צילום: מור שקיפי לאטי

בתחילת יולי מסיים ישראל בן ישראל, מהנדס העיר הראשון של חריש, את תפקידו. כיצד מסכם בן ישראל את הקדנציה המשמעותית שלו בתכנון, ניהול וביצוע התכניות להקמת חריש, העיר החדשה בישראל?

"כשהגעתי לחריש היה קיים אישור לבנייה של 300 יחידות דיור בלבד ועל זה הייתי צריך להשית עיר שלמה". במילים אלה פותח ישראל בן ישראל (60) את הראיון שמסכם קדנציה של שלוש וחצי שנים במהלכן עוצבה ונבנתה חריש כפי שאנו מכירים אותה כיום וכפי שתיראה גם בעתיד.

מהם הקשיים /האתגרים המשמעותיים שנתקלת בהם?

"חריש היא אתגר לא נורמלי בכל המובנים. צריך היה ליצור דבר חדש כמעט מאפס. כשהגעתי לתפקיד, חריש כבר היתה עיר מתוכננת ושינוי הייעוד שלה מעיר חרדית דרש התמודדות עם שני דברים מרכזיים שלא חשבו עליהם בתכנון הראשוני, האחד, תקני חנייה גבוהים יותר כיוון שהאוכלוסיה הכללית זקוקה לכמות חניות גדולה יותר מאשר אוכלוסיה חרדית.

האחר, תכנון וניהול התחבורה. חריש תוכננה כעיר מוטת תחבורה ציבורית בהתאם לאוכלוסיית היעד המקורית והיינו צריכים לבצע התאמות לקהל החדש של חריש".

אילו התאמות ביצעתם?

"מינפנו שטחי ציבור מתוכננים בצורה קצת אחרת. לדוגמה, מוסדות הציבור תוכננו עם מפרצי חנייה לאוטובוסים עבור הסעות, שיטת תחבורה נפוצה במגזר החרדי. הסבתי את התכנון לחניות מעטות עבור אוטובוסים וחניות פרטיות רבות יותר – כך שיצרנו מענה ככל שניתן לחוסר החניות שתוכנן".

מרחב אפשרויות התכנון

בן ישראל, שכיהן בעברו גם כמהנדס העיר של ראשון לציון מסביר מה מהות תפקיד מהנדס העיר וגם כיצד הוא רואה אותו:

"מהנדס עיר אחראי על כל האלמנטים הפיסיים שיש בעיר, החל מתשתיות ביוב, מים, תאורה, תחנות כוח, תחנות חשמל והמשך בתכנון המרחב הציבורי, מבני ציבור, פארקים, גשרים ומבנים פרטיים.

"מהנדס העיר אחראי על האלמנטים הפיסיים החל משלב הרעיון, המתודיקה, תכנון, עיצוב וביצוע".

"אחד התפקידים החשובים של מהנדס העיר הוא התכנון לטווח ארוך יותר, כל מהנדס עיר, ובטח מהנדס עיר של עיר חדשה צריך לשאול שאלה חשובה: מה חריש רוצה להיות כשתהיה גדולה? בהתאם לזאת עליו לתכנן איזורי תעסוקה, איזורי בילוי, פארקים ושכונות מגורים".

יחד עם זאת בן ישראל מאמין כי תפקיד המהנדס הוא לשוטט במרחב האפשרויות הקיימות בין תכנון מיידי ופרקטי ובין תכנון לטווח הארוך של העיר .

בהתאם לזאת, היה בן ישראל מעורב בתכנון ועיצוב שלטי הבניינים בעיר, שלטי הרחובות, עיצוב ותכנון תחנות האוטובוס הייחודיות לחריש שיוצבו ברחבי העיר עד סוף חודש יוני, ותכנון שפת אבן הרחוב (אבן חריש) שתרמה להפיכת חריש לעיר נגישה המאפשרת התנהלות נוחה, בטוחה ושיוויונית לכלל התושבים והמבקרים בה, בכללם אנשים בעלי מוגבלויות שונות.

חריש היא עיר בבנייה, האם כל התשתיות המרכזיות כבר בוצעו?

"כן, התשתיות המרכזיות של חריש בוצעו. זו לא חכמה להביא את הציבור לכאן ולומר לו 'תסתדר לבד' כפי שקרה בהרבה ישובים חדשים".

"בחריש מחכים לציבור התושבים. יש כאן תחבורה, תאורה, תחנות אוטובוס, גני ילדים ובתי ספר במבנים קבועים. אין בחריש ילד אחד שלמד בכיתה יבילה. בתי הספר והגנים חיכו פה לתושבים, אין מצב כזה בארץ. במודיעין למדו בקראוונים כמה שנים".

מחוברים למרכז

אחד החששות המרכזיים של תושבי חריש ושל תושבים עתידיים הוא תחבורה נוחה למרכז הארץ. לשאלה מה נעשה בתחום זה, בן ישראל משיב: "בתחום התחבורה הציבורית עשינו מהפך. כשהגעתי לעיר פעלו בה שני קווים בלבד בתדירות נמוכה. הגברנו את התדירות, הארכנו את מסלול קו 63 עד לתחנת רכבת חדרה והוספנו קו חדש, קו 71 לרכבת בנימינה, תחנת רכבת מרכזית יותר. קו 631 לחיפה החל גם הוא לפעול בעיר ואנו עובדים במרץ על הוספת קו אוטובוס לתל אביב אך עדיין לא פתרנו את השאלה להיכן הוא יגיע בתל אביב, זה כרגע בבדיקה".

בן ישראל מציין כי חריש מתוכננת לפעול בעזרת שני מסופי תחבורה מרכזיים, האחד, שקיבל את אישורי הוועדה לתכנון ובנייה, יוקם ליד מרכז הקניות הגדול More Shop בכניסה המערבית לעיר והשני, שנמצא כעת בשלבי תכנון, יבנה בשכונת המע"ר. מסוף תחבורה שלישי יוקם בעתיד על ידי משרד התחבורה בצומת מג"ב.

מתי תהיה תחנת רכבת בחריש?

"לא יודע להגיד. זה כרגע בבדיקת היתכנות ואני מעריך שבקרוב יתנפלו על התכנון. אנחנו דורשים שתחנת הרכבת תמוקם בסמוך לכביש 6 וגם תהיה לה שלוחה שתיכנס לעיר, ממש כמו במודיעין". 

אלטרנטיבה תחבורתית חדשנית

אבל לא רק אוטובוסים, מסופים ורכבת משורטטים בתכניות העבודה של בן ישראל. בימים אלה ממש נבדקת ההיתכנות להקמת רכבל בחריש. בן ישראל מסביר: "בחריש מתוכנן בציר המרכזי, בדרך ארץ, נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) שמתאים לתפעול של 40 אוטובוסים בשעת שיא. המת"צ יופעל רק כשהעיר תגיע לתפוסה מלאה של 140 אלף תושבים. התקבלה החלטה אמיצה של משרד התחבורה והמועצה המקומית להסב את הנת"צ לטיילת שתקשר בין שני חלקי העיר ולא תהווה חיץ בני שתי הגדות השונות של הרחוב. העבודות צפויות להסתיים תוך 3-4 חודשים".

איך זה קשור לרכבל?

"הראל דמתי, המפקח על התעבורה של מחוז חיפה והצפון זרק לנו רעיון מדהים פנטסטי– רכבל שיעבור בנת"צ עד לצומת מג"ב. הרעיון הוא לנצל את הפרשי הגבהים הטבעיים בחריש לטובת תחבורה ציבורית נקייה, ירוקה ואסתטית. רכבל יכול להפוך לאחד מסמלי העיר חריש, בדיוק כפי שהוא עושה בחיפה או בטיביליסי".

באיזה שלב תכנוני זה נמצא כעת?

"כרגע בשלב פיילוט תכנוני. כל קרונית תכיל עד עשרה נוסעים וכל קרונית היא יחידה עצמאית ונפרדת שנוסעת בקצב שלה ומאפשרת לנוסעים לרדת ולעלות בהתאם לרצונם בשלושה מסלולים שונים. יצחק קשת ואני ממש נדלקנו על הרעיון ומקדמים אותו בכל האמצעים. אנו חושבים שזה פתרון ראוי שנותן גם שאר רוח ונראות חשובה לעיר, וגם הופך את האילוץ הקיים של הטיילת לתועלתי".

אך לא רק אילוצים הניעו את בן ישראל לפעול, אלא תפישה סדורה לפיה חריש חייבת להיות עיר שמספקת לתושביה את כל השירותים כולם. בהתאם לזאת, פעל בן ישראל להקמתם של מוסדות חשובים בעיר.

"תאטרון בעיר זה MUST מבחינתי", פוסק בן ישראל ומצהיר: "בעוד כחודשיים יפתח המתנ"ס שליוויתי את התכנון שלו משלביו הראשונים. הוא כולל אולם תאטרון להצגות ומופעים עם 199 מושבים. לתפיסתי, עיר לא יכולה בלי זה. חריש היא עיר שצריכה לספק את כלל השירותים הנדרשים לתושביה – בעצמה. זו הסיבה שתכננו מספר אולמות להופעות בגדלים שונים".

"בבית הספר התיכון יקום אולם מופעים עם 500 מקומות ובפארק מתוכנן אמפי עם 3,800 מקומות ישיבה. כמו כן, אנו מתכננים פארקים ברמה גבוהה. רק בשכונת החורש ושכונת אבני חן מתוכננות 60 גינות ציבוריות".

המורשת שלי

אין ספק שאחד הפרויקטים השאפתניים שמוביל כעת בן ישראל הוא בנייתו של גשר מיתרים שיקשר בין שכונת הפרחים והפארק המרכזי בחריש. הגשר, באורך 130 מטר וארבעה מטר רוחב, בתכנונו של משה עצמון כבר עבר אישורי הוועדה ומחכה להיתרי בנייה.

"הגשר הוא המורשת שלי שאני משאיר פה", אומר בן ישראל שהיה הכוח המניע מאחורי פרויקט זה. "אין לי מושג כמה אנשים יעברו בו מצד לצד מטעמים פונקציונליים או כדי להגשים מטרות של הנאה וטיול, אבל אני בטוח שיש לו חשיבות שאינה פונקציונלית בלבד, אלא אסתטית ואין לי ספק שהוא יהפוך לאחד מסמלי העיר חריש בעתיד לבוא".

הגשר שיתנשא לגובה של 965 מטרים ועלותו תסתכם בכ-5-6 מיליון שקלים כבר מעוגן בשורה תקציבית ובן ישראל מאמין שגשר המיתרים יישא את שמה של חריש למרחוק.

"מאוד חשוב לי לייצר לחריש שם טוב. זו הסיבה שגם השתתפתי בימי ההכרות שעורכים כאן למתעניינים, כדי לתרום לשמה של חריש".

מדוע אתה עוזב את תפקידך? האם המלאכה הסתיימה?

"זה לא סוד שמנכ"ל המועצה, יעקב נתניהו ואני לא ראינו את הדברים עין בעין. אני חש שאחרי תקופה של 3.5 שנים הטבעתי חותם ואני עובר לתחנה הבאה".

האם אתה מרוצה מההישגים שלך בקדנציה הזו?

"הציפיות שלי היו מאוד גבוהות ואני מטבעי מסתכל על החלק החסר, כך שקשה לי לומר שאני מרוצה. אני אומר לעצמי שיכולתי ברמה האישית לדחוף יותר ואז אולי התיכון היה כבר בנוי בחלקו או גשר המעבר בנוי בחלקו… יחד עם זאת, אני מרוצה וגאה מהדברים שכן הספקנו להשיג והבטחתי לראש המועצה, שאיתו אני מסתדר מצוין, שאני אמשיך להגיע כדי לטפל בדברים שדורשים את התערבותי".

"הואשמתי כאן שאני שועט קדימה אבל לתפיסתי שעיטה קדימה היא חיובית ולא שלילית. העיר צריכה אופק ארוך ומובנה להמשך. לטוב ולרע, אני מהנדס העיר הראשון של חריש. אני לא יודע אם יבוא מהנדס עיר חדש עם א'גנדה כשלי, אני מקווה שכן. אני אעביר לו את כל הכבודות והוא יעשה את מה שיראה לנכון".

מהי העצה המרכזית שאתה יכול לתת למהנדס העיר החדש?

"מעבר לקידום הפרויקטים ולתכנון האופק של חריש כך שהיא תשכיל לספק עצמאית את מכלול השירותים הנדרשים לתושבים, החוכמה תהיה להשכיל ולתחזק את העיר בטווח הארוך. חריש צריכה לאמץ תרבות של אחזקת עיר. אם אני בונה מתנ"ס אך אולם המופעים בו לא יהיה פעיל – זה לא שווה. אם אני נוטע גפן במרכז העיר, חשוב שיהיה מי שימשיך ויבצור את הענבים ויכין יין".

מה אתה צופה בעתיד לחריש?

"אין שום סיבה שלא תהיה כאן עיר פי כמה וכמה טובה יותר מכל עיר אחרת כי היא מתוכננת מצוין".

חריש היא העיר הראשונה בישראל שתכנון כל צירי התחבורה בה מבוסס על הקונספט של 'מיתון תנועה', לפיו הולך הרגל הוא במרכז. כיצד זה משפיע על הנהגים, על הפקקים ואיך תכנון זה מעודד הליכה רגלית, אינטראקציה חברתית ותורם לבריאות שלנו?

על פי דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה שהתפרסם לאחרונה, לתכנון התחבורה עשויה להיות השפעה משמעותית על בריאות הציבור. הדו"ח מציין כי תכנון עירוני מיטבי מעודד רכיבה על אופניים והליכה ברגל ולכן גם ממתן את החשיפה לזיהום אוויר.

"עירוניות טובה משמעה צמצום התלות ברכב הפרטי ויצירת תנאים להעדפת שימוש באמצעי תחבורה חילופיים: הליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופנים" – כך קובעת בצורה פסקנית גם עמותת מרחב –  התנועה לעירוניות בישראל. במסמך מדיניות שהוציאה העמותה "ישראל עירונית 2050" נכתב כי על מנת לקדם עיקרון זה נדרש להגדיר מחדש את החלוקה של הרחוב העירוני,  בצורה שמצמצמת את השטח המוקצה לרכב הפרטי ונותנת עדיפות /קדימות להולכי הרגל ורוכבי האופניים. חלוקה חדשה זו של המרחב הציבורי מוכרת בשם 'מיתון תנועה' והיא מיושמת בחריש בהתאם להנחיות משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון.

מהו מיתון תנועה?

במחצית השנייה של המאה ה-20 ערים בכל העולם תוכננו כשלנגד עיני המהנדסים עמדה מטרה עיקרית ברורה: הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר.

תפישה חדשה הנקראת מיתון תנועה, שהחלה באירופה במאה ה-21 שינתה את כללי המשחק והעמידה במרכז התכנון את הולך הרגל. תכנון המרחב הציבורי השתנה גם הוא וכלל עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.

על פי מחקרים, מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל ומפחית את הכמות והעוצמה של תאונות דרכים. מיתון תנועה הופך את המרחב הציבורי לנעים יותר, בטוח יותר ונגיש יותר עבור הולכי הרגל ולכן גם מייצר אינטראקציות חברתיות במרחב העירוני.

כיצד זה מבוצע בפועל?

חברת "אמי מתום, מהנדסים ויועצים" שתכננה את התחבורה ברוב שכונות העיר חריש מסבירה כי קיימים אמצעים שונים המשנים את הדרך ומבהירים לנהג שעליו להאט באיזורי מיתון תנועה, על מנת לנהוג בבטחה. קיימים מספר אלמנטים המשדרים לנהג שהוא נכנס לאיזור מיתון תנועה. מכלול אלמנטים זה נקרא 'שער' והוא כולל מדרכה מוגבהת, עמודים ולעיתים גם תמרורים.

אמצעי ריסון נוספים מאלצים את הנהג לשמור על מהירות נמוכה בתוך אזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, היצרות (הצרת הכביש) הסטת התוואי ואי-תנועה. גם מעברי חצייה מוגבהים שמקלים על הולך הרגל, מאלצים את הנהג להאט.

כבישים צרים

עד כמה להאט? ברחובות העיר חריש ששייכים לתכנון מיתון תנועה, המהירות המותרת היא 30 קמ"ש בלבד. אחת הדרכים להשיג מהירות זו היא באמצעות הרחבת המדרכות לשימושים נוספים והצרת נתיבי התנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר.

אלבר אנדריאה, יועץ תנועה ותחבורה שתכנן את התנועה בשכונת המע"ר בחריש מסביר: "במיתון תנועה קיימת היררכיה לפיה הולך הרגל במרכז ואחריו המכוניות ובמקביל קיימת היררכיה נוספת של רחובות".

"שדרת דרך ארץ הינה נתיב המאופיין בניידות גבוהה ומעבר מהיר מצד אחד לצידה השני של העיר, דרך ארץ כנתיב מרכזי אינה חלק ממיתון תנועה. אחריה בהיררכיה ישנם רחובות מאספים – אליהם מתנקזת תנועה מרחובות מקומיים צרים. ברחובות מקומיים, רחובות של מגורים בהם משחקים ילדים אנו רוצים לצמצם את התנועה ולכל הפחות להאט אותה משמעותית ולכן ברחובות אלה אנו מיישמים מהירות נמוכה בעזרת שלל אמצעים שונים, המרכזי בהם הוא רחוב צר. ברחובות המקומיים רוחב המיסעה (חלק הדרך או הכביש המיועד למעבר כלי רכב גלגליים) הוא 5.5 מטרים בלבד. ברחובות עם תחבורה ציבורית המיסעה היא ברוחב של 6 מטרים בלבד".

כבר כעת יש בקבוצות הפייסבוק תלונות של תושבים על רחובות צרים

"זו תפישה שצריכה להשתנות. נהגים יתמודדו עם מקסימום 2 דקות נסיעה במהירות נכונה ואז יתחברו לכבישים ראשיים יותר שם מהירות הנסיעה גבוהה יותר. זה לא מרחק או זמן ממושך. זו רשת שמחברת אותך לכביש הראשי.

"אבל זה כן מאלץ את הנהגים לנסוע בזהירות. הרעיון הוא ליצור מרחב שמאפשר לנהגים להמיר נסיעות קצרות ולא הכרחיות בהליכה רגלית. במקביל, נסיעות קבועות כמו נסיעות לעבודה בבוקר ידרשו מהנהגים נסיעה במהירות של 30 קמ"ש במשך 2-3 דקות עד שהם יגיעו לרחוב מהיר יותר המאפשר נסיעה במהירות של 50 קמ"ש.  חשוב להבין מהם היתרונות המשמעותיים שתכנון כזה מעניק לקהילה כולה, הרחובות המקומיים בהם משחקים ילדים הם רחובות שצריך לנסוע בהם לאט ובזהירות".

זה לא יגרום לנהגים להיות עצבניים יותר? הזחילה הקבועה של הבוקר?

"זה נכון שלנהג פחות נוח והוא צריך לנסוע לאט בחלק מן הדרך, אבל לא אמורה להיות בעיה של פקקים בגלל מיתון תנועה. הנהג צריך לזכור שהוא יושב במכונית ממוזגת / מחוממת ומי שנמצא כעת ברחוב הוא חשוב יותר, אם  זה הילד שחוצה את הכביש או האשה עם העגלה. יש פה בהחלט ענין של מודעות שחשוב לטפח אותו", הוא מסכם.

מדרכות רחבות

"אם אנשים יזדחלו אחד אחרי השני אז הרווחנו, הרווחנו מאוד", פוסק ישראל בן ישראל, מהנדס העיר חריש בתשובה לאותה שאלה. והוא מסביר:

"את פרויקט מיתון וריסון תנועה אני מכיר כבר 15 שנה ושמחתי לגלות שהתכנון בחריש הוא על בסיס תפישה זו. התכנון שנעשה בחריש הוא מדהים, זו פעם ראשונה שמיישמים את הקונספט הזה על עיר שלמה".

"להבדיל מהמתרחש בארץ, בחריש הולך הרגל במרכז ורחובות העיר צריכים להיות רחובות שמזמינים להליכה. בהתאם לזאת, המדרכות רחבות, יהיו עצים במרחקים קצרים שיצלו על המדרכות, יהיה ריצוף, גינון ושבילי אופנים ובפארקים קיצורי דרך שיעזרו לתושבי העיר לבחור בהליכה ולא בנסיעה".

בן ישראל מציין כי עוד בתכנון, הקמה של כרם באמצע העיר, ברחוב דרך ארץ, גפן שתשתרג ותעניק צל ויער מאכל שיזמין אליו אנשים. "אנו עושים הכל על מנת לעודד הליכה ותחושה של ביטחון ונועם ברחובות העיר. הרעיון הוא שהליכה ברחוב תהיה כיפית, לא רק צורך, כמעט כמו רחובות בחו"ל", הוא מבהיר.

אבל מה עם המכוניות? תושבים מתלוננים  ברשתות החברתיות על במפרים גבוהים מדי שהורסים את המכוניות, על רחובות צרים ועל חוסר בחנייה. מה עושים בנושאים אלו?

"כיום חסרה שכבה של אספלט בכבישים ולכן הבמפרים גבוהים. שכבה זו תמולא בקרוב והבמפרים יהיו נוחים יותר. האספלט שקיים כיום במדרכות יפורק ובמקומו כאמור יהיה ריצוף אבן, ריהוט רחוב. המצב כיום הוא זמני בגלל שהעיר עדיין בבנייה".

בן ישראל מציין כי רחוב גמלא, בישוב הישן שזכה לאחרונה למתיחת פנים משמעותית הוא דוגמה למראה העתידי של רחובות העיר חריש.  "כל השכונות בעיר יראו כמו גמלא, ככה זה הולך להיות", הוא מדגיש ומוסיף: "צמתים מוגבהים כפי שניתן לראות בגמלא, הם גם חלק מתכנון התנועה, הם גורמים לנהג להאט כשהוא מגיע לנקודת מפגש קריטית זו".

"בעיר כולה, לא יהיו רחובות חד סטריים וגם לא יפעלו רמזורים, רק מעגלי תנועה שמזרימים את התנועה. כיום יש עדיין רחובות חד סטריים בשל עבודות הבנייה וחשש של התנגשויות בין משאיות ומכוניות".

מה לוח הזמנים הצפוי לשינויים אלה?

"כבר בתקופה הקרובה קבלן זוכה של משרד הבינוי מתחיל לעבוד בדרך ארץ ולשנות את מראה הרחוב. בהמשך יטופלו רחובות נוספים. חריש עומדת להיות עיר מזמינה מאוד להליכה ברחובות, בניגוד למודיעין, לדוגמה, שאינה מעודדת הליכה ברחוב ושאין בה הצללות. בחריש עצים ויריעות הצללה יספקו צל ונוחות אקלימית, יהיה כיף ללכת ברחוב ויהיה גם נוח לנסוע בה".

נשמע מצוין, אבל מה לגבי מקומות חנייה? בדרך ארץ כבר עתה אין מספיק מקומות חנייה?

"אני לא יכול להמציא יש מאין… גם באבן גבירול בתל אביב חסרים מקומות חנייה. יחד עם זאת, הולכים לקום שני חניונים בחלק החיצוני של דרך ארץ ואנו בוחנים כמה פתרונות זמניים מבחינת הסדרי התנועה ברחוב זה. ישנם גם חניונים בפרויקט רייסדור שיוכלו לשמש את הבאים לדרך ארץ".

האם לדעתך, קונספט מיתון תנועה שעובד בהצלחה באירופה ומיושם בשכונות ספורות בערים בישראל, יכול להתאים לעיר שלמה?

"אין ספק שמיתון תנועה מייצג שינוי חשיבה שנדרש מכל נהג ונהגת, אבל חשוב שהתושבים יבינו שהמטרה שלנו היא לגרום להם למרחב הכי נוח בעולם ושהמרחב הציבורי יהיה בטוח עבורם. זה לא יעזור אם ברחוב ממותן תנועה יהיו נהגים שיטוסו במהירות גבוהה של 60 קמ"ש בניגוד לחוק, ולכן אנו נערכים גם כדי להסביר לתושבים את הנושא ולהעלות את המודעות של כולם לנושא חשוב זה".

לראשונה בחריש, תחל הקמתו של בית ספר תיכון שישמש את ילדי העיר. מוסדות החינוך בחריש כוללים בשלב זה גני ילדים ובתי ספר יסודיים ועד כה לא הצדיקה כמות התלמידים בעיר פתיחתו של בית ספר על יסודי. לאור האיכלוס המאסיבי הצפוי בשנים הקרובות עם איכלוסם המתוכנן של פרוייקטי מגורים רבים בעיר, צפוי כי בשנת 2020 יגדל הביקוש למוסד חינוכי על יסודי בעיר וההיערכות לכך מתחילה כעת.

בית הספר התיכון החדש תוכנן כך שיוכל לתת מענה גם לצרכים חברתיים-תרבותיים של הקהילה, בשעות אחר הצהריים והערב. מיקומו בצמוד למתנ”ס שגם נמצא בשלבי הקמה, מסמן את חלקה המערבי של שכונת “אבני חן” כמרכז התרבותי של חריש לשנים הקרובות.

בית הספר התיכון ייבנה בהשקעה המוערכת בכ-70 מיליון ש”ח, המבוססת ברובה על תקציבי משרד החינוך והקמתו צפויה להסתיים כאמור בתחילת שנת 2020. הוא ייבנה על שטח של כ-20 דונם ויכלול 36 כיתות. כמו-כן, מתוכננים בו מגרשי ספורט, ספריה, מעבדות ואודיטוריום. על מנת שהאודיטורים ישמש גם כאולם מופעים עירוני, יוקמו בו במה מקצועית וחדרי שחקנים ומספר המושבים בו הוגדל מראש לכ-500 מושבים.

תכנון בית הספר בוצע ע”י “עצמון אדריכלים”, משרד מוביל המתמחה בין השאר בתכנון מבני חינוך, תרבות וספורט כדוגמת המכללה למנהל, אולמות בגני התערוכה, כיכר אנטין בכניסה הראשית לאוניברסיטת ת”א, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת”א, בית ספר למדעים ברחובות, בית ספר ויתקין ועוד.

“המחשבה על הילדים אשר יבלו זמן רב בין כתליו של בית הספר והאפשרות להשפיע על תחושותיהם בתקופה קריטית זו של חייהם והתפתחותם היא שעמדה לנגד עינינו. המאפיינים החשובים לנו מאד כמתכננים, הם האווירה, הגיבוש החברתי והתחושות של המשתמשים, אשר נקבעות לא מעט על-ידי המרקם האורבני של השטחים הפתוחים, המחברים את האגפים השונים. הקשר בין החוץ לפנים מהווה עבורנו את הבסיס לתכנון. הכניסה הראשית לבית הספר פונה לכיכר עירונית פתוחה המאגדת סביבה את בית הספר ובנוסף את אולם הספורט ומגרש הספורט. הציפייה היא שעובדה זו תהפוך את הכיכר למקום שכונתי מרכזי, שוקק חיים” ציינו ממשרד האדריכלים.

מהנדס המועצה, ישראל בן ישראל ציין כי "בית הספר מתוכנן תוך ראייה פדגוגית שמאפשרת גמישות מרחבית. אנחנו רוצים ליצור פינות, אזורים שיכולים לתת מענה לשימושים שונים וללמידה מרחבית. בכל מתחם כיתות יהיו 3-2 כיתות עם מחיצות ניידות, שיאפשרו לפרק אותן וליצור מרחבים לימודיים גמישים. גם בפיתוח הסביבתי רוצים ליצור חללים שיכולים לשמש מרחבים לשהייה וללמידה, לא רק פורמלית. ליצור מיקרו-סביבה שיכול לשמש את מי שרוצה לצאת וללמוד בחוץ. כל בית הספר יהיה בבנייה ירוקה. קיבלנו תקציב מהמשרד להגנת הסביבה. הדגשים שאנחנו שמים בבנייה הירוקה הם לא רק על דברים כמו איטום ובידודים אקוסטיים, אלא גם על נראות של ירוק. בתכנון נותנים גם מענה תחבורתי, עם חניות לבית הספר”.

פרוייקט סוף שנה מיוחד: הכירו את 20 המשפיעים של חריש לשנת 2016

לקראת סוף השנה האזרחית, ריכזנו ברשימה אחת את 20 האנשים שהשפיעו הכי הרבה על חריש בשנת 2016. ברשימה שלנו 5 קטגוריות – המדינאים, המנהלים, המתכננים, הבונים והתושבים. בכל קטגוריה בחרנו לציין את האנשים שפעילותם בולטת במיוחד או הכי משמעותית, מתוקף תפקידם, להתפתחותה של העיר. רבים שותפים להקמתה של העיר החדשה ובראש ובראשונה – התושבים שבחרו לקשור את עתידם עם חריש שעדיין נמצאת בשלבי בנייה. כולם מוזמנים להוסיף ולציין את המשפיעים שלהם שלא נכנסו לרשימה – בתגובות לכתבה או בדף הפייסבוק שלנו.

אז רגע לפני שכולנו ממשיכים עם הפנים קדימה לשנת עשייה וחלוציות נוספת בחריש, הנה הרשימה:

המדינאים: המשפיעים ממשרד השיכון

יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון

השר גלנט מלווה את חריש באופן צמוד ואינטנסיבי מאז נכנס לתפקידו לפני כשנתיים. משרד השיכון שבראשותו הוא הגורם המרכזי שמניע את הקמתה של חריש בתהליכי התכנון הרבים, פרסום מכרזים, ליווי ובקרה של שלבי ההקמה והדאגה לתקציבים הנדרשים. מעורבתו האישית של גלנט בנעשה בחריש תורמת וחיונית להמשך פיתוחה של חריש בקצב מהיר.

אשל ארמוני, מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון

במסגרת החלטת הממשלה על בניית העיר חריש שהתקבלה בשנת 2010, הוחלט על הקמת ועדת מנכ”לים בראשות מנכ”ל משרד השיכון שתפעל לקידום הקמת העיר ולהסרת חסמים במשרדי הממשלה השונים. אשל ארמוני משמש כמנכ”ל משרד השיכון והבינוי מזה כשנה וחצי ועומד בראש הוועדה. מאז שהתקבלה בסוף 2015 החלטת ממשלה נוספת שמקצה מיליארד שקלים להקמת חריש, עוקבת ועדת המנכ”לים באופן שוטף אחר יישום ההחלטה.

נירית מיכאלי, הממונה על מחוז חיפה מטעם משרד הבינוי והשיכון

נירית מיכאלי היא בעלת התפקיד המשפיעה ביותר במשרד השיכון על קידום העיר חריש. כממונה על מחוז חיפה היא רואה בחריש פרוייקט דגל של המחוז ושל המשרד כולו בשנים האחרונות. נירית מלווה באופן צמוד את תהליכי תכנון העיר, שיווק הקרקעות, פיתוח התשתיות, סיוע בקליטת התושבים החדשים וכן בכל ההיבטים המוניציפליים החיוניים לתושבים החדשים.

חריש כעיר חדשה ומתוכננת מן היסוד, מאפשרת יישום ומימוש של נושאים תכנוניים שונים בצורה מיטבית תוך ניצול הידע הנצבר בערים אחרות ותוך עמידה בתקנים והוראות תכנוניות חדשות שבערים ושכונות ותיקות קשה יותר ליישמם. אחד מהדגלים התכנוניים המרכזיים של העיר הוא היותה עיר נגישה באופן מלא, ועל כך למדנו בפגישה שקיימנו עם מהנדס המועצה המקומית, ישראל בן ישראל

לדברי ישראל, כבר בשלב התכנון הושם דגש לעמידה בכל החוקים והתקנות המתייחסים לנושא הנגישות ואף יותר מכך: “ביישום עצמו של הוראות החוק יש מרחב די גדול של איכות היישום וכמות המחשבה ותשומת הלב לפרטים הקטנים, שהרבה פעמים עושים את ההבדל. גם הוראות כתובות אפשר לפרש בכל מיני דרכים, מצמצמות או מרחיבות, וכאן בחריש, בעיקר מתוך אג’נדה מאד ברורה הן של משרד השיכון, בשלבי התכנון של העיר, והן כיום בדחיפה מאד חזקה של ראש המועצה יצחק קשת, אנחנו בהחלט מרחיבים את הפרשנות ויורדים בתכנון וביישום לעומקם של הדברים. משרד השיכון והמועצה נעזרים ביועצי נגישות בכל תהליכי התכנון שמבוצעים בעיר”.

מהי עיר נגישה?

עיר נגישה מאפשרת התנהלות נוחה, בטוחה ושיוויונית לכלל התושבים והמבקרים בה, בכללם אנשים בעלי מוגבלויות שונות. בהיבט הפיזי, מדובר על כך שהמרחב בנוי באופן שמאפשר גם לבעלי מוגבלות לנוע בו ולהתמצא בקלות, בבטיחות ובצורה מכובדת. בהיבט השירות, מתייחסים לכך שתושבי העיר שהינם בעלי מוגבלות יוכלו לצרוך את השירותים השונים המוצעים בעיר, גם מצד המגזר הפרטי, בצורה נוחה ויעילה.

נושא הנגישות העירונית מעוגן במספר חוקים ותקנות המתייחסים להיבטים שונים של תנועה במרחב העירוני, שימוש בתחבורה ציבורית, תקנות בנייה, מתן שירות ועוד. כמו-כן, נקבעו בחוק מועדים שבהם צריך להסתיים יישומן של התקנות השונות.

בחריש הולך הרגל נמצא במרכז

“ראשית, בחריש הולך הרגל נמצא במרכז” אומר ישראל בן ישראל, “העיר תוכננה מראש כעיר ממותנת ומרוסנת תנועה. ברחובות הפנימיים מהירות הנסיעה תעמוד על 30 קמ”ש והתשתית מכוונת לכך. הולכי הרגל על המדרכות ובמרחב הציבורי נמצאים במרכז והכוונה היא לכולם – תינוקות וילדים בעגלות, אנשים מבוגרים עם הליכונים, אנשים בעלי מוגבלות, רוכבי אופניים… התשתית תומכת ושמה במרכז את כולם. מעבר לכך, כשאנחנו מדברים על אנשים בעלי מוגבלות, לא מדובר רק על נכים בכיסאות גלגלים. אנחנו מתייחסים לכל סוגי המוגבלויות – ראיה, שמיעה, מוגבלות פיזית בהליכה".

לאחרונה התקיים בחריש מפגש עם ממונה הנגישות הארצי, אדריכל שמואל חיימוביץ’. מטרת המפגש היתה לבצע תהליך חשיבה משותף, מתוך רצון להבין לעומק ולדון בהוראות השונות שחלקן הן חדשות וייתכן כי מיושמות בחריש בפעם הראשונה בישראל.

עושים את הדברים פעם אחת, כמו שצריך

דוגמא בולטת ליישום יוצא דופן בחריש היא “אבן שפה חריש”. אבני השפה המוצעות היום בשוק לא נתנו מענה מספיק טוב להנמכת המדרכות במעברי חצייה. החוק מגדיר כי על אבן השפה לבלוט ממפלס הכביש עד גובה של 2 ס”מ. מצב כזה מוגדר תקין למעבר של אנשים עם הליכונים לדוגמא, אך גם שני הסנטימטרים האלה הם סוג של מכשול שמקשה על תנועה רציפה עבור אותם אנשים. אז בחריש לא הסתפקו בעמידה בתקן ויצרו יחד עם החברות המסחריות אבן שפה חדשה שזכתה לשם “אבן שפה חריש”. “אמרנו לעצמנו שלא מעניין אותנו התקן, אנחנו רוצים שיהיה טוב. הדגש הוא לעשות את הדברים פעם אחת, וכמו שצריך” מסביר ישראל. במקום גובה של 2.5 ס”מ שמביא לבליטה של עד 2 ס”מ ממפלס הכביש, יצרו אבן בגובה של סנטימטר אחד כך שבפועל יוותרו מילימטרים בודדים מעל מפלס הכביש ויתאפשר מעבר רציף וחלק ונגיש באמת. לאור ההצלחה, לאחרונה אף החל שימוש ב”אבן שפה חריש” בערים אחרות.

מכיוון שחריש היא עיר חדשה ובחירת הפתרונות השונים בתהליך התכנון תשפיע על עשרות אלפי תושבים לשנים ארוכות, חשוב מאד לבחור נכון. לטובת כך, הגדילו לעשות מתכנני העיר ויזמו הקמה של אתר דוגמאות שבו יוכלו החברות המסחריות להדגים את הפתרונות שלהן בתחומים השונים, ובין השאר בתחום הנגישות. מכאן שכל פתרון שיוטמע בעיר כבר נוסה באופן פיזי ונבחן בשטח. לדברי ישראל בן ישראל בחלק מהמקרים אף שינו את התכנון המקורי לאחר שניסו את הפתרונות בשטח.

כיצד תבוא לידי ביטוי הנגישות בחריש?

בחריש ישנה הקפדה על כך שלהולכי הרגל יתאפשר לנוע באותו מישור בכל רחבי העיר ושיהיה סימון ברור באזורים בהם הולכי הרגל בעדיפות על כלי רכב. כשרכב יחצה מעבר של הולכי רגל הנהג ירגיש זאת באמצעות חספוס מובנה בכביש וכך יהיה ברור שאזור זה הוא בעדיפות לתנועת הולכי רגל. במקומות אחרים ימוקמו עמודונים נמוכים שימנעו מעבר רכבים. העמודונים שנבחרו הם גמישים, כך שאם רכב מכופף אותם קצת, הם יחזרו למצב הקודם.

בנושא השילוט נעשתה עבודה יסודית עם מעצב שילוט על מנת להקפיד על כללי הנגישות הנוגעים לבעלי מוגבלות ראייה. בחירת הפונט והרקע בוצעו כך ששמות הרחובות ומספרי הבניינים יהיו בולטים וברורים על רקע הבניין. הקונטרסט עומד בתקני הנגישות לשילוט עירוני וזה לא טריוויאלי בהשוואה למה שנפוץ בישראל כיום.

מוסדות הציבור והחינוך בחריש יהיו מונגשים באופן מלא. בתהליכי התכנון בחריש הושם דגש רב על הנושא הזה. מדובר על בתי ספר וגניילדים, מתנ”סים, בתי כנסת, אזורי מסחר… הכל תוכנן בהתאם לכללי הנגישות המחמירים ביותר.

הפארקים הציבוריים מונגשים גם הם, הן בהיבטי הגישה והתנועה בהם והן בהיבטי שילוב של אנשים וילדים בעלי מוגבלות במתקנים השונים. בתכנון הספסלים לדוגמא השאירו מקום פנוי באמצע לכסא גלגלים בחלק מהספסלים כך שילד נכה יכול להגיע ולהשתלב בישיבה על הספסל. במקרים אחרים הושאר מקום פנוי לצד הספסל. חלק ממתקני המשחקים ומתקני הכושר עצמם יהיו נגישים ויאפשרו שילוב של בעלי מוגבלויות. הגישה היא לא להפריד ולבנות מתקנים ייעודיים בגנים ציבוריים ייעודיים לבעלי מוגבלות אלא לשלבם בגנים הכלליים.

תחנות האוטובוסים יהיו נגישות עפ”י הנחיות משרד התחבורה, שזה אומר שיהיה מספיק שטח פנוי בקדמת התחנה ושטח בתוכה להמתנה עם כסא גלגלים, מפלס התחנה יהיה בגובה המדרכה, תהיה רחבת היערכות וכן סימון ברור של אזור הירידה והעלייה לבעלי מוגבלות על מנת להבטיח שהנתיב לא ייחסם.

גם ברמת פרוייקטי המגורים עצמם ישנה הגדרה ברורה של שיעור נדרש של חניות נכים למשל והבניינים נדרשים לעמוד בתקני נגישות שונים בהתאם לחוק.

אלה רק מספר דוגמאות לנושא הנגישות שכאמור ניתנת לו התייחסות מיוחדת בחריש הן בדחיפת משרד השיכון והבינוי והן בדחיפה מיוחדת של ראש המועצה יצחק קשת ושל מהנדסי הוועדה המיוחדת והמועצה. הגישה בחריש כפי שמגדיר זאת ישראל בן ישראל היא ש”אנשים בעלי מוגבלות ייכנסו תמיד בדלת הראשית. לא מהצד ולא בנתיב עקיף”. עוד מוסיף ישראל שבראייתו “עיר שמכבדת את בעלי המוגבלות מביאה לכך שהתרבות הפנימית בה היא מכבדת יותר וזה נוגע לכלל התושבים. תושב שלומד לכבד בעלי מוגבלות במרחב הציבורי יכבד גם את שאר התושבים וזה משפיע לטובה על העיר כולה”.