תוכנית 'חריש מערב׳, המיועדת להרחיב את העיר ממערב לכביש 6 התוחם את חריש, משרטטת לה למטרה להכפיל את מספר התושבים ולהקים אזור תעסוקה ותעשייה בצמוד למסילת הרכבת שאושרה לאחרונה. ראש העיר: "זו תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית כמו חריש דרום או צפון, זה לשכפל את העיר"

ההחלטה שהתקבלה בחודש שעבר על הקמת תחנת רכבת חריש בפאתי העיר, ומיקום המסילה בצד המערבי של כביש 6, בצד המרוחק מתושבי העיר, העלה מחדש את העניין בתוכנית ״חריש מערב״.

תוכנית "חריש מערב", נחשפה לראשונה באתר חריש סיטי בדצמבר 2021 ועיקרה: הרחבת גבולות העיר חריש מעבר לכביש 6 והקמה של אלפי יחידות דיור ואזור תעסוקה גדול משותף לחריש ולמועצה האזורית מנשה.

היוזמה היא של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שמקדמת תוכנית להרחבת חריש מעבר לכביש 6 התוחם את העיר ממערב.

מיקום השטח, המשתרע על פני 1,608 דונם, הוא ממערב לגבולות העיר חריש, בין כביש 6 לכביש 574, דרומית לקיבוץ ברקאי וצפונית לקיבוץ מענית.

התוכנית, שנמצאת כעת בשלבי תכנון ראשונים בלבד וטרם קיבלה תוקף חוקי (סטטוטורי), כוללת, לדברי גורם המעורה בפרטיה, 450 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה כמו גם אלפי יחידות דיור. רק לשם השוואה, בחריש דרום, פרויקט הדגל של חריש בתחום התעסוקה והתעשייה, מתוכננים כ-330 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה ותעשייה, כמחצית מהם יצאו לאחרונה במכרזים לשיווק ליזמים.

"זו לא עוד תוכנית, זה לשכפל את העיר"

תא השטח המדובר שייך מוניציפאלית למועצה האזורית מנשה. כ-58% מהקרקעות בתא השטח מצויות בבעלות רמ"י, כ-35% בבעלות של מחזיקים פרטיים וכ-5% בבעלות קק״ל.

אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, התראיין בעבר בנושא ואישר כי נציגי תכנון ממשרד השיכון יזמו עימו פגישה, שעסקה בבחינה ראשונית של הקמת אזור תעסוקה משותף למנשה ולחריש שיקום על שטחי המועצה מנשה, מערבית לכביש 6.

התייחסות ראשונה לתוכנית מערב חריש העניק ראש עיריית חריש יצחק קשת באפריל 2024, בראיון חג שפורסם בחריש סיטי. "יש כבר תוכניות לחריש מערב , מעבר לכביש 6, שתכפיל את העיר", הוא אמר. "כרגע זה בדיונים ובתוכניות, זה עוד לא הבשיל, אבל יש המון-המון כיוונים לעיר הזאת שיאפשרו לה להתפתח. זו באמת תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית, כמו חריש דרום או חריש צפון, זה לשכפל את העיר. זה עוד 60-40 אלף תושבים. מבחינתנו, אם לא נקבל תשתיות תומכות לתוכנית הזו בצורה אגרסיבית, אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף".

חריש מערב: "קריטית להתפתחות העיר"

על פי התוכנית השטח המדובר יכלול גם אלפי יחידות דיור. ערך דירות אלה, כך לדברי מומחי נדל"ן, יאמיר בהשוואה לשאר חלקי העיר, וזאת בזכות קרבתן למסילת הרכבת.

דליה עסיס, משפטנית, שמאית ומתכננת ערים מציינת: "דווקא השכונות המערביות בחריש, שעדיין לא אושרו לבנייה, דווקא הן יכולות ליהנות מתשואה נאה בנדל"ן ומעליית מחירים בגלל שהן קרובות, במרחק הליכה של מספר דקות, למסילה שתהיה ממוקמת במערב חריש".

ד״ר אפרת טולקובסקי, מנהלת מכון G City לחקר נדל"ן באוניברסיטת רייכמן מעריכה כי תוכנית חריש מערב תסייע הן לערך הנדל"ן בחריש והן להפיכתה למטרופולין תוסס: "חריש היא עיר קטנה מאוד ומבודדת במרחב העירוני ויש לה הרבה קשיים איתם היא מתמודדת. "היא שונה מפרדס חנה וחדרה – שהן חלק ממרחב עירוני אחד. ולמרות שיש לה כבר 40 אלף תושבים, אי אפשר להשוות אותה לגבעתיים לדוגמה, שהיא חלק מגוש אורבני. מחיר הנדל"ן נכון להיום בחריש הוא 14-15 אלף שקלים למ"ר אבל ככל שחריש תצמח ותגדל מסה קריטית של תושבים, מחירי הנדל"ן בה יושפעו ויעלו.

"מהבחינה הזו, התוכנית של חריש מערב, שמתייחסת להכפלה של מספר התושבים בעיר היא קריטית להתפתחות של העיר".

האידיאל: אזור תעסוקה צמוד לרכבת

ההשפעה של חריש מערב על התפתחות העיר אינה מוגבלת רק לעליית מחירי הנדל"ן. תוכנית זו אמורה לספק תעסוקה לתושבי העיר ופתרונות שינוע נוחים ליזמים שיגיעו לעיר. הקרבה לתחנת הרכבת יכולה להעצים את הצלחת הרובע המערבי.

"אם יקימו באזור התחנה אזור תעסוקה, מתחם של עסקים שאנשים יוכלו גם לעבוד שם ולהגיע לשם בהליכה רגלית קצרה, מבלי שהם צריכים בכלל קו אוטובוס נוסף, אז זה בכלל יהיה מצוין. גם יספק תעסוקה לתושבים וגם יפתח את העיר. זה סידור מיטבי, זה ממש סוד ההצלחה", מסבירה עדן רונן, דוברת ארגון " 15 דקות" – המקדם תחבורה ציבורית.

תמיר בן שחר, מחברת צ׳מנסקי-בן שחר לייעוץ כלכלי, מעריך כי תוכנית חריש מערב יכולה לפתור את הכשל התכנוני הקיים כיום בעיר, לפיו שני אזורי התעסוקה והמסחר העיקריים של חריש, מעו"ף וחריש דרום, אינם מחוברים כלל לרכבת המתוכננת.

העיר שחולקה לה

בשבוע שעבר בישיבת המליאה האחרונה, העלה איציק לב, חבר האופוזיציה, שאילתה לגבי תוכנית חריש מערב. "מדובר בתוכנית משמעותית מאוד, לדברי ראש העיר, אשר עשויה להשפיע על כל תושבי העיר לדורות הבאים. ולכן נדרשת שקיפות לכל חברי המועצה והתושבים. מה סטטוס התכנון של צוות וועדת ההיגוי, ומהם השלבים והדיונים שראש העיר והעירייה לקחו בהם חלק עד היום"? שאל לב.

בתשובה לשאילתה אמר ראש העיר: "רשות מקרקעי ישראל נוהגת לתכנן באופן קבוע בעתודות קרקע שונות, לא רק במחוז חיפה, אלא בכל הארץ. תוכנית חריש מערב נמצאת בשטח המוניציפאלי של מנשה-אלונה וחלקה אף מתוכננת על מסדרונות אקולוגיים.

"עיריית חריש עסוקה בלבנות ולקדם את העיר הקיימת. תוך כדי קידום ופיתוח אזורי תעסוקה עירוניים על מנת לפתח ולייצר כלכלה מוניציפלית עצמאית. כל קידום של תוכנית עתידית יצטרך לכלול פתרונות כלכליים אשר יאפשרו לרשות המקומית להמשיך לספק שירותים עירוניים מיטביים לתושביה.

"עמדת הרשות העירונית ידועה היטב לרמ"י הן מבחינת התכנון המוצע והן מבחינת הצורך המהותי בפתרונות אמיתיים לכלכלת העיר. הרשות לא תתמוך בקידום כל תוכנית שלא עונה באופן מלא ואמיתי על כל הצרכים העירוניים ומאפשרת איכות חיים לא מתפשרת לתושביה".

ומה אומרות הרשויות הממשלתיות על חריש מערב?

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "משרד הבינוי והשיכון פועל בכל עת על מנת לייצר סל פתרונות רחב ומגוון לפתרונות דיור ראויים עבור כלל אזרחי ישראל. ככלל, המשרד יסייע לכלל הגורמים הרלוונטיים בכל תוכנית שתייצר מלאי דירות חדשות בעיר חריש לטובת האזור והסביבה".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי: "מדובר בתכנון ראשוני שאינו סטטוטורי בשלב זה. לאור זאת, היקפי השימושים או לוחות הזמנים לקידום, מטבע הדברים, אינם מוחלטים".

לקריאה נוספת: כיצד תשפיע הרכבת על חריש? המומחים מנתחים

חמש שנים אחרי שהתוכנית "לשיקום שכונות" במתחם גמלא הוותיק לא יצאה לפועל, מנסה העירייה להתניע את התהליך מחדש. בעלי הדירות, למודי האכזבות, מהססים אם לקחת חלק בתהליך, זאת למרות שאין הם נדרשים לשלם מכיסם. חלקם מעדיפים שהעירייה תקדם את התוכנית ארוכת הטווח להתחדשות עירונית, שהוצעה בתוכנית המתאר החדשה. אחרים חוששים שהפרויקט במתכונתו הנוכחית עלול להיכשל: "אם הדרישה של הרשות תישאר על 100% הסכמה של דיירים, לא יהיה שיפוץ בגמלא"

בתמונה: מתחם גמלא – שיקום שכונות בטווח המיידי, פינוי בינוי בטווח הארוך

כ-50 מבעלי הדירות במתחם גמלא הוותיק בחריש השתתפו החודש במפגש תושבים שארגנה עיריית חריש וזכו לשמוע בשורות ישנות-חדשות: מתחם גמלא, המיועד בעתיד הרחוק לפינוי-בינוי, יעבור בחודשים הקרובים שיפוץ, שמטרתו להפוך את המתחם המוזנח לאסתטי ונעים יותר בתקופת הביניים. זו לא הפעם הראשונה שהבטחה לקידום פרויקט "שיקום שכונות" ניתנת לבעלי הנכסים במתחם.

