תוכנית 'חריש מערב׳, המיועדת להרחיב את העיר ממערב לכביש 6 התוחם את חריש, משרטטת לה למטרה להכפיל את מספר התושבים ולהקים אזור תעסוקה ותעשייה בצמוד למסילת הרכבת שאושרה לאחרונה. ראש העיר: "זו תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית כמו חריש דרום או צפון, זה לשכפל את העיר"

ההחלטה שהתקבלה בחודש שעבר על הקמת תחנת רכבת חריש בפאתי העיר, ומיקום המסילה בצד המערבי של כביש 6, בצד המרוחק מתושבי העיר, העלה מחדש את העניין בתוכנית ״חריש מערב״.

תוכנית "חריש מערב", נחשפה לראשונה באתר חריש סיטי בדצמבר 2021 ועיקרה: הרחבת גבולות העיר חריש מעבר לכביש 6 והקמה של אלפי יחידות דיור ואזור תעסוקה גדול משותף לחריש ולמועצה האזורית מנשה.

היוזמה היא של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שמקדמת תוכנית להרחבת חריש מעבר לכביש 6 התוחם את העיר ממערב.

מיקום השטח, המשתרע על פני 1,608 דונם, הוא ממערב לגבולות העיר חריש, בין כביש 6 לכביש 574, דרומית לקיבוץ ברקאי וצפונית לקיבוץ מענית.

התוכנית, שנמצאת כעת בשלבי תכנון ראשונים בלבד וטרם קיבלה תוקף חוקי (סטטוטורי), כוללת, לדברי גורם המעורה בפרטיה, 450 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה כמו גם אלפי יחידות דיור. רק לשם השוואה, בחריש דרום, פרויקט הדגל של חריש בתחום התעסוקה והתעשייה, מתוכננים כ-330 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה ותעשייה, כמחצית מהם יצאו לאחרונה במכרזים לשיווק ליזמים.

"זו לא עוד תוכנית, זה לשכפל את העיר"

תא השטח המדובר שייך מוניציפאלית למועצה האזורית מנשה. כ-58% מהקרקעות בתא השטח מצויות בבעלות רמ"י, כ-35% בבעלות של מחזיקים פרטיים וכ-5% בבעלות קק״ל.

אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, התראיין בעבר בנושא ואישר כי נציגי תכנון ממשרד השיכון יזמו עימו פגישה, שעסקה בבחינה ראשונית של הקמת אזור תעסוקה משותף למנשה ולחריש שיקום על שטחי המועצה מנשה, מערבית לכביש 6.

התייחסות ראשונה לתוכנית מערב חריש העניק ראש עיריית חריש יצחק קשת באפריל 2024, בראיון חג שפורסם בחריש סיטי. "יש כבר תוכניות לחריש מערב , מעבר לכביש 6, שתכפיל את העיר", הוא אמר. "כרגע זה בדיונים ובתוכניות, זה עוד לא הבשיל, אבל יש המון-המון כיוונים לעיר הזאת שיאפשרו לה להתפתח. זו באמת תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית, כמו חריש דרום או חריש צפון, זה לשכפל את העיר. זה עוד 60-40 אלף תושבים. מבחינתנו, אם לא נקבל תשתיות תומכות לתוכנית הזו בצורה אגרסיבית, אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף".

חריש מערב: "קריטית להתפתחות העיר"

על פי התוכנית השטח המדובר יכלול גם אלפי יחידות דיור. ערך דירות אלה, כך לדברי מומחי נדל"ן, יאמיר בהשוואה לשאר חלקי העיר, וזאת בזכות קרבתן למסילת הרכבת.

דליה עסיס, משפטנית, שמאית ומתכננת ערים מציינת: "דווקא השכונות המערביות בחריש, שעדיין לא אושרו לבנייה, דווקא הן יכולות ליהנות מתשואה נאה בנדל"ן ומעליית מחירים בגלל שהן קרובות, במרחק הליכה של מספר דקות, למסילה שתהיה ממוקמת במערב חריש".

ד״ר אפרת טולקובסקי, מנהלת מכון G City לחקר נדל"ן באוניברסיטת רייכמן מעריכה כי תוכנית חריש מערב תסייע הן לערך הנדל"ן בחריש והן להפיכתה למטרופולין תוסס: "חריש היא עיר קטנה מאוד ומבודדת במרחב העירוני ויש לה הרבה קשיים איתם היא מתמודדת. "היא שונה מפרדס חנה וחדרה – שהן חלק ממרחב עירוני אחד. ולמרות שיש לה כבר 40 אלף תושבים, אי אפשר להשוות אותה לגבעתיים לדוגמה, שהיא חלק מגוש אורבני. מחיר הנדל"ן נכון להיום בחריש הוא 14-15 אלף שקלים למ"ר אבל ככל שחריש תצמח ותגדל מסה קריטית של תושבים, מחירי הנדל"ן בה יושפעו ויעלו.

"מהבחינה הזו, התוכנית של חריש מערב, שמתייחסת להכפלה של מספר התושבים בעיר היא קריטית להתפתחות של העיר".

האידיאל: אזור תעסוקה צמוד לרכבת

ההשפעה של חריש מערב על התפתחות העיר אינה מוגבלת רק לעליית מחירי הנדל"ן. תוכנית זו אמורה לספק תעסוקה לתושבי העיר ופתרונות שינוע נוחים ליזמים שיגיעו לעיר. הקרבה לתחנת הרכבת יכולה להעצים את הצלחת הרובע המערבי.

"אם יקימו באזור התחנה אזור תעסוקה, מתחם של עסקים שאנשים יוכלו גם לעבוד שם ולהגיע לשם בהליכה רגלית קצרה, מבלי שהם צריכים בכלל קו אוטובוס נוסף, אז זה בכלל יהיה מצוין. גם יספק תעסוקה לתושבים וגם יפתח את העיר. זה סידור מיטבי, זה ממש סוד ההצלחה", מסבירה עדן רונן, דוברת ארגון " 15 דקות" – המקדם תחבורה ציבורית.

תמיר בן שחר, מחברת צ׳מנסקי-בן שחר לייעוץ כלכלי, מעריך כי תוכנית חריש מערב יכולה לפתור את הכשל התכנוני הקיים כיום בעיר, לפיו שני אזורי התעסוקה והמסחר העיקריים של חריש, מעו"ף וחריש דרום, אינם מחוברים כלל לרכבת המתוכננת.

העיר שחולקה לה

בשבוע שעבר בישיבת המליאה האחרונה, העלה איציק לב, חבר האופוזיציה, שאילתה לגבי תוכנית חריש מערב. "מדובר בתוכנית משמעותית מאוד, לדברי ראש העיר, אשר עשויה להשפיע על כל תושבי העיר לדורות הבאים. ולכן נדרשת שקיפות לכל חברי המועצה והתושבים. מה סטטוס התכנון של צוות וועדת ההיגוי, ומהם השלבים והדיונים שראש העיר והעירייה לקחו בהם חלק עד היום"? שאל לב.

בתשובה לשאילתה אמר ראש העיר: "רשות מקרקעי ישראל נוהגת לתכנן באופן קבוע בעתודות קרקע שונות, לא רק במחוז חיפה, אלא בכל הארץ. תוכנית חריש מערב נמצאת בשטח המוניציפאלי של מנשה-אלונה וחלקה אף מתוכננת על מסדרונות אקולוגיים.

"עיריית חריש עסוקה בלבנות ולקדם את העיר הקיימת. תוך כדי קידום ופיתוח אזורי תעסוקה עירוניים על מנת לפתח ולייצר כלכלה מוניציפלית עצמאית. כל קידום של תוכנית עתידית יצטרך לכלול פתרונות כלכליים אשר יאפשרו לרשות המקומית להמשיך לספק שירותים עירוניים מיטביים לתושביה.

"עמדת הרשות העירונית ידועה היטב לרמ"י הן מבחינת התכנון המוצע והן מבחינת הצורך המהותי בפתרונות אמיתיים לכלכלת העיר. הרשות לא תתמוך בקידום כל תוכנית שלא עונה באופן מלא ואמיתי על כל הצרכים העירוניים ומאפשרת איכות חיים לא מתפשרת לתושביה".

ומה אומרות הרשויות הממשלתיות על חריש מערב?

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "משרד הבינוי והשיכון פועל בכל עת על מנת לייצר סל פתרונות רחב ומגוון לפתרונות דיור ראויים עבור כלל אזרחי ישראל. ככלל, המשרד יסייע לכלל הגורמים הרלוונטיים בכל תוכנית שתייצר מלאי דירות חדשות בעיר חריש לטובת האזור והסביבה".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי: "מדובר בתכנון ראשוני שאינו סטטוטורי בשלב זה. לאור זאת, היקפי השימושים או לוחות הזמנים לקידום, מטבע הדברים, אינם מוחלטים".

לקריאה נוספת: כיצד תשפיע הרכבת על חריש? המומחים מנתחים

יצחק קשת זכה בפעם השלישית ברציפות במנדט להנהיג את העיר, אבל מערכת הבחירות היתה קשה ומאתגרת, והפתיעה אפילו אותו. כעת הוא נחוש להמשיך להנהיג את העיר בדרך שלו, על אף שההרכב הקואליציוני המגוון יחייב אותו להתגמש. על המענה לכלל הקהילות בעיר הוא לא מתכוון להתפשר ובמיוחד, לדבריו, לאלו שסיפקו לו תמיכה בלתי מסויגת

במוצ"ש לפני שבוע, בילה ראש העיר יצחק קשת בחמ"ל העירוני בשל מתקפת הטילים האיראנית, וקיבל אינספור שיחות טלפון והודעות מתושבים מודאגים, שעל רובן, לא הספיק להשיב.

נושא הביטחון האישי בחריש קיבל תשומת לב יתרה, בעקבות מתקפת החמאס, וקשת מעריך שמערך הביטחון בעיר השתפר משמעותית: "חריש היום בטוחה הרבה יותר מלפני מתקפת ה-7 באוקטובר", הוא מצהיר.

"לפני המלחמה אפילו לא היינו מודעים לחומרת המצב. מאז נעשתה עבודת עומק נרחבת. יש לנו מרכיבי ביטחון שלא היו קיימים בעבר, כמו שתי כיתות כוננות שמתאמנות שלוש-ארבע פעמים בשבוע עם אנשי מקצוע מובילים. הצבא גם פחות סלחן, הרבה יותר אקטיבי ופועל בצורה אגרסיבית בשטחים. עכשיו הכול גלוי ויש חומה וגדר אמתית, לא פרוצה כמו פעם״.

״הכנו גם מסמך עמדה לשר הביטחון שמפרט את כל הצרכים שלנו, העיקרי בהם, הבקשה להחריג אותנו, למרות שאנחנו ישוב צמוד גדר ושייכים למשטרה. נעשו הרבה תהליכים ויש עדיין פערים שצריך להשלים, אבל חשוב לי לומר שאנחנו מודעים לכל".

הדרך: חיים ביחד

בחמ"ל העירוני לקחו חלק לראשונה, חברי הקואליציה והאופוזיציה החדשים. לשאלה כיצד מעריך קשת את יכולותיו לפעול להשגת המטרות למרות האופוזיציה הוא משיב: "קודם כל יש לי רוב. שנית, ברור לי שיאתגרו את האנשים מבפנים, את בן זיקרי בעיקר. פינקל פחות. אבל כן ברור לי שזאת הכוונה, לנסות לייצר פירוד ולפרק את העסק. אז בסדר, אנחנו נצטרך לעבוד על זה".

"אין ספק שזה הרבה יותר מורכב לנהל 15 חברים כשלכל אחד יש את הכיוונים שלו ואת העניינים שלו, ולכאורה יש ניגודיות בין תפישות העולם. מה שאני מנסה להשיג זה שכל קבוצה תבין שהיא יכולה לקבל את מה שהיא צריכה, וזה לא אמור לסתור או להפריע לקבוצה אחרת.

"לצערי, יש קבוצות שדורשות שהעיר תתנהל לפי דרך מסוימת", מציין קשת ביחס למפלגת נעם, שמבקשת לחזק את הצביון היהודי בחריש ובארץ כולה. "מי שמוביל את מפלגת נעם בחריש הוא הרבה יותר קיצוני מחרדים", פוסק קשת. "החרדים דורשים את מה שהם צריכים ולא מכתיבים לך מה לעשות בכל העיר. אני ניסיתי לגשר ולסדר, זה לא עזר. זה יכול להסתדר רק בדרך אחת, שהם בהכנעה.

"בסופו של דבר, קיבלתי את המנדט, פעם אחר פעם, להנהיג את העיר בדרך של חיים ביחד, וצריך לקבל את זה".

ההפתעה: ״כל הסקרים צפו לנו מעל 50%״

הקרב על קולם של תושבי העיר לא היה קל. למעשה, תוצאות הבחירות בסבב הראשון במסגרתן קיבל קשת רק 37.7% מקולות הבוחרים (כולל קולות החיילים) ונאלץ להתמודד בסבב שני מול יוחאי פרג'י, הפתיעו אותו מאוד.

"היו חסרים לנו 200 קולות בלבד כדי להגיע ל-40%. כל הסקרים שעשינו צפו לנו מעל 50%. הייתי במומנטום מאוד חזק לפני המלחמה, ואז שחררתי. לא גייסתי אפילו את כל המערך מחדש, סבלנו מיהירות ומשאננות. ההתעוררות היתה בסיבוב השני, שם הלכנו על זה בכל הכוח".

כשישבתי לנתח את תוצאות הבחירות, הייתי בהלם. 2,200 תומכים מוצהרים שלי לא הצביעו. זו כמות עצומה ומדובר בנתון מאוד דרמטי כי בקבוצות הלחץ ההומוגניות באו ב-90 אחוזי הצבעה, ואני נשען על הקהל הרחב. זה הבייס שלי. זה נופל וקם על אחוזי הצבעה גבוהים ועל מנגנון שיודע להוציא אותם החוצה".

קשת מודה גם בשגיאות שביצע בקמפיין: "היתה לי יכולת לייצר חיבורים לפני הבחירות אבל הייתי יהיר. חשבתי שאני לא צריך אף אחד".

תקופה קשה למכרזים

חריש מונה כיום 42 אלף תושבים, להערכתו של קשת העיר צפויה לצמוח עד סוף הקדנציה בכ-50 אחוזים. "העיר צועדת בצעדי ענק ואנחנו נהיה מעל 60,000. יש לנו את חריש צפון על הפרק, שבסוף הקדנציה אני מעריך יסתיים השלב התכנוני שלה, ויש כבר תוכניות לחריש מערב, מעבר לכביש 6, שתכפיל את העיר".

"זו באמת תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית, כמו חריש דרום או צפון, זה לשכפל את העיר. זה עוד 60-40 אלף תושבים. מבחינתנו, אם לא נקבל תשתיות תומכות לתוכנית הזו בצורה אגרסיבית. אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף".

לצד הצמיחה המשמעותית באוכלוסיית העיר, מקורות ההכנסה של העירייה עדיין לא מובטחים. למעשה, על פי התחזיות של עיריית חריש, בעוד שנתיים העיר תסבול מגירעון של 38 מיליון שקלים. לשאלה כיצד מתכננת העירייה בראשותו להתמודד עם זה, קשת משיב: "נושא אזורי התעסוקה הוא אחד החשובים מבחינת ההתמקדות העירונית שלנו בקדנציה הקרובה. זה נושא סופר מורכב. צריך לדעת לייצר את האפשרות ואת התנאים האופטימליים ביותר למכרז, ומכאן והלאה אתה תלוי בכוחות השוק״.

"אנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה, סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה. אחד הדברים החשובים שעשינו, זה שהצלחנו לשמר את ההישג שפרצנו במכרזים למעו"ף (הוזלת מחיר רכיב הקרקע) גם בחריש דרום.

"בנוסף, שינינו את החלוקה של המגרשים במכרזים של חריש דרום, כך שמי שזוכה בשטחי תעסוקה, זוכה גם לבנות מגורים, כדי שתהיה לו כדאיות כלכלית. בדיור, מתח הרווחים הוא קבוע ונמוך, אבל הוא הרבה יותר בטוח.

"מעבר לזה, רוב שטחי התעסוקה מתרכזים במרכז הארץ ומיעוטם בפריפריה, ובנוסף, יש לנו גם תחרות קשה במרחב מול כל הרשויות הערביות, שנמצאות מטר מאיתנו, ושם היזמים לא משלמים מיסים, למה שהם יבואו אלינו"?

הכנסות עתידיות: אולמות אירועים ומחצבת ורד

למרות הקשיים המתוארים מעריך קשת כי בסוף הקדנציה חריש דרום כבר תשווק ויהיו שם יזמים שיתחילו לעבוד. "אין לי ספק שיש שם דברים שירוצו חזק מאוד כמו מוסך, אולמות אירועים וגני אירועים, לא אחד ולא שניים. יש המון התעניינות באולמות אירועים וגם במרלו"גים".

ואיך זה יראה מבחינת שורת ההכנסות בקופת העיר?

"היא תעלה בצורה משמעותית".

עדיין בגירעון בסוף הקדנציה?

"זה מאוד תלוי. ברור לנו שהחלטת הממשלה תסתיים לפני ולכן אנחנו פועלים בצורה מאוד שקולה ואחראית כמו שעשינו בהחלטת הממשלה הקודמת, אז קיבלנו אישור מיוחד להמשיך ולהשתמש ביתרות. גם כעת אנחנו מושכים כספים בהתאם לצרכים שלנו ויישארו לנו יתרות״.

"אנחנו נשענים גם על חלוקת הכנסות עם מחצבת ורד. אין עדיין החלטה סופית, אבל על פי התכנון חמישה מיליון שקלים ראשונים הולכים למ.א מנשה וכל מה שמעבר לכך לחריש. לגבי אזור התעשייה המתוכנן שם, אנחנו נפתח אותו ויהיה שיתוף של חלוקת הכנסות, 70% לחריש ו-30% לישובים בסביבה".

מגדלי מגורים ובתי כנסת בקרוואנים

לצד הנושא העיקרי של פיתוח אזורי תעסוקה חיוניים במעו"ף, בחריש דרום ובחריש צפון, התוכניות ארוכות הטווח לקדנציה הקרובה כוללות מספר נושאים: "התחלנו להכין תוכניות להיכל תרבות עירוני, אבל אני לא יודע אם הוא יתקדם כי מדובר על המון כסף, מעל 50 מיליון שקלים.

"העבודות על הפארק המרכזי מתנהלות בעצלתיים. אין פועלים מתחילת המלחמה והמדינה מאשרת לקבלנים לחרוג מהחוזים בצורה די חופשית וזו בעיה.

"אנחנו עובדים על היתרי בנייה לטרפז שיתקבלו בחודש הקרוב, ובגלל שזה מגדלים, אנחנו מאפשרים גם יותר גמישות בתוכניות כדי לייצר כמה שיותר תכליות לבניינים עצמם.

"כבר דרשתי מהיזמים עצמם שטחי ציבור בתוך הבניינים, חלק מהקבלנים ייבנו ממש בתי כנסת וחלק יתנו לנו מבני ציבור וזה ייתן שקט לכולם בלי יוצא מהכלל. בלי הצורך להביא את התושבים לבתי ספר, בלי לריב עם אף אחד, ובלי להתמודד עם קרוואנים".

כלומר, עיריית חריש תשנה את מדיניות הקרוואנים לבתי כנסת בעיר?

"אני לא חוזר בי. אני עדיין עומד על זה שהעיר הזאת צריכה להיות כמה שיותר בנויה וכמה שפחות קרוואנים. אני דבק בזה בכל ליבי. יחד עם זאת, חשבתי שאני יכול להביא את זה לרמה יותר מהירה שייבנו פה מבנים של קבע. והתבדיתי.

"יש אזורים שחד משמעית לא הצלחנו לתת להם מענים בצורה מלאה, בצוותא היא הדוגמה הכי בולטת. זה אחד מהדברים שחטפתי עליהם הכי הרבה. "אנחנו הולכים לעשות עבודה מאוד מדוקדקת. לא כל מי שרוצה קרוואן יקבל – ממש לא. אבל אני הולך לתת לזה מענה, בעזרת סדרת תבחינים ובצורה מבוקרת כמובן".

לדאוג לזכויות של כל תושב

מענה נוסף, הפעם גם בצורה גלויה, מתכוון קשת לתת לקהילה הלהט"בית בעיר, עימה הוא נפגש מיד לאחר כינון הקואליציה. "פעלתי כל הזמן לטובת הקהילה מאחורי הקלעים, אבל זה לא היה גלוי כדי לא לפגוע בציבורים כאלה ואחרים".

אז מה השתנה?

"קודם כל אני ראש עיר של כולם, ויכול וצריך להקשיב לכולם. צריך גם לומר בכנות, בסופו של דבר יש פה ציבור גדול מאוד שתמך בי בצורה לא מסויגת. אם יש דבר שאני מאוד מאוד דבק בו זה לשרת את מי ששלח אותי. גם את מי שלא, אבל בטח לא לאכזב את מי שתמך בי".

ומה לגבי תושבים ערבים בעיר? בן זיקרי קיבל אחריות על נושא הביטחון, אבל זה לא משפר את תחושת הביטחון שלהם

"הוא קיבל תחום אחריות של ביטחון, וזה מסתכם בביטחון, זה לא קשור לנושאים אחרים. מבחינתי הם תושבי העיר, בלי יוצא מן הכלל, ואף אחד לא יפגע בהם או יתעמר בהם. אני לא אתן לזה לקרות.

"אנחנו בסיטואציה מורכבת אחרי 7 באוקטובר שאני לא יכול לתקן אותה, גם אם הייתי חושב אחרת. אנחנו שזורים אחד בתוך השני בכל המערכות. זה המצב, אין מה לעשות, והתפקיד שלי הוא לדאוג לזכויות של כל תושב בעיר. אנחנו מדינה דמוקרטית".

מסר אחרון לתושבים?

"הבחירות מאחורינו. כואב לך משהו? חסר לך משהו? יש דרך לדבר, יש דרך להגיד להציג את הדברים. אנחנו פה, אנחנו לא נעלמנו. אנחנו לא בורחים מאחריות.

"אני לא אומר שלא צריך ביקורת, אבל צריך הכול להיעשות בצורה עניינית ומכבדת כך שנגיע בסופו של דבר לחמש השנים הבאות בשלום, בשלווה, ושכל אחד יכיר את גבולות הגזרה שלו וירגיש שחריש היא בית".

לקריאה נוספת: לראשונה: נבחנת תוכנית להרחבת חריש ממערב לכביש 6

חריש סובלת מהיעדר איזור תעסוקה ומתחבורה שאינה נגישה דיה אך בורכה ביערות ושטחים פתוחים, המצויים במרחק פסיעה משכונות העיר השונות. תוכניות הפיתוח להרחבת העיר מאיימות על משאב הטבע הייחודי. "זה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה"

בשבוע האחרון אירעו שני אירועים שממחישים היטב את המתח המובנה בחריש בין המשך פיתוח ובינוי לשמירה על ערכי הטבע. מחד, התקיים ערב שיתוף ציבור של תושבים המתנגדים לסלילת כביש 611 הכרוכה בכריתה מסיבית של אלפי עצים ביער חריש. מאידך, עיריית חריש ונציגי קק"ל חתמו על אמנה להגדרת אזור ביער עירון כ"יער קהילתי" לטובת הציבור.

הניגוד החד בין שמירה על הטבע ועבודות הפיתוח וכריתת העצים שגורמות "לנזק בלתי הפיך", "פצע עצום בנוף", כך לדברי חברי התארגנות התושבים "מצילים את החורש במעשים" – אינו חדש בעיר שנבנתה מתחילתה בלב ליבו של היער. עוד טרם הוקמה חריש נולד מאבק של פעילי סביבה שהתנגדו למהלך וביקשו לשמור על החי והצומח באזור.

נראה כי גם הפעם, מרחב הפעולה האפשרי של הקבוצה, המורכבת ברובה מתושבי שכונת החורש שהכביש החדש צפוי לחלוף דרומית אליה, לא גדול. תוכנית כביש 611 במקטע שיחבר את העיר עם כביש 574 אושרה זה מכבר, תוקצבה ונמצאת כבר בשלב מכרז קבלני לביצוע. על פניו נראה כי היכולת להשפיע בשלב זה על שינוי התוכנית היא נמוכה מאוד. העבודות בשטח החלו ולאחרונה נכרתו כ-1,500 עצים ביער חריש.

"ועדות התכנון לא סופרות את התושבים"

ראוי לציין שמאבק הקבוצה לא זכה לתהודה גדולה בעיר. רבים בחריש מודעים לתוכניות הבינוי והפיתוח הקיימות, מבינים את הצורך בצמיחת העיר ובהתרחבותה העתידית, מצדיקים מהלכים אלו או אדישים לעתידו של היער הצמוד לעיר.

מעוז לואנץ, פעיל סביבה מקומי, סבור שתושבי העיר ומקבלי ההחלטות אינם מעריכים מספיק את תרומתו של היער לחיי התושבים ולעובדה ש"היער הוא אוצר", לפני קבלת החלטות תכנוניות.

"מניסיוני, ועדות התכנון לא סופרות את התושבים. העיר הזו נבנתה מבלי לשאול אף תושב מה לעשות כאן. מה שהתושבים יכולים לעשות הוא לצאת ליער ולהפגין נוכחות ביער. זה מה שבעיני יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות".

הפגנת הנוכחות ביערות הסובבים את חריש, עליה מדבר לואנץ, מקבלת בשנתיים האחרונות תהודה. טיולי משפחות, מפגשי קהילה ופעילויות יער הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המתפתחת בעיר, אך היא עדיין מנת חלקם של מתי מעט.

טבע במרחק נגיעה

הדברים של מעוז מקבלים רוח גבית מארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה מטעם החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה. ארד מסכים גם כי אחד הערכים החשובים ביותר שיש לחריש להציע לתושביה, שסובלים מהיעדר נגישות למרכז וממחסור בתעסוקה, הוא הטבע הסובב את העיר.

"אחת המעלות הגדולות של חריש היא הטבע במרחק מטר מחוץ לשטח הבנוי", מציין ארד. "במרחק פסע מהשטח הבנוי של חריש ניתן להרחיק עמוק אל תוך הטבע.

"בצפון יער עירון, ממזרח נחל נרבתא והגבעות, בדרום שטחים חקלאיים ותל זאבים וממערב, במעבר נוח מתחת לכביש 6 ניתן להגיע לשטחים פתוחים יפים. זה דבר נכון לשמור עליו וטוב שהקהילה המקומית בחריש רואה את החשיבות בשמירה על השטחים הללו".

חריש מתרחבת

ארד מודע לעובדה כי העתיד צופן איומים נוספים על השטחים הפתוחים המקיפים את חריש וכי המתח המובנה בין הצורך בהמשך פיתוח חריש עבור פתרונות דיור תעסוקה ותשתיות תחבורתיים, לבין השמירה על הטבע, השטחים הפתוחים ושאיפת התושבים לאיכות חיים נטולת רעש וזיהום אוויר ימשיך וילווה את חריש גם בשנים הבאות.

שאיפות להגדלת חריש לעיר בת מאה אלף תושבים כבר כבר קיבלו ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה. בדצמבר 2021 קיבלה חריש 2,400 דונמים נוספים של שטחים המיועדים לפיתוח. תוכניות להרחבת חריש צפונה ומערבה כבר נחשפו בשנה החולפת. הנהגת העיר מעוניינת לקדם בשטחים שנוספו לעיר שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים להכנסות העיר. משרד הבינוי והשיכון מייעד את השטחים לבינוי מסיבי של יח"ד.

רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבניית 10,000 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, ותוכנית נוספת, "מערב חריש", לבניית 8,000 יחידות דיור מערבית לחריש ולכביש 6 ודרומית לקיבוץ ברקאי. תוכניות אלה יקודמו בעתיד וישפיעו על איכות החיים של תושבי העיר.

80 אלף תושבים במסגרת הקיימת

"האזורים מצפון וממערב לעיר עומדים תחת איומים ברמה כזו או אחרת שאמנם עדיין לא הגיעו לכדי לדיון בוועדות התכנון אך בהחלט מצויים בשיחות ובתוכניות מקדימות", מציין ארד.

לתפישתו, ניתן לממש את יעדי המשך גדילת האוכלוסיה של חריש בתוך תחומי התוכניות המאושרות הקיימות של העיר ומבלי להמשיך להתפשט צעד נוסף אל עבר היערות המקיפים אותה, או לכל הפחות, לעשות זאת באמצעות התרחבות צנועה בלבד.

"חריש תגיע לכ-65 אלף תושבים על בסיס התוכניות המאושרות. מדובר בגודל מכובד לעיר במרחב שבין עפולה לחדרה. חריש נבנתה באופן קומפקטי אך בצפיפות מאוד נמוכה ויש להמשיך ולהתבסס במסגרת הקיימת, להגביר את הצפיפות ולפתח את אזורי התעסוקה המתוכננים בעיר ובחריש דרום.

"בראייתי ניתן להגיע ל-80 אלף תושבים בגבולות הגזרה הקיימים. עבור עוד 20 אלף תושבים להשגת היעד של מאה אלף תושבים, נשב כולנו ונחפש פתרונות גם לזה. כך או אחרת, אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק ובריא המעניק שירותים לתושביו בצורה מלאה".

בעד הרכבת, נגד מיקום בית החולים המיועד

ארד קורא לארגונים הסביבתיים והתושבים לפקוח עין ולעקוב אחר תוכניות חדשות אך באותה נשימה מדגיש כי אין בשלב זה כל איום ממשי ומיידי על הטבע הסובב את חריש.

"כביש 611 אושר. אנחנו התנגדנו לתוכנית אך היא אושרה בסופו של דבר, כמובן שנשמח אם הוא ירד. טוב שהציבור בעיר ממשיך להתנגד אליו ולנסות לראות מה ניתן לעשות בנושא – הרי היו בעבר תוכניות שאושרו ונגנזו. אני מדגיש שאני אומר זאת כשאני מודע כמובן לעובדה שחריש מתמודדת עם בעיות תחבורה נוראיות שדורשות פתרון ואין בה מענה מספק של תחבורה ציבורית".

"בבחינת חלופת הרכבת החדשה שהוצגה לאחרונה בהחלט הבענו תמיכה, היות והתוואי המוצע מוצמד לזה של כביש 6 ובכך ישנה פגיעה פחותה במשאבי הטבע. אנו טוענים שנים ארוכות שרכבת וכביש צריכים לחלוף זה לצד זה".

בהסתכלות רחבה על מפת האיומים הסביבתים מציין ארד: "מנדט הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש, שהוארך וצפוי להסתיים בעוד כשנה מתיר לה לפעול ולאשר תוכניות רק במסגרת גבולות התכנון הקיימים, כך שנכון לרגע זה היא לא מחוללת איומים כלשהם.

"השטח היחיד שמצוי במחלוקת מבחינתנו הוא אותו "מסדרון" שנמצא צפון מזרחית לשכונת מעו"ף. כרגע מדובר בשטח פתוח ועל פי תוכנית המתאר החדשה ישנה כוונה לפתח אותו ולהקים בו מרכז רפואי. אנחנו חושבים שלא צריך לפתח את האזור הזה אלא למצוא פתרונות במסגרת התוכניות הקיימות.

"אנחנו שומרים על עירנות כל הזמן היות ואנחנו יודעים שהגוף היוזם המרכזי של חריש הוא משרד הבינוי והשיכון, שמעוניין להרחיב את שטחי חריש צפונה או מזרחה, שאיפות שכרגע אין להן תוכניות סדורות המקודמות במישור הזה", מדגיש ארד ומוסיף: "אציין כי ישנה בימים אלו תוכנית לריסון נחל חדרה ומניעת סכנת הצפה באמצעות יצירת שטחי איגום והאטת זרימות מזרחית לחריש. התוכנית הזו לתפישתנו היא בעלת פוטנציאל לנזק סביבתי ופגיעה בעצים נדירים. הצפות מים מכוונות בסביבתם עלולה לחסל אותם. אנחנו עוקבים אחרי התוכנית הזו".

לטייל ביער בביטחון

כאמור, בשורה חיובית הגיעה לאחרונה מכיוון יער עירון התוחם את העיר מצפון, לאחר החתימה של עיריית חריש ונציגי קק"ל על אמנה להגדרת אזור מסוים ביער שבפאתי חריש כ"יער קהילתי" שיתקיימו בו פעילויות קהילתיות, אירועי תרבות ועוד.

"יער עירון נכלל ברשימת האזורים המוגנים על ידי תוכנית בהתהוות של שימור מסדרונות אקולוגיים וזה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה", מציין ארד.

לואנץ סובר שמה שהוביל להכרזה על יער קהילתי הוא הפעילות של התושבים בשטח. "בגלל שאנחנו התושבים לא מוזמנים לצומתי קבלת ההחלטות עלינו לנסות ולהשפיע מלמטה", הוא מדגיש.

לואנץ פועל לאחרונה לחבר את תנועות הנוער, בתי הספר וגני הילדים לבקר ולטייל ביער כדי להעלות את את המודעות ולחזק את החיבור של תושבי העיר ליער. אחד החסמים המשמעותיים לדעתו, אותו הוא פועל להסיר, הוא החשש הביטחוני מלטייל ביער הגובל עם הכפר אום אל קוטוף. לשם כך הוא פועל בשיתוף פעולה עם תושבי הכפר, לחיזוק הזיקה הסביבתית ליער והדאגה המשותפת לו. "היער שאני מכיר הוא יער מאוד בטוח ואני מזמין את כולם לבקר בו", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש

יוזמת "מערב חריש", שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, מרחיבה את גבולות העיר חריש מעבר לכביש 6 וכוללת יחידות דיור ואזור תעסוקה גדול משותף לחריש ולמועצה האזורית מנשה

על פי מסמכים שהגיעו לידי מערכת 'חריש סיטי', בחודשים האחרונים בוחנת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תוכנית להרחבת חריש מעבר לגבול הטבעי של כביש 6 התוחם את העיר ממערב.

שרטוטי המפות, עליהם חתומה רמ"י, מצביעים על כך שההתרחבות מערבה מתוכננת בתא שטח הנמצא ממערב לכביש 6. מיקום השטח המשתרע על פני 1608 דונם, הוא ממערב לגבולות העיר חריש, בין כביש 6 לכביש 574, דרומית לקיבוץ ברקאי וצפונית לקיבוץ מענית. התוכנית, שנמצאת כעת בשלבי תכנון ראשונים בלבד כוללת, לדברי גורם המעורה בפרטיה, 450 אלף מטרים של שטחי תעסוקה כמו גם יחידות דיור.

ראש המועצה האזורית מנשה: "נכונים לראות איך מקדמים"

כאמור, תא השטח המדובר שייך מוניציפאלית למועצה האזורית מנשה ועל פי חלוקת הבעלויות 57.5% מהקרקעות בתא השטח מצויות בבעלות רמ"י. בשיחה שהתקיימה עם ראש המועצה האזורית מנשה אילן שדה, אישר ראש המועצה כי נציגי תכנון ממשרד השיכון יזמו עימו פגישה, שעסקה בבחינה ראשונית של הקמת אזור תעסוקה משותף למנשה ולחריש שיקום על שטחי המועצה מנשה, מערבית לכביש 6.

"אני לא פסלתי את הנושא הזה, בחנתי את ההצעה והשבתי שאנחנו בהחלט נכונים לראות איך מקדמים את הנושא הזה", אמר שדה אך הסתייג והוסיף כי למיטב ידיעתו קיימת התנגדות לתכנית מצד הוועדה המחוזית.

שדה מעריך כי יוזמת "מערב חריש" נועדה לתת מענה לבעיית התעסוקה  של תושבי העיר חריש. "סביר להניח שהכיוון הוא בעיקר בניית שטחי תעסוקה, היות ואלמנטים מסחריים יש בעיר עצמה בעוד שיש מחסור בתעסוקה", ציין שדה.

תוספת של יחידות דיור

על פי המידע שהגיע לידי 'חריש סיטי', השטח המדובר יכלול גם מאות יחידות דיור. נראה כי התכנית להרחבת חריש מערבה היא נדבך נוסף להרחבה המתוכננת ברובע החדש חריש דרום שהופקד לאחרונה ובשטחי ההרחבה של חריש צפון שאושרו רק לאחרונה. תוספת יחידות הדיור בחריש נועדה להקל על מצוקת הדיור הארצית ולצנן את מחירי הדירות המאמירים.

האם התוכנית של רמ"י לפיתוח חריש לכיוון מערב (מעבר לכביש 6) פותחה בשיתוף עיריית חריש? מעיריית חריש נמסר כי "אנחנו לא מכירים תוכנית ממערב לכביש 6. כמובן שכל תוכנית כזו צריכה להיות מתוכננת בשיתוף פעולה עם העירייה".

למרות ההתנגדות מצד הוועדה המחוזית עליה מדווח שדה נראה כי בשלב זה התכנונים ממשיכים כסדרם. משרד האדריכלים יסקי-מור-סיון, נבחר לאחרונה על ידי רמ"י, לשמש כמתכנן אזור התעסוקה המשותף לחריש ומנשה. משרד יסקי-מור-סיוון מסר כי הוא מנוע מלהרחיב על התוכניות המתרקמות והפנה אותנו לרשות מקרקעי ישראל. מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.

לקריאה נוספת: חריש צפון: חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה או דירות מגורים?