יצחק קשת מודה: ״הייתי יהיר, חשבתי שאני לא צריך אף אחד" 

יצחק קשת זכה בפעם השלישית ברציפות במנדט להנהיג את העיר, אבל מערכת הבחירות היתה קשה ומאתגרת, והפתיעה אפילו אותו. כעת הוא נחוש להמשיך להנהיג את העיר בדרך שלו, על אף שההרכב הקואליציוני המגוון יחייב אותו להתגמש. על המענה לכלל הקהילות בעיר הוא לא מתכוון להתפשר ובמיוחד, לדבריו, לאלו שסיפקו לו תמיכה בלתי מסויגת


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

במוצ"ש לפני שבוע, בילה ראש העיר יצחק קשת בחמ"ל העירוני בשל מתקפת הטילים האיראנית, וקיבל אינספור שיחות טלפון והודעות מתושבים מודאגים, שעל רובן, לא הספיק להשיב.

נושא הביטחון האישי בחריש קיבל תשומת לב יתרה, בעקבות מתקפת החמאס, וקשת מעריך שמערך הביטחון בעיר השתפר משמעותית: "חריש היום בטוחה הרבה יותר מלפני מתקפת ה-7 באוקטובר", הוא מצהיר.

"לפני המלחמה אפילו לא היינו מודעים לחומרת המצב. מאז נעשתה עבודת עומק נרחבת. יש לנו מרכיבי ביטחון שלא היו קיימים בעבר, כמו שתי כיתות כוננות שמתאמנות שלוש-ארבע פעמים בשבוע עם אנשי מקצוע מובילים. הצבא גם פחות סלחן, הרבה יותר אקטיבי ופועל בצורה אגרסיבית בשטחים. עכשיו הכול גלוי ויש חומה וגדר אמתית, לא פרוצה כמו פעם״.

"חריש היום בטוחה הרבה יותר מלפני מתקפת ה-7 באוקטובר"

״הכנו גם מסמך עמדה לשר הביטחון שמפרט את כל הצרכים שלנו, העיקרי בהם, הבקשה להחריג אותנו, למרות שאנחנו ישוב צמוד גדר ושייכים למשטרה. נעשו הרבה תהליכים ויש עדיין פערים שצריך להשלים, אבל חשוב לי לומר שאנחנו מודעים לכל".

הדרך: חיים ביחד

בחמ"ל העירוני לקחו חלק לראשונה, חברי הקואליציה והאופוזיציה החדשים. לשאלה כיצד מעריך קשת את יכולותיו לפעול להשגת המטרות למרות האופוזיציה הוא משיב: "קודם כל יש לי רוב. שנית, ברור לי שיאתגרו את האנשים מבפנים, את בן זיקרי בעיקר. פינקל פחות. אבל כן ברור לי שזאת הכוונה, לנסות לייצר פירוד ולפרק את העסק. אז בסדר, אנחנו נצטרך לעבוד על זה".

חברי האופוזיציה. מימין למעלה: איציק לב, יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק; מימין למטה: ראובן זיגדון, שלמה פרץ ואליהו באחג'

"אין ספק שזה הרבה יותר מורכב לנהל 15 חברים כשלכל אחד יש את הכיוונים שלו ואת העניינים שלו, ולכאורה יש ניגודיות בין תפישות העולם. מה שאני מנסה להשיג זה שכל קבוצה תבין שהיא יכולה לקבל את מה שהיא צריכה, וזה לא אמור לסתור או להפריע לקבוצה אחרת.

"לצערי, יש קבוצות שדורשות שהעיר תתנהל לפי דרך מסוימת", מציין קשת ביחס למפלגת נעם, שמבקשת לחזק את הצביון היהודי בחריש ובארץ כולה. "מי שמוביל את מפלגת נעם בחריש הוא הרבה יותר קיצוני מחרדים", פוסק קשת. "החרדים דורשים את מה שהם צריכים ולא מכתיבים לך מה לעשות בכל העיר. אני ניסיתי לגשר ולסדר, זה לא עזר. זה יכול להסתדר רק בדרך אחת, שהם בהכנעה.

"בסופו של דבר, קיבלתי את המנדט, פעם אחר פעם, להנהיג את העיר בדרך של חיים ביחד, וצריך לקבל את זה".

ההפתעה: ״כל הסקרים צפו לנו מעל 50%״

הקרב על קולם של תושבי העיר לא היה קל. למעשה, תוצאות הבחירות בסבב הראשון במסגרתן קיבל קשת רק 37.7% מקולות הבוחרים (כולל קולות החיילים) ונאלץ להתמודד בסבב שני מול יוחאי פרג'י, הפתיעו אותו מאוד.

"היו חסרים לנו 200 קולות בלבד כדי להגיע ל-40%. כל הסקרים שעשינו צפו לנו מעל 50%. הייתי במומנטום מאוד חזק לפני המלחמה, ואז שחררתי. לא גייסתי אפילו את כל המערך מחדש, סבלנו מיהירות ומשאננות. ההתעוררות היתה בסיבוב השני, שם הלכנו על זה בכל הכוח".

בחירות מקומיות 2024 בחירות מוניציפליות 2024 בחירות מוניציפאליות 2024
"הייתי בהלם. 2,200 תומכים מוצהרים שלי לא הצביעו"

כשישבתי לנתח את תוצאות הבחירות, הייתי בהלם. 2,200 תומכים מוצהרים שלי לא הצביעו. זו כמות עצומה ומדובר בנתון מאוד דרמטי כי בקבוצות הלחץ ההומוגניות באו ב-90 אחוזי הצבעה, ואני נשען על הקהל הרחב. זה הבייס שלי. זה נופל וקם על אחוזי הצבעה גבוהים ועל מנגנון שיודע להוציא אותם החוצה".

קשת מודה גם בשגיאות שביצע בקמפיין: "היתה לי יכולת לייצר חיבורים לפני הבחירות אבל הייתי יהיר. חשבתי שאני לא צריך אף אחד".

תקופה קשה למכרזים

חריש מונה כיום 42 אלף תושבים, להערכתו של קשת העיר צפויה לצמוח עד סוף הקדנציה בכ-50 אחוזים. "העיר צועדת בצעדי ענק ואנחנו נהיה מעל 60,000. יש לנו את חריש צפון על הפרק, שבסוף הקדנציה אני מעריך יסתיים השלב התכנוני שלה, ויש כבר תוכניות לחריש מערב, מעבר לכביש 6, שתכפיל את העיר".

"זו באמת תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית, כמו חריש דרום או צפון, זה לשכפל את העיר. זה עוד 60-40 אלף תושבים. מבחינתנו, אם לא נקבל תשתיות תומכות לתוכנית הזו בצורה אגרסיבית. אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף".

אזור תעסוקה חריש מערב
שטח ׳חריש מערב׳, מעבר לכביש 6. אם תמומש היא תכפיל את אוכלוסיית העיר

לצד הצמיחה המשמעותית באוכלוסיית העיר, מקורות ההכנסה של העירייה עדיין לא מובטחים. למעשה, על פי התחזיות של עיריית חריש, בעוד שנתיים העיר תסבול מגירעון של 38 מיליון שקלים. לשאלה כיצד מתכננת העירייה בראשותו להתמודד עם זה, קשת משיב: "נושא אזורי התעסוקה הוא אחד החשובים מבחינת ההתמקדות העירונית שלנו בקדנציה הקרובה. זה נושא סופר מורכב. צריך לדעת לייצר את האפשרות ואת התנאים האופטימליים ביותר למכרז, ומכאן והלאה אתה תלוי בכוחות השוק״.

שכונת בצוותא מבט על יולי 2023 חריש דרום
"אנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה: סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה"

"אנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה, סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה. אחד הדברים החשובים שעשינו, זה שהצלחנו לשמר את ההישג שפרצנו במכרזים למעו"ף (הוזלת מחיר רכיב הקרקע) גם בחריש דרום.

מעו״ף - מגרש 304
המכרז במעו"ף שהצליח: שטחי התעסוקה הראשונים ייבנו במע"ר של חריש

"בנוסף, שינינו את החלוקה של המגרשים במכרזים של חריש דרום, כך שמי שזוכה בשטחי תעסוקה, זוכה גם לבנות מגורים, כדי שתהיה לו כדאיות כלכלית. בדיור, מתח המחירים הוא קבוע ונמוך, אבל הוא הרבה יותר בטוח.

"מעבר לזה, רוב שטחי התעסוקה מתרכזים במרכז הארץ ומיעוטם בפריפריה, ובנוסף, יש לנו גם תחרות קשה במרחב מול כל הרשויות הערביות, שנמצאות מטר מאיתנו, ושם היזמים לא משלמים מיסים, למה שהם יבואו אלינו"?

הכנסות עתידיות: אולמות אירועים ומחצבת ורד

למרות הקשיים המתוארים מעריך קשת כי בסוף הקדנציה חריש דרום כבר תשווק ויהיו שם יזמים שיתחילו לעבוד. "אין לי ספק שיש שם דברים שירוצו חזק מאוד כמו מוסך, אולמות אירועים וגני אירועים, לא אחד ולא שניים. יש המון התעניינות באולמות אירועים וגם במרלו"גים".

ואיך זה יראה מבחינת שורת ההכנסות בקופת העיר?

"היא תעלה בצורה משמעותית".

עדיין בגירעון בסוף הקדנציה?

"זה מאוד תלוי. ברור לנו שהחלטת הממשלה תסתיים לפני ולכן אנחנו פועלים בצורה מאוד שקולה ואחראית כמו שעשינו בהחלטת הממשלה הקודמת, אז קיבלנו אישור מיוחד להמשיך ולהשתמש ביתרות. גם כעת אנחנו מושכים כספים בהתאם לצרכים שלנו ויישארו לנו יתרות״.

חירבת עבאס טיולים עמיקם הרפז אבני חן מחצבת ורד
מחצבת ורד. נשענים על ההכנסות הצפויות מהמחצבה ופיתוח אזור התעשייה. צילום: עמיקם הרפז

"אנחנו נשענים גם על חלוקת הכנסות עם מחצבת ורד. אין עדיין החלטה סופית, אבל על פי התכנון חמישה מיליון שקלים ראשונים הולכים למ.א מנשה וכל מה שמעבר לכך לחריש. לגבי אזור התעשייה המתוכנן שם, אנחנו נפתח אותו ויהיה שיתוף של חלוקת הכנסות, 70% לחריש ו-30% לישובים בסביבה".

מגדלי מגורים ובתי כנסת בקרוואנים

לצד הנושא העיקרי של פיתוח אזורי תעסוקה חיוניים במעו"ף, בחריש דרום ובחריש צפון, התוכניות ארוכות הטווח לקדנציה הקרובה כוללות מספר נושאים: "התחלנו להכין תוכניות להיכל תרבות עירוני, אבל אני לא יודע אם הוא יתקדם כי מדובר על המון כסף, מעל 50 מיליון שקלים.

"העבודות על הפארק המרכזי מתנהלות בעצלתיים. אין פועלים מתחילת המלחמה והמדינה מאשרת לקבלנים לחרוג מהחוזים בצורה די חופשית וזו בעיה.

"אנחנו עובדים על היתרי בנייה לטרפז שיתקבלו בחודש הקרוב, ובגלל שזה מגדלים, אנחנו מאפשרים גם יותר גמישות בתוכניות כדי לייצר כמה שיותר תכליות לבניינים עצמם.

שטח תוכנית "הטרפז" למגדלים בחריש
היזמים יבנו בתי כנסת או יקצו לעירייה שטחי ציבור במבנים

"כבר דרשתי מהיזמים עצמם שטחי ציבור בתוך הבניינים, חלק מהקבלנים ייבנו ממש בתי כנסת וחלק יתנו לנו מבני ציבור וזה ייתן שקט לכולם בלי יוצא מהכלל. בלי הצורך להביא את התושבים לבתי ספר, בלי לריב עם אף אחד, ובלי להתמודד עם קרוואנים".

כלומר, עיריית חריש תשנה את מדיניות הקרוואנים לבתי כנסת בעיר?

"אני לא חוזר בי. אני עדיין עומד על זה שהעיר הזאת צריכה להיות כמה שיותר בנויה וכמה שפחות קרוואנים. אני דבק בזה בכל ליבי. יחד עם זאת, חשבתי שאני יכול להביא את זה לרמה יותר מהירה שייבנו פה מבנים של קבע. והתבדיתי.

בית כנסת בצוותא אכיפה צילום דוברות המשטרה
פינוי בית כנסת/קרוואן לא חוקי בעיר. צילום: דוברות המשטרה

"יש אזורים שחד משמעית לא הצלחנו לתת להם מענים בצורה מלאה, בצוותא היא הדוגמה הכי בולטת. זה אחד מהדברים שחטפתי עליהם הכי הרבה. "אנחנו הולכים לעשות עבודה מאוד מדוקדקת. לא כל מי שרוצה קרוואן יקבל – ממש לא. אבל אני הולך לתת לזה מענה, בעזרת סדרת תבחינים ובצורה מבוקרת כמובן".

לדאוג לזכויות של כל תושב

מענה נוסף, הפעם גם בצורה גלויה, מתכוון קשת לתת לקהילה הלהט"בית בעיר, עימה הוא נפגש מיד לאחר כינון הקואליציה. "פעלתי כל הזמן לטובת הקהילה מאחורי הקלעים, אבל זה לא היה גלוי כדי לא לפגוע בציבורים כאלה ואחרים".

הפגישה עם חברי הקהילה הלהט"בית: "ציבור גדול מאוד שתמך בי בצורה לא מסויגת"

אז מה השתנה?

"קודם כל אני ראש עיר של כולם, ויכול וצריך להקשיב לכולם. צריך גם לומר בכנות, בסופו של דבר יש פה ציבור גדול מאוד שתמך בי בצורה לא מסויגת. אם יש דבר שאני מאוד מאוד דבק בו זה לשרת את מי ששלח אותי. גם את מי שלא, אבל בטח לא לאכזב את מי שתמך בי".

ומה לגבי תושבים ערבים בעיר? בן זיקרי קיבל אחריות על נושא הביטחון, אבל זה לא משפר את תחושת הביטחון שלהם

"הוא קיבל תחום אחריות של ביטחון, וזה מסתכם בביטחון, זה לא קשור לנושאים אחרים. מבחינתי הם תושבי העיר, בלי יוצא מן הכלל, ואף אחד לא יפגע בהם או יתעמר בהם. אני לא אתן לזה לקרות.

"אנחנו בסיטואציה מורכבת אחרי 7 באוקטובר שאני לא יכול לתקן אותה, גם אם הייתי חושב אחרת. אנחנו שזורים אחד בתוך השני בכל המערכות. זה המצב, אין מה לעשות, והתפקיד שלי הוא לדאוג לזכויות של כל תושב בעיר. אנחנו מדינה דמוקרטית".

מסר אחרון לתושבים?

"הבחירות מאחורינו. כואב לך משהו? חסר לך משהו? יש דרך לדבר, יש דרך להגיד להציג את הדברים. אנחנו פה, אנחנו לא נעלמנו. אנחנו לא בורחים מאחריות.

"אני לא אומר שלא צריך ביקורת, אבל צריך הכול להיעשות בצורה עניינית ומכבדת כך שנגיע בסופו של דבר לחמש השנים הבאות בשלום, בשלווה, ושכל אחד יכיר את גבולות הגזרה שלו וירגיש שחריש היא בית".

לקריאה נוספת: לראשונה: נבחנת תוכנית להרחבת חריש ממערב לכביש 6


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

"לא באתי לשליחות הזו כדי לקדש מלחמות מול אנשים אחרים, אני לא בנוי לזה"

דוד פינקל נשבע אמונים בטקס כינון המליאה. צילום: מור שקיפי לאטי

דוד פינקל, נציג מפלגת דגל התורה בחריש וחבר הקואליציה, מתכנן להביא לתושבי חריש את הקו לירושלים ולדאוג לרווחת כלל הנזקקים בעיר. עוד בתוכנית: פריסת קרוואנים שישמשו את ציבור המתפללים בשנים הקרובות ושמירה על הסטטוס קוו בנושא השבת


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

שעות ספורות לפני כינון המליאה החדשה שאירעה בשבוע שעבר, הצטרף דוד פינקל, חבר המועצה החדש מטעם מפלגת אחדות ומסורת, לקואליציה בראשותו של יצחק קשת.

החתימה על ההסכם הופכת את פינקל לחבר ה-9 בקואליציה ולנציג החרדים היחיד בהרכב הנוכחי, תפקיד אותו מילא שלמה פרץ, נציג ש"ס, במליאה הקודמת. פרץ יחד עם חבריו לסיעה, ראובן זיגדון ואליהו באחג', בחרו לפעול מהאופוזיציה.

לא באתי להילחם, באתי כדי לעשות

"לא באתי לשליחות הזו כדי לקדש מלחמות מול אנשים אחרים, אני לא בנוי לזה. אם אני יכול לקדם טוב לאחרים, שווה לי לתת מעצמי", מסביר פינקל את בחירתו לקחת חלק בקואליציה.

"אני חושב שהזמן יעשה את שלו וכולם (ש"ס) יהיו בפנים. ברור לי שקשה מאוד לפעול לטובת הציבור מהאופוזיציה. אני באתי כדי לעשות. לא באתי להילחם, כי להילחם בראש העיר אפשר גם מבחוץ, לא צריך להיות באופוזיציה בשביל זה".

אתה מעריך שש"ס יכנסו?
"כן, גם הם יבינו את זה. כך אני מאמין כצופה מהצד. אני לא ש"ס ואני לא ראש העיר. נעשו פה טעויות משני הצדדים, יש פה איבה גדולה אבל אני חושב שזה יסתדר כדרכה של פוליטיקה".

נציג הציבור החרדי-ליטאי

פינקל (26) נציג מפלגת דגל התורה בחריש, מתגורר בעיר ארבע שנים בקירוב. הוא אברך ומנהל את כולל 'עטרת שלמה' בחריש. הוא קיווה לקבל שריון ריאלי ברשימה של ש"ס בבחירות אבל כשזה לא הסתייע, הוא רץ ברשימה נפרדת וזכה באמונם של 614 מצביעים.

אחדות ומסורת דגל התורה בחירות 2024 בחריש צילום: יצחק דרור
פעילי מפלגת אחדות ומסורת ביום הבחירות בחריש. צילום: יצחק דרור

הוא נבחר כדי לפעול בראש וראשונה למען הציבור ששלח אותו. הציבור החרדי-ליטאי בעיר. על פי ההסכם ישמש פינקל כמשנה לראש העיר ויהיה אחראי על התרבות התורנית בעיר, בנוסף הוא יעמוד בראש ועדת רווחה.

סעיף נוסף בהסכם מתייחס להקמת ועדת רשות שתעסוק בתחום התחבורה הציבורית. לתפישתו, הרווחה והתחבורה הם שני נושאים שהוא יכול לקדם לטובת כלל הציבור בעיר.

דוד פינקל קואליציה
ההסכם הקואליציוני כולל מגורים מותאמים לציבור החרדי, מקוואות בשכונות, גני ילדים בזרם המוכש"ר ופתרונות אסטרטגיים לבתי כנסת בעיר

לטובת הציבור החרדי הוא מבקש לקדם מגורים מותאמים, מקוואות בשכונות, גני ילדים בזרם המוכש"ר ופתרונות ביניים לבתי כנסת, שאינם נבנים בעיר על ידי הרשויות.

שמירה על הסטטוס קוו

ומה בנוגע לשמירת השבת בעיר עליה ניטשו מאבקים רבים בשנים הקודמות? או לגבי חוק השבת שאושר במליאה הקודמת אך טרם אושר על ידי משרד הפנים? ההסכם מתייחס לכך במשפט אחד בלבד: שבת – על בסיס הסטטוס קוו.

"סטטוס קוו זה סטטוס קוו", מבהיר פינקל. "זה אומר שאם משנים את מה שקורה היום, אז צריך לשבת לדבר על זה, ולהגיע להבנות. אני מעדיף שלא ייגעו במצב הקיים לא לכאן ולא לכאן.

"אני לא קשור לחוק השבת במתכונתו הקיימת. לא הייתי חבר מועצת עיר, לא אישרתי אותו, גם לא התנגדתי אליו. אני חושב שהוא טעות מיסודו, אבל אני לא נכנס לזה.

חוק השבת הצבעת מליאה
ההצבעה על חוק השבת במליאה הקודמת: "אני לא קשור לחוק השבת במתכונתו הקיימת. לא הייתי חבר מועצת עיר, לא אישרתי אותו, גם לא התנגדתי אליו"

"היום אין חוק, ואפשר לפתוח עסקים בכל העיר ובכל זאת, עסקים לא עושים את זה, מסיבה מאוד פשוטה. הם יודעים מה הרווחיות שלהם. יש משחקיה שהחליטה לפתוח בשבת, אז היא פתחה בשבת, ואם יש קיוסק שעשה חשבון וחשב שזה לא מתאים לו, הוא לא פתח בשבת. אז נשאיר את המצב ככה, כי תמיד יהיה את הקצה לכאן ולכאן".

לחזק את קהילות המתפללים

עם זאת, את ההסדר הקיים שהתוותה עיריית חריש – לפיו בשל חסרון מבני בתי כנסת, מנייינים מתפללים בכיתות לימוד בבתי ספר, עד לגיבוש קהילה והקצאת קרקעות לבינוי בתי כנסת על ידי חברי אותה קהילה –  מבקש פינקל לשנות.

לדבריו, על פי הערכות העירייה קיימים כ-80 מניינים, לרובם הגדול, אין בתי כנסת, אלא הם מתפללים בכיתות לימוד קטנות שמונות עד כ-30 איש בלבד, בעוד שקרוואנים, אם יוצבו ברחבי העיר, יוכלו להכיל עד כ-150 מתפללים. כזכור, מדיניות העירייה הרשמית בשנים עברו היתה נגד הצבת קרוואנים ברחבי העיר.

"עד היום המדיניות של העירייה הייתה 'בואו תתפללו בכיתה, ומכיתה תעברו בשיטת ההקצאות למבנה שעולה מיליונים'. איך בדיוק? למה שקהילה תצליח להתפתח בתוך כיתה בתוך בית ספר? מאוד קשה לעשות את זה.
"הגיעו לפה תוך שלוש-ארבע שנים 30-20 אלף איש. כל אחד הגיע לפה מעיר אחרת, אתה לא יכול לבקש מקהילה לא מגובשת 'בואו תגייסו כמה מיליוני שקלים ותבנו בית כנסת".
מהם הפתרונות שאתה מציע?

"פתרונות לטווח הקצר והבינוני של קרוואנים וצריך לקחת בחשבון שזה ייקח כמה שנים, עד 5 שנים אפילו. אלו קרוואנים שישמשו את הקהילות עד שיגיע היום המיוחל שלהם להיכנס לתוך מבנה משלהם. צריך להבין שלא ניתן להמשיך בצורה כזאת, בכיתות".

20 קרוואנים ברחבי העיר

"זה קצת מצחיק", הוא מוסיף. "בדרך כלל כשעושים הסדר אז משאירים לפחות צד אחד יוצא מרוצה. בפתרון של הכיתות אין שום צד מרוצה, לא הקהילות ולא הציבור שמשתייך לאותו בית ספר.

"ואם נסתכל על העתיד, בשיטה הזו נגיע גם למאות מניינים בשנים הקרובות, כי זה מעודד פיצול והקמת קהילות קטנות בהתאם לגודל הכיתה.

20 קרוואנים (5 בכל שכונה) יתנו מענה ביניים לכלל המניינים בשנים הקרובות

"אם פותחים את העיניים קצת, מבינים שאין מה לעשות, וצריך שטחים חומים לקרוואנים לתקופה של כמה שנים", הוא מסכם.
להערכתו של פינקל, 20 קרוואנים, 5 בכל שכונה, שיוצבו בשטחים חומים, יתנו מענה מלא לצורכי המתפללים ויעזרו לקהילות גדולות להתגבש, להוכיח רצינות ולגייס כספים להקמת מבנה קבע באמצעות שיטת הקצאות הקרקע שקידמה עיריית חריש.

תב"ע שמתאימה לציבור החרדי

מעבר לפתרונות אסטרטגיים לפריסת בתי כנסת בעיר, ההסכם הקואליציוני כולל סעיף המדגיש את הצורך בתכנון דיור מותאם לציבור החרדי במיוחד בתוכניות תב"ע לשכונות חדשות.

למה הכוונה? למגורים נפרדים לחרדים בחריש?
"לא, ממש לא, הכוונה לשכונות מותאמות לאורח החיים החרדי. יש לזה הגדרות ברורות כמו מספר קומות, מרפסת סוכה וכן הלאה. אבל אם נעשה קצת סדר, זה לא כל כך תלוי בעיר, אלו דברים שמשרד השיכון קובע, אבל בכל מקום שיש מקום להשפעה של העירייה, אז חשוב שזה יהיה מותאם, כי אם יש לי שכונה של מגדלים אז הוא לא מותאם לי לציבור הדתי. כיום רוב העיר מותאמת בגדול לציבור החרדי. זה צריך להישאר ככה".

קו הדגל: אוטובוס לירושלים

סעיף משמעותי נוסף בהסכם קובע כי העירייה תפעל לקידום תחבורה מותאמת גם לציבור החרדי בפרט לערי המרכז החרדיות. פינקל מתכנן לגייס את עזרתו של הרב אורי מקלב, חבר מפלגת דגל התורה המשמש כסגן שר לפיתוח ותחבורה חרדית במשרד ראש הממשלה ובמשרד התחבורה.

דוד פינקל עם סגן השר אורי מקלב: תקציב יעודי לתחב"צ חרדית. צילום: יצחק דרור

"יש לו תקציב לקידום של התחבורה הציבורית החרדית", מבהיר פינקל.
"יש לנו היום קו פנימי שנוסע לתל אביב, דרך בני ברק (קו 634) . היינו. רוצים לייעל אותו וכמובן להוסיף לו עוד נסיעות יומיות. היום יש רק 3 נסיעות ביום. קו הדגל שהיינו רוצים ממש לצאת איתו, זה הקו לירושלים, קו כללי מבחינתי לעיר הבירה".
אתה מתכוון כקו שישמש את כל הציבור?
"כן. קו לירושלים לכולם, לא ביקשתי קו בהפרדה. אני ירושלמי ויש הרבה חרדים פה שההורים שלהם מתגוררים בבירה. מאוד קשה להגיע לירושלים כיום מחריש.
"יש אוטובוס מחדרה שעובר בצומת של מנשה צפון, מה שנקרא צומת משמר הגבול בעבר. אי אפשר כל כך לסמוך על הקו הזה, ומה שהכי מתסכל, בימי שישי או במוצאי שבת, האוטובוסים מגיעים ריקים עד צומת כרכור ומתמלאים בתושבי חריש. אז או שנכניס את הקו הזה לחריש או שנביא קו עצמאי מחריש לירושלים. זה הקו העיקרי שאנחנו חותרים אליו. במקביל אנו רוצים קווים בסופי שבוע לערים חרדיות נוספות כמו קריית ספר, אלעד".

אוטובוס תחב"צ תחבורה ציבורית
הקו העיקרי שאנו חותרים אליו הוא קו לירושלים לכולם

לקדם את הציבור החרדי

"אני רצתי כדי להיכנס למועצה ולנסות לדאוג בעיקר למגזר החרדי, אבל אין סתירה עם הדאגה לנושאים כלליים של כלל התושבים. אני חושב שאוטובוס לירושלים הוא לא צורך חרדי בלבד.
"נכנסתי גם לנושא של הרווחה, אני מנהל קופת צדקה מאוד גדולה בעיר והיא יותר מכוונת לקהילה של הציבור החרדי. משם הגיעו התרומות ולשם יוצאות התמיכות, ולכן בעירייה יש לי את האופציה לנסות להגיע למשהו גדול מזה. לקבל תמיכות ממשרד הרווחה ולהעביר לכל הנזקקים בעיר. זו השאיפה שלי, לתמוך בשכבות החלשות. לא רק בתוך הציבור שלנו, באמת לנסות לדאוג במה שאני אוכל לכל העיר, אבל ברור שבפרט לציבור שלנו. בסוף אני נמצא כאן כדי לקדם את הציבור החרדי על המפה, את הציבור שממנו הגעתי".


אחדות ומסורת הסכם קואליציוני עם הליכוד


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש