלגיטימיות של פרג'י, שעלה לסיבוב השני בבחירות מול קשת וזכה ב-40% מקולות הבוחרים וברוב גדול של חברי הקואליציה הנוכחית.

עוד הוא מציין כי הליך הבחירה ברב עיר וההתנהלות מול משרד הדתות החלו עוד לפני הרכבת הקואליציה החדשה בעיר, בזמן שש"ס היתה באופוזיציה. "דווקא העובדה שעד היום לא נבחר רב עיר מעידה שמדובר במהלך פוליטי שנעשה כדי למנוע את בחירתו".
לדברי פרץ במסגרת התהליך השר בוחר 11 נציגים לגוף הבוחר."יש עוד 5 נציגים שצריכים להיבחר על ידי העיר וזה טרם בוצע. מדובר בתהליך דמוקרטי, כל אחד מחברי המועצה יכנס מאחורי הפרגוד ויבחר", הוא אומר ומזכיר כי שירותי הדת אינם מותרות: "נישואים, כשרות – אלה דברים טכניים במדינת ישראל. זה לא עניין פוליטי".

הכוח שעבר לידי השר

פרץ מדגיש את ההליך הדמוקרטי בעוד שהאופוזיציה מדגישה כי מה שהופך את המצב למורכב במיוחד הוא שינוי התקנות שנכנס לתוקף ב-2024. "בעבר הוועדה הבוחרת הייתה מורכבת מ-50% נציגי השר ו-50% נציגי העיר," מסבירה גרינברג. "היחס השתנה לשני שליש לטובת משרד הדתות, מה שנותן עדיפות ברורה להכתבה מלמעלה".

קליין, מסביר את הדינמיקה: "עם התקנות האלה, מספיק שרק מיעוט מחברי מועצה, תומכים ברב שמשרד הדתות מנסה לכפות – נגמר האירוע. התהליך מתנהל ללא שקיפות ובלי התייעצות עם הקהילות הדתיות בעיר. אפילו הבייס של פרג'י מתנגד לתהליך, אני יודע זאת בוודאות".

קול מהציבור הדתי-לאומי

הרב אריאל אליהו, מנהיג רוחני של קהילה דתית-לאומית בחריש ויו"ר איגוד רבני קהילות, מציג נקודת מבט מורכבת. "מבחינה עקרונית חריש צריכה רב עיר," הוא אומר. "כל המענה ההלכתי בחריש נעשה בכל שעות היום והלילה על ידי מתנדבים. זה לא צריך להיות ככה".

אבל הרב אליהו חד באזהרתו לגבי אופן התהליך. "החוק מאפשר לשר הדתות לבחור 11 נציגים שהם תושבי חריש. הוא אמור לעשות את זה בהתייעצות עם חברי המליאה," הוא מדגיש. "שר הדתות בחר את הנציגים שלו, אבל לא התייעץ עם אף אחד מחברי המליאה. הוא נתן לנציגים שלו פה בעיר לבחור את האנשים הללו. הם נבחרו בפינצטה כדי לתמוך במועמד שלהם".

הרב אליהו מציע פתרון אחר: "אם אנחנו רוצים רב עיר שיהיה מקובל על כל תושבי חריש, כל אחד מחברי המליאה יבחר נציג. זה חייב להיות תשקיף של הצורך העירוני ולא תשקיף של הפוליטיקה הארצית".

את המסר המרכזי שלו הוא מנסח בבהירות: "ברגע שתעשה בחירה באופן שתושבי העיר מעורבים מאוד בבחירה – זה דבר שהוא מבורך לחריש. ברגע שתעשה כפייה תהליכית על תושבי חריש, זה ישאיר טעם רע, וזה לא יוסיף קדושה וברכה בעיר".

שלמה קליין מעלה שתי טענות מרכזיות כנגד המועמד המרכזי שמקדם מנכ"ל משרד הדתות הנוכחי, יהודה אבידן: "היו לו התבטאויות של רצון מובהק להפוך את חריש לחרדית, והיו לו התבטאויות שאפילו דיברו על זה שצריך לגרש מפה את האוכלוסייה החילונית.".

קליין מציע חלופה: "הדמות צריכה לבוא ממקום שנותן מענה לכל הציבורים. והגיוני שזה יבוא מהציבור הדתי-לאומי, גם בהתאם לגודלם באוכלוסייה, וגם בהתאם לפתיחות שלהם לגבי הציבור המסורתי והציבור החילוני".

שירותי דת על ספסל ברחוב

כיום, חריש מקבלת שירותי דת מהרב חיים זמיר, רב יישובי עמק חפר. קליין מסביר: "יש רב חיצוני שעושה את העבודה ועושה אותה טוב. ההסדר שלו מול עיריית חריש הוא שהוא נותן שירותים, אבל הוא לא הרב המקומי. רב עיר מחובר יותר לקהילה".

למרות זאת, יש מי שחולק על דעתו: "העברתי שאילתה בעבר אחרי שראיתי את רב העיר מחתים תעודת נישואים על ספסל ברחוב," מספר פרץ. "זה נראה לך תהליך שמכבד את התושבים"?

רויטל גונן, סגנית ראש העיר, מנסה לנווט בין הצדדים. במכתב ששלחה לראש העיר בפועל  פרג'י, ב-20 לינואר, היא הבהירה לציבור: "הרשות המקומית אינה יכולה לעצור את מינוי רב העיר, וההליך יכול להמשיך גם אם הרשות אינה משתפת פעולה".

גונן מציעה מתווה המתייחס לבחירת 5 הנציגים בעיר: "ייצוג מאוזן של כלל המגזרים, בחירה משותפת של הנציגים בין הקואליציה והאופוזיציה, והצבעה חופשית ללא משמעת קואליציונית"

היא מציעה ששני נציגים יהיו מטעם המגזר הדתי לאומי, שניים נוספים מהמגזר החילוני ונציג אחד מהמגזר החרדי, בהתאם להרכב האוכלוסייה הקיים בעיר.

לגבי הרב עצמו, גונן מדגישה: "חשוב לי שרב העיר ידע לפנות לכלל האוכלוסיות בחריש, יכיר את הציבור החילוני, יהיה דמות מחברת וקשובה, ורצוי גם בעל רקע של שירות צבאי וחיבור לחיים האזרחיים בעיר מגוונת".

לקראת הכרעה

הקרב על רב העיר בעיצומו. בשבועות הקרובים תחל וועדת הבחירה בעבודתה, מועמדים מרחבי הארץ שעומדים בתנאי הסף יוכלו להציג את מועמדות, ואם לא יהיו עיכובים משמעותיים בטווח קצר של מספר חודשים, אחד מהם ייבחר לשמש כרב העיר.

הרב אריאל פונה לתושבי העיר בקריאה דחופה לפעולה: "אם אנחנו רוצים ראש רב עיר שיהיה מקובל על כל תושבי חריש, הלחץ שלנו צריך להיות מופנה כלפי ראש העיר, על מנת שהנציגים שייבחרו ישקפו את כל הרכב האוכלוסייה כיום בעיר. זו דרישה שאני העברתי ליוחאי פרג'י וזו דרישה שאני חושב שנכון לדבר עליה, היא הדרישה הנכונה.

"בנוסף, תושבי העיר צריכים לדבר גם עם הנציגים של ש"ס, שכרגע, הכוח בידיהם, לכאורה, לבחור באופן שרירותי את מי שבא להם, היות ושר הדתות מאפשר להם. הם צריכים לתת לציבור את האפשרות לבחור, לא בגלל שיש להם יכולת רגעית בזכות השר הנוכחי, אלא מתוך חשיבה על הטווח הארוך, נציגי ש"ס צריכים לדאוג לכך שרב העיר יהיה מקובל על כולם".

תגובת יוחאי פרג'י, ראש העיר בפועל

"הליך מינוי רב העיר בחריש אינו יוזמה מקומית ואינו תהליך חדש. הוא החל ביוזמת שר הדתות עוד בתקופת ההנהגה הקודמת וממשיך כעת בהתאם למסגרת החוקית הקיימת. חשוב להבין כי לעירייה אין מנדט לעצור את התהליך מרגע שהחל, ואנו נדרשים למלא את דרישות החוק והשלימו בהתאם לדרישת משרד הדתות.

"ההשפעה של ההנהגה הנוכחית, הינה בבחירת נציגי הציבור מטעם הרשות, כחמישה במספר. מתוך הבנה לרגישות הציבורית הרבה פעלתי יחד עם חברת המועצה רויטל גונן לגיבוש מתווה הסכמות רחב בבחירת נציגי הרשות לוועדה הבוחרת. המתווה נועד להבטיח ייצוג של כלל חלקי האוכלוסייה בעיר ולאפשר גם לאופוזיציה לקחת חלק בהצעת מועמדים תוך התחייבות לפעול להסכמה רחבה במליאה.

"לגבי דמות רב העיר העתידי בעיניי חריש זקוקה לרב שיודע לפנות לכלל הציבור בעיר מגוונת עם חילונים דתיים וחרדים, אדם בעל גישה מחברת קשובה וממלכתית עם היכרות עמוקה של החיים האזרחיים והקהילתיים בעיר.
"אני רואה חשיבות עליונה לכך שההליך יתנהל בשקיפות באחריות ובהסכמה רחבה ככל האפשר ומזמין את כלל הסיעות להצטרף למתווה שנבנה כדי לאפשר קבלת החלטה שתזכה לאמון הציבור".

לקריאה נוספת: נפרדים משנת 2025: מהשנים המורכבות ביותר עבור חריש

רשות מקרקעי ישראל פרסמה אתמול (רביעי) את תוצאות המכרז לשיווק ארבעה מתחמי תעסוקה ומשרדים בחריש דרום. מתוך ארבעת המתחמים שהוצעו במכרז, שניים זכו בהצעות ושניים נוספים לא שווקו, לאחר שלא הוגשו עבורם הצעות. תוצאות המכרז מעידות על המשך מגמה מעורבת של הצלחה חלקית בשיווק המגרשים בכל מכרז ומכרז.

וילאר נכסים: זכייה נוספת בחריש דרום

וילאר נכסים זכתה במכרז במגרש 503 (מתחם 75410 ) שמשתרע על שטח של 6.2 אלף מ"ר. החברה תשלם על הקרקע כ-4.03 מיליון שקלים והוצאות פיתוח בסך של כ-12.98 מיליון שקלים. מדובר בזכייה נוספת של וילאר נכסים בחריש דרום, לאחר שבמכרז קודם זכתה החברה במספר מגרשים נוספים באזור התעסוקה של הרובע (506, 507, 510 ו-511). המגרש שבו זכתה כעת (503) אינו צמוד למגרשים מהזכייה הקודמת, אך מצוי בסמיכות. וילאר נכסים פועלת כיום בפארק התעשייה קיסריה. החברה היא חלק מקבוצת וילאר אינטרנשיונל, חברה ציבורית שפועלת בתחום הבנייה, היזמות והנדל"ן המניב.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה אתמול (שני) את תוצאות המכרז לשיווק קרקע לבניית 609 יחידות מגורים ושטחי מסחר בחריש דרום. מתוך חמשת המתחמים שהוצעו במכרז, שלושה זכו בהצעות ושניים נותרו ללא מציעים כלל. מגמה מעורבת זו של הצלחה חלקית או כישלון חלקי, תלוי בעיני המתבונן, מאפיינת את כלל מכרזי חריש דרום ששווקו עד עתה.

אבני דרך זכתה בשני מתחמים מול מתחרים

חברת אבני דרך זכתה בשני מתחמים גדולים – מתחם 74547 הכולל 148 יחידות דיור ומתחם 78627 הכולל 171 יחידות דיור. במכרז התחרו בחברה שני מציעים נוספים עבור כל אחד מהמתחמים. החברה תשלם 24.18 מיליון שקל עבור המתחם הראשון ו-29.18 מיליון שקל עבור השני. בנוסף לתשלום זה, אבני דרך תידרש להשקיע 36.13 מיליון שקל ו-39.19 מיליון שקל בהתאמה בהוצאות פיתוח תשתיות עבור שני המתחמים.

העלות הכוללת של הקרקע והפיתוח עבור מתחם 74547 עומדת על כ-407,000 שקל ליחידת דיור, ועבור מתחם 78627 על כ-400,000 שקל ליחידת דיור.

לאבני דרך הכרות מוקדמת עם חריש – החברה זכתה ב-2016 במכרז להקמת 255 יחידות דיור בשכונת הפרחים במסגרת "מחיר למשתכן", ובנתה את פרויקט "ספיר" בעיר.

באלאנס זכתה במתחם עירוב השימושים ללא תחרות

קבוצת באלאנס מגורים בע"מ זכתה במתחם 78629 – מתחם עירוב שימושים הכולל 77 יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה, תמורת 7 מיליון שקל. מתחם זה קיבל הצעה אחת בלבד. באלאנס תידרש להשקיע נוספים 29.2 מיליון שקל בפיתוח התשתיות במתחם. על פי תנאי המכרז, החברה מתחייבת לבנות בנוסף ליחידות הדיור גם את שטחי המסחר והתעסוקה שמשולבים במתחם, בסך של 12.6 אלף מ"ר.

זו הזכייה השנייה של באלאנס בחריש דרום: בפברואר השנה זכתה הקבוצה גם במכרז תעסוקה ברובע. מתחם 78629 בו זכתה החברה, הוא המקרה הראשון בחריש דרום בו שווק בהצלחה מתחם המשלב מגורים, מסחר ותעסוקה באותו מגרש – בהתאם לייעוד הרובע.

מ"מ ראש העיר, יוחאי פרג'י, ציין בתגובה לתוצאות המכרז כי: "במהלך השנה האחרונה כבר שווקו בהצלחה 12 מגרשים בשטח כולל של כ־230 אלף מ"ר, וכעת שווק מגרש נוסף להקמת משרדים לתעסוקה ומסחר. מכרז נוסף להקמת מתחמי תעסוקה ומשרדים עדיין מתנהל. חריש דרום יהיה הקטר הכלכלי של חריש, והצלחת השיווקים האחרונים מבססת אותו כמנוע צמיחה משמעותי לעיר".

שני מתחמים נותרו ללא מציעים

שני מתחמים במכרז לא זכו בהצעות כלל: מתחם 74693 שכולל 115 יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה, ומתחם 75399 הכולל 98 יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה, נותרו ללא מציעים. שני המתחמים הללו שווקו בעבר במסגרת מכרזי מחיר מטרה שנכשלו פעמיים – באוקטובר 2024 ובינואר 2025. גם העברתם למכרז הנוכחי בשוק החופשי לא הצליחה למשוך יזמים. להבדיל, מתחם 78629, שזכתה בו הפעם באלאנס מגורים, שווק בעבר במסגרת מחיר מטרה אך הפעם נרשמה הצלחה בשיווקו.

שיפור לעומת כישלונות במחיר מטרה

המכרז כלל בסך הכול 609 יחידות דיור. 396 מהן זכו ביזמים, ו-213 יחידות הדיור נותרו ללא יזם. התוצאות מציגות שיפור מסוים לעומת מכרזי מחיר מטרה בחריש דרום שנכשלו לחלוטין. באוקטובר 2024 נכשל מכרז מחיר מטרה לבניית 467 יחידות דיור – אף יזם לא הגיש הצעה. בינואר 2025 פורסם מכרז חוזר שכלל 673 יחידות דיור ושיפר את תנאי השיווק, אך גם הוא נכשל. המכרז הנוכחי, שהסב את כל המתחמים לשוק החופשי, הצליח לשווק קרקעות לבניית כ-65 אחוזים מיחידות הדיור.

מכרזי תעסוקה נוספים

בחינה של היסטוריית שיווק המגרשים לתעסוקה (ללא מגורים) בחריש דרום, מגלה גם היא הצלחה חלקית: במרכז הראשון שנסגר באוקטובר 2024 שני יזמים (מתכת בן עזר, וילאר נכסים) זכו בשבעה מגרשים במכרז חריש דרום. תשעה מגרשים נוספים לא קיבלו כלל הצעות.

בפברואר 2025 שלושה יזמים (רמי לוי, באלאנס מגורים ומ. ברוכים) זכו בחמישה מגרשים ואילו ארבעה מגרשים נוספים נסגרו ללא זוכים. כאמור, מכרז נוסף להקמת מתחמי תעסוקה ומשרדים עדיין מתנהל, ואמור להיסגר ברבעון הראשון של שנת 2026.

ההערכה היא כי רשות מקרקעי ישראל תרחיב בשנה הקרובה את שיווק הקרקע בחריש דרום במטרה להאיץ את פיתוח הרובע, שהעבודות התשתית בו כבר החלו ברבעון האחרון של השנה הנוכחית.

רובע חריש דרום מתוכנן להכיל בסופו של דבר 1,650 יחידות דיור, לצד כ-332 אלף מטרים רבועים של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מטרים רבועים של שטחי שירות. הרובע יכלול גם את פארק נחל נרבתה, מבני ציבור ומסוף תחבורה ציבורית.

לקריאה נוספת: דקה מהמשרד, דקה מהנחל: רובע חריש דרום יציע עירוניות קצת אחרת

כוחות המנהל האזרחי ביצעו השבוע (רביעי) מבצע אכיפה נרחב והרסו ארבעה אתרי שריפת פסולת פלשתיניים שגרמו לזיהום אוויר משמעותי בחריש, פרדס חנה, שוהם, מודיעין ויישובים נוספים במרחב התפר. האתרים השתרעו על שטח כולל של כ-45 דונם ביהודה ושומרון, והשריפות המתמשכות בהם גרמו לתושבים לחודשים של סבל.

חריש במקום ה-3 במספר התלונות על ריח שריפה

הפעולה מגיעה לאחר שנה קשה במיוחד לתושבי חריש: נתוני דוח 2024 של עמותת אזרחים למען אוויר נקי, שפורסם בינואר 2025, מציגים תמונה עגומה. חריש דורגה במקום השלישי במדינה במספר התלונות על ריח שריפה, עם 960 דיווחים במהלך השנה, אחרי ראש העין (1,647 דיווחים) ומודיעין (1,463 דיווחים).

נתוני שנת 2025 לא הראו מגמת שיפור: בין ינואר לאוקטובר 2025 התקבלו 764 דיווחים נוספים מחריש מתוך 8,498 דיווחים בסך הכול – כ-9% מכלל הדיווחים בארץ. חריש הופיעה לאורך התקופה כמעט באופן קבוע ברשימת הרשויות המובילות בתלונות תושבים, בדרך כלל במקומות 3-5.

ביוני 2025 חריש זינקה למקום הראשון במדינה עם 152 דיווחים – כ-30% מכלל הדיווחים באותו חודש. נתון זה מעיד על אירוע או רצף אירועים חריג במיוחד שהפך את חריש לעיר עם התלונות הרבות ביותר על ריחות שריפה בישראל באותו חודש. שיא נוסף נרשם באוקטובר 2025 עם 182 דיווחים מחריש בלבד, נתון שמיקם את חריש במקום השלישי במספר הדיווחים הארצי אחרי מודיעין-מכבים ושוהם.

למעלה מ-8000 דיווחים שנתיים

יניב בלייכר, מנכ"ל עמותת אזרחים למען אוויר נקי התייחס לנושא: "יש הרבה מאוד דיווחים של תושבים מחריש על ריחות שריפה בשנת 2025". בלייכר העריך שגם בסיכום השנתי, שיתפרסם בעוד כשבועיים, חריש תדורג במקום גבוה במספר התלונות של תושבים על ריחות שריפה, בדומה לסיכום שנת 2024 וזאת על בסיס הנתונים שנצברו עד כה. בלייכר ציין גם כי "חריש סובלת משריפות משני עברי הקו הירוק, גם בשטחי ישראל וגם מעבר".

הדו"ח של 2024, המבוסס על מוקד הדיווחים הייחודי של העמותה, מגלה את ממדי המשבר הלאומי: 8,391 דיווחים התקבלו מ-138 רשויות מקומיות ברחבי הארץ בתשעה חודשים בלבד (אפריל-דצמבר 2024), מתוכם 6,939 דיווחים על מפגעי ריח ו-1,452 דיווחים על מפגעי עשן ופסולת. בשנת 2025 המגמה נמשכת עם 8,498 דיווחים נוספים בעשרת החודשים הראשונים של השנה.

חריש: "כל הלילה סרחון כבד מחניק"

תושבי חריש שיתפו בעדויות קשות במוקד העמותה. באוגוסט  2024 דיווחה אחת מתושבות העיר: "כל הלילה סרחון כבד מחניק אי אפשר לנשום. כל הגוף סובל מחוסר שינה ומחנק".

מרגריטה, תושבת חריש נוספת, שיתפה בחודש מאי 2025 בחוויה האישית שלה: "עברתי לחריש ממרכז הארץ לפני כארבע שנים. ידעתי שאצטרך לוותר על הנוחות ועל איכות החיים שנפגעות מחוסר גישה לשירותי תרבות, השכלה או רפואה, אבל לא ידעתי שאצטרך לוותר על דבר בסיסי ביותר – האפשרות לנשום לרווחה".

"גרתי במרכז רמת גן במשך 20 שנה והאוויר היה הרבה יותר נקי מזה של חריש, שסובלת כל יום ולילה משריפות פסולת פיראטיות שגורמות לי לקשיי נשימה, סחרחורת, שיעול ועייפות", הוסיפה מרגריטה. "אם הייתה לי אפשרות כספית הייתי עוברת למקום שפחות סובל מזה".

דיון סוער בכנסת: "כישלון של כלל הגורמים"

בחודש שעבר (19 בנובמבר 2025) התקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיון על זיהום האוויר החמור משריפות הפסולת בכל רחבי הארץ. לדיון הגיעו לא פחות מעשרה ראשי רשויות וסגניהם, ועשרות תושבים, כדי להשמיע את קולם על בריאותם ואיכות חייהם שנפגעות יום יום.

"כל עוד אין טיפול ממשלתי יסודי, אנחנו נמשיך לעבוד, להתריע, לאסוף דיווחי תושבים, ולפעול למען בריאות הציבור", הודיעה עמותת אזרחים למען אוויר נקי, שנציגיה לקחו גם כן חלק בדיון. "שריפות הפסולת הן כישלון של כלל הגורמים ומשרדי הממשלה, שאינם מבצעים את תפקידם, ביחד ולחוד".

העמותה ביקשה בדיון מהוועדה לפעול כדי שמשרד ראש הממשלה ייקח על עצמו את תכלול הטיפול בנושא של שריפות הפסולת ביהודה ושומרון ואת יישום הפתרונות כפי שהוצעו בדו"ח מבקר המדינה, שפורסם במרץ 2024 ושהמלצותיו אינן מיושמות.

דוח מבקר המדינה: אכיפה חלשה, כשל תכלול

דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני שנה וחצי מצביע על תופעה רבת שנים, 20 שנים לפחות, של שריפות פסולת שיוצרות זיהום אוויר שנישא "במורד הרוח" ומשפיע על יישובים בישראל. המבקר מצביע על  כשל תכלול בין-משרדי, על  אכיפה חלשה ולא עקבית לאורך שנים ועל כישלונם של המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה להתמודד עם התופעה.

ממצאי דו"ח מבקר המדינה עולים בקנה אחד עם דוח עמותת האזרחים למען אוויר נקי שמצביע על תבנית זמנים ברורה: רוב הדיווחים (52%) מתקבלים בין השעות 19:00-01:00 בלילה, כאשר שיא הדיווחים הוא בשעה 23:00. תופעה זו מצביעה על כך ששריפות הפסולת מתבצעות בעיקר בשעות הערב והלילה, כאשר פעילות האכיפה מופחתת או לא קיימת כלל.

ההבטחה: "נמשיך לפעול עד למיגור התופעה"

הפעולה של המנהל האזרחי השבוע כללה אכיפה על שלושה אתרי שריפת פסולת שהשתרעו על כ-40 דונם בכפרים נזלת עיסא וקפין במרחב התפר, ואתר נוסף בכפר שוקבא בחטיבה המרחבית בנימין שהשתרע על כ-8 דונם. אתרי הפסולת במרחב מנשה הביאו לזיהום אוויר חמור בחריש, ברקאי, מצפה אילן, פרדס חנה ויישובים נוספים באזור.

תושבים ביישובים הללו התלוננו בחודשים האחרונים על ריחות חריפים, עשן כבד וקשיי נשימה כתוצאה משריפות הפסולת המתמשכות.

בעקבות המבצע הודיע המנהל האזרחי כי הוא ימשיך במאמצי האכיפה המוגברים כנגד שריפת פסולת בלתי מבוקרת. "עד למיגור התופעה".

לתושבי חריש והסביבה נותרת השאלה האם צעדי האכיפה הנוכחיים יספיקו כדי להשיב להם את הזכות הבסיסית לנשום אוויר נקי, או שמא יידרשו פתרונות מקיפים יותר מצד כלל הגורמים הממשלתיים, שעל פי חוות דעת מבקר המדינה, טרם לקחו זאת לתשומת ליבם המלאה.

לקריאה נוספת: דירוג הערים המקדמות בטיחות בדרכים: חריש בתחתית הטבלה

מנהלות מוסדות חינוך בחריש, טלי הולן ועידית הנדל, נבחרו לזוכות פרס “מנהלים/מנהלות פורצי/פורצות דרך” של מחוז חיפה במשרד החינוך לשנת הלימודים תשפ״ו.  לפי הפרסום הרשמי, ההחלטה התקבלה לאחר בחינת מועמדויות רבות מכל רחבי המחוז.

הולן היא ממייסדות חטיבת הביניים ובית הספר העל יסודי אתגרי העתיד מהזרם הממלכתי. והנדל עומדת בראש אולפנת חריש, מהזרם הממלכתי-דתי. מדובר בשתי מנהלות ותיקות בעיר. הולן היא מנהלת שותפה יחד עם ליאור לויתן משנת 2018 ואילו הנדל החלה את עבודתה בעיר בספטמבר 2021.

זוהי הפעם הראשונה שבית ספר מחריש זכה בפרס החינוך המחוזי, ונזכיר שמדובר בבית ספר מצטיין שזכה מוקדם יותר השנה גם בפרס קליטה מיטבית של מורות לצוות.

ראש העיר בפועל, יוחאי פרג׳י, ברך את הצוות החינוכי על ההישג: "זהו פרס החינוך המחוזי הראשון לחריש ואין לי ספק שיבואו עוד רבים בעקבותיו".

נתונים חדשים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 257 רשויות מקומיות בישראל מציירים תמונה עדכנית של חריש בשנת 2023.

מעבר לנתון המוכר של צמיחת האוכלוסייה המהירה, נתונים נוספים בפרופיל הדמוגרפי של העיר מתגלים כחריגים במיוחד: עיר שבה כמעט שליש מהאוכלוסייה הם ילדים מתחת לגיל 10, שיעור בני הנוער הנמוך ביותר בארץ, והמורים הכי "טריים" וחסרי ותק בכל המדינה.

גן הילדים הגדול במדינה

בסוף 2023 התגוררו בחריש 39,001 תושבים. שיעור הגידול השנתי – 7.8% לעומת השנה הקודמת – מציב את חריש במקום הרביעי בארץ בקצב הצמיחה, כמעט פי חמישה מהממוצע הארצי שעומד על כ-1.6% בלבד. אבל מה שמסתתר מאחורי המספרים האלה הוא הרכב ייחודי לחלוטין של מי בעצם גר כאן.

על פי נתוני הלמ"ס 17.3% מתושבי חריש הם תינוקות וילדים בני 0-4 – מקום שישי בארץ, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי. עוד 15.2% הם בני 5-9, מקום תשיעי בארץ. ביחד, כשליש מתושבי העיר נמצא בגילאי הגן והיסודי. זו לא סתם אוכלוסייה צעירה, זו עיר שמורכבת כמעט ברובה ממשפחות עם ילדים קטנים ותינוקות.

שכבת בני נוער מצומצמת

בשנת 2023 רק 4.5% מתושבי חריש הם בני 15-19 – הנתון הנמוך ביותר בישראל כולה. זאת אומרת שבעיר של 39,000 תושבים היו פחות מ-1,800 תיכוניסטים. לשם השוואה, בעיר "נורמלית" היינו מצפים לראות כפליים מזה. התמונה שמתקבלת היא של עיר שקולטת זוגות צעירים בתחילת הדרך עם תינוקות, לא משפחות עם ילדים גדולים יותר.

אגב, תמונת המצב של בני הנוער בעיר החלה להשתנות ועתידה להשתנות לחלוטין בשנים הקרובות. עם התבגרות העיר והאוכלוסייה, בני הנוער יהפכו לשכבה הגדולה ביותר, שתדרוש תקציבים ומשאבים לחינוך בלתי פורמלי, מתן מענה למגוון רחב של בני נוער בכל שעות היום ומניעת מעשי וונדליזם בעיר.

בני שלושים-ארבעים, ונשואים

הפרופיל הייחודי של חריש בשנת 2023 משתקף גם בנתוני המשפחות: 26.7% מתושבי חריש הם בני 30-44. שיעור הנשואים בחריש גבוה במיוחד ועומד על כ-70.1%, נתון שממקם את העיר במקום ה-12 מתוך 257 רשויות, בעוד שיעור הרווקים, כ-17.5% בלבד, נמצא במקום השני מהסוף. בניגוד לתל אביב או גבעתיים, חריש היא בראש ובראשונה עיר של משפחות נשואות, לא עיר של רווקים או צעירים בתחילת הקריירה.

הדמוגרפיה הצעירה הזו משפיעה על כל היבט של החיים בעיר. כך לדוגמה, ממוצע שנות הוותק של המורים והמורות בחריש הוא 9.3 שנים בלבד – הנתון הנמוך ביותר בארץ, וכמעט חצי מהממוצע הארצי שהוא 16.2 שנים. מצד אחד זו מערכת חינוך צעירה ומלאת אנרגיה, מורים בתחילת הדרך עם התלהבות והתחדשות. מצד שני, זה חוסר ניסיון מצטבר לעומת ערים ותיקות, עובדה שיכולה להשפיע על איכות ההוראה ועל היציבות של מערכת החינוך.

מאיפה מגיע הגידול? הגירה וריבוי טבעי גבוה

הגידול של חריש נובע בעיקר מהגירה: ב-2023 נרשם בחריש מאזן הגירה חיובי של 2,201 תושבים ( מקום חמישי בארץ). במילים פשוטות: 4,237 תושבים נכנסו לעיר מיישובים אחרים, 2,144 עזבו, ובסך הכל נוספו למעלה מ-2,000 תושבים רק מהגירה. זה מאזן הגירה של 56.4 תושבים ל-1,000 תושבים, נתון גבוה מאוד במונחים ארציים.

אבל יש גם ריבוי טבעי מרשים: 1,038 תושבים נוספו לעיר מלידות נטו ב-2022/23, זה 26.7 לידות נטו ל-1,000 תושבים – כמעט פי שניים מהממוצע הארצי שעומד על 13.4. שיעור הפריון הכולל בחריש הוא 3.59 ילדים לאישה, כ-26% יותר מהממוצע הארצי של 2.85, ומציב את העיר במקום ה-28 בארץ.

בירת השוכרים בישראל

נתון בולט נוסף שמייחד את חריש: 50.5% מהדירות בעיר הן בשכירות – מקום שני בארץ מבין כלל הרשויות, לאחר מצפה רמון, ומקום ראשון בין כל הערים.

לשם השוואה, בתל אביב, המזוהה כבירת השוכרים, השיעור עומד על כ-47.8%, ובגבעתיים על כ-41%. המשמעות כפולה: מצד אחד, חריש מציעה גמישות וכרטיס כניסה נגיש לזוגות צעירים שאינם יכולים לרכוש דירה. מצד שני, נתון זה עשוי להעיד על תחלופה גבוהה ואתגר ביצירת יציבות קהילתית ארוכת טווח, כאשר מחצית מהתושבים גרים בנכס שאינו בבעלותם.

צפופה כמו במרכז, ירוקה כמו בצפון

התכנון העירוני של חריש יוצר מציאות אורבנית מעניינת: הצפיפות בעיר גבוהה מאוד ועומדת על כ-4,366 תושבים לקמ״ר – רמה שממקמת את חריש בין הערים הצפופות בישראל ביחס לגודלה, ומזכירה את הצפיפות המאפיינת ערים ותיקות בגוש דן כמו תל אביב, בני ברק וגבעתיים. הצפיפות הגבוהה מוסברת, בין היתר, בכך שרוב הבנייה בעיר היא בבנייני מגורים רבי־דירות, ללא שכונות של צמודי קרקע, יחד עם שיעור גבוה של משפחות עם ילדים, כך שמספר רב של תושבים מתגורר על שטח בנוי מוגבל יחסית.

אולם בניגוד לערים הצפופות במרכז, חריש נהנית מיתרון סביבתי מובהק: כ-45.5% משטח השיפוט של העיר מוגדר כיער, חורש ופארקים,  נתון הממקם אותה בעשירייה הפותחת בארץ מבחינת "ריאות ירוקות". עם זאת, מדובר בהישג ירוק זמני בלבד, התוכנית לפיתוח חריש צפון צפויה לנגוס ברוב השטחים הירוקים שמקיפים את העיר.

התקציב לאזרח: נמוך מהממוצע הארצי

חריש מדורגת באשכול חברתי-כלכלי  5 מתוך 10, כלומר בדיוק במרכז הסקאלה. על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2023,  סך התקבולים בתקציב הרגיל של העיר – מארנונה, תשלומי ממשלה, היטלים ומקורות נוספים – עמד על כ־339  מיליון שקל. במונחי תושב, מדובר ב־8,696 שקל לנפש, לעומת ממוצע ארצי של 9,396  שקל לנפש –  פער של כ־7.5%  פחות מהממוצע הארצי.
במילים פשוטות ככל שהתקבולים לנפש גבוהים יותר, עומדים לרשות העירייה יותר משאבים להשקעה בשירותים לתושב, בתשתיות, בחינוך, ברווחה ובתחזוקה השוטפת. במקרה של חריש, הפער השלילי לעומת הממוצע הארצי אומר שלעירייה יש פחות כסף לכל תושב,  דווקא בתקופה שבה עיר צעירה נדרשת לבנות כמעט מאפס מערך שירותים עירוני נרחב לאוכלוסייה גדלה וצומחת.

נורות אזהרה: בעיות השמנה וסוכרת

נתון מדאיג עולה בנוגע למשקל הילדים בעיר: בקרב תלמידי כיתה א' בחריש, שיעור עודף המשקל וההשמנה עומד על כ-22.1% בהשוואה לממוצע ארצי של 19.5% (מקום 28 מתוך 137 רשויות). גם בגילאים הבוגרים יותר המגמה נמשכת: בקרב תלמידי כיתה ז' שיעור ההשמנה הוא כ-31.4% בהשוואה לממוצע ארצי של  30.5% (מקום 82 מתוך 136 רשויות). נתונים אלו, המציבים את ילדי העיר מעל הממוצע הארצי במדדי השמנה, מדגישים את הצורך הדחוף בהשקעה בחינוך לתזונה נכונה וביצירת תשתיות מעודדות פעילות גופנית עבור הדור הצעיר.

בנוסף, שיעור מקרי הסוכרת הכללי (שיעור מתוקנן של 138 מקרי סוכרת ל-1,000 תושבים) בחריש הוא מהגבוהים בארץ, כמעט פי שלושה מהממוצע הארצי (שעומד על 55.9 מקרים ל-1,000 תושבים). השילוב בין נתוני הסוכרת לנתוני ההשמנה בקרב הילדים מסמן אתגר בריאותי עירוני המחייב חשיבה על קידום רפואה מונעת ואורח חיים בריא.

התמונה הכוללת שעולה מנתוני 2023 היא של עיר בתנועה מתמדת, עם פרופיל דמוגרפי ייחודי שמציב בפני ההנהלה אתגרים משמעותיים, שאין להם כמעט הקבלה בשום עיר אחרת.

לקריאה נוספת: חריש במספרים 2022: כך ממוקמת חריש בהשוואה לערים אחרות בישראל

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) פרסמה בשבוע שעבר (ה') את תוצאות הדירוג לשנת 2025 של תוכנית "עיר מקדמת בטיחות בדרכים", וחריש מצאה עצמה במקום שביעי מתוך שמונה ערים בקטגוריה שלה (ערים עם 29,000-39,999 תושבים).

חריש קיבלה ציון של 53.85 בלבד (מתוך 100), כמעט מחצית מהציון של דימונה, המובילה בקטגוריה, עם 96.05 נקודות.

הדירוג בחן 42 ערים בישראל על פי חמישה תחומי ליבה: ניהול בטיחות, תשתיות, הסברה, חינוך ואכיפה. מטרת המהלך היא לחזק את אחריות השלטון המקומי לבטיחות בדרכים ולהוקיר רשויות הפועלות באופן שיטתי למניעת תאונות.

פער משמעותי בין חריש לערים המובילות

בבית אליו שויכה חריש (בית 3), נבדקו שמונה ערים: בראש הטבלה הובילו דימונה (96.05), אור יהודה (90.05) וכפר יונה (88.44). חריש, עם ציון 53.85, מצאה עצמה במקום השביעי, רק מעל אופקים שקיבלה 39.97 נקודות. מתחתיה נמצאות גם שתי ערים שלא שיתפו פעולה עם תהליך ההערכה – יהוד-מונוסון וצפת. בדירוג הארצי הגיעה חריש למקום 39 מתוך 42 ערים שנסקרו.

הפער בין חריש לבין דימונה, העיר המובילה בקטגוריה, עומד על למעלה מ-42 נקודות, פער ניכר המעיד על פערים משמעותיים בפעילות העירונית לקידום בטיחות בדרכים.

נדרשת פעילות עירונית שיטתית

חריש, שהוקמה לפני עשור בקירוב, והיא אחת הערים הצעירות בישראל, תוכננה מלכתחילה כעיר ממותנת תנועה, הראשונה מסוגה בישראל. התכנון המקורי כלל כבישים צרים, מדרכות רחבות, מעברי חציה מוגבהים ושבילים ייעודיים לרוכבי אופניים.

תושבי העיר מתלוננים לא אחת על הרחובות הצרים שאינם מאפשרים נסיעה בשני נתיבים מנוגדים בנוחות, אולם למהירות האיטית יש יתרון מרכזי אחד, מספר תאונות נמוך יחסית לגודל האוכלוסייה, בהשוואה לערים אחרות, והפחתה בדרגת החומרה של התאונות.

בשנת 2023 אירעו בחריש, על פי נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה 10 תאונות עם נפגעים, 3 מתוכן עם נפגעים קשה. מספר תאונות דרכים נמוך ביחס לערים עם אוכלוסיה בסדר גודל דומה.

אולם הרלב"ד מדגישה שהדירוג הנוכחי אינו מתייחס למספר התאונות, אלא ליכולת העיר למנוע אותן בראייה רחבה. במילים אחרות, נדרש ניהול עירוני לנושא חשוב זה.

בדיקה של הרלב"ד מצביעה על כך שערים שהצליחו לטפס לראש הטבלה – כמו דימונה, אור יהודה וטירת הכרמל – פעלו בצורה שיטתית: תוכניות רב־שנתיות, שיפור תשתיות, השקעה בחינוך לנהיגה בטוחה והגדלת שיתופי פעולה בין הרשות למשטרה.
במילים פשוטות: עיר בטוחה לא נבנית רק מכבישים "נכונים" – אלא מהתמדה ניהולית.

הרלב"ד: "אחריות השלטון המקומי היא המפתח"

מנכ"ל הרלב"ד גלעד כהן הדגיש זאת ואמר: "בטיחות בדרכים מתחילה בתכנון עירוני נכון, באכיפה קהילתית ובתרבות נהיגה אחראית. אנו מצפים מכל עיר בישראל להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות".

מנהל חטיבת המבצעים ברלב"ד, יעקב זכריה, הוסיף כי "הערים שהצטיינו השנה הוכיחו כי השקעה עקבית בתשתיות, בחינוך ובהסברה מצילה חיים הלכה למעשה".

הרלב"ד מדגישה כי כ-40% מהתאונות הקטלניות וכ-60% מהתאונות החמורות בעשור האחרון התרחשו במרחב העירוני, נתונים המדגישים את הצורך הדחוף בפעולה עירונית ממוקדת.

האופוזיציה התריעה

בדצמבר 2024, הגישו ששת חברי האופוזיציה דאז, ביניהם יוחאי פרג'י, הצעה לסדר יום בישיבת המועצה, שעניינה הכנת תוכנית חירום מקיפה להתמודדות עם תאונות הדרכים בעיר.

חברי האופוזיציה טענו כי נדרשת תוכנית חירום כוללת להתמודדות עם המצב. על פי ההצעה, התוכנית תכלול מיפוי והגדרת מוקדי סיכון ברחבי העיר תוך הצגת לוח זמנים לטיפול בהם; שדרוג התשתיות העירוניות כולל סימון מעברי חציה; הסדרת שבילי אופניים ושיפור תאורה ותחבורה בטוחה; קידום תוכנית חינוך והסברה לבטיחות בדרכים בשיתוף מוסדות החינוך, ההורים והקהילה; חיזוק האכיפה העירונית והמשטרתית על עבירות תנועה בדגש על רכיבה לא בטוחה של אופניים וקורקינטים חשמליים, והקמת צוות היגוי ייעודי לניהול, מעקב ובקרה אחר יישום התוכנית ודיווח שוטף למועצה. ההצעה נדחתה על ידי הקואליציה דאז, בראשותו של יצחק קשת.

ומה קורה היום?

על פי נתוני הרלב"ד, חריש נכשלה בחמישה מתוך ששת תחומי הבדיקה: תשתיות, הסברה, חינוך, אכיפה וניהול בטיחות. בתחום היחיד שבו לא קיבלה ציון נכשל, הפער עדיין משמעותי ביחס לערים שהצליחו לייצר שיטה ברורה להתמודדות עם תאונות עירוניות.

נראה כי תחום האכיפה עולה בכל פעם מחדש לדיון ציבורי, בעיקר בעקבות השתוללות לא מרוסנת בכבישים. השדרה המרכזית, דרך ארץ, הפכה לסמל של תרבות נהיגה פרועה וחוסר אכיפה. נהגים רבים נוסעים בה במהירות גבוהה ומבצעים עקיפות מסוכנות.

לצד זאת, תושבים מדווחים שוב ושוב על מקרים של נסיעה נגד כיוון התנועה, על כלי רכב החוצים מעברי חציה בלא עצירה, ועל רוכבי אופניים וקורקינטים שמנווטים בין כביש למדרכה במהירות. תלונות רבות ברשתות החברתיות עוסקות בהתנהגות הפרועה של נהגים בסביבת בתי ספר בשעות הבוקר או בסיום הלימודים, שמסכנת את התלמידים.

אירוע האלימות שאירע בשבוע שעבר בשדרת דרך ארץ ותועד על ידי עמותת אור ירוק, הראה נהג שעוקף מימין, יוצא מרכבו, שולף אלה וניגש לעבר הרכב מאחוריו. סרטון זה ממחיש עד כמה אובדן השליטה במרחב הציבורי מסוכן.

אכיפה? למשטרה אין תקנים

משה בן זיקרי, מחזיק תיק הביטחון בעיר בקואליציה הנוכחית וגם הקודמת התייחס למקרה האלימות שתועד: "האירוע המצולם הוא חמור ובלתי נסבל. אלימות בכביש פוגעת בביטחון האישי ובסדר הציבורי ואינה מתקבלת על הדעת. שוחחתי אישית עם מפקד הנקודה בחריש, כוחות המשטרה ומוקד רואה של המצלמות מטפלים במקרה במלוא המרץ והם על זה בכל הכוח״.

עם זאת, בן זיקרי מודה שאין אכיפה בעיר: "המצב כרגע מורכב, המשטרה לא מקצה תקנים לאכיפת תקנות התעבורה בעיר. אין להם כוח אדם, למרות שביקשתי שוב ושוב ממפקדת התחנה. זה יוצר ואקום שהתושבים חשים היטב".

בן זיקרי מבטיח שינוי דרסטי בקרוב. "בתחילת 2026 השיטור העירוני ייכנס לפעולה מלאה. יש לנו כבר ארבעה תקנים מאוישים מתוך שבעה לשוטרים, ונבחרו שבעה פקחים, שיקבלו סמכויות אכיפה. יהיו פה ארבע ניידות וסיורים יומיומיים. זה שינוי גדול".

בן זיקרי מקווה שהפיקוח העירוני החדש יצליח להתמודד עם תופעות כמו חארקות בלילות של אופנועים וטרקטרונים, שמעירים בשעות הלילה את התושבים וגם תופעות של התנהגות מסכנת חיים בכבישים. עוד הוא מציין כי הוא עושה מאמצים לטפל במקרים שמגיעים לידיעתו, ומבקש את עזרת הציבור בהגשת תלונה במשטרה על התנהגות עבריינית בכביש. לדבריו, המשטרה והעירייה עושות מאמצים ללכוד את הנהג מסרטון העמותה: "כוחות המשטרה ומוקד רואה של המצלמות מטפלים במקרה במלוא המרץ והם על זה בכל הכוח".

משמרות זה"ב? העירייה מתעדפת

במקביל לאכיפה, הסוגיה של בטיחות ילדים בדרך לבית הספר בולטת במיוחד. תשע שנים לאחר שנפתח בית ספר ראשון בעיר, וחריש, אף שהיא עיר צעירה עם אוכלוסייה גדולה של ילדים ובני נוער, עדיין לא מפעילה משמרות זה"ב (זהירות בדרכים) בבתי הספר. הסיבה נעוצה בתסבוכת בירוקרטית מייגעת של הבדלי תקן בין משרדי הממשלה, ובעובדה שמעברי החציה בעיר החדשה אינם תואמים את המראה המוכר בערים ותיקות. מהנדסת העיר הקודמת, שרון פישמן, ציינה באחת מישיבות המועצה כי מדובר בתקנות שונות של משרד החינוך ומשרד התחבורה בנוגע לנראות מעברי החציה (שחור לבן – מול מעברי החצייה בסימון החדש של חריש).

גם בנושא זה יהיה שיפור בעתיד הקרוב. "ראש העיר בפועל, יוחאי פרג'י, הנחה לתעדף את פתיחת פעילות משמרות הזה"ב בבתי הספר היסודיים בחריש", מסרה בתגובה לנושא עיריית חריש. "בהתאם לכך קיימה העירייה בשבועות האחרונים את ההכנות הנדרשות בהתאמת מעברי החצייה לפעילות של משמרות הזה"ב: הותקנו תמרורי מעבר חצייה ותמרורי ילדים חוצים, וסומנו אבני שפה בצבעי אדום-לבן במקומות הנדרשים. כמו כן, בוצעו ההשלמות הנדרשות על ידי משרד החינוך, והעירייה גם רכשה את הציוד הנדרש למשמרות הזה"ב עבור בתי הספר. כעת, עם השלמת ההכנות הנ"ל, פועלת העירייה מול משטרת ישראל לקבלת האישור הסופי, שלאחריו יתקיימו הדרכות בבתי הספר ומשמרות הזה"ב יוכלו להתחיל לפעול".

העירייה גם התייחסה לממצאי הרלב"ד ודירוגה הנמוך של העיר: "העירייה תלמד את הממצאים על מנת לשפר את מה שנדרש".

לקריאה נוספת: "נס שהילד לא נפגע": כ-50% מהתאונות בחריש התרחשו בדרך ארץ

משרד החינוך פרסם היום (שלישי) את נתוני הזכאות לבגרות בקרב בוגרי המערכת החינוכית בחריש (י"ב), לשנת הלימודים תשפ"ד (2024). זו השנה השנייה בה תלמידי בתי הספר העל יסודיים בעיר ניגשים לבגרות, מאז נפתחה מערכת החינוך המקומית בשנת 2016.

בשנה שעברה התפרסמו לראשונה הישגי התלמידים ונתוני הזכאות לבגרות תשפ"ג והיו גבוהים משמעותית מהממוצע הארצי.

השנה, הזכאות הכללית לתעודת בגרות בקרב תלמידי חריש היתה נמוכה בכ-8% בהשוואה לשנה הקודמת, אך היא עדיין גבוהה מעט מהממוצע הארצי.

גבוה מהממוצע הארצי

על פי נתוני משרד החינוך בחריש ניגשו לבגרות 98 תלמידי י"ב בשנת הלימודים תשפ"ד בבתי הספר אתגרי העתיד ופסגת אמיר. סך הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידי חריש הסתכם ב-77.5%. 

נתון זה גבוה במעט מהממוצע הארצי לזכאות שמסתכם ב-76.6%, אם כי נמוך מהישגי מערכת החינוך המקומית בשנה הקודמת (תשפ"ג) בה  85.7% מהתלמידים היו זכאים לבגרות.

הזכאות לתעודת בגרות ניתנת רק למי שעבר את הבחינות בכל מקצועות החובה שכוללים: מתמטיקה – 3 יח”ל לפחות; אנגלית – 3 יח”ל לפחות; תנ”ך – 2 יח”ל לפחות; ספרות – 2 יח”ל לפחות; הבעה עברית – 2 יח”ל לפחות; היסטוריה – 2 יח”ל לפחות ואזרחות – 2 יח”ל לפחות.

אנגלית: מעל הממוצע הארצי

בדיקה של מקצוע הליבה החשוב, אנגלית, מגלה כי על פי נתוני משרד החינוך  הזכאות לתעודת בגרות באנגלית 4 יח"ל, מסתכמת ב- 10%. נתון נמוך משמעותית מהממוצע הארצי שהסתכם בתשפ"ד ב-18.6%. השוואה לשנת תשפ"ג מגלה כי הזכאות באנגלית 4 יח"ל אנגלית היתה גבוהה הרבה יותר והסתכמה ב-23.4%. נראה כי הירידה החדה מעידה דווקא על עלייה או ליתר דיוק, על הסבה ומעבר ל-5 יח"ל.

ואכן, באנגלית 5 יח"ל אחוז התלמידים הזכאים לבגרות מזנק ל-61.3% והוא גבוה משמעותית הן מהממוצע הארצי שעומד על 46.8%, והן ביחס לשנת תשפ"ג אז היו זכאים לתעודת בגרות במקצוע זה רק 57.1% מהתלמידים.

מתמטיקה: שיפור משמעותי אך עדיין מתחת לממוצע הארצי

על פי נתוני משרד החינוך, במתמטיקה 4 יח"ל, אחוז התלמידים הזכאים לתעודת בגרות  מסתכם ב-18.8% למעלה מפי שניים בהשוואה להישגי הזכאות במקצוע זה בשנת תשפ"ג שהסתכמו ב-9.1% בלבד. חרף השיפור הברור, גם השנה נתוני הזכאות במקצוע זה נמוכים בהשוואה לממוצע הארצי שמסתכם ב-22.4%.

גם במתמטיקה 5 יח"ל המצב דומה, חל שיפור בזכאות בהשוואה לשנה הקודמת ( 12.5% בהשוואה ל-7.8%) אך הנתון הכולל עדיין נמוך בהשוואה לנתון הארצי שמסתכם ב-16%.

בגרות מצטיינת: פי 2.5 מהשנה הקודמת

10% מכלל הניגשים לבגרות סיימו את תשפ"ד עם תעודת בגרות מצטיינת, פי 2.5 בהשוואה לתשפ"ג אז הנתון הסתכם ב-3.9% בלבד. גם כאן הנתון נמוך בהשוואה לנתוני הזכאות הארצית שמסתכמים ב-13.1%.

תעודת בגרות מצטיינת היא תעודה שכוללת 5 יח"ל באנגלית ולפחות 4 יח"ל במתמטיקה, אשר ממוצע הציונים בה הוא לפחות 90. עוד היא כוללת הצלחה מרובה בתוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית.

בגרות טכנולוגית: הישג בולט במיוחד

אחוז הזכאות לתעודת בגרות טכנולוגית בשנת תשפ"ד מסתכם ב-70% ומציג עלייה חדה בהשוואה לשנת תשפ"ג בה רק 46.7% סיימו עם בגרות טכנולוגית. השוואה ארצית מגלה שחריש קרובה מאוד לממוצע הארצי בבגרות טכנולוגית שהסתכם בשנת תשפ"ד ב-70.6%.

תעודת ההסמכה הטכנולוגית מוענקת לבוגר החטיבה העליונה אשר למד במגמה טכנולוגית, סיים בהצלחה את לימודיו בכל אחד מ-3 מקצועות המגמה, וכן במקצועות שפת אם, אנגלית ומתמטיקה.

רויטל גונן, מחזיקת תיק החינוך: "אני רואה חשיבות רבה בהשקעה מתמשכת במערכת החינוך העירונית.נמשיך לפעול לחיזוק ההישגים ולצמצום פערים, תוך השקעה עקבית ומתמדת במקצועות האנגלית, המתמטיקה והמדעים. נושא זה נמצא על סדר יומי באופן קבוע, ואנו ממשיכים לקדם תהליכים לשיפור מתמיד בכל מוסדות החינוך בעיר".

סיגל כהן, מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך: "אני מברכת על ההישגים ביישוב חריש, בשיעור הזכאות לבגרות, בצמצום הפערים ובעלייה במספר התלמידים המצטיינים. נמשיך לדייק את המענים וללוות את התלמידים בחריש בדרכם להצלחה. נמשיך לפעול יחד עם הרשות המקומית לקידום מערכת חינוך איכותית ומצמיחה".

לקריאה נוספת: מעל הממוצע הארצי: נתוני הבגרות של שכבת י"ב הראשונה בחריש מתפרסמים

הוועדה הארצית לתכנון ובנייה (ות"ל) אישרה אתמול (שני) ארבע תוכניות להקמת מתקני תשתית ומסופי תחבורה ציבורית משולבים (האבים) בעכו צפון, נאות כרמל, טירת כרמל דרום וצומת המדע ביקנעם.

בנוסף לכך, הועברו להערות הציבור שלושה מסופי תחבורה נוספים במעלות תרשיחא, כפר כנא וחריש. על פי התוכנית, שאושרה לראשונה בינואר 2025, בחריש דרום, השכונה החדשה שעבודות התשתית החלו בה לאחרונה, יוקם מסוף תפעולי בשטח 10 דונם, עם כ-50 עמדות לאוטובוסים רגילים ומפרקיים.

המסוף החדש יאפשר בין השאר הוספת קווי אוטובוסים, הגברת תדירות הנסיעות, שיפור בתנאי העבודה והמנוחה של הנהגים, והרחבת מערך האוטובוסים חשמליים הארצי עם עמדות טעינה מתקדמות.

שלושה מסופים עירוניים

מסוף חריש דרום אושר כחלק מתוכנית אב ארצית (תת"ל 158) למתקני תשתית לתפעול תחבורה באוטובוסים לשנת 2040, הנסמכת על תוכנית אסטרטגית ארצית לפיתוח התחבורה הציבורית. בתוכנית זו קבע משרד התחבורה יעד שאפתני לפיצול בין כלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית לאותה שנה, ביחס של 60% לרכב פרטי ו-40% לתחבורה ציבורית.

מסוף התחבורה בחריש דרום, הוא אחד משלושה מסופי תחבורה מתוכננים בעיר. מסוף התחבורה הראשון בעיר, המסוף המערבי, הוקם בהשקעה של 32 מיליון שקלים. הוא ממוקם בסמוך לשדרת דרך ארץ בכניסה לעיר, והחל לפעול לראשונה במאי 2024.

מסוף נוסף, המסוף המזרחי, מתוכנן בשכונת מעו"ף, בה פועל כיום מסוף אוטובוסים זמני. המיקום המדויק של מסוף התחבורה הקבוע במעו"ף טרם נקבע. שלושת המסופים יחד יעניקו לתושבי העיר חיבוריות וקישוריות הן בתוך העיר והן מחוצה לה.

בשנה החולפת, נחנך בפברואר 2025 בחריש קו 942, קו אוטובוס ישיר לירושלים ובאפריל 2025, בוצעו שינויים בלוחות הזמנים של מספר קווי תחבורה ציבורית בעיר לטובת סנכרון בין קווים פנימיים ובין עירוניים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "המתקנים שאושרו יאפשרו שירות נגיש, נוח ויעיל יותר לנוסעים, לצד תנאי עבודה מתקדמים לנהגים, ויתרמו להפחתת זיהום האוויר באמצעות שילוב אוטובוסים חשמליים".

מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "בשנים הקרובות נראה את המשך המגמה של העלייה בביקוש לתחבורה הציבורית לסוגיה, ונזדקק לעוד מתקני תשתית מתקדמים בפריסה ארצית. לשם כך אנו מקדמים מבעוד מועד תהליכי תכנון מפורטים, המשתלבים בתוכניות הפיתוח הארציות והמקומיות ותומכים בהן".

לקריאה נוספת: יום התחבורה הציבורית: האם אפשר להסתדר בחריש בלי רכב?

המינוי מגיע ימים ספורים לאחר בחירתו של יוחאי פרג'י לממלא מקום ראש העיר. מנכ"ל העירייה, המנהל בפועל את כלל מערך העבודה העירוני, נחשב ליד ימינו של ראש העיר ולאיש מפתח בתיאום בין ההנהגה הפוליטית לבין הדרג המקצועי.

פרג׳י, בירך על המינוי: "אין לי ספק שאביהוא הוא האיש הנכון לתפקיד הזה. אני מאחל לו בהצלחה רבה בתפקידו החדש". שטראוס עצמו אמר עם כניסתו לתפקיד: "אני מודה על האמון שניתן בי ורואה זכות גדולה להוביל את המערכת העירונית בחריש. אני מתחיל את התפקיד במטרה אחת ברורה, לעבוד למען תושבי חריש בכל תחום".

צדרבוים, המנכ"ל היוצא, נפרד מעובדי העירייה במכתב אישי: "בשבועות הקרובים אסיים את תפקידי כמנכ״ל העיריה ואעביר את המקל למנכ"ל חדש. אני מודה מעומק ליבי לכל אחת ואחד מכם על ההשקעה לאורך הדרך ועל העבודה המעולה שאתם עושים יום-יום בשירות לתושבי חריש ולטובת קידום העיר. בשנים האלה של בניית העיר הפכתם את הבלתי אפשרי לאפשרי".

צדרבוים הדגיש את תרומתו של צוות העירייה בהקמת מערך עירוני שלם ומקצועי, והוסיף איחולי הצלחה לשטראוס, לפרג׳י ולמועצת העיר בהמשך הובלת חריש קדימה.

לקריאה נוספת: מהפך בחריש: יוחאי פרג’י נבחר למ"מ ראש העיר ומרכיב קואליציה חדשה

שנת הלימודים תשפ"ו נפתחה היום (1 בספטמבר) בחריש, כש-15,164 תלמידים ותלמידות צעדו אל ספסל הלימודים באחד מ-193 מוסדות החינוך בעיר. מדובר במספר כמעט זהה למספר התלמידים בשנה שעברה שהסתכם ב-15,025 תלמידים. זוהי מגמה נדירה בהיסטוריה הקצרה של חריש, שעד כה הציגה עלייה רצופה וגידול חד במספר התלמידים מדי שנה.

במערכת החינוך פועלים כיום בעיר: 14 מעונות יום, 148 גני ילדים, 22 בתי ספר יסודיים, 9 חטיבות ביניים וחטיבות עליונות, 3 בתי ספר לחינוך המיוחד ו-6 בתי ספר מוכש"רים (מוכר שאינו רשמי). בהשוואה לשנה שעברה נרשמה ירידה במספר גני הילדים (148 לעומת 152), לצד עלייה במספר בתי הספר (31 לעומת 28).

נעימת הלב: האישורים התקבלו אמש

השנה נפתח לראשונה מבנה התיכון "נעימת הלב". המבנה, שבנייתו התעכבה חמש שנים בקירוב, קיבל את האישורים הסופיים לאכלוס ערב פתיחת שנת הלימודים. "הנה הוא. בית קבע מפואר עבור התלמידים והתלמידות. עבורי מדובר בהגשמת חלום", כתבה סגנית ראש העיר לשעבר שני גרינברג, שסיימה לאחרונה את כהונתה כמחזיקת תיק החינוך.

סגנית ראש העיר החדשה רויטל גונן, שנכנסה לתפקיד מחזיקת תיק החינוך, בירכה על פתיחת השנה והבהירה בהמשך לתהיות הורים מודאגים כי כל האישורים התקבלו בזמן: "עבדנו סביב השעון כדי לאפשר לתלמידים כניסה למבנה עם תחילת הלימודים".

הנהגה חדשה, אתגרים ותיקונים

מ"מ ראש העיר יוחאי פרג'י, שנכנס לתפקידו רק לפני שבוע, התייחס להכנות האינטנסיביות שנעשו בימים האחרונים: "זה היה שבוע עמוס במיוחד, מלא בהכנות לקראת פתיחת שנת הלימודים לצד מפגשים ראשונים עם מנהלי בתי הספר וסיורים בשטח. בכל מקום שבו גילינו חוסר מוכנות – פעלנו מיידית. חצרות גנים תוחזקו מחדש, נוספו מפרצי הורדה לתלמידים, מעברי חציה נצבעו והצטיידות חיונית הושלמה".

ביחס לפתיחת התיכון "נעימת הלב" הוסיף בפוסט שפרסם אמש: "לא נאפשר כניסה למבנה לפני קבלת כל האישורים הנדרשים. בטיחות התלמידים לפני הכול".

פרג'י התייחס גם להקמת הגדרות בפארק ברחוב רימון, אשר סיפחו את הגינה הציבורית למבנה החינוך של תלמידות האולפנה ומונעים כניסה מתושבי האזור. לדבריו, "הצוות היוצא החליט להציבן מטעמי בטיחות, לטובת תלמידות האולפנה שנאלצות לעבור בין מבנה החטיבה לבין מבנה התיכון. עם זאת הנחיתי לבחון מחדש פתרונות חלופיים שיבטיחו את בטיחות התלמידות אבל לא יפגעו ברווחת התושבים. נעדכן אתכם בהתפתחות", סיכם.

עכשיו זה רשמי: קבוצת הולמס פלייס וקבוצת שפונדר פדלון הודיעו היום (ראשון) על זכייתן במכרז להקמת מועדון הולמס פלייס פמילי בחריש בהשקעה של מעל 40 מיליון שקלים.

לפני שלושה שבועות, הגישה הולמס פלייס הצעה למכרז הקאנטרי, וזאת לאחר 10 חודשים בהן המכרז "היה באוויר". "היו מספר הארכות", מודה גבי מורדו, סמנכ"ל בכיר בהולמס פלייס, ביחס למכרז שנפתח לראשונה באוקטובר 2024, "אבל היו נסיבות מקלות במדינה ועכשיו זה מאחורינו".

שמונה חודשי תכנון, שנתיים בנייה

המועדון החדש ימוקם בשכונת הפרחים על שטח של כ-3,000 מ"ר, במסגרת הסכם הפעלה למשך 25 שנים. על פי ההודעה שפרסמה החברה, בחריש יפתח מועדון "פמילי"-משפחתי שיכלול מגוון מתקנים מתקדמים: בריכה חיצונית עם שטחים ירוקים נרחבים, בריכה מקורה ובריכת פעוטות, חדר כושר גדול בגודל 600 מ"ר, שני אולמות סטודיו, ג'ימבורי, חדר חוגי ילדים, מלתחות מפנקות, סאונה יבשה, בית קפה וחנות לבגדים ואביזרי כושר. ההשקעה הכספית המתוכננת היא מעל 40 מיליון שקלים.

"זה אחד מפורמטי הדגל שלנו – הפורמט המשפחתי", מסביר מורדו. "אנחנו מביאים חוויה משפחתית לערים שאנחנו מגיעים אליהן, עם הרבה פעילויות לכל המשפחה. אנחנו מאוד מתרגשים לקראת האירוע הזה, מתרגשים להגיע לחריש".

המועדון צפוי להיפתח בעוד כשלוש שנים, כאשר לקבוצה שמונה חודשים להגיש את התוכניות ושנתיים נוספות לבנייה. "כשהמועדון נפתח, הכול עומד ומוכן לתושבים", מדגיש מורדו. "אנחנו  דואגים לספק לתושבים חוויה כוללת מהיום הראשון".

מחיר מינוי למשפחה: "כמו יום בילוי בפארק"

לגבי מחירי המינוי מורדו מציין: "התמחור שלנו מתאים למקום שאנחנו מגיעים אליו. באופן כללי, הטווח נע בין 500 ל-900 שקלים לחודש, תלוי בגודל המשפחה".

בדיקה במועדון הולמס פלייס פמילי באשדוד מגלה כי מחיר מינוי למשפחה בת 4 נפשות (2 ילדים עד גיל 18) הוא 740 שקלים ואילו עבור משפחה בת 5 נפשות (3 ילדים עד גיל 18) המחיר הוא 850 שקלים.

"זה כמו יום אחד של בילוי בפארק מים בו מחירי הכניסה הם 100 שקלים לאדם, רק שאצלנו יש לך את כל החודש", מדגיש מורדו.

"חריש היא עיר מאוד מיוחדת עם הרבה ילדים ונוער", הוא מוסיף. "קשה למצוא עיר דומה לה בארץ מבחינה דמוגרפית. המתקן שנבנה ייתן את המענה האולטימטיבי למשפחות עם ילדים בעיר".

מורדו מתייחס גם לנושא הכרטיסיות: "זה משתנה מעיר לעיר. המטרה שלנו היא לתת קדימות קודם כל למנויים. בדרך כלל בעונת הפתיחה אנחנו לא מוכרים כרטיסיות לבריכה בלבד, אלא למי שבא לאורח חיים בריא ולחוויה עם כל המשפחה – אבל נדע יותר לגבי הכרטיסיות בזמן אמת. "בשגרה, במועדונים שלנו, אנחנו מוכרים כרטיסיות שעלותן בדומה למחיר כניסה חד פעמית".

מורדו מדגיש כי המועדון יפעל שבעה ימים בשבוע, כולל בשבת. לגבי שחייה בהפרדה הוא מציין: "במקומות שיש ביקוש, אנחנו עושים שעות הפרדה – לפעמים בבוקר, לפעמים בערב. זה יהיה בהתאם לצורך ולביקוש הנרשמים".

הכינו את קרם השיזוף

הקאנטרי בחריש יכלול חדר כושר של 600 מ"ר עם ציוד מתקדם, מעל 100 שיעורי סטודיו בשבוע, בריכה חיצונית ומקורה מחוממת, שיעורי שחייה לכל הגילאים, אימונים אישיים, בדיקות InBody למעקב אחר מדדים אישיים, מגוון חוגי ילדים, נוער ומבוגרים, בית קפה עם תפריט בריא וחנות בגדי אימון ואקססוריז.

קרן שתוי, מנכ"לית קבוצת הולמס פלייס ציינה כי: "אני גאה ונרגשת להכריז על הקמת המועדון ה-13 במספר בקטגוריית המועדונים המשפחתיים של הקבוצה בעיר חריש. אנו מתכוונים להשקיע את מירב המשאבים כדי להציע לתושבי חריש והסביבה מועדון יוקרתי, מפואר ומקצועי עם חוויה מושלמת של אימון ובריאות".

עידו פדלון, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת שפונדר פדלון, הזרוע שאמונה על הבינוי והביצוע: "חריש היא היום מטרופולין משמעותי בישראל ואנו מאמינים בהמשך הפיתוח של העיר".

"אנחנו מאוד נרגשים להגיע לחריש – זו עיר שמאוד מעניינת אותנו", מסכם מורדו. "אנחנו הולכים לעשות הרבה טוב לעיר הזאת. לתושבים רק נותר לחכות ולהכין את קרם השיזוף ואת חטיף החלבון".

לקריאה נוספת: המודל הכלכלי שמציעה עיריית חריש ליזמים במכרז הקאנטרי כולל רשת ביטחון