"לא יצא אל הפועל"

קצת היסטוריה: ביוני 2018 הודיעה עיריית חריש לבעלי הדירות במתחם גמלא הוותיק כי תוך חודשיים תצא לפועל תוכנית שיפוץ למתחם במסגרת פרויקט שיקום שכונות. 8.1 מיליון שקלים גייסה מועצת חריש דאז ממשרד הבינוי והשיכון לטובת מתיחת הפנים והשיפוץ של השכונה הוותיקה. למרות התקציב "הצבוע" הפרויקט לא התקדם כלל בחמש השנים האחרונות.

במפגש שהתקיים הסביר ראש העיר יצחק קשת מדוע: "פעמים רבות דובר על נושא שיפוץ מתחם גמלא והדבר לא יצא אל הפועל מסיבות כאלו ואחרות, אך כעת הגיע הרגע".

גם הפעם, חמש שנים אחרי, קיבלו בעלי הדירות הבטחה זהה – שיפוץ מתחם גמלא ללא כל עלות לבעלי הנכס.  

בעתיד הרחוק: פינוי-בינוי

מתחם גמלא כולל 248 דירות שנבנו אי אז בשנות ה-90'. השכונה מחולקת ל-7 מתחמים, כאשר כל אחד מהם מורכב מארבעה בניינים שנבנו סביב חצר משותפת (ושלישיה אחת נוספת באותו פורמט). החצר המשותפת היא שטח פתוח פרטי (שפ"פ) שאין הרשות רשאית לטפל בה אלא הדיירים.

במהלך השנים הפכה שכונת גמלא למוזנחת מאוד  – "סלאמס" – להגדרת אחד מבעלי הדירות. כל זה עומד להשתנות בעתיד הרחוק. על פי תוכנית המתאר החדשה של חריש שטרם אושרה, מתחם גמלא ייהרס במסגרת פרויקט התחדשות עירונית ובמקומו ייבנו במקום מאות יחידות דיור ושטחי מסחר בלב ליבה של העיר.

מהו אם כן ההיגיון לבצע שיפוץ במתחם שמיועד להריסה? שרון פישמן, מהנדסת העיר, הסבירה: "בתוכנית המתאר של עיריית חריש מסומנת שכונת גמלא כפרויקט של התחדשות עירונית, אך מכיוון שתוכניות התחדשות עירונית לוקחות זמן, מצאנו לנכון לקדם בינתיים את הפרויקט הזה".

גם קשת הסביר לנוכחים שאין ניגוד בין שני הפרויקטים: "שיפוץ המתחם לא סותר את תהליך הפינוי-בינוי. אנו רוצים שבינתיים יהפוך המתחם למקום נעים ומטופח יותר עבור תושביו".

בעיית אמון של התושבים

תהליך השיפוץ של כל רביעייה אמור לארוך זמן קצר יחסית אך לא מעט מדיירי מתחם גמלא שנכחו במפגש הביעו חוסר אמון במערכת שאיכזבה אותם בעבר עם הבטחות שווא.

מעיין מימון, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית בעיריית חריש, ציינה במפגש כי היא מודעת לבעיה הקיימת של חוסר אמון במערכת מצד התושבים. "לכן החלטנו לבוא אליכם הערב כשהכל מוכן וכל מה שנותר הוא לקבל את אישורכם לפעולה", הסבירה.

פישמן הוסיפה: "אני יודעת שלפרויקט השיפוץ הזה היו כמה גלגולים שלא התממשו, ויש לכך לא מעט סיבות: יכולות של העירייה, מהנדסים חסרים ועוד. אני נכנסתי לתפקיד לפני שנתיים והחלטתי להחיות את הפרויקט הזה. לא מדובר בפרויקט קטן ואני מאד רוצה לממש אותו".

משה הראל, תושב קציר ובעל נכס בגמלא הביע את דעתו: "תשתיות המקום כבר אינן ראויות לשימוש והמתחם צריך לצאת כבר לפינוי בינוי ולא לשיפוץ, לשם צריך לתעל את התקציב. המקום הוזנח במשך שנים רבות ועל מנת להתאים את המתחם הוותיק לעיר החדשה הפתרון הוא פרויקט מקיף של פינוי בינוי".

שיפוץ בהתאם לצרכים

אז מה כולל השיפוץ המתוכנן? אדריכל אריאל גושן, ממשרד גושן אדריכלים מכיר היטב את הפרויקט עוד מגלגולו הקודם. במפגש הנוכחי הוא ציין כי תקציב השיפוץ העדכני עומד על 6 מיליון שקלים. עוד הוא הוסיף כי משך השיפוץ המשוער לכל רביעייה הוא בין 3 עד 4.5 חודשים.

השיפוץ לדבריו יתייחס רק לבניינים ולחצרות הפנימיות ולא לרחוב גמלא עצמו, שכבר שופץ בעבר.

עוד הוא ציין: "שיפוץ המתחם יכלול תיקון קירות התמך והגדרות ההיקפיות של הבניינים שחלקן חסרות או שהן שבורות ועקומות, החלפת ויטרינות הכניסה לבניינים שרובן ככולן שבורות וסדוקות ואינן תקינות לשימוש, החלפת תיבות דואר ומערכות אינטרקום בכניסה לבניין.

"בנוסף, יותקנו חלונות בחדרי המדרגות החשוכים ומצבורי הגז יכוסו בדלתות ברזל סגורות וצבועות.

חצרות עם פוטנציאל לא ממומש

גושן הדגיש כי ההשקעה הגדולה ביותר תהיה בשיפוץ החצרות המשותפות שלהן תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על איכות החיים ועל חיי הקהילה של הדיירים.

"הפוטנציאל של החצרות האלו לא ממומש כי הן אינן מתוחזקות ואינן מטופלות ולכן גם לא מייצרות את תחושת הקהילתיות והביחד שחצרות כאלו אמורות לייצר.

"ברגע שפוטנציאל החצרות האלו ימוקסם והן יהפכו למטופחות ומזמינות יותר, תהיה לזה השפעה רבה ומיידית על חיי היומיום של הדיירים וכמובן גם על ערכו של הנכס".

המוקש החדש: 100% הסכמה

מהנדסת העיר פישמן ציינה בפני בעלי הנכס כי "מצב הפרויקט כרגע הוא שיש קבלן מבצע, יש כתבי כמויות לקבלן אך הסכמת 100% מבעלי הנכסים בכל רביעייה היא הכרחית להמשך התהליך".

במילים אחרות, הפרויקט יצא לפועל בכל רביעייה בה תושג אך ורק 100% הסכמה בכתב של כל 32 הדיירים החברים בה.

עו"ד הראל לפידות מייצג את תושבי גמלא בפרויקט פינוי-בינוי העתידי. הוא מברך על פרויקט השיפוץ אך מביע חשש שגם הפעם פרויקט זה לא יצא לפועל.

"הקושי שאני זיהיתי כמאיים על ההתקדמות של הפרויקט, זו החלטה אסטרטגית של הרשות שאם לא תהיה הסכמה של 100% מהדיירים בכל רביעייה, בכתב, הפרויקט לא יצא לפועל.

"מבחינה משפטית מדובר בצעד שגוי היות ומדובר בשיפור של הרכוש הציבורי מבלי לגבות כסף. לא מדובר בהקצאה או בלקיחה של רכוש ציבורי, לכן מבחינה משפטית מספיק רוב כזה או אחר על מנת לשפץ.

"הרי גם בפרויקטים של פינוי בינוי, לא נדרשת הסכמה של 100%. כיום אחוז ההסכמה הנדרש לפינוי בינוי עומד על 66%.

"פניתי לרשות והבעתי את עמדתי בפני היועמ"ש של הרשות, שאמר שהעירייה תשקול את עמדתם מחדש. אם הדרישה של הרשות תישאר על 100% הסכמה של דיירים, לא יהיה שיפוץ בגמלא".

לא נעשה במחטף

עו"ד לפידות גם מתייחס לחששות של בעלי הנכסים מהפרויקט ומטענות שנשמעו לפיהן מדובר בספין של בחירות: "גם אם התיזמון קשור לבחירות, מה זה משנה לנו בעצם? השורה התחתונה היא שהמיזם הזה בא להיטיב עם הדיירים והתושבים וזה מה שחשוב.

"נראה שנעשתה עבודה מקדימה יסודית וארוכה עם תוכניות ומהנדסים ולא משהו שנעשה במחטף בחודש האחרון, ואם זה הטריגר שמניע אנשים לעשות מעשים טובים, אזי הדבר מבורך".

עוד הוסיף לפידות כי "ראש הרשות (קשת) הגיע בתחילת המפגש לשאת דברים בקצרה ועזב את האולם, לדעתי משני טעמים: האחד, הוא כנראה לא רצה שזה אכן יראה כחלק מקמפיין הבחירות, והאחר, כי הוא מנוע מלהתערב היות והוא בעל נכס במתחם".

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "הפרויקט המדובר הינו תחת אחריות הרשות המקומית, המשרד העביר לרשות הרשאה לביצועו בשנת 2017. נדגיש כי מבדיקה שערכנו הרשות המקומית מחדשת את ביצוע הפרויקט בימים אלו. יש לפנות אליהם לבירור העיכוב בביצוע".

תגובת עיריית חריש: "העירייה מורגלת בפרויקטי בנייה משמעותיים ומקימה מבנים רבים בזמן קצר. במקרה זה מדובר בפרויקט מורכב שבו העירייה נכנסת לשטח הפרטי של תושבים הגרים בבניינים. פרויקט מסוג זה דורש תשומת לב רבה ומיוחדת מעבר לחלק ההנדסי הכרוך בו, בעיקר מהצד הקהילתי אך גם המשפטי.
"העירייה החלה להניע את הפרויקט לפני מספר שנים כאשר המערך העוטף של המועצה דאז מבחינת כוח אדם היה מצומצם ביותר (רק עובדת סוציאלית קהילתית אחת לכל העיר), ולאחר מספר מפגשי תושבים החליטה העירייה שכדי שלא להסתכן בפגיעה בתושבים בפרויקט כזה – נכון לדחות אותו.

"לפני כשנה החליטה העירייה להניע פרוייקט זה מחדש מבחינה תכנונית וביצועית, וזאת כאשר המחלקה הקהילתית גדלה וערוכה ללוות את הפרויקט מול התושבים, וכיום אנו מגיעים לשלב הביצוע.
"לגבי ההיבט התקציבי: אכן בהחלטת הממשלה נקבע סכום של 8.1 מיליון שקלים לפרויקט וזה הסכום שיושקע בו. הסכום שמדובר הוא הסכום הבסיסי המיועד לביצוע – לא כולל תכנון, ניהול, פיקוח ועוד עלויות נלוות רבות שחלקן לא צפויות בשלב זה. העירייה תנצל את הסכום המלא לטובת הטיפול במרקם הוותיק".

לקריאה נוספת: פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

מתכנני הרובע החדש 'חריש דרום' מעריכים שהוא יהיה אורבני יותר ותוסס יותר בהשוואה לשכונות הקיימות בעיר, בזכות המודל החדש-ישן על פיו תוכנן. הצצה ראשונה לתוכנית הבינוי של הרובע החדש של חריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בראשות מושיק גולדשטיין, אימצה בחודש האחרון תוכנית בינוי מנחה למתן היתרי בנייה לרובע חריש דרום. תוכנית הבינוי שאומצה על ידי הוועדה, אינה מחייבת, אך היא מציבה עקרונות מנחים ליזמים לבנייה של הרובע החדש בהתאם לתפישה עירונית חדשה, שמקדם משרד הבינוי והשיכון.

המודל: עירוב שימושים

רובע חריש דרום תוכנן על ידי משרד האדריכלים יחיאל ועפר קורין בהתאם לתפישת עירוב שימושים. מראה הרובע ייבדל משמעותית משאר חמש השכונות הקיימות בעיר, שנבנו בעשור האחרון.

"התכנון של חריש דרום הוא מתקדם, מדובר למעשה בשתי וערב של רחובות", מסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש שלמה קליין. "התכנון הכי מתקדם היום חוזר למעשה אחורה בזמן, ודומה לתכנון הישן של ערים מלפני 2,000 שנה. חריש דרום שונה משאר השכונות בחריש, שלא תוכננו בהתאם לתפישה זו".

מבט ראשון במפות התכנון מגלה שהרובע משתרע בין שני מוקדי טבע עיקריים, נחל נרבתא ממזרח ותל זאבים במערב. בין שניהם קיימת שדרה ירוקה להליכה ונסיעה שחוצה את הרובע ממזרח למערב.

במבט שני, מתגלים ריבועים ריבועים "בלוקים" על המפה. כבישים ישרים כסרגל מקשרים ביניהם בשיטת שתי וערב וכל בלוק הוא ייחודי ואינו הומוגני אלא כולל עירוב של בניינים. חלקם נמוכים בבנייה מרקמית, חלקם מתנשאים לגובה וביניהם מוסדות ציבור ושטחים ירוקים – והכל באותה יחידת שטח.

"רחובות בקנה מידה אנושי יותר"

גם לעין בלתי מיומנת, הסדר המובנה במפת הרובע בולט ומעיד על התמצאות קלה, בדומה לערים בינלאומיות רבות. קחו לדוגמה את מנהטן, שבנוייה בצורה של שתי וערב, אי אפשר להתבלבל בה ולא ללכת לאיבוד. כך גם בחריש דרום.

הרובע מחובר לשכונות בצוותא והפרחים באמצעות שלושה נתיבים, המרכזי בהם הוא שדרת ההגשמה והשניים הנוספים הם רחוב קהילה (בצוותא)  ורחוב יסמין (הפרחים). מדרום לרובע החדש ייסלל בעתיד גם כביש הגישה הדרומי של העיר.

למרות החיבור הרציף והטבעי לשדרת ההגשמה הרחבה, לדברי אדריכל יחיאל קורין, שתכנן את חריש דרום כמו גם את שכונת בצוותא, "נעשה ניסיון לתכנן רחובות בקנה מידה אנושי יותר".

"מתוכננים רחובות שיש בחלקם תנועה חד סטרית כדי לא להגיע למרחבים ענקיים לא מנוצלים כמו שיש בשדרת דרך ארץ. יש רחוב אחד שממשיך את שדרת ההגשמה, אבל הצרנו אותו עד כמה שניתן בהתחשב בעובדה שהוא ישמש נתיב תחבורה ציבורית בעתיד וישמש ככניסה החדשה לישוב".

עירוניות טובה כמו פעם

הצצה מעמיקה יותר לתכנון הבלוקים מגלה, שבנייני המגורים בחריש דרום כוללים מגוון רחב של טיפוסי בנייה. לא יהיו צמודי קרקע בשכונה החדשה, אם כי הבניינים המזרחיים ביותר, הסמוכים לשכונת בצוותא יהיו נמוכים יחסית. שאר טיפוסי הבניינים ינועו בין בנייה מרקמית (6-5 קומות) בניינים של 10-8 קומות ומגדלים (24-20 קומות). בניינים של תעשייה קלה ותעסוקה בלבד יתנשאו לגובה של 6-5 קומות.

על פי התוכנית ייבנו בחריש דרום כ-1,650 יחידות דיור, וכ-20% מתוכן יהיו יחידות דיור קטנות. לכלל הדירות יוצמדו מחסנים וחניות אולם בשונה משכונות חריש הקיימות, החניה במרבית המגרשים תהיה תת קרקעית אם כי באחוזים משתנים. בחלקם רק 50% מהחניה תהיה תת-קרקעית ובאחרים 90% וגם 100%. גם מבני הציבור ייבנו עם חניה תת קרקעית.

קורין: "תכנון חריש דרום מתבסס על עקרונות של ערים שאימצנו אותם כעקרונות טובים בעיר מודרנית. התכנון שונה מכל הרובעים הקיימים בחריש בזה שיש לו כמה עקרונות אורבניים מובהקים כמו יצירה של רשת מלאה וצפופה של הולכי רגל ורכב – מה שמאפיין ערים טובות. בחריש דרום התושבים לא יצטרכו לנסוע ברחובות אינסופיים ולחפש את הפנייה שמאלה, אלא ייהנו מהתמצאות טובה, אוריינטציה פשוטה.

"כיום כל הבינויים החדשים בארץ מתוכננים באותו סגנון של ערים אירופאיות עם אורבניות טובה וגריד פשוט. אנחנו לא ממציאים שום דבר, אלא מעריכים ומאמצים עקרונות ותיקים בתכנון ערים עם הסתכלות עדכנית לבעיות עכשוויות, כמו תעסוקה ותחבורה. מתאימים את העקרונות האלה לטכנולוגיה של היום".

מאפיינים של עיר מודרנית

אחד המאפיינים של ערים מודרניות טובות הוא רחובות תוססים מלאי עניין ותחבורה ציבורית נגישה למרכז העירוני. קורין מאמין שתכנון חריש דרום יקדם אורבניות טובה יותר בהשוואה לשכונות הקיימות.

"אני לא מאמין שחריש דרום יהיה כמו שכונה במרכז תל אביב, אבל תהיה לו יותר אורבניות הנובעת מאינטנסיביות של עירוב שימושים. באותו תא שטח יהיו גם משרדים, גם מסחר, גם תעשייה, גם מגורים וגם שטחי ציבור. העירוב הוא אחד המאפיינים של עיר נכונה וטובה לחיים מודרניים", הוא מסביר.

עיקרון נוסף שתורם למגוון ולהתמצאות בשכונה גם יחד הוא בנייה מגוונת, בניינים נמוכים ייבנו לצד מגדלים גבוהים. בנוסף, מתוכננים גם בניינים שישלבו תעסוקה, תעשייה ומגורים באותו בניין, מספר קומות של תעסוקה ומעליהם מגורים. "עירוב אנכי מאפיין עיר נכונה וטובה. אני לא יודע איך היזמים יבנו בפועל, אבל התכנון לכל הפחות מאפשר מגוון גדול מאוד", מדגיש קורין ומציין כי כל השכונות החדשות ברחבי הארץ בכפר סבא ובערים נוספות, נבנות בהתאם לעקרונות דומים.

בלי תעשייה כבדה

קליין מדגיש כי חריש דרום תיבנה בדומה לשכונות מודרניות רבות בארץ: "כל אשדוד החדשה נבנתה בהתאם לאותם עקרונות, זה התכנון החדש, מאוד מסודר, מאוד פשוט ומאוד מגוון", הוא מדגיש.

כיצד יעבוד העירוב של מגורים ותעשייה גם יחד וכיצד מבטיחים איכות חיים לתושבים?

"כפי שזה עובד בערים אחרות. העיר שמובילה את עירוב השימושים היא תל אביב. עם זאת, בחריש לא תהיה תעשיה כבדה, רק תעשייה עתירת ידע או תעשיה קלה לא מזהמת ולא מרעישה כמו דפוס או נגריות", מסביר קליין.

תחת אותה הגדרה לעירוב שימושים הדרים בכפיפה אחת, באותו "בלוק" ולעיתים אף באותו בניין, משולבים גם שטחי ציבור ומוסדות חינוך (שטחים חומים).

"בתי הספר מפוזרים בתוך הבלוקים המעורבים. אין איזור בתי ספר, אזור מגורים ואזור תעסוקה. גם כיום זה קיים בחריש אבל לא בצורה מובהקת, כמו אצלנו בתכנון", מדגיש קורין. עם זאת, הוא מציין כי קיים חריג אחד בתוכנית, קריית חינוך גדולה בצד המזרחי בסמוך לנחל נרבתא ללימודי סביבה וטבע, שנבנית כיחידה עצמאית.

חווית הליכה ברחוב

קורין מדגיש אלמנט תכנוני משמעותי נוסף ברובע, והוא מערכת השצ"פים (שטחי ציבור ירוקים פתוחים), שתוכננה על דופן הרחוב.

"אין שצ"פ פנימי נסתר מעיני הולכי הרגל. אין שטח ירוק פנימי שקשה להגיע אליו או שהוא קניינם רק של כמה תושבים. הוא נמצא על הרחוב, הוא  פתוח, נגיש וחשוף לכל – זה עוד יתרון היות ומערכת השטחים הירוקים היא חלק ממערכת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. כשאתה הולך ברחוב אתה עובר חוויית הליכה, עובר בין כל השימושים השונים ברחוב אחד", מסביר קורין.

עושר החוויה של השיטוט ברחוב נובע גם מהצפיפות הגבוהה יחסית של הבנייה בהשוואה לשאר השכונות בעיר. למרות הצפיפות (14.5 יח"ד לדונם) קורין מעריך שתושבי הרובע יחושו תחושת מרחב וחופש.

התכנון מפצה על הצפיפות

"ישנן הרבה שכונות שנבנו ובהתחלה חשבו שהן חריגות וצפופות ואחר כך פתאום ערך הנדל"ן עלה בהן עד אין סוף והביקוש אליהן גבר. כך זה עובד בשכונות שהתכנון בהן טוב ומעניק לתושבים תחושה של מרחב ורווחה.

"בחריש דרום ישנם אזורים עם זכויות בנייה מוגברות אבל חשוב לזכור שמדובר ברובע שנבנה בשיטה אורבנית חדשה מתוך מגמה שהתעסוקה תהיה קרובה לבית, שיהיו שם משרדים ואזורי תעסוקה שיספקו לתושבי העיר עבודה קרוב לבית, מבלי לעמוד כל בוקר בפקקים. זה ייעל להם את החיים ויתרום לאיכות חייהם. בנוסף, זהו רובע שהביטוי הפיסי שלו יאפשר חיי קהילה יותר טובים, יעודד קשרים חברתיים בין אנשים והשתייכות למקום".

כך או אחרת, מסכם קורין בתקווה ש"היזמים יבנו את הרובע כמו בתוכניות ולא יעשו מזה משהו אחר".

לקריאה נוספת: תוכנית רובע "חריש דרום" הופקדה

בשבוע שעבר חריש הוצפה במספר מוקדים בעיר ולא בפעם הראשונה. בחורף 2020 חוותה חריש שני מקרי הצפות משמעותיים. עיריית חריש הסבירה כי מדובר במקרה קיצון שגרם לקריסת המערכת אבל סקירת מומחים מצאה כי הנחיות הניקוז לבינוי בעיר לא יושמו וכי התשתית הקיימת אינה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם המשימה בשנים הבאות, אלא אם יתבצעו שינויים מידיים. הוועדה המיוחדת: "אין כשל תשתיות בחריש"

ב-6 בדצמבר 2022, חריש הוצפה במספר מוקדים ברחבי העיר, באזור הכניסה בסמוך לקניון, בסמוך לכיכר הזיתים ובמספר מוקדים בשכונות. מכוניות שייטו בחניות, עסקים טבעו במים ותושבים ניסו לצלוח את "נהר חריש" שזרם במרכז העיר.

כדאי להזכיר כי ההצפה בשבוע שעבר אינה הראשונה בעיר. לפני שנתיים, ב-21 בנובמבר וב-25 בנובמבר 2020 אירעו בחריש שני מקרי הצפה דומים בשני מוקדים עיקריים. גם אז, הגשמים שניתכו הפכו את שדרת דרך ארץ לתעלה ונציאנית ומכוניות שטות נראו לראשונה בעיר, עסקים הוצפו וספגו נזקים, דירות ומכוניות ניזוקו מהמים והעיר נתפסה במראות לא מחמיאים ושאינם מתאימים לעיר חדשה ועדכנית.

בשנתיים שחלפו מאז מקרי ההצפה הראשונים בעיר ביצעה עיריית חריש עבודות תחזוקה לפני החורף, התריעה לתושבים במהלך חורף 2020 שלא לחנות במקומות מועדים לפורענות ואף הוסיפה בקיץ האחרון קו ניקוז נוסף בקרבת הקניון.

"חווינו לפני זמן קצר אירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות ביותר שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך וכתוצאה מסחף של רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו הצפות בכמה מוקדים בעיר", כתב ראש העיר יצחק קשת בתגובה להצפה בשבוע שעבר והוסיף: "לצערנו, אירועי גשם חריגים כאלה קורים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר. מעבר לפעולות היערכות שגרתיות של ניקוי תעלות ניקוז וקולטני גשם שערכנו בקיץ, לפני מספר חודשים הוספנו קו ניקוז ראשי בכניסה לעיר בשד' דרך ארץ, ולמרות שההיערכות שלנו לא מנעה את ההצפות – הרי שבסופו של דבר כל המים נוקזו בתוך זמן קצר יחסית".

מקרה קיצון כל שנתיים

לפני שנתיים ההסבר שניתן לתושבים נכתב ברוח דומה. קשת פירט כי 140 מ"מ מים ירדו ביום אחד, כ-20% מממוצע הגשם השנתי בחריש. "אין בשום עיר מערכת ניקוז שמסוגלת לקלוט כמויות עצומות כאלה בזמן קצר כל כך, וזו הסיבה להצפות הגדולות שספגה העיר בסוף השבוע". עוד ציין: "חריש היא עיר חדשה והתשתיות שבה הן מהטובות ביותר שיש בישראל ומתוכננות על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר, ועם קולטני גשם בעלי יכולת ספיקה גבוהה ביותר. אבל היותה של חריש עיר חדשה לא אומר שיש לנו יכולת להתכונן ולהיערך לכל תרחיש קיצון, והאמת צריכה להיאמר: אין לנו שום אפשרות להבטיח שמה שקרה בסוף השבוע לא יקרה שוב".

"בעיה רוחבית בכל העיר"

אמר וצדק. המחזה אכן קרה בשנית ותוך זמן קצר מאוד, שנתיים בלבד. כמה מים ירדו הפעם והאם מדובר שוב במקרה קיצון?

ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית חריש, פרסם ברשת החברתית כי על פי המדידה בחווה המטאורולוגית, מערכת טכנולוגית חכמה לאיסוף נתוני מזג האוויר הפועלת בחריש המצויה בתחום אחריותו, ירדו במשך חצי שעה 44 מ"מ של משקעים.

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע סבור שכמות זו אינה מצדיקה את השימוש ב'מקרה קיצון'. הוא מסביר מדוע. "אירועים נמדדים על פי הסתברויות. ישנם אירועים שסביר שיתרחשו אחת למאה שנה (1%), הסבירות של אחרים היא אחת ל-50 שנה (2%), וכן הלאה. הסבירות לירידת 44 מ"מ של גשמים במשך חצי שעה באזור שלנו היא של 20% כלומר – אחת לחמש שנים – כך על פי סקירה הידרולוגית שבוצעה עבור תוכניות לפיתוח חריש דרום".

"מבחינתי, השימוש בביטוי 'אירוע קיצון' מעיד על חוסר הבנה של הסיטואציה. אנחנו לקראת עלייה באירועים קיצוניים שילכו ויתגברו בעקבות שינויי האקלים. הנהגת העיר צריכה לשאול את עצמה: האם אנחנו יודעים להתמודד עם האירועים האלה? ההנהגה חייבת לאמץ ראייה הוליסטית ששומרת על המתרחש בעיר עצמה ועל המרחב כולו ולא להתחבא מאחורי הגדרה של אירוע קיצון".

דרישה לבדיקה מעמיקה

עו"ד אמיר סלע, תושב העיר, מסכים עם זנזורי. הוא פנה למבקר העירייה ומבקר המדינה בדרישה לחקור את כישלון מערכת הניקוז בעיר. "הודעתה של העירייה רוויה בסתירות פנימיות – כך אירוע חריג לשיטת העירייה שב וחוזר באופן תדיר. ובכן בשפה העברית הפשוטה אירוע חריג אינו תדיר. כך גם פירוט אודות רסק הגזם שצף ואטם את מערכת הניקוז מעלה שאלה – מי נושא התפקיד אשר לא חיבר בין מצב טופוגרפי של עירנו לאפשרות שזו התוצאה שתתרחש עם רסק הגזם, בשעה שפיזר אותו מעל כל גינה בעיר"?

שאלות דומות צצו גם אצל יוחאי פרג'י, חבר המועצה ויו"ר ועדת הביקורת. "פניתי למבקר הרשות וביקשתי לבדוק אילו עבודות ניקוז נערכו לחורף על מנת למנוע הצפות כמו בפעם שעברה. לדברי ראש העיר הסיבה לכך זה הגזם, אז על דעת מי פיזרו גזם ברחבי העיר ולמה? ואם הבעיה היא הגזם, אז מדוע לא פינו את הגזם עד עכשיו?"

פרג'י מוסיף ומקשה: "בשנה הקודמת בוצעה עבודה בדרך ארץ והיה מקטע שהיה סגור שלושה חודשים. במה הצינור החדש סייע להצפה הנוכחית? והכי חשוב, הבעיה היא בעיה רוחבית בכל העיר, מה אנחנו עושים כדי שדבר כמו זה לא יקרה שוב?"

בינוי חריש גרם להצפות ביישובי הסביבה

ניתן לעשות הרבה. כך לפחות סוברים אנשי מקצוע ומומחים המעורים בנעשה בחריש. "לא הפתיע אותי שזה קרה בחריש", מציינת ד"ר יעל גרנוולד, החתומה על עבודת חקר שבחנה מקרי הצפות שאירעו בשנת 2018 ביישובי הסביבה, מייסר, מצר, ברקאי ומענית כתוצאה מבניית חריש.

במסמך המפורט שהכינה גרונוולד במסגרת תפקידה כעמיתת ממשק מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, באגף לשימור קרקע במשרד החקלאות היא מנתה שורה של פתרונות לניקוז מים ולניהול מי נגר, שהופיעו בתוכניות המתאר ובתוכניות המפורטות לבינוי חריש, אך לא יושמו בפועל בבניית העיר וכתוצאה מכך נגרמו הצפות ונזקים גדולים ביישובי הסביבה.

בעקבות ההצפות החמורות, משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עיריית חריש השקיעו 16 מיליון שקלים בתוכניות להעמקת נחלי הסביבה נרבתה וברקאי כדי שיוכלו לקלוט את עודפי המים ולמנוע נזקים נוספים לישובים.

הניקוז קיבל עדיפות נמוכה

גרונוולד מציינת כי תוכניות בינוי העיר כללו פתרונות לניקוז מים בשטח הרשות מתוך הבנה כי חריש נדרשת לנהל את זרימת מי הנגר (מי גשמים שזורמים מעל האדמה לאחר שהקרקע רוויה). לדוגמה: הקפדה על כך ש־20% משטחי המגרשים יישמרו להשהיית נגר; יצירת איי תנועה נמוכים ממפלס הכביש על מנת שיספגו את מי הזרימה; הכוונה של מרזבים לשטחים ירוקים ולא לתעלות הניקוז; שימוש בחומרי סלילה וריצוף חדירים למים ובניית טרסות מדורגות להשהיית המים ולמניעת זרימה חזקה.

בדו"ח שחיברה במרץ 2021 מציינת נגר כי פתרונות הנגר לא יושמו בעיר. מדוע? גרונוולד מעריכה כי הלחץ הממשלתי לבניית אלפי יחידות דיור בזמן קצר עשה את שלו. "אין ספק שישנו מכלול גדול של שיקולים המשפיעים על החלטות עקרוניות בוועדות, בייחוד בוועדה עמוסה כל כך כמו הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, נראה היה, שנושא הניקוז קיבל עדיפות נמוכה בשל עומס עבודה".

עוד היא מציינת כי מרבית ההנחיות בנספח הנגר הן מנחות ולכן הן בגדר המלצה, וניתנים לשיקול ולגמישות תכנונית – מה שלעיתים קרובות גורם להזנחת התחום. "מדיווחי הוועדה המקומית המיוחדת חריש, עולה כי היא נעזרה ביועץ ניקוז רק בשנה אחת (2017) מתוך שנות הפעילות של הוועדה. ייתכן ואם היו נעזרים ביועץ ניקוז לאורך כל התקופה, ניתן היה להימנע מהנזקים, ולהקים מערכת טובה יותר ברחבי העיר".

תוכנית הוליסטית ולא פלסטר

זנזורי מחזק את דברי גרונוולד. "עבודת המחקר של גרונוולד מציגה פער בין תכנון וביצוע. אלו טעויות שנעשו וכעת צריך להתמודד עם התוצאות. אם חריש לא תנהל את מי הנגר שלה כמו שצריך היא תפגע בעצמה ובישובים במורד הסביבה. בתוכניות של חריש היו מקומות ספציפיים שהוזכרו על ידי אנשי המקצוע כמקומות מומלצים לניהול נגר, אבל חריש לא ביצעה זאת כמו שצריך ואז נוצר כפל של בעיות. חובתה של חריש להתמודד עם המצב, לאמץ פתרונות מבוססי טבע ולא "פלסטרים" קטנים בכמה נקודות בעיר".

"בעיות הניקוז של חריש לא יכולות להסתכם בתוספת של צינור אחד", אומרת ד"ר גרנוולד ופוסקת כי בעיר נוצר כשל מבני. "אם היו נערכים ובונים פתרונות נגר במעלה העיר ומווסתים ולא נותנים לכל המים לרדת בלי שום ניהול – חומרת ההצפה היתה נמוכה משמעותית. בנוסף, מערכת הניקוז תוכננה כך שהיא הסתמכה בין היתר על פתרונות ויסות נגר בתחומי העיר אבל אלו לא בוצעו ולכן אנו מקבלים הצפות של הבתים והעסקים, כפי שנראה בחריש".

"הפרשי הגבהים בעיר חייבים להילקח בחשבון. לדוגמה, הפארק הגדול ברחוב אודם, הוא שטח מושלם ליישום פתרונות לניהול נגר – אם היו מפתחים אותו בצורה של קערה שסופגת ומשהה מים. במקום זה בנו אותו כגבעה שמוסיפה לזרמי המים כמות גדולה. ברגע שיש אירועי קיצון המים זורמים מאוד מהר – אבל אם יש מלכודות נגר ברחבי העיר – הן מאיטות את זרם המים ולא הכל נכנס בבת אחת למערכת הניקוז".

תוכנית הוליסטית

מה ניתן לעשות כדי שההצפות לא יחזרו? גרונוולד מייעצת: "יש פתרונות בתוך העיר שניתן ליישם אבל צריך להחליט שזה באג'נדה ולדעת שזה יעלה הרבה. ישנן ערים שאומרות, 'או.קי. יש שכונה שמוצפת מדי פעם, נשלם מדי פעם פיצויים ונימנע מכאב הראש הזה'. זה לא בלתי סביר כי הטיפול אינו מסתכם בלהוסיף צינור לניקוז של עיר שלמה. צריך טיפול שורשי והוליסטי".

מה עיריית חריש צריכה לעשות כעת?

"אני ממליצה לראש עיריית חריש להיפגש עם ראשי הערים של נס ציונה ושל הוד השרון. שתי הערים סבלו מהצפות חוזרות במשך שנים רבות, ושני ראשי הערים לקחו את המושכות לידיים בנושא והחליטו שהם מטפלים בזה בצורה שיטתית.

"בנוסף, אני מציעה שראש העיר יהיה מעורב באופן אישי בניהול תוכניות הנגר של חריש דרום, שדברים יעשו כמה שיותר מוקדם, בשלב של פיתוח השטח. אני יודעת שבתוכניות של חריש דרום כבר עובדים אחרת, מתייעצים עם רשות הניקוז והנחלים ומערבים אותה, יש נכונות לעשות זאת טוב יותר ונספח ניהול הנגר שופר מאד בעקבות העבודה המשותפת".

גם זנזורי מסכם את הנושא בנימה דומה: "צריך לבנות תוכנית לכלל העיר בשיתוף עם רשות הניקוז שמפרטת איך מתמודדים עם השטפונות ואילו פתרונות נדרשים בעיר ומחוצה לה. אם הנהגת חריש לא תכין תוכנית עבודה הוליסטית להתמודדות עם כמויות נגר גדולות, היא תצטרך להתמודד עם הצפות כל שנה מחדש".

הוועדה: אין כשל תשתיות בחריש

טענתה של גרונוולד על כשל מבני במערכת הניקוז מתחזקת לנוכח הנתון שהיא מציגה לפיו מערכות הניקוז בעיר צריכות להתמודד עם אירועים שמתרחשים אחת ל-50 שנה. דבריה אינם עולים בקנה אחד עם הצהרות הוועדה המיוחדת לתו"ב – חריש.

בתגובה לשאלת חריש סיטי על כשל תכנוני של מערכת הניקוז בעיר נמסר מהוועדה כי: "מבדיקת האירוע עולה באופן ברור. לא היה כשל תשתיות בחריש. מדובר באירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך ובעקבות רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו ההצפות. כל ההצפות נוקזו וטופלו על ידי עובדי העירייה בלוחות זמנים קצרים". לשאלה על אי יישום הנחיות נספח הנגר בהיתרי הבנייה בחריש – לא התקבלה תגובה מהוועדה.

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "משרד הבינוי והשיכון השקיע משאבים ומאמצים רבים בהקמה בנייה ופיתוח העיר חריש, בין היתר הושקעו כ-180 מיליון שקלים בתכנון ובהקמת מערכות ניקוז שתוכננו ע״י צוות מתכננים מנוסים. התכנון קיבל התייחסות של בקרים מקצועיים, וקיבל את כל האישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים. עם סיום עבודות ההקמה, התשתיות הציבוריות בעיר נמסרו לתפעול ולתחזוקה לעיריית חריש. נדגיש כי, לפני מספר חודשים, כחלק מהיערכות לקראת החורף, המשרד פעל לשדרוג מערכות הניקוז ולהוספת קו ניקוז בכניסה לעיר.

לעניין ההצפה, נציין כי תוך פרק זמן קצר ירדו בעיר כמות גשמים קיצונית ביותר וחריגה וכתוצאה מכך במספר מוקדים בעיר היו הצפות שמערכת הניקוז הקיימת לא הצליחה לקלוט ולהתמודד עם העומס".

תגובת עיריית חריש: "ביום שלישי האחרון חריש חוותה אירוע קיצון. כדי לסבר את האוזן, בזמן קצר של פחות משעה ירדו בחריש 44 מ"מ של גשם. כמות המשקעים נמדדה על ידי החווה המטאורולוגית של העירייה (מערכת שמשמשת את הרשות לניהול משק המים שלה). טענה שלפיה לא מדובר באירוע קיצון היא פשוט טענה שאינה מבוססת. מדובר בכמות עצומה בזמן קצר מאוד, שאף מערכת ניקוז עירונית לא מתוכננת להתמודד איתה. בכל אופן האירוע המדובר היה אירוע נקודתי שהסתיים מהר לאחר שצוותי העירייה הגיעו וטיפלו באופן מידי במקומות שבהם נדרשה התערבות. חשוב להדגיש בקיץ האחרון ביצעה העירייה בשיתוף משרד השיכון עבודות בחלק הצפוני של שד' דרך ארץ (סמוך לכניסה לעיר) להוספת קו ניקוז עליון לקו הניקוז הקיים. עוד נדגיש שכל תכנון של שטח ציבורי בחריש כולל התייחסות משמעותית לניהול מי נגר.

כמו כן, עיריית חריש לא מאשרת היתרי בנייה אלא הוועדה המיוחדת ואת השאלות על נספח הנגר יש להפנות לוועדה".

חריש סובלת מהיעדר איזור תעסוקה ומתחבורה שאינה נגישה דיה אך בורכה ביערות ושטחים פתוחים, המצויים במרחק פסיעה משכונות העיר השונות. תוכניות הפיתוח להרחבת העיר מאיימות על משאב הטבע הייחודי. "זה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה"

בשבוע האחרון אירעו שני אירועים שממחישים היטב את המתח המובנה בחריש בין המשך פיתוח ובינוי לשמירה על ערכי הטבע. מחד, התקיים ערב שיתוף ציבור של תושבים המתנגדים לסלילת כביש 611 הכרוכה בכריתה מסיבית של אלפי עצים ביער חריש. מאידך, עיריית חריש ונציגי קק"ל חתמו על אמנה להגדרת אזור ביער עירון כ"יער קהילתי" לטובת הציבור.

הניגוד החד בין שמירה על הטבע ועבודות הפיתוח וכריתת העצים שגורמות "לנזק בלתי הפיך", "פצע עצום בנוף", כך לדברי חברי התארגנות התושבים "מצילים את החורש במעשים" – אינו חדש בעיר שנבנתה מתחילתה בלב ליבו של היער. עוד טרם הוקמה חריש נולד מאבק של פעילי סביבה שהתנגדו למהלך וביקשו לשמור על החי והצומח באזור.

נראה כי גם הפעם, מרחב הפעולה האפשרי של הקבוצה, המורכבת ברובה מתושבי שכונת החורש שהכביש החדש צפוי לחלוף דרומית אליה, לא גדול. תוכנית כביש 611 במקטע שיחבר את העיר עם כביש 574 אושרה זה מכבר, תוקצבה ונמצאת כבר בשלב מכרז קבלני לביצוע. על פניו נראה כי היכולת להשפיע בשלב זה על שינוי התוכנית היא נמוכה מאוד. העבודות בשטח החלו ולאחרונה נכרתו כ-1,500 עצים ביער חריש.

"ועדות התכנון לא סופרות את התושבים"

ראוי לציין שמאבק הקבוצה לא זכה לתהודה גדולה בעיר. רבים בחריש מודעים לתוכניות הבינוי והפיתוח הקיימות, מבינים את הצורך בצמיחת העיר ובהתרחבותה העתידית, מצדיקים מהלכים אלו או אדישים לעתידו של היער הצמוד לעיר.

מעוז לואנץ, פעיל סביבה מקומי, סבור שתושבי העיר ומקבלי ההחלטות אינם מעריכים מספיק את תרומתו של היער לחיי התושבים ולעובדה ש"היער הוא אוצר", לפני קבלת החלטות תכנוניות.

"מניסיוני, ועדות התכנון לא סופרות את התושבים. העיר הזו נבנתה מבלי לשאול אף תושב מה לעשות כאן. מה שהתושבים יכולים לעשות הוא לצאת ליער ולהפגין נוכחות ביער. זה מה שבעיני יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות".

הפגנת הנוכחות ביערות הסובבים את חריש, עליה מדבר לואנץ, מקבלת בשנתיים האחרונות תהודה. טיולי משפחות, מפגשי קהילה ופעילויות יער הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המתפתחת בעיר, אך היא עדיין מנת חלקם של מתי מעט.

טבע במרחק נגיעה

הדברים של מעוז מקבלים רוח גבית מארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה מטעם החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה. ארד מסכים גם כי אחד הערכים החשובים ביותר שיש לחריש להציע לתושביה, שסובלים מהיעדר נגישות למרכז וממחסור בתעסוקה, הוא הטבע הסובב את העיר.

"אחת המעלות הגדולות של חריש היא הטבע במרחק מטר מחוץ לשטח הבנוי", מציין ארד. "במרחק פסע מהשטח הבנוי של חריש ניתן להרחיק עמוק אל תוך הטבע.

"בצפון יער עירון, ממזרח נחל נרבתא והגבעות, בדרום שטחים חקלאיים ותל זאבים וממערב, במעבר נוח מתחת לכביש 6 ניתן להגיע לשטחים פתוחים יפים. זה דבר נכון לשמור עליו וטוב שהקהילה המקומית בחריש רואה את החשיבות בשמירה על השטחים הללו".

חריש מתרחבת

ארד מודע לעובדה כי העתיד צופן איומים נוספים על השטחים הפתוחים המקיפים את חריש וכי המתח המובנה בין הצורך בהמשך פיתוח חריש עבור פתרונות דיור תעסוקה ותשתיות תחבורתיים, לבין השמירה על הטבע, השטחים הפתוחים ושאיפת התושבים לאיכות חיים נטולת רעש וזיהום אוויר ימשיך וילווה את חריש גם בשנים הבאות.

שאיפות להגדלת חריש לעיר בת מאה אלף תושבים כבר כבר קיבלו ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה. בדצמבר 2021 קיבלה חריש 2,400 דונמים נוספים של שטחים המיועדים לפיתוח. תוכניות להרחבת חריש צפונה ומערבה כבר נחשפו בשנה החולפת. הנהגת העיר מעוניינת לקדם בשטחים שנוספו לעיר שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים להכנסות העיר. משרד הבינוי והשיכון מייעד את השטחים לבינוי מסיבי של יח"ד.

רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבניית 10,000 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, ותוכנית נוספת, "מערב חריש", לבניית 8,000 יחידות דיור מערבית לחריש ולכביש 6 ודרומית לקיבוץ ברקאי. תוכניות אלה יקודמו בעתיד וישפיעו על איכות החיים של תושבי העיר.

80 אלף תושבים במסגרת הקיימת

"האזורים מצפון וממערב לעיר עומדים תחת איומים ברמה כזו או אחרת שאמנם עדיין לא הגיעו לכדי לדיון בוועדות התכנון אך בהחלט מצויים בשיחות ובתוכניות מקדימות", מציין ארד.

לתפישתו, ניתן לממש את יעדי המשך גדילת האוכלוסיה של חריש בתוך תחומי התוכניות המאושרות הקיימות של העיר ומבלי להמשיך להתפשט צעד נוסף אל עבר היערות המקיפים אותה, או לכל הפחות, לעשות זאת באמצעות התרחבות צנועה בלבד.

"חריש תגיע לכ-65 אלף תושבים על בסיס התוכניות המאושרות. מדובר בגודל מכובד לעיר במרחב שבין עפולה לחדרה. חריש נבנתה באופן קומפקטי אך בצפיפות מאוד נמוכה ויש להמשיך ולהתבסס במסגרת הקיימת, להגביר את הצפיפות ולפתח את אזורי התעסוקה המתוכננים בעיר ובחריש דרום.

"בראייתי ניתן להגיע ל-80 אלף תושבים בגבולות הגזרה הקיימים. עבור עוד 20 אלף תושבים להשגת היעד של מאה אלף תושבים, נשב כולנו ונחפש פתרונות גם לזה. כך או אחרת, אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק ובריא המעניק שירותים לתושביו בצורה מלאה".

בעד הרכבת, נגד מיקום בית החולים המיועד

ארד קורא לארגונים הסביבתיים והתושבים לפקוח עין ולעקוב אחר תוכניות חדשות אך באותה נשימה מדגיש כי אין בשלב זה כל איום ממשי ומיידי על הטבע הסובב את חריש.

"כביש 611 אושר. אנחנו התנגדנו לתוכנית אך היא אושרה בסופו של דבר, כמובן שנשמח אם הוא ירד. טוב שהציבור בעיר ממשיך להתנגד אליו ולנסות לראות מה ניתן לעשות בנושא – הרי היו בעבר תוכניות שאושרו ונגנזו. אני מדגיש שאני אומר זאת כשאני מודע כמובן לעובדה שחריש מתמודדת עם בעיות תחבורה נוראיות שדורשות פתרון ואין בה מענה מספק של תחבורה ציבורית".

"בבחינת חלופת הרכבת החדשה שהוצגה לאחרונה בהחלט הבענו תמיכה, היות והתוואי המוצע מוצמד לזה של כביש 6 ובכך ישנה פגיעה פחותה במשאבי הטבע. אנו טוענים שנים ארוכות שרכבת וכביש צריכים לחלוף זה לצד זה".

בהסתכלות רחבה על מפת האיומים הסביבתים מציין ארד: "מנדט הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש, שהוארך וצפוי להסתיים בעוד כשנה מתיר לה לפעול ולאשר תוכניות רק במסגרת גבולות התכנון הקיימים, כך שנכון לרגע זה היא לא מחוללת איומים כלשהם.

"השטח היחיד שמצוי במחלוקת מבחינתנו הוא אותו "מסדרון" שנמצא צפון מזרחית לשכונת מעו"ף. כרגע מדובר בשטח פתוח ועל פי תוכנית המתאר החדשה ישנה כוונה לפתח אותו ולהקים בו מרכז רפואי. אנחנו חושבים שלא צריך לפתח את האזור הזה אלא למצוא פתרונות במסגרת התוכניות הקיימות.

"אנחנו שומרים על עירנות כל הזמן היות ואנחנו יודעים שהגוף היוזם המרכזי של חריש הוא משרד הבינוי והשיכון, שמעוניין להרחיב את שטחי חריש צפונה או מזרחה, שאיפות שכרגע אין להן תוכניות סדורות המקודמות במישור הזה", מדגיש ארד ומוסיף: "אציין כי ישנה בימים אלו תוכנית לריסון נחל חדרה ומניעת סכנת הצפה באמצעות יצירת שטחי איגום והאטת זרימות מזרחית לחריש. התוכנית הזו לתפישתנו היא בעלת פוטנציאל לנזק סביבתי ופגיעה בעצים נדירים. הצפות מים מכוונות בסביבתם עלולה לחסל אותם. אנחנו עוקבים אחרי התוכנית הזו".

לטייל ביער בביטחון

כאמור, בשורה חיובית הגיעה לאחרונה מכיוון יער עירון התוחם את העיר מצפון, לאחר החתימה של עיריית חריש ונציגי קק"ל על אמנה להגדרת אזור מסוים ביער שבפאתי חריש כ"יער קהילתי" שיתקיימו בו פעילויות קהילתיות, אירועי תרבות ועוד.

"יער עירון נכלל ברשימת האזורים המוגנים על ידי תוכנית בהתהוות של שימור מסדרונות אקולוגיים וזה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה", מציין ארד.

לואנץ סובר שמה שהוביל להכרזה על יער קהילתי הוא הפעילות של התושבים בשטח. "בגלל שאנחנו התושבים לא מוזמנים לצומתי קבלת ההחלטות עלינו לנסות ולהשפיע מלמטה", הוא מדגיש.

לואנץ פועל לאחרונה לחבר את תנועות הנוער, בתי הספר וגני הילדים לבקר ולטייל ביער כדי להעלות את את המודעות ולחזק את החיבור של תושבי העיר ליער. אחד החסמים המשמעותיים לדעתו, אותו הוא פועל להסיר, הוא החשש הביטחוני מלטייל ביער הגובל עם הכפר אום אל קוטוף. לשם כך הוא פועל בשיתוף פעולה עם תושבי הכפר, לחיזוק הזיקה הסביבתית ליער והדאגה המשותפת לו. "היער שאני מכיר הוא יער מאוד בטוח ואני מזמין את כולם לבקר בו", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש

חריש עתידה להתרחב ולהפוך לעיר שתאכלס כ-100 אלף תושבים. כיצד ניתן לעשות זאת ובו בזמן לשמור על בעלי החיים ומיני הצמחים בשטחים הסובבים של העיר? תכנית אב חדשה לתשתית האקולוגית בסביבת חריש מנסה להעניק לפרנסי העיר כלי עבודה שיאפשרו להם לשלב היבטים אקולוגיים בניהול המרחב הציבורי הפתוח של העיר

עץ במרחב הסובב את חריש; צילום: רון פרומקין

בתחילת החודש פרסם משרד הבינוי והשיכון דו"ח מיוחד שעוסק בפיתוח העיר חריש בראייה משולבת של טבע-אדם-עיר: "תכנית אב לתשתית אקולוגית חריש". מטרת הדו"ח, כך על פי מחבריו, היא לתת רקע מקצועי וכלים לתכנון, ניהול ותחזוקה של שטחי הפיתוח העתידי של העיר כמו גם לשטחי העיר הקיימת והבנויה תוך שמירה מירבית על הטבע.

כזכור, הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה לאחרונה שתחום השיפוט של חריש יגדל ב-46%. העברת השטחים הנוספים לחריש תאפשר לה לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה. האם ההתרחבות העתידית יכולה להיעשות תוך שמירה על בעלי החיים ומיני סוגי הצומח מסביב?

תרומת מרחבי הטבע לחיי התושבים

ג'ולי פלד, אדריכלית נוף, היא מכותבות התכנית שהוכנה בשיתוף פעולה עם האקולוגים ד"ר רון פרומקין וד"ר תמר מרכוס. היא מסבירה על ייחודה של תכנית האב שפורסמה: "התכנית הזו לוקחת מידע ונתונים קיימים של ערכי טבע ונוף ומייצרת מהם כוונות תכנון לפיתוח עירוני. התוכנית נותנת את הכבוד והמשקל הראוי והחשוב למרכיב הטבע בעיר והוא חלק בלתי נפרד משיקולי התכנון. החשיבות של 'טבע עירוני', אינה בהכרח בהיותו מכיל ערכי טבע נדירים או בתי גידול ייחודיים אלא בתרומה חינוכית, חברתית ונפשית של מרחבי טבע נגישים יומיומיים לחייהם של התושבים". פלד מוסיפה ומציינת: "תהליכי העיור והציפוף העצומים שעתידים להתרחש בעשרות השנים הבאות בארץ מחייבים הגדרה מחדש של הסטנדרט של המרחב העירוני בהיבט הירוק שלו ופיתוח כלים יישומים לביצוע של 'אקולוגיה עירונית'. בשיח הזה, המחשבה היא על האדם, ועד כמה הטבע תורם לבריאותו הנפשית והפיזית".

כלי שימושי למחלקות הנדסה ושפ"ע

מחברי התכנית התייחסו בתכנית האב לשני מצבים שונים: לעיר הקיימת והבנויה, ולתכנית המתאר, המתבוננת על שטחי ההרחבה העתידיים של חריש בהתאם לתמ"א 35. פלד מסבירה כי בהתאם, האיזון בין ערכיות אקולוגית לרווחת האדם משתנה. "למשל חשיבות שמירת מסדרון אקולוגי המקיף את העיר לעומת הקמת גינה שכונתית ועידוד ציפורים ופרפרים להגיע אליה".

בשני המקרים התכנית נותנת את הכלים התכנוניים ליצירת תנאים סביבתיים מתאימים, בכדי לאזן בין הערכים השונים. "התכנית נותנת כלי לרשות לנהל את המרחב הציבורי הפתוח של חריש גם מההיבט האקולוגי בנוסף להרבה מאוד רבדים ושיקולים אחרים שהם נדרשים להם. המטרה שלנו היא שהתכנית הזו תהווה כלי שימושי יום-יומי לקבלת החלטות מקצועיות במחלקת שפ"ע ומחלקת ההנדסה. למשל, כמה גינות פרפרים יש בעיר ובאיזו פריסה? מה הממשק שלהן עם מוסדות ציבור או רווחה? מה המרחק בין יערות המאכל? אילו ממשקים אפשר לייצר עם מחלקת חינוך סביב תיבות הקינון? איפה ממוקמים גרעיני קהילה פעילים ועל מה הם לוקחים אחריות?" מסבירה פלד.

אקולוגיה כשיקול בתכנון ופיתוח העיר

עד כמה ההמלצות בדוח הן ישימות ועד כמה הן מחייבות את מתכנני העיר? פלד מציינת שהתכנית אינה מחייבת: "ההמלצות המובאות בעבודה זו יצטרכו לפגוש בתהליך התכנון המתקדם כמו גם בניהול העיר אתגרים רבים ובמהלך תהליכים אלו יעובדו ויותאמו פעם נוספת. עם זאת, ישנה חשיבות רבה בהנחת בסיס הנתונים, הנחות היסוד והניתוח של עבודה זו, על שולחנם של הצוותים המקצועיים כמסד לקבלת החלטות בתכנון ובניהול העיר. העבודה מכוונת זרקור על השטחים הפתוחים והמרחב הטבעי ובמידה רבה מקדימה את התכנון המתארי ואת התכנון העתידי של חריש על מורכבותו ועל הצרכים הרבים שיהיו לעיר". עוד היא מוסיפה: "בוודאי שהמשך העבודה עוד רב והוא תלוי ברבדים וגורמים רבים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נהדר עם מיכל פישל, אדריכלית הנוף של העיר חריש, והיום כל אדריכל נוף שמתכנן בעיר מקבל את העבודה ונדרש לעבוד עימה. פישל משתמשת בה ככלי ואנחנו מחפשים יחד איתה דרכים נוספות ליישם ולקדם את החשיבה של החזון".

כך לדוגמה, העבודה מפרטת כלים שימושיים לתכנון ופיתוח העיר ביניהם: חלוקת השצ"פים בעיר לרמות שונות לפי מיקומם היחסי בעיר בין המרחב הבנוי למרחב הפתוח; הנחיות פיתוח בנושא תאורה שאינה מזהמת, גידור, פסולת, חומרי גמר, תנועת אופניים והולכי רגל, קרקע, חינוך סביבתי ודגש על נושא בחירת הצמחיה בעיר.

חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח?

אך יש מי שגם לא אהב את התכנית ורואה בה "עלה תאנה" לתכנית ההתרחבות הבלתי מבוקרת של חריש על חשבון שטחים ירוקים ובעלי חיים. יעל לביא אפרת, נציגת החברה להגנת הטבע בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש: "תשתיות טבע עירוניות הן משאב לא אכזב להנאת הציבור, ומדיניות ועקרונות ניהול למשאב זה הם ברוכים. כל זה טוב ויפה לתחום עירוני שזה מכבר נבנה, אך בשום אופן אין בדבר כדי להצדיק פיתוח היישוב העירוני אל תוך הטבע הפתוח! בניגוד לשם "תכנית טבע בעיר" – התוכנית היא למעשה "עיר בטבע". זהו Green wash מהסוג המוכר שנועד לצבוע בירוק סביבתי את כוונות משרד השיכון למתוח את חריש הבנויה למרחק רב, לברא יערות ולבנות עליהם, תוך פגיעה קשה פגיעה בחי ובצומח, ובמסדרונות האקולוגיים הקריטיים לקיומם".

לביא אפרת גם מזהירה מתוצאות חזויות בעיתיות של פלישת חריש אל מרחבי הטבע: "פלישה של פיתוח עירוני אל השטח הטבעי, כרוכה בדחיקת בעלי החיים ממקומם, ומייצרת בהכרח קונפליקט בין אדם ובין חיות הבר. מוכרים הקונפליקטים עם חזירי הבר בטבעון, בחיפה, בירושלים, ועם צבועים במודיעין ובמקומות אחרים. קונפליקטים כאלה עלולים להוות לא רק אי נעימות במפגשים לא רצויים, אלא גם סיכון. זוהי תוצאה חזויה גם בסובב חריש, והיא תחריף ככל שדחיקת בעלי החיים תמשיך להתרחב מצד אחד, והפיתוח העירוני יציע להם שפע מזמין מהצד השני (גינות מושקות, האכלת בע"ח, ניהול פסולת וכיוצ"ב)".

לביא אפרת גם מציעה לפרנסי העיר כמו גם לתושביה לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנויה לא מבוקרת: "המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב כולם, להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש, הוא החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. מדוחות קודמים של משרד הבינוי והשיכון עולה, כי תכניתם מייעדת את מחצבת ורד להרחבה על מנת להשמיש אותה לצרכי הפיתוח של העיר. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח עם מחצבה רחבה על מפגעיה ו'גינות' כלואות המכונות 'טבע'?"

"לחריש אתגרים רבים לפניה, אנו מציעים למנהיגי העיר ולתושביה לפעול יחד איתנו לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמנו, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

עיר בת קיימא – הלכה למעשה

פלד אינה מתעלמת מהביקורת אלא מקבלת כעובדה את תכנית ההתפתחות העתידית ומנסה, לתפישתה, למזער את הקונפליקט הצפוי בין בעלי חיים ואנשים: "התכנית הוכנה מתוך נקודת מוצא של התכניות הסטוטוריות התקפות החלות על העיר, למשל תמ"א 35 שקבעה את השטחים הסובבים את חריש כיעד לפיתוח עירוני. אין עוררין שבמרחב הזה יש ערכי טבע חשובים. דווקא מנקודה זו יש חשיבות לתכנית שבוחנת כיצד מפתחים שטח ערכי המיועד לפיתוח עירוני. למשל התכנית מצביעה כיצד ניתן לשמור על תפקוד המסדרונות האקולוגיים ברמה האזורית על ידי שמירה של טבעת של שטחים פתוחים רציפים המקיפים את העיר. טבעת אשר תאפשר נתיבי מעבר לבעלי חיים, בדגש על בעלי חיים גדולים ובינוניים. המרחב הזה, קראנו לו 'הטבעת הכפולה', ישמש גם את המטיילים ורוכבי האופניים, אבל הדגש הוא שמירה על הערכיות האקולוגית שלו".

פלד מתייחסת גם לנושא הקונפליקט בין חזירי הבר לתושבי הערים: "לאור הציפוף העירוני הקיים והעתידי, הקונפליקט מתחדד. המטרה להגיע לשילוב מיטבי בין פיתוח עירוני, חווית התושב והדרוש לקיום המגוון הביולוגי. כיצד אנחנו ממתנים בין דרישות השימוש האנושי והשפעתן על מיני הבר? העבודה מציגה כלים לבחון את ההיתכנות של קיום השימושים זה לצד זה. למשל: יצירת שטחי חיץ, הגבלת תאורה, שימוש במכלי אשפה מכוסים או הגדרת אזורים ללא פחי אשפה, תכנון מהלך תנועת הולכי הרגל באתר, שימוש באמצעי הגנה והפרדה ועוד".

פלד שולחת גם היא מסר להנהגת העיר ולתושביה: "פרנסי העיר חרטו על דגלם לתכנן עיר חדשנית ובת קיימא. אנחנו יצרנו כלי תכנוני מקצועי שמתכתב עם החזון והרוח שנושבת מהעיר ומנסה לתרגם אותו למעשה. הכלי הזה הוא לא סוף פסוק הוא צריך להתפתח ולגדול להיות יותר מדויק, למצוא את הממשקים הנכונים עם אנשי המקצוע ברשות המקומית, עם אנשי החינוך ועם הקהילות שפועלות ומקדמות חיים ברי קיימא בסביבה העירונית. אנחנו רוצים שכל הגורמים המעורבים בעיר יעשו בו שימוש, כל אחד בתחומו, וינהלו איתנו דו-שיח לגבי האתגרים והפתרונות שעולים בתהליך היישום. נושא הסביבה והאקולוגיה הוא כל כך רחב ומאתגר, אבל זה בנפשנו וזה מרתק ומהנה בכל קנה מידה. בואו תהיו שותפים".

מדוברות רשות הטבע והגנים נמסר: "שמירת טבע בעיר אינה באה במקום הצורך לשמור על הטבע בשמורות , בגנים ובשטחים הפתוחים. לשמירת הטבע בעיר יש חשיבות רבה גם לתושבי המקום. אנו מברכים על קידום הנושא, נלמד בזמן הקרוב את התכנית ונמשיך בשיתופי הפעולה עם משרד הבינוי והשיכון".

עוד בנושא: הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים

שבע שנים לאחר שהופקדה לראשונה, ולאחר התנגדויות ושינויים רבים, התכנית של מתחם 'הטרפז' בשכונת אבני חן מגיעה לקו הסיום. במתחם החדש ייבנו 11 בנייני מגורים, מתוכם שני מגדלים בני 27 קומות, וכן למעלה מ-20,000 מ“ר של שטחי תעסוקה ומסחר, בצמוד לציר הכניסה לחריש

בשבוע שעבר התקדמה תכנית הטרפז, תכנית להקמת מגדלי המגורים הראשונים בחריש, צעד נוסף. בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, הצביעו חברי הוועדה על מתן חלון זמן להתנגדויות של 60 ימים. אם לא יעלו התנגדויות נוספות, התכנית שבמהלך שבע השנים האחרונות עברה תהפוכות רבות, התנגדויות ושינויים – תאושר סופית.

מתחם 'הטרפז', ששטחו 100 דונמים, ממוקם בכניסה לעיר, בין כביש 6353, בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן – אזור מרכזי מאוד עם נגישות גבוהה ליציאה מהעיר.

התכנית העדכנית שעומדת לאישור כוללת 624 יחידות דיור בגדלים משתנים, החל מדירות קטנות (20% מכלל הדירות במתחם) המשך בדירות 4 ו-5 חדרים וכלה בדירות יוקרה. במתחם ייבנו שני מגדלים בני 27 קומות (120 דירות בכל בניין). שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

המתחם כולו, ושני המגדלים הגבוהים בפרט, ממוקמים ממש במרכזה של העיר, מול הפארק המרכזי העתידי ובחיבור בין 4 השכונות הראשונות של חריש – אבני חן, החורש, הפרחים ומעו“ף. לדיירי הקומות הגבוהות מובטחת נקודת תצפית ייחודית ובעיני המתבונן מלמטה, יהוו המגדלים סימן היכר של העיר שיראה מרחוק, גם מחלונות המכוניות הנוסעות על כביש 6, כך לפי המתכננים.

שבע קומות של משרדים

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ"ים, באחת הגינות כבר תוכנן מבנה להקמת בית קפה.

שטחי המסחר והתעסוקה במתחם כוללים כ-23,000 מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים. מרביתם מרוכזים במבנה מרכזי על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק המרכזי העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ"ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ"ר. תוספת שטחי המסחר, ובעיקר המשרדים, שחסרים כיום בעיר, צפויה לתרום נתח משמעותי של הכנסות מארנונה לעירייה, המשוועת לכך.

למשוך לעיר אוכלוסייה חזקה

מתחם הטרפז הינו מתחם המגורים האחרון בשכונות הראשונות של חריש (אבני חן והחורש) שטרם שווק ליזמים. בשנת 2013, בתחילת דרכו, תוכנן המתחם לכלול בנייה נמוכה הדומה באופייה לשאר מתחמי המגורים שנבנו בשכונות החורש ואבני חן. אולם הרצון לשפר את התכנון ולהגדיל את ניצול הקרקע ולהגדיל את הצע הדירות, גרם למשרד הבינוי והשיכון להציג תכנית חדשה ותקדימית שכללה בניית מגדלי יוקרה רבי קומות.

בפברואר 2018 הוצגה תכנית חדשה לבניית 5 רבי קומות בני 25-27 קומות לצד מבני מסחר ותעסוקה נמוכים יותר, מבני ציבור וכן מספר שצ"פים, כולל פארק שכונתי.

המתכננים ראו ב'טרפז' ובמגדלי היוקרה שעתידים היו להיבנות בו, מקור משיכה לאוכלוסייה חזקה לחריש והדגישו את גיוון תמהיל הדירות המוצעות בעיר, לצד שיפור פני העיר בזכות בולטות המגדלים והנראות המרשימה למרחוק. עם זאת, התנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, גרמו לשינוי נוסף ולעיכוב של מספר שנים וכעת הוצגה התכנית מחדש, כתכנית שמשלבת בין רבי קומות לבנייה מרקמית.

עירוניות מתקדמת

האם מגדלי מגורים גבוהים יתאימו וישתלבו בנראות הקיימת בחריש? יש החוששים כי רבי הקומות בפרויקט יהיו חריגים על רקע הבנייה הנמוכה הקיימת בעיר. אחרים התריעו מפני המורכבות בתחזוקת מגדלים גבוהים הדורשים ידע, הערכות נמוכה ועלויות גבוהות.

אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי והשיכון ואחד מהתומכים הבולטים בתכנית המגדלים ציין מהן הסיבות לבחירה בהקמת מגדלים רבי קומות במתחם הטרפז: "חריש תהפוך לעיר מאוד גדולה, עיר משמעותית, סביר להניח שהיא תהיה יותר גדולה מחדרה. אין שום ספק שבנייה לגובה היא לגיטימית וראויה. אנחנו נמצאים ליד המע"ר העירוני של עיר שהיום היא חסרה לחלוטין בנייה גבוהה".

ראש העיר לא יאשר יחידות חדשות לבינוי

כאמור, בשבוע שעבר החליטה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש לאפשר פרק זמן אחרון של 60 ימים להתנגדויות לתכנית העדכנית וזאת בשל השינויים הרבים שחלו ותיקוני התכנון ביחס לתכנית המופקדת. בתום התקופה שהוקצתה להגשת ההתנגדות, צפויה הוועדה לאשר סופית את תוכנית המתחם.

עם זאת, פרויקט הטרפז צריך להתמודד עם קושי אחד נוסף. לא ברור עדיין אם עיריית חריש תתמוך במימוש מיידי של התכנית שתוסיף לתב"ע של חריש מאות יחידות דיור חדשות.

בחודש יוני האחרון הצהיר יצחק קשת, ראש העיר, כי הוא מתנגד לאשר יחידות דיור חדשות בחריש, ללא הבטחה לתמיכה ממשלתית בעיר. בריאיון לאתר ’חריש 24‘ ציין קשת: "אני נחוש שלא לאשר את המשך התפתחות יחידות המגורים בעיר, עד שנצליח לקבל ערובות מהממשלה באשר לעתידה הכלכלי של חריש".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "תכנית חריש1/י הידועה גם כתכנית "הטרפז" מצויה כיום בהשלמת הליך אישור התכנית בוועדה המיוחדת חריש שלאחריו תקבל התכנית תוקף. התכנית מצויה בסמיכות למע"ר העירוני של חריש ולדרך ארץ ונהנית מרמת נגישות גבוהה לחלקי העיר השונים כמו גם ליציאה מהעיר. התכנית כולל 624 יח"ד ועוד למעלה מ-20 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר.
במהלך התהליך לאישור התכנית ולאחר דיונים בהתנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, ובכלל זה בוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוכנסו בתכנית שינויים. העיקרי בהם הוא שינוי מתכנית שכללה 5 מגדלים בגובה 27 קומות כל אחד, לתכנית מרקמית יותר, הכוללת מגוון בניינים החל משש קומות ועד שני מגדלים הכוללים 27 קומות כל אחד. כל זאת ללא שינוי במספר יחידות הדיור הנכללות בתכנית. התכנית תורמת תרומה משמעותית להשלמת הפיתוח בתחומי העיר חריש בדגש על תוספת שטחי תעסוקה ומסחר משמעותיים לעיר".