לטייל בחנוכה: טבע, ציפורים, שלוליות חורף ואור

פארק הצפרות מעגן מיכאל: חוויית צפייה לצפרים חובבים ומקצועיים כאחד; צילום: שחף רטר

לפני חודש הוכרזו שישה אתרי טבע לאומיים חדשים, ביניהם, פארק השרון, השטח הפתוח הגדול ביותר במרכז הארץ. בימים הקרובים ייחנך גם פארק הצפרות החדש בקיבוץ מעגן מיכאל – בו תוכלו לצפות במגוון מרהיב של בעלי כנף. אלו הם המקומות שלא תרצו לפספס בחג


מהמרחבים הפתוחים של הפארק הלאומי השרון ועד למפגש עם עופות מים בפארק הצפרות החדש במעגן מיכאל – שני אתרים מרהיבים שמציגים את יופיו של החורף הישראלי ומצויים במרחק של חצי שעה נסיעה בלבד מחריש.

פארק הצפרות במעגן מיכאל: לראות ציפורים קרוב לבית

בריכות הדגים של מעגן מיכאל, המשתרעות על פני רצועה ארוכה וצרה לאורך חוף הכרמל, מתל-תנינים בדרום, ועד לשפך נחל דליה בצפון, מוכרות מזה שנים רבות כאתר צפרות משובח עבור נדידת עופות מים.

מעגן מיכאל צילום: דב גרינבלט
מעגן מיכאל צילום: דב גרינבלט

בריכות הדגים קיבלו מעמד של שמורת טבע, ועבודות פיתוח והשקעה תקציבית גדולה של משרד התיירות הפכו את המקום לפארק צפרות רשמי, שייפתח לציבור בימים הקרובים (ב-30 בדצמבר).

הפארק שנחנך בהשקעה תקציבית של שישה מיליון שקלים משלב טבע, חינוך סביבתי, תיירות אקולוגית, והוא מהווה את אחד מהפרויקטים המרכזיים ברשת מוקדי הצפרות הלאומית בישראל.

מעגן מיכאל צילום: דב גרינבלט
הפארק הוקם במקומן של שתי בריכות הדגים הדרומיות של הקיבוץ; צילום: דב גרינבלט

הפארק הוקם במקומן של שתי בריכות הדגים הדרומיות של הקיבוץ, הנושקות לנחל תנינים ולחוף הים. עבודות הפיתוח כללו התקנת פרגולות הצללה, ספסלים ושולחנות ישיבה למבקרים. כמו גם הפיכת בריכות הדגים לאתר קינון על ידי הקמה מחודשת של גדות הבריכה, שימוש בחומרים אורגניים ייחודיים כדי להתאים אותה לבתי הגידול של הציפורים המקומיות, והתקנת מערך משאבות לתחזוקה יעילה ולטיפוח קבוע של סביבת הקינון.

פארק הצפרות מעגן מיכאל
הקמה מחודשת של גדות הבריכה, התאמה לבתי הגידול של הציפורים המקומיות; צילום: שחף רטר

בנוסף, הוקמו שלושה מבני מצפור חדשים, הכוללים פינות ישיבה מוצלות, ריצוף נוח וגינון מטופח, המאפשרים למבקרים ליהנות מנקודות תצפית מרהיבות.

הפארק יספק חוויית צפייה לצפרים חובבים ומקצועיים כאחד, ויהווה מוקד משיכה חשוב, למבקרים המחפשים פעילויות טבע ואטרקציות חינוכיות ייחודיות.

הסיור בפארק מותאם לכל המשפחה. בתחילת הסיור צופים בסרט קצר ויוצאים בלוויית מדריכים של החברה להגנת הטבע לתצפית על הציפורים המקננות. שחף רטר, מנהלת אתר הצפרות: "זהו פרויקט מיוחד שמאפשר לנו לתקן את הטבע לטובת בעלי החיים והציפורים באזור. במאה הקודמת היו פה ביצות שיובשו. כעת אנו הופכים שתי בריכות בחזרה לביצות, מחקים את סביבת הטבע הייחודית שהייתה פה".

מעגן מיכאל צילום: דב גרינבלט
מימין: שלדג לבן חזה, פרפור עקוד, בז מצוי צילומים: דב גרינבלט

בסיור שאורך שעתיים וחצי ניתן לראות בעזרת משקפות ציפורים קטנות כמו כחול חזה, קניות ועופות מים גדולים כמו אנפות, שחפים וברכיות.

למעלה מימין עם כיוון השעון: עורבני שחור כיפה, כחול חזה, קורמורנים גדולים, שרקרק מצוי. צילומים: גידי קרטס
למעלה מימין עם כיוון השעון: עורבני שחור כיפה, כחול חזה, קורמורנים גדולים, שרקרק מצוי. צילומים: גידי קרטס

"יש ציפורים שמגיעות לבלות כאן את החורף והן לא ישארו בקיץ. כיום רואים בעיקר אנפות אפורות, שהן ציפור גדולה מאוד, מרשימה ואלגנטית וכמויות מאוד גדולות של שחפים. באביב, הציפורים עסוקות בלבנות קינים ולהתעסק בחיזור, אז יש איזהו קסם בעונה הזאת. שהן יותר נינוחות".

מעגן מיכאל צילום: דב גרינבלט
אתר הצפרות מעגן מיכאל: הביצות שיובשו לפני למעלה ממאה שנים – חוזרות

רטר מסכמת: "זה  מקום נהדר לראות ציפורים קרוב למרכז הארץ. יותר מזה, המקום מראה  לנו את הכוח שלנו לתקן דברים שקלקלנו. ייבשנו פה ביצות לפני 100 שנים והרסנו בית גידול טבעי. פגענו בטבע וכעת לקחנו על זה אחריות. במעשים שלנו אנחנו בעצם אומרים 'נכון שקלקלנו אבל זה לא אומר שאי אפשר לתקן'.

WAZE: חניית תיירות מעגן מיכאל;

מרחק מחריש: 16 ק"מ;

זמן נסיעה: חצי שעה;

חניה: במבואת הכניסה לאתר;

קושי: קל. מתאים לכל המשפחה;

עונות ביקור: כל השנה;

כניסה בתשלום: 45 ש"ח לאדם, ילדים עד גיל 3 בחינם.

מחירים מוזלים לחברי החברה להגנת הטבע: 15 שקלים לילד ו-20 שקלים למבוגר;

הערות נוספות: מסלול מעגלי של שעתיים וחצי – הכניסה בליווי של מדריכי החברה להגנת הטבע בלבד. מחיר הכניסה כולל משקפת לשימוש המבקרים;

כניסה ברכישת כרטיסים מראש;


פארק לאומי השרון: "השטח הפתוח הגדול ביותר במרכז הארץ"

לפני חודש בדיוק, רשות הטבע והגנים ומינהל התכנון הכריזו על שישה גנים לאומיים ושמורות טבע חדשות בארץ, ביניהם, פארק לאומי השרון, הממוקם בין חדרה למכמורת.

גן לאומי פארק השרון צילום: עמית פרנקו, רשות הטבע והגנים
בריכת החורף בגן לאומי פארק השרון צילום: עמית פרנקו, רשות הטבע והגנים

"רשות הטבע והגנים פועלת רבות לקדם הכרזת שמורות הטבע וגנים לאומיים במטרה לשמור על הטבע ולאפשר מרחבי טיילות לציבור", ציינה רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים.

ארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה של החברה להגנת הטבע, הוסיף כי "החברה להגנת הטבע, בשיתוף תושבים מקומיים וחובבי טבע מכל האזור, עם ארגוני סביבה נוספים, נאבקו עשרות שנים כדי לשמור על גן העדן של פארק השרון ללא פגיעה ברצף הנופי וברצף האקולוגי, ואני מברך על קידומו כגן לאומי. זהו השטח הפתוח הגדול ביותר במרכז הארץ, שרובו נותר כמעט ללא פגע, וכך יישאר".

גן לאומי פארק השרון צילום: עמית פרנקו, רשות הטבע והגנים
חולות, רכסי כורכר, עצי אלון תבור, עצי חרוב ושיחים. צילום: עמית פרנקו, רשות הטבע והגנים

גן לאומי פארק השרון הינו יחידת נוף טבעית הכוללת את מכלול נופי השרון וגודלה 1,665 דונם. בגן הלאומי חופים שמורים, רכסי כורכר ועליהם מיני צומח אופייניים, אנדמיים ונדירים, חולות מיוצבים ומיוצבים למחצה, בריכות חורף ויער פארק חופי – יחיד במינו בישראל, ובו עצי אלון תבור וחרוב לצד שיחי אלת המסטיק, רתמים ולענות חד זרעיות.

זהו רצף השטחים הטבעיים הגדול ביותר בשרון אשר מייצג שניים מבתי הגידול המגוונים, הנדירים והחשובים ביותר הנמצאים תחת לחצי פיתוח ובסכנת הכחדה: בית הגידול החולי ובית הגידול הכורכרי.

גן לאומי פארק השרון צילום: רועי שטראוס, רשות הטבע והגנים
מרבדים ירוקים ופריחות. שבילים לשיטוט. צילום: רועי שטראוס, רשות הטבע והגנים

הפארק מהווה את אחת מהריאות הירוקות הבולטות והחשובות באזור השרון הצפוני ועמק חפר והעצים היפים בו הם תזכורת ליער השרון הנרחב שהיה כאן בעבר. בעונה זו מתמלא הפארק בשלל פריחות מרהיבות של כורכומים, נרקיסים ורקפות.

גן לאומי פארק השרון צילום: עמית פרנקו, רשות הטבע והגנים
שללית החורף בגן לאומי פארק השרון צילום: עמית פרנקו, רשות הטבע והגנים

שלולית חורף ענקית מצויה בצידו המזרחי של פארק השרון ולצידה עצי אקליפטוס ותיקים. השלולית היא מקום מושבם של עופות מים וביצה, שניתן לראותם גם ללא משקפת.

WAZE:  פארק השרון, כניסה מכביש 4;

שביל מפת סימון שבילים: 7 – השרון ומערב השומרון;

מרחק מחריש: 31 ק"מ

זמן נסיעה: 35 דקות;

חניה: מגרש החניה מאחורי תחנת הדלק דור אלון;

עונות ביקור: חורף ואביב;

רמת קושי: קל, לכל המשפחה;

נגישות לנכים: לא נגיש;

כניסה: חינם;


לקריאה נוספת: טיולים בחריש והסביבה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

מנחל מוזנח לפיסת טבע "גלילית": נחל נרבתה עובר מהפך

צינור הביוב שהותקן עצר את הזרמת השפכים לנחל, ופינת הישיבה 'תחת החרוב' הפכה לנקודת מוצא לטיולים; נחל נרבתה, אחד מיובלי נחל חדרה, זורם לתושבי שכונת בצוותא מתחת לאף, אבל לא רבים מכירים את פנינת הטבע המקומית


כ-100 מתושבי חריש השתתפו בשבת האחרונה בפיקניק משפחות שהתקיים בכניסה לנחל נרבתה. המשתתפים התכנסו בפינת הישיבה מאבן שהוקמה שם לאחרונה, ונקראת 'תחת החרוב', על שם העץ המרשים תחתיו היא חוסה.

את הפעילות שכללה מעגלי מתופפים, פיתות בסאג' וטיול בסביבת הנחל, ארגנו במשותף עמותת חריש חופשית, רשות ניקוז ונחלים-השרון והחברה להגנת הטבע.

העיתוי אינו מקרי. בשבוע שעבר הסתיימו רשמית העבודות להנחת קו ביוב מברטעה המזרחית ליישובי השומרון – מהלך שהושג בעמל רב אחרי שנים רבות של הזנחה מצד הרשויות. הצינור החדש עצר את זרימת השפכים לנחל נרבתה.

נרבתה נרבתא חריש חופשית
"שיתוף פעולה של כמה וכמה גורמים, שביחד משפרים את איכות החיים של כולנו". צילומים: חריש חופשית

"לשמחתנו, הצינור יעצור את הזיהום ויאפשר לנו ליהנות מהנחל וסביבתו. יש פה שיתוף פעולה של כמה וכמה גורמים, שביחד משפרים את איכות החיים של כולנו בחריש ואת כדור הארץ", מציינת ענבל גולדשטיין, יו"ר משותף עמותת חריש חופשית.

להכיר את הנחל ליד הבית

נחל נרבתה, יובל עילי של נחל חדרה, הוא נחל אכזב. שטחו של הנחל הוא 70 קמ"ר, ואורכו כ-20 ק"מ, וחלקו מצוי בשטחי הרשות הפלסטינית. בחורף זורמים בנרבתה מי הגשמים והשיטפונות מפאתי הרי שומרון. נחל נרבתה זורם בסמוך לחריש. חלק מתושבי בצוותא משקיפים על תוואי הנחל מחלונות ביתם.

נחל נרבתה נרבתא צילום משנת 2020: רן פרחי רשות ניקוז ונחלים שרון
"לעודד את התושבים להכיר את הנחל הקרוב לבית" בצילום: תוואי נחל נרבתה ושכונת בצוותא הנבנית. קרדיט: רן פרחי – רשות ניקוז ונחלים שרון

"המטרה שלנו היא לחבר את התושבים לנחלים שקרובים אליהם, כי הרבה פעמים אנשים חיים על יד נחל והם בכלל לא מכירים אותו", מסביר רועי כהנא, אחראי חינוך וקהילה ברשות ניקוז ונחלים שרון.

הירידה לנחל נרבתה היא מרחוב רעות 19 בשכונת בצוותא, ו/או פארק הכלניות

"אחת הפלפורמות שלנו היא של טיולי 'משפחות שומרות נחל', כדוגמת הפעילות בשבת האחרונה. הרעיון הוא לעודד את התושבים להכיר את הנחל הקרוב לבית, ואחרי כן גם את הנחלים הקרובים בסביבה כמו נחל עירון, נחל חביבה ונחל חדרה".

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
'מתחת לחרוב' – נקודת היציאה לטיול משפחות בנחל נרבתה. צילום: רועי כהנא

לדברי כהנא הרשות מפעילה את תוכנית 'שומרי הנחל' גם לתלמידים במערכת החינוך בחינוך. "שני בתי ספר בעיר אימצו אותה ובמסגרתה התלמידים יוצאים לנחל נרבתה שקרוב אליהם כדי לחקור, ללמוד, לבדוק ולטייל. אנחנו מספקים מדריכים על חשבוננו".

"כמו בגליל או בכרמל"

פינת הישיבה שהוקמה, גם היא חלק מפעילות רשות הניקוז והנחלים-שרון, שנועדה לעודד את היכרות החרישאים עם הנחל. "השקענו יומיים של עבודה, עם כלים, טרקטור ומומחה לאבן, וסידרנו פינה שבעוד כמה חודשים תיראה חלק מהנחל. זה מאוד פשוט, צנוע ולא פומפוזי. אין ספסלי פיקניק – זו לא פינת מנגלים. זו פינה שאפשר לשבת בה קצת, ללמוד או לצאת ממנה לטייל בסביבה.

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
"זו לא פינת מנגלים. זו פינה שאפשר לשבת בה קצת, ללמוד או לצאת ממנה לטייל בסביבה". צילום: רועי כהנא

"נחל נרבתה הוא אזור של חורש טבעי ממש כמו בגליל התחתון, יש צבאים, דורבנים, שועלים, תנים, חזירי בר ויונקים רבים באזור הנחל – וזו חוויה לפגוש אותם בפעילויות שאנחנו מארגנים בשעות הלילה. חוץ מזה, זה אזור ממש מדהים לטיולים. אנשים נוסעים לכרמל ולגליל כשיש להם את אותו הנוף ואת אותה החוויה פה – מתחת לאף".

השקעה תקציבית גדולה

כהנא מודה שההשקעה של רשות נחלים וניקוז שרון הן בתוכניות החינוכיות השונות והן בהקמת פינת הישיבה נובעת מזיהוי פעילים חברתיים ואכפתיים בחריש. "אנחנו לא נמצאים בשטח 24/7. אנחנו פועלים בשותפות עם הקהילה כדי לייצר פעילויות שיעודדו אנשים לצאת יותר לנחלים בסביבתם, ומה שקרה בשבת האחרונה הוא ממש הגשמת חלום מבחינתנו".

"זה אזור ממש מדהים לטיולים. אנשים נוסעים לכרמל ולגליל כשיש להם את אותו הנוף ואת אותה החוויה פה – מתחת לאף". צילום: רועי כהנא

אחד הפעילים הסביבתיים המוכרים בעיר, מעוז לואנץ, נאבק כדי לקדם את הטיפול בזיהום הנחל ולקח גם חלק פעיל בהכנות לסידור פינת הישיבה. יחד עם חניכי השומר החדש הם עבדו במשך מספר שעות כדי לגזום שיח מטפס שהשתלט על עץ החרוב, עבודה שהיתה חיונית לקראת הקמת הפינה השנה.

"אני שמח מאוד שרשות המים הקצתה שישה מיליון שקלים לטיפול בזיהום הנחל, בעיה שנמשכה מספר שנים. הרשות מינתה את תאגיד מי עירון שביצע את החיבור של הצינור וזו בשורה נהדרת אחרי כל כך הרבה שנים. זו ממש שמחה גדולה וצריך לומר כל הכבוד לשני הגופים האלה שעבדו ויישמו את זה.

"רשות הניקוז והנחלים השקיעה בפינה הזו עשרות אלפי שקלים, ויצרה פה פינה מדהימה". צילום: רועי כהנא

"גם רשות הניקוז והנחלים השקיעה בפינה הזו עשרות אלפי שקלים, מבלי שעיריית חריש היתה צריכה להכניס את היד לכיס, ויצרה פה פינה מדהימה עבורנו. רועי (כהנא) אמר לי שזה קרה בזכות התושבים בחריש, הרשות ראתה שיש פה קהילה רצינית שמתארגנת".

דרושים: משוגעים לנחל

גם לואנץ משבח את הטבע היפה בסביבת נחל נרבתה: "בשטח נוצרו שבילים משני צידי הנחל, יש אפשרות לטייל שם, ואנשים עושים זאת כל הזמן.

המסלול המעגלי בנחל נרבתה.

"בחלק המערבי, השביל לא צמוד לנחל אבל מדובר בשביל יפה בחורף עם פריחת נרקיסים וכרכומים, ובאביב הוא בכלל מדהים. יורדים מרעות 19 בשכונת בצוותא למטה ופונים שמאלה. צועדים כקילומטר עד לכביש 611, השביל נוח גם לעגלות.

"בצד המזרחי יש מסלול נוסף קצר יותר. חוצים את הנחל בפינת הישיבה החדשה, פונים צפונה (שמאלה) וצועדים כ-200 מטרים בשביל מדהים שההליכה בו היא בין העצים. בהמשך יש לפנות ימינה ולהיכנס פנימה כדי לראות את הפריחה. זהו מסלול קל, פשוט ומהנה. אפשר להמשיך גם במסלול מעגלי שכולל גת עתיקה ומטעי זיתים. זה באמת מסלול קל, מקסים ומומלץ".

לואנץ מקווה ששטח נחל נרבתה יזכה לסימון שבילים מקצועי יותר בעתיד: "יש יחידה לסימון שבילים בקק"ל ואם הם ירצו לעשות משהו, כפי שעשו ביער עירון, זה יהיה נהדר".

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
"אם יהיה בחריש גרעין של אנשים שאכפת להם מהנחל והם ידחפו לשינוי, אז יקרו שם דברים נפלאים"

גם כהנא מתייחס לנושא: "בנרבתה יש כיום שביל קצר מאוד להליכה, אבל אם תהיה חבורה מסורה בעיר שתיקח זאת על עצמה – זה יהיה מדהים. זו יכולה להיות משימה של קבוצת 'נאמני נחל חריש', שאנחנו רוצים לפתוח בחריש. כיום במסגרת הפעילות של פעילי נחל חדרה, יש להם משימה דומה, הם מתכננים שביל עבור הנחל שעובר להם בעיר".

"מה שאתם לא תעשו – אף אחד לא יעשה בשבילכם", מדגיש כהנא. "אנחנו שותפים שיכולים לפעמים לבוא ולתת יד או לעזור בכסף או אמצעים אחרים, אבל בשורה התחתונה, אם יהיה בחריש גרעין של אנשים שאכפת להם מהנחל והם ידחפו לשינוי, אז יקרו שם דברים נפלאים. אנחנו מחפשים את המשוגעים לדבר, משוגעים לנחל. אלו משוגעים טובים".


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

חול המועד סוכות: זמן לצאת לטייל בשביל ישראל

אין זמן טוב מחול המועד סוכות לצאת לטבע וליהנות משביל ישראל, קרוב לבית. בזכרון יעקב סומן מקטע חדש של שביל ישראל, עתיר באתרי מורשת, וסמוך לו נמצא מקטע נוסף של השביל בו ניתן לשלב רחצה בחוף הים


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


חול המועד סוכות הוא זמן מצוין לנצל את הקירבה היחסית של חריש למקטעים 16 ו-17 של שביל ישראל, לצאת לטבע וליהנות משילוב של אתרי מורשת היסטוריים, חורש טבעי, גנים, נחלים וחוף הים.

בספטמבר השנה הושלם סימון מקטע חדש של שביל ישראל, שעובר דרך האזור ההיסטורי של המושבה זכרון יעקב ופארק הטבע רמת הנדיב. בהמשך השביל, במקטע שאינו חדש, אך מומלץ לא פחות, תוכלו ליהנות מנחל חדרה ומרחצה בחוף הים.

לדברי איציק בן דב, רכז סימון שבילים בחברה להגנת הטבע, שתכנן ותיאם את התוואי החדש יחד עם המועצה המקומית זכרון יעקב וצוות רמת הנדיב "מטיילי השביל יהנו ממעבר באתרי מורשת ותיירות במושבה. התוואי הישן עבר בשולי כביש צר ללא שוליים, בחצר מפעל בטון שמערבלי בטון עוברים דרכו, חצה את כביש (652) זכרון יעקב – בנימינה הסואן. שביל ישראל סומן לפני כ-30 שנה, כאשר נפח הטיילות והתנועה היו נמוכים, וכל העת מתבצעים בו שינויים ועדכונים. אנחנו משקיעים משאבים ומאמץ להרחיק שבילים בכלל ואת שביל ישראל בפרט, מסכנות למטיילים" מוסיף בן דב.

"רמת הנדיב שמחה על שיתוף הפעולה עם החברה להגנת הטבע בשינוי תוואי שביל ישראל וכך יוכלו המטיילים ליהנות ממה שיש למקום להציע“, מוסיפה גלי כהן, מנהלת תחום קהל ושיווק באתר רמת הנדיב.

מסלול זכרון יעקב ופארק רמת הנדיב

מקטע 16 שביל ישראל - זכרון יעקב
בסגול – מקטע חדש של שביל ישראל החוצה את זכרון יעקב

מקטע השביל החדש מתחיל בשולי המושבה זכרון יעקב, וחוצה אותה לכיוון רמת הנדיב. נקודות הציון לאורך המסלול כוללות את יקב כרמל, מדרחוב רחוב המייסדים, בית הכנסת אוהל יעקב, מוזיאון העלייה הראשונה, מוזיאון ניל"י/בית אהרונסון, בריכת בנימין, בית העלמין ההיסטורי של המושבה, גן שם עולם ועוד. בסיומו, מתחבר המקטע החדש לתוואי שביל ישראל הקיים בשולי הגן שמסביב לאחוזת הקבר של הברון רוטשילד.

רושמים ב-WAZE: "גן ירון" או בקישור לגוגל מפות.

דרגת קושי: מתונה, ללא ירידות או עליות קשות. המסלול בחלקו מוצל ולאורכו נקודות צל.

עונה מומלצת: סתיו, חורף (לא אחרי גשם כבד), אביב.

סיפור הדרך:

בפתחו של מקטע השביל בזכרון, נבחין בשלט "גן ירון", שהוא גן חורש מוצל עם ספסלי אבן ונקודת מים המתאים גם לישיבה ומנוחה. גן ירון הוא גן הנצחה לזכרו של ירון אמיתי, חייל מילואים שנהרג במלחמת לבנון השנייה, ומצויים בו גם משחקי חברה וחשיבה המבוססים על סלעים ואבנים מהטבע.

גן ירון זכרון יעקב
גן ירון – לזכרו של חייל המילואים ירון אמיתי. צילום: מועצה מקומית זכרון יעקב

בהמשך השביל נכנסים לרחוב 'מעוף הציפור' בזכרון יעקב ובצומת ה-T פונים ימינה לכיוון יקב כרמל ההיסטורי, שהוקם ביוזמת הברון דה רוטשילד בסוף המאה ה-19.

טיול זכרון יעקב בניין יקבי כרמל וסימון שביל ישראל. צילום - איציק בן דב, החברה להגנת הטבע.
סימון שביל ישראל בסמוך ליקבי כרמל. צילום: איציק בן דב

מהיקב נמשיך אל רחוב המייסדים שהוא הרחוב ההיסטורי של המושבה שהפך למדרחוב תיירותי משופע בחנויות ובמסעדות, אך עם זאת טומן בחובו אתרים חשובים בהיסטוריית המושבה: בית הכנסת, בריכת בנימין, בית אהרונסון ובתי ראשונים.

שביל ישראל טיול המדרחוב של זכרון יעקב. צילום - איציק בן דב, החברה להגנת הטבע
מדרחוב זכרון יעקב

מרחוב המייסדים ממשיך השביל דרך שער ישי לכיוון בית העלמין ההיסטורי, ומשם, דרך רחוב 'השיטה', מגיע השביל אל הכניסה הרגלית לפארק רמת הנדיב. השביל המסומן ברמת הנדיב אמנם עוקף את גני זכרון לכיוון דרום, אך מומלץ מאד לבקר בגנים המטופחים והמרשימים שפתוחים למבקרים לאורך השבוע בין 8:00-16:00.

רמת הנדיב. צלם: רמי קופלמן טיול שביל ישראל טיולים
פארק רמת הנדיב. צילום: רמי קופלמן

השביל הממשיך דרומה מסומן באדום ומגיע אל שולי רמת הנדיב ואל אתר ארכיאולוגי חירבת אל-עקב. ניתן לסייר באתר ומנקודת התצפית להשקיף מערבה אל מישור חוף הכרמל – מעתלית ועד חדרה.

נחל חדרה ופארק השרון

מקטע 17 שביל ישראל - חוף חדרה
בסגול – סימון שני קטעי המסלול מפארק חדרה לפארק השרון

מקטע נוסף של שביל ישראל באיזורנו, הוא מקטע העובר בחדרה, בין היתר במקום בו שכנה מעברת העולים ההיסטורית "אגרובנק", דרך פארק נחל חדרה, יער חדרה ועוד.

למעשה מקטע זה מחולק לשני קטעים עיקריים: הראשון, מנחל חדרה לתחנת הרכבת בצידה המערבי והשני מתחנת הרכבת דרומה לפארק השרון, דרך יער חדרה.

רושמים ב-WAZE: "פארק נחל חדרה" או בקישור לגוגל מפות.

דרגת קושי: קלה. מותאם למשפחות עם ילדים, נגיש בחלקו לעגלות.

עונה מומלצת: כל עונות השנה, בעיקר בחורף ובאביב.

סיפור הדרך:

נתחיל את הטיול שלנו מפארק נחל חדרה, שם נוכל לצפות בגשר הנבל המרשים שמעל נחל חדרה. מהגשר אפשר להמשיך מערבה במקביל לגדה הדרומית של הנחל אל כיוון חוף חפציבה, המכונה גם חוף חדרה הישן.

גשר הנבל - נחל חדרה
גשר הנבל, נחל חדרה

נמשיך ללכת לאורך החוף הותיק, אליו מגיעים מתרחצים ומטיילים רבים הנהנים מהשקט ומהנוף באיזור, וקראוונים רבים פזורים בדיונות החול שמסביב לחוף.

חוף חדרה הישן
חוף חדרה הישן

בעונה המתאימה, ניתן לרחוץ ברצועת החוף מפרץ בנימין אשר נמצאת בסמוך לכפר הים. רצועת חוף מקסימה ביופיה, מסולעת בחלקה, ועל אף המראה הפראי של החוף, הוא מוגדר כחוף מוכרז ובו סוכת מציל. במקום יש גם מסעדת דגים, שירותים ציבוריים וקיוסק קטן לרווחת המטיילים.

חוף מפרץ בנימין
חוף מפרץ בנימין

למי שלא מעוניין ללכת לאורך החוף, ניתן לעקוב אחר סימון שביל ישראל מפארק חדרה דרומה, לאורך כביש אספלט צר, שמגיע גם הוא עד אזור מפרץ חוף בנימין.

מכאן נמשיך לכיוון שכונת גבעת אולגה, עד לגשר להולכי הרגל החוצה מעל כביש 2 (מול תחנת הדלק "דלק"). לאחר חציית הכביש נצעד בשטח עפר בו הייתה בעבר מעברת העולים אגרובנק ונגיע לשביל אקליפטוסים אשר יוביל אותנו אל תחנת הרכבת חדרה-מערב.

את המקטע השני נתחיל כאמור באיזור המערבי של תחנת הרכבת, ממנו יש כניסה נוחה אל תוך יער חדרה אשר נמצא בהדרו בתקופת החורף והאביב, שאז מתקיימת פריחה ססגונית של פרחים ואף סוגים שונים של פטריות.

ביער חדרה מפוזרים שולחנות פיקניק רבים וניתן להבעיר מנגלים (אך זיכרו לכבות היטב את הגחלים ולהשליכם לעמדות היעודיות). מיער חדרה נמשיך לפארק השרון הצמוד, שהוא גן לאומי המשתרע על שטח של 6,000 דונם.

יער חדרה. צילום: ויקיפדיה
יער חדרה. צילום: ויקיפדיה

בפארק ניתן למצוא את שלולית החורף, בה מתכנסים עופות מים בעונת החורף וכן בריכת צמחי מים הקרויה בריכת סמר ובה נורית המים, גומא וסמר. לאחרונה התגלה בבריכה זו צמח מים חדש בישראל, אשר נקרא סמר ננסי.

גם כאן ניתן לעשות על האש בפינות המיועדות לכך, והפארק מציע בנוסף גם מרחבים ירוקים ודיונות חול רכות בהן אפשר להתגלגל ולשחק.

שביט סער וקסלר, מנהלת הוועדה לשבילי ישראל בחברה להגנת הטבע: "אנחנו בעיצומה של עונת הטיולים בשביל והמטיילים עושים את דרכם צפונה ודרומה. מזג האוויר בשבועות הקרובים צפוי להיות מושלם להליכה במקטעי השביל בכל רחבי הארץ, ואני ממליצה לכולם לצאת לטבע, להנות מהנופים והייחודית של השבילים שלנו, וכמובן – לשמור על ניקיון ולקחת את הפסולת לפחי הזבל".

לקריאה נוספת: מגוון מסלולי טיולים נוספים בסביבות חריש


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

מתנגדים לתוכנית המתאר של חריש

ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר העירונית החדשה שמות דגש על חולשת התוכנית בנוגע לפתרונות תחבורה אזוריים שכבר כיום מתקשים להתמודד עם העומס בכבישים. תוכנית המתאר גם אינה מספקת פתרונות ניקוז ונגר הגורמים להצפות. התנגדויות נוספות נרשמו ביחס להקמתו של בית החולים המתוכנן בעיר, ולשינוי מרקם שכונת מעו"ף בעקבות ההיתר  לבינוי רבי קומות


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

תוכנית המתאר החדשה של חריש יצאה לדרך ביוני 2022 ואושרה להפקדה מספר חודשים קצר לאחר מכן. באופן רגיל, תהליכי התכנון של תוכנית מתאר חדשה אורכים זמן רב, אולם מועד פקיעת המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בדצמבר 2023, האיץ משמעותית את התהליך.

כעת מתקדמת התוכנית לשלב הבא. לדברי מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בסוף אוקטובר תדון הוועדה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר. בסיום הדיון  תחליט הוועדה אם לקבלן או לדחותן.

רמזור כביש 574 פקקים עומס תנועה צילום: דוברות עיריית חריש
"כבר כיום קיימים עומסי תנועה כבדים במערך הדרכים הסובבות את חריש". בצילום: כביש 574

עיון בהתנגדויות שהוגשו על ידי 10 גופים שונים חושף את החששות הכבדים של יישובי הסביבה מהעומס התחבורתי שחריש יוצרת באזור ומהיעדר פתרונות מספקים. חשש משמעותי נוסף הוא מההשלכות הסביבתיות כדוגמת שיטפונות שפגעו בשטחים החקלאיים בסביבה ופגיעה בערכי טבע עם התפתחות וצמיחת העיר.

מועצה אזורית מנשה: פתרונות תחבורה

מועצה אזורית מנשה, אליה שייכים יישובי הסביבה העוטפים את חריש, ציינה בהתנגדות שהגישה כי תוכנית המתאר החדשה של חריש מוסיפה 2,034 יחידות דיור בתחום העיר הקיימת ומקדמת ציפוף משמעותי וצמיחה במספר התושבים. עם זאת, התוכנית אינה מספקת פתרונות תחבורה הולמים לחיבור העיר למערכת האזורית.

"כבר כיום קיימים עומסי תנועה כבדים במערך הדרכים הסובבות את חריש ומשפיעות באופן ישיר על יישובי מוא"ז מנשה", ציינה לאה פרי, מהנדסת מוא"ז מנשה והוועדה לתו"ב מנשה-אלונה.

הדמיית כביש 611 קרדיט נתיבי ישראל
הדמיית כביש 611. הכביש מספק מענה חלקי לישובי מנשה. באדיבות נתיבי ישראל

לדבריה, מקטע כביש הכניסה הדרומי 611 – מצומת נרבתה לחריש – מספק מענה חלקי בלבד מאחר ואינו מקשר את יישובי צפון השומרון ויישובי מנשה כציר עוקף לחריש. בהתאם, מבקשת פרי כי אישור תוספת יח"ד וציפוף מגרשי המגורים יעשה לאחר ביצוע כביש עוקף חריש 611 בשלמותו מצפון השומרון ועד דרך 574/444.

קיבוץ מצר: כביש 611 כקו גבול

אזכור נוסף מקבל כביש 611 העתידי בהתנגדות שהגיש קיבוץ מצר. החשש העיקרי אותו מביע הקיבוץ השכן הוא מזליגת פיתוח העיר חריש לשטחים החקלאיים הפעילים. בהתאם, מבקש הקיבוץ להדגיש כבר במסגרת תוכנית המתאר את חשיבות תכנון כביש 611  כחייץ אפקטיבי מהותי בין הקיבוץ לבין רובע חריש דרום המתוכנן.

דרום העיר: חשש שבינוי הרובע החדש יזלוג אל השטחים החקלאיים של הקיבוץ

"כך, כביש 611 יהווה חיץ וגבול דרומי מובהק וסופי לשטח הפיתוח העירוני של חריש, וזאת, בין היתר, על מנת למנוע זליגה נוספת של הפיתוח העירוני לכיוון הקיבוץ ושטחיו החקלאיים, תוך פגיעה חמורה בקניינו", כותב מזכיר הקיבוץ.

שמירת שטחים לרכבת והוספת מסופי תחבורה

התחבורה האזורית זוכה לאזכור נוסף בהתנגדות של מ.א מנשה, הפעם, בהתייחס להכרעה על תוואי מסילת מנשה במקטע הדרומי – שטרם התקבלה. החלופה האחרונה שהתפרסמה בנובמבר 2022 כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון מור בכניסה לעיר, ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש שש בצידו המערבי.

רכבת ישראל תחנת רכבת חריש חלופה 4.1
החלופה האחרונה: תחנה בסמוך לקניון הכניסה לעיר, גשר הולכי רגל ותוואי מסילה בצמוד לכביש 6 בצידו המערבי

עם זאת, על השולחן מונחות גם חלופות נוספות לבחירה, וביניהן חלופת מנהרה תת קרקעית (חלופה 4) העוברת במרכז העיר חריש ממזרח לכביש 6 ומספקת מענה לתחבורה ציבורית בתוך העיר חריש. זוהי החלופה המועדפת על מועצה אזורית מנשה. בהתאם, מבקשת מהנדסת המועצה כי תוכנית המתאר של חריש תשמור מקום לחלופות הרכבת בתחום העיר על מנת שתתאפשר בעתיד הקמת תחנה בחריש.

חלופה 4 מבט מדרום לצפון רכבת ישראל נתיבי ישראל
חלופה 4  – המועדפת של מ.א מנשה. מבט מדרום לצפון הדמיה: נתיבי ישראל

כדי להקל על עומס התנועה, הגישה גם חברת נתיבי איילון התנגדות המבקשת לעגן במסגרת תוכנית המתאר את מיקומם של מסופי התחבורה בחריש.

מסוף תחבורה מערבי דוברות עיריית חריש
מסוף התחבורה המערבי – היחיד שמופיע בתוכנית המתאר

נתיבי איילון מבקשת להוסיף לתוכנית המתאר, מעבר למסוף התחבורה המערבי המצוי בבנייה ומופיע בתוכנית, שני מיקומים: מסוף בשכונת מעו"ף המחולק בפועל לשניים: צפוני תפעולי, ודרומי מסוף נוסעים ומסוף נוסף בחריש דרום.

החשש: מי נגר והצפות ישובי הסביבה

נושא נוסף שעולה מהתנגדויות שהגישו מ.א מנשה, קיבוץ מצר וכפר מייסר הוא חוסר ההתייחסות בתוכנית המתאר לפתרונות ניקוז ומניעת הצפות – כנדרש. בניית העיר חריש, ללא פתרונות ניקוז מתאימים גרמה בעבר להצפות משמעותיות ולנזקים בשטחים החקלאיים של קיבוץ מצר וכפר מייסר. על פי המתנגדים הלקחים לא הופקו ותוכנית המתאר לא מתייחסת לנושא.

הצפות גרונוולד כפר מייסר
הצפות במייסר

"אין ולא קיים פתרון הולכה וניהול ניקוז המים מחריש ועד לנחל נרבתה. נכון להיום כל חורף לא ניתן להגיע לאדמות מייסר בגלל הצפות בגשמים דבר שמהווה סכנת הצפה ואף סכנת פגיעה בנפש והן פגיעה ברכוש וגזילת הזכות להגיע לקרקעות של התושבים", כותב איימן אבו ארקייה, בהתנגדות שהגיש בשם ועד הכפר.

מועצה אזורית מנשה מוסיפה בנושא: "מי נגר עילי בכמות ובעוצמה הזאת, מכוון חריש לכיוון נחל מצר (נרבתה) וכפר מייסר, לא היתה קיימת בשנים שעברו והיא נוצרה כתוצאה ישירה מהרחבת חריש ובניית שכונות חדשות ללא היערכות כנדרש.

גשר מייסר על נחל נרבתה טיולים תל זאבים עמיקם הרפז שכונת הפרחים
גשר מייסר על נחל נרבתה. הנחל אינו מצליח לספוג מי הנגר העילי. צילום: עמיקם הרפז

מ.א מנשה דורשת כי התוכנית הכוללנית תכלול פתרונות ניקוז והעשרת מי תהום בתחומה ותכנון פתרונות קצה. עוד מבקשת המתנגדת כי ההתייחסות לנושא הניקוז והנגר יבוא לידי ביטוי במסגרת היתרי הבנייה שעיריית חריש תפיק ליזמים.

החברה להגנת הטבע: מתנגדת לבי"ח בחריש

החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות לתוכנית המתאר ובמרכזה הקמתו המתוכננת של בית חולים בשכונת מעו"ף. ארז ארד, נציג החברה, מציין בכתב ההתנגדות כי המיקום שנבחר, בצפון מזרח מעו"ף הוא כיום שטח פתוח בעל ערכי טבע גבוהים ומוגנים.

המסדרון מעו"ף
מיקומו העתידי של בית החולים בצפון מזרח שכונת מעו"ף

"תושבי חריש, אום אל קוטוף והסביבה יכולים להמשיך להפיק הנאה ממרחב פתוח זה". ארד גם מדגיש כי מבחינה אקולוגית, זהו אזור ליבה למינים רבים של בעלי חיים וצמחים.

יער עירון סקר קק"ל קרן קיימת לישראל
בעלי חיים וצמחים באזור עם ערך אקולוגי גבוה. מתוך סקר קק"ל 2021

למעשה, החברה להגנת הטבע כופרת בצורך בהקמת בית חולים בחריש ומציעה שתי חלופות, טובות יותר לתפישתה. האחת, הקמה של בית חולים ביישובי ואדי ערה – בה מצוייה רוב האוכלוסייה שמתגוררת במרחב שבין חדרה לעפולה. ישובים אלה גם סמוכים לכביש 65 המהווה ציר מרכזי. לדברי ארד הקרבה לכביש היא יתרון משמעותי בניגוד לחלופת חריש שאינה מחוברת לכבישים מהירים ודורשת פיתוח תשתיות תחבורה, שמשמעותן פגיעה נוספת בטבע.

בית חולים שער מנשה מתוך עמוד הפייסבוק של בית החולים
בית חולים שער מנשה: שטחו יכול להכיל בית חולים מודרני. צילום מתוך עמוד הפייסבוק של ביה"ח

חלופה שנייה: "הקמת בית חולים כללי בתוך המתחם הגדול של בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", כפי שמציעה ומבקשת מועצה אזורית מנשה. בית חולים זה פרוס בצורה נרחבת ובזבזנית בשטח על פני יותר מ-500 דונם ובתכנון נכון הוא יכול לקלוט עוד בי"ח כללי מודרני בשטח הנדרש".

תושבי מעו"ף: שמירה על המרקם הקיים

פיתוח שכונת מעו"ף עומד במוקד של התנגדות נוספת שהגישו 93 מתושבי השכונה. אלה התארגנו וחתמו יחד על התנגדות לבינוי מגדלים ורבי קומות בשכונה.

לדבריהם, התוספת המשמעותית של מאות יחידות מגורים בשכונה כמו גם תוספת של למעלה מ-90 אלף מ"ר שטחי תעסוקה אושרו מבלי שהתוכנית המופקדת בחנה באופן מלא וכפי שנדרש בהליך התכנון, את אתגרי התעסוקה והתחבורה בשכונה.

מעו"ף תוכנית לבינוי שטחי מסחר
התוכנית המקורית לבינוי מעו"ף – בנייניי תעסוקה בגובה של עד 7 קומות, נמוכים מבנייני המגורים הקיימים

לדברי התושבים, נדרשת בדיקה מקיפה לכושר הנשיאה (capacity) של הקרקע לתוספת שטחים אלו ע"ג התשתיות הקיימות ולכן הם מבקשים לבטל את הפקדת התוכנית ולבצע בחינה מחדש לכל התוכנית.

בנוסף, דיירי השכונה מתנגדים לשינוי מרקם השכונה ולהגדלת זכויות בנייה של מגדלים עד 18 קומות. לטענת המתנגדים, תוכנית זו תביא הלכה למעשה, לכליאת בנייני המגורים שגובהם עד כ-10 קומות על ידי מבני מסחר תעסוקה ומסחר בגובה כפול.

הדמיה של הפרויקט מעו"ף ליאם הנדסה
הדמיה של פרויקט ליאם הנדסה במעו"ף: רב קומות בגובה כפול מהבניינים הקיימים

המתנגדים מבקשים כי במידה והתנגדותם הכוללנית לא מתקבלת להחריג את המגרשים הנושקים למתחמי המגורים הנוכחים (מתחם 1) ולהשאיר את התב"ע הנוכחית, לפיה הבינוי בשכונת מעו"ף של מבני תעסוקה ומסחר הוא של 5 עד 7 קומות בלבד. את הבנייה לגובה הם מבקשים להגביל למתחם 2 בלבד.

התנגדויות לתוכנית המתאר שכונת מעו"ף
הרע במיעוטו: הדיירים מבקשים מהוועדה להתיר בניית רבי קומות במתחם 2 בלבד

"ערים רבות בארץ ובעולם מצליחות לייצר עירוניות איכותית, להגיע לצפיפות גבוהה – וללא מגדלים", כותבים התושבים ומסכמים בבקשה כי "בינוי המגורים בשכונה ישמר בבנייה מרקמית התואמת לאופי הסביבה".

גילוי נאות: הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף וחתומה על ההתנגדות לפיתוח השכונה בהתאם לתוכנית המתאר הנוכחית

לקריאה נוספת: תוכנית המתאר אושרה להפקדה: 2,000 דירות יתווספו לשכונות הקיימות


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

לחצי הפיתוח של חריש מאיימים על המסדרון האקולוגי המזרחי

נחל נרבתה בחריש. צילום: אדי גרי

תוכנית אב של המשרד להגנת הסביבה סימנה את השטחים הפתוחים של מייסר-חריש כ"צוואר בקבוק" – אזור המצוי תחת לחצי פיתוח ועלול להוביל לפגיעה קריטית בבעלי חיים וצמחיה. לצד זאת המסמך מציע שלל המלצות ליישום, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי


MORE חריש

לוח דירות חריש


בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על המסדרון האקולוגי המזרחי בין ואדי ערה למודיעין. התוכנית, במימון הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל, ובשיתוף משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל, מהווה בסיס וסל כלים מומלצים לשיפור תפקוד צווארי הבקבוק במסדרונות האקולוגיים בישראל – אותם מקומות צרים, מאוימים, הנתונים להשפעות ולחצים רבים.

מסדרון אקולוגי
צווארי בקבוק אקולוגיים המצויים תחת איום

צוואר הבקבוק של מייסר-חריש

התוכנית עוסקת במקטע הנפרש על פני כ-50 קילומטר, מתחומי המועצה האזורית מנשה בצפון, בסמוך לכביש 65, ועד לעיר מודיעין במרכז. מקטע זה במסדרון הוא החשוב והמשמעותי ביותר בישראל, שכן הוא עובר באזור המאופיין בפיתוח המוגבר והרציף ביותר במדינת ישראל, ומצוי בין שטחי בינוי ופיתוח ממערב, לבין גדר קו התפר ממזרח.

בנוסף, במקטע זה צווארי בקבוק רבים – אזורים שבהם המסדרון האקולוגי צר במיוחד שמובילים לפגיעה בתפקוד המסדרון.

מסדרון אקולוגי
חריש-מייסר – צוואר בקבוק המצוי תחת איום, אחד מתוך 10 שנבחרו כמקרה בוחן

במקטע זה בלבד נמצאו 47 צווארי בקבוק, לצד 12 צווארי בקבוק עתידיים הצפויים להתהוות, אם יתממשו התוכניות שטרם אושרו להפקדה. מתוכם, זוהו 16 צווארי בקבוק כקריטיים, אשר אין להם חלופה נוספת, ולכן חסימתם תהווה קיטוע מלא למסדרון המזרחי.

התוכנית מקנה סל כלים לאיתור וטיפול ב-10 צווארי בקבוק קיימים ופוטנציאליים, אחד מהם הוא צוואר הבקבוק של מייסר-חריש.

חריש דרום
השטח המתוכנן לבינוי רובע חריש דרום

האיומים: מצר מדרום, חריש מצפון

אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע ואחד ממחברי התוכנית מסביר: "התוכנית בחרה להתייחס באופן ספציפי ל-10 מסדרונות אקולוגיים בלבד מתוך כ-50 משום שאלה מסדרונות עם סיכוי גבוה לכשל קריטי. אפשר לקרוא להם מסדרונות "אדומים" ולהתייחס לבחירה בהם כאל התראה חשובה. אם המסדרונות האקולוגיים האלה ייפגעו, הם יביאו לכשל בכל המסדרון. אלו אזורים קריטיים".

הדמיה של חריש דרום דוברות עיריית חריש
הדמיה של חריש דרום. יחיאל קורין אדריכלים

מה הופך את מסדרון מייסר חריש למסדרון קריטי?

"בחריש יש הרבה שטחים טבעיים חשובים כמו שטחי יער משמעותיים, שטחי חורש עם צמחיית שיחים המשמעותית מאוד למיני בעלי חיים רבים כמו צבאים. זהו בית גידול משמעותי עם עושר מינים מאוד גדול, אבל הוא מצוי בלחצי פיתוח ובנייה משמעותיים".


דו"ח קק"ל: "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל"


לחצי הפיתוח אליהם מתכוון זנזורי הם פיתוח מאסיבי של העיר חריש לכיוון דרום ובנייה של רובע חריש דרום, בחלק הצפוני של צוואר הבקבוק. בנוסף, גם קיבוץ מצר יתרחב בגבול הדרומי של צוואר הבקבוק ובמרכז המסדרון האקולוגי עתיד לעבור כביש היציאה הדרומי, כביש 611, שיחצה ויקטע את צוואר הבקבוק מכיוון כביש 6.

כביש 611 העתידי – עובר במרכז המסדרון האקולוגי. מפה באדיבות נתיבי ישראל

הצבי הארץ-ישראלי כדגל התראה

חלק ניכר משטח צוואר הבקבוק באזור חריש-מייסר הוא יער המורכב מפסיפס של חקלאות אקסטנסיבית של מטעי זיתים (בעל ושלחין), שדות תירס, מטע אפרסמון, וגידולי שדה. בנוסף, יער נטוע מהווה כשליש משטחו של המסדרון ונחל נרבתה זורם במרכזו. שטח צוואר הבקבוק משמש למעבר עבור בעלי חיים רבים: עופות דורסים כמו חיוואי הנחשים ועקב עיטי, שפע של עופות ושפע חוגלות וכן יונקים כמו צבי ארץ-ישראלי, צבוע מפוספס, גירית מצויה וארנבת מצויה.

ציפורים בעלי כנף צילום: ירון רוטשילד
שפע של עופות באזור בצוותא. צילום: ירון רוטשילד

מיקומו של צוואר הבקבוק לצד עיר גדולה, שצפויה להכפיל את אוכלוסייתה בשנים הקרובות, ושטחי היער המשמעותיים בו, ממקדים את ההנחיות לשמירה על היער כאזור מעבר ומחיה, כדי שהאוכלוסיות המקומיות והמינים הנמצאים בסכנת הכחדה, המתקיימים בו כיום, ישרדו לטווח ארוך. לשם כך הוגדר הצבי הארץ-ישראלי, כמין-דגל התראה לניטור בצדו המזרחי של המסדרון לכיוון צפון (שכונת בצוותא).

צבאים בנחל נרבתא צילום: אדי גרי
צבאים כדגל התראה לבריאות המסדרון האקולוגי. בצילום: צבאים מול שכונת בצוותא. צילום: אייל רוטשילד

אין הגנה סטטוטורית על השטח

התוכנית בוחנת בצורה מעמיקה את מסדרון מייסר-חריש ומפרטת שלל המלצות לשמירה. עם זאת, אין מדובר במסמך סטטורי מחייב, אלא בתוכנית אב בלבד. הביצוע, השמירה בפועל והמעקב אחר ההנחיות לא נמסר לשום גורם ספציפי. זנזורי מודה שזה אכן עקב אכילס של התוכנית.

"חריש היא שחקן חדש בשטח רווי שימושים והיא הפעילה מגה שימוש על השטח הפתוח. זה קרה בעבר גם במודיעין שנבנתה על מסדרון אקולוגי והשאירה רק שטח פתוח קטן אבל מתפקד . התנהל שם מאבק גדול וארוך של 20 שנה על הגבעות הדרומיות שהפכו רק בשנה האחרונה לגן לאומי – התושבים הצליחו להפוך את השטח למוגן".

שפיכת פסולת בניין על נחל נרבתה. צילום: אלי בר
שפיכת פסולת בניין בסמוך לנחל נרבתה. צילום: אלי בר

האם המסמך נותן הגנה למסדרון האקולוגי של חריש?

"לצערי, זוהי תוכנית אב לא סטטורית ולא מחייבת אלא מכוונת בלבד. במקרים כאלו לציבור יש חשיבות גדולה. פעילי טבע יכולים לנטר את המתרחש במסדרון ולוודא שאין שימושים שפוגעים בו כמו גידור או שפיכת פסולת בניין. אין כיום בישראל גוף שיכול לשמור על השטחים הפתוחים לבדו ולכן לציבור יש אחריות".

האם גם לעירייה יש אחריות על השטחים הפתוחים שמקיפים את חריש?

"עירייה אחראית על השטח המוניציפלי שלה ונותנת שירותים מסוגים שונים לאזרח. אני חושב שתושבים היום לא מסתפקים רק בקבלת שירותי חינוך, תרבות ו/או אשפה אלא רוצים איכות חיים שבאה לידי ביטוי בשמירה על השטחים הפתוחים המצויים סביב הישוב ומהווים עבורם ריאה ירוקה. תפקידה של רשות מקומית חכמה הוא לאמץ את השטחים האלה לטובת איכות החיים של התושב".

מסדרון אקולוגי מייסר חריש
כל ההמלצות לשמירה על המסדרון האקולוגי של חריש-מייסר

המחסום האקוסטי השקוף

עיון בהמלצות הספציפיות לשמירה על מסדרון מייסר-חריש מגלה כי מגוון ההמלצות רחב ומתייחס הן למצב הקיים הדורש שיפור ושינוי כמו גם  להערכות עתידית. כך לדוגמה, בהמלצות לשמירה על איכות בתי הגידול של בעלי החיים מוצע כי יש לטפל בקטל ציפורי שיר הנגרם מן המחסום האקוסטי השקוף על כביש 6 .לצורך כך יש לצמצם את שטח הקיר האקוסטי השקוף ולהוסיף דגמים על פני המשטח השקוף או לסמנו באמצעות דפוס  UV על גבי הזכוכית (שנראה על ידי ציפורים).

נחל נרבתא צילום: אדי גרי
ההמלצה: לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה. צילום: אדי גרי

המלצה נוספת היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על כתמים עשבוניים ושיחיות וצמחיית נחלים מעוצה – צמחיית השיחים היא חיונית לצבאים, כיוון שהיא מעניקה להם מחסה והסוואה כמו גם את היכולת לראות מרחוק טורפים קרבים.

שמירה במהלך הבינוי ולאחריו

המלצות נוספות ספציפיות עוסקות בתכנון ובינוי עתידי. כך לדוגמה, אחת ההצעות היא לתכנן מעברים הכרחיים בכביש הגישה מכביש 6 לחריש; יש לאתר את המעבר הקצר ביותר המוביל משטח טבעי לשטח טבעי ולעבוד ככל האפשר עם הטופוגרפיה הטבעית במינימום הפרות קרקע בסביבת המעבר;

הדמיה של היציאה הדרומית מכיוון תל זאבים. קרדיט משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון
לתכנן גשר צר ככל האפשר  – הדמיה של היציאה הדרומית. קרדיט: משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון

עוד המלצה מתייחסת לכביש הכניסה הדרומי לחריש, שעובר על גשר. יש לתכנן גשר צר ככל האפשר (ללא מדרכת הולכי רגל) ולשמור על המופע הטבעי בין עמודי הגשר ללא יצירת חסימה כלשהי של תוואי השטח הטבעי.

המסמך מתייחס גם לפרק בו העבודות להרחבת חריש מתבצעות וממליץ לשמור על ציר תנועה מרחבי פתוח; מחנה קבלן, שטחי המערומים ושטחי ההתארגנות יוגבלו לתחום קווי הפרויקט; יש להקפיד על השבת המצב לקדמותו בתום העבודות. בנוסף, יש להימנע מעבודות בשעות הלילה;

טיילת חריש צילום: דוברות עיריית חריש
טיילת חריש צילום: דוברות עיריית חריש

ההתנהגות בשטח קובעת

המלצות ספציפיות קיבלה טיילת חריש: כך לדוגמה, מחברי המסמך מציעים לצמצם השפעות שוליים בקו המגע עם חריש ולתכנן טיילת היקפית שתהווה חיץ ותגדיר בבירור את קו הממשק בינוי-יער. עוד הם מציעים לחסום פעילות מוטורית (בעיקר אופנועי שטח) בדגש על המתלול הדרומי של נחל נרבתה ובמעברים תת-קרקעיים מתחת לכביש 6 באזור חריש.

מצפה רז ברחוב גפן. צילום: רענן כספין
מומלץ לבחון סימון שביל שמתחיל במצפור רז ברחוב גפן. צילום: רענן כספין

המלצה נוספת היא ליצור מוקד כניסה מסודר (או שניים) שירכזו את עיקר פעילות המטיילים במסדרון ובשטחים הפתוחים. כמו כן מומלץ לבחון סימון שביל שמתחיל במצפור רז טבי החדש בחריש, לאורך כביש 6 לכיוון תל זאבים שיסתיים בחניון מוצע בחלקו הצפוני של התל.

מסדרון אקולוגי
שבילים שנוצרו בעקבות פעילות מוטורית במתלול במעבר תת קרקעי מתחת לכביש 6. צילום: צוות התכנון

המומחים מציעים גם לתחום את שביל המטיילים והאופניים לצד הנחל בשביל ליד מייסר, באמצעות צמחייה גבוהה ומסכמים בהצעה להציב שילוט הסבר על חשיבות היער והמסדרון האקולוגי, ושילוט המורה בין השאר, על טיול עם כלבים קשורים ברצועה ושמירה על הניקיון.

מסדרון אקולוגי
שילוט הסבר על המסדרון האקולוגי ביער ספיר (כוכב יאיר). צילום: צוות התכנון

"חלק מן ההמלצות ניתנות לביצוע בקלות יחסית ואחרות דורשות מאמץ והכוונה אך הן ניתנות לביצוע וטוב יעשו כל הרשויות המעורבות אם יקפידו לשמור על ההנחיות לטובת העתיד של ילדינו באזור", סיכם זנזורי.

לקריאה נוספת: אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש

צילום: שלמה לחי

חריש סובלת מהיעדר איזור תעסוקה ומתחבורה שאינה נגישה דיה אך בורכה ביערות ושטחים פתוחים, המצויים במרחק פסיעה משכונות העיר השונות. תוכניות הפיתוח להרחבת העיר מאיימות על משאב הטבע הייחודי. "זה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בשבוע האחרון אירעו שני אירועים שממחישים היטב את המתח המובנה בחריש בין המשך פיתוח ובינוי לשמירה על ערכי הטבע. מחד, התקיים ערב שיתוף ציבור של תושבים המתנגדים לסלילת כביש 611 הכרוכה בכריתה מסיבית של אלפי עצים ביער חריש. מאידך, עיריית חריש ונציגי קק"ל חתמו על אמנה להגדרת אזור ביער עירון כ"יער קהילתי" לטובת הציבור.

עצים כרותים יער שלמה לחי
כריתת עצים כהכנה לסלילת כביש 611. צילום: שלמה לחי

הניגוד החד בין שמירה על הטבע ועבודות הפיתוח וכריתת העצים שגורמות "לנזק בלתי הפיך", "פצע עצום בנוף", כך לדברי חברי התארגנות התושבים "מצילים את החורש במעשים" – אינו חדש בעיר שנבנתה מתחילתה בלב ליבו של היער. עוד טרם הוקמה חריש נולד מאבק של פעילי סביבה שהתנגדו למהלך וביקשו לשמור על החי והצומח באזור.

נראה כי גם הפעם, מרחב הפעולה האפשרי של הקבוצה, המורכבת ברובה מתושבי שכונת החורש שהכביש החדש צפוי לחלוף דרומית אליה, לא גדול. תוכנית כביש 611 במקטע שיחבר את העיר עם כביש 574 אושרה זה מכבר, תוקצבה ונמצאת כבר בשלב מכרז קבלני לביצוע. על פניו נראה כי היכולת להשפיע בשלב זה על שינוי התוכנית היא נמוכה מאוד. העבודות בשטח החלו ולאחרונה נכרתו כ-1,500 עצים ביער חריש.

"ועדות התכנון לא סופרות את התושבים"

ראוי לציין שמאבק הקבוצה לא זכה לתהודה גדולה בעיר. רבים בחריש מודעים לתוכניות הבינוי והפיתוח הקיימות, מבינים את הצורך בצמיחת העיר ובהתרחבותה העתידית, מצדיקים מהלכים אלו או אדישים לעתידו של היער הצמוד לעיר.

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: "היער הוא אוצר". צילום: אורן קלר

מעוז לואנץ, פעיל סביבה מקומי, סבור שתושבי העיר ומקבלי ההחלטות אינם מעריכים מספיק את תרומתו של היער לחיי התושבים ולעובדה ש"היער הוא אוצר", לפני קבלת החלטות תכנוניות.

"מניסיוני, ועדות התכנון לא סופרות את התושבים. העיר הזו נבנתה מבלי לשאול אף תושב מה לעשות כאן. מה שהתושבים יכולים לעשות הוא לצאת ליער ולהפגין נוכחות ביער. זה מה שבעיני יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות".

מעוז לואנץ
טיול משפחות ביער עירון בהדרכת מעוז לואנץ. צילום: מאור קורן

הפגנת הנוכחות ביערות הסובבים את חריש, עליה מדבר לואנץ, מקבלת בשנתיים האחרונות תהודה. טיולי משפחות, מפגשי קהילה ופעילויות יער הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המתפתחת בעיר, אך היא עדיין מנת חלקם של מתי מעט.

טבע במרחק נגיעה

ארז ארד החברה להגנת הטבע
ארז ארד, החברה להגנת הטבע

הדברים של מעוז מקבלים רוח גבית מארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה מטעם החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה. ארד מסכים גם כי אחד הערכים החשובים ביותר שיש לחריש להציע לתושביה, שסובלים מהיעדר נגישות למרכז וממחסור בתעסוקה, הוא הטבע הסובב את העיר.

"אחת המעלות הגדולות של חריש היא הטבע במרחק מטר מחוץ לשטח הבנוי", מציין ארד. "במרחק פסע מהשטח הבנוי של חריש ניתן להרחיק עמוק אל תוך הטבע.

יער עירון צפונית לחריש
צפונית לחריש: יער עירון

"בצפון יער עירון, ממזרח נחל נרבתא והגבעות, בדרום שטחים חקלאיים ותל זאבים וממערב, במעבר נוח מתחת לכביש 6 ניתן להגיע לשטחים פתוחים יפים. זה דבר נכון לשמור עליו וטוב שהקהילה המקומית בחריש רואה את החשיבות בשמירה על השטחים הללו".

טבע במרחק נגיעה: מבט משכונת הפרחים אל שמורת תל זאבים

חריש מתרחבת

ארד מודע לעובדה כי העתיד צופן איומים נוספים על השטחים הפתוחים המקיפים את חריש וכי המתח המובנה בין הצורך בהמשך פיתוח חריש עבור פתרונות דיור תעסוקה ותשתיות תחבורתיים, לבין השמירה על הטבע, השטחים הפתוחים ושאיפת התושבים לאיכות חיים נטולת רעש וזיהום אוויר ימשיך וילווה את חריש גם בשנים הבאות.

נרבתא נרבתה
טבע במרחק נגיעה: מבט מנחל נרבתא לשכונת בצוותא

שאיפות להגדלת חריש לעיר בת מאה אלף תושבים כבר כבר קיבלו ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה. בדצמבר 2021 קיבלה חריש 2,400 דונמים נוספים של שטחים המיועדים לפיתוח. תוכניות להרחבת חריש צפונה ומערבה כבר נחשפו בשנה החולפת. הנהגת העיר מעוניינת לקדם בשטחים שנוספו לעיר שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים להכנסות העיר. משרד הבינוי והשיכון מייעד את השטחים לבינוי מסיבי של יח"ד.

רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבניית 10,000 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, ותוכנית נוספת, "מערב חריש", לבניית 8,000 יחידות דיור מערבית לחריש ולכביש 6 ודרומית לקיבוץ ברקאי. תוכניות אלה יקודמו בעתיד וישפיעו על איכות החיים של תושבי העיר.

80 אלף תושבים במסגרת הקיימת

"האזורים מצפון וממערב לעיר עומדים תחת איומים ברמה כזו או אחרת שאמנם עדיין לא הגיעו לכדי לדיון בוועדות התכנון אך בהחלט מצויים בשיחות ובתוכניות מקדימות", מציין ארד.

הירידה ליער חריש מרחוב אורן
טבע במרחק נגיעה: הירידה ליער חריש מרחוב אורן, שכונת החורש

לתפישתו, ניתן לממש את יעדי המשך גדילת האוכלוסיה של חריש בתוך תחומי התוכניות המאושרות הקיימות של העיר ומבלי להמשיך להתפשט צעד נוסף אל עבר היערות המקיפים אותה, או לכל הפחות, לעשות זאת באמצעות התרחבות צנועה בלבד.

"חריש תגיע לכ-65 אלף תושבים על בסיס התוכניות המאושרות. מדובר בגודל מכובד לעיר במרחב שבין עפולה לחדרה. חריש נבנתה באופן קומפקטי אך בצפיפות מאוד נמוכה ויש להמשיך ולהתבסס במסגרת הקיימת, להגביר את הצפיפות ולפתח את אזורי התעסוקה המתוכננים בעיר ובחריש דרום.

יער צפונית לחריש צילום: מאור קורן
"אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק" צילום: מאור קורן

"בראייתי ניתן להגיע ל-80 אלף תושבים בגבולות הגזרה הקיימים. עבור עוד 20 אלף תושבים להשגת היעד של מאה אלף תושבים, נשב כולנו ונחפש פתרונות גם לזה. כך או אחרת, אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק ובריא המעניק שירותים לתושביו בצורה מלאה".

בעד הרכבת, נגד מיקום בית החולים המיועד

ארד קורא לארגונים הסביבתיים והתושבים לפקוח עין ולעקוב אחר תוכניות חדשות אך באותה נשימה מדגיש כי אין בשלב זה כל איום ממשי ומיידי על הטבע הסובב את חריש.

תוואי כביש 611 העתידי - כביש הגישה הדרומי לחריש
תוואי כביש 611 העתידי – כביש הגישה הדרומי לחריש

"כביש 611 אושר. אנחנו התנגדנו לתוכנית אך היא אושרה בסופו של דבר, כמובן שנשמח אם הוא ירד. טוב שהציבור בעיר ממשיך להתנגד אליו ולנסות לראות מה ניתן לעשות בנושא – הרי היו בעבר תוכניות שאושרו ונגנזו. אני מדגיש שאני אומר זאת כשאני מודע כמובן לעובדה שחריש מתמודדת עם בעיות תחבורה נוראיות שדורשות פתרון ואין בה מענה מספק של תחבורה ציבורית".

תוואי הרכבת החדש: פגיעה פחותה בטבע. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל בע"מ

"בבחינת חלופת הרכבת החדשה שהוצגה לאחרונה בהחלט הבענו תמיכה, היות והתוואי המוצע מוצמד לזה של כביש 6 ובכך ישנה פגיעה פחותה במשאבי הטבע. אנו טוענים שנים ארוכות שרכבת וכביש צריכים לחלוף זה לצד זה".

בהסתכלות רחבה על מפת האיומים הסביבתים מציין ארד: "מנדט הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש, שהוארך וצפוי להסתיים בעוד כשנה מתיר לה לפעול ולאשר תוכניות רק במסגרת גבולות התכנון הקיימים, כך שנכון לרגע זה היא לא מחוללת איומים כלשהם.

המסדרון מעו"ף
"המסדרון" במעו"ף בו מתוכננת הקמת ביה"ח

"השטח היחיד שמצוי במחלוקת מבחינתנו הוא אותו "מסדרון" שנמצא צפון מזרחית לשכונת מעו"ף. כרגע מדובר בשטח פתוח ועל פי תוכנית המתאר החדשה ישנה כוונה לפתח אותו ולהקים בו מרכז רפואי. אנחנו חושבים שלא צריך לפתח את האזור הזה אלא למצוא פתרונות במסגרת התוכניות הקיימות.

"אנחנו שומרים על עירנות כל הזמן היות ואנחנו יודעים שהגוף היוזם המרכזי של חריש הוא משרד הבינוי והשיכון, שמעוניין להרחיב את שטחי חריש צפונה או מזרחה, שאיפות שכרגע אין להן תוכניות סדורות המקודמות במישור הזה", מדגיש ארד ומוסיף: "אציין כי ישנה בימים אלו תוכנית לריסון נחל חדרה ומניעת סכנת הצפה באמצעות יצירת שטחי איגום והאטת זרימות מזרחית לחריש. התוכנית הזו לתפישתנו היא בעלת פוטנציאל לנזק סביבתי ופגיעה בעצים נדירים. הצפות מים מכוונות בסביבתם עלולה לחסל אותם. אנחנו עוקבים אחרי התוכנית הזו".

לטייל ביער בביטחון

כאמור, בשורה חיובית הגיעה לאחרונה מכיוון יער עירון התוחם את העיר מצפון, לאחר החתימה של עיריית חריש ונציגי קק"ל על אמנה להגדרת אזור מסוים ביער שבפאתי חריש כ"יער קהילתי" שיתקיימו בו פעילויות קהילתיות, אירועי תרבות ועוד.

חתימה על אמנה יער קהילתי קק" צילום דוברות עיריית חריש
החתימה על אמנת "יער קהילתי" מול נציגי קק"ל צילום דוברות עיריית חריש

"יער עירון נכלל ברשימת האזורים המוגנים על ידי תוכנית בהתהוות של שימור מסדרונות אקולוגיים וזה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה", מציין ארד.

לואנץ סובר שמה שהוביל להכרזה על יער קהילתי הוא הפעילות של התושבים בשטח. "בגלל שאנחנו התושבים לא מוזמנים לצומתי קבלת ההחלטות עלינו לנסות ולהשפיע מלמטה", הוא מדגיש.

טיול טיולים
לטייל ולהעלות את המודעות והחיבור של תושבי חריש ליערות

לואנץ פועל לאחרונה לחבר את תנועות הנוער, בתי הספר וגני הילדים לבקר ולטייל ביער כדי להעלות את את המודעות ולחזק את החיבור של תושבי העיר ליער. אחד החסמים המשמעותיים לדעתו, אותו הוא פועל להסיר, הוא החשש הביטחוני מלטייל ביער הגובל עם הכפר אום אל קוטוף. לשם כך הוא פועל בשיתוף פעולה עם תושבי הכפר, לחיזוק הזיקה הסביבתית ליער והדאגה המשותפת לו. "היער שאני מכיר הוא יער מאוד בטוח ואני מזמין את כולם לבקר בו", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חריש אירחה את כנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון בארץ

כ-100 משתתפים ביניהם נציגים ממשרדי החקלאות, הגנת הסביבה ורשויות מקומיות השתתפו בכנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון, שאירחה העיר חריש. "חריש היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

היום (רביעי) אירחה חריש את כנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון. בכנס הייחודי שנערך בשיתוף עמותת 'גינות קהילה בישראל', נטלו חלק כ-100 משתתפים ביניהם מנכ"לית החברה להגנת הטבע, נציגים ממשרדי החקלאות והגנת הסביבה, פעילים סביבתיים, חברים ברשויות מקומיות ותושבים. הכנס שנערך במרכז התרבות והפנאי כלל ברוח האירוע, כיבוד בכלים רב פעמיים ותגי שם שהוכנו על גבי עלים יבשים.

כנס קיימות אורבנית בחריש
נציגים ממשרדי החקלאות והגנת הסביבה, פעילים סביבתיים, חברים ברשויות מקומיות ותושבים

לאחר דברי הפתיחה זכו המשתתפים לסדרת הרצאות בסגנון TED בנושאי סביבה וקיימות ביניהן: צמב"וז – צמצום בזבוז מזון, גינון בר קיימא וחקלאות עירונית יצרנית. את היום המיוחד חתם סיור התרשמות מהגינות הקהילתיות הפועלות בחריש.

כיבוד בכלים רב פעמיים ותגי שם שהוכנו על גבי עלים יבשים

"הזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה"

"התפישה הרווחת במשך שנים רבות היתה שמה יותר מתקדם וטכנולוגי יותר מיטיב עם האדם, אבל נשכח משהו אחד, בסוף, כולנו בני אדם שהם חלק בלתי נפרד מהסביבה", אמר ראש העיר יצחק קשת בפתח דבריו. "כל ההתפתחות האדירה הזו לוקחת אותנו למקום לא טבעי כסביבה, כחברה וכבני אדם. היום אנחנו מבינים שאולי רצנו מהר מדי ואולי לא שמנו לב או השקענו חשיבה לחיבור לדברים האמיתיים שאנו צריכים", ציין.

כנס קיימות אורבנית בחריש
ראש העיר: קידום תפישות של קיימות, אקולוגיה, ערכי סביבה ואנרגיה מתחדשת

"בחריש ניתנה לנו ההזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה", המשיך קשת ופירט את מערכות התשתיות המתקדמות בחריש, קידום תפישות של קיימות, אקולוגיה, ערכי סביבה ואנרגיה מתחדשת בתחומי בינוי, תחבורה וגינון.

גיל פישר, חבר המועצה ואחראי תחום איכות הסביבה בעירייה, סיפר בגאווה על פרויקט הדגל של הרשות בתחום הקיימות והוא המעבר לשימוש בכלים רב פעמיים במוסדות החינוך והציבור בעיר. "הסטים הרב פעמיים שחולקו יחד עם מדיחי כלים בגני הילדים הביאו לחסכון של למעלה משלושה מיליון כלים חד פעמיים בשנה רק בחריש", ציין פישר.

כנס קיימות אורבנית בחריש
גיל פישר: "חסכון של למעלה משלושה מיליון כלים חד פעמיים בשנה רק בחריש"

עוד הוא הרחיב וסיפר על החלטת עיריית חריש ליטול הלוואה בגובה של 10 מיליון שקלים על מנת לפרוש פאנלים פוטו וולטאים על גגות 25 מוסדות ציבור בעיר, כחלק משאיפתו להביא את חריש למצב של עיר מאופסת אנרגיה, עיר שיכולה לייצר את כל האנרגיה שלה בעצמה. על פי הערכות פרויקט פרישת הפאנלים הירוקים בעיר יניב לקופת הרשות בטווח הרחוק הכנסה שנתית של כמיליון שקלים.

"ללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

"אני מודעת היטב לפעולות שמבצעת הרשות המקומית בנושאים סביבתיים ורואים שיש פה מגמה ורצון לשיפור. חריש כעיר חדשה היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר", הדגישה סאמיה נאפר אבו ריא, נציגת מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה.

איריס האן: "הקיום של בני אדם תלוי ב"בריאות" של המערכות הטבעיות" צילום:מור שקיפי לאטי

מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן השתתפה גם היא בכנס וציינה: "השיח העולמי בנושא האקלים עוסק במערכת היחסים בין טבע, אקלים ואדם והתובנה היא שאי אפשר להתמודד עם משבר האקלים ולדאוג לקיום שלנו מבלי להבין שהם תלויים ב"בריאות" של המערכות הטבעיות". האן לא הסתירה את המתח שמתנהל בין הארגון שהיא עומדת בראשו, לבין עיריית חריש בדבר כוונות ההתרחבות העתידית של העיר על חשבון השטחים הפתוחים.

גינה קהילתית גפן תאנה
"להתקדם לפתרונות מבוססי טבע בתוך העיר ומחוצה לה".בצילום: הגינה הקהילתית ברחוב גפן

"אני שמה את זה על השולחן, אנו אכן נמצאים בוויכוח על ההרחבה של גבולות העיר, הוויכוח קיים ואני מניחה שהוא ימשיך בוועדות השונות, אבל היום אנחנו כאן, כי רב המשותף על המפריד. הדברים שהציג ראש העיר הם בהחלט בסיס לשיתוף פעולה כדי להתקדם לפתרונות מבוססי טבע בתוך העיר ומחוצה לה".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח?

חריש עתידה להתרחב ולהפוך לעיר שתאכלס כ-100 אלף תושבים. כיצד ניתן לעשות זאת ובו בזמן לשמור על בעלי החיים ומיני הצמחים בשטחים הסובבים של העיר? תכנית אב חדשה לתשתית האקולוגית בסביבת חריש מנסה להעניק לפרנסי העיר כלי עבודה שיאפשרו להם לשלב היבטים אקולוגיים בניהול המרחב הציבורי הפתוח של העיר

עץ במרחב הסובב את חריש; צילום: רון פרומקין

בתחילת החודש פרסם משרד הבינוי והשיכון דו"ח מיוחד שעוסק בפיתוח העיר חריש בראייה משולבת של טבע-אדם-עיר: "תכנית אב לתשתית אקולוגית חריש". מטרת הדו"ח, כך על פי מחבריו, היא לתת רקע מקצועי וכלים לתכנון, ניהול ותחזוקה של שטחי הפיתוח העתידי של העיר כמו גם לשטחי העיר הקיימת והבנויה תוך שמירה מירבית על הטבע.

כזכור, הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה לאחרונה שתחום השיפוט של חריש יגדל ב-46%. העברת השטחים הנוספים לחריש תאפשר לה לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה. האם ההתרחבות העתידית יכולה להיעשות תוך שמירה על בעלי החיים ומיני סוגי הצומח מסביב?

מפת הרחבת שטח השיפוט של חריש לפי המלצות הוועדה הגיאוגרפית
חריש מתרחבת: בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

תרומת מרחבי הטבע לחיי התושבים

ג'ולי פלד, אדריכלית נוף, היא מכותבות התכנית שהוכנה בשיתוף פעולה עם האקולוגים ד"ר רון פרומקין וד"ר תמר מרכוס. היא מסבירה על ייחודה של תכנית האב שפורסמה: "התכנית הזו לוקחת מידע ונתונים קיימים של ערכי טבע ונוף ומייצרת מהם כוונות תכנון לפיתוח עירוני. התוכנית נותנת את הכבוד והמשקל הראוי והחשוב למרכיב הטבע בעיר והוא חלק בלתי נפרד משיקולי התכנון. החשיבות של 'טבע עירוני', אינה בהכרח בהיותו מכיל ערכי טבע נדירים או בתי גידול ייחודיים אלא בתרומה חינוכית, חברתית ונפשית של מרחבי טבע נגישים יומיומיים לחייהם של התושבים". פלד מוסיפה ומציינת: "תהליכי העיור והציפוף העצומים שעתידים להתרחש בעשרות השנים הבאות בארץ מחייבים הגדרה מחדש של הסטנדרט של המרחב העירוני בהיבט הירוק שלו ופיתוח כלים יישומים לביצוע של 'אקולוגיה עירונית'. בשיח הזה, המחשבה היא על האדם, ועד כמה הטבע תורם לבריאותו הנפשית והפיזית".

תל זאבים לידור שקד
תל זאבים – פנינת טבע ירוקה

כלי שימושי למחלקות הנדסה ושפ"ע

מחברי התכנית התייחסו בתכנית האב לשני מצבים שונים: לעיר הקיימת והבנויה, ולתכנית המתאר, המתבוננת על שטחי ההרחבה העתידיים של חריש בהתאם לתמ"א 35. פלד מסבירה כי בהתאם, האיזון בין ערכיות אקולוגית לרווחת האדם משתנה. "למשל חשיבות שמירת מסדרון אקולוגי המקיף את העיר לעומת הקמת גינה שכונתית ועידוד ציפורים ופרפרים להגיע אליה".

תוכנית אב לתשתית אקולוגית במרחב הבנוי בחריש
תוכנית אב לתשתית אקולוגית במרחב הבנוי

בשני המקרים התכנית נותנת את הכלים התכנוניים ליצירת תנאים סביבתיים מתאימים, בכדי לאזן בין הערכים השונים. "התכנית נותנת כלי לרשות לנהל את המרחב הציבורי הפתוח של חריש גם מההיבט האקולוגי בנוסף להרבה מאוד רבדים ושיקולים אחרים שהם נדרשים להם. המטרה שלנו היא שהתכנית הזו תהווה כלי שימושי יום-יומי לקבלת החלטות מקצועיות במחלקת שפ"ע ומחלקת ההנדסה. למשל, כמה גינות פרפרים יש בעיר ובאיזו פריסה? מה הממשק שלהן עם מוסדות ציבור או רווחה? מה המרחק בין יערות המאכל? אילו ממשקים אפשר לייצר עם מחלקת חינוך סביב תיבות הקינון? איפה ממוקמים גרעיני קהילה פעילים ועל מה הם לוקחים אחריות?" מסבירה פלד.

אקולוגיה כשיקול בתכנון ופיתוח העיר

ג'ולי פלד
ג'ולי פלד

עד כמה ההמלצות בדוח הן ישימות ועד כמה הן מחייבות את מתכנני העיר? פלד מציינת שהתכנית אינה מחייבת: "ההמלצות המובאות בעבודה זו יצטרכו לפגוש בתהליך התכנון המתקדם כמו גם בניהול העיר אתגרים רבים ובמהלך תהליכים אלו יעובדו ויותאמו פעם נוספת. עם זאת, ישנה חשיבות רבה בהנחת בסיס הנתונים, הנחות היסוד והניתוח של עבודה זו, על שולחנם של הצוותים המקצועיים כמסד לקבלת החלטות בתכנון ובניהול העיר. העבודה מכוונת זרקור על השטחים הפתוחים והמרחב הטבעי ובמידה רבה מקדימה את התכנון המתארי ואת התכנון העתידי של חריש על מורכבותו ועל הצרכים הרבים שיהיו לעיר". עוד היא מוסיפה: "בוודאי שהמשך העבודה עוד רב והוא תלוי ברבדים וגורמים רבים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נהדר עם מיכל פישל, אדריכלית הנוף של העיר חריש, והיום כל אדריכל נוף שמתכנן בעיר מקבל את העבודה ונדרש לעבוד עימה. פישל משתמשת בה ככלי ואנחנו מחפשים יחד איתה דרכים נוספות ליישם ולקדם את החשיבה של החזון".

כך לדוגמה, העבודה מפרטת כלים שימושיים לתכנון ופיתוח העיר ביניהם: חלוקת השצ"פים בעיר לרמות שונות לפי מיקומם היחסי בעיר בין המרחב הבנוי למרחב הפתוח; הנחיות פיתוח בנושא תאורה שאינה מזהמת, גידור, פסולת, חומרי גמר, תנועת אופניים והולכי רגל, קרקע, חינוך סביבתי ודגש על נושא בחירת הצמחיה בעיר.

חלופות לשמירה על ערכיות אקולוגית ושטחים פתוחים בסביבת חריש
חלופות לשמירה על ערכיות אקולוגית ורצף שטחים פתוחים

חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח?

אך יש מי שגם לא אהב את התכנית ורואה בה "עלה תאנה" לתכנית ההתרחבות הבלתי מבוקרת של חריש על חשבון שטחים ירוקים ובעלי חיים. יעל לביא אפרת, נציגת החברה להגנת הטבע בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש: "תשתיות טבע עירוניות הן משאב לא אכזב להנאת הציבור, ומדיניות ועקרונות ניהול למשאב זה הם ברוכים. כל זה טוב ויפה לתחום עירוני שזה מכבר נבנה, אך בשום אופן אין בדבר כדי להצדיק פיתוח היישוב העירוני אל תוך הטבע הפתוח! בניגוד לשם "תכנית טבע בעיר" – התוכנית היא למעשה "עיר בטבע". זהו Green wash מהסוג המוכר שנועד לצבוע בירוק סביבתי את כוונות משרד השיכון למתוח את חריש הבנויה למרחק רב, לברא יערות ולבנות עליהם, תוך פגיעה קשה פגיעה בחי ובצומח, ובמסדרונות האקולוגיים הקריטיים לקיומם".

רוחב מסדרונות אקולוגיים נדרשים לפי קבוצות בעלי חיים
רוחב מסדרונות אקולוגיים נדרשים לפי קבוצות בעלי חיים

לביא אפרת גם מזהירה מתוצאות חזויות בעיתיות של פלישת חריש אל מרחבי הטבע: "פלישה של פיתוח עירוני אל השטח הטבעי, כרוכה בדחיקת בעלי החיים ממקומם, ומייצרת בהכרח קונפליקט בין אדם ובין חיות הבר. מוכרים הקונפליקטים עם חזירי הבר בטבעון, בחיפה, בירושלים, ועם צבועים במודיעין ובמקומות אחרים. קונפליקטים כאלה עלולים להוות לא רק אי נעימות במפגשים לא רצויים, אלא גם סיכון. זוהי תוצאה חזויה גם בסובב חריש, והיא תחריף ככל שדחיקת בעלי החיים תמשיך להתרחב מצד אחד, והפיתוח העירוני יציע להם שפע מזמין מהצד השני (גינות מושקות, האכלת בע"ח, ניהול פסולת וכיוצ"ב)".

מחצבת ורד, צילום: אורי נחשון
מחצבת ורד – הוגדרה כעתודה לפיתוח עירוני עם תום החציבה. צילום: אורי נחשון

לביא אפרת גם מציעה לפרנסי העיר כמו גם לתושביה לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנויה לא מבוקרת: "המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב כולם, להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש, הוא החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. מדוחות קודמים של משרד הבינוי והשיכון עולה, כי תכניתם מייעדת את מחצבת ורד להרחבה על מנת להשמיש אותה לצרכי הפיתוח של העיר. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח עם מחצבה רחבה על מפגעיה ו'גינות' כלואות המכונות 'טבע'?"

"לחריש אתגרים רבים לפניה, אנו מציעים למנהיגי העיר ולתושביה לפעול יחד איתנו לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמנו, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

עץ אלון במרחב חריש צילום: רון פרומקין
עץ אלון עתיק במרחב חריש; צילום: רון פרומקין

עיר בת קיימא – הלכה למעשה

פלד אינה מתעלמת מהביקורת אלא מקבלת כעובדה את תכנית ההתפתחות העתידית ומנסה, לתפישתה, למזער את הקונפליקט הצפוי בין בעלי חיים ואנשים: "התכנית הוכנה מתוך נקודת מוצא של התכניות הסטוטוריות התקפות החלות על העיר, למשל תמ"א 35 שקבעה את השטחים הסובבים את חריש כיעד לפיתוח עירוני. אין עוררין שבמרחב הזה יש ערכי טבע חשובים. דווקא מנקודה זו יש חשיבות לתכנית שבוחנת כיצד מפתחים שטח ערכי המיועד לפיתוח עירוני. למשל התכנית מצביעה כיצד ניתן לשמור על תפקוד המסדרונות האקולוגיים ברמה האזורית על ידי שמירה של טבעת של שטחים פתוחים רציפים המקיפים את העיר. טבעת אשר תאפשר נתיבי מעבר לבעלי חיים, בדגש על בעלי חיים גדולים ובינוניים. המרחב הזה, קראנו לו 'הטבעת הכפולה', ישמש גם את המטיילים ורוכבי האופניים, אבל הדגש הוא שמירה על הערכיות האקולוגית שלו".

מסדרונות אקולוגיים סביב חריש
תיאור סכמטי של המסדרונות האקולוגיים הנדרשים

פלד מתייחסת גם לנושא הקונפליקט בין חזירי הבר לתושבי הערים: "לאור הציפוף העירוני הקיים והעתידי, הקונפליקט מתחדד. המטרה להגיע לשילוב מיטבי בין פיתוח עירוני, חווית התושב והדרוש לקיום המגוון הביולוגי. כיצד אנחנו ממתנים בין דרישות השימוש האנושי והשפעתן על מיני הבר? העבודה מציגה כלים לבחון את ההיתכנות של קיום השימושים זה לצד זה. למשל: יצירת שטחי חיץ, הגבלת תאורה, שימוש במכלי אשפה מכוסים או הגדרת אזורים ללא פחי אשפה, תכנון מהלך תנועת הולכי הרגל באתר, שימוש באמצעי הגנה והפרדה ועוד".

חזירי בר בחריש. צילום: טום מודן
חזירי בר בחריש. צילום: טום מודן

פלד שולחת גם היא מסר להנהגת העיר ולתושביה: "פרנסי העיר חרטו על דגלם לתכנן עיר חדשנית ובת קיימא. אנחנו יצרנו כלי תכנוני מקצועי שמתכתב עם החזון והרוח שנושבת מהעיר ומנסה לתרגם אותו למעשה. הכלי הזה הוא לא סוף פסוק הוא צריך להתפתח ולגדול להיות יותר מדויק, למצוא את הממשקים הנכונים עם אנשי המקצוע ברשות המקומית, עם אנשי החינוך ועם הקהילות שפועלות ומקדמות חיים ברי קיימא בסביבה העירונית. אנחנו רוצים שכל הגורמים המעורבים בעיר יעשו בו שימוש, כל אחד בתחומו, וינהלו איתנו דו-שיח לגבי האתגרים והפתרונות שעולים בתהליך היישום. נושא הסביבה והאקולוגיה הוא כל כך רחב ומאתגר, אבל זה בנפשנו וזה מרתק ומהנה בכל קנה מידה. בואו תהיו שותפים".

מדוברות רשות הטבע והגנים נמסר: "שמירת טבע בעיר אינה באה במקום הצורך לשמור על הטבע בשמורות , בגנים ובשטחים הפתוחים. לשמירת הטבע בעיר יש חשיבות רבה גם לתושבי המקום. אנו מברכים על קידום הנושא, נלמד בזמן הקרוב את התכנית ונמשיך בשיתופי הפעולה עם משרד הבינוי והשיכון".

עוד בנושא: הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